פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=232 id=link]פסיכיאטריה ילדים ובני נוער[/a].

בן כמה הילד
האם יש לו אחים?
מדוע צריך להזכיר לו?
מה קורה אם לא?
האם מגיעים לויכוחים ריבים מאבקי כוח
אענה באופן כללי
מדובר על אחריות ולא על יוזמה
כלומר - צריכה להיות הבהרה חד משמעית שהדברים הקשורים אליו - באחריותו
ואת יוצאת מהמערכה
לא התקלח עד 20:00 - אין מקלחת
וכן הלאה
בטווח הזמן (גבולות) יש לבצע מטלות (אחריות שלו)
קחי בחשבון שבהתחלה הוא יבדוק אותך
אם לא תעירי
ואני ממש מבקשת שלא
הוא יבין שאת רצינית
ויקח אחריות
אם רק תרמזי שזה מפריע לך
הוא יגרור אותך חזרה לתשומת לב שלילית
המן הצלחה
ענת זפרני

הכי קשה לנו כהורים לא להיות שיפוטיים כי חלק מהתפקיד זה לחנך.... איך ידעו אם לא נגיד? אז זהו שהם יודעים לבד.
אם היא בוחרת לא להכנס לשיעור ויש לזה מחיר (וזה כל מה שאמרת)- אני חושבת שזה רחוק משיפוטיות
הייתי מבהירה לה שהבחירה שלה והמסר שלך הוא בנוגע לאופן שאת רואה את המצב
ובכלל
נסי ליצור איתה תקשורת שלא קשורה לבית הספר
נושאים אחרים על מנת שיווצר איזון בין נושאים שמחייבים אותנו להגיב (באחריות ההורית) לכאלו שאנחנו יכולים רק להקשיב
המון הצלחה
ענת זפרני

זה לא אמור להיות פורום גם למתבגרים עם שאלות? יש לו שאלה טובה. הילד השקיע וכתב שאלה מקיפה מאוד. ומחכה לייעוץ שלך..

ראשית התנצלות על זמן התגובה
לפעמים הודעות נעלמות מהעין
ולענייננו
המכתב שלך עצוב מאוד מאוד, אני מרגישה בדידות וכאב וחוסר אונים ועוד המון רגשות של ייאוש.
אני רוצה לשתף אותך בתפיסה האישית שלי- תחשוב על זה, ואם מתאים= אתה מוזמן לקחת:
לכל אחד מאיתנו יש מסלול שהוא עובר, והמסלול הזה מלמד אותו משהו על עצמו, על הכוחות שלו ועל הכוחות שמולו, ואדם חכם מסיק מסקנות - ולוקח את הדברים לכוון של בנייה:למשל, אני מבטיח להתייחס לכל צורך של ילדיי, אבא טוב הוא אבא ש....וכו' מה שהתהליך הזה עושה - זה לקחת את הרגש ולתת מקום להיגיון שקצת "ירכך"את הכאב.
שנית, לא ברור מה בדיוק הוריך אומרים עליך, אני שומעת התעלמות ולא תלונות, למה הם מגיבים כך? מה המצב המשפחתי כלכלי זוגי? כמה אחים יש לך? תכתוב לי קצת יותר פרטים ויהיה לי קל לענות.
התשובה שלי כרגע היא ממה שהבנתי
שאתה מרגיש "סוג ב'" במשפחה שלך - שלא מתייחסים לרצונות שלך וזה מכאיב, השאלה היא מה קורה שם - האם אתה כל הזמן מתלונן והם כבר התייאשו מלהסביר לך שזה לא נכון ומבחינתם אתה אהוב כמו אחיך
האם אתה עושה איתם ברוגזים?
האם אתה לפעמים מנג'ס ואין כוח אליך?
אני מאמינה גדולה שכשמישהו משנה גישה- הכל משתנה במקביל
לדוגמא - תנסה להיות טיפונת יותר קליל - להצחיק להתעניין באחרים וכו' ותראה איך התגובות
אני ממש מבקשת שתכתוב לי מה קורה ואת הפרטים שחסרים
המון המון המון המון הצלחה
ענת זפרני

