פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

היי איריס,
השאלה שלך היא מאוד כללית. מה פירוש אובססיה הקשורה במדיה? מה היא כוללת? רק כשאדע יותר פרטים אוכל לעזור.

בברכה,

שלום לך,
את מאוד צודקת בטענה שיש צורך גם בפעילות כדי להחזיר אדם הסובל מדיכאון לחיים רגילים. אפשר לחשוב על פעילות גופנית אותה הוא כן יכול לבצע (אולי שחייה או אימוני כוח ללא שימוש בברך). בנוסף, כדאי מאוד למלא את הלו"ז בפעילויות שיתנו לו סיפוק ותחושת יעילות. כמובן שרצוי פעיילויות מהנות, אך גם "להפעיל" אותו בנושאים של סידור הבית, תשלום חשבונות, סידורים וכו' יכול להיות מועיל. כמובן, כל מה שקשור לחיי חברה יכול גם הוא לתרום בהרבה (ואולי אף קשר עם בעל חיים, אם זה מדבר אליו), לכן יש לעודד אותו לחיי חברה ולדאוג להקיף אותו באנשים אוהבים ואכפתיים. אם אין עבודה כרגע, גם עבדה זמנית או התנדבות יכולים להועיל. וכמובן, אפשר גם לפנות לטפול פסיכולוגי על מנת לתרום לשיפור.

בברכה,

היי גבי,
קודם כל, אם התרופה כבר לא עוזרת לך, הפסיכיאטר שלך צריך להיות מיודע על כך ומעורב בנושא. אני בטוחה שהוא יידע כיצד לנהל את הטיפול התרופתי שלך בצורה שתגרום לך מינימום של נזקים. גמילה מתרופה פסיכיאטרית מקבוצת התרופות הזו, כאשר היא מאוד הדרגתית ומבוקרת, אינה סוף העולם וייתכן אפילו שלא תרגישי סימפטומים כלל.

בברכה,

נוראיות וקשות
וזה למה זאת טעות בכלל להתחיל ...


אנשים נהפכים לשפנים של הפסיכיאטרים בלי לשים לב בכללל...
למה לך ללכת לפסיכיאטר כדי שיוסיף לך עוד תרטפה שתגרום לך להתמכרות ולאחר כמה זמן תתרגלי אליה והיא תפסיק להשפיע?

אתם כאילו באמת חא שמים לב מה הולך כאן?
הפסיכיאטרים הם רוצחים! הם משצקים תמטופלים עם תרופות! וזה לא הפתרון לחרדות ולדיכאון תפנימו כבר!
אם היתה יות4 מודעוץ בארץ לנושא הפרעות בנפש היתי יכולה לפרסם פוסט ענק בפייסבוק שאומר בדיוק מה אני חושבת אסל בגלל שזה בדור שלנו עדיין משהו ש"בושה " לדבר עליו , אנשים ממשיכים לעשות טעויות עם תרופות וכדומה בגלל חוסר מודעות ..בגלל שלא מדברים מספיק על הדיכאון והחרדות!

היי דודי,
לדעתי תזונאי יוכל לתת לך תשובה מוסמכת יותר. בכל אופן, לא ציינת ירקות ופירות, שגם בהם רכיבים תזונתיים חשובים מאוד.

בברכה,

היי שירן,
בהחלט אפשר להקל על דיכאון שיש לו "טריגר", כלומר קרה בעקבות אירוע מסוים. טיפול פסיכולוגי (וגם פסיכיאטרי) יכול לתת מענה לכל סוג של דיכאון, ללא קשר לגורם החיצוני שקשור בו.

בברכה,

היי שירן,
אני פסיכותרפיסטית המטפלת בשיטה קוגניטיבית התנהגותית (CBT). את יכולה לקרוא את כל המידע עליי בראש הפורום- לחצי על התמונה.

בברכה,

קראתי אודותייך אבל עדיין לא הבנתי מה זה פסיכותרפיסטית. אשמח אם תבהירי זאת. וגם את שיטות הטיפול שלך. תודה ושבוע טוב.

