פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שלום דוקטור

אחרי 6 שנים הפסקתי בהדרגה לקחת סרוקסט היות והוא לא משפיע כבר ואני כנראה אחליף כדור (בתאום עם הפסיכיאטר).

בימים האחרונים אני מרגיש תופעות שלפי מה שקראתי משוייכות להפסקת הכדור,

תופעות כמו כאבי ראש, סחרחורות וכאבים בכל הגוף.

אחרי כמה זמן התופעות האלה אמורות לעבור?

למה בכלל נגרמים כאבים בכל הגוף כתוצאה מהפסקת הסרוקסט, מה המנגנון שגורם לזה?

תודה

אייל

שמי נטע ,בת20, החיים שלי היו יפים עד לפני חודשיים! מגיל 0 תמיד אהבתי את עצמי כולם החמיאו לי, התקבלתי לכמה סוכנות דוגמנות קיבלתי המון פידבק וצומי מהסביבה ! מעולם לא היה חסר לי דבר כולל אושר!!! תמיד החיוך היה נסוך על פני הייתי יפה קורנת כולם היו מתמגנטים אלי בשניות. לפני חודשיים בגלל כאבי בטן התחלתי לקבל סטרואידים ומאז עליתי כמה קילוגרמים בעקבות תאבון מוגבר. מאז אני מתקשה להרדם , מתקשה להתעורר אני לא מרוכזת אני לא קולטת אני לא אני!אני לא רוצה לראות אנשים !אני מבריזה לחברים אני כועסת על עצמי אני שונאת את עצמי אני לא יכולה לראות את עצמי במראה אני רוצה רק לישון ולא לקום בבוקר !!!
מיום ליום אני מרגישה שזה יותר ויותר חזק ממני והדבר היחיד שאני רק מנסה למצוא לעצמי זה הדרך לקבר !
מה עלי לעשות?

אני אמא לשתי בנות, בהריון מתקדם עם עוד אחד
אני מרגישה שאני בדיכאון.. מאז ומתמיד.....
בתור ילדה, זה היה בעיות חברתיות, השמנה, שערות ייתר, ביטחון עצמי ברצפה.
בתור בוגרת ירדתי במשקל, הפכתי סטודנטית מצטיינת, הרגשתי יותר טוב עם עצמי, אבל תמיד מאוד לבד.
ואז הכרתי מישהו, מצאתי עבודה בתחום של התואר, רק שהבחור שהכרתי די קשה הרבה פעמים, ואף פעם לא הרגשתי שמפקנים אותי כמו שצריך ( ואולי אני מצפה למשהו שלא קיים?) בעבודה גיליתי שאני גרועה. אני לא מסוגלת להתרכז ומאוד לא פרודקטיבית. אני גם ממש שונאת את העבודה הזו
ואז התחתנתי, ונולדה לי ילדה מקסימה. רק ששאת התחיל הקושי.. אין לי כח לגדל ולהשקיע, אני עושה כמה שנאי יכולה אבל הולכת המון לאמא שלי שתעזור.
אני כמעט לט משאירה אותה לבד אצל אמא שלי, תמיד איתי...
חזרתי לעבודה ושוב נכנסתי להריון ושוב ילדה מקסימה, שוב הולכים לאמא שתעזור.
רק שמההריון השני כבר לא חזרתי לעבוד, פוטרתי ומאז לא מצאתי עבודה
היום אני לא עובדת, בלי חברים, די לבד כל היום
כשבאות הבנות אין לי כח אליהן, אין לי יום אחד חופשי....גם כשאמא שלי עוזרת לי זה תמיד צמוד אלי.
בגלל שאני לא עובדת אף אחד לא חושב שמגיע לי חופש. הם לא אומרים את זה, רק מתנהגים ככה
נמאס לי לגדל ילדים
אני רוצה חופש לבד.. בלי אף אחד, אבל מה עושים עם הילדים כשאני בחופש???..
אני ככ לבד בעולם
אני כ"כ עייפה מהחיים
נמאס לי לשמוע בכי וצעקות של ילדים שרוצים כל מה שאני לא מוכנה לתת
הכל סוגר עלי, לא בא לי לעשות כלום, גם לא מטלות יומיומיות, אני רק רוצה לישון ולאכול
והכי גרוע.. זה הולך להיות עוד יותר גרוע, כי עוד מעט יהיה עוד ילד.
ובנוסך, אני קמצנית נורא, אז אני לא הולכת לטיפול ולא מביאה בייביסיטר.
אני לא באמת מצפה שייענו לי, כי אין מה להגיד. כל מה שיכולים להגיד ייסתר בגלל שאני קמצנית....
אבל לפחות הוצאתי קצת קיטור.
כתבתי את מה שכתבתי בבכי ,לפעמים זה עוזר לבכות קצת.. מקווה שיעזור הפעם