המצב הכללי בסדר גמור, ההורים שלי נשואים לא גרושים חס וחלילה., יש לי שלושה אחים. אני ממש לא מחפש את הריבים האלו איתם, לא רוצה גם. מההורים שלי אני נפגע המון, אין לי יום שאין איזה כאב קטן שצובט בלב.. אני כל כך מנסה להבין אותם אבל לא מצליח. אח שלי אני לא יודע אם בכלל אני צריך לקרוא לו אח, הוא בן 6 , אין לי איתו שום משהו ושום כלום.. אחותי בת 10 ואותו הדבר כמו אחי. ישר שהם באים מהבית ספר מתחיל הרעש אני עולה לחדר ובפינה שלי. ואז אומרים למה אני לא יושב איתם בסלון? למה אבא שלי בא מהעבודה ובכלל לא מרגיש שאני בבית? למשל אם אני חוזר לפני האחים שלי מהבית ספר כל הבית צריך להיות בבאלגן, אני עוד לא מוריד את התיק וישר מתחיל לסדר ולנקות אחריהם. אני מרגיש כמו עוזרת בית!, וזה כבר לא נהיה עניין של צחוק זה פשוט כל יום כל יום. להרים אחריהם, לנקות, לשטוף, לסדר... בשבילי כל הדברים האלו הם השיגרה והם למדו שיש מי שינקה ויסדר אחרייהם ויידאג לכל הדברים וזה מה שלא בסדר! אומרים לי הרבה להפסיק עם הניקיון ואין אני לא יכול זה מביא לי עצבים וזה רק נהיה יותר גרוע , אני חייב שהכל יהיה טיפ טופ כי אם לא אני משתגע כבר! אחרי כמה זמן שאני בחדר ויורד למטה לאכול צהריים אז אף פעם אני לא ירד למטה ויאכל צהריים בלי שמשהו יפריע. תמיד אני יצטרך לסדר אחריהם אחרי האוכל כי מי יסדר? הם? מממש לא. וזה לדעתי משהו שצריך לטפל בבית, להסביר להם שאין משרת שכל הזמן ילך אחריהם. ושאני מסביר להם את זה אז כמובן שהקיר שומע יותר טוב.. זה אחד הדברים שההורים שלי לא מתעניינים בו ולא מסבירים לאחים שלי. וזה אחת הדוגמאות הקלילות, יש הרבה דברים יותר קשים שלי עם ההורים. כמו ילדים קטנים הם מתנהגים, מבקשים משהו אז לא הם יעשו את זה הפוך.. אני רק מחכה שאני יגיע לגיל המתאים , ולזמן המתאים, ולעבור לבית שיהיה שלי, עם השקט שלי, ובלי הרעש שלהם.

לפעמים אנחנו מרגישים לא רצויים, נדחקים לפינה ולא רואים אותנו ממטר. ההרגשה היא לא נעימה ומתסכלת. אם אתה רוצה לשפר את ההרגשה שלך, אתה צריך לפעול למען מטרה זאת. ויש מה לעשות,למשל ללכת לאיש מקצוע , עדיף פסיכולוג/פסיכולוגית- לדבר על מה אפשר לשפר בהתנהגות וביחס שלך ושל האחרים כלפיך לנסות לעשות דברים שאתה אוהב ונהנה מהם. הנקיון הוא דבר חשוב אבל כשזה הופך לאובססיה זה מפריע לך ולאחרים סביבך, כדאי לטפל גם בזה. בהצלחה!

