פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

למה להפסיק? אתה בן 15 בשיא גיל ההתבגרות, זו התנהגות נורמלית לחלוטין. ומי אמר שלאונן פעם ביום זה לא טוב? תרגיש טוב עם עצמך הכל בסדר. וגם אם מתאים לך לאונן יותר מפעם אחת אל תעניש את עצמך, זה הזמן לגלות את הצרכים המיניים שלך. ברגע שתנסה לעצור או להגביל ותרגיש אשמה זה לא יהיה טבעי.

שלום לך אמא מודאגת
אני חושבת שהתנהגת נפלא ונכון.
מחד - את חשה אמפטיה כלפיה וכלפי הגיל הכל כך לא פשוט
מאידך - עם גבולות!!
וככה צריך,
מה שקורה לבת שלך, היא גילתה את "הלונה פארק" של עולם המבוגרים והיא עולה חופשי על כל המתקנים...(אלכוהול שקרים סיגריות והברזות) העניין הוא - שהיא קצת פוחדת, על עצמה ובעיקר מעצמה. כדי להרגיש בטוחה היא חייבת שאת - הגבול היציב הבטוח והבוגר תסמני לה את השביל.
את עושה מאוד נכון כשנכסת בכל המערכות, כולל שיתוף המחנכת
הייתי ממשיכה להגביל ולפקח
בנוגע לחברה - אמרי לה באופן ברור:"היא לא נראית לי מהסיבות האלו והאלו -ותפרטי!!, אבל - אני סומכת עלייך שאם את בוחרת בה את יודעת מה טוב בשבילך" - זו הגירסה המומלצת בגיל הזה לכך שאת בעצם אומרת את הדברים אבל לא כופה אותם וכך קל לה להקשיב בקולך מבלי שאת אמרת... זה מין טריק כזה שעובד על כווווולנו....
ובמקביל
לקבוע איתה דייט פעם בשבוע - רק את והיא כל פעם משהו אחר:
פעם קפה על הים
פעם הליכה ברגל
פעם סרט די וי די ולצפות ביחד רק את והיא בחדר שלה או בסלון
פעם מרתון של תחרות משחק מחשב
ועוד ועוד ועוד
מה שאת מייצרת באינטימיות זה קשר מחודש לאהבה שלכם - ואת מי שאנחנו אוהבים ומוקרים קשה לנו לשנא ולשקר!!!!!
המון המון המון הצלחה
אשמח להתעדכן
ענת זפרני

קודם כל תודה שכתבתן חממתן לי את הלב
בקשר לשאלות
אין גיל שבו "אמורים" להתנשק צרפתית, נשיקה זה הדרך של אנשים לבטא אהבה קשר ואינטימיות, כשיהיה לכם את הקשר הזה עם בן (יכול להיות בעוד חודש ויכול בעוד 4 שנים) תרגישו בנוח להתנשק, בלי לחץ - זה מגיע טבעי, בדרך כלל בחטיבה מתחילים להתנשק.... ולא לפני כן
להתחיל עם בנים - מתי שאוהבים ומאוהבים לזה באמת אין גיל
אגיע פעם בחודש לעוד שלושה מפגשים כמו שקבענו
עד אז
אתן מוזמנות לשאול בפורום הזה שוב ושוב
להתראות
ענת זפרני