האם עישון ושתיית אלכהול בתקופת חרדה ובזמן חרדה עלול להזיק יותר להחמיר את המצב או להפוך אותו לכך שהיא אפשר לצאת ממנו אף פעם להתרפות ?

שלום רב, אמי בת ה-42 סובלת מזה כמה שנים בדיכאון עמוק.
היא איננה מודה בכך, אך המצב הבריאותי פיזי הלא קל איתו היא צריכה להתמודד מידי יום, גירושין שהיא עברה ובכלל חיים לא קלים גרמו לכך.
כשהעלאתי את הנושא של דיכאון בפנייה ושיש לטפל בזה, היא התעצבנה מאוד ובעינייה זהו סוג של עלבון, שמה הכל תקין אצלה וכולם "משוגעים".
מצבה הלא קל פוגע בי ישירות עקב התקפי חרדה, איחולי מוות, שינויי מצב רוח פתאומיים, גידופים מידי פעם ולכן אני שוקל לעבור לבסיס בקרוב.
רציתי שאול האם אנשים רבים הסובלים מדיכאון לא מודעים למצבם? לא מודעים שיכול להיות עתיד טוב יותר? והאם יש אמצעי לשכנע את הבן אדם בכך...

שלום , אני בת 17 וחצי ..
יש לי חרדות נוראיות מלאבד דברים , ממוות ...
פעם זה היה בא פעם בכמה חודשים ולא הייתי מבינה מזה .. אבל עברתי תהליך ארוך שכלל בו תקופות של דיכאון נוראייי בכדי להבין מה מקור הפחד ... שהייתי קטנה היה לי אח שראיתי בו הדמות הסמכותית , הוא היה מכור לסמים והמצב בבית היה נוראי בעקבות כך .. הוריי לא הצליחו להשתלט על המצב .. לכן ראיתי בו הדמות הסמכותית והאהובה והוא איכזב כל פעם מחדש עד שנכנס לכלא לתקופה ארוכה ... וזאת הייתה האכזבה הגדולה מכולן ... אף פעם לא התמודדתי עם זה .. נשאר בי רק הכעס והאכזבה והכל בפנים ובשנה הזאת זה התפרץ ... יש לי בן זוג שאני מרגישה כלפיו כעס נוראי ורצון אפילו לפגוע בו ולפעמים אני מרגישה כאילו הוא לא אמיתי ... אני יודעת שאני בחיים לא יעשה לו משהו ואני יודעת שהמחשבות שלי הן לא הגיוניות אבל הן מטרידות אותי נורא ופוגעות לי בזוגיות ... אני מפחדת מהחיים , פוחדת להתמודד עם קשיים ... חושבת מה יקרה שיהיו לי ילדים בעתיד , חושבת מה יהיה בצבא ... פוחדת להפגע שוב ולהתאכזב כי לא יהיו לי את הכוחות להתמודד ... יש לי תחושות של ניתוק מהמציאות והרבה מחשבות לא הגיוניות ומציקות ..אני מרגישה כאילו אני מסתובבת בתוך חלום וכולם הם רק אשליה הם לא אמיתיים ... אני יודעת שזה לא הגיוני כמובן אבל אני מפחדת רק מהמחשבה שזה היה לי בראש ! אני לא יודעת איך להתמודד עם זה ומה לעשות ... אני מנהלת חיים שגרתיים לגמרי אבל החרדות והתחושות האלה לא נותנות לי מנוחה .....

