פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שלום לך,

נראה שאתה נמצא בתקופה של התמודדויות רבות בחייך: עבודה, דירה ועוד. מצבים אלו דורשים השקעת כוחות נפשיים ופיזיים רבים. יתכן וכדאי לבחון את דרכי התמודדות שלך עם מצבים מלחיצים ולשנות דרכי התמודדות לא יעילים דרכי התמודדות טובים יותר שיאפשרו לך תפקוד יותר יעיל. דברים אלה ניתן לבדוק, לחזר, לשפר בפסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית CBT. זהו טיפול קצר, ממוקד ומאוד יעיל. במהלכו תרכוש כלים להתמודדות העכשיוית וגם עם מצבים עתידיים.

בברכה,

שלום לך,
צר לי לשמוע על מצבך. האם את מטופלת במסגרת כלשהי (תרופות או פסיכותרפיה)? אם לא, אני ממליצה מאוד לפנות לעזרה מקצועית. בנוסף, כדאי מאוד להיעזר במערכות התמיכה הסובבות אותך ולשתף במצבך. האם קיימות לך מערכות תמיכה מספקות, ואנשים בסביבתך שיקשיבו לך? כמו כן, מה שעוזר מאוד במצבים כאלה היא הפעלה עצמית- כדאי להיות עסוקה כמה שיותר, ואם אין כוח ומוטיבציה להפעיל את עצמך- למצוא דרך "להכריח" את עצמך לבצע פעולות. מטפל CBT מדרבן את מטופליו פעמים רבות לביצוע פעולות שהמטופל חש כי אין לו כוח ומוטיבציה לעשותן, ולכן ניתן לבצע את ה"הפעלה העצמית" גם בעזרת מטפל. פעילות גופנית מאוד מומלצת, וכן תזונה מאוזנת. בריאות פיזית יכולה להשפיע מאוד על מצב הרוח, ולכן חשוב גם לבצע בדיקות רפואיות, כדי לבדוק אם יש אי סדירות בפעילות כלשהי של הגוף. לפעמים הפתרון הוא רפואי ופשוט מאוד.
תרגישי טוב!

היי נורית,
אני שמועת שלחברתך יש מחשבות שמקשות עליה להתקדם, ויוצרות אצלה קשיים רגשיים. אופי המחשבות האלה הוא שלילי והן בעלות דפוס נוקשה של "הכל או לא כלום"- כלומר, היא מביעה חוסר תקווה וחוסר סיכוי לשינוי. במחשבות האלה יש גם משום ניבוי שלילי של העתיד. ייתכן מאוד, שחברתך יכולה להיעזר בטיפול קוגניטיבי, ואף בשילוב עם טכניקות התנהגותיות (כלומר CBT). הטכניקות הקוגניטיביות יסייעו לה להגמיש את דפוסי החשבה השליליים הנוקשים, ואף לפתח חשיבה חיובית יותר. הטכניקות ההתנהגותיות יסייעו לה למצוא עיסוקים נוספים, שיוסיפו משמעות לחייה, בנוסף לעבודה על העלאת מצב הרוח והבריאות הפיזית (שכמובן משפיעה מאוד על הבריאות הנפשית).
עוד אוסיף, שהטיפול הנו קצר מועד (מספר חודשים בדרך כלל), והשינוי אמור להתחיל תוך זמן קצר. בדרך כלל בין הפגישה החמישית לתשיעית אמור להתחולל שינוי כלשהו, גם אם קטן. אם השינוי לא קורה- המטפל והמטופל בודקים ביחד מה צריך לעשות בנידון.
לכן, אני ממליצה לך לחפש מידע נוסף לגבי הגישה האינטגרטיבית הזו, ולהציגה בפני חברתך.
בהצלחה!

היי אייל,
נראה שלא רק הטיפולים לא מספקים אותך, אלא גם התשובות בפורום, מאחר שעניתי לך על השאלה הזו. אין פתרונות קסם, ואיני חושבת שתקבל תשובה מאוד שונה מאחרים. לגבי טיפולים אלטרנטיביים, הם בדרך כלל תוספת ולא תחליף לטיפולים קונבנציונליים. איני יודעת לגבי טיפולים אלטרנטיביים ספציפיים- באילו נהוג להשתמש במצבים כאלה- אבל אפשר להתייעץ עם מטפל אלטרנטיבי. בנוסף, יש לנקוט משנה זהירות ולהתייעץ עם הפסיכיאטר לגבי כל טיפול אלטרנטיבי שמוסיפים לטיפול הרגיל. טיפולים מסוימים שאינם "קונבנציונליים" יכולים לפעמים להזיק, בעיקר לסובלים מפסיכוזות או לאנשים בעלי נטיה לפסיכוזה.
בברכה,

נאור שלום,

אחרי התקף חרדה אנחנו נוטים לפחד שנחווה את זה שוב. תופעה זו נקראת חרדת ציפיה להתקף הבא. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בצורה של מחשבות תורדניות. חרדת ציפיה גורמת לאדם לרצות להגן על עצמו ואז הוא מתחיל לימנע מלעשות דברים שעשה פעם. למשל, מפחד להתרחק מהבית מרחק מסויים כי חושש שיחווה התקף חרדה כשהוא מחוץ לבית. באופן כזה יש נטיה לצמצם יותר ויותר פעילות. עד שהאדם מסתגר בבית ומאבד לגמרי את חירותו ועצמאותו, תפקודו מצטמצמת מאוד והחרדה לא נעלמת אלא שולטת ופוגעת ברוב תחומי החיים של האדם.
הדרך הטובה ביותר לטפל בהתקפי חרדה היא פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית CBT עם ביופידבק (משוב ביולוגי). במצבים קלים עד בינוניים ניתן להסתדר בלי תרופות. לפעמים שווה לבדוק גם עזרה תרופתית.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

היי אוהד,
התחושות שאתה מתאר נפוצות מאוד אצל הסובלים מהתקפי חרדה. ייתכן שאתה סובל כעת ממצבים של חרדה ללא התקפים. בהחלט ניתן לטפל בכך, כאשר הטיפול המומלץ הוא התנהגותי קוגניטיבי (אתה יכול לקרוא בהרחבה על טיפול כזה, בחרדות ובהתקפי חרדה, באתר שלי). לעיתים נהוג לשלב גם טיפול תרופתי, שניתן על ידי פסיכיאטר (אך לא חובה). הרעיון הוא, שבשלב מסוים יהיה ניתן להפסיק בהדרגה את נטילת הטיפול התרופתי, כאשר ישנן תוצאות טובות לטיפול ההתנהגותי- קוגניטיבי. אם נוטלים רק טיפול תרופתי, קיים סיכוי גדול שההפרעה תחזור עם הפסקת נטילת התרופה.
בנוסף, סובלים רבים חוששים שהחרדה יכולה לגרום להם "להשתגע". בדרך כלל אין שום סכנה לכך. הפרעות חרדה יכולות להעלות את הסיכון להתפתחות בעיות אחרות כגון דיכאון, אם האדם סובל גם מפגיעות לדיכאון (פגיעות גנטית, או חווה דיכאון בעבר). כמו- כן, בהתאם לנסיבות יכולות להתפתח גם הפרעות חרדה אחרות. אין סיבה להילחץ מכך, הטיפול המתאים הנו קצר- טווח יחסית ויש לו אחוזי הצלחה גבוהים מאוד.
בברכה,

היי אייל,
נשמע כי ההפרעות מהן אתה סובל גורמות לך סבל רב. אני יכולה רק להציע לך לא להתייאש- אמנם לא ניתן לרפא סכיזופרניה, אך אצל רוב הסובלים ניתן להשיג רמיסיה, לפחות חלקית, באמצעות האיזון התרופתי הנכון. אם אינך מאוזן, אולי יש לעשות שינויים בטיפול התרופתי- כמובן רק בהתייעצות עם הפסיכיאטר ובהוראתו. כך גם לגבי הסימפטומים של ה- OCD, שיכולים להיות מופחתים באופן משמעותי על ידי טיפול תרופתי נכון. לגבי הטיפול הפסיכולוגי, איני יודעת כמה זמן אתה מטופל, באיזו שיטה, מה יחסיך עם המטפל ועוד גורמים נוספים שיכולים להשפיע על האפקט הטיפולי. לפעמים צריך סבלנות כדי לראות שיפור משמעותי, ולפעמים צריך להחליף מטפל ו/או גישה טיפולית. בכלל, מומלץ לפני טיפול לקבל מידע על גישות שונות ולבחור מביניהן את המתאימה לך. גורמים נוספים שיכולים להשפיע על ההרגשה הטובה שלך הם העיסוקים שלך- תחביבים, עבודה, רמת פעילות וכדומה, וכמובן מערכות תמיכה- משפחה, חברים, ובאופן כללי- עד כמה חייך מלאים ובעלי משמעות.
תרגיש טוב!

שלום שרון !
אכן מטופל בשיטה דינמית בשילוב של עוד שיטות .. אבל למה אני כ"כ סובל ?
זה אמור להיות יותר טוב לא ?
מתמיד בטיפול התרופתי ..
מה שכן יש לי אישיות מדהימה וטבה אשר מחפש להגיע לשלימות אוליי זה תוקע אותי .. אך אני מאוד מודע לעצמי ויודע מי או מה טני וכ"ו ..
מחפש הרבה להרגיש יותר טוב כפי שכתבתי יש לי אישיות טובה עם המון תכונות טובות ..והתיסכול הוא שאיני רואה את עצמי באור ..ונקודות טובות .. זה מתפספס לי איפו שהוא בדרך ..

היי אייל,
טיפול דינמי הוא אכן טיפול ארוך טווח, שנמשך שנים, וצריך להתאזר בסבלנות כדי לראות את השפעתו. יש לקחת זאת בחשבון כאשר בוחרים בטיפול כזה. הדגש הגדול ביותר שלו הוא על הקשר עם המטפל, מתוך הנחה שקשר טוב יעזור למטופל לבנות "עצמי" יציב יותר. זאת מאחר, שהמטופל חש שמבינים, מעריכים ומקבלים אותו- ולרבים הדבר חסר במהלך חייהם. (יש לציין שמרכיב הקשר קיים בכל סוג טיפול באשר הוא) בנוסף, קיים דגש גדול מאוד על הבנת דברים שקרו לך בעבר, מתוך הנחה שהתובנה עצמה תביא לשינוי.
לי נשמע, שיש לך מחשבות שליליות שמונעות ממך להתקדם- ייתכן שהמחשבות הן על עצמך, ייתכן שעל החיים והעולם, וייתכן שזהו שילוב של שניהם. מאוד מומלץ לעבוד בטכניקות טיפול קוגניטיביות כדי לתקוף את הבעיה הזו. הטכניקות האלה מתמקדות בהגמשת המחשבות השליליות (למשל, במקום "הכל רע"- "חלק מהדברים רעים וחלק טובים"), מציאת ראיות לכך שהמצב הרע אינו קיצוני כמו שהוא נראה, ומציאת מחשבות חיוביות או אדפטיביות יותר. יש אנשים שמגיבים לטיפול כזה מהר מאוד, ויש כאלה שלוקח להם קצת יותר זמן כדי להפנים את השינוי. בכל אופן, זה כיוון שהייתי ממליצה לך לשקול.
בברכה,

איש בודד ללא חבר רע ידיד נפש משפחה ,,(אשמח לפרט)משתוקק לנפש תאומה שחשה וחייה כך ,,רגיש נעים הליכות חסר כול ,,,

היי עדי,
אני מבינה שמצוקתו של אחיך גורמת מצוקה רבה גם לכם, הסובבים אותו. עם כל הרצון הטוב, ועם כל הצער שבדבר, ההחלטה האם ליטול תרופות או לא היא, בסופו של דבר, שלו. ניתן לחפש מידע באתרי תרופות שונים לגבי פעולתן של התרופות, וכיצד הן משפרות את איכות החיים ומפחיתות את הסימפטומים. בנוסף, ניתן לערוך שיחה עם פסיכיאטר או מטפל אחר, שיסביר לאחיך על חשיבות הטיפול התרופתי ויפחית את חרדותיו ממנו.
אגב, קלונקס הינה תרופה המשמשת להרגעה נקודתית של חרדה- כלומר, במספר השעות שלאחר נטילת התרופה בלבד. אין לה שום השפעה בטווח הארוך, מלבד העובדה שהיא ממכרת, ושלאחר תקופה מסוימת יש להעלות את המינון כדי לקבל את אותו אפקט (כלומר, השפעתה יורדת). לא כך הוא הדבר לגבי תרופות נגד דיכאון, שמפחיתות סימפטומים הן של דיכאון והן של חרדה, בטווח הארוך (החל משלושה שבועות מזמן התחלת השימוש).
בברכה,

היי טל,
מהודעתך נראה שלילדה יש קשיים רגשיים, וייתכן שאף הפרעת קשב וריכוז (אדרל הינה תרופה המשמשת לטיפול בבעיה זו). אינני יכולה לומר לך מה הילדה מרגישה ומה עובר עליה, אך כדי לקבל מושג יותר טוב, מומלץ לשאול אותה על רגשותיה. רגשות ניתנים לתיאור במילה אחת, למשל- "פחד", "עצב", "כעס", "שמחה" וכו'. לגבי האבחנה המדויקת, רצוי לשאול את הפסיכיאטרית שמטפלת בה. אם עדיין הייתם בטיפול פסיכולוגי, הייתי שואלת את המטפל.
בנוסף, אם טיפול אחד בגישה מסוימת אצל מטפל מסוים לא עזר, אין זה אומר שטיפול אחר לא יעבוד. לפני שהולכים לטיפול, מומלץ לברר באופן מעמיק על גישות טיפוליות שונות, ולבחור מביניהן את המתאימה לכם. לפעמים כיוון שונה לגמרי עשוי לעזור, במיוחד לילדים הסובלים מ- ADHD- כמו תרפיה בבעלי חיים, או בסוגים שונים של אמנות.
לסיום, הדבר הכי חשוב מבחינתכם הוא, לתת לילדה תחושה שהיא אהובה, מקובלת, שיש לה אוזן קשבת אצלכם תמיד, ושאינכם שופטים אותה בשל בעיותיה.
בהצלחה!

טל שלום,

ראשית, כול סוג של טיפול גם פסיכולוגי וגם פסיכיאטרי הינו תהליך שדורש זמן. תעזרו בסבלנות.. יתכן ויקח זמן למצוא את התרופה המתאימה לה ביותר. שנית, לדעתי, כדאי לשלב טיפול תרופתי ופסיכותרפיה שבמהלכה היא תלמד כישורים חברתיים, תפתח מיומנויות של תקשורת תקינה עם בני גילה. בעיקר היא זקוקה למיומנויות. בנוסף, חשוב לציין כי גם אתם צריכים להיות חלק מהתהליך ולקבל הדרכה מהמטפל של הילדה כיצד לנהוג איתה.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה, 

היי רוני,
בחרדה ניתן לטפל גם ללא טיפול פסיכיאטרי. הטיפול המומלץ ביותר הוא התנהגותי קוגניטיבי. טיפול זה מלמד אותך כיצד להתמודד עם החרדות, ובמקביל לשנות מחשבות לא נכונות או לא אדפטיביות, שגורמות לחרדה. אופי הטיפול הוא כזה, שהמטופל מפתח עמידות מסוימת כלפי חרדה בעתיד. בניגוד אליו, תוצאות הטיפול הפסיכיאטרי עמידות רק כל עוד המטופל נוטל את התרופה (כשמדובר בתרופות שנוטלים לטווח ארוך). לעיתים קרובות מומלץ לשלב בין שני הטיפולים, אך אם עוברים רק אחד מהם, מומלץ הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי.
בהצלחה!

חברה אמרה לי ללכת לרופא משפחה שייתן לי מרשם לתרופה שיכולה לעזור.
מה דעתך?

טיפול התנהגותי- קוגניטיבי ניתן על ידי מטפלים בפסיכותרפיה שעוסקים באופן ספציפי בטיפול הזה. ניתן לבקש המלצות מחברים או לחפש באינטרנט. אני יכולה גם להפנות אותך למטפל באיזור מגורייך, אם תשלחי לי מייל (נמצא בפרטי ההתקשרות שלי).
לגבי רופא משפחה, הוא יכול לרשום לך את אותן התרופות שפסיכיאטר ירשום. לדעתי, עדיף לבקש את הטיפול התרופתי מפסיכיאטר, מאחר שהוא מומחה בנושא בריאות הנפש ויודע להתאים את הטיפול הפסיכיאטרי למטופל בצורה הטובה ביותר. בנוסף, היזהרי משימוש בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים. התרופות האלה משמשות להרגעה נקודתית של חרדה והשפעתן נמשכת מספר שעות בלבד, ובנוסף הן גורמות לתלות בשימוש ממושך, והסבילות אליהן עולה (כלומר- לאחר תקופה קצרה יחסית צריך להעלות מינון כדי לקבל את אותו אפקט). עדיף לטפל בתרופות מקבוצת ה- SSRIs, שאין להן שום השפעה מיידית, אך משמשות לטיפול בטווח הארוך. כמו כן, הן אינן מלוות בתופעות שציינתי לגבי הבנזודיאזפינים. ניתן למצוא הרבה מידע לגבי הקבוצות הנ"ל של התרופות באינטרנט, וחשוב לדעת זאת, בייחוד אם מקבלים את הטיפול אצל רופא משפחה.

היי דני,
ככל הידוע לי, לדימום מהאף יכולות להיות סיבות רבות, כאשר הנפוצות שבהן הן יובש או פצע מקומי. כדי לדעת בוודאות, יש להיבדק ע"י רופא.
לגבי הסימפטומים האחרים שציינת, ייתכן מאוד שהם נבעו מחרדה. כנראה שזוהי גם ההשערה שלך, אם כתבת בפורום זה. הזעה ובחילות בהחלט יכולות לנבוע מחרדה, ואם הדבר כך- אין צורך להילחץ. אלו תופעות נפוצות שאינן מזיקות לגוף. שוב, כדי לדעת בוודאות יש לעשות בדיקות כלליות אצל רופא, מאחר שאף רופא לא יכול לבדוק אותך דרך האינטרנט.
בברכה,

היי נועה,

את מפחדת על האנשים הקרובים אחיך, אחותך, סבתא, הוריך. טבעי לפחד שיקרה משהו רע לקרובים שלנו. מחשבה על כך מעוררת בנו חרדה רבה וחוסר אונים. את כותבת יומן האם יש בסביבתך אנשים בוגרים שאת יכולה לדבר איתם על הנושאים המטרידים? אהי ממליצה שתשתפי במחשבות שלךאדם קרוב שאת סומכת עליו. במידה ואין אדם כזה אני ממליצה לך לפנות לפורומים של בני נוער או שיחות באינטרנט למשל, ארגון סה״ר נותן תמיכה נפשית לנוער במצבי מצוקה.

חזקי ואמצי,
בברכה, 

שלום. אני מאוד ממליצה לפנות לפסיכיאטר המטפל . יכול להיות שתרופה לא מתאימה לך. היום קיים מגוון תרופות נוגדי דיכאון וחרדה מקבוצות שונות.
בנוסף ניתן לשלב תרופות עם פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT). טיפול CBT הינו קצר וממוקד והוכיח את יעילותו מבחינה מחקרית וקלינית בארץ ובעולם.
בברכה,

שלום. קודם כל השפעה של איקסל מורגשת תוך מספר שבועות בממוצע. הטבה מלאה תיתכן תוך 6 -8 שבועות .
יש מעט מיקרים ,שבהם שימוש בתרופה בשלב הראשוני של הטיפול יכול להגביר את תחושת החרדה, דיכאון ותסמינים גופניים . במידה וקיים מרכיב של חרדה בתמונה קלינית, מומלץ להוסיף לטיפול תרופה מקבוצת בנזודיאזפינים (לדוגמה קסנקס) למשך תקופה קצרה. חשוב להיות במעקב של רופא מטפל יכול להיות שצריך להיעלות במינון.
בנוסף, חשוב לציין שהגישה היעילה ביותר בהתמודדות עם התקפי חרדה - היא שילוב של טיפול תרופתי ופסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT). ניתן גם לשלב CBT עם ביופידבק.