פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

שלום לך
ידידך לא יורד עליך בצחוק אלא חלק ממשחק של כוח ושליטה. ואת פשוט לא מוכנה להשתתף במשחק וזה מובן לגמרי. לכן מה שאני מציע לך זה פשוט לפנות אליו בפרטיות בנקודה שבא הוא לא יורד עליך ולהסביר לו שזה פוגע בך ומאוד מפריע לך. והיה וזה לא עוזר בפעם הבאה שהוא יתחיל לרדת עליך פשוט תנתקי מגע ובמהירות תלכי למקום אחר תוך כדי התעלמות מוחלטת ממנו.
בהצלחה

באופק עומדת להיפתח קבוצת הורים (בפתח תקווה)
הטלפון להרשמה - 03-9190912

תראי, יש היום צורך עז של הילדיםעצמם להצליח בלימודים
הם מודעים לעובדה שבלי תעודת בגרות אין כמעט דלת שניתן דרכה להיכנס
ואנחנו כמובן מעודדים אותם לכיוון
אבל
אין ברירה לפעמים אלא לנקוט דרך שונה
לדעתי את חייבת לבדוק איתה אם משהו קרה
אם לא
אז יש אצלכם בבית חוקים ואחד מהם הוא ללמוד
כל עוד היא לא לומדת או מתכוננת לקראת שיעור פרטי או מראה איזה שהוא מאמץ
לא יהיה מחשב.
לא יהיה מחשב. נקודה. אני חוזרת ואומרת כי הורים נוטים לרחם והרחמים מהווים עבורה אישור להמשיך כמו שהיא!
יש אצלי בייעוץ ילדה בכיתה ט' שסיפרה לי בכעס נוראי על כך שהוריה החליטו להוציא את הטלויזיה מחדרה עקב ירידה משמעותית בלימודים וחשש שאף תיכון לא יקבל אותה.
כעבור חודש היא מספרת (לי) שעכשיו הרבה יותר קל לה ללמוד כשהיא בחדר כי הטלויזיה לא ממגנטת אותה(זה הניסוח שלה!!) ושבלי שהוריה ידעו היא מאוד מודה להם.
כך שלפעמים הכעס הוא רק כעס אבל הוא מעיד על רצינות שלנו בכוונות.
אם לא ילך
והיא תיכנס למלחמה
פנו בבקשה לייעוץ מקצועי והדרכה
כי כיתה ח' זה קריטי בנוגע להמשך
המון המון הצלחה
את מוזמנת לעדכן
ענת זפרני

לענת תודה על ההענות, אבל את יודעת... קצת קשה. אומנם ניסיתי לסגור את המחשב לאיזה יום יומיים אבל לא היה קל. כמו כן בעקבות מבחן עם ציון "מבריק" היא לא הלכה לשיעור טניס הוא " החיים שלה" כמו שהיא אומרת אבל אני לא רוצה להיות איתה כל הזמן במלחמות. וכמו כן היא גם אומרת לי ציטוט שלה "את כל הזמן סוחטת אותי ומאיימת עלי" ואני לא יכולה לחיות ככה. חשבתי אולי לקחת אותה לאיזה בילוי אינטימי בקניון של שתנו רק ( יש לי עוד בת) אבל היא לא מממש רוצה לבוא אית י. כי אומרת לי אז מה במקום לצעוק ולכעוס עלי בבית אז תכעסתי ותצעקי עלי בקנייון.. אין לי מושג איך לדבר איתה או לגרום לה לשנות את התפיסה שלה. אבל אכן אנחנו נעשה איזה זהיא תוכנית בבית וננסה לא תת לה לשקוע. בכל מקרה שמחתי על התגובה שלך אומרים שאמהות זה בא בפנים ולא צריך לילמוד ואני מממש יודעת כל כך הרבה דברים אבל הדבר הכי טבעי קשה לי ושוב תודה רבה אמא

אתייחס לשלושה דברים שהעלית
1. בנוגע לחוקים. אין מצב שבו החלטת על עונש ואת מבטלת אותו!!!! מה זה קשה?! איזה מסר את משדרת?! את ממש לא מאיימת ולא מפחידה ואין לך שום סמכות הורית אם אפשר תוך יומיים להוריד אותך מהעונש, וכל היחס בהתאם!!(קראי את הכתבה שהתפרסמה היום ב-24 שעות של ידיעות אחרונות על ירידת הסמכות ההורית)
החלטת על עונש - תמלאי אותו עד תום. רק ככה תתפסי כרצינית ויתחילו להתנהג אלייך בהתאם.
2. זמן איכות איתה מומלץ מאוד!!!!!!!!! כשמישהו חבר שלי אני פחות רוצה לריב איתו, וזה נכון לגבי שתיכן!!! תבטיחי לה שלא תדברו על שום דבר שקשור להתנהגות שלה אלא סתם סרט וקפה. תעשי ותספרי לי
3. בנוגע לסחיטה הרגשית - דברי איתה על זה, תשאלי אותה למה היא מתכוונת ובאמת באמת תקשיבי, יכול להיות שיש משהו במה שהיא אומרת ואת צריכה לשנות ניסוח
בהצלחה
ענת זפרני

אין ספק שאתם פועלים בדרך הנכונה. בתך היא ילדת סנדוויץ ויש לזה השלכות כאלו ואחרות אך זה לא משנה לגבי דרכי הפעולה. לפי תאורך בתך נמצאת במקום שבו היא בוחנת את יכולותיה ועצמאותה ביחס לסובב אותה. דבר לכשעצמו טבעי לחלוטין. בנוסף, נראה שבתך מאופינת בחשיבה עצמאית, אופי חזק ויכולת מנהיגותית--איזה יופי. כל הסימנים מראים שיש עם מי לדבר וממש לא משעמם. אני לא צוחק, ילדתך עוברת את גיל התבגרות בכל העוצמה וזה בעצם מראה לחיים הפנימיים שלה.
מהיום להפסיק באופן מוחלט עם ויכוחים. אתם ההורים, אתם קובעים איך יתנהלו החיים בבית שלכם והנושא לא פתוח לדיון. במקביל אתם מכבדים את פרטיותה ואת רצונה לנהל את חייה באופן שהיא תבחר אך בכל אינטראקציה עם שאר דיירי הבית- נימוס ודרך ארץ הם עיקרון מנחה ומי שלא מיישר קו עם העיקרון ההגיוני הזה לא יקבל יחס בהתאם. נכון שזה נשמע קשה אך אין דרך אחרת. נערים ונערות בגיל ההתבגרות נמצאים תחת הפצצה הורמונלית ויכולת השיפוט שלהם מוגבלת. לכן שיחות והסברים מיותרים. כדאי מתוך דוגמא והנהגה אישית להתוות את הדרך. אם היא רוצה לחיות בזוהמה בחדרה זו בעיה שלה. הרי את, יעל, לא לובשת את הבגדים המלוכלכים שלה. את לא ישנה במיטתה עם סדנים מלוכלכים. זאת היא. בעיה זו חולפת בדרך כלל עם הדייט הראשון. כמה שאתם תהיו, בתור הורים, נקיים כך היא תגלוש לצד השני. ככול שתביעו תרעומת ומעורבות רגשית עם העיניין כך היא תתנגד. הרפו, אמרו לה: אם את רוצה לחיות בזוהמה ובבלגן בבקשה אלו החיים שלך, אותנו זה לא מעניין. הורידו כל ציפייה ודרישה ממנה כדי לייצר ווקום שאליו היא תוכל בזמנה להכנס. במקביל, חפשי הזדמנויות לחמם את הקשר בינכן ע"י מחוות קטנות של אמא לבתה בלי צפיה לתודה.
לסיכום: ברחו ממעורבות רגשית עם נערה שנמצאת בגיל ההתבגרות, סמכו על עצמכם שאתם הורים טובים ואחראים, גלו שום טולרנטיות להתנהגויות שהן מתחת לסטנרטים שלכם כזוג. נסו לשהות במקום שמאפשר התבוננות מגבוה והוסיפו קצת הומור, זה לא מזיק.
יש לכם בת שעוד תפתיע בעתיד- תנו לה את המקום שבו היא יכולה לגלות מי היא באמת. וזה יכול לקרות אך ורק עם ההתנגדות שהיא מוציאה מעצמה תופנה כלפי עצמה ולא כלפיכם. לכן הרפו והחזירו לה את מנהיגותכם ללא מעורבות ריגשית
המון בהצלחה

היי שרית
אני מלמדת בתיכון
והעצה שלי מבוססת על עבודה בשטח
אני ממליצה לך להכריז בהזדמנות הראשונה בפני הכיתה על יכולת אחת שיש לכל אחד מהילדים האלו
נאמר - לשי יש הומור מדליק והוא יכול לספר לנו כל שיעור בדיחה אחת טובה(בסוף השיעור)
לאורי יש יכולת מדהימה של זריזות - הוא יהיה העוזר שלי לענייני דפים הודעות וכו
ולתת להם המון מקום בדרך החיובית
אנשים בכלל וילדים בפרט נמשכים לחיזוקים
כשאת מחזקת אותם את מעבירה אותם לצד שלך
העניין הוא שילדים קולטים שמבוגרים לא אוהבים אותם והם מגיבים בהתאם
ולכן הצעד הראשון הוא להחזיר לך את הבטחון ביכולת שלך לנהל את הכיתה הספציפית הזו
אחרי שתרגישי שוב בטוחה
תנהלי אותה בדרך שתבחרי
בין היתר במתן תפקידים ומקום ותשומת לב במקום הבריא
בהצלחה
ענת זפרני

הילד בן 12 +

שלום לך
זה אומר שבנך ער ומודע ,ביחס לגילו ,למתח הנפשי והדאגות שאת מתהלכת. יש להפריד בין הדברים. מומלץ שטרדות היום יום לא ישפעו ולא יחשפו בפני הילדים. במקביל משימתך היא, באמת, ליצר בטחון כלכלי שלא נתמך גרושך. ברור שזה לא פשוט, אך בשביל הבטחון העצמי שלך ובנוסף הערכה עצמית כדאי שזה יקרה גם אם תהליך זה יהיה ממושך אבל עיקבי. תהליך זה לכשעצמו יכול להקל על בנך......
בהצלחה

שלום לך
נו, צרות של גיל ההתבגרות. הצעה שלי היא להזמין תור אצל מעצב שיער ידוע ואיכותי שיכול לעצב תספורת מודרנית ועכשוית שתרגיע את בתך. חשוב לך להבין שאת יכולה לעזור הכי הרבה בזה שלא תכנסי למעורבות רגשית עם צרות של בת בגיל ההתבגרות-בל נשכח שהשיער יגדל וכל התעסקות שלך מעבר לרצוי בנושא מעכב את ההשלמה של בתך עם המצב. נכון היא סובלת מהטעות שהיא עשתה אך זה לא סוף העולם, בשום פנים ואופן לא לוותר על בית ספר ופעילויות אחרות החיים ממשיכים למרות הכול.
בהצלחה

תראי
מאחר ואת לא רוצה קשר איתה
ממש ממש לא רוצה
אני חושבת שהדרך היחידה היא להתעלם ממנה
כי כל דרך אחרת תגרור תגובה ולא נראה לי שאת רוצה
למרות שלדעתי חבל
אבל זו הבחירה שלך
וכנראה את יודעת יותר טוב ממני מה קורה בינכן שכל כך קשה לך
המון הצלחה
ענת זפרני

שלום בתגובתך האחרונה רשמת שם שעליי להתעלם ממנה. איך אוכל לעשות זאת תתני לי דרכים בבקשה. ולא הבנתי לאיזה תגובות זה יכול להוביל.? תודה רבה !!!!!!!את עוזרת לי מאוד..

תראי, אין הרבה פטנטים בלהתעלם
זה פשוט להכניס לראש מין מחיצה דמיונית שאת מעמידה אותה מאחוריה
כל מבט שלה
כל תגובה שלה
לא נקלטת -
בהתחלה עוד תשימי לב
בהמשך תתרגלי אליה
אני בכל זאת מציעה לך לחשוב על חידוש הקשר
כי היא כל כך משמעותית עבורך
זו בחירה שלך
בהצלחה
ענת זפרני

שלום! איך את יודעת שהיא משמעותית עבורי? ולמרות כל זה שאני עדיין ממש חולה עליה ומתה עליה אני לא רוצה איתה קשר. לפחות עד סוף שנה. כי אני יודעת שאני יתבייש ממנה מאוד ואני גם לא מסוגלת להסתכל עליה. אז איך את מסבירה את זה?נראה לך שזה יעבור מתישהוא? תודה רבה!

אני לא חושבת שאני יכולה לעזור לך מעבר למה שעניתי לך גם כאן וגם בהתכתבות הקודמת.
את רוצה להיות איתה בקשר אבל מפחדת
אין לנו דרך להתמודד עם הפחדים שלנו דרך בריחה
הם משיגים אותנו
ואני באמת חושבת שכדאי שתשלימו
אם לא
אז נגמרו לי העצות
בהצלחה
ענת זפרני

מה קורה? רציתי להודות לך על הכל באמת תודה רבה רבה, עזרת לי מאוד. כשאני והיא נשלים אני יגיד לך הכל בעז"ה. אני יכתוב לך בפורום. המון תודות!!!!!

לפי תאורך פעלת נכון. בנך יצטרך להבין בדרכו שאין לוקחים כסף או חפצים שאינם שייכים לו. בכוונה לא השתמשתי במילה גנבה ואני מציע לך גם לא להשתמש במונח זה כי את לא רוצה לשייך תכונה זו לבנך. בנך עוד לא הפנים את העובדה שאי אפשר להשתמש בדברים שלא שייכים לו. עליך מוטלת המשימה לעזור לו להפנים גם אם זה כרוך באי נעימות מבחינתו נדרשת תשומת לב בעתיד הקרוב בשילוב שיחות מקדמות הבנה ביחס לגילו והבנתו.
בהצלחה

אייל שלום, ראשית תודה רבה על תשובתך. דבר נוסף ברצוני לשאול שאלה נוספת. מאז שהתברר לי שבני לקח לא פעם כספים ללא רשות אני מזכירה לו נושא זה מספר פעמים ביום. אני מבקשת ממנו לשים את עצמו בצד שממנו לקחו דברים ושואלת אותו איך הוא היה מרגיש כלפי אותו אדם שלקח ממנו כסף, אני מזכירה לו מספר פעמים ביום עד כמה אני מאוכזבת ממנו וכמה הוא גורם לי להרגיש רע עם התנהגותו. בני מתנצל ואומר לי שהוא הבין עד כמה הוא שגה והוא חוזר ומבקש ממני לא לחזור לדבר על הנושא בגלל שהוא רוצה לשכוח אותו. אני חושבת שאני לא צריכה לתת לו לשכוח את הסיפור אלא להזכיר לו את ההתנהגות הזו ולא להראות לו שאפשר לשכוח מעשים כאלו ולהמשיך הלאה. אודה על חוות דעתך.

הפסיקי במיידי להזכיר לו את העבר אחרת הוא יזהה את עצמו כגנב ואז חבל. את לא רוצה לייצר אצל בנך תחושת אשמה כי היא לא מובילה לשום מקום. מה שעליך לעשות זה לחזק את התכונות הטובות שיש בו, ובמקרים של חריגה לציין את ההתנהגות החריגה ולא ליצור זיהוי בין ההתנהגות הלא רצויה ובנך. לדוגמא: כשילד מרביץ לילד אחר אנחנו לא נגיד לו: ילד רע, אסור להרביץ, אלא : התנהגות כזו לא מקובלת, פה לא מרביצים. בלי סליחה ובלי התנצלות והטעם לכך נובע מהיכולת שלנו המבוגרים להתוות דרך נכונה להתנהגות במקביל לנתינת אפשרות בחירה לילד מתוך חשיבה עצמאית. אותו הדבר במקרה שלכם. עליך לא ליצור קישור בינו לבין לגנוב. עליך ליצור קישור בין גנבה לבין התנהגות פסולה. הוא כבר לבד יבחר שלא לגנוב מאחר ויבין את ההשלכות שנובעות מהתנהגות פסולה זו.
והפסיקי לדאוג, זה לא מוסיף אלא יוצר מתח בינך לבין בנך. היי בטוחה שאם את אדם ישר בנך ילך בעיקבותיך, אם רק תאפשרי לו--דאגה מונעת ממנו אפשרות זו
בהצלחה

שיער על איבר המין הוא תופעה טבעית שמטרתה להגן על איבר רגיש
ניתן להסיר אבל בגלל שמדובר במקום רגיש צריך להיות זהירים
כדאי להתייעץ לפני כן עם מורטת שיער מקצועית
בהצלחה
ענת זפרני

שלום
קושי בהרדמות אצל ילדים/מתבגרים נובע ברוב המקרים מטעינת יתר של רשמים אלקטרו מגנטים-טלויזיה מחשב-מול חוסר פעילות פיזית. נדרש גם לבדוק צריכת סוכרים בסמוך לשעת השינה.

לאחרונה הוא מתבקש לכבות את המחשב ב8 בערב ועולה למיטה ב10 כמה זמן ייקח לגוף להתרגל עד שיחזור לשון ולהרדם כמו שצריך<?

כמה זמן מחשב ביום? האם לפני השינה הבחור מתקלח? איזה תכנים הבחור נחשף מול המחשב?
האם וכמה פעילות פיזית במהלך היום? איזה אוכל לפני השינה וכמה?
כל אדם מגיב אחרת לגרויים. עלייך למצוא את הסיבה ואז לנטרל אותה. משחקי מילחמה במחשב ללא פעילות גופנית לאחר מכן טוענת את המוח ללא פריקה. להזכירך, בזמן השינה המוח פורק את כל החויות של אותו יום דרך חלימה. כאשר כמות האינפורמציה גדולה מידי אז קשה להרדם ובמקביל איכות השינה יורדת ובעיקבות כך נדרשות שעות שינה נוספות.
אשמח לקבל תשובות לשאלות

הילד מבלה כ 4-5 שעות על המחשב ב8 מתקלח, מערכת,לפעמים ספר ולעיתים טלויזייה אציין שבחודש האחרון לקח רטלין(הפסקתי לו בינתיים).אני יודעת שיש השפעה על ההערנות ועובדה שבימים האחרונים הקימה יותר טובה.

לא אין קשר בין התחומים.

שלום לך
זה שהחלטת לוותר על הכנסה בשביל להיות יותר עם ילדיך ראוי להערכה גדולה. לגבי בנך מומלץ לנקוט בגישה של התעלמות מוחלטת ממנו ברגע שהוא משתמש בשפה מזלזלת. בנך זקוק לך והוא ניזון מאהבתך אליו כמו כן הוא נכנס לגיל ההתבגרות, דבר לכשעצמו מקשה. לך יש את האפשרות להתנות את מערכת היחסים בינכם לרמה מכובדת ואנושית..זה אומר שאוכל הוא יקבל, מיטה חמה הוא יקבל, אך מילה, ליטוף, חיבוק לא עד ההתנצלות.
כדאי מאוד לא להכנס למעורבות ריגשית, הרי זה לא הגיוני להעלב מילד בן 12.5 . הוא מודד את הצלחתו תוך מאבקי כוח. לך לא כדאי להכנס למאבקים אלו. לך כדאי לאמץ את הגישה שמציעה : אני מכבדת את הסובבים אותי ואלו שלא-אני לא מדברת איתם.
יבוא היום שבו הוא יבין את גודל ההקרבה שהקרבת בשבילו בתחום הויתור על הכנסה נוספת.
היי חזקה במיוחד בשבילו וכך הוא ילמד להעריך דרך ארץ. אין מקום לעונשים אלא למתן אפשרות ללקיחת החלטה מושכלת. הוא לבד יבין שכדאי לו לישמור על הפה אם הוא רוצה יחס.
קחי בחשבון שתהליך כזה יכול לקחת זמן
בהצלחה
נשמח להתעדכן

אין ספק שגישתה לא נכונה ולא בגלל שזה לא מפריע לה אלא בגלל שילדכם לוקח אותה כמובן מאליו ודבר זה יכול לעצור אותו בעתיד במערכות יחסים. כדאי לברר מדוע לזוגתך הגישה המזלזלת מצד בנה לא מפריעה? למה אדם מבוגר מוכן לקבל יחס מזלזל מילדו?
אשמח להתעדכן

כמובן. חשוב ביותר, כרגע, לא לוותר. עליכם להמשיך ולהציב גבולות. הנחת הבסיס של ההתנהלות מול בתך צריכה להיות פשוטה: לה יש את חופש הבחירה, כמו לך. אתם ההורים ועליכם האחריות לדאוג לכל מחסורה- בית- אוכל- חינוך ואהבה, כל שאר הדברים, יציאות, כסף לביזבוזים נתון להסכמים ושיתוף פעולה. היא לא משתפת פעולה הדבר נמנע ממנה וזה על אחריותה. אין שום טעם להכנס להסברים וויכוחים. אתם ההורים ואתם יודעים שכדי להסתדר ולהצליח בעולם אנחנו חייבים ללמוד לשתףפעולה עם הסביבה. בתכם כרגע בגיל ההתבגרות והיא חייבת להתנגד לכל הסובב אותה. לכם יש את האפשרות לתת לה להתמודד עם עצמה קודם ואחר כך עם הסביבה. לא לוותר גם אם זה יקח זמן. במקביל למשימות בבית עדיף לבקש ולתת לה את האפשרות לבחור בלעזור לך, כפיה תיצור מירמור ואת זה את לא רוצה.
בהצלחה

אבל זקוקה לעוד עיצה: אין ברצוני להחליט במקומה אלו עבודות בית תבצע. רק לגבי משימה אחת אני מתעקשת, והיא רחיצת כלים (אין ברשותנו מדיח). אני מתעקשת דווקא על משימה זו, מכיוון שזוהי משימה שנדרשת בכל שעות היממה, בכל השעות בהם אנשים נמצאים בבית, יש כלים לרחוץ. עם אגיע בערב מהעבודה, אמצא הר של כלים,כי ביתי נוהגת, למשל, להוציא כוס מהארון, לשתות מים ולהניח בכיור. כשתשתה מים נוספים, תוציא כוס נוספת מהארון. היא גם מביעה כעסה על כך שאינני מוכנה לקנות ספלים נוספים, בכדי שיהיו לה עוד ספלים להוציא מהארון, לאחר שמסיימת ללכלך את אלו שכבר הוציאה. עוד דוגמא, כשמסיימת את הארוחה, אמנם מפנה את הכלים מהשולחן לכיור (אחת המשימות היחידות שעושה בבית), אך מניחה את הכלים בכיור ללא סדר, צלחת על כוס ועושה ערמות שלא צריכות להיות, אם מניחים בצורה מסודרת. שוחחתי עמה על כך והערתי רבות,אך כיוון שפחות נוח להניח בצורה מסודרת ועדיף לה פשוט לזרוק את הכלים איך שרק אפשר, זה מה שהיא עושה. בכך היא מאוד מקשה על מי שכן מבצע את משימת שטיפת הכלים. לכן אני מתעקשת דווקא על משימה זו ואינני סבורה שניתן לוותר בה. במשימות אחרות אני נותנת לה זכות בחירה, אך היא פשוט מסרבת לעשות הכל. משיחותיי עמה אני מבינה, שהיא כמובן תבחר את המשימות, שכמעט לא מטריחות (ולכן גם אין בהן הרבה תרומה לבית), לכשתחליט סוף סוף לשתף פעולה... כאשר אני בעבודה, והיא נמצאת בבית, אין אפשרות לבקש ממנה משימה דחופה שיש לבצע, ואפילו עזרה עם אחותה הקטנה בכל משימה שצצה באופן פתאומי.

שלום שוב
ככול שתתעקשי יותר כך בתך תגלה התנגדות גדולה יותר. זו לא הדרך הממומלצת. עדיף להגיע לשיתוף פעולה על בסיס הסכם מתוך ידיעה שיהיה לה קשה למלא 100% מההסכם. לך כרגע קשה עם הכלים ולה קשה אם אמא שלה שלא מבינה אותה. היא בגיל ההתבגרות והיא רואה רק את עצמה, זה טבעי וכך אמור להיות. נשאלת השאלה אז איך בכול זאת מתקשרים איתם? על בסיס של מתן חופש בחירה ביחס לגילה תוך הקפדה יתרה על ביטחונה הנפשי והגופני. לדוגמא: בכל מה שקשור ליציאות, ברגע שבתך לא מצייתת לחוקים(גבול) שנקבע ביחד איתה היא לא תוכל לצאת בכלל. כל זמן שהיא משתפת פעולה ביחס לעי"ל יש לאפשר לה חופש פעולה מלא. כשזה מגיע למטלות בבית כדאי לבקש עזרה ולא להכריח. נסי לפחות פעם בשבוע לקיים שיחה על כל הנושאים האחרים מלבד התנהלותה בבית וזאת מתוך כוונה ליצור אוירה של שיתוף ותמיכה. את לא אמורה להיות החברה שלה אך כן להיות האוזן הקשבת שלה בכל מה שהיא צריכה-ויש להם הרבה בילבול בגיל הזה. עדיף ששיחה כזו תנהל בבית קפה או ביציאה אחרת ולא בבית. תני לה את ההרגשה שאת סומכת עליה והיא תחזיר לך בהתאם. בכל מה שקשור לחוקי הבית עדיף לנהל שיחה זו על מי מנוחות בשיתוף בן זוגך ובתך- לא את והיא. זכרי----- לך יש את האפשרות להנהיג אותה ולא ההיפך. אל תאפשרי לה לגרור אותך למעורבות רגשית מכוון שאז היא מובילה ולא את. את האמא שלה ויש לך הרבה יותר ניסיון. היזכרי איך זה היה להיות בגיל ההתבגרות והסיקי את המסקנות הנדרשות. כבר אז לא אהבנו שאמרו לנו מה לעשות אלא העדפנו שביקשו מאיתנו. כשזה בא בתחומי ביטחון והגנה היה בתכנו הקול שהסכים אם ההגבלות של הורינו. היום המצב הרבה יותר כאוטי ולכן האחריות שלנו ההורים הרבה יותר גדולה.
בהצלחה
אשמח להתעדכן

תודה תודה על כל תשובותיך. לגבי יציאות של הבת: היא אומרת, שכשיהיה לה כסף (מתנות וכו') תצא מבלי לשאול אותי. אמרתי לה שהרשות לצאת אינה קשורה דוקא לתקציב שקיים ברשותה או לא, אלא להסכמתי כהורה שאחראי עליה והיא אמרה שתעשה כרצונה וכך תוכל להתעלם מבקשותי לעזרה בבית. איך להגיב לכך?

שוב שלום
נראה שבתך משחקת משחקים של כוח מולך ודי מצליחה לגרור אותך לויכוחים של מי יותר חזק. זה מיותר. נסי לא להגרר בכלל לעימותים מילוליים איתה, זה משרת רק אותה ומחליש אותך. הרי ברור לה שאם היא תמרה את פיך בנושא היציאות תגובתך תהיה התעלמות מוחלטת ממנה עד אשר תסכים להתנצל ולשתף פעולה. ילדים אוהבים לאיים. אנחנו ההורים מצווים להשאר קרירים ולא להכנס למעורבות רגשית. יותר מטריד אותי הנושא של הכסף שהולווה מחברה, האם החזרת את הכסף לחברתה?

שלום רב, התשובה לשאלתך לגבי הכסף שמלווה מחברה, הפסיקה מכיוון שהבהרתי שלא אחזיר כסף ואלו יהיו הבעיה ואי הנעימות שלה. הבינה שתאלץ להסתדר עם זה לבד, לכן פסקה מכך. אני מודה לך על תשובותיך ומנסה להביא לידי ביצוע את עיצותיך. הבעיה כרגע, שלמרות שהיא אכן מבינה שהתגובה שלי לכך שהיא תמרה את פי תהיה התעלמות מוחלטת ממנה ,עד אשר תסכים להתנצל ולשתף פעולה. למרות זאת היא לא משתפת פעולה, כי לא אכפת לה מהתעלמותי ונראה לה שתוכל להסתדר גם בלי שיתוף פעולה עמי ומצדי. עקב כך אין בידיי כל אמצעי, שיגרום לה לשתף פעולה. זה קצת מוביל אותי למבוי סתום בקשר איתה. חבל לי כל כך שהקשר עמה לא טוב, כאשר היא דווקא תלמידה נהדרת ואחראית ביותר לגבי לימודיה. אני אומרת לה שזה פשוט נהדר שבתחום הלימודים היא אחראית ויעילה אך עליה להיות אחראית גם לגבי דברים שקשורים לבית ולאנשים בבית ולא רק לגבי דברים שמקדמים אותה, כמו הלימודים.( מקווה שהניסוח שלי ברור והבהרתי את כוונתי). האם גם לך הדרך נראית ללא מוצא?

זה שנראה לה שתוכל להסתדר לבדה היא התנהגות אופינית לגילה. עמידתך איתנה מול ניסיון הסחיטה הכספית הוכיחה את עצמה המשיכי כך. תהליכים כאלו לוקחים זמן. החשוב בסיטואציה הוא לייצר מנהיגות תומכת ולא מתפשרת בעקרונות וסטנדרטים מצד אחד ותמיכה רגשית היכן שהיא מתבקשת מצד שני גם אם כרגע זה בא על חשבון בילויים משותפים. אנחנו זקנים ומשעממים בשבילם, פתאום אחרי כמה שנים כשהסערה ההורמונלית שוככת הם פוגשים אותנו מחדש.
חשוב ביותר לא להגרר לצעקות, ויכוחים, השמצות וכו'. עליך לזכור שהדרך שבה את מובילה את עצמך היא הדוגמא לבתך לעתיד ונראה שבתך אינטליגנטית מספיק כדי לספוג מנהיגות זו לעצמה, לעתידה אחרת היא לא היתה מייצרת כל כך הרבה התנגדות כלפיך. הפסיקי לדאוג והישארי על המשמר.
אשמח להתעדכן

נחשפתי לאתר שלכם רק לאחרונה. אני מאוד שמחה, שיש עם מי להתייעץ בשנים קשות אלו של גיל ההתבגרות. התמורות העוברות על בני העשרה הן רבות ויש לדעת כיצד להגיב, בכדי למנוע נזקים. באתר זה מצאתי מענה רציני ומקצועי. אנסה ליישם.

שלום לך
תודה רבה על התודה, תגובות כאלו נותנות כוח להמשיך ומחזקות את הסיבות לעבודתינו.

אין לך מושג איזו תמורה ע נ ק י ת זה לקבל מייל כמו שלך
אושר גדול
אני כל כך מודה לך על שטרחת וכתבת - עשית לי את השבוע
תודה והמון הצלחה בהמשך
ענת זפרני