חוויותי התקפי חרדה במשך חודשיים והצלחתי לצאת מזה לגמריי. (ללא טיפול תרופתי)
יש לי חברה שגם עברה את זה ואמרה לי שאפילו אם זה חולף, אז מחייב שזה יחזור במהלך החיים, אחרי משבר מסויים. (כי כולם עוברים משברים אחרי הכל...)
האם מחייב שההתקפים יחזרו בעוד כמה שנים נניח? או שזה אידווידואלי?

היי
אמא שלי בת 65, לפני 4 וחצי שנים אבא שלי נפטר באופן לא צפוי והיא לקחה זאת קשה מאד.
כשנתיים לאחר האירוע החלו להופיע אצלה בעיות בריאות שונות הקשורות ללחץ דם ולאי-סדירות בקצב הלב.
בהמשך (לפני כשנה וחצי) החלה אצלה תופעה של רעד בידיים ולעיתים גם בכתף,
במספר פעמים הדבר אירע בצורה של התקף רעד בלתי-פוסק ולקיחת כדור "ואבן" הפסיקה כמעט לחלוטין את הרעד.יש לציין כי באותה תקופה היא הייתה גם שרויה במתח נפשי גבוה מכיוון שהתגלו אצלה בעיות הבריאות שציינתי ובאותו זמן היא הייתה לבד בבית (כל הילדים עזבו).
אני פונה בנוגע לתופעת הרעד:
עד כה לא אובחן באופן ברור המקור - רופא אחד אמר פרקינסון, אחר אמר שזה קשור לתרופות שהיא מקבלת (ללחץ דם ולב), אחרים לא הצליחו לאבחן.
אני שואל - האם יתכן שהדבר קשור (אפילו באופן חלקי) למצוקה הנפשית ולמתח שתיארתי?
במידה ויש אפשרות לקשר, איזה סיוע ניתן לתת לה?
אשמח לתשובתכם, תודה!

שלום,
אני בת 19, התחלתי טיפול בציפרלקס 10 מ"ג ליום.
לפי מה שהבנתי, אסור לי לשתות משקאות אלכוהוליים כל זמן שאני מטופלת בכדורים.
האם זה איסור מוחלט? אני לא נוהגת לשתות הרבה, אבל לפעמים בסופי שבוע אני יוצאת עם חברים לבלות, ונורא רוצה לשתות בירה אחת. האם זה מותר?

בתודה.