שלום לך
התחרותיות בימינו גדולה ואצל הילדים היא מועצמת פי כמה וכמה. ילדתך רוצה להצטיין בכל מה שהיא עושה ולכשעצמו אין רע בכך. הבעיה מתחילה שרמת המתח עולה ואז הרגלים חשיבתיים מלחיצים מתקבעים. נראה שכדאי להניח לילדה בכל מה שקשור להזמנת חברות וזאת מין הטעם הפשוט שכל לחץ מצדך יגרור התנגדות מצדה. עדיף ומומלץ לשמש דוגמא ולארח חברים בנוחוכותה ואם זה נעשה אז מה טוב. היא כבר תפנים ובעתיד תממש הכנסת אורחים. כרגע עדיף להסתכל על התמונה מנקודת ראות שמאפשרת הערכה לרמת המתח הנפשי שלה ואיך אפשר לתמוך ולעזור כדי שרגיעה שמחה צחוק שיתוף יצטרפו לחייה. תפיסות העולם שלנו, ההורים, משפיעות באופן דרמטי על התנהגות ילדינו. כך שכדאי להרפות מכול נושא ההזמנות וגם לגלות חוסר עניין בהצלחות לימודים תוך שימת דגש על התכונות החיוביות שמאפינות אותה כאדם. בתך עושה את צעדיה הראשונים בעולם, וכמו שהיא למדה ללכת ולדבר בעצמה היא גם תעשה את השיקולים הנדרשים כדי למצוא את מקומה בחברה, אנחנו, ההורים, כאן כדי לשמור, להגן, לתמוך ולקדם איפוא שצריך, ובמילה אחת אהבה. ונראה לי שאת משופעת באהבה אליה.
בהצלחה

אם אני לא אגלה עניין בציונים הטובים שהיא מביאה האם זה לא יפגע בה, כלומר האם היא לא תחשוב שאין טעם להתאמץ ולהצטיין אם זה לא מרגש אותי?! אנחנו לא מזמינים הרבה חברים הביתה אלא יותר נפגשים בחוץ עם חברים לעומת זאת בני הקטן מזמין כמעט כל יום חבר הביתה או שמתארח וחשבתי שזה "יעשה לה את החשק" אבל ללא הועיל... אני פשוט לא רוצה שהיא תהיה דחויה בסופו של דבר....

הציונים הטובים הם לא המטרה. המטרה היא אחריות ומשמעת עצמית. עצם זה שהיא מגלה אחריות כלפי הלימודים אמור לגרום לך להביא אותה להכרה בדבר ואז ערך עצמה יעלה בעיניה. היא לא לומדת בשבילך. היא לומדת בשבילה. לכן גם אם לפעמים ההישגים לא טועמים את ציפיותיה אנחנו ההורים יכולים להרגיע ולצייר את התמונה הנכונה בשבילם שאומרת את האיכויות שהם מכילים ולא התחרות שבה הם נמצאים מול החברים שלהם בכיתה. לגבי הזמנה של חברות הביתה-צריך להרפות, זה יבוא מעצמו או לא. בסופו של דבר עם היא תהיה דחויה יהיה עליה למצוא את הדרך לשנות מצב זה. את לא יכולה לחיות את חייה בשבילה למרות שאני לגמרי מבין את הצורך שלך לגוננן עליה. זו הדרך שלה, ככול שרמת התחרות שבה היא נמצאת תרד כך יהיה לה יותר קל להזמין חברות הביתה. נסי לברר דרך שיחה מי הן החברות הטובות שלה והאם היא מוזמנת לבתיהן. יכול להיות שבכתתה זה לא קורה כמו אם בנך הקטן. זכרי שבתך היא אדם יחיד ומיוחד ואותו עיקרון עומד לבנך וההתנהגות והאופי של כל אחד שונים.
אשמח להתעדכן ולענות על שאלות נוספות
איל

מוזמנת לחברותיה, להיפך, היא מקבלת כל הזמן הזמנות , אבל אני צריכה להזכיר לה שהיא חייבת להזמין גם.... ולגבי הציונים, אני מסכימה עם כל מילה שאמרת, אני פשוט רוצה להוריד ממנה את רמת הלחץ שהיא נמצאת ולהסביר לה שאני שמחה מאוד וגאה מאוד כשהיא מקבלת תעודה וציונים טובים אבל זה באמת צריך לבוא ממנה וברוגע ושלווה. תודה בנתיים ואם יהיו עדכונים אשמח לעדכן...

