פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

היי לך,תראה קרי לילה הם תופעה טבעית שנגרמת לבני נוער,וע"פ מה שאני יודעת,היא הסימן לכך שתאי הזרע בשלים. זה לא יכול להשפיע בשום צורה שיהיה על זה שאתה מתאמן..וזה לא מסוכן ולא שום דבר כזה או אחר. אני מציעה לך לקרוא על זה קצת באנטרנט. לילה טוב.

אמא, מצטערת על העיכוב בתשובה
אנימבינה את המצוקה. את רוצה אותו מגולח ומסודר, והוא רוצה בדרכו-להתגלח פעם בשבוע ובשאר הזמן נוח לו עם הצורה שלו, שבעיניו כנראה נתפסת גברית.
את כנראה גם מרגישה שיש מאבק כוח ביניכם, שאולי הוא עושה לך 'דוקא', כי אם רק היה קצת מתאמץ, היה יכול להיות הכל בסדר

מעשית- את לא יכולה להכריח אותו. הוא ילד גדול וזה כבר לא בסמכות שלך להתערב לו בהרגליי ההגיינה, וגילוח הוא אחד מהם. את תצטרכי למצא דרך להפסיק להעיר לו על בסיס קבוע, לקבל את ההעדפה שלו, ותרוויחי מהאיפוק שיפור ביחסים, ופחות כעס.
מה שכן, אם יש לכם ארוע, פעם בכמה זמן ממש חשוב לך, את יכולה לבוא אליו בבקשה. ואז אולי אם זה יהיה בלי לחץ ושיפוט, אלא בקשה בין שני אנשים, הוא דוקא יסכים.

אני לא יודעת מה רמת התקשורת ביניכם, אבל את יכולה לשתף אותו בהתלבטות ובהחלטה, ולשמוע את דעתו. זה ייקדם את הדיאלוג ביניכם

את יכולה לקרא עוד על דיאלוג בנושאים כאלו עם ילדים גדולים כמוהו בספרי 'כשהילדים יוצאים מהבית' הוצאת יסוד

מה דעתך? האם הכיוון מתאים לך?
חלי ברק שטיין

כל עניין הגבולות מתחיל בנו ההורים
אנחנו לא מסבירים ומתנצלים ושוב טוחנים את אותו נושא
אלא
אומרים בנימה ברורה ובהירה
אני לא מרשה לך ללכת מאופרת/חשופה נקודה.
ואם תמרי את פינו - תענשי
וזהו
לפעמים יש לי הרגשה שהילדים לא לוקחים אותנו ברצינות כי אנחנו כל כך עסקים בלהיות בסדר מולם
וקשה לנו
חלק מהאחריות ההורית זה לאבד פופולריות
אבל
הפרדוקס בפנים
זה בדיוק מה שנותן לנו את הכבוד
בהצלחה
ענתז פרני

אני שומעת את הדאגה והחוסר אונים שלכם מול השקר של הילדה

יש סיבות רבות למה גם ילדה מקסימה ורגישה משקרת. יתכן והיא זקוקה לכסף מסיבות חברתיות, לקנות דברים, להיות כמו כולם, בגיל הזה יש הרבה לחצים חברתיים. יתכן והיא לא רוצה לאכזב או להרגיז אתכם ולבקש כסף לדברים שהיא יודעת שלא ייראו לכם מספיק חשובים. אז היא לוקחת.
ברגע שלקחה היא ממולכדת ומפחדת להיתפס משקרת אז היא נצמדת להכחשה
זה דפוס תגובה שאופיני דוקא לילדים טובים שלא רוצים להרגיז ולאכזב את ההורים.

לדעתי, אתם לא אמורים לחכות להודאה שלה שגנבה. אם ברור לכם שהיא לקחה כסף. אמרו לה שזו ההתרשמות שלכם, ותנו תגובה. איזושהי ענישה שתעביר את המסר שעשה מעשה אסור.
במקביל, נסו ליזום איתה שיחה על נושאי כסף. שתפרט לכם מה הצרכים שלה כיום, אולי תנסו להפעיל איתה את השיטה של דמי כיס, היא שיטה מאוד טובה לחנך לכסף בגיל שלה.

דרך השיחה על כסף, ועל תפקיד הכסף בחייה, והקשר של זה לחברים תוכלו להבין יותר מה עובר עליה, ולחפש פתרונות למצבה הכספי שלא ייחייבו שקר.
הורים רבים לא מספיק מודעים שכסף הוא נושא שמעסיק ילדים. וצריך להתמודד איתו.

השילוב של סנקציה חד משמעית על ההתנהגות האסורה, וכך לגבי כל שקר, בשילוב של דיאלוג, וחיפוש פתרון לבעיה - הוא הכיוון.

אשמח לשמוע את דעתכם ולהתעדכן
בברכה, חלי ברק- שטיין

קודם כל התנצלות על זמן התגובה היתה לי תקלה במחשב האישי שלא איפשרה כניסה למערכת
בנוגע לדילמה
מדהים אותי מחדש כל פעם לגלות עד כמה אנשים עוברים תהליכים נפשיים שחושפים אותם לרמות גבוהות של אינטיליגנציה רגשית
במכתבך דליה, הבעת את כל קשת הרגשות שאפשר לחוש - מהצד נראה שהתהליך שהתחלת בו מעצים אותך.
בנוגע לילדים - מותר וחובה עלייך להחליט איך התנהלו הדברים כל עוד ילדייך גרים בביתך, זוהי זכותך לא לקנות לבנך אלכוהול או להטיל וטו על שתייה במהלך היום בבית ובחוץ..
אני חושבת שהתהליך של עזיבת הבית בשלבים אלו הכרחי - מנסיוני, חבר'ה צעירים רבים נשארים בבית ההורים ומשמרים דפוסים של בני נוער במקום לקחת אחריות על עצמם (שכר דירה, תשלומים, עבודה קבועה, קימה בזמן וכו') והמחיר הוא שאנחנו נאלצים לעמוד מול בחורים ובחורות צעירים ולגנן אותם ממש כמו בגיל 4. משפיל עבורם ומשפיל עבורנו.
לכן
במקום להפיל עליהם את כל ההיסטוריה הטיפולית שלך
שלגמרי כבדה על כתפיהם
כנסי אותם סביב השולחן ואימרי את משנתך לאומה:
"כל מה שנאמר נאמר ברצינות גמורה, חשוב לי שתקחו מזה את הדברים הבאים:
1. אצלנו בבית לא שותים
2. אני לא אעודד או אעזור לכם בשום דרך עם פעולות הרסניות (ושתיה זה סמים. נקודה.)
3. יש חובות ויש זכויות בבית הזה וכל מי שגר פה מחוייב להם
4. אין לי שום בעיה שתעזוב אנחנו רק רוצים את טובתך ונעזור לך בכל דרך שהיא
בהצלחה
שבוע טוב
ואנא
עדכניני נא
ענת זפרני

תראה, ההרצאה התייחסה לקיצוניות שבקיצוניות...כך יכולתי להפוך את המצבים למשעשעים...
אבל
על גבי הסקאלה יש כל מיני רמות של מרד/סממנים של התבגרות ובתך יתכן שהיא שייכת למורדים השקטים, ממדרת אתכם מחייה בצורה רגועה וגדלה לה בלי לעשות הרבה גלים (אופייני לבכורים, האם היא בכורה?) מצד שני יכול מאוד להיות שהמרד עוד יגיע... והיא רק מתבגרתאט אט או - שאתם הורים מאוד מבינים ומאפשרים כך שהיא לא חשה צורך לבעוט ולצעוק על מנת להרגיש בוגרת
בכל אופן
תודה על המחמאות
ובהצלחה רבה בהמשך
ענת זפרני

דליה, זה נשמע שאכן הבנות מתאגדות לחרם נגד בתך. זו תופעה נפוצה בגיל הזה, אבל אין זה אומר שצריך לקבל את זה. החרם מבטא אלימות, גם אם לא מילולית ואמור לא לקרות.
לדעתי, אם בתך מבקשת שלא תגיבי- חכי קצת. ראי לאן דברים מתפתחים. לעיתים חרם כזה גם מפסיק באותה דרמטיות שהתחיל. תבררי עם הבת שלך אם היו כבר מקרים קודמים של חרם על בנות אחרות, אולי אפילו היא היתה שותפה לו. פעמים רבות זה המקרה- החרם עובר מבת לבת.
אם הדברים יירגעו, אל תתערבי.
אבל אם החרם ממשיך, אני מציעה לך לפנות לאחת האמהות של החברות, מישהי שאת סומכת עליה שאפשר לדבר איתה, שתפי אותה במצוקה, ונסי לראות מה קורה ואם אפשר להשפיע על הבנות.
מנסיוני בגיל הזה, התערבות של מבוגרים היא לפעמים הכרחית כדי לעשות סדר ולעצור את הבנות מלהסחף בהתנהגות השלילית.
אני בטוחה שהמצב מאוד קשה לך, ובכל זאת חשוב שתפעלי בהגיון בתוך כל סערת הרגשות הזו

אשמח להתעדכן
חלי

האם ניתן ליצור עמך קשר? אשמח לדבר איתך רותם

היי אמא
תראי, יש משהו בדברים של בנך - הוא עובד וחוסך ויש לו מטרה (שזה כשלעצמו נפלא - ילד חרוץ בעל משמעת עצמית עומד בזמנים מרוויח וחוסך - דברים שהם בכלל לא מובן מאליו!!!)
מצד שני המצב הכלכלי שלכם כרגע אינו מזהיר -
והתאונה באחריותו
לכן - הייתי פונה אליו באמירה שהוא חייב להשתתף בתיקון בסכום כל שהוא
ותנו לו לקבוע את גובה הסכום שהוא תורם למאמץ המשפחתי
בקשו ממנו לחשוב על העניין ולתת לכם תשובה עד יום שבת
ותראו מה תהיה תשובתו
אם הילד אינו נגדכם
ומטרתכם באמת ברורה לו
אין צורך לפתוח במלחמות עולם ובהכרזות שאחר כך קשה לעמוד בהם
אשמח להתעדכן
בהצלחה
ענת זפרני

נהגנו עפ"י עצתך וכמובן שידעת לתת לנו את הכלים והמילים המתאימות. כל פעם מדהים אותי מחדש כמה את מבינה את ה"ראש" של הנוער ואיך את מצליחה להעביר לנו ההורים את המילים הנכונות. את ראויה להערצה גדולה אני מברכת כל פעם מחדש את הפורום הזה שנותן לנו הרבה הבנה ועזרה בהתודדויות עם הילדים. תודה רבה אמא

בשל תקלה טכנית לא הצלחתי להכנס לפורום ולהודות לך בזמן
המון תודה
ענת זפרני

קרום הבתולין הוא קרום, קפל עור פנימי, שלא רואים אותו, והוא נקרע באופן טבעי כשמקיימים יחסי מין בפעם הראשונה. לפעמים יורד מעט דם, ולעיתים לא. לא צריך להוציא אותו, הוא נקרע טבעי. רק במקרים מאוד חריגים עושים ניתוח כירורגי לבקוע אותו, אבל זה ממש נדיר
חלי

היי חיים ותודה על פנייתך החשובה מאוד
תראה, אני בעד לשמור על פרטיות המתבגר, זה חשוב להם בעיקר בגיל זה
אבל
כשמדובר על מצבי סיכון (בהנחה שהבנתי נכון והבחור לא מוכר לכם ומדובר על חברות דרך התכתבות)
מהר מאוד להתערב ולהוות "סמן ימני" למותר ואסור
להתכתב באינטרנט עם מישהו שהיא לא מכירה- אסור
להיפגש איתו - עוד יותר אסור
לחפש קשרים נוספים - מסוכן
ולכן
אין מנוס מלנהל שיחה פתוחה ורצינית ולהבהיר לה שנחצה גבול אדום בנוגע להתנהלות בטוחה באינטרנט ואיך אם בכלל עושים זאת בזהירות.
עכשיו
אם לא זאת כוונתך והיא היתה חברה של ילד מהכיתה או מהשכבה אל תתערבו - כי הרבה פעמים הם חברים "על הנייר" הם לא נפגשים וממעטים לעשות דברים ביחד
וקרוב לוודאי שהיא מתביישת או נבוכה ובטח לא רוצה שתכירו אותו......
תנו לה את הזמן
ומדי פעם תשדרו שנורא תשמחו אם יהיה לה חבר- כי זה גיל שנורא כיף לזוגיות
בהצלחה
אשמח אם תעדכן אותי
ענת זפרני

איך ביטחון עצמי קשור להצקות (שזה נורמאלי ושכיח) בין אחים וחברים?
אנא פרטי בדיוק מה קורה כדי שאוכל לענות
ענת זפרני

בואי נמזער קטסטרופות:
הבן שלך הוא בסך הכל מתבגר טיפוסי
אגואיסט, עצלן, חצוף
שום דבר יוצא דופן
אבל
בואי נחשוב איך הוא מרגיש
יש עליו לחץ של לימודים
קשה לו עם כל הבלגאן בבית (עוד 4 אחים, אמא לחוצה וכו') והוא ממדר את עצמו מכם
משתדל להיות נוכח שאינו נוכח על אמת.....
ואז את נכנסת עם כל הפולניה פולניה וסוחטת אותו רגשית
על כל מה שנתנו לך השקענו טיפחנו זה מה שמגיע לנו?!\
לא מעניין אותו
נסי להבין אותו
דברי איתו ותבהירי לו שאלו החיים שלו ולא חזרה גנרלית לקראת
ואם הוא מחליט לא ללמוד - כך וכך אופציות יסגרו בפניו
כי היום תעודת בגרות זה כרטיס כניסה לעולם המבוגרים המצליחים
אין קיצורי דרך
ואם הוא מחליט לא ללמוד
זו בעיה שלו
קחי אותו לשיחת ייעו ץץ עם איש מקצוע שיהיה לו יותר קל לבדוק מה הוא בוחר
ותרפי
תזכרי שלימודים זה הפיך ויחסים לא!!!!!!
בהצלחה ענקית
אשמח להתעדכן
ענת זפרני

היי מיכל
הבת שלך חווה את הפער בין התחושות הפיזיולוגיות (עוררות מינית) לבשלות רגשית (ילדותיות) וקשה לה להבין למה בכלל צריך?
הייתי מציעה לך לפעול בשתי דרכים
1. לקנות לה ספרי הדרכה בנוגע לגיל ההתבגרות שכוללים הסברים גם על ההתפתחות המינית וכו' ולשבת איתה לשיחה פתוחה ולדבר על מין כעל צורך לגיטימי (כמו אוכל או שינה) מבלי לפחד ממנו
2. במידה והיא לא נרגעת - אנא פני למרפאה להתפתחות הילד באזור מגורכם וחפשי פסיכולוגית שמתמחה בתחום
בהצלחה
ענת זפרני

תראה - העונש פחות מעסיק אוןתי כרגע
מה שחשוב הוא לבדוק את הסיבה להתנהגות
זו התנהגות חריגה וצריך לבדוק לשם מה היא נזקקה לגנוב - אולי סמים אולי סחיטה אולי לחץ חברתי של קבוצה שהיא התחברה איתה
במקומכם, הייתי עורכת בירור מקיף ועמוק להבנת הצורך בכסף ואחר כך מתחילה בסדרת חינוך.
ההצעה שלי היא כזו
היכנסו אליה לחדר למשך ש ע ו ת
ואני מתכוונת לשעות ארוכות
שבמהלכן תדרשו לדעת את כל העובדות
בהתחלה היא תכחיש תתעצבן תבכה
בסו ףהאמת תצא
קחו את הזמן שזה צריך על מנת להיות שם עבורה גם לעזרה וגם כגורם מחנך
אשמח להתעדכן
בהצלחה ענקית
ענת זפרני

בוקר טוב גם לך
ילד בן 10 וחצי מתחיל את גיל ההתבגרות
הוא בעצם אומר לכם - אני קובע בעצמי את הגבולות שלי - מה שכן בא לי לעשות ומה שלא.
ולכן
חשוב מאוד להבהיר לו שלמרות הרצון שלו להיות גדול יש בבית חוקים
וללכת לבית הספר הוא חייב
דברים אחרים כמו לריב עם אחיותיו - אני בעד לא להתערב ב כ ל ל !!!!
לתת להם לסדר את היחסים בלי שאתם ההורים מעורבים שם
בהצלחה
ענת זפרני