פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

היי אוריאל,

אני שמחה לשמוע שאתה עובר לתחום שאתה אוהב לעסוק בו ועל כך שחמש שנים יש לך חברה שמקנה לך תחושת ביטחון. אתה בהחלט בדרך ליציבות. ביטחון עצמי, אסרטיביות וכו׳ ניתן לחזק בפסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית CBT. זהו טיפול קצר, ממוקד ומאוד יעיל.

בהצלחה מכל הלב!

שלום לך,

פרידה מחבר שהייה עבורך קשר משמעותי ואהבת חייך דומה לחייה של אובדן. כדי להתגבר על כך את תעברי תקופה של אבל. בתקופה זו טבעי לבכות, להיות עצובה וכו׳. אך לאחר חודשיים בערך צריך לנסות לחזור לחיים. היה לך מזל גדול שחייך זימנו לך חווה כה נפלאה!!!! לא כולם זוכים להרגיש אהבה גדולה. מניסיון זה כדאי ללמוד על יכולות התמודדות שלך וכמובן להמשיך לחיות חיים טובים ואיכותיים. כן מומלץ לעזר בליווי של איש מקצוע לתקופה קצרה. כדאי להכניס עניין לחיים כדי לתת להם משמעות, כדי שיהיה לך בשביל מה לחיות. תמשיכי לצאת ולהכיר גברים, תפגשי חברים וחברות. בהמשך. כאשר הרגשתך תשתפר תחזור גם עניין בלימודים ובעבודה!

לבי איתך!
חזקי ואמצי!
אני כאן בשבילך,

תודה רבה לך ,
אבל מה אני עושה עם הרגשת הכישלון המקצועית?
אני כן התחלתי להתרכז בלימודים ועבודה וזה לא הולך ואני מרגישה מעורערת
כי אם אני חלא יכולה לתת לעצמי ביטחון...
וגם ההשקעה באלו מתישים אותי,והרגשה שאין לי זמן לכלום והדבר גורם לי בסוף לבזבז זמן ולהיות מבואסת
ואין לי הרבה חברים אז גם האפשרויות לצאת הן מעטות ...אני מנסה להתחבר יותר אבל זה קשה ,וגם עד שאני מצליחה לעשות משהו נגיד מוצאת הופעה שתגרום לי להיות שמחה אין לי שותפים לזה... או מחשבות שקשורות בכסף...

ואני לא אוהבת את המצב של להיות תלויה באחרים להרגשה שלי, אז עוד יותר החוסר שליטה במקצוע ומה שנובע מזה נורא מערער אותי...

ובקשר לבחורים חדשים ,רק רוצה סתם לצאת לבלות לא מאמינה באהבה לא רוצה את זה יותר....עצוב

היי,

נשמע שאת מאוד משתדלת לא לשקוע בדיכאון. אני מאוד מעריכה את המאמץ שלך! הכישלון היחיד הוא לא ללמוד מכישלון כיצד לשפר את יכולת ההתמודדות שלך. אמונה במסוגלות עצמית מגבירה תחושת ביטחון. חתמודדות עם חוויות כאלה רק תחשל אותך ותחזק את רוחך. תיהי אופטימית, את עוד תפגשי את האדם הנכון שיגרום לך להיות מאושרת. יתכן ומה שמקשה על המצב היא מערכת האמונות האישיות, מערכת החוקים והכללים האישיים על פיהם את חייה. כך למשך, חשיבה של ״הכל או כלום״ חוסמת אותך לפני לתת לעצמך הזדמנויות נוספות בקשר. ניתן ללמוד ולחזק כלים להתמודדות יעילה עם מצבי משבר. כלים אלה ניתן ללמוד בפסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית CBT. במהלך הטיפול תוכלי להעריך מחדש את האמונות האישיות, לוותר על אמונות לא יעילות ולסגל לעצמך אמונות מקדמות יותר.

בהצלחה מכל הלב! 