תראה כמה אור שפכת על המקרה שלך מקצת תיאור חיי היום יום
אז ככה
כשילד תופס מקום של "בעל בית" ומתחיל לנהל את המשפחה = לרוב, הוא מלחיץ.
לחץ גורם להתרחקות והתרחקות גורמת לך לכאב.
כל מה שאני מבקשת ממך הוא לחזור להיות ילד!!!!!!!!
תפסיק לסדר לארגן לשטוף ולדאוג
תן למבוגרים לקחת אחריות על התפקיד שלהם (לחנך לנקות לדאוג לסדר) ותתעסק אתה בעולמך
יתרה מזאת
אתה אמור להיות בגיל שהחברים מעסיקים אותך
מה מצבך החברתי? האם אתה מצליח לשוחח עם חברים על דברים שמעסיקים ילדים בגיל שלך או שאתה נשאב לתוך הבלגאן של הבית במקום להתמודד עם המשימות החברתיות?
בבקשה בבקשה
גש לייעוץ
אני מאוד מסכימה עם התגובה שנכתבה לך
קבל כלים להשתחרר מנטל כבד שלקחת על עצמך
אפשר ללכת דרך קופת חולים ואז העלות מסובסדת
המון המון המון הצלחה
ענת זפרני

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=233 id=link]התפתחות הילד[/a].

מותר ואם נעים אין בעיה

שלום אני בת 13 ויש לי בעיה די גדולה, יש לי חברה מגיל 4 חודשים ואני גרה לידה כבר 3 חודשים. עד היום לא הרגשתי כלום לגביה חוץ מזה שאנחנו חברות, אבל עכשיו אני לא יודעת אם אני אוהבת אותה או לא כי קשה לי להסתכל אליה. את יכולה לומר לי איך אני יכולה להתמודד עם זה כי אין לי עם מי לדבר ואם מתברר שאני כן אוהבת אותה אני לא רצה לפגוע בה, בבקשה תעזרי לי מה אני צריכה לעשות?

מה שיפה באוננות זה הפרטיות
כל אחד מוצא לעצמו את הדבר שעושה לו נעים
אני סומכת עליך שתמצא את הדרך
ענת זפרני

1. קרי לילה הוא תופעה טבעית בקרב בני נוער אין קשר בינה לצמיחת איברים רק להתפתחות מינית תקינה
2. לגבי נוזל הזרע - אני חושבת שידוע לך שהנוזל אינו רעיל ואם לבלוע או לא... זו שאלה של טעם

גלית היקרה
לא ברור לי מדוע כתבת שמאז שיש לה חבר את כל הזמן דואגת? האם יש משהו מסוכן בילד האם הוא גורר את בתך למעשים אסורים או- שאת נתקלת לראשונה ביחסים זוגיים של ילדייך ולא בטוחה איך להתנהל?
בואי נחשוב רגע אם בתך הייתה כותבת לי איך היו נראים הדברים:
"יש לי אמא מקסימה, דואגת - אבל גם חופרת.... עד שסוף סוף יש לי חבר היא כל הזמן מנג'סת ולא מאמינה לי, אפילו כדי ללכת איתו לים הייתי צריכה לשקר לה!!כי אין מצב שהיא היתה מרשה לי ליסוע רק איתו לים!! אפשר לחשוב.... אחרי שחזרתי מהים הרגשתי כל כך רע עם עצמי שאפילו שכחתי שיש לי תמונות רק איתו במחשב והשארתי אותו פתוח....אולי היא תראה ותבין. כאילו, מה בסך הכל עשיתי??!! איזה פשע? מה? הלכתי עם החבר שלי לים!!! ..."

הדברים מהצד שלה נראים אחרת
הייתי מציעה לך לברר עם עצמך מה מפריע לך, לנסות לבדוק עד כמה את סומכת על הבת שלך בהתנהגות שלה בכלל ובהתנהגות שלה עם בנים, אחרי הברור לכתוב לעצמך נקודות של מותר ואסור ואז לנהל איתה שיחה (בלי סחיטה רגשית!!) עניינית (כמו עם עובד ) שבה את מגדירה גבולות כולל שעות יציאה כולל אמירת אמת.
בנוגע לעונש שתנקטי - פחות חשוב איזה - יותר חשוב לוודא שהמסר שיועבר יהיה "אצלנו בבית ניתן להכיל כל דבר בתנאי שמדובר באמת"
המון הצלחה
אשמח להתדעכן
ענת זפרני