שלום, אני בת 17 ואני סובלת מפחד והתקפי חרדה.
ההתקף הראשון היה בגיל 15 כאשר יצאתי למועדון עם חברות בפעם השניה.
נסענו בלילה במונית מאורגנת של 10 אנשים לעיר קרובה ובדרך ראינו תאונה, הנהג נסע מהר ועם מוסיקה על שיא הווליום ואני התחלתי לפחד ולשכנע את עצמי שאנחנו הולכים לעשות תאונה גם, ואז במועדון הייתי בלחץ נוראי למרות שכבר הגענו ופשוט ביקשתי מההורים שיבואו לקחת אותי. לא הבנתי מה עובר עליי והייתי בטוחה שאני הולכת למות (עכשיו אפשר כבר לצחוק על המחשבה הזו) אחר כך היה לי התקף חרדה עקס תחושת עייפות נוראית לאחר שנסעתי עם חברה לעשות "שופינג" ביום חם בעיר רחוקה והייתי חצי יום בלי לאכול כלום ובקושי לשתות. אז עוד לא ידעתי מה זה התקפי חרדה, זה גם לא היה ממש התקפים , פשוט לחץ ופחד נוראיים. ואחרי שיטוטים רבים באינטרנט הבנתי שהלחץ והפחד והדפיקות לב המהירות והרעד זה בעצם התקף חרדה. התקפי החרדה היו באים פעם במלא זמן.
ואז התחלתי לקחת תרופה לטיפול בפצעי בגרות והיו לי תופעות לוואי נוראיות וכמובן חברי ה"טוב" - התקף חרדה. פעמיים ניסיתי לקחת את התרופה ופעמיים היה לי התקף חרדה ותופעות לוואי בנוסף מאוד עיניין אותי כל מיני מחלות נדירות והייתי נחשת אליהם דרך האינטרנט- מהנקודה הזאת השתנתי לגמרי (היו עוד כמה מצבי לחץ פה ושם אבל זה היה המשמעותי ביותר) נהייתי בטוחה שכל תרופה שאני אקח תשפיע עליי ככה והתחלתי להקשיב לגוף שלי יותר מידי נהייתי ממש פחדנית בכל הקשור לרפואה עד עכשיו זה לא מרפה ממני אני מפחדת להתעלף (אף פעם לא התעלפתי טפו טפו טפו) וכל סיחרור או כאב ראש אני מתחילה להכנס לפחד שאני אתעלף ואני פוחדת להקיא אז גם כל כאב בטן הופך לסיפור גדול, עכשיו כל פעם כשאני מתחילה לפחד אני משתמשת בטיפות הרגעה (רסקיו) נשימות עמוקות ומוסיקה מרגיעה שעוזרת, התגברתי על ההתקפים, עכשיו רק נשאר להתגבר על הפחד מההתקפים, הפחד מרפואה.
אני מונעת מעצמי מלא דברים שחלילה לא יצוץ לי איזה התקף, פעם הייתי פעילה בקושי יושבת בבית, רוקדת(אני רקדנית כבר 11 שנה) ופתאום אני יותר ויותר סגורה בבית הכושר הגופני על הפנים ואני כבר לא רוקדת כמו פעם, בקיצור גוש חרדה, בן אדם כבד. יש בי איזו מועקה, אבן בלב, עקב הפחד מחולי עשיתי מלא בדיקות ואני בריאה לחלוטין, ואני רוצה להרגיש ככה. אני רוצה לחזור להיות קלילה ולא לחשוב יותר מידי על כל פיפס, להפסיק לפחד מדברים שאחרים אפילו לא שמים לב אליהם.
האם זה משהו שקשור לגיל ההתגבגרות ? האם אני יכולה לטפל בזה בכוחות עצמי כי יש בי רצון עז מאוד !
יש לציין שבבית תמיד יש תחושה של לחץ ועצבים, כולם צועקים על כולם.

שלום
אחרי שלקחתי במשך כ - 8 שנים (4 נפילות על רקע חרדה ודכאון) סרוקסט, התרופה כבר לא עוזרת כמו פעם (נפילה חמישית).
בהמלצת הפסיכיאטר המטפל הפסקתי בהדרגה את הסרוקסט והוא הציע לי לעבור לויאפקס.
1. האם הויאפקס תרופה טובה ויעילה לחרדות ודכאון נלווה?
2. מהם תופעות הלוואי העיקריות של הויאפקס?
3. איזה תופעות לוואי צפויות בתחילת הטיפול?
4. הפסקתי את הסרוקסט לפני 4 ימים בערך ויש לי כאבי ראש סחרחורתיים כאלה שבאים והולכים. האם זה בעקבות ההפסקה של הסרוקסט?
תודה מראש

אין לי כח להתמודד עם המציאות
אני בהרבה דברים שדורשים ממני אחריות ותשומת לב ופשוט לא בא לי לעשות כלום
אני 3 שבועות בבית חופשת סמסטר ובשבוע הבא כבר צריכים להתארגן לחזרה לשגרה
ובשבועייפ האחרונים אני ישנה מאוחר ולא נרדמת ואז אין לי כח לכלום
אני עושה הרבה פחות ספורט מבריזה מהמחויבויות שלי בקושי רואה חברים
אני יוצאת או נפגשת עם בחור שגורם לי להרגיש נחמד אבל אין לי באמת כח אליו למרות שהוא טוב
כי אני מאוהבת באחר אבל שכלום לא קורה איתו עד לפחות עוד חצי שנה בערך ואני מפחדת לפתח סוג של תלות בבחור החדש ,או להכניס אותו יותר מדי לחיים שלי
חזרתי לקרוא וזה מעולה עבורי ,אבל הרגשה שבא לי פשוט להתעסק בכל דבר אחר שהוא לא לימודים... אין לי כח ללימודים וכך יוצא שאני בכלל לא נוגעת בלימודים והמצב מדרדר פשוט רק בא לי בריחות לסרטים...או סתם מעבירה את הזמן
אין לי כח לקחת שליטה על החיים שלי בזמן האחרון...פשוט ככה
ואין לי כח אחרי 4 ימים שממש הזנחתי הכל כולל הכל,והיו לי תירוצים מוצדקים מאוד, שמחר שבוע חדש,וכמו שאמרתי שבוע אח"כ כבר צריכים לקום בבוקר למחוייבויות ופשוט לא מוצאת כוחות לכלום... אפילו לא בא לי ללכת לישון כדי לא לקום ולהתבטל ....