שלום,
אני רוצה לשאול לגבי העניין של להעריך מחדש את האמונות.
אין דרך טיפול אחרת, דרך להרגיש טוב מבלי לגעת באמונות שאולי הן כן בסדר? אני מדבר מנסיון אישי בטיפול, זה נשמע כמו:
- אם הפסדת מישהו תלמד להאמין שהוא לא היה כזה חשוב
- אם הרביצו לך תלמד להאמין שזה עשה לך טוב, זה עשה אותך חזק

לפעמים דברים קשים קורים, כמו תעונת דרכים למש"ל ולאמין שלהיות על כיסא גלגלים זה דבר טוב וכיף (אמונה חדשה), גם אם נשמע פתרון שהיתי רוצה לאמץ (מאוד היתי רוצה), אינני יכול. אינני יכול לשכנע את עצמי במשהו במודע כאשר המטרה היא רק להרגיש טוב יותר.
שוב אני מדבר רק על עצמי, כי אני במצב דומה ולא מוצא לזה פתרון.

מה עם המציאות, מה אם האמת, מה עם ההכרה? לא קיים טיפול שלא מבוסס על אופטימיות חסרת בסיס? איך בפועל אנשים מרגישים טוב יותר ועוברים ומתגברים על טראומה?

תודה על השתתפותכם בפורום ועל רצונכם לעזור

היי,

תודה על תגובתך! הגישה הקוגניטיבית בפסיכותרפיה מניחה שהמציאות היא אובייקטיבית אך ההרגשה שלנו מושפעת מהתפיסות האישות של אותה המציאות. כלומר, ההרגשה היא תוצאה של הפרשנות האישית. אנחנו מאוד מושפעים מהשיח הפנימי. אם נחשוב דברים שליליים על עצמינו נרגיש רע ואילו נחשוב מחשבות חיוביות, מעודדות או ניטרליות נרגיש אחרת. נכון שלא ניתן לשנות את המציאות, אך ניתן לשנות את הפרשנות האישית, את האמונות האישיות ועל ידי כל לשנות הרגשה. דרכי ישיבה נוקשים מקשים על התקדמות בחיים וכדאי לשנותם לגמישים ומאוזנים יותר.
אתה יכול ללמוד יותר על עקרונות של פסיכותרפיה קוגניטיבית.

אשמח לענות על שאלות נוספות,

תודה על ההסבר הברור.
נשמע אפקטיבי בהנחה ש:
1. כל דבר הוא בעצם פרשנות אישית
או
2. במקרים בהם מכירים בקיומן של מציואות ואמת כלשהי והמטופל סוטה בהרבה או בקצת מהאמת בפרשנות שלו על אותה מציאות. (הרגשות וההרגשות שלו ישתפרו אם הוא יתקן חזרה)

קשה לי לקבל שכל מה שאנו מכירים בעולם הוא פרשנות אישית, כי זה היה הופך את העולם לחסר משמעות וחסר כללים. חייבים להיות דברים שהם מציאות ואמת שכולם "שואפים אליהם" על מנת להיות ולהרגיש שפויים. (חוכמה עממית: מי שלא מחובר למציאות האחרים שופטים אותו ואומרים עליו "שהוא חיי בסרט" או "לא שפוי")
לכן אני אלך אם האפשרות השניה שישנם דברים שניתן להגדיר אותם כמציאות וניתן להגיד עליהם שהם אמת (למשל: אינני יכול לעוף, איזו שפה אני מדבר, איפה אני גר, עברתי תעונה... וכו')

ישנם מקרים עצובים בהם הפרשנות "השפויה" בהתאם. מנסיון אישי אחרי טראומה, במיוחד מיד אחרי, ישנה תקופת הסתגלות בה התגובות יכולות להיות מוגזמות ולכן גם הפרשנות האישית (למשל אחרי תעונה , אדם קופץ מכל צליל בצורה מוגזמת, די ברור שזה משקף גם תגובות רגשיות פנימיות), אבל אחרי ההסתגלות יתכן ואתה עצוב וגם שפוי בוזמנית. אינך קופץ מכל צליל אבל הינך מודע היטב לתעונה שהיתה לך ומה זה הביא לחיים שלך.

