פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

פנה בבקשה לפורום של רופאים המתמחים בתחום
בהצלחה
ענת זפרני

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=180 id=link]אורולוגיה ילדים[/a].

תודה ענת.
ננהג על פי עצתך.
אשמח לעדכן אותך ואולי אף לפנות אליך ישירות להדרכה בעתיד .

בת כמה בתך? יש הבדל עצום בין ילדה בת 14 לבת 17
באופן כללי היא חצתה גבול שמבחינתך = סכנה בריאותית.
נקודה.
הרגישות שלה לא יכולה להפוך להגנה שלה.
במקרה הזה חייבים לכנס אותה לשיחה מאוד רצינית - ולאמר את האמת.
"היועצת התקשרה נודע לנו ש... ב ג ל ל שאנחנו סומכים עלייך אנחנו רוצים לשמוע מה באמת קרה
ואם קרה - תקבלי עזרה
אם היא מכחישה
אין דרך אלא למנוע ממנה לצאת לפחות לשבועיים עד שתערכו שוב שיחה
אם לא הולך
נא לפנות לייעוץ
בהצלחה
ענת זפרני
050-7928420

היי רוחלה
ועל כך נאמר: במלחמה אין מנצחים רק מפסידים!!
ראשית נהגת בחוכמה רבה
הפגנת סולידריות עם בעלך מול הילדה
ומאידך פתחת ערוץ תקשורת עם הילדה לאחר שהכל נרגע, בבוקר.
לבעלך יש 50% מניות על הילדה
א ל תשכחי את זה
וגם אם התקף הזעם היה מוקצן
הוא סימן לילדה גבול אדום - בטון.
השאלה היא איך מתקדמים מכאן
הכי חשוב שתצא למידה וחוקים ברורים על מנת שלא להתגלגל לאותו מצב שוב:
שבו וכתבו בדיוק מה אתם לא מוכנים
שבו וכתבו מה בדיוק נתפס בעינכם כחוצפה
היכנסו אליה לחדר ותזמינו אותה לשיחה רצינית
דברו שניכם
הקשיבו לה
ה ק ש י ב ו לה ממקום שלא שופט ולא מחכה שהיא תסיים לדבר ואז תתקפו אותה באמת תקשיבו וגם תמלילו : אנחנו שמענו אותך ואנחנו מבטיחים לחשוב על זה
אחר כך כתבו איתה הסכם
נסו להתפשר
מהמקום הזה תוכלו להחזיר את חל ק מהציוד שהוחרם בלי שתתיפסו "לא עקביים"
וגם - תלמדו אותה שאפשר ללבן דברים בצורה רצינית ובלי כעס
אני ממש מבינה את תחושת הבגידה של בעלך
הוא ציפה לתמיכה וקיבל "מנה"
נסי לשדר לו אמפטיה אבל גם הגמשת הדרכים
ובנוגע לפנטזיית משפחת בריידי.... אצל כולם צועקים כעסים וטורקים דלתות
זה חלק מלהתבגר
זה לא מה שקובע את האוירה בבית
אם אתם לא מסתדרים לבד
גשו לייעוץ עם הילדה
תוכלו לפנות אלי לקבלת תדרוך : 050-7928420
אשמח להתעדכן
בהצלחה
ענת זפרני

היי ורד
השאלה שלך צריכה להיות מופנית למי שמבין בכושר ודיאטות אנסה להעביר
בהצלחה
ענת זפרני

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=40 id=link]כושר גופני[/a].

ילדים חשופים ללימדה בכל מיני דרכים
זה לא משנה איפה למד
משנה התגובה שלכם
"אצלנו בבית לא מרביצים" כמו מנטרה כשאת נתקלת בעובדות בשטח
קחי בחשבון שחלק מהמשחקים כוללים התגוששות וזה מה שהם עושים
אל תיבהלי
בהצלחה
ענת זפרני

משתמשים בגוזיה כדי שיהיה נוח יותר עם חולצות כשהציצים מתחילים לצמוח אבל הם עדיין קטנים כדי להשתמש בחזיה
יותר נוח בשיעורי ספורט, עם חולצות צמודות, חולצות לבנות ועוד
ענת זפרני

צוחקים

וואלה אחי תרגע מה יש לך אתה באמת חולה נראה לי תרגע עם עצמך מזה יגאל עמיר ???? אתה חולה לגמרי ???תרגע אתה צריך טיפול פסיכיאטרי דחוף בחיי

