פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

בני בן העשר החל במשיכת אף שחוזרת על עצמה בתדירות רבה , לעיתים מספר פעמים בדקה. בעבר היו טיקים של תנועת כף יד. הם היו ונעלמו לאחר פרק זמן. שאלתי אותו איך הוא מרגיש הוא אמר שזה לא מפריע לו למרות שנראה לי שזה מאוד מפריע לסביבה. במצבים שבהם הוא עסוק או שקוע בדבר זה נפסק. מתלבט האם יש לעשות משהו בעניין, או לחכות בסבלנות שזה יעבור?

אינני יודעת האם פורום זה מתאים לשאלתי אבל אנסה .
יש לי בת שגילה 16 מוכשרת מאושרת , לא חסר לה דבר וחשוב מכל חופשייה איתי ומספרת לי הכול .
נתקלתי לאחרונה בתופעה מצד בתי שאינני יודעת איך להתמודד איתה ואיך להתנהג בהמשך .
בתי לא מתקשרת אלי ומיידע אותי על מיקומה הפיזי כאשר היא יוצאת לימים שלמים כולל לילות למקומות שונים עם חברותייה במסגרת פרטית ובמסגרת בית הספר או לדיסקוטקים ופאבים שונים בשעות הלילה המאוחרות . למרות בקשתי אליה שתתקשר או תשלח sms להודיע לי כי הגיעה והכול בסדר ואין לי מה לדאוג היא לא עושה זאת וזה קרה לא פעם אחת ובכל שיחה שלי איתה היא מביאה תירוצים שונים ומשונים למה לא התקשרה ומשכנעת אותי שאין לי מה לדאוג שאסמוך עליה .
החשש שלי שאאבד שליטה למרות האימון הרב שיש לי איתה ולמרות הפתיחות הרבה .
אני בעד החופשיות והאימון אבל עם השגחה ומעקב מהצד כי שומעים על דברים שאלוהים ישמור .
מה דעתכם חברי הפורום עלי לעשות ואיך עלי לנהוג ?
האם להניח לסיפור ? האם לתפוס איתה שיחה קשה ולהעמיד גבולות ? האם להעניש על מנת שבפעם האה זה לא יקרה ?
ידוע לי חלק גדול מחברותייה כן מתקשרות ומדווחות להוריהם.
אינני רואה טעם לשוחח איתה פעם המי יודע כמה על הנושא ולהסביר לה שאני מודאגת וכו"י .... כי זה לא עוסר ולא עזר עד היום .
אשמח לקבל דעות של הורים לבנות בגיל זה .
תודה

שמעו אני בן 15 וחצי ואני מתאמן שנתיים בחדר כושר ואני תמיד שוקל אם לאונן או לא כי אמרו שזה יכול לפגוע באימון שלמחרת או שזה לוקח חלבונים מהאימונים וזה מפריע לגדילת השריר ואני רוצה לדעת אם זה נכון שזה ישפיע בצורה כלשהי...

היי אני בת 16 ומצאתי אצל אימי גלולות למניעת הריון.
היה לי מאוד קשה עם זה.. זה מגעיל אותי
מה לעשות?