שלום ענת, ראשית תודה על תשובתך המהירה. אציין כי החבר של בתי אינו מסוכן ואני מודה כי אני זו הפעם הראשונה שאני נתקלת ביחסים זוגיים של ילדיי ולא פעם קשה לי להתנהל ולהתמודד (לבד). בהתחלה אכן התנהלתי באופן של "חופרת". היום, אחרי תהליכים שאני עובדת ולומדת , אני מרפה. העובדה של השקר הפריעה לי לאור העובדה כי ישבנו ושוחחנו בארבע עיניים והחלטנו שאנו פותחות דף חדש. והשקר היווה מעין סטירת לחי עבורי. אציין כי היו לי שיחות רבות איתה ולא פעם הרגשתי כי הדברים נכנסים באוזן אחת ויוצאים מהשניה. אתן לך דוגמא- היא כל הזמן יוצאת ומשאירה מפתח בארון חשמל מחוץ לדירה. לא פעם היא עושה את זה גם בערב והסתבר לי שהיא משאירה מפתח לחבר שלה כדי שיוכל לבוא בבוקר לפתוח את הדלת ולהכנס הביתה. שוחחתי איתה על זה ובקשתי שלא תשאיר מפתח בארון בתדירות גבוהה כי משהו אחר יכול למצוא אותו ולהכנס. השיחה היתה נעימה היא אמרה בסדר אך ממשיכה לעשות זאת. תחושת בטן שלי הבוקר אמרה לי לבדוק היום את ארון החשמל ואכן מצאתי שם את המפתח. שוב התאכזבתי. לגבי הסנקציות- אבקש להתייעץ איתך האם כדאי בכלל לנקוט בהן האם זה אפקטיבי?

היי גלית
בנוגע לחבר הייתי מציעה לה להגיד לך הכל כי בסוף הדברים מתבררים ולהבטיח לה במקביל שכל בקשה שלה תישקל היטב(ללכת לים בילויים וכו)
בנוגע לדברים בטיחותיים/ניהול הבית פה הייתי מציבה גבול - אם אי אפשר לסמוך עלייך בנוגע למפתח אזי לא יהיה לך!!
כלומר להתריע ואחר כך אם חוזר - לקחת לה את המפתח. אין דרך אחרת
המון הצלחה
ענת זפרני

יפית היקרה,
הבן שלך עובר תהליך של גיל ההתבגרות, אני מאמינה שהוא מסתגר כחלק מתהליך של גיבוש זהות פנימית הוא עורך התבוננות פנימה וחייב להתרחק מכם כדי לגדול ולדעת מי הוא בלי שאתם תהיו שותפים לבחירות שלו...
אז תשובתי מורכבת משני חלקים:
א. אם את בטוחה שהוא לא נמצא במצב של מצוקה (לחץ סחיטה סמים וכו') ואת זה את חייבת לבדוק עם האבא שלו שנמצא באינטראקציה יום יומית, ואז לאפשר לו את הספייס לבדיקה עצמית ולהרגע מעצמך....
ב. מצד שני תמשיכי את היחסים איתו כרגיל, גם אם הוא לא מדבר תדברי את ותתעקשי על מפגשים איתו, נסי באולינג או סרט או פעילות משותפת ואחר כך ארוחה זה מפשיר קצת את הקרח.
ג. כתבי לו מכתב שאת מכבדת את הצורך שלו בפרטיות אבל את לא מתכוונת לוותר עליו ואת רוצה מאוד את הקשר איתו ולכן אם את "חופרת" זה מתוך אהבה ואת פה בשבילו מתי שירצה!!
המון הצלחה
אשמח להתעדכן
ענת זפרני

בת כמה הבת שלך?
אני חושבת שכדאי לכתוב הסכם ולהחליט בו שבבית שלכם לא צועקים אלא מדברים, לא מאשימים אלא בודקים ומפתחים שיחה בונה
אני מרגישה את המצוקה דרך המכתב
אולי כדאי שתפני לייעוץ מקצועי
יש דרך קופת חולים כי נשמע שאתם צריכים עזרה חיצונית
המון הצלחה
ענת זפרני

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=85 id=link]אנדוקרינולוגיה ילדים[/a].

