פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

אני פשוט חסר אונים, פעם חשבתי שאני לא חייב להתמודד עם בעיות לבד , ובשביל זה יש פסיכולוגים ופסיכיאטרים שעוזרים , וגם אנשים אחרים , ואז עם השנים הבנתי שהכל בולשיט אחד גדול , אולי הם נותנים הרגשה נינוחה בטיפול , סוג של "אל תדאג, הכל בשליטה" , אבל בתאכלס , אין להם משהוא ממשי להציע , תמיד אותם משפטים " אני מבין שקשה לך" "זה בטח לא נעים ככה" "אני יכול לנסות להבין מה אתה מרגיש" "זה בטח עוד יותר מקשה כשאתה עם זה לבד" ,וכל מיני משפטים שהם למדו בעל פה בלימודים שלהם, ואחרי זה שאלות על הילדות וכל מיני דברים שלא קשורים בכלל (כן הם ממש ממש לא קשורים ברוב המקרים) לא בגלל שאני מטופל זה אומר שאני טמבל , להפך , לאנשים טיפשיים אין דאגות ואין בעיות , אז בקיצור זה הכל בלבול שכל

בקיצור , אני סובל מבעיה של עצבים , אני חסר סבלנות , ויש לי בעיה שקשה לי להגדיר אותה , אני תמיד תמיד עם צורך לזוז או להתשגע , אני חייב לרוץ , לשחות , לשחק כדורגל וכדורסל ,באם הבריכה סגורה ואין עם מי לשחק , אז אני משתגע , אני לא יכול להתרכז , אני מרגיש , וזאת הרגשה נורא נורא לא נעימה , אני מרגיש שאף אחד לא הצליח להבין את הבעיה שלי , לא המשפחה ולא החברים וגם לא הפסיכיאטרים והפסיכולוגים, כבר כמה חודשים שאני מנסה לטפל בבעיה , ונדמה שאני לבד במערכה נגד כל העולם , ככל שאנסה לתאר את התסכול שלי , זה לא יספיק כדי להסביר כמה הוא גדול , אני פשוט משתגע , לא מצליח למצוא פתרון , ועצם זה שאני לא מוצא פתרון , מתסכל אותי עוד יותר, ובנתיים זה נראה שאין לזה פתרון , הפתרון היחיד הוא שאזכה בלוטו ואקנה בריכה פרטית ומכון כושר פרטי ומגרש פרטי ו"אקנה" חבר'ה שיוכלו לשחק איתי , זה לא משהוא שאני באמת יכול להחליט (לזכות בלוטו)

יש לי פסיכולוגית שמחרפנת לי את המוח ואין לה שום פתרון , היא לא עוזרת לי בגרוש , יש לי פסיכיטאר שנתן לי תרופה אחרי כמה דקות שיחה , מאוד עצבן אותי שלקח לו 4 דקות לאבחן ולרשום תרופה בכזאת מהירות , זה הראה לי שהוא לא רציני בכלל , הוא נתן לי אנפראניל , לקחתי אותה יום אחד והפסקתי כי זה פשוט הרג לי את החשק המיני , ולא בא לי להפסיק את אחד הדברים היחידים שמסוגלים להרגיע אותי לפעמים , גם ניסיתי הומאופטים שדחפו לי צמחים ושאר ירקות שלא עוזרות כלל וכלל

לא היה לי גם כוח לפנות לפה , אני כבר מכיר קצת את התגובות פה "צר לי על הרגשתך , תנסה טיפול cbt,, יש להם היום כלים להתמודד ..... , הבחורה שאני מטופל אצלה היא גם cbt , וזה בולשיט אחד גדול ,בכל אופן למרות זאת נסיתי , אולי ואולי למישהוא יש משהוא חדש להציע

תודה , מנחם

רציתי להבין במדע הפסיכולוגיה למה ההמלצה הרבה פעמים הולכות לכיון התרופה כאשר בטיפול הנ"ל מלמדים באמת איך להיות רגועים ושמחים בברכה משה

שלום רב, אני בן 24 ואני לא יודע מה לעשות כבר, מקווה שתעזר לי בבעיה.
זה קצת ארוך אבל חשוב לי שתקבל את התמונה הכללית ( תודה על הסבלנות).
אני יוצא יחידה קרבית בצבא, בריא בד"רכ ולא סובל ממחלות במשפחה. שומר על תזונה בריאה, לא מעשן, עושה פעילות גופנית באופן קבוע - בכללי אדם בריא
לפני 8 חודשיים חזרתי מטיול בדרום אמריקה והתחלתי לעבוד.. הכול היה מעולה.
כמו כן אני עדיין גר אצל ההורים ובזמן האחרון אני מתלבט מה ללמוד ואם להתחיל להשכיר דירה.
בתור התחלה ההחלטתי לעשות בפסיכומטרי , לפני חודשיים ובמהלך הקורס התחלתי להרגיש עייפות, בחילה לפעמים, חוסר ריכוז, צרבת, אוכל תקוע / עולה לגרון ובעיקר מרגיש במתח ולחץ גם במצבים מאוד פשוטים שאני קורא ספר או יושב על בירה עם חברים.
בנוסף לפעמים שהייתי יוצא עם חברים או נוהג הייתי מרגיש שאני לא בפוקוס וכאילו לא נמצא מאה אחוז במקום... לא בשליטה מוחלטת.
הפסיכומטרי לא הלך לי כל כך טוב..... הייתי מבין את החומר אבל לא הייתי מספיק מבחינת זמן לתרגל. בזמן הפסיכומטרי הלכתי לרופאת משפחה - היא ישר אמרה דיכאון וחרדה, אני אמרתי שלא נראה לי והתחלתי בשורת בדיקות : דם,חיידק במערכת העיכול,מבחן בעיית קשב וריכוז ועוד... ראיתי שזה לא נגמר ואף אחד לא יודע מה הבעיה וישר שולח אותי לעוד בדיקה ורושם לי עוד כדורים... רמוטיב, ריטלין, משהו נגד חומציות וכו.... ראיתי ששום דבר לא עוזר ורק כול הבדיקות רק גורמות לי יותר נזק.
המצב רק הידרדר וראיתי שאני לא מוכן לבחינה ולכן החלטתי לדחות מועד בחינה ליולי. היה לי שבועיים מנוחה שלא עשיתי כלום חוץ לנוח כמו חופש גדול... חשבתי שזה יפתור את הבעיה או שאני אצליח להבין מה זה ואז להתחיל קורס חדש.
הכול נשאר אותו דבר גם שאני רואה סרט אני במתח.... שאני יושב עם חברים אני מרגיש דפיקות לב... אני לא יודע מה לעשות כבר ....
דיברתי עם ההורים, עם אחותי, עם רופאת משפחה, כמובן שכולם רוצים לעזור אבל אף אחד לא יודע למי לפנות ומה זה יכול להיות... חשוב לי להגיד שאצלנו במשפחה אין בעיות כאילו.

שום דבר לא עוזר ואני מרגיש שזה רק מחמיר...
הפחד הגדול שלי שזה אחרי הפסיכומטרי לא יפסק וכול עוד אני לא מטפל בזה כרגע זה רק יחמיר ויחמיר.
כרגע מה שאני מרגיש : בבוקר באופן קבוע יש לי בחילה וכאבי בטן שמלווה בטעם מר בפה לאורך היום. מתח במהלך היום גם בדברים מאוד פשוטים.

מה אתה חושב שזה ? בוודאות חרדה ודיכאון ?? למי לפנות ? פסיכולוג / רופא מומחה / פסיכיאטר/ להמשיך עם הרמוטיב ??? אני לוקח כבר חודש ואין שינוי...
מקווה שתוכל לעזור לי...
תודה רבה רבה ושוב סליחה על המגילה .

ואני רוצה לקחת סטרואידים לגדול בגוף אמרו לי שזה מסוכן לא הבנתי למה ואני ממש רוצה....

הי, השבוע הייתי אצל הרופא משפחה שלי שמכיר אותי כבר כמה שנים טובות
הגעתי אליו בגלל התפתחות של תאבון מופרז בחודשים האחרונים.
בלי לבדוק דבר ובלי שום בדיקה הוא נתן לי מרשם ל SSRI. אציין שהוא שאל אותי איך הולך בחיים? אמרתי לו סבבה! רק בלימודים אני קצת לא מרוכזת. לא היה לי שמץ של מושג מה זה הSSRI חשבתי שזה תרופה להפחתת תאבון.
,רק כשהגעתי לבית מרקחת התברר לי שזה תרופה פסיכיאטרית!!! כמעט נפלתי על מקומי! כמובן שלא קניתי את התרופה.
מה דעתכם ?
אין לי הסטוריה משפחתית של בעיות פסיכיאטריות כלל וכלל. אני נערה נורמטיבית לחלוטין!

אחרי ביקור אצל פסיכיאטר הופנתי לטיפול CBT.הלכתי לטיפול 3 פעמים והרגשתי אחרי כל טיפול במצב נוראי,נבהלתי ופשוט הפסקתי לקבוע פגישות עם המטפלת וברחתי ממני,הפסקתי לענות לטלפונים שלה.
הייתי מרגישה אחרי טיפול כאילו אני הולכת שתי צעדים אחורה ואז צעד קדימה.לא הייתי מסוגלת יותר להתמודד עם מה שהיה קורה לי אחרי פגישות איתה.
היום אני כבר לא חווה את כל הדברים שחוויתי בהתחלה...אני מדחיקה פשוט את הכל.
אני כרגע לומדת מבוא לפסיכולוגיה,ואחד הדברים שהמרצה אחד שהפחיד אותי הוא שלכל אדם יש מנגנון הגנה של הדחקה,ההדחקה דורשת אנרגיה.אני מפחדת שבשלב מסויים אני לא אצליח להדחיק דברים והכל יתפוצץ לי בפנים.
כל שיעור מקשה עליי ומבלבל אותי.בזמן האחרון יש לי קשיים להרדם...הדפיקות לב המואצות לא נותנות לי להרדם.אני מפחדת שההתקפי חרדה יחזרו שוב,אני לא רוצה לחזור לקחת כדורים בשביל שאוכל לישון...אני גם מפחדת לחזור לטיפול,אני לא רוצה שוב להתמודד עם כל הדברים שכל כך התאמצתי להדחיק.
רציתי גם לשאול מה לעשות שאני הולכת לישון והלב דופק חזק ואני לא מצליחה להרדם.
בבקשה תעזרו לי.

שלום רב,

היום הבנתי סופית שאני חולה בחרדה
האמנם?
אז אני בודקת איתכן כמה דברים
יש לי מחשבה אחת עיקרית שמטרידה אותי מגיל מאד מאד קטן
למעשה: חרדה בריאותית
ממחלה אחת בלבד קשה
כל מעשה שלי מלווה בפחד שאם אעשה ככה או ככה, אהיה חולה במחלה (חס ושלום)
משהו כזה
זה משהו שבא והלך בגלים לאורך השנים
וקיבל משקל כבד בשנה האחרונה
יותר מתמיד
אני מאד מאד חכמה
מצטיינת באוניברסיטה
אני מדברת עם עצמי המון
וזה עובר אפילו לשנה
ועכשיו זה חזר והדיבור כבר לא עוזר
מה גם שאני עייפה
מאד

אשמח לכמה דברים מכן:
1. האם זה יכול להרוס את הבריאות? המחשבות עצמן?אני אוכלת בריא ומקפידה על מה שאני כן יכולה. האם מחשבה הורסת בריאות?
2. במידה והמחשבה מלווה בהתקפי חרדה (דפיקות לב מואצות ולאחרונה גם מען תחושה של איבוד שיווי משקל לפעמים) , האם זה הורס בריאות?
3. עד היום סרבתי להודות בזה והיום אני מודה שזה המצב ושאני לא מצליחה על ידי שיחה עם עצמי לטפל בזה עוד
מצד שני, אני לא מאמינה בכדורים
אשמח לעצה :)
4. אני שמה לב שאם אני עושה מה שאני אוהבת, אז המחשבות עוברות. ואם אני עושה מה שאני לא אוהבת, הן תוקפות..... מה דעתכן?
כך שגם עשייה לא מעבירה את המחשבות.....

תודה רבה

אם אני יצליח לעזור לאדם אחד אז הכול שווה לי.. לפני מספר שנים חליתי בדכאון קשה ומאז אני רק מחפש פתרונות למצבי העומלל ..ניסיתי כמעט הכול וכלום לא עזר ..לפני מספר חודשים ניכנסתי למחקר של DEEP TMS שזה הרבה יותר פשוט ממה שזה נישמע , פשוט שמים לך קסדה על הראש ואתה לא מרגיש כמעט כלום מעבר לזה שיש לך עיקצוצים [ באמת שלא נורה ולא מרגישים שום כאב ]המדהים הוא שלפני שנה ניסיתי את אותו הטיפול וזה לא עזר לי מכוול שזה היה TMS רגיל , להפתעתי הDEEP TMS עשה לי פלאים בכך שכול טיפול וטיפול הדכאון ניחלש ונעלם .. [ ההבדל בן TMS רגיל לבין DEEP TMS הוא ש TMS רגיל פועל בעומק סינטימטר 1 או 2 בעומק המוח וממחקרים זה עדין לא מספיק כי מרכז כול הבעיות הנפשיות האמתיות נימצאים ב 5 או 6 סינטמטרים בעומק המוח וה- DEEP TMS מגיע לעומק זה בלבד ]ולכן הוא נוגע בבעיה עצמה ולא רק בסמטומים .. היום אני אדם חדש לגמרי ..ידוע לי שהמחקר יסתיים בהצלחה ועוד מעט יתחילו טיפולים DEEP TMS בתשלום [ ללא צורך באישפוז .. טיפול והביתה ].. נישבע לכם אן לי שום קשר לחברה ולא יוצא לי מזה כלום .. אבל הטיפולים האלו שווים כול שקל ..זה הטיפול האמיתי שיכול להוציא אותך לאט לאט באמת מהדכאון ..ומנסיון שלי שמדובר בדכאון קשה . מוזנח וכרוני אז התרופות כמעט שלא עוזרות בכלל .. יש מכונים שעובדים בשיטה הישנה של TMS רגיל שזה פחות יעיל והפקטיבי ..שימו לב .. אם עזרתי למשהו אז הצלחתי .. בהצלחה