ראשית אעביר את ההודעה שלך לפורום גניקולוגיה על מנת שתקבלי תשובה מהיימנה מאיש מקצוע.
אני רוצה דווקא להתייחס לחלק הנפשי ולא הביולוגי(שאותו אתם בודקים בצורה יסודית, לפי מה שכתבת).
ילדה בת 10 היא באמת רק ילדה
וקבלת המחזור - לפעמים, מאיים לא ברור וקצת מלחיץ
כאן המקום שלך כאמא להרגיע, והמשפטים שבהם הייתי בוחרת הם:
זה שקיבלת מחזור לא אומר שאת מפסיקה להיות ילדה, המחזור מבקר באופן סדיר רק אחרי גיל 15, מותר לך להתבאס אבל עדיף שתתייחסי למחזור בצורה טבעית בלי להקדיש לו תשומת לב, אני פה כדי להיות איתך"..... ועוד ועוד ועוד
מצד אחד לשדר אמפתיה ותמיכה
מצד שני לשדר שזה בסדר היא יכולה להמשיך להיות ילדה
והכי חשוב
את שם בשבילה
המון הצלחה
בריאות
ענת זפרני

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=239 id=link]גניקולוגיה נערות[/a].

שוב שלום
מה הציעו לך לעשות בפורום משפחה?

יועצת,מורה,דודה וזה..

הי שרון
אני לא פוסל אפשרות ללכת ולהתיעץ עם המורה או יועצת. לפי מה שכתבת לי אביך מטפל בכם כיאות. הוא דואג לכל מחסורכן ושומר עליכן. בנוסף, חשוב לו הישגיכן בלימודים. נכון שהתנהגותו היא לא מקובלת בלשון המעטה ויש לו הרבה דברים להשתפר בהם, אך הוא בוגר וכל זמן שהוא לא פגע בכן על פי חוק הרבה לא ניתן לעשות אלא אם הוא יהיה מוכן לשתף פעולה. השאלה היא מה את רוצה להשיג? והאם את חושבת שאביך פתוח לקבל ביקורת מיועצת בית הספר או המורה? אם את רוצה להתייעץ אם היועצת או המורה כדי לפרוק את שעל ליבך אל תהססי עשי זאת בהקדם. אך זיכרי שעליך להיות זהירה. האם אימך מודעת למצב?
אשמח לקבל תשובה בהקדם

היא לא גרה איתנו,ההורים שלי גרושים,והיא לא שומרת על קשר,לפני שבוע בערך אמרתי לאבא שלי על השיכורות,והוא בזמן האחרון לא עושה את זה,אם הוא כן יעשה אני אפנה כבר למישהו,ותודה על העזרה:)

כל הכבוד לך!!!!
את מראה בגרות ואחריות ונראה שאביך מכיר בזה ומשתף פעולה.
המשיכי כך
בהצלחה מכל הלב

קודם כל - הרשי לי לחזק אותך
כל הכבוד לך שהיה לך אומץ לחשוף את הרגשות שלך, זה לא קל באף גיל, זה לא קל בעיקר בגיל שלך, ובטח שמדובר על אהבה שפחות מדברים עליה.....
שנית, החברה שלך הגיבה באופן שהיא היתה מסוגלת - התרחקות.
תחשבי לרגע איך היא יכלה להתנהג אחרת אם היא לא מרגישה אותו דבר כלפייך - ואת חוסר היכולת שלה לא להיות מובכת לידך, בעצם - כל מה שהיה טבעי בינכן הופך פתאום ללא טבעי - מלחיץ ומאיים
תני לה זמן להתרגל לרעיון
ובהדרגה תחזרי לחברות רגילה איתה
ותביני שהיא לא מעוניינת
אני בטוחה שאם הקשר בינכן היה טוב- הוא יחזור להיות כזה ברגע שהאיום יופחת
את יכולה גם לכתוב לה מכתב ולהסביר שלא התכוונת לפגוע בה או ביחסים ושאת מבינה שהיא לא בקטע וחבל לך לאבד אותה כחברה ולכן את מציעה שתחזרו להיות כמו פעם = ותראי מה התגובה שלה
אשמח להתעדכן
המון הצלחה
ענת זפרני