ברוכה הבאה ללונה פארק של עולם הורי המתבגרים....
שם המשחק - חוסר שליטה
שלהם על ההורמונים
שלנו על מה שקורה בחייהם
ודווקא עכשיו חשוב לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים!!!! יותר מכל דבר
הייתי מציעה לך לא לדאוג כל כך שבתך עם החבר בחדר למשך שעה - מה יותר טבעי מזה? היא בטח לא רוצה שתראו את מה שקורה שם בינהם הם זקוקים לפרטיות (גם אם הם רק מדברים ומתנשקים) ולא כל הסתגרות של שעה משמעותה שיחת גלולות או קונדום....
מצד שני
מותר לכם בבית שלכם להגדיר גבולות - ואם זה מנוגד להשקפת עולמכם - אמרו את שלכם
אבל
תזכרו שמה שהם רוצים לעשות אפשר גם על ספסל בגינה....
בהזדמנות הראשונה שיש לך
קחי את בתך לבית קפה - תחזקי אותה "אני מאוד שמחה שיש לך חבר, זה גיל נפלא לאהבה, אני סומכת עלייך בבחירות שלך, חשוב לי להסביר ש...
וכאן תני את ההסבר בנוגע לעמדותייך כלפי זוגיות בכלל ומיניות בפרט (בלי להפחיד!!!)
המון הצלחה
ענת זפרני

שלום אריק
כשמדובר על גינבה ההתייחסות תמיד רצינית.
חייבים לעמת את הילד עם המעשים
אבל -
אני מציעה לך לגשת לייעוץ והדרכה על מנת להגיע לדרך הטובה ביותר
במערכות יחסים כשהאמון נפגע קשה אחר כך לתפקד ביתר השטחים ולכן - על מנת להבין מה בדיוק גרם לו להתנהג כפי שהתנהג (תשומת לב/סחיטה/שובבות/ התגרות) חשוב שיהיה מעורב אדם מקצועי שיעזור לכם להגדיר בצורה ברורה מותר ואסור ויאפשר לכם לפתח מחדש מערכת יחסים בריאה
המון המון הצלחה
ענת זפרני

איזה כיף שאת כה עירנית לסימנים - תבורכי
אני מקבלת כל כך הרבה פניות של בנות שכבר זועקות לכך שאמא תפנה ותשאל וכלום....
אז ככה,
וסת היא תופעה טבעית
חשבי עליה ככזו - ואז תוכלי לתת הסבר כמו למשל, שהיית צריכה להסביר על שעורה בעין או על סתימה בשן.
הסבירי לה שהגוף שלה עובר שינויים : הציצים גדלים, מופיע שיער בבית השחי ובאיבר המין ובין היתר הגוף מכין את עצמו להיות מסוגל להרות כשהיא תגדל
יש לנו, הנשים ביציות ברחם, וכל חודש מטיילת לה ביצית אחת לתוך הרחם, וכעבור שבועיים, מאחר ואין תינוק בגילה הביצית יוצאת החוצה בצורה של זרם עדין של דם.
חמישה ימים בערך, עם תחבושת מגינים על התחתונים (ותראי לה!!! ממש תפתחי ותדגימי לה על תחתונים איך מדביקים הן מסתבכות עם זה נורא!!) וזהו.
קני לה את הספר "איילת מקבלת" ספר מקסים שמסביר כמו שצריך דרך סיפור
ציידי אותה בשתי תחבושות עטופות באריזת מתנה בכיס נסתר בתיק בית הספר (במידה והיא מקבלת במהלך הלימודים) ותבהירי לה שאם יש לה עוד שאלות - אז בכיף.
המון הצלחה
ענת זפרני

ענת תודה על העזרה