אריקה
הנושא מאוד בעייתי ומחייב תשובה מגורם מוסמך
אנא ממך
פני לאגודת אל סם
יש בכל עיר
ותקבלי מהם תשובה מפורטת כוללת המון מידע שישלח אליייך הביתה חינם אין כסף
בהצלחה
ענת זפרני

היי רימוני
יש לך שתי בנות שכאילו קראו את כתבי אדלר.....
הבכורה
והשניה
כל אחת בסדר הלידה שלה מתנהגת לפי הכללים בספר....
שתי עצות לי עבורך:
1. אל תתערבי בריבים בינהן. חד משמעית. זה שלהן ואת אומרת כמו מנטרה בבית "אני לא מתערבת תסתדרו לבד". וזהו!!
נסי זאת למשך חודש וספרי לי מה קורה(מנסיוני האינסופי בתחום זה השלב שבו הילדים מתחילים להיות חברים. בדוק. ועל כך נאמר "כשאין במה אין הופעה" אז תזיזי את הבמה - עצמך- משם)
2. אל תרחמי על הגדולה. אל תשווי אותה עם הקטנה. תני לגדולה להיות מי שהיא ותסמכי עליה כל הזמן תשדרי לה שהיא הכי שרק אפשר וכל הגיל הזה הוא זמני הדברים משתנים ומשתפרים ויש עוד המון למה לצפות.
בהצלחה
ענת זפרני

איזה ילד מיוחד מדהים יש לכם!!!!!
בחיי
אני קוראת ומלאת התפעלות: מתנדב אוהב בעלי חיים מעורה ומעורב פוליטית רגיש ואיכפתי עד מצב של ביצוע ולא רק הצהרות(צמחוני ולא רק אומר שיש בעלי חיים).
אז יש לו שיער ארוך ועגיל
הוא צריך להראות שהוא גם קצת לא בסדר.....
הניחו לו.
בנוגע לשירות הצבאי
יש עוד המון זמן
תנו לו להתבחבש בכן ולא
תנו לעצמכם זמן להתרגל שאולי הוא באמת לא ישרת
ובנתיים הציגו לו את דעתכם כך שתשמע
אנחנו חושבים שחשוב לשרת, בעיננו זו מחוייבות וזכות וכו' אבל אם אתה בוחר שלא אנחנו מכבדים את בחירתך.
וזהו!!!!
צאו מהפוקוס
אחרת - במקום להתנגד לגיוס הוא יתנגד לכם(מרד. זוכרים?!)
כתבו לי איך הולך
ו...כל הכבוד על יכולת לגדל ילד בעל רגישות ועוצמה
ישר כוח
ענת זפרני

תודה רבה נעדכן אותך בהתפתחויות .

הבן שלך עזב בגיל 16 את כל המוכר ועבר למקום חדש
איך הוא התאקלם? מה קרה במהלך השנתיים הללו? האם הוא הצליח להתערב חברתית או האם ההסתגרות היתה מלכתחילה?
רוב בני הנוער מבלים שעות בחדרם עם מחשב וחברים מקווננים.
ולכן הייתי מצעיה לך לבדוק מה קורה איתו בבית הספר האם הוא מצליח בלימודים לברר עם המורה מה קורה בהפסקות? האם מציקים לו או שלהפך יש לו לפחות חבר או שניים.
בררי כל זאת וחזרי אלי על מנת שאוכל לייעץ
בנוגע לכאבים ביד כדאי שתבדקי בפורום של רופאים
בהצלחה
ענת זפרני

זה מאוד מורכב ,הוא דיי סגור ,חכם מאוד,אוהב להתפלסף, בוגר מבני גילו ,
ורציני מאוד,כנראה זה קשור להיותו רגיש מאוד בעל נפש עדינה (הוא צייר מחונן).
מנגן בגיטרה וכמו כן חסר מוטיבציה לחלוטין .
הוא לא מוצא את עצמו בחברת בני גילו שחיים בתרבות אמריקאית ודיי תלושים מהמציאות
שלנו הישראלים. מקום מגורינו עשיר וסנובי יש כן ביניהם נחמדים ומסבירי פנים אך
לא חמים במיוחד ,הוא לא אוהב את התרבות שלהם בכלל , בהתחלה כן היו המון חברים סביבו עד שקלטו שהוא שונה מהם ולא אחד מהם הוא אוהב להתפלסף על החיים ומדבר איתם על בעיות בעולם ועוד נושאים מעיקים.הם לא מבינים מה הוא רוצה הם חושבים רק לכייף ולעשות חיים (בניגוד אליו הם מאוד ילדותיים) זו הסיבה שכנראה התרחקו ממנו
הוא בעצמו לא יוזם קשרים וזה לא מוסיף להיותו מחובר אליהם .
בבי"ס הוא בסדר אך גם שם מסתובב רציני לא מוקף בחברים יש לו חבר שתיים אך הוא
לא מרגיש שיש הרבה שפה משותפת יש לציין שבארץ היו חברים טובים והוא מתגעגע
אך גם אליהם לא היה מאוד מחובר לגמרי. הוא תמיד מחפש את עצמו ובעל חשיבה שונה
מבני גילו .היו כאן שיחות עם פסיכולוגית שטענה שהוא גאון ובעל אופי רציני מאוד, המליצה
ללכת לנירולוג ודיברה על חוסר הורמון מסוים שכנראה מופרש במוח בכמויות נמוכות.
הוא מצידו מודע לבעיה ובהחלט כן רוצה להיות מאושר ,טוען שהוא סובל וקורא לעצמו"דפקט בחברה"
הוא פתוח איתי ומדבר על הכל , ובעיקר על רצון לחזור לישראל ולהתגייס לצבא
ולברוח מהשיגרה , הוא דיי חצוי ולא בטוח מה יהיה בעתיד ובעצם כל שנות חייו הוא סוחב על
כתפיו את כל העולם אנחנו הורייו עוזרים לו להבין שחיים פעם אחת וזה הזמן כרגע לנצל את שנות נעוריו בכיופים והנהות ותמיד מוסיפים שהוא מדהים בכשרונותיו ובחכמתו, אך הדימוי העצמי שלו שואף לאפס ,קשה לו להחזיק מעצמו . האם נירולוג זו הכתובת הנכונה?
האם משעמם לו? האם אי פעם הוא יהיה מאושר? מה עושים?

אז ככה
יש לכם ילד אחר.
ילד עם נפש של אומן, עם מנת משכל מאוד גבוהה ומודעות חברתית בהתאם.
הילד הזה, שמן הסתם שינויים עבורו הם סוג של רעידת אדמה - עבר שינוי ענק - והסתגל!!!
אני מבינה ממה שכתבת שגם כאן הוא נחשב ל"אחר" סוג של עוף מוזר שיש לו חשיבת על.
אופייני לגאונים.
חשוב לי מאוד שתקראו בעיון רב את תשובתי ותחשבו עליה ברצינות:
כולנו חיים בעולם עם מנגוני הגנה, לא רואים את מה שאנחנו לא רוציםלראות: מוות אלימות חוסר צדק אדישות כלפי עוולות וכו'
ככל שמנת האינטילגנציה גבוהה יותר - אתה "חשוף בצריח".. כלומר, קשה לך להתעלם מהאמת ומהמציאות.
ככל שאתה חשוף לכך בגיל צעיר יותר כך קשה לך להבין איך אחרים לא רואים את המובן מאיליו!!
לכן - יתכן שמה שהפסיכולוגית ייעצה לכם הוא נכון מאוד.
כשאנחנו במצב של מחשבות עמוקות וחלקן קשות יורדת אצלנו במוח רמת הסרטונין - הורמון שאחראי על דיכאון וחרדה.
ירידה ברמת הסרטונין מגבירה את המחשבות השליליות
ומכאן המעגל הסגור
מחשבה רעה - מצב רוח רע - ירידה בסרטונין - מחשבה רעה - מצב רוח עוד יותר רע וכו'
תרופות ממשפחת הפרוזאק מעלות את רמת הסרטונין ומשדרגות בצורה משמעותית את איכות החיים.
אם אכן הוא זקוק לתרופות אלו - וזאת רק פסיכיאטר או נוירולוג מאבחן, תהיה לו הקלה משמעותית שתתבטא בכל שטחי החיים.
אני ממליצה בחום רב לפנות לאיבחון פסיכיאטרי
כמו גם מציאת קבוצה שבה הוא יוכל לההחליף מחשבות ולאוורר רגשות בדרך של תרפיה באומנות מוזיקה או טיפול בבעלי חיים.
קבוצת תיאטרון יכולה להיות נפלאה.
אשמח להתעדכן
בהצלחה רבה
ענת זפרני

היי נונו
אני מצטערת אבל ממש לא הצלחתי להבין מה מהות הקשר בינכם?
אתם כן ביחד? אתם ידידים? אתם מכירים ומתראים מדי פעם?
תכתבי קצת יותר פרטים שאבין
מחכה
ענת זפרני

האמת היא שאנחנו מאוהבים מגיל אפס ..אבל הוא בחור שיש לו בעיה לפי דעתי כאילו פעם הוא מדבר איