פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שלום,
אני פונה מתוך מצב של יאוש ומצוקה מאוד גדולים לגבי המצב שבו אני נמצאת ולגבי אפיקי הסיוע האפשריים במצב הזה, ואני אשמח לעצה בנושא הטיפול שאולי אולי יוכל לסייע לי ולשבור כבר את המעגל הזה שבו אני נמצאת.
אני אציין שאני למודת טיפולים פסיכולוגים פרטניים והייתי בטיפול פסיכולוגי במהלך למעלה מ-10 השנים האחרונות וגם בעבר בתור נערה הייתי פה ושם בטיפול פסיכולוגי. אני בת 36 ומעולם לא הייתי בקשר רומנטי-זוגי, וגם לא קרובה לזה (ולשם החידוד - גם לא בשום אספקט פיזי, על כל המשתמע מכך). דבר שכמובן מבחינתי הוא בלתי נסבל, בייחוד שיש לי הרבה מאוד מה להציע. על קצה המזלג ומבלי לתת באמת את המקום הנדרש ואת הבסיס הרחב לדברים, אני אציין כי ברגע שיש מישהו שמוצא חן בעיני אני חווה חרדה מאוד גדולה, קיפאון, חוסר תפקוד וכו' בצורות כאלה שלא מאפשרות לי להתנהל או לפתח את סוג האינטראקציה הנדרשת שמובילה בסוף לקשר. ושוב חשוב לחדד - על מנת לפתח רגשות ומשיכה גם אם קלים ביותר, אני צריכה להכיר ולהתוודע לבחורים האלה בצורה בלתי תלויה (עבודה, לימודים וכו'), ולא במסגרת המוגדרת מראש כמסגרת למציאת קשר, כלומר דייטים, אינטרנט, שידוכים וכו', אלה כל כך לא פועלים עלי, וזה לא מתוך איזו "החלטה מנהלתית". זה פשוט המצב. בטח לא לפני שעברתי איזשהו תהליך, שכאמור עדיין לא הצלחתי לעבור אותו.
אגב, גם קשרים חברתיים אחרים (עם בנות מיני) זה דבר שממש לא בא לי בקלות ודבר שיש לי ממנו מאוד מעט אם בכלל, אולם זה כן דבר שלאורך השנים הצלחתי לפתח, גם אם לא החזיק מעמד לטווח ארוך.
ברור לי שלמצב הזה יש כל מיני שורשים אשר קשורים למקום בו גדלתי ולמשפחתי וההתנהלות בה, גם על רקע התנהלות מינית מסוימת שהשפיעה עלי.
בכל אופן, כאמור, עברתי כבר טיפולים פסיכולוגים ממושכים עם מספר מטפלים שעד כה לא סייעו לי לפרוץ את המעגל הזה ואני באה ממקום של תסכול ויאוש כאלו שאף מילה שאני אכתוב לא תעשה איתם צדק..
אשמח לבחון האם יש לכם איזושהי המלצה, כיוון, רעיון וכו' לאיזשהו סוג או אפיק טיפולי שאולי יוכל לעזור במצב שלי ולסייע לי לצאת מהסיוט הזה..?
יש לציין כי אין ביכולתי לממן טיפול יקר.
תודה רבה

היי, מילדות אני זוכרת את עצמי עם חשיבה שלילית על עצמי ועל החיים, בלבול גדול לגבי הכל ועם הערכה עצמית ברצפה וחרדה חברתית...בשנים האחרונות החרדה החברתית השתפרה מאוד אבל בהרבה מצבים זה עדיין נמצא...בארבע שנים האחרונות אני מרגישה הרבה יותר רע מבחינה נפשית, המעבר לתיכון גרם לשוק טוטאלי ולהפרעת אכילה. אף פעם לא ממש אובחנתי עם דכאון למרות שדובר על זה אבל לאחרונה אני מרגישה שזה קיים ושאני זקוקה לתת לזה שם. אני גם חווה שינויים מטורפים במצבי הרוח, במצבים מסוימים אני יכולה לצחוק הרבה ולהרגיש כיף אבל ברגע שאני לבד עם עצמי המחשבות משתלטות ואני מרגישה דכאון עמוק וריקנות ושאין טעם לחיים...רק עם אנשים אני מחייבת את עצמי לתפקד ולהציג ואז גם המצב רוח מעצמו נהיה טוב יותר...זה מגיע למצב שבבוקר אני יכולה לבכות ולהרגיש יאוש ודכאון ענק וחצי שעה אחכ עם חברות לצחוק כאילו כלום...המעבר המהיר הזה מבלבל אותי והזוי לי וזה מרגיש הרבה יותר חזק מפעם...האם זה דכאון או משו אחר? אני ממש נואשת לדעת אם יש לזה שם...

אמא שלי בדיכאון,כמה שאני מנסה לעזור לה אני לא יכולה היא כל הזמן רבה עם אבא שלי יש צעקות בבית ובאופן אוטומטי זה מכניס אותי לדיכאון.כרגע אין לי בית אחר לגור בו ואני רוצה להמשיך לגור עם ההורים,התנסיתי בדירות דרך מסגרות וזה לא עשה לי טוב..לכן אני גרה בבית גם משרד הבריאות לא מאפשר לי יותר לגור בדיורים דרך מסגרות וגם אני לא רוצה והוריי לא רוצים.השאלה מה אני עושה ברגע שהוריי רבים? האם להתערב ביניהם? האם לעזור לאמא שהיא בדיכאון? מה אני צריכה לעשות? מצד אחד טוב לי לגור בבית ולא בדירות דרך מסגרות זה נקרא דיור מוגן ומצד שני שההורים שלי רבים וצועקים אני מתערבת וזה עוד יותר עושה אש בבית.שאמא שלי מרגישה יותר טוב וזה קצת נירגע אז גם אני מתחילה להרגיש יותר טוב.מה הפיתרון? מה הפיתרון שאני צריכה לעשות ברגע שהם רבים וצועקים?האם להתערב? עם לא מה הפיתרון בדרך אחרת לגור בבית בשמחה למרות שזה קורה? איך לא להיכנס לעצבים ודיכאון שזה קורה? אשמח לתשובה.

שלום רב אשמח אם תוכלו לעזור לי בבקשה,קבלתי לפני חודש כדורים לטיפול בדכאון והפרעות קשב ,ואינני יודעת אם התופעה החדשה ממנה אני סובלת שזה כאבים שורפים בקרקפת אם זה קשור לכדורים ,האם ישנם כדורים שאלו התופעות לוואי ? היתי אצל רופא עור שבדק ואין שום דלקת בקרקפת או פצעים,היתי אצל רופא כאב שאמר להחליף כרית החלפתי לכרית אורטופדית ,החלפתי שמפו כלום לא עוזר, האם מוכרת לכם תופעת לוואי כזו מכדורים? מזה יכול להיות אני ממש סובלת

שיש לי חוסר אנרגיה אין לי חשק לעשות כלום ואז אני נכנסת לבועה של דיכדוך מועקה בלב חולשה.האם יש פיתרון לזה? ואם כן מה הפיתרון?
תודה רבה,שבת שלום.

היי
ברשותי מספר חבילות של ויפאקס XR של 75 ו150 מ"ג עם תוקף לעוד שנה+ קדימה. חלק מהכדורים סדוקים במעטפת שלהם

זה תקין? לא משפיע על הכדור ?
צירפתי תמונה

היי שלום. אני בת 18 וחצי ובעקבות מעבר דירה, ופרידה מזוגיות משמעותית, נכנסתי לדיכאון. המצב הוא שיש ימים שאני למעלה ולמשל בסופ"ש אני נופלת וחוזרת למצב רוח ירוד. בנוסף מרגישה שפתאום איבדתי שלטה על עצמי. נכנסת לעצבים מאוד בקלות, על אנשים שקרובים עלי ופחות, ונכנסת להתקפי חרדה בהם אני מזיעה, לא מצליחה לנשום, רועדת לפעמיים ובבית גם בוכה בהיסטריה. ממש בלי שליטה עצמית.
הבעיה שהכי מציקה לי היא ה"אפ אנד דאונס" שאני חווה כבר 4 חודשיים.
(אוסיף, בעקבות מעבר הדירה חברי התרחקו ממני ולא מצאתי חברים במקום החדש. אין לי מסגרת. תאריך גיוס רחוק. ואחרי הפרידה שמרתי על קשר עם האקס בגלל הקושי עם המעבר והפרידה, מה שכנראה עשה לי יותר נזק.. אם אני כותבת לו והוא מתעלם\ עונה לא כצפיותיי אני מתאכזבת נורא שוב, ומושפעת ברמות גבוהות מזה. ניסיתי לחפש עבודה אך תמיד לא הלכתי על זה עד הסוף,בגלל חוסר ביטחון בעצמי,תחושה של חוסר מוטיבציה,רצון ופחד)
מה אפשר לעשות, איך אפשר לשמור על יציבות נפשית? ולצאת לגמרי מהדיכאון..

היי שרון.לפעמים בשעות מסויימות ביום,אני ככנסת למחשבות טורדניות ומדכאות.מה אני יכולה לעשות כדי להתמודד?
תודה וערב מקסים.

מרגישה שאין לי כוח יותר אני מאוד במצב לחץ , חרדה ...לא יודעת להגדיר את זה טוב..אני נשואה ואמא לשניים.... בא לי לעזוב את בעלי , המשפחה וללכת....
קשה לי מאוד במצב הנוכחי...בעלי מאוד ביקורתי שיפוטי עצבני.....
אני לא עובדת , הוא גם לוחץ עלי שאני בטלנית ......לא מביאה תועלת..... כי אנחנו נתונים לקשיים כלכליים....מרגישה שיש עליי לחץ נטל כבד

הי שרון.
איך אדם יכול לחזור לעצמו,עם יש לו נפילה במצב רוח ואין לו חשק לעשות שום דבר.איך אפשר לחזור לאנרגיה חיובית בחזרה? תודה,ושבת מקסימה לך.

שלום,
סיפורי קצת ארוך אך אנסה לתמצת לכדיי תמונה כללית, מצטערת מראש על אורכו.
בת 34. לפני כשנה וחצי התחלתי להרגיש חולשה מדיי פעם לפעם, לעיתים הייתה מלווה בהקאות שמעט הבהילו אותי אך דיי מהר הייתי מתאפסת על עצמי. בבדיקות דם לא נמצא משהו חריג למעט ברזל נמוך (שאופייני לצמחונית). לאט לאט התחילו להתעצם התחושות, מפעם בכמה חודשים הפך לפעם במספר שבועות. זה לווה כאמור בבחילה, ועייפות כשל וירוס בגוף. חרף זאת המשכתי לתפקד בעבודתי ובחיי הפרטים כרגיל, וכעבור כשעה שעה וחצי זה היה דועך. חשוב לציין שלא הייתי בדיכאון, היה עומס בחיי אך לא משהו חריג. לפני כחצי שנה הרגשתי שהחולשה משתלטת עליי, נהיה לי קשה יותר לקום בבוקר וכו.. באחד הימים היותר לחוצים שהיו לי הרגשתי שוב בחילות וחולשה, עניי ואפי החלו לדמוע כאילו היו בהתקף אלרגיה, לווה לזה כאב ראש והרגשה כללית לא טובה. לא ייחסתי לכך חשיבות יוצאת דופן שכן ערכתי בדיקות דם ויצאתי באותו הערב להצגה עם חברים. במהלך ההצגה התחושות התעצמו, הרגשתי שאני מאבדת את הכרתי, הכל הרגיש מעורפל, נקודות שחורות בשדה הראייה, דיזינס, נלחצתי מזה והרגשתי רע אף יותר בעקבות הלחץ, בחילות איומות, כאב אוזניים וחולשה. נפלתי למשכב ראשוני של כשבוע שבו ישנתי כמעט 24 שעות כמחוסרת הכרה, התפתחה לי דלקת באוזן, לא יכולתי לקום מהמיטה ללא סחרחורת או תחושה שאני עומדת ליפול ולהתעלף. דפיקות הלב היו תמיד מהירות (100 במנוחה) הרגשתי שיש לי חיידק נוראי אך לא היה לי אפילו חום. בדיקות דם נוספות מצאו מעט סטייה אך לא משהו חריג שהרופא ייחס לדלקת באוזן, ברזל מאוד מאוד נמוך בדם ומחסור מסויים בויטמינים. עם זאת הרופא לא חשב שנתונים אלו יכולים להסביר את תחושותיי ושקל אפשרות של חרדה. חשוב לי לציין שלא הרגשתי בדיכאון בשום שלב, ייחלתי לחזור לשגרה לעבודה, להפגש עם חבריי ולטייל. אני כן הייתי חרדה ממה שעובר עליי. בכוחות/לא כוחות ליוו אותי לבדיקות שונות שיצאו תקינות ולאחר מכן לפסיכולוג. הוא לא אבחן חרדה לפחות לא באופן חד משמעי, אמר שזה מקרה מוזר, נשלחתי לעוד פסיכולוג והוא חשב דומה. בחלוף החודשים התאוששתי בעזרת ויטמינים ותזונה נכונה וגם מדיטציה. היום אני במצב הרבה יותר טוב, כבר מצליחה לקום מהמיטה ולתפקד פחות או יותר, גם האוזן דיי החלימה. אך עדיין ישנה תחושה של ערפול מדיי פעם, עייפות וחוסר אנרגיה כמו בוירוס או במחלת חום. מכיוון שלא אבחנו את מחלתי אני מוצאת את עצמי חוששת לעשות דברים בסיסיים כמו לצאת לבד וכו'.. שמא אותקף שוב במה שזה לא היה.
אני פונה אליכם בכדיי לקבל חוות דעת נוספת, האם יתכן ומדובר בחרדה למרות הכל? על אף שלא אובחנה?
אשמח ואודה עם כל כיוון ועזרה
אני משתוקקת לחזור לפעילות רגילה ופשוט חוששת...
תודה לכם!
אדווה

אני בראשית העשור השישי לחיי.
בדיוק לפני עשור עברתי התעללות נפשית קשה ביותר וממנה איני מצליחה להתאושש. אני חיה אותה. ההתעללות הייתה מצד הבוס שהעסיק אותי 11 שנים, 16 שעות ביום ושילם שכרי בגין 8 שעות בלבד. [נאלצתי לשתוק]. כשהחליט שדי לו להעסיק אותי, אימץ לעצמו שיטה. להתעלל בי נפשית באופן קשה כדי לשבור את רוחי ושאלך הביתה מרצוני, כדי לא לקחת פיצויים. הדבר מאוד מובן וניכר שזו הסיבה [אני מכירה אותו יותר מדי טוב כדי לא לדעת את האמת]. הוא היה נצמד לי לפרצוף וצורח עלי אימים ומטיח בי ללא כל סיבה מוצדקת הקשורה לעבודתי. זה קרה 5 ימים בשבוע במשך שנתיים, כמה וכמה פעמים ביום. בכיתי שנתיים בשביל כל החיים על הצער והסבל הנפשי שנגרם לי. אני מזכירה בכירה מאוד שנים רבות, משכילה ומכירה היטב את עבודתי, מסורה, אחראית, נאמנה, בעלת מוסר, מתורבתת. הוא ידע שאני כזו. מאז יש לי "פחד בוס". אני נכנסת ללחץ וסובלת מחרדות קשות בעבודה רק כשהבוס קורא לי למשימה, זאת על אף שאני יודעת היטב מה עלי לעשות ולבצע. אין מצב שאעשה טעויות בשל האחריות הגדולה שלי בעבודה. החרדה קשה, בלתי נסבלת. הלב דופק, כאב הראש ענק ובלתי נסבל. כך אני חיה. אפילו הבנות לעבודה גורמות לי לחרדות קשות בשל העובדה שעל פי רוב אינן מדברות אלי יפה מטבעי, אני מאוד רגועה, שקטה ובעלת שלוות נפש. כולם יודעים שאני כזו. טיפוס שלא עונה כשמעליבים אותי, אלא בוכה בשקט עד שאני נרגעת. עבודה קשה להחליף בשל גילי המופלג והפרנסה לה אני זקוקה. אני מאוכזבת עד מאוד מההתנהגות של האנשים, חסרי הנימוס וההתחשבות באדם. חינוך ותרבות, איני מצפה, נכון להיום להתנהגות הולמת. בינתיים כל אימת שיש לי חרדה בעבודה, אני חיה במרה שחורה. לחלוטין לא מגיע לי, שכן, אני מאוד משקיענית ומסורה לעבודתי. אף אחד לא רואה ולאף אחד לא אכפת. היש פתרון כלשהו? תרופות נגד דיכאון לא אקח. אין לי דיכאון. יש לי חרדות וכעסים עצומים על התנהגות האנשים בעבודה, נכון להיום.
תודה רבה למתן תשובה באתר.

שלום רב,
רציתי לבדוק בנוגע לכדורים אנטי דכאוניים... האם הם יעילים גם במקרה של דיכאון הנובע מסיבות אוביקטיביות לחלוטין, דוגמת מצב כלכלי קשה, גירושין וכו' ? שהרי למיטב הבנתי, כדורים אלו מסדרים את האיזון הכימי במוח, ולכן לא ברור לי כיצד יוכלו לעזור כאשר מדובר במצב אוביקטיבי, שלעניות דעתי אינו קשור לשיבוש כימי של המערכות.. תודה.

היי שרון.וסליחה על ריבוי השאלות,אבל מאוד חשוב לי לשאול:כמו שכתבתי איבדתי השנה חברה מאוד טובה והייתי יוצאת איתה כל שנה בסילבסטר וזה מאוד כואב לי שזה כבר לא יקרה ושהיא איננה. רציתי לשאול איך אפשר להתחיל את השנה למרות מה שקרה,שתהיה לי שנה שמחה וטובה ואיך מתמודדים במיוחד בחגים עם המחשבה שלא אוכל לצאת איתה יותר בחגים בשבתות,היום הסילבסטר וזה פעם ראשונה שאני לא יוצאת לבלות כי היא היתה מארגנת תמיד את כל הבילויים גם בסילבסטר ומאז הקשר שלי עם שאר החברים נותק.אשמח לתשובה,ומאחלת לך שנה אזרחית נפלאה.

היי שרון.
איך אפשר להחזיר מוטיבציה למרות שאין חשק לתפקד ולעשות כלום?
ובהזדמנות הזאת אני גם רוצה לאחל לך שנה אזרחית נפלאה שתהיה לך.