אינני חושב שהשיטה הזאת עזרה לי, שוב מנסיון אישי, לא גיליתי חורים בפרשנות המציאות שלי. ולא הצלחתי לשכנע את עצמי בפרשנויות טובות יותר למציאות בכוח לטובת הבריאות הרגשית שלי. נראה שאני פשוט "שפוי מדי", כמה שזה נשמע מצחיק.

אז בבקשה, האם ישנן שיטות טיפול אחרות שיכולות להציל אותי?

היי שמואל,
ראשית, אני חושבת שהבנת לא נכון את משמעותו של הטיפול הקוגניטיבי. מטרתן של הטכניקות הטיפוליות אינה להביא אותך לחשוב בצורה אופטימית חסרת שחר, או לחשוב מחשבות שאינן נכונות רק כדי להרגיש יותר טוב. לדוגמא, אם אדם יושב בכיסא גלגלים, המטרה אינה להביא אותו לחשוב שזה טוב וכיף, ואפילו לא שיש בכך צדדים חיוביים. אם האדם חושב שאין טעם לחייו מאחר שהוא סובל מנכות, המטרה היא להביא אותו לחשוב (כמובן אם גם המטפל מאמין בכך) שיש טעם לחיים בכל זאת, גם במצב כזה. אני מאמינה שבמקום שיש בו חיים- יש בו תקווה, והבעיה של האנשים שזקוקים לטיפול קוגניטיבי הוא, פעמים רבות, הייאוש.
שנית, קשה למצוא טיפול קוגניטיבי "טהור". הוא בדרך כלל משולב עם טכניקות התנהגותיות, ולכן רוב המטפלים שעוסקים בכך מגדירים עצמם כמטפלים התנהגותיים- קוגניטיביים, או CBT. פעמים רבות, הטכניקות ההתנהגותיות הן יעילות יותר מהקוגניטיביות, ולכן בטיפולים רבים הן מהוות את עיקר הטיפול, כאשר הטכניקות הקוגניטיביות משמשות לחיזוק. למשל, במצבי דיכאון יעיל יותר למצוא לאדם פעילויות מהנות ומספקות לעסוק בהן, במשך חלק גדול מהיום. הדבר ידוע כמסייע למצב הרוח באופן מיידי ולטווח ארוך. ההגעה לכך בטכניקות קוגניטיביות היא יותר מורכבת ומסובכת. לכן, אני חושבת שמטפל CBT יכול לסייע לך גם על ידי שימוש בטכניקות התנהגותיות (ואולי בעיקר), ולא רק קוגניטיביות.
לגבי שיטות טיפול נוספות, מאוד תלוי למה אתה מתחבר: יש סוגים שונים של טיפול באמנות, מוסיקה, בעלי חיים וכדומה. אני חושבת גם, שהציפיה שטיפול "יציל" אותך היא ציפיה שיכולה לגרום לך אכזבה. עדיף לומר שהטיפול ישפר את הרגשתך ואת איכות החיים שלך באופן משמעותי (וגם זו טכניקה קוגניטיבית, כפי שאולי שמת לב...).
בהצלחה!

תודה על ההסבר.
המילים שלי אכן לא היו מוצלחות.
אין בי צפיה שטיפול יציל אותי... אבל ללא ספק יש בי את הצפיה למצוא סוג טיפול שיהיה חלק בכך, בעזרת זה שיתן לי להרגיש טוב יותר.