שלום,
שמי גיל ויש לי ילד בן 11 (האמצעי מבין שלושת ילדי (16 ,11 ן-7)
ילדי תמיד חי בתחושת קיפוח ואני כאמא תמיד מנסה לרצות אותו.
מדובר בילד מאוד רגיש עם נטיה מרובה לבכי.
לאחרונה הנני נתקלת בתופעת שקר וגניבה.
הפעם הראשונה-לפני כשנה כספי ועד הכיתה לא הגיעו אלי וילדי טען שלא קיבל,האמנתי לו .
במהלך אותו שבוע קנה לעצמו יותר מדי ממתקים וכל פעם שנשאל השתמש בתירוצים שונים,התנהגות זאת הדליקה אצלי "נורה" ובדקתי לו את התיק ומה מצאתי? את המעטפה של ועד הכיתה לקחנו אותו לשיחה אני ובעלי והילד המשיך להתעקש כי לא קיבל כסף רק לאחר הפחדות של משטרה הוא נשבר והודה שלקח את הכסף .ניסינו להבין מדוע עשה זאת התלונן שאני לא תמיד מרשה לו לקנות ממתקים (לידעה אצלנו בבית יש מגירת ממתקים וחטיפים בהישג יד ובעקבות חגיגת ממתקים שהפכה להיות תחליף לאוכל קיצצנו בכמות החטיפים שנכנסים הביתה) וכשנשאל מדוע לא אמר בהתחלה כי שיקר טען שהוא מפחד ממני ניסיתי להבין ממה בדיוק הוא מפחד והתשובה הייתה שאני אכעס ואצעק עליו.
בהמשך השיחה הבטיח ילדי כי לא יחזור על מעשה זה שוב. העונש שקיבל -לקחנו לו את הכסף שהיה לו על מנת לשלם לועד הכיתה.
מאז המקרה אני "הולכת על קצה האצבעות" גם כשהוא משקר אני מנסה להבין מדוע ושוב אותו תירוץ "אני מפחד שתכעסי עלי" למרות שאני נותנת לו אין סוף חיזויקים ומסבירה לו שהכעס הוא הרבה יותר גדול כאשר אנו תופסים אותו משקר הנושא לא פסק.
היום חזר המקרה שוב, על השולחן היה מונח כסף ופתאום גיליתי שחלקו נעלם שאלתי לתומי האם הוא ראה את הכסף והתשובה היתה לא (שאלתי גם את ילדתי) לאחר כמה דקות הגיע ילדי עם הכסף כששאלנו אותו איפה הכסף היה הוא השיב מתחת לספה .
לאחר כמה דקות קראתי לו וביקשתי שיחשוב ויאמר לי רק את האמת,האם הוא לקח את הכסף?
תשובתו הייתה לא! המשכתי להתעקש אך גם הוא (כל השיחה התנהלה בשקט רב ביני ובינו.
לאחר מכן בעלי קרא לו ושאל אותו שוב.ועדיין התעקש שהוא לא לקח וגם התחיל לבכות,איך אנו באים אליהם בטענות,גם אנחנו יכולים לטעות.רק כשבעלי ביקש ממנו להשבע בחיו הוא נשבר והודה שלקח את הכסף,שאלנו אותו עבור מה והוא הסביר שהוא פשוט שיחק עם הכסף ונשאר לו בכיס,
שאלתי,מדוע ככשאלנו אותך לראשונה לא אמרת שהוא אצלך בכיס כי שיחקת איתו.
ושוב אותה תשובה פחדתי ממך,
ברצוני לציין אנו משפחה מאוד רגועה שמשתדלת לא לחסוך מילדיה דבר
ילדי מוגדר כילד מאוד חיובי ותלמיד טוב והתנהגות זאת תפתיע את כל מי שמכיר אותו.
אני ובעלי שוחחנו עמו והסברנו לו שבשבילנו ההתנהגות הזאת הינה השפלה ועלבון עבורנו
ואם הייתי צריכה לבחור בין היותו לתלמיד גרוע ולעומת זאת אדם ישר והגון הייתי בוחרת באפשרות זאת.
אני חסרת אונים וגם כלים אודה על עזרתך ובמידה ויש צורך בהתערבות גורם חיצוני אשמח באם תפני אותי לאדם המתאים
בתודה מראש
גיל

יש לי ילדה ילה מתבגרת בת 14 וילד בן 11 .
הילדה עלתה השנה לחטיבה ילדה מצטיינת לימודית חכמה מאוד חברותית מקובלת והשנה 0 בלימודים התנהגות ד הכי גרוע חוצפנית בכיתה כל מה שניסיתי לא עזר עונשים התחלתי שלא האמנתי בהם אף פעם אין מחשב אין טלפון או חברות יציאות אז זה עוזר יומיים וחוזר שוב
והילד לומד ממנה את ההתנהגות עכשו .
שהילד מקבל עונש הוא עושה את העונש עד הסוף לא מרמה למשל אין טלווזיה שבוע אז אין הוא אפילו לא מנסה לרמות אם רואים בסלון אז הוא חוזר לחדר כל עונש הוא מרצה אבל אף עונש בעצם לא מראה שהוא לא וחזור על ההתנהגות שלו מה עושים ?