קודם כל, פסיכולוג הוא כל מי שלמד לתואר שני בפסיכולוגיה, והוא לאו דווקא מטפל. יש פסיכולוגים ארגוניים, תעסוקתיים, מחקריים וכו'.
פסיכותרפיסט הוא כל מי שעוסק בטיפול נפשי. הוא יכול להיות פסיכולוג, עובד סוציאלי, או כל מי שלמד טיפול נפשי במסגרת תואר שני ואחריו.
אם אינך מכירה טיפול קוגניטיבי התנהגותי, יש בנושא המון מידע באינטרנט, ובאתר שלי קיים מידע רב המובא בצורה מרוכזת ומפורטת ככל האפשר. אסור לי לתת קישור כאן, את מוזמנת לחפש אותו בגוגל (כאן קצרה היריעה מלספר בהרחבה). באופן כללי, אני יכולה לומר שזהו טיפול הנותן כלים מעשיים להתמודדות, ואינו מבוסס על שיחות בלבד אלא גם על תרגול מעשי, בתוך הפגישות וביניהן. המטרה היא לפתור את הבעיה שיש למטופל (חרדה, דיכאון, אובססיה וכו'), באמצעות תרגול של התנהגויות חדשות ושל דפוסי חשיבה מציאותיים וחיוביים יותר.

בברכה,

היי אנה,
לדעתי כדאי לשתף רק אם זה רלוונטי להתנדבות שלך ויכול להשפיע עליה, ו/או אם תישאלי לגבי הרקע שלך, מחלות וכו'.

בברכה,

קודם כל תודה רבה על התמיכה ודבר שני כמו שכתבת רק עם זה רלוונטי אני אספר כמובן לא הכל כמו שכתבתי לשירן אבל רק מה שנכון לי לספר,מאחלת לך שרון גם חג שמח.

תלמדי שבחיים את לא צריכה לנדב יותר מידי מידע על עצמך..בייחוד אם הוא לא רלוונטי. יש סטיגמה על מי שמטופל בכדורים פסיכיאטרים. כמו מישהו שיש לו תיק פלילי. אם זה לא משהו שיכול לפגוע בתפקוד שלך בעבודה אז זה לא צריך להפריע להם. שיהיה לך.בהצלחה ושתהיי מאושרת.

רציתי לשאול את פסיכולוגית? או לומדת פסיכולוגיה? דבר שני לגבי הסטיגמה ברור שאת צודקת בגלל זה שאלתי את שרון עם לספר להם,או לא כי אני יודעת שאנשים רק שומעים דבר כזה אומרים,משוגע או דברים כאלה,בכל אופן היום ב11 בבוקר יש לי את הראיון ורק עם זה יהיה רלוונטי אני אספר להם,כמובן לא הכל חס וחלילה אבל רק מה שאני חושבת לנכון לספר.מאחלת לך בוקר טוב ותודה על התמיכה.

גם לך אני מאחלת חג שמח.

לא אני לא פסיכולוגית.למה חשבת כך? איך עבר הריאיון? מקווה שאת בסדר. שיהיה לך סוף שבוע נעים ונפלא

אני שאלתי אותך עם את פסיכולוגית או לומדת פסיכולוגיה כי אני רואה שאת מייעצת לאנשים מה לעשות וגם עם את לא פסיכולוגית כל הכבוד לך על זה שאת עוזרת מייעצת ותומכת לפחות אותי חיזקת ודבר שני כן התקבלתי להתנדבות אני אתנדב 3 פעמים בשבוע אני סיפרתי להם מה שהיה נכון לי לספר,ושוב תודה על התמיכה ואני גם מודה לך שרון על התמיכה ומאחלת לכם שרון ושירן חג שמח.

לצאת מהבית להתלבש יפה ולתרום מזמנך ולעשות טוב לנפש. באיזה נושא ההתנדבות? בעברי הרחוק לקחתי קורסים בפסיכולוגיה במסגרת התואר שלי. אני שמחה לשמוע שדבריי תרמו לך ואני מקווה שהם תרמו גם לגולשות אחרות. כל טוב ולילה טוב. גאה בך!!!