אני אקרא על הדברים שרשמת לי. תודה

[רציתי רק באמת לשלוח לך חיבוק חזק ואוהב..כי לפעמים יש לכולנו
רגעים קטנים שנשברים..וזה חשוב שתשתפי ותחלקי את הרגשות האלה..
תנסי לקחת דברים בפרופורציות כי זה מאוד חשוב וגם עוזר לפעמים:)
מאחלת לך שיהיה לך סופשבוע נעים ורגוע,
ורד

היי נאור,

התקף חרדה זה רק התקף ירדה. זה לא יכול להיות דיבוק. מצרפת לך מידע מקצועי על ירדה שיכול מאוד לעזור לך להבין את החרדה, את התסמינים שלה ודרכי טיפול בה.

נאור שלום,

מבחינה רפואית אין שום עדות מחקרית על הנזק. ההפך הוא הנכון. ישנם מחקרים שתומכים על התועלת של יחסי מין ואומנות לבריאות הנפשית והגופנית. כמובן, שהכול עניין של מינון. לא צריך להגזים בשום דבר. כל דבר שמאבד פרופורציה לא טוב ולא בריא.
כול התמכרות גורמת לנזקים כלכליים, תפקודיים, פוגעת ביחסים וכו׳ גם ההתמכרות למין הינה מזיכה ולא תורמת לשום דבר. ניתן לטפל בזה!

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בבכרה,

אז יש סיכוים שאוננות רבה גורמת לדיכאון או להתקף חרדה ?

היי נאור,

לדיכאון ולחרדה ישנם גורמים רבים: תורשה, סביבה, ביולוגיה, כימיה, פסיכולוגיה. אוננות רבה לא גורמת לדיכאון ולא לחרדה.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

אוקסנה שלום,

הדרך הטובה להתגבר על פחדים היא טיפול התנהגותי - קוגניטיבי CBT עם ביופידבק. תרגילי הרפיה של שרירים ונשימות יעזרו לך להירדם טוב יותר. הכי חשוב לא לעימנע ממצבים המפחידים כי המנעות מחזקת ומנציחה פחדים ואז הם הולכים ומתפשטים על תחומים נוספים.

אני כאן בשבילך,
אשמח לאזור,

היי תומר,

אם הבנתי אותך נכון, אתה לא מצליח להשיג את המטרות שהצבת לפניך בחיים. אני יכולה לשאר שהפער בין המקום שבו אתה רוצה לראות את עצמך לבין מקומך הנוכחי גורם לך לתסכול רב וייאוש. על מנת להשיג את המטרות שלך אני ממליצה לעבור טיפול התנהגותי - קוגניטיבי CBT. במהלך הטיפול תוכל לשפר את יכולותיך, תוכל לרכוש כישורים חדשים שיעזרו לך להתקדם לקראת השגת המטרות החשובות לך. בנוסף לכלים יעילים יותר שכדאי לרחוש, כדאי גם לבדוק מערכת האמונות והתפיסות האישיות שלך ולהחליף אותם לתפיסות מקדמות יותר. כול זה ניתן ללמוד ב CBT.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

אני מאוד מודה לך על זה שנתת לי את מילת המפתיח- לעשות טיפול CBT, ועכשיו יש לי שאלות אחרות לכבי הטיפול.

1) איך אני משיג אנשי מיקצוע שיעזרו לי? אני גר באזור ירושלים.
2) כמה יעלה לי הטיפול? בהתחשב בכיס הסטודנטיאלי שלי
3) כמה זמן ייקח הטיפול?

תודה לך מראש,

היי תומר,

מטפלים ב CBT באזור ירושלים ניתן למצוא באתר של איט״ה. הטיפול עולה בסביבות 300-500 ₪. בעיקרון. CBT שייך לטיפולים קצרי מועד, אך יש לקחת בחשבון שעל מנת להשיג שינוי זה דורש זמן. בדרך כלל בפגישות הראשונות מטפל CBT מגבש תוכנית טיפולית, מטרות, פרמטרים שלי הם ניתן להעריך את ההתקדמות שלך, ומעריך כמה זמן ידרש לכך.