כשאני אומרת אוננות מכוונת - הכוונה לכך, שלא במקרה נעים לו אז הוא ממשיך. יש לו צורך והוא נכנס לחדר או פורש לצד במחשבה שאנחנו לא רואים אותו. גם רייח ההזעה שלו מתחיל להיות חזק. אז זהו הוא כבר לא ילד קטן?

כשזה מתחיל אז כנראה זה כאן.- היום מצאתי אותו ואת אחותו בת השבע מתנשקים בפה " כמו גדולים". שאלתי אותה בנפרד והיא אמרה שזה רעיון שלו וזו לא הפעם הראשונה. הסברתי לה שרק מבוגרים עושים זאת. ולילדים אסור. לא עם אח ולא עם מישהו אחר.
גם איתו דיברתי בנפרד ואמרתי את אותם דברים, בלי להאשים ובלי לצעוק רק שאסור להם לעשות את זה. ואין פעם אחרת... אלא אף פעם.

מצד אחד מפחיד כשאת שומעת על כל מיני מקרים אסורים במשפחות. ומצד שני זה יכול להיות משהו תמים וילדותי. אילך להתייחס לזה ? והאם לצפות לדברים אחרים?

תודה מראש.

לפני הכל, תודה על ההתייחסות.

אני מרגישה ורואה שבני הבכור בן השמונה וחצי מתחיל להתבגר מינית. מעט שערות בערווה, אוננות מכוונת,
האם זה לא מוקדם ? האם זה יכול להפריע לו מבחינת החיים היום יומים של ילד בגילו ?
אשמח להמלצה על ספר.

הבן שלי בן 17.5 הוציא רישיון ועכשיו הוא בתקופה של נהג שעבר את הטסט אך בעלי ואני חושבים שטסט עדיין לא עושה אותך נהג, אלא הניסיון בפועל. בניגוד לכך הבן שלי כן "מחזיק" מעצמו נהג. בכל פעם שאנו באוטו והוא נוהג יש לי הערות אליו מתוך כוונה שיפנים אותם להמשך דרכו בנהיגה. הוא לא מוכן לקבל שוםםםםם הערה וכל מילה גוררת לויכוח. (כך גם בחיי היום יום, הוא לא מדבר יותר מכמה מילים איתנו ("אל תחפרו לי" וכו' ) אבל כשמדובר בנהיגה וסכנות כן היינו רוצים שידע לקבל הערה והוא בשלו, הבעיה שהגענו למצב של ויכוח שכל אחד חושב שהוא צודק. עכשיו - הוא לא רוצה לנהוג והעיקר שלא ננג'ס לו.הדבר שקומם אותי יותר מכל הוא מה שהוא אמר לי: " עוד מעט נגמר לי תקופת המלווה ואני אנהג איך שאני רוצה ואף אחד לא יגיד לי מה לעשות" . לא יכולתי לשתוק ולכן אמרתי לו שאם הוא ימשיך בדרכו , לאחר תקופת המלווה הוא לא יקבל מאיתנו את האוטו. הוא התעצבן , רטן ונפגע מכך ועכשיו אין תיקשורת ביננו.
מה עושים?? מהי הדרך הנכונה??? האם הורה כן צריך להעיר בנהיגה? אנו אובדי עצות, גם כך התיקשורת לא מי יודע מה אבל עכשיו זה בלתי נסבל
משוועת ליעוץ

שלום רב לכם.
שמחתי להכיר את הפורום הנפלא הזה. יש לי ילדה בת 16 שלא מקשיבה להוראות בבית.היא יוצאת מתי שמתחשק לה חוזרת בשעות הקטנות של הלילה..לא לומדת. אנחנו לא יודעים איפה היא נמצאת.לאחרונה עלינו על עוד בעיה שהיא מעשנת. ניסינו את כל הדרכים. שיחות רגועות שיחות עם הבטחות. תוקפנות מילולית.כמובן שהיא אפשר לתת עונשים בגיל הזה כמו לא לצאת מהבית אך כן עונש כספי.אך זה לא מפריע לה בכלל שאין לה כסף בכיס. הטענות שלה אומרות שהיא ילדה טובה ואין לנו מה לדאוג אך לא רואים את זה שאכן היא צודקת.. היא הקטנה בבית אחרי 4 בנות שלא מדברות איתה מתוך יאוש. מה עושים????איך?.אנחנו בבית חסרי אונים.
אשמח לקבל תגובות.
תודה רבה

