פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שלום לך,

עד כמה שאני יודעת מותר לשלב.

בברכה,

שלום לך,

לפי מה שאת מתארת את מרגישה בודדה ולא מצליחה לבנות קשרים חברתיים משמעותיים. יתכן וכדאי לך ללמוד כישורים חברתיים על מנת לשפר את האינטרקציות החברתיות שלך.

בברכה,

יעל שלום,

נסי לברר בעמותת אנו״ש ששייכת לאזור מגורייך. חפשי באינטרנט.

בברכה,

למיכל שלום. מזל טוב להולדת התינוק!
כדי לתת אבחנה מדויקת נדרשת בדיקה מעמיקה של מצבך. דיכאון וחרדות אחרי לידה הינה תופעות שכיחות יחסית אשר דורשות טיפול. נשים רבות מתנסות במצבים דיכאוניים וחרדתיים לאחר הלידה.
אני מאוד ממליצה לך לפנות או לרופא משפחה (הארכה ראשונית) או לרופא נשים או לפסיכיאטר בהקדם לאבחון והמלצה על טיפול.
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

שלום. בתקופה ראשונה של הטיפול ציפרלקס יכול לגרום לתחושה של יבש . אני ממליצה לדבר עם מטפל שלך.
בברכה

שלום לך,
לא ברור לי האם את ממשיכה לקחת את התרופה, מדוע הפסקת את הפגישות עם הפסיכולוגית אם את עדיין סובלת, כמה זמן טופלת והאם הטיפול (הן התרופתי והן הפסיכולוגי) עזר. אין מניעה שתמשיכי טיפול פסיכיאטרי אצל פסיכיאטר מבוגרים בקופת חולים או אצל פסיכיאטר מבוגרים במרפאה לבריאות הנפש בה טופלת. בנוסף, מומלץ להמשיך ולהיעזר בטיפול פסיכולוגי, רצוי מסוג קוגניטיבי התנהגותי (CBT), שיכול להקנות לך כלים מעשיים להתמודדות עם החרדות, תוך זמן קצר יחסית. כנראה שנוצרה התניה לגבי הצפירה, כלומר, המוח למד להפעיל באופן אוטומטי תגובת פחד עם הישמע הצפירה, והחלק ההתנהגותי של הטיפול יכול לבטל התניה זו בקלות. בנוסף, הטיפול המשולב- פסיכולוגי ותרופתי- הוא בעל היעילות המקסימלית. אם פריזמה לא עזרה לך, ניתן לשנות מינון או להחליף תרופה, בהוראת פסיכיאטר.
בהצלחה!

היי נורית,
לפני שפונים לעוד ועוד טיפולים, יש לבדוק מדוע הטיפולים הקודמים לא עבדו, ומה השתבש שם בדיוק. יכולים להיות גורמים רבים לאי הצלחת טיפול: חוסר כימיה עם המטפל, חוסר הבנה של הגישה הטיפולית/ הפנמה של הטכניקות, חוסר מוטיבציה או השקעה, עזיבה לפני הזמן וכו'. הטיפול בהתקפי חרדה הוא ברוב המקרים קצר מועד ויעיל מאוד, ואם אינו מצליח, יש לבדוק באופן מדויק את הסיבות לכך, ולנסות לפנות לטיפול או מטפל שיענו על הציפיות. לו הייתי יודעת מה בדיוק היה בטיפולים שעברת ולמה זה לא עבד, הייתי יכולה לייעץ לך בצורה ממוקדת יותר.
בברכה,

בחודש הראשון נטלתי יום ביומו את הכדור. בחודשים ה2 וה3 לקחתי את הכדור רק כשנתנו לי שעות שינה בלילה (הייתי לוקחת2-3 בלילה) <- הכוונה ל2-3 כדורים בשבוע!