אשמח לעזור,
בהצלחה מכל הלב! 

שמואל שלום,

נסה לברר במרפאות לבריאות הנפש באזור.

בהצלחה,

שלום לך,
כפי שאולי את יודעת, לחץ בעקבות הגיל הוא תופעה טבעית ונורמלית, אשר קורה לאנשים רבים. כל אחד מוצא את הדרך המתאימה לו להתמודד איתה, וברוב המקרים המשבר חולף. אם הלחץ מאוד מפריע, עד כדי פגיעה בתפקוד, אפשר לפנות לטיפול CBT, שיעזור לך להתמודד עם המחשבות המלחיצות, ואולי למצוא פעילויות נוספות שיתנו משמעות לחייך, וייתכן שיסייעו לך להשיג יעדים שאת רוצה להשיג ולדעתך לא השגת. מעבר לכך, תמיד ניתן להיעזר באנשים הקרובים אלייך ולשוחח איתם על נושא הגיל, לשאול לדעתם ולבקש מהם תמיכה. ודאי יש לך חברות בגילך, ואפשר להיעזר בהן ולשאול כיצד הן מתמודדות עם נושא הגיל. בנוסף, ניתן לשאול אנשים נוספים שעברו את "משבר הגיל" והתגברו עליו, מה עזר להם לעשות זאת. לשם כך יש צורך לפגוש אנשים נוספים בגילך ומעלה- במסגרות שונות, ואולי גם דרך האינטרנט. לא יזיק גם לקרוא ספרים בנושא. כמו כן, מומלץ מאוד לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע ולשמור על תזונה בריאה. הדבר עשוי הן לשפר את מצב רוחך, והן להרגיע במידת מה את החששות הקשורים לגוף.
בהצלחה!

היי אייל,
הטיפול היעיל ביותר הידוע לנו כיום הוא טיפול תרופתי בתרופות אנטי פסיכוטיות (רצוי אטיפיות), שמתמודדות עם הסימפטומים ה"חיוביים" (פסיכוזה), בשילוב עם שיקום במקרה הצורך. השיקום ניתן על ידי לשכת הפסיכיאטר המחוזי במשרד הבריאות, ובמסגרת סל השיקום ניתן לקבל עזרה בתפקודים בבית, בשילוב בתעסוקה, בתחום החברתי (מועדון חברתי או חוגים מסובסדים) ולעיתים גם ליווי בתהליך לימודים. בנוסף, ניתן להיעזר בטיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), שמסייע לאדם לקבל את מחלתו ולהתמודד עם סימפטומים נוספים הנלווים לה- בד"כ דיכאון או חרדה ("סימפטומים מסוג 3"). לגבי ה- OCD, אפשר להיעזר בטיפול תרופתי (מסוג אחר) וכן בטיפול התנהגותי קוגניטיבי, שהוא היעיל ביותר, אך מאחר שיש גם אבחנה של סכיזופרניה, רצוי להתייעץ עם הגורמים המטפלים ולהתאים לך את ההתערבות באופן אישי. זאת מאחר שהתערבויות מסוימות, שמועילות לאנשים שאינם סובלים מפסיכוזה, עלולות להזיק לאנשים שכן סובלים ממנה. לכן יש לשקול כל צעד בזהירות ולהתחשב בכל הנתונים.
בהצלחה!

נאור שלום,

אתה לא מציין כיצד אתה מטפל בחרדות. בפסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית CBT ניתן ללמוד כלים ומיומנויות של תגובה נכונה למחשבות טורדניות. כלים אלה מאפשרים למצמצם את התחושות השלילות שנגרמת בעקבות המחשבות ובסופו של דבר להכחיד אותן. ניתן גם לשקול עזרה תרופתית. גם ביופידבק מאוד עוזר. באמצעות טיפול נכון ניתן להיפטר מהמחשבות הטורדניות.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה, 

תראי אני מטפל בחרדה באמצעות ביופידבק ופסיכותרפיה דיקור סיני וכו'.. אני רק בטיפול מספר 2 כבר זה עזר אנימרגיש את עצמי יותר טוב חוזר לעצמי לאט לאט אבל הראש עדייום לא משוחרר מספיק אז אני מפחד שזה ישאר לתמיד ככה...!