מקווה שתקחי את זה כהערה בונה. לא יודעת אם זה טעות כתיב או הקלדה. אבל אם כמילת תנאי זה בא'.ועם בע' זה להיות עם מישהו. אתיכולה לזכור את זה לפי תנועת הידים שמסמלים עין ביחד. ומילת תנאי תמיד להגיד אלף כל יש לי תנאי.

היי שירן,
יכולות להיות לכך סיבות שונות.
ראשית, האדם הסובל מדיכאון נוטה פעמים רבות להסתגר ולהרחיק מעליו אנשים, דווקא בזמן שבו הוא זקוק לתמיכה.
שנית, אנשים רבים מעדיפים להיות בחברת אנשים אופטימיים ושמחים, מאחר שזה עושה להם עצמם הרגשה טובה יותר.

בברכה,

היי אסנת,
את מציגה תמונה מורכבת, שככל הנראה חסרים בה פרטים רבים מכדי להבין את המצב לעומק. מציעה שתפני לטיפול פסיכולוגי- התרופות לבדן אינן פותרות את הבעיה, וכמובן אינן מספקות לך מישהו לדבר איתו, הכלה ותמיכה רגשית.

ברכה,

היי הלה,
נראה שאין ברירה, אלא פשוט להפסיק ליטול את הכדור. מדובר בכדור שסותר את פעולת התרופות האנטי פסיכוטיות שכנראה נטלת (הוא מיועד להפחית את תופעות הלוואי שלהן, לכן אני מניחה שנטלת תרופות אלה). ככזה, הוא למשה סותר את פעולתן ועושה פעולה הפוכה. הוא מעלה את רמות הדופאמין במוח, כאשר התרופות האנטי פסיכוטיות מנסות להורידן. לכן, המשך נטילתו ללא התרופות האנטי פסיכוטיות יכולה להיות מסוכנת ביותר, גם כאשר מצבך טוב. גם כך אי אפשר לקבל את הכדור ללא מרשם רופא, לכן איני מבינה למה הורייך לא זרקו אותו פשוט לפח, כך לא תהיה לך גישה אליו יותר. כדאי שתעשו זאת.

בברכה,

היי רון,
בשאלה שלך חסר גורם מרכזי אחד- גילו של בנך.
אם מדובר בנער מתבגר, המעורבות שלך כמובן צריכה להיות הרבה יותר גדולה, והגבול הרבה פחות ברור (אפשר לומר שכל בחירה "לא נכונה" של מתבגר יוצרת דילמה אצל ההורה, שהתשובה לה אינה חד משמעית).
אם מדובר באדם מבוגר, אני מבינה שקשה להתמודד עם בחירות שלדעתך הן לא נכונות. אתה יכול לומר לו את דעתך ("אני חושב שזו טעות", "אני לא הייתי עושה כך") ומעל לכל, להיות שם בשבילו ולשדר לו שתמיד תספק לו תמיכה רגשית, גם כאשר ישלם את המחיר על טעויותיו. זו ההורות הכי טובה שאתה יכול לספק לו כרגע.
מעבר לכך, אי אפשר ממש להתערב בבחירות שלו כאדם מבוגר, ואין ברירה אלא לתת לו ללמוד מהניסיון- זו הלמידה הטובה ביותר בשלב זה. הרי אם הוא יתחרט על מעשיו- המטרה הושגה, לא?
אתה יכול, כמובן, לפנות לייעוץ כדי להתמודד עם הקושי שלך (שאתה מודה בו) לשמור על הגבולות שלך ולכבד את המרחב הפרטי שלו.