שלום!
אנחנו צריכים עזרה..בעלי נכנס לפחדים יש לו סחרחורות ,חיידק בקיבה והרבה לחץ בעבודה.אני מרגישה שהוא נכנס לדיכאון חזק....וזה משפיע עלי ועל הילדים שלנו...הוא בוכה ומבקש סליחה.
מה לעשות?
תודה.

שלום אני בת 26 וחצי, לוקחת כדור של סוליאן 200 מ"ג ולוקחת 30 מ"ג סרוקסט, רציתי לדעת עם מותר לקחת גלולות בזמן השימוש בכדורים האלה את הגלולה מליאן???
אם זה לא משבש את ההשפעה של הכדורים
אשמח אם תענו לי בהקדם
תודה

שלום,
אני בת 21 והסיפור שלי קצת ארוך..אבל בקיצור אין לי כח להתמודד עם החיים, יש לי המון מחשבות אובדניות ובאלי למות אבל אני מפחדת להתאבד עקב הכאב שבדבר ומה יחשבו עלי לאחר מכן. למשל אני מתפללת שתקרה לי תאונת דרכים או שאני אמות בצורה שהיא אבל אני מפחדת להתאבד. אני נמצאת כבר 3 חודשים בערך בדיכאון.. אני מודעת לבעיה אבל אני לא חושבת שהמחשבות הם רק בגלל הדיכאון כי אניי פשוט לא אוהבת את החיים. מגיל 14 בערך היו לי דכאונות באים והולכים בתקופות שונות.. אני לא מסתדרת בשום עבודה, כל עבודה שאני מתחילה אני סופרת את השעות והדקות ללכת הביתה- ובעצם בבית אין לי גם מה לעשות. אני גרה בעיר על הפנים. אין לי בכלל חברות ולא ידיידים, אין לי עם מי לדבר על מה שעובר עלי. ההורים שלי בסדר אבל אין לי מה לדבר איתם יותר מדי. אף פעם לא הייתה לי מערכת יחסים רצינית. ואני מרגישה מאוד מכוערת ובחודשיים האחרונים השמנתי 15 קילו לכן אני מתביישת לצאת מהבית.
יש לציין שניסיתי לעזור לעצמי בכך שעברתי כל מיני דירות, גרתי בחו"ל בתל אביב ועוד בכל מיני מקומות ולבסוף נמאס לי וגם נגמר לי הכסף וחזרתי הביתה.
אמרתי אולי אתחיל לעבוד וזה ישתנה אבל לא למדתי כלום ולא רוצה לעבוד בשביל שכר מינימום כי זה מה שיש להציע היום, אין לי כח ללכת ללמוד 4 שנים ואחר כך לעבוד כל היום בשביל 5 אלף שקל, וגם אין לי אמצעים כלכליים. וגם אם אתחתן זה כלהיום לגדל את הילדים ומריבות אין לי כח למירוץ החיים הזהה......
אני מרגישה ריקנות מאוג גדולה בחיים ולפעמים בשביל למלא את הריקנות אני עושה קניות של בגדים ונעליים כל היום, ונכנסתי לחובות גדולים. לפעמיםיוצאת הרבה למועדונים משתכרת וגם ניסיתי כמה סוגים של סמים.
המצב היום הוא שאני בבית של ההורים, מובטלת, כבר 3 חודשי אני שוכבת במיטה ישנה עד 4 בצהריים, קמה רואה סרטים קצת במחשב והוכלת לישון. לא יוצאת לשומקום. גם קניות כבר לא באלי. ההורים שלי כל היום באים לי אלי בטענות למצוא עבודה, אמרו לי ללכת לפסיכיאטר אבל קבעו לי תור לעוד חודש וכבר נמאס לי לישון כל יוםםם לא יכולה לחכות חודש. מה אתם מציעים לי לעשות? תודה מראש