היי נאור,

תעזר בסבלנות ותהיה אופטימי. נראה שאתה מגיב טוב לטיפול, לכן, פרוגנוזה יכולה להיית חיובית. תמשיך כך!

בהצלחה מכל הלב,

נועה שלום,

לדיכאון שלך יכולות להיות סיבות שונות שמשפיעות זו על זו וגם מספר סיבות יחד. ללא ספק שנסיבות החיים יכולות להוסיף לדרדר את המצב. לכן, בנוסף לטיפול תרופתי מומלץ לחזק כישורי התמודדות שישפרו את תפקודך במצבי החיים. כלים אלה ניתן ללמוד בפסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית CBT. בנוסף, אני מקווה שעכרת בדיקות גופניות ובדקת תפקוד של בלוטת התריס. ישוב גם שתיהי במעקב אצל רופא פסיכיאטר.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה, 

היי מיכל,
דיכאון פסיכוטי הוא סוג של דיכאון המלווה בתופעות פסיכוטיות, כגון: מחשבות שווא, הזיות, עיוותים בתפיסת המציאות. הטיפול התרופתי המומלץ הוא בדרך כלל שילוב של תרופות אנטי פסיכוטיות ותרופות נגד דיכאון. ניתן להוסיף טיפול CBT עבור המחשבות השליליות הכרוכות בדיכאון, וחוסר התפקוד המלווה אותו.
בברכה,

[a href='http://www.beok.co.il/Groups-16/Group-26/%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9 id='link']קהילת לחץ, דיכאון, חרדה[/a]

היי אדווה,
ככל הידוע לי, אין תרופה שמשמשת לטיפול בהפרעה אחת בלבד. תרופות, המשמשות לטיפול בחרדה, יכולות לשמש לטיפול בחרדה על כל סוגיה (וכידוע, מה שמכונה "פאניקה" הוא למעשה סוג של חרדה). בנוסף, קיימות תרופות רבות המשמשות לטיפול ארוך טווח הן בחרדה, הן בדיכאון והן באובססיות. כמו כן, קיימות תרופות שמשמשות לטיפול בסוגים שונים של הפרעות שכביכול אין קשר ביניהן.
אם הפסיכיאטר שלך החליט שזהו הטיפול המתאים לך, כנראה שהוא מבסס את החלטתו על ידע וניסיון מקצועי. לפיכך, עדיף להתייעץ איתו בכל שאלה. אם עדיין יש לך ספקות, את יכולה להיפגש עם פסיכיאטר נוסף- ובכל אופן, עצות לגבי טיפול תרופתי עדיף לקבל רק מפסיכיאטר שפוגש ובודק אותך.
בברכה,

היי אלה,

בהחלט הגיוני לחבר את התופעה לתגובת הגוף למצב של לחץ, מתח, התרגשות, חרדה. במידה ואת לא נמנעת ממצבים חברתיים בגלל התופעה והיא לא פוגעת בתפקודך היום יומי, ניתן לנסות לפתור את זה בלי תרופות. טיפול התנהגותי קוגניטיבי עם ביופידבק יכול מאוד לעזור. במידה קיימת אצלך פגיעה בתפקוד, הימנות ממצבים בגלל הזעה והיא גורמת למצוקה משמעותית אני ממליצה לשלב גם טיפול תרופתי ולפנות להתיעצות ים רופא פסיכיאטר.