בברכה,

הבן שלי אינו קטין, הוא חייל כרגע.
לא מזמן נסתיימה לו זוגיות של שנתיים וחצי ועכשיו הוא מתנהג כמעט ההיפך מכל מה שהיה מקובל ונכון לגביו אז... אני יודע שאין לי הרבה מה לעשות, כי הוא אינו קטין.
השאלה איך אני מעביר לו נכון את המסר, חוץ מאשר המנטרות שאני אומר ללא הרף.
אולי זו דרכו להתמודד, אך אני עדיין חושב שצריך גבולות.
ומה אני עושה עם עצמי ותחושותיי ?

הבן שלך נמצא בגיל שהוא "גבולי"- מצד אחד כבר לא קטין, ומצד שני עדיין אינו לגמרי אדם מבור הנמצא ברשות עצמו. השאלה היא, איך הוא מתנהג ובאילו מקומות צריך להציב לו גבולות. אם הוא גר בביתך, אתה יכול לומר לו שהתנהגויות מסוימת אינן מקובלות בבית (כמו צריכת סמים ואלכוהול), וכמובן גם לא לאפשר התנהגויות בלתי חוקיות. אתה יכול לקחת אותו לשיחה (אחת או יותר, אם צריך) ולהסביר לו מה אתה חושב ומה אתה חש כלפי התנהגותו, לדבר מהלב ולא ב"מנטרות", כדי שיחוש את הכנות שלך ואולי זה ישפיע עליו יותר.

בברכה,

היי רן,
דיכאון אכן מלווה בדרך כלל בפאסיביות, אך גם הפאסיביות עצמה תורמת רבות לתחושת הדיכאון.
בדרך כלל, אנשים חושבים שכאשר הם ירגישו טוב יותר הם יתחילו להיות פעילים יותר, אך למעשה, זה עובד טוב יותר בדרך ההפוכה: התחלה יזומה של עשייה ופעילות עוזרת להפחית את הדיכאון.

בברכה,

אני לא חושבת, זה נשמע לי כמו תיוג שאין לו שום משמעות.

היי בטי,
לא ידוע לי על תופעה כזו כתוצאה מסטרס. כדאי לפנות לרופא המשפחה שלך, סביר יותר שיש לכך סיבה פיזית.

בברכה,

היי לאה,
ככל הנראה התרופה לא משפיעה עלייך כפי שהיא אמורה להשפיע. בדרך כלל, כאשר התרופה פועלת בצורה טובה, אין נסיגות ממושכות. אני מכירה אנשים אשר דווקא כשהעלו להם את המינון, התרופה עבדה בצורה פחות טובה. מציעה לך לפנות לפסיכיאטר ולראות מה אפשר לעשות. ככל הנראה יציע להוריד את המינון בחזרה או להוסיף/ להחליף תרופה.

בברכה,

היי עדי,
זה תלוי- האם התופעה התחילה בפתאומיות, או שהיתה קיימת כל הזמן מאז שיצאת מקשר זה? יכול להיות שדווקא כשסיימת את הקשר היה גרוע יותר, ועכשיו המצב טוב יותר לאחר שיפור הדרגתי? אם יש הרעה פתאומית, כדאי לבדוק עם עצמך האם קרה משהו בחייך כרגע שהזכיר לך את הסיטואציה, או משהו בריאותי, הורמונלי וכו' שיכול היה לגרום לנסיגה.

בברכה,

זה לא היה קשר. אלא יותר תקופה של שנתיים שחוויתי אכזבות אחר אכזבות. ונכנסתי לדיכאון. איבדתי את כל התקווה והאמונה במין האנושי. הייתי פעם בנאדם מאוד מאוד אופטימי וחברתי. היום אני לא סומכת על יותר מדי אנשים. אני מוצאת את עצמי בוכה במקרים שלא הייתי בוכה מעולם. פשוט לא מסוגלת לשלוט בזה. לא יודעת מה לעשות

עדיין, צריך לבדוק בדיוק מה קרה בתקופה הזו שהוביל להדרדרות, ואם היא היתה פתאומית או הדרגתית. כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי לעשות את ההערכה הזו וכן כדי לקבל כלים שיוכלו לעזור לך לצאת מזה.