פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

ממה שאת כותבת נראה שאת בקונפילקט עם עצמך. מצד אחד יש התנהגויות בין אנשים שלא מקובלים עליך ומצד שני יש בך את הרצון להיות מקובלת וחברותית. בסופו של יום נראה שאת יודעת את התשובה והיא קשורה למה שאת לא מוכנה להסכים מבחינת העקרונות והסטנדרטים שלך. סימכי על האינסטינקטים שלך הם לא מטעים אותך.
בהצלחה

זה מזכיר לי מקרה כשהיתי בכיתה ט, שנה מעליך. ואני זוכר שזה היה בדיוק שעלינו לתיכון ולא היו לי חברים. אז מה שעשיתי היה מאוד פשוט אבל דרש להתגבר על הבישנות שלי... אז מה שעשיתי היה להכיר חברים חדשים שלא היכרתי לפני. בהפסקות בין השיעורים הייתי ניגש לילדים שלא היכרתי, עם במשחק כדור רגל או כדור סל והייתי מתחיל שיחה קצרה. אחרי זה היה לי פשוט יותר לדבר איתם וכך יצרתי לי קשרים חדשים לפי בחירה שלי ולא לפי מה שמקובל. נראה לי שגם לך כדאי "לקפוץ למים הקרים" ולנסות בעצמך להתחיל שיחות עם בנות שאת לא כול כך מכירה זה יכול להיות מאוד מענין ואז תוכלי גם להזמין את אלה שמענינות אותך אליך הביתה
אשמח להתעדכן
בהצלחה

תודה

שלום לך
מילה זאת מילה והבטחה צריך לקיים על כך כל הכבוד. כדאי לברר בעדינות, דרך שיחה האם יש סיבות שלא ידועות לכם לסרובו להצטרף לטיול.
בנוסף, תוך כדי שיחתכם העלי בפניו את המשמעויות של קבלת החלטה של בעד או נגד אם כל מה שמשתמע מכך. הרי בילוי משותף משפחתי כזה יכול להוות זיכרון יפה לשנים הבאות. (ואני מניח שיש עוד סיבות) כמובן שאין טעם להכריח כי גם אנחנו כמבוגרים לא מוכנים שיכריחו אותנו.
כדאי שיהיה ברור שהמשמעות היא שישאר אצל הסבים ואין דרך חזרה. מה גם שאין לך מושג מתי תיווצר הזדמנות חדשה לבילוי שכזה וזה על אחריותו.
זאת הזדמנות עבורו ללמוד קבלת החלטות והבנת ההשלכות של החלטה שנלקחת
בהצלחה

מסתבר שהבעיה היא המועד . פסח לא מתאים לו משום שזה "מבזבז" לו את כל החופש ולא ישארו לו ימי בילוי עם החברים. כל הטיול והחברה דווקא כן מתאימים לו .

אני שמח בשבילכם. יצרת תהליך שבמהלכו כבוד, חופש בחירה ופרגמטיות הם אלו שהובילו.
ישר כוח ומקווה שעוד הורים קוראים את התנהלותך החכמה.
תהנו בחו"ל

שלום לך
אני חייבת לאמר לך שרמת הרגישות שלך כל כך גבוהה זה ניכר בכל שורה - הרגישות והאיכפתיות כלפי הילד.
אני חושבת שהכי הכי חשוב לא להיכנס למקומות שהילד בודק אותך. כן בודק.
ילד צריך שני הורים
אין לו אחרים.
כשאבא מספר על אמא דברים שלילים נוצרים לילד בבטן "משקעים" שאותם הוא פורק במקום הבטוח שיכול לשאת את האיוורור הרגשי הקשה. הוא בוחן אותך והוא רוצה לקבל ממך תשובה ברורה.
את חייבת לזכור שמתוקף תפקידך כהורה את זו שקובעת את הגבולות בבית
וזה המסר שאת מעבירה לילד בפעם הבאה שזה קורה:
אני אמא שלך - אוהבת אותך ודואגת לך ועכשיו תכין שיעורים
וזהו
בלי להתייחס לאמירות של הצד השני , בלי להיפגע בלי להצטדק ולא לכעוס
פשוט להתעלם ולהשאר עקבית עם ההחלטות בנוגע לאותה פעילות שעליה החלטת
ככה הילד יבין שהוא לא יכול להפעיל אותך רגשית
שאת לא מאויימת ממה שאבא אמר או לא
ושהוא יכול לפרוק בבית את מה שמעיק
לנסות ליצור הפרדה מוחלטת בתגובות שלך מול הילד לאלו של בעלך
הוא יבין שיש שני בתים ושתי השקפות עולם ולא חייבים להסכים על הכל
המון הצלחה
ענת זפרני

התרשמתי מהאבחנה הדקה. תודה.

אני חוזרת ואומרת היא רוצה להיות חברתך
קדימה - גם את מעוניינת לכי על זה !!!!
אנשים משתנים ומצבים מתחלפים ושווה לך לנסות
מאכסימום תפרדו שוב ותחזרי לאותה נקודה
אני מאמינה שאם באמת שתיכן מעוניינות יהיה סבבה
תנסי ותכתבי לנו
הצלחה
ענת זפרני

שלום! נראה לי שלא הבנת אותי מספיק. אני ממש לא רוצה לחזור אליה אפילו שאין לי חברה טובה, זה לא מעניין אותי תמיד אמרתי עדיף את זה מאשר להיות איתה.אבל השאלה שלי היא מה לעשות במצב כזה שהרבה פעמים איפה שאני הולכת היא בעיקבותיי.. האם להגיב על זה או לא. ואיך אני אמורה להתנהג בכזה מצב? תודה רבה!

הי דניאל
נראה שאביך בדרכו שלו מאוד רוצה שתצליחיונראה שהוא אוהב אתכן מאוד. נכון הוא לא מוותר אך כוונותיו טובות וכל רצונו שעתידכן יובטח. אולי כדאי שתתרכזי במה שעליך לעשות ופחות בחייו האישיים של אביך. הוא אדם בוגר עם חיים אישיים שלא צריכים להטריד אותך. אל תשכחי שאת בת 13 ואת כבר גדולה ועם השנים תוכלי לעשות יותר דברים לבד. עם ממש את חושבת שאביך לא צודק ביחסו אליך נסי יום יומיים אחרי לשוחח אתו כשהוא במצב רוח טוב ואמרי לו בצורה עדינה את מה שעל ליבך.
בהצלחה

אני אנסה לעשות את זה..

יופי, אני שמח לשמוע, ואם יש עוד שאלות אל תהססי תשאלי מיד
ושיהיה המון בהצלחה

ברוב המקרים גמגום בגיל מאוחר יחסית נובע ממתח נפשי. מה שעלינו לעשות זה לחפש את הסיבה בראש ובראשונה. האם עברתם דירה? או מתח כלכלי בבית? האם קרה משהו בבית הספר? האם המחזור הופיע?האם נולד/ה אח או אחות? איזה מזל אסטרולוגי הילדה? איך הזוגיות בינך לבין זוגך?
אלה מקצת מהשאלות שכדאי לשאול. בנוסף, כמה זמן הילדה צופה בטלויזיה ובאיזה תכנים? איך הילדה משתלבת חברתית בבית הספר? יש גם צורך לבדוק את כמות הסוכרים הלא טבעיים שהילדה צורכת.
במקביל כדאי לדאוג למקלחות בבוקר ולפני השינה. מים עוזרים לפרוק מתחים. פעילות פיזית מתונה-הליכה או ריקוד. יש לבנות אקולוגיה(אוירה)תומכת ובונה בבית. יש להתעלם באופן מוחלט מהגמגום אחרת יווצר קיבוע של הסימפטום אצל הילדה והיא תזהה את עצמה כמגמגמת. אשמח שתעני על השאלות ששלחתי כדי שאוכל להתמקד יותר בתשובות שאתן לך.
מחכה לתשובה

אחד התרגילים הכי אפקטיביים קשור לספירה משותפת שלך ושלה. את אומרת מספר למשל 3 ובתך אומרת 5 ואת 7 וככה מתקדמים עד 100 כשאת טועה לפעמים כדי להצחיק אותה. תרגיל נוסף, ניחושים. את בוחרת עצם מסוים והילדה צריכה לנחש וההפך. כדאי מאוד לשלב הומור, צחוק משחרר. תרגילים אלו צריכים להתבצע כל יום במשך רבע שעה לפחות. הרבה חיבוקים ונשיקות אהבה ומגע.

לפי מה שאת מציינת יש פה שני עיניינים. האחד הוא העובדה שבנך מפתיע אותך לארוחת צהריים עם חברים ללא הודעה מוקדמת והעיניין השני מדבר על תחושת חוסר הערכה מצד בנך. האם דייקתי?

השאלה מה עושים? איך גורמים לו להבין שיש זמן לארוחה וזמן לחברים

בנך צריך להבין שזה לא מקובל ולא אפשרי להזמין אורחים ללא ידיעתך. לכן מה שעליך לעשות זה ליזום איתו שיחה ולהסביר לא את דעתך בצורה נחרצת. בסוף השיחה עליך להודיע לו שבמקרה ומקרים אלו יחזרו על עצמם, דהיינו, בנך מופיע עם חבר לצהריים, תאלצי להסביר לחבר שלו שלא הכנת מספיק אוכל ולכן לא תוכלי לארח אותו. למען הסר כל ספק, בנך ינסה אותך. הוא ירצה לבדוק את נחישותך לכן אל תעשי שום דבר אלא אם את מתכוונת ללכת עד הסוף.
זה טבעם של ילדים, ביוחד אלו שמתחילים את גיל ההתבגרות. לך יש הזדמנות פז ללמד את בנך שיעור של דרך ארץ מתוך התנגדות שלך אל חוסר ההתחשבות שלו שנובעת מהרצון לבדוק גבולות
אל תוותרי
בהצלחה
אשמח להתעדכן

בת כמה את בבקשה? אשמח לדעת כדי לענות בצורה מדויקת. האם הילד שמציק לך גם מרביץ?

לא הוא לא מרביץ אבל הוא מעצבן מאוד. למה חשוב לדעת את גילי?

תעזרו לי בבקשה!!!!!!

בדרך כלל כשבנים מתנהגים כמו שאת מתארת זה בגלל שהם מרגישים משהו כלפי אותה בת....
יכול להיות שהוא דלוק עלייך ובכדי להסוות הוא מתייחס בזלזול דווקא כשמסתכלים?
אני מציעה לך שני פתרונות שונים:
1. שתפי חברה טובה ובכל פעם שהוא מתקרב אלייך שהיא תעמוד לידך ושתיכן תתרחקנה ממנו - הרבה פעמים גיבורים כמוהו מאבדים ביטחון מול שתיים
2. נסי לדבר עם אמא שלך - להורים יש המון רעיונות טובים איך לטפל במצבים כאלו - אמך מכירה את הרכב הכיתה את המחנכת ואת היועצת. גם אני מורה בבית הספר ואנחנו מקבלים פניות של הורים שמבקשים שלא ידעו שהם פנו והמערכת עוזרת בלי שאת תצאי "מלשנית" - זאת אומרת שיש פתרון ואת יכולה להעזר בו
מאוד אשמח אם תעדכני אותנו
הצלחה
ענת זפרני

קודם כל תודה! דבר שני,לא נראה לי שהוא דלוק עלי מפני שהוא הציע חברות לחברה טובה שלי,שלפי דבריו הוא אוהב. בקשר לפתרונות: את פתרון 1 כבר ניסיתי אבל זה לא עוזר,הוא יורד עלי לפני חברותי ולמרות שהן אומרות לו להרגע הוא ממשיך. בקשר לפתרון 2 אמי מכירה אותו,וכך אם אני יספר לה יש סיכוי גדול שהיא תלך להורים שלו ותדבר איתם ואני לא מוכנה לקחת סיכון.גם אם היא תדבר עם המחנכת שלי,והמחנכת תדבר איתו הוא יבין שאני זאת שסיפרה,כי אף אחד לא יגיד את זה. יש משהו אחר שאני יכולה לעשות? תעזרו לי בבקשה כי זה ממש מעצבן אותי...

אני אמא לילד בן 14 ( מאוד חשוב שתגידי בת כמה את...), בתחילת השנה הוא התלונן שיש ילד אחד שמציק לו, הילד הזה היה החבר הכי טוב שלו ביסודי אך בחטיבת הביניים הוא הולך יותר עם ה"מקובלים" והבן שלי הוא "חנון". הוא כל הזמן היה יורד עליו- ליד כולם, ממש עושה ממנו צחוק. שאלתי את הבן שלי אם הוא רוצה שאתערב- הוא אמר שהוא רוצה לפתור את זה לבד , ביננו, גם קצת פדיחה שהורים מתערבים בגיל כזה, זה הופך את הילד ל"יותר חנון" ומלשן, ואחד שלא יודע להסתדר עם ילדים. . . ופונה להורים, בקיצור לא רצינו להחליש אותו. עד שלפני חודשיים בערך הוא הגיע מביה"ס ואמר שנמאס לו. יש לציין כי אנחנו חברים של ההורים ובמשך כל התקופה לא אמרנו להם כלום ( כי ככה סיכמנו עם הילד). למחרת הרמתי טלפון לאבא של הילד וביקשתי את עזרתו והתניתי את זה בכך שהוא בשום אופן לא יגיד שהמידע הגיע מהילד. ההורים לקחו את זה בצורה קשה מאוד, לא האמינו שכך הוא מסוגלך לעשות לילד שהם אוהבים ושהיה חבר הכי טוב שלו ביסודי, איכשהו ההורים דיברו איתו וסיפרו שהם שמעו על כך מאמא של ילדה מהכיתה וכשהם פנו אליי לאמת את הנושא, הבן שלי לא רצה לספר כדי לא להפליל את החבר ( הוציאו אותו" גבר"). למחרת, הילד התנצל ומאותו הרגע- הוא ירד ממנו לגמרי... ולהיפך, גם עוזר לו כשצריך.. אני ממליצה לך לדבר עם אמא שלך ולחשוב ביחד איזה מהלך הכי נכון. מה שלא נכון זה להמשיך להסתובב עם הרגשה כזאת בכיתה..

איך אני יכול לדעת אם זה ocd?

שלום לך
זה שמספר פעמים מועט הרגשת משיכה לחבר זה לא אומר שאתה הומו. לפי מה שאתה מתאר כבר מספר פעמים התאהבת בבנות, בכל מקרה אני מציע לך להרגע כי לחץ לא מוביל לשום תוצאה רצויה.
בנוסף אתה מתאר שצפית בחומר פורנוגרפי והתרגשת מצפיה בבנות ולא בנים. ברוב המקרים הנטיה המינית מוגדרת כבר בשלבים הראשונים של ההתפתחות שלנו ולפי מה שאתה מתאר אתה סטרייט. הצעה שלי היא להמנע מתכנים פורנוגרפים מאחר שהם לא לכבודנו כבני אדם. בנוסף, קורה שמחשבות לא שלנו מתגנבות ולדוגמא: אתה חושב על משהו ובדיוק הוא מתקשר אליך. יש המון דוגמאות כאלו, כך שכדאי לך לברר למה אתה נחשף במדיה ומשם להתחיל לסנן דברים ותכנים שלא מתיישבים עם המטרות והרצונות שבחרת לך לעתיד.
בהצלחה
ולא אין לך OCD זה משהוא אחר לחלוטין.

תודה, זה שלא עמד לי בסרטים של הומואים זה מוכיח שאני סטרייט? זה יכול פתאום להשתנות ויעמוד לי על בנים?כשראיתי את הסרטים של הבנים בהתחלה טיפה נגעלתי אבל המשכתי להסתכל ועכשיו אני נגעל לפעמים כזה, זה לא אומר שאני הומו? ולמה היו לי את המחשבות "הוא יפה וזה" אף פעם לא היה לי את זה לפני, יכול להיות שזה בגלל החרדות?

אני מצטרפת לתשובה שקיבלת מאיל ורוצה להאיר נקודה נוספת
בגיל ההבתגרות חלק גדול מבני הנוער עסוקים בגיבוש הזהות המינית - האם אני הומו או לסבית ואם כן אז למה .....
בדרך כלל בגיל שלך מי שהוא /היא הומו/לסבי יודעים זאת.
התלבטות כמו שאתה מציג מעידה על סקרנות טבעית שקורית להמון בני נוער ואין בה כדי להעיד אם אתה כזה או אחר
יש המון אנשים שנמשכים לשני המינים
קוראים להם דו מניים
ויש כאלו שהדברים נשארים אצלהם ברמת הפנטזיה
אני מציעה לך לזרום עם עצמך - לא להכנס להגדרות
כשתהיה לך מערכת יחסים זוגית - תוכל להיות בטוח בהגדרת המיניות שלך
אין לך ממה לחשוש
הכל אצלך בסדר
הצלחה רבה
ענת זפרני

תודה לכם, היה שבוע אחד שהייתי בדיכאון קשה זה היה לפני חודש בערך. ועכשיו אני גם בדיכאון וחרדות. כל החיים שלי רציתי משפחה ומשפחה בשבילי זה אישה וילדים, היו אפילו תקופות שחשבתי על העתיד על המשפחה והכל וזה מה שהכי רציתי.עכשיו אני מבולבל ולא יודע מה קורה לי. לפעמים אני רוצה לבכות ואין לי דמעות אני לא יודע איך להסביר את זה ואז יוצאות כמה דמעות ואני מפסיק לבכות. אני מרגיש עכשיו שאני לא רוצה להיות בקשר עם אף אחת מצד שני אני רוצה, למה זה קורה לי? איך אני יכול לבדוק פיזית אם אני הומו או לא? אפשר בבדיקת דם? (כמות הטוסטסטרון?) לפני שחשבתי שאני הומו תמיד אהבתי מישהי או נמשכתי למישהי עכשיו אני לא מרגיש כלום, האם זה אומר שאני הומו או מתחיל להשתנות ונהיה הומו? ועוד משהו כבר שנה בערך שאני לא מרגיש כלום לא אושר לא כלום אני מרגיש כאילו שיש לי משהו בראש, האם זה בגלל הדיכאון? (איך יכול להיות שיש לי דיכאון שנה אם לא הרגשתי את זה בהתחלה ולא היתה לי סיבה להיות בדיכאון?)רוב הזמן יש לי כל מיני מחשבות כמו "מקסימום לא תהיה לי משפחה" אחרי זה אני אומר לעצמי "תהיה לי משפחה" אחרי זה "אני הומו" אחרי זה "אני לא הומו" תמיד אני בודק אם אני נמשך לבנות וכל מיני כאלה. האם כל זה קורה בגלל שאני מחפש את הזהות המיני? אפשר להשפיע איכשהו על הזיהוי ולהיות סטרייט בטוח? שאני מתי אני אדע אם אני סטרייט/ דו מיני/ הומו?כמה אחוזים מהאנשים שלא ידעו אם הם הומואים או סטרייטים או דו מיניים נהיו סטרייטים בסוף?

היי יוסי, אני שומעת את כל הבלבול מההודעה שלך,אני מניחה שאם לי התעייפו העיניים לקרוא את הבלבולידה הזו,אז הראש שלך בטח כבר חצי מתפקד. אני רוצה להציע לך משהו,בלי שתקפוץ עלי ישר,ותתקוף,אבל חשבתי שיכול להיות נחמד עם תשתף אדם מבוגר יועצת/פסיכולוג בתחושות שלך. אני חושבת שאתה צריך מישהו מבוגר מבחוץ,שיעזור לך לעשות סדר בפנים. אני יכולה לאמר לך שלי אישית יש תחושה מאוד חזקה,שאת סטרייט לחלוטין,אבל,חשוב לי לאמר,שגם אם מתישהו תגלה אחרת,שום דבר לא קרה,והעולם לא התפרק,וכיום אפשר להקים משפחה גם אם נטיותיך המיניות אינם למין האחר. והכל בסדר, אני פשוט מציעה לך לנשום עמוק ולהרגע, אתה יותר מדי טרוד בזה. אז מקסימום אתה הומו,אז מה? עזוב את עצמך,תהנה מהרגע... ותשמע בעצתי תדבר עם מישהו. אגב,גם קריאת תהילים או פרק שירה יכול לעזור:) בהצלחה ענקית.

איזה פרקים זה בתהילים? אני קורא ל וכ כל יום וזה לא עוזר

שוב שלום
אני ממליץ לך כרגע להניח לנושא ולהתרכז בדברים אחרים שמענינים אותך. חזור וקרא את התשובה שקיבלת מענת. הכל בסדר איתך וזרום עם מה שקורה. בסופו של דבר אתה תדע לבד. אין בדיקות רפואיותפיזיות להגדרת זהות מינית. כרגע הכי חשוב שתתעסק בספורט או תחביב אחר שיש לך ותן לעצמך קצת קצת זמן חופש.

האם שקלת להזמין את הוריך לשיחה שבמהלכה תקריאי להם את התלונות שלך מדף כתוב שמנוסח כהלכה? ובהמשך לנסות ולהגיע אתם להסכם מחייב אותך ואותם? אני יודע שזה לא פשוט אך זכרי שאת בת 17 והם הוריך ובעתיד הלא רחוק תהיי בגירה ותוכלי לעשות ככול העולה על רוחך עם כל המשתמע מכך לחיוב ושלילה.
הצעתי אליך היא לנסות ולהגיע לעמק השווה עם אביך מתוך הסכם שיניח את דעתו וירגיע אותו לגבי האחריות שאת מגלה כלפי חייך.
לגבי אימך, פשוט אל תספרי לה דברים אם את לא סומכת עליה, אך דאגי ליידע אותה על החלטתך עם הנימוקים המתבקשים. עדיף שתעברי את מאבקך אל מול אביך בצורה שתביא אותו להבנה שהוא יכול לסמוך עליך. האם זה אפשרי מבחינתך? האם את באמת אחראית? אלו שאלות שאת צריכה לשאול את עצמך לפני שאת מתאמתת עם אביך. בכל מקרה אין לך מה להפסיד ושיחה תמיד עדיפה על מריבה.
בהצלחה
אשמח להתעדכן

הגיע הזמן שתעמדי על שלך. מצד אחד את לא יכולה לאפשר לבעלך להמשיך ולהתעלם מהילד ומצד שני הילד צריך וחייב להתמודד עם המצב-להקשיב ולהתייחס לבקשותיך. נראה שכדאי להתייעץ באופן מיקצועי. אך כרגע את יכולה להפסיק להתייחס לבקשות של השניים עד שייסכימו לפחות לנהל שיחה בוגרת איתך. אני מתאר לעצמי שאת זאת שדואגת לכולם בבית ואת זאת שמטפלת בכולם. כך שאם נוצר מצב שבו דעתך לא מוערכת ולו במקצת יש לך את כל הלגיטימציה להפסיק לשתף פעולה עם אלו שמתנהגים שלא במסגרת הערכים והסיבות שיוצרות משפחה. זה יכול להיות קשה ביותר בהתחלה אך אם תתמידי תצאי מנצחת ובמיוחד המשפחה תנצח.
בהצלחה

על פניו את מציירת מצב שבו בעלך נעלב עד עימקי נשמתו. בנוסף, נראה שבעלך עקשן גדול. האם הילד ניסה לדבר עם אביו? ומה היתה התוצאה? עד כמה מערכת היחסים בין האב לבנו קרובה? האם יש מקום לזימון פגישה בין שלותכם במקום נייטרלי? במהלך פגישה כאזו את יכולה להקריא מספר מילים שמתארות את המצוקה שלך ואת הסיבות שלדעתך הם שניהם צריכים לחזור לדבר. בנוסף מומלץ שהבן יתנצל בפני אביו, הרי זאת הפעם הראשונה שדבר כזה קורה? תוכלי להדגיש בפני הבן שבכל מקרה בקרוב הוא בן 18 והוא יהיה אדון לעצמו ויתגייס לצבא.
אשמח להתעדכן ביחס לשאלות שהעלתי כך שאוכל לתת תשובה מקיפה יותר.
בהצלחה

שלום לך
את מספרת שלא נעים לך בחברת חבריך לכיתה, בנוסף את מציינת שאת חוששת לדבר עם הוריך על חוסר הרצון שלך להיות בכיתה הספציפית הזו. לעומת זאת את מציינת שיש לך מערכת יחסים תקינה עם המחנכת שלך. ההצעה שלי היא פשוט לכתוב למחנכת מכתב שמגולל את כל השתלשלות הארועים ובנוסף את התחושות, מחשבות ורגשות ואני מאמין שתיוצר אפשרות לשיחה מועילה שתעזור לך להתמוד עם המצב בצורה יעילה. יכול להיות ששיחה עם המחנכת תיפתח בעינייך זוית הסתכלות חדשה ואם לא אז דרך חדשה לפתרון המועקה שרובצת עליך. בכל מקרה להשאר עם התסכול ממש לא ממולץ מאחר והוא מצטבר ויכול להעיק יותר ויותר.
שיהיה בהצלחה
ואשמח להתעדכן
איל קנדינוף

שלום לך
החרדות שלך נובעות בעיקר מהרצון שלך להצליח בלימודים ולהיות מקובלת. לפי יכולת הניסוח שלך אני מסיק שאת ילדה חכמה וכישרונית כך שכדאי לחשוב על כך ולא על מה יקרה עם לא תצליחי. הרי את מצליחה בגלל שאת אחראית ולא משאירה את הלימודים ליד המקרה. נכון? בנוגע לחברותיך אני מציע לך אפשרות חדשה. תגשי אל אחת החברות הקרובות שלך ותבקשי ממנה להקדיש לך כמה דקות לשיחה פרטית. תפתחי את השיחה בציון של התכונות שאת מעריכה בחברתך ותשאלי אותה מה הן התכונות שהיא מעריכה בך. שיחה שכאזות לכשעצמה יכולה לעזור המון.
בנוסף, אחד התרגילים שאני עושה כשייש לי חרדות זה פשוט לגרש ולזרוק את החרדה שיושבת לי על הראש עם היד דרך החלון ולבחור במחשבה שאני אוהב. הרי החרדה היא לא באמת. היא סתם מטרידה ולא תורמת לכלום.
אשמח להתעדכן

ניסית את ההצעות שלך.. אבל הם לא כל כך עזרו לי... אני עדיין חרדה ולמרות שניסיתי להתעלם מזה אני לא מצליחה. מה עלי לעשות?

שלום חמודה
יש לי בשבילך תרגיל מאתגר. מהיום בלילה לפני שאת נרדמת את אומרת 3 פעמים לעצמך שאת מאמינה ובוטחת בעצמך להצליח. את התרגיל הזה יש לעשות במשך חודש שלם. ברור לי שזה לא פשוט. זה כמו ללמוד ריקוד חדש או להתאמן לריצה למרחקים ארוכים, זה דורש סבלנות ואורך רוח. אני מדבר מהניסיון האישי שלי. צריך להשקיע קצת מאמץ בהתחלה ואז זה נהפך להרגל שני. חוץ מזה זה נותן לך אפשרות להיות עסוקה במה שהצעתי לך ולא בחרדות. את תראי שאם תתמידי המחשבות שלך לפני ההרדמות יהיו המחשבות עם היקיצה ואז משהו חדש ילווה אותך כל היום. אבל צריך זמן. אל תשכחי שלוקח לכולנו בין 9 חודשים ועד שנה וחודשיים ללמוד ללכת. מאמץ אין סופי שבסופו תוצאה משתלמת, אז אמרי לעצמך: למרות החרדות אני מאמינה ביכולותי ולכן אני לא מתכוונת לוותר.
עובדה שישר ניסית את מה שהצעתי, זה אומר שיש לך אומץ ואת מוכנה לנסות, עכשיו פשוט לנסות ליותר זמן, אין לך מה להפסיד
בבקשה עדכני אותי

דבר נוסף שכמעט שכחתי- כל מה שכתבתילך לא בבטל את ההצעות הראשונות, זה בנוסף.
בהצלחה