אני בת 25 ולא מצליחה לתפקד כלל בחיי היום יום. אני לא עובדת תקופה ארוכה,כמעט לא יוצאת מהבית במהלך היום (אם כבר יוצאת אז רק בערבים) ועל לימודים אין בכלל מה לדבר, הם די בתחתית סדר העדיפויות שלי כרגע. ההורים חושבים שאין לי שום בעיה ושאני פשוט חולה ב"מחלת העצלנות" ואני טוענת שחייבת להיות סיבה שבחורה צעירה תתנהל בצורה כזו ולא תרצה להוביל עצמה לשום מקום הבעיה שאני בעצמי לא ממש יודעת למה זה קורה לי. אני לא אוהבת את המראה שלי ואני חושבת שאני מכוערת ולא מספיק חכמה ועם דימוי עצמי כזה מאוד קשה לצאת לעולם. יש לי חבר אבל לא שמתי מולו את כל הקלפים ולמרות שהוא מודע לכך שאני לא "נורמלית" כמו שאר החברים שעובדים ולומדים הוא לא יודע עד כמה חמור המצב. אני ישנה המון ולאחרונה העליתי במשקל (הדבר היחיד שתמיד אהבתי אצלי זה הגוף אבל עכשיו גם הוא מתחיל לאבד צורה). כל החברים שלי עם תארים או בדרך אליהם ורק אני תקועה איפשהו בגיל 16,15 מתנהגת כאילו עוד שלושה ימים יש לי מבחן בתנ"ך ואומרת לעצמי "מחר אני אתחיל ללמוד" רק שהמבחן מזמן כבר לא המבחן בתנ"ך אלא מבחן החיים שאני כ"כ מפחדת לגשת אליו..אני אומרת לעצמי "אודל,תתעוררי"! החיים יעברו כהרף עין ואני אמצא עצמי בגיל 40 גרה עם ההורים..אני כ"כ לא רוצה את זה אבל הבעיה שאני לא יודעת איך להתעורר מהסיוט הזה.הייתי אצל שתי פסיכולוגיות אבל הרגשתי שזה לא הטיפול הנכון ושאני סתם מבזבזת את הזמן והכסף של הוריי. אני מיואשת ולא יודעת כמה זמן אוכל להמשיך עם צורת החיים הזו. אם הייתי יכולה לעצום עיניים ולהתעורר במקום אחר,בארץ אחרת הייתי עושה את זה עכשיו.

היי,

אני מטופל כבר הרבה זמן בויאפקס, אחרי שציפרלקס לא עזר. התרופה עזרה לתקופה מסויימת, אבל הפסיקה להיות אפקטיבית (ניסיתי גם להעלות מינון). יש לי התקפי דיכאון ואובדנות ברמה יומיומית עכשיו. מישהו שלא רוצה שאני אתאבד התחנן שאני אטופל בנזעי חשמל. אז כמה שאלות:

א. איפה מומלץ לבצע טיפול כזה?
ב. כמה הוא עולה, ללא ביטוח רפואי?
ג. האם אפשר לעשות אותו ולהעלים את העובדה הזו מהצבא? (אני בקבע)

תודה,
יואב.

שלום

כשאני יותא בחוץ אני חושש שמה אנשים מסתכלים עליי ,,מה ניתן לעשות?

שלום ,גרתי ביישוב קטן בדרום ולעולם לא עזבתי את הבית לפנימיות או משהו כזה,ובגיל 18 יצאתי לשירות לאומי לגן חינוך מיוחד בירושלים!הכול היה בסדר גם המגורים מחוץ לבית כמובן שהיו קשים וגעגעוים נורמטיבים בהחלט,לאחר 3 חודשים, פיטרו אצלינו 2 עובדות מהגן והיה קצת בלאגן ולחץ ואפילו ביקשו ממני לוותר על יום חופשי שלי ,בנוסף לכך אין לי מושג אם יש לכך קשר אחי האחרון התחתן .שבוע אחר כך,התחיל לי כל מיני כאבי בטן חוסר תיאבון התפרצויות בכי נוראיות זה היה מאוד קשה לא רציתי להתאבד או כאילו דברים..אבל זה היה סוג של דיכאון יש לי אח שעבר חרדה ,והוא מאוד הדריך אותי בכל מיני שיטות פסיכולוגיות לנסות להתגבר על זה כמו דיאלוג עצמי וכאילו..עזבתי אחרי שבוע וחזרתי לעשות שירות ליד הבית,ודי הצלחתי להתמודד בלי פסיכולוג ואני די מאחורי זה ..השאלה שלי היא זה האם אי פעם אצליח לצאת מהבית?והאם יש קשר לחתונה לזה?גם ממש לעיתים יש לי לחצי בחזה אבל כל הסובבים אומרים לי שלא להילחץ,לחצי עולם יש לחץ בחזה ואולי זה גם סתם עוד שאריות של החרדה שצריך להתמודד איתך,האם במאת לא לתת ללחץ מקם?ועכשיו טוב לי אני בבית!והכול בסדר ממה אני כלכך בלחץ?גם אין לי ממש תשובה ממה זה קרה האם זה בסדר?

שלום לכן,
בתי לפני 3 חודשים החלה להרגיש שיש לה מחשבות טורדניות מאוד ולא פוסקות חילחול בנושא הזהות המינית שלה, עד כדי כך שהיא מצד אחד מחלחלת ששם זה המקום שלה ומצד שני היא לא רוצה להיות שם (לסבית) כרגע היא לא עברה שום ריגוש או מגע עם אישה אך היא מפתחת לעצמה פנטזיות שמהן היא רואה את עצמה בזוגיות נשית....מה שגורם לה לאבד שליטה והיא נכנסת לחרדה איומה כי היא לא רוצה לחוות את זה במודע כנראה... היא לא ישנה בלילות לא אוכלת ומצב שלה מדרדר רעדים בכל הגוף דופק מואץ וחזק שאין שלטה עליו...עזרו לי בבקשה שאוכל לקבל טיפול נכון לביתי

אני בן 33 עו"ד במקצועי ולפני 8 חודשים התפוצצה עיסקה של מכירה של בית בעקבות יפוי כוח מזויףף הפרשיה מנוהלת בבית משפט כאמור מזה 8 חודשים ומאז נכנסתי לדיכאון, הנטכל האמיתי שזייף את המסמך ולקח את הכסף מסרב לשלם ואפילו החליט להפיל את כל התיק עליי בחקירת משטרה שהתנהלת בימים האחרונים לפני פורים, בעקבות הגירסה שלו נחקרתי באזהרה במשטרה ולקחו ממני טביעות אצבע ומאז אני פשוט נכנסתי לסטרס חזק שאני בטוח שאני הולך להשתגע כל רגע..לצערי הרב אני רווק ובעל אופי מופנם ולא הייתי מוכן לספר לאף אחד כבר 8 חודשים על מה שעובר עליי בגלל הבושה הגדולה שאני חש, אני בפחדים שייקחו לי את הרישיון לעריכת דין ואז גם לא היהי לי יכולת להתפרנס בכבוד , דבר שהיה העוגן שלי בחיים, איבדתי את שמחת החיים שלי ממזמן ואני פשוט מתקשה כבר להסתיר את הדיכאון שלי מאנשים שסובבים אליי לכן אני מתרקח מכולם, אני לא רוצה להיות מטופל בכדורים וגם אין לי עדיין מחשבות אובדניות אבל אני לא מצליח לישון יותר מ-4 שעות רצוף בלילה ואני מוטרד כל הזמן במה יהיה.. התקשרתי לקופ"ח שלי במוקד אחיות והמליצו לי ללכת לחדר מיון בגהה לשם איבחון ראשוני אבל עדיין לא עשיתי זאת כי אני מחפש עוד אלטרנטיבה כמו כדור ללא מרשם או איזה ויטמין שיוכל לעזור לי לפחות בימים הקרובים ורק אם זה לא יעזור לי אני אלך לפסיכיאטר..

שלום, אני במהלך ההריון ובמהלך גיל הנעורים חליתי בדיכאון וטופלתי על ידי ציפרלקס, הייתי רוצה לדעת האם עובדה זו משנה את הסיכויים שלי ללקות בדיכאון אחרי הלידה, והאם יש קשר בין מה שקרה בעבר ובין מה שיכול לקרות בעתיד
תודה.