שלום לך
ההמלצה שלי אליך היא "להוריד פרופיל". אין ספק שאת בחורה דעתנית, חזקה ומודעת לעצמה לכן כל ההתנגשויות הללו לא משרתות אותך. המשימה שלך צריכה להיות שונה. איך את, למרות השוני שאת מרגישה כלפי המסגרת וחברותיך, מצליחה להטות את הרצון שלך להיות צודקת למקום של חוכמה. ולכן במקום לספר לכולם את דעותיך התחילי לשאול שאלות. את המחנכת, המורה לאנגלית, הסגנית, חברותיך. לא שאלות קנטרניות, אלא שאלות סקרניות שבאמת רוצות להבין את המשמעויות של מה שנאמר לך. זו משימה לא פשוטה אך אם תתמידי שקט ורוגע יצטרפו לחייך.
בהצלחה

שלום לך
נו כן, לאחים יש את הנטיה להיות מאוד "נחמדים" אחד כלפי השני. התנהגות זו נובעת מקנאה ומתחרות. ילדים משחקים את המציאות וזו דרכם להתאמן בלהיות מבוגרים. הבעיה היא שהיום רמת החשיפה שלהם להתנהגויות לא מקדמות גבוהה ביותר, אם בבית הספר, טלוויזה, מחשב ועוד. המקום שיכול להוות מקור לדוגמא חיובית הוא הבית והאחריות היא על ההורים. לכן כדאי לאמץ גישה שמקדמת כבוד הדדי, חופש בחירה שמאפשר שמירה והגנה ובנוסף תמיכה. ברור לי לפי דבריך שקשה לך מאוד עם שפה לא יפה, אך ברגע שאת גוערת או מענישה על כך את בעצם מקבעת שפה זו אצל הילדים. מה שיתן לעשות זה לקבוע עמדה חד משמעית וברורה שכל זמן ששפה כזו בשימוש לא תהיה שום התיחסות מצדך-התעלמות מוחלטת. זה מצריך כמובן אימון בלא להכנס למעורבות אישית, אך עליך לזכור ששפה זו הובאה מהרחוב ומקומה לא בבית. ילדיך לא יכולים עדין לבצע את הבחירה הנדרשת ולכן משימה זו היא שלך בשבילם ע"י דוגמא אישית.

שלום לך אמא יקרה
אחד הדברים הכי קשים זה להיות במצב שבו הילד שלנו "עומד לדין"
אני חושבת שהכי חשוב כרגע שאותה קצינת מבחן שבנך תחת השגחתה תתן לך שם של עובד/ת סוציאלי/ת קליני/ת שמתמחה בנוער על מנת שיהיה שיתוף פעולה בין כל הגורמים כולל חוות דעת כתובות שהם ידרשו להוציא
מאוד חשוב להקפיד על תקשורת בין כל הגורמים כך שיהיה ברור שהילד מטופל
המון הצלחה
ענת זפרני

כך שאני מחפשת תשובות בפורום. הבעיה שאני צריכה להיות אסרטיבית ודבקה במטרה על מנת להעזר בעובדת סוציאלית. יש עליה עומס רב תודה

שלום לך
והשאלה הפשוטה היא מה היה קורה אם לא היה מחשב? סביר להניח שבנך היה יוצא מהחדר ומתחיל להתאמן ביכולות חברתיות הרי הוא לא היה מגביל את עצמו לישיבה בחדרו כל הזמן. לפי התגובה שלו על מניעת זמן מחשב נראה שהמחשב הוא כל עולמו. כמה זמן בממוצע בנך מעביר עם המחשב?
האם יש עוד אחים ואחיות בבית ומה טיב היחסים בניהם?
כדאי לזכור שכפיה היא לא ממומלצת, הפחד שלכם מובן ,אך יש דרכים נוספות להביא לשינוי-הסכמים תוך שיתוף-פעולה.
מה קורה בזמן בית הספר?
המ הם השגיו הלימודיים?
האם הוא מתעניין בבנות המין השני?
אשמח להתעדכן כדי לעזור יותר.
אין ספק שהמחשב יכול להסיט בני נוער מרכישה של מיומנויות חברתיות הכרחיות לעתיד. מצד שני אנחנו לא רוצים לגרום לסבל מיותר. צריך, דרך דיאלוג, למצוא את שביל הזהב.
בהצלחה

היי אייל, תודה רבה על תגובתך, אני מפרטת קצת יותר: בני הוא בן בכור ויש לו 2 אחיות: 11.5 ו- שנתיים וחצי. יחסיו עם המתבגרת לרוב טובים( לפעמים מקניטים אחד את השני כדרכם של אחים), יש לי הרגשה לפעמים שהוא לא יודע ממש להתנהג עם אחותו הקטנה( לדוג': אם הוא רוצה למזוג לעצמו כוס מים והקטנה נעמדת לידו ומבקשת גם לשתות הוא עונה לה בזעפנות:,רגע, אני צמא" והיא בינתיים ממשיכה לנג'ס: אני רוצה מים. . ."- כדרכם של פעוטות. הוא מאוד מרוכז בשתייה שלו ולא מתפנה קודם למלא את צרכיה וש"תרד " ממנו. ואז הוא מתעצבן והיא בוכה- ויש קטסטרופה של כמה דקות משטויות. לעיתים הוא מפרש מגע חזק שלה כמכה ו"מחזיר" לה, כמובן שהוא לא מרביץ לה אלא נוגע בה וכאילו מחזיר לה, וכשאני שואלת מה קרה הוא אומר" היא הרביצה לי אז החזרתי לה..." תגובותיו מאוד לא ברורות לי, מאוד ילדותיות לגילו, עייפתי מלהסביר לו את ההבדלים בינהם...הוא רוצה קשר איתה אך לא יודע ליצור אותו ובעיקר הוא מציק לה, לכן כשהיא רק רואה אותו היא צועקת ורצה מפניו. לעיתים הוא נפגע מזה אבל אני מסבירה לו שהוא האחראי הבלעדי למערכת היחסים שלו איתה. הוא ילד מאוד חכם, יש לו הפרעת קשב( בלי ריטלין) , ציוניו טובים מאוד. בבית הספר הוא מדווח שהוא לא יוצא להפסקות- הוא מתבייש. לרוב הוא בכיתה. יש לו 4-5 חברים שרובם במצב הזה. לא נפגשים אחה"צ- בעיקר מול המחשב. אנחנו כמובן מנסים לפתוח את עולמו, קשה לנו עם הסגירות הזאת סביב נושא אחד בלבד. הוא קורא ספר אחד בשבועיים בערך...( לפעמים הוא מגיע איתנו להסכמים: אם הוא יקרא שעה אנחנו נותנים לו חצי שעה נוספת במחשב) הוא מבלה מול המחשב שעתיים ביום( כך אנחנו הגבלנו לאחר שראינו שהוא החל להתרשל בלימודים ). אם לא נגביל אותו הוא יכול לשבת גם 8 שעות מול המסך המהבהב...

שלום שוב
נראה שכדאי, על בסיס מה שאת מספרת, לפנות ליעוץ. אם בנך מוגבל לשעתיים מחשב ביום מה הוא עושה בשאר הזמן? איך נסכים למצב שבו בהפסקות הוא מתבייש לצאת מהכיתה? אופן ההתנהגות שלו עם אחותו מעורר שאלות לגבי התבגרותו הרגשית. מצד שני, יכול להיות שבנך רגיש וצריך את זמנו להשלים תהליכים בצורה איטית יותר. אולי יהיה כדאי לחשוב על מסגרת לימודים חדשה שמאפשרת יותר פתיחות והבנה לצרכיו המיוחדים. עושה רושם שבנך מהיר טפיסה בתחומים הריאלים, האם הוא מקבל חיזוקים מתאימים לכך? יש הרבה שאלות שצריכות להשאל, אך במסגרת הפורום יהיה זה קשה.
הצעתי היא להמשיך בחיפוש כדי לאפשר לבנך את החופש הנדרש למצוא את מקומו הנכון בו בזמן לתמוך ולקדם אותו בתחומים שבהם הוא צריך חיזוק ממקום של הבנה ואהבה.
אשמחלהתעדכן לענות על שאלות נוספות
בהצלחה

אנחנו מנסים לכוון לצורת הטיפול הנכונה ביותר עבורו, האם פגישה עם פסיכולוג כצעד ראשון? בינתיים,,, היום,,, עלינו על כך שהיה ילד שהציק לו בביה"ס ( וזה בא כתגובה לזלזול של בני בילד ההוא בזמן שיעור חשבון כשהילד לא הבין את הסברי המורה בעם השלישית...) אבל נאמר לנו שהוא הפסיק. לא פעם, ניסינו להסביר לו שהוא לא צריך להתנהג כך והוא רק מקים עליו אויבים.. היום נראה לי שכבר הבין ולמד לקח. אבל יש משהו בהבנה החברתית שלו שקצת לא בשל. בשבוע הבא אנחנו נפגשים עם יועצת בית הספר.. אעדכן אתכם. תודה.

שלום לך שוב
שמח על החלתתכם. במקביל הייתי ממליץ לפנות להדרכת הורים.
בהצלחה
אשמח לתעדכן

תנו לזמן לעשות את שלו... גם אני חיה עם 3 בני נוער...ועד לפני כמה שמן אח שלי כל השמן היה קובע עם חברים ובן דוד שלי הקטן ממנו בשנה -לא היה רוצה לצאת-ועכשיו פתאום לאחר זמן בן דוד שלי מעצמו,בלי שום לחץ מאף אחד בבית התחיל לצאת...והוא עושה את זה מתוך ההנאה שלו ולא מתוך כפיה של ההורים.. עם הילד שלכם רוה קצת שמן עם עצמו ,תנו לו.....

זה קורה בגלל קינאה ותחרותיות, כמה חבל. זה המצב בעיקר בגילאים שלך. אין לך דרך אחרת מלבד לשמור את עינייניך הפרטיים לעצמך ורק אם יש חברה שידוע לך שהיא בוגרת כמוך ויכולה לעזור בשיתוף והחלפת חויות ממקום כנה, אז שיתוף הוא ממומלץ. זה הזמן שלך לבדוק ולהתנסות במערכות יחסים עם חברים וחברות והנה למדת משהוא חשוב. המשיכי לבדוק ולבחון כי רק כך תוכלי למצוא את האנשים שאיתם את רוצה להיות בקשר.

אין מקום לדאגה. עדיף לך לנסות לשוחח עם אחיך ולברר אם הוא היה רוצה להחליף מסגרת לימודית. נראה שהוריך יסכימו אם יתעקש כמוך, אך זכרי, אלו הם חייו ולך אסור להתערב בהחלטותיו. מובנת דאגתך ועושה רושם שאת בחורה מאוד חכמה ובוגרת אך אולי אחיך מתבגר בזמנו שלו? כדאי לכבד זאת.

כלום, כמה שזה מעצבן ומתסכל, זה לא עיניין שלך מה היא בוחרת לעשות עם חייה. את יכולה לבחור לעצמך עם מי את מבלה ובעיקר למה? זאת השאלה שכדאי לשאול. למה כול כך חשוב לך לבלות זמן עם משהיא שמעצבנת אותך?
בהצלחה עם המחשבה
בסופו של דבר השקט הנפשי שלך הרבה יותר חשוב

שלום לך
חסרים לי הרבה פרטים כדי שנוכל להתייחס לבעיה ברצינות. אך כדאי להתחיל ולהסביר שהפרעות שינה אצל ילדים בהרבה מהמקרים, לאחר שוידאנו שהכול תקין מבחינה פטולוגית(מעבדת שינה), נובעים מחוסר יכולת לפרוק את מטען הרשמים שנאספו במהלך היום. תהליך השינה נועד בראש ובראשונה לנקות את המוח מכול היום שעברנו וזה נעשה דרך חלימה. האדם הוא מכונה אורגנית מתהלכת הכי מתקדמת שיש פה והכוונה למתהלכת קשורה לעובדה שאנחנו כל הזמן עסוקים בלתהלך מזון. מזון מוצק, מזון נוזלי, מזון גזי(חמצן)ומזון אנרגטי רגש צבעים מוסיקה והרשימה ארוכה. ממה שאת מתארת בתך לא מתעוררת מהשינה אלא מדברת והולכת תוך כדי והאופי והסגנון של החוייה שהיא עוברת לא נעימה. נראה, וזאת הערכה ראשונית בלבד, שבתך מגלה קושי בתיהלוך והתמודדות עם החויות שעובורת עליה במהלך היום, או שרמת החשיפה שלה לארועים שונים גבוהה מידי או שכמות הרשמים יוצרת עומס רב מידי ממה שהיא מסוגלת להתמודד איתו.
כדי לעזור לבתך לישון רגוע יותר יש לבדוק את התחומים הבאים:
מאיזה גיל הבעיה התעוררה?
מה קורה בבית הספר?
האם היא מקובלת?
האם יש תחרות לימודית?
איך היא מתמודדת במצבי לחץ?
האם יש איזו לקות למידה?
כמה חברים וחברות יש לה ומה מהות הקשר?
מה תחומי הפעילות לאחר בית הספר?
עד כמה בתך פעילה פיזית?
מתי בתך מתקלחת?
כמה שעות טלוויזה והסמיכות לשינה?
לאיזה תכנים בתך נחשפת בצפיה בטלוויזיה?
כמה שעות מחשב?
כמות הסוכרים שבתך צורכת בעיקר לפני השינה אם בכלל?
האם באופן כללי בתך מתוחה?
כמה אחים יש לה ומיקום גילה ביחס לשאר?
האם יש סדר יום מוגדר?
כמה שעות שינה בממוצע?
האם ישנה לבד או עם אחים נוספים?
שאלות אלו קשורות לבתך
השאלות הבאות קשורות אליכם ההורים
האם יש מתח בבית?
האם המערכת הזוגית תקינה?
האם יש מתח כלכלי?
אנא נסי לענות על שאלות אלו או פשוט להתקשר אלי,
בהצלחה
כשלילדים יש את התנאים הנכונים הכל מסתדר, עלינו ההורים לבדוק מה הם התנאים והצרכים היחודיים לכל ילד.
אסור לך לוותר, כדאי להמשיך ולברר דרך שלילה את הגורמים שיכולים להפריע ובסוף להגיע לפתרון.

קראתי את התשובה שלך. מכל השאלותששאלת עניתי לעצמי ולא הרגשתי משהו חריג. ביום יום הילדה עצמאית לחלוטין אפילו החלה לנסוע לבד באוטובוס. אין שום דבר חריג. פעילות בצופים,חברות,בית ספר,שיעורים פרטיים,מקלחת,אוכל,קצת ממתקים הכל מתנהל כשורה. היחסים בין ההורים מצויינים אין שום בעייה כלכלית. היחסים עם האח הבוגר סבירים לחלוטין. הבעייה מתחילה בלילה. כשאנו ממש מתעקשים היא הולכת לשון במיטה שלה,אך לעיתים אנו מרשים לה לשון עמנו בגלל הקימות הרבות. אך ברגע שהיא ישנה במיטה היא תתעורר בבכי לאחר כשעה,שעתיים וחוזר חלילה כמה פעמים,עד שאני או בעלי נהיה במיטתה עד שתרדם.אתמול למשל בערך ב12 בלילה,לאחר שהלכה לשון ב10,פתאום אני רואה את ראשה מציץ למיטתי כאאילו בודקת אם אנחלנו שם.שוב, הבעייה החלה בגיל מאוד צעיר אולי בגיל 4. לאחרונה נזכרתי שבערך כשהייתה בגיל זה אני ובעלי נסענו לכמה ימים לחול והיא נשארה אצל הדודים,אך גם לפני נסיעתינו היתה מתעוררת. כפי שאמרתי ,רוב היום אני מפהקת מכיין שאני מאוד עייפה. האם כדאי לקחת אותה לשיחות. הרופאה לא מוכנה לתת לנו משהו לשינה מכיין שהיא צעירה מדיי. אני רוצה לפתור זאת אחת ולתמיד. מנסיונך המקצועי,מה לעשות???

שלום לך שוב
שמח לשמוע ממך שוב, אין לי ספק שזה מעיד על רצון אמיתי לשינוי מתוך זהוי של הדברים שלא יושבים במקומם.
יש פתגם שאומר שחוזק של שרשרת נמדד לפי חוזק החוליה החלשה. אין לי ספק שבתך מהווה את החוליה החלשה במשפחה והגמגום שלה הוא פועל יוצא מהמתח הכלכלי והאישי בינך לבין בעלך. זאת מנקודת מוצא שתשובתך מתארת את המצב לאשורו נאמנה. נכון שהגמגום מפריע לה במיוחד אך יהיה קשה ביותר לעזור לה ללא עזרה בסיסית לבית. לפי מה שאת כותבת המצב הוא לא טוב והשאלה היא מה את יכולה לעשות כדי לשנות את המצב בעיקר לטובת בנותיך. בל נשכח שבתך מתחילה את גיל ההתבגרות ומתח נפשי בגיל זה יכול לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של הפרעות. לפי מכתבך יש לשים לב, בנוסף, לכמות הזמן שהיא מבלה מול המחשב, כמו כן, מדוע את מאפשרת לה להתחמק מחובותיה כלפי הלימודים? האם תוכלי להגיע להסכם של שיעורים תמורת חוג לריקוד? לגבי בעלך, מדוע את לא מייצרת את השינוי הנדרש כבר עכשיו? האם יש לך תמיכה מבעלך שלא עובד ולא עוזר לכלכלת הבית בתחומים אחרים כמו ניקיון, בישולים, כביסה כדי לאפשר לך זמן נוסף לעבודה? אלו שאלות מהותיות וקשות, אין לי ספק, אך רק את יכולה ליצר את השינוי הנדרש ונראה שאת יודעת מה צריך לעשות. המשימה מרובה והאחריות גדולה. להיות בסדר נובע מהמילים ב-סדר, כשה ב' מתיחסת לבית. אז כשאחד הילדים לא בסדר כראה שמשהוא בבית לא מתנהל כשורה. ברור לי שאת רוצה לעזור לבתך, את אמא בראש ובראשונה אך לעזור לבתך קשור בראש ובראשונה לעשיית סדר בחיים של המשפחה. מה שאת מבקשת זה עזרה לסמפתום ולא לבעיה.הגמגום, מאחר שהתחיל רק עכשיו, הוא אינדיקטור לאוירה בבית ולרגישות הגבוהה של בתך. גמגום זה הוא כמו קריאה לעזרה.
אני מאחל לך בהצלחה ואשמח לעזור ולהתעדכן ביחס לנושאים שעלו בתשובה זו
מומלץ לבנתיים להמשיך עם תרגילי הספירה והגדרת חפצים ללא ציון השם המפורש של החפץ המדובר תוך זמן מוגדר מראש, כמו כן מקלחות מרובות מאחר ומים יכולים לעזור בפריקת מתחים והליכות מתונות לטווחי זמן של לפחות חצי שעה ויותר. נסי, בנוסף לערוך עם בתך תחרויות שירה. זה גם יכול לעזור וגם תחרויות של בדיחות. כל פורטל מחזיק פורום של בדיחות. צחוק משחרר ממתחים.
בהצלחה