אשמח לענות על שאלות נובפחת, 

אז זהו, שזה בהחלט פוגע!
זה משבש לי את התוכניות וחלומות לעתיד. הייתי מתעסקת מאוד עם תחום הבמה. אני מאוד אוהבת במה. אבל לאודישנים אני לא מסוגלת ללבוש מה שאני רוצה או לזוז כמו שאני רוצה כי אני יודעת שאני אהיה לחוצה והזיעה תגיע. וזה רק דוגמא קטנה. אנשים שאני מתנקת איתם קשרים (או לא יוצרת מראש) חולצות ספייר שאני לוקחת עליי תמיד ועוד....

אבל אני מתגייסת בקרוב ויש בי חשש שזה יעשה לי בעיות בצבא שישלחו אותי לקבן או יורידו לי פרופיל נפשי. את יודעת אולי איך הצבא נוטה לראות מקרים כאלה?

היי אלה,

נשמע שאת נמצאת במעגל הקסמים שבו ציםיה לזעה גורמת למתח והוא גורם לתגובה גופנית - זעה, כדת מתחילה להזיע זה גורם לך להיות עוד יותר לחוצה והדבר מגביר עוד יותר את התגובה של הגוף - זעה וכך הלאה. זה בנוסף לכך שמצבים חברתיים ואודישנים הינם מרגשים במהותם. זעה מוגברת היא תגובה נורמלית ותביעת למצבים של לחץ או /ו התרגשות חיובית. בנוסף, לדעתי חשוב שתטפלי בעצמך לפני שאת מתגייסת כי לצערי במסגרת צבעית לא בנויה לתת מענה טיפולי וקב״ן לא יטפל בך. אם את הולכת לטיפול באופן פרטי זה לא אמור להשפיע על התוכניות של. אני כן ממליצה שתתיעצי עם רופא פסיכיאטר ופנוסף גם תעברי טיפול CBT עם ביופידבק.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
 

היי אלה,
אם יורשה לי להוסיף, קיימת הפרעה גופנית של הזעת יתר במקומות שונים בגוף. עצם העובדה שאת קישרת זאת לחרדה עדיין אינו אומר שאת צודקת, מאחר שאינך מתארת שום בדיקה רפואית שעברת בנושא. עדיף להשאיר את האבחנה המדויקת לרופא שיבדוק אותך, ורק לאחר מכן לפנות לטיפולים המומלצים לפי האבחנה. אגב, אם מדובר בבעיה גופנית, ניתוח יכול פעמים רבות לפתור את הבעיה או להקל עליה.
בברכה,

שלום לך,

תופעה שאתה מתאר מוכרת ושכיחה למדי. היא קשורה לחוסר איזון בחומרים במוח רמות גבוהות של סרטונין, דופמין, נוראםינםרין ועוד גורמות לתחושת היי וחרדות. באופן טבעי, תופעה זו יכולוה לגרום לך להיבל ממש מהמצב. זה עלול להגביר עוד יותר המרשה של סרטונין בגוף. לכן, ניתן לנסות להרגיע את הגוף על ידי הרפיה של שרירים ונשימות. במידה ותוך כ 3-4 ימים המצב לא יחזור לאיזון פנה לרופא פסיכיאטר. בנוסף, חשוב לציין ש טיפול CBT קצר וממוקד בשילוב עם ביופידבק יכול מאוד לעזור לשלוט במצב ולחזור לאיזון נפשי וגופני.

שבת שלום,

בברכה, 

עשיתי את אותה שטות שאתה מדבר עליה, ויצאתי מזה במחיר הרבה יותר יקר משלך.

אל תשחק אם המוח שלך, זה לא משחק, עדיף לשבור רגל ולא להתעסק עם זה.

הבהלה שאתה מדבר עליה מוכרת, המצב לא מוכר לגוף וגם לא לנפש, איזון נשבר, ושאיזון נשבר דברים רעים מתחילים לקרות.

ממליץ לך לקחת את עצמך וללכת לייעוץ, סביר להניח שתוך כמה ימים גם תרגיש טוב יותר.


בהצלחה ותעדכן!