שלום ענת. רציתי להתייעץ ולקבל כלים בסוגיה הבאה: בעלי ובני אינם מדברים מזה כחודשיים. הדבר קרה לאחר שבני בן ה-12 הציק לאחיו בן ה-10 וחצי. בעלי התעצבן על כך מכיון שזו איננה הפעם הראשונה וציווה עליו לצאת מן הבית ולחזור כעבור שעה. (זה היה בשבת בצהריים ואנחנו משפחה שומרת שבת). בן ה-12 יצא מן הבית וכמובן לא חזר עד הערב. לא דאגנו כי תארנו לעצמנו שהוא ילך לחבר ולאחר מכן ילך לפעולה בבני עקיבא. כאשר חזר בערב, הם לא דיברו ובעלי שאל אותי מה עליו לעשות. אמרתי לו שידבר עם הבן למחרת. הבן בן ה-12 נעלב מכך שאביו סילק אותו מן הבית וכאשר הם דיברו ביניהם למחרת, התפתח עימות ומאז הם אינם מדברים ביניהם. כעת נראה לי שזה מפריע לבעלי והוא מעונין לחזור לדבר עם בנינו אך הוא חושב שהבן צריך להתחיל לדבר מכיון שבזמן העימות האחרון הבן אמר לו "אתה לא יודע לחנך" ומזה הוא נעלב וכעס. בעלי גם בטוח שהבת הגדולה בת ה-14 עודדה אותו לא לחזור הבייתה כעבור שעה והיתה למעשה בעדו. לגבי הבן, אינני יודעת אם טוב לו המצב הזה אול לא אך בכל זאת אני באופן אישי מעונינת שיהיה שלום ביניהם. הייתי רוצה לשאול אותך: מה עלי לעשות כדי לקדם את השלום ביניהם ומי צריך ליזום את השיחה הראשונה: האב או הבן. אשמח לתשובה ממך, דברייך חשובים לי ומחזקים את בטחוני. תודה ענקית, גבי.

שלום, הבת שלי רוצה ללכת לפנימיה, אני קצת חוששת בגלל בעיה כספית וגם בגלל שלא תהיה בבית ויש לי קצת דעה קדומה על הפנימיות בארץ, האם להיענות לבקשתה ללא הסתייגות האם יש טעם לנסות להניא אותה מכך אם זה החלום שלה?

שלום אני בת 14 וחצי ולפני שנתיים וחצי קיבלתי מחזור ואף פעם לא היה לי סדיר.
לפני שבועיים היה לי מחזור ונגמר לי אחרי 5 ימים, ואז אחרי יומיים בא לי שוב דם והפסיק לי, ואז עבר 5 ימים בערך ושוב בא הדם למשך 3 ימים והפסיק לי ועכשיו אחרי 10 ימים שוב יש לי דם והפסיק לי ושוב היה לי דם בכמות לא חזקה ולא חלשה והפסיק לי אחרי כמה שעות ועכשיו שוב יש לי דם בכמות חלשה.
ויש לציין שאני לא מנהלת מערכת יחסים.
מה לעשות?
זה מסוכן?

אני מאוננת ואחר האינון מופיע לי נוזל שקוף האם זה נורמלי?

בני בן ה-14 בקירוב נוטה לספר לנו , ההורים, דברים שקורים לו תמיד בהדגש של מסכנות. תחושה של חוסר שביעות רצון מהחברה ומארועים שהוא חווה בה. לעומת זאת אותו סיפור לאחיו הגדולים נשמע קצת אחרת. לא ברור לי מה המניע לכך? האם יתכן שהתגובה שלנו מעוררת אותו לספר בצורה כזו. כיצד ניתן לשנות זאת ?
בנוסף , עד איזה גיל לדעתך אנחנו צריכים לשמש "צוות הווי ובידור" בימי שבת בבוקר /צהרים?
כשאנו יוצאים לעיתים בלעדיו הוא דואג לייסר אותנו על כך שלא דאגנו לו לתעסוקה.
תודה מראש