יובל שלום,

קשה לדעת לגבי המקרה הספציפי שלך לגבי הקשר בין הגורמים, אך אנסה לענות לך באופן כללי לגבי התופעה. שיבוש בשינה הינו שיבוש במקצבים ביולוגיים מחזורי השינה והערות מתואמים לרוב עם השעון הביולוגי של הגוף.הגוף מפריש חומרים שונים בצורה מחזורית. לדוגמה, מוליך עיצבי בשם היסטומין אחראי על הרדמות ועוררות הגוף. הפרשת יתר של היסטומין גורמת לקשיי הרדמות. כאשר העדם ער מופרשים הורמונים שמקשים על הרדמות. לכן, שיבוש במחזורי השינה עלול לגרום להפערת האיזון של הפרשת החומרים השונים בגוף. בנוסף, מחסור בשינה פוגעת בתפקודים הקוגניטיביים כגון: ריכוז, זכרון, קבלת החלטות ועוד. אדם שלא ישן מספיק שעות או שינה לא איכותית מרגיש ירידה במצב הרוח, עצבני, כעסן, מתרגז בקלות ואף יכול להיות חסוף להתקפי חרדה.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

שלום לך,
כאשר נכנסים לקשר זוגי, תמיד קיים הסיכוי שהקשר יסתיים בסופו של דבר, ותמיד קיים גם סיכוי להיפגע. מאידך, אם לא נכנסים לקשר זוגי, אין סיכוי להיפגע, אך גם אין קשר זוגי- דבר שרוב האנשים תופסים אותו כחיסרון גדול יותר מאשר הפגיעה. ייתכן שאת חוששת ליצור קשר זוגי, מאחר שאת מאמינה כי הפגיעה הצפויה היא דבר נורא, שאסור לקרות, ויש להימנע ממנו בכל מחיר. המחשבה הזו יכולה למנוע ממך לקבל את מה שאת באמת רוצה, שהוא זוגיות. רצוי לעבוד על מחשבות מסוג זה ומחשבות נוספות שמקשות עלייך (למשל הפחד להיבלע בזוגיות). אפשר לעשות זאת בעזרת מטפל CBT או מאמן אישי (כאשר מטרת האימון היא מציאת זוגיות או הכנה לכך). בנוסף, הטיפול או האימון יכולים לסייע לך במציאת שיטות להרחבת המעגל החברתי שלך, בצורה יעילה ושיטתית. למשל, האינטרנט היא דרך טובה להכיר אנשים, אך יש דרכים לעשות זאת בצורה נכונה ויעילה.
בהצלחה!

שלום. המינון המקסימלי של לוסטרל עד 200 מג'. אני ממליצה לדבר עם פסיכיאטר המטפל. יכול להיות שצריך לעשות שיניים: להוסיף תרופה, לשנות וכו'
בברכה

שלום לך,
תסמונת מינכהאוזן, המכונה גם "תסמונת התמכרות לבתי חולים", היא אינה מחלה. מדובר בהפרעה נפשית, שהסובלים ממנה נהנים מתשומת הלב הרפואית שהם מקבלים. הדבר גורם להם לדווח על סימפטומים פיזיים באופן חוזר ונשנה, כאשר למעשה הם אינם סובלים מבעיה רפואית כלשהי ומודעים לכך. האבחנה של תסמונת מינכהאוזן יכולה לתייג אותם כשקרנים ומניפולטיביים, ולפיכך להיות מאוד מעליבה, וזה אכן מקומם שלא מאמינים לך. בייחוד לאור העובדה, שישנן אבחנות אחרות שניתן לקחת בחשבון במקרים כמו שלך- למשל הפרעת סומטיזציה.
איני יכולה לאבחן אותך דרך האינטרנט, אך בהחלט יכול להיות שהאבחנה מוטעית, במיוחד אם את משוכנעת שקיימת בעיה רפואית, ובמיוחד לאור הממצא האחרון, שמצביע על בעיה רפואית אמיתית (ציסטה). האם הצוות הרפואי עדיין משוכנע שאת סובלת מהתסמונת הזו, גם לאחר מציאת הציסטה? אם התשובה חיובית, ניתן לפנות לפסיכיאטר לאבחון מדויק יותר והסבר על מצבך. עם כל הכבוד לפסיכיאטר של בית החולים, עדיף לנהל שיחה מעמיקה עם איש מקצוע שמכיר אותך בצורה מעמיקה יותר כדי לדעת מהי הבעיה הנפשית, אם בכלל.
בהצלחה!

צוהריים טובים,
בהבתחלה תודה על תשובתך , הנה לפי התיאור שלי קל לך להדגיש את הצדק של האבחנה וישר זרקתי אר המונח "הפרעת סומטיזציה" שבינו לבין התסמונת שכתבתי לא רחוק ובאותו כיווון ...

הפרעה או קוראים לזה מחלה או תסמונת זה לא העיניין , את האמת אני הרבה קראתי על התסמונת הזאת בשלוש שפות כדי להבין אותה לעומקה ולפעמיים וואלה אומרת שהרופאים צודקים במחשבתם אם שומעים את הסיפורים שלי והתלונות כמובן , אבל איני אשמה אם משאני סבלתי וסובלת מבחינה רופאית דומה "לאבחנה פסיכולוגית מוטעת" ...

הם עדיין כותבים את האבחנה של הפסיכיאטר ומדגישים אותה וזה פחות מרכיז אותי ולפעמיים אני אומרת לרופא החדש שהולכת איליו |(אם יש איזשהי מחלה חדשה- או סימפטון חדש וכאילו שלא מעניין אותי אם הם מאמיניים בי או לא וכמובן זה לא נכון ... את זה לפני שייבדק אותי ויקרא על האבחנות עליי לבד והפרצופים על פניו יגלו אותו !!!...

באמת אני לא אשמה אם למשל לפני כשנתיים איבדתי הכרה מול המשפחה ליום שלם ואישפוז בטיפול נמרץ ליומיים עד איזון הסוכר (הרופאים מייד טענו שאני ניסתי להתאבד והזרקתי כמות גדולה מאינסולין לגופי או בלעתי כמות גדולה מתרופות להורדת הסוכר בדם ((היה ערך הגלוגוז בדם 15)) - ואני מול כל המשפחה בלילה לפני איבוד ההכרה בשתי דקות דודי קנה מכשיר להזרקת אינסולין בבטן הספרתי לו איך יפעיל את המכשיר ואיך ימלא את הבקבוק....איך ואיך... וכמובן נגע בידי טיפות מהתרופה שלא חשבנו לזה שום ערך ולא הספרנו לזה לרופאים את זה בגלל שלא חשבנו שיש לזה משמעות ולא שטפטפי ידיים והייתי למשל בכוונה מטפטפת על היד כדי שיראה שהתרופה מזלפת מהצינור אכלתי כאחרי זה מה מחטפי הבמבה ואז אני בעולם אחר ...- למשל הדוגמה הזאת סיבכה את מצבי יותר גרוע ... במה אני אשמה בזה ??? ובכל מכתב כתוב אישופז בט"נ בגלל נסיון להתאבדות .

יש הרבה דוגמאות, כן הרבה הרבה ... אבל עד מתי ..????

אני ומשפחתי (תודה לאל משוכנעת באייני סובלת מההפרעה הזו וכל כאב חדש שאיני יכולה לסבול אותו או כאב שמחמחיר הולכת לרופא להבדק "כאילו שהתסמונת הזו היא סוד בין הצוות הרופאי בלבד ולא יודעים עליה בכלל "... אבל עד מתי ..?!!!
כן, עד מתי אנחנו יכולים לסבול את זה ?! ולמה בכלל חייבים לסבול אותו ?

שלום לך,
לצערי, לשאלות האלה אין תשובה, מלבד העובדה שסבל וחוסר צדק הם פעמים רבות חלק מהחיים. אצל מי פחות ואצל מי, לצערנו, יותר.
אני חוזרת על המלצתי לפנות לפסיכיאטר באופן פרטי או דרך הקופה, לקבלת אבחנה יותר מדויקת, שיכולה לסייע לך בעתיד בתקשורת עם רופאים, במידה שתצטרכי.
בברכה,

וזה משעשינו (אני ומשפחתי - רק שני מפגשים אצל פסיכיאטר באופן פרטי ) ...
הוא היה אוזן הקושבת לנו , אפילו בקשנו ממנו לדבר עם רופא המשפחה שלי ... אבל ... כן, אבל ... הוא האמין בנו ונתנו לו הסבר לכל דבר אפילו קטננננן ... עברנו על מחלה ומחלה , על סיבה וסיבה .במכתבי השחרור ... ובסוף הוא נתן לי את הסוד הזה ואיך נתמודד עם העולם הזה ... אם מרגישה שאת לא בסדר מבחינה רופאית או נפשית אל תהססי מלהגיד את זה למשפחתך התומכת ומאמינה בך בכל דבר ודבר ותלכי מייד לקבלת עזרה אצל הצוות הרופאי שמכיר אותי ולהתמקד בב"ח גדול אחד ... זכותך לקבל את הטיפול הרופאי , הם חייבים לבדוק אותך אפילו "אם את חס וחלילה מינכאהוזן" ולטפל בכך כמו כל אחד ואחד מהעם הזה , את אחד מאזרחי המדינה ...
אל תהרסי את חייך בגלל אבחנות שגואות עליך מאף אחד , תנסי לתמוך בעצמך ובאחרים ... ויבוא יום שיידעו את הסיבות למחלות שלך ויאמינו בך וידעו שהם טועים וטועים ,,,, אבל, אף פעם אל תתני לשום בעיה קטנה או גדולה הייתה תשפיע עליך , תהי גדולה וחזקה , ואמיצה להתמודד עם העולם האכזר הזה , אני לא לבד בהחיים האלה ויש הרבה אנשים נופלים בין השורות בגלל טעיות האחרים ...

נכון, זה משעשינו , אבל עד מתי... ???!!!

שלום. תפנה לרופא משפחה. וואבן יכול לעזור , כדור שינה נוקטורנו או אמביאן.
בברכה

אה זה קורה לי גם ובעצם להרבה אנשים שאני מכיר, זה קורה אולי אתה יכול ללכת לרופא משפחה להתיעץ או שאתה יכול ללכת גם לבית מרקחת כי מנסיון שלי יש תרופות בלי מרשם וזה מאוד עוזר לישון, כדור שינה כמו טונייט שאני לקחתי. תתיעץ

היי גלילה,
הצוות הרפואי שמודד לך לחץ דם בדרך כלל מודע לעובדה שאת בלחץ, במיוחד אם את מציינת זאת, ולוקח את הנתון הזה בחשבון. לכן, החישוב של לחץ הדם שלך הוא באופן אוטומטי נמוך יותר מהמספר שמופיע על צג המכשיר, כאשר הצוות יודע כמה "נקודות" מתווספות בעקבות החרדה. את יכולה פשוט לשאול את הצוות הרפואי מה היה לחץ הדם לולא היית בחרדה. אם את בכל זאת מתעקשת להפחית את לחץ הדם באופן אקטיבי, ניתן להיעזר בביו פידבק ובטכניקות הרפיה. ביו פידבק מלמד אותך לשלוט במדדים פיזיולוגיים שונים, כאשר מחובר מכשור לגופך המראה את המדד הרצוי, ואת שולטת במדדים באופן רצוני.
בהצלחה!

ראשית תודה על התשובה, אהיה חוצפנית ואוסיף עוד כמה דברים, קודם כל היכן אפשר לעשות את הביו-פידבק הזה ומה עם הפחד הלא נשלט בפני כל משקשור בביקורים אצל רופאים וכשיש לערוך בדיקות כל שהן ואחר כך לקבל תשובות זה ממש מלחיץ אותי ברמות כמו שאומרים, בקיצור יש לי חרדות מכל מה שקשור ברפואה.

היי גלילה,
אפשר לחפש מרכזי טיפול או מטפלים שעוסקים בביו פידבק, לא קשה למצוא. חיפוש בגוגל מניב תוצאות רבות. שנית, אפשר לטפל בחרדת הבריאות באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי, אשר יעניק לך כלים מעשיים להתמודדות עם המחשבות והחרדות. מומלץ לקרוא על טיפול קוגניטיבי התנהגותי באתר שלי, קיים שם מידע רב לגבי טיפול בחרדות.
בנוסף לכך, את מוזמנת לשאול כאן כל שאלה שתרצי, נשמח לענות.
בברכה,

תודה רבה על התשובה ואין ספק שאהיה בקשר.

היי בר,
יכול להיות שאת סובלת מדיכאון, אך קשה להפריד את המצב הנפשי מהפיזי. כלומר, זו "לא חוכמה" להיות בדיכאון כאשר מרגישים רע באופן מתמשך. אני מציעה שתפני לרופאים המטפלים בך, כדי שיערכו לך בדיקות ואולי יציעו פתרונות. בנוסף, מומלץ מאוד להקיף את עצמך בחוויות/ פעולות נעימות ובאנשים שאוהבים אותך.
בברכה,

שושי שלום,

נסי לברר בבית חולים הדסה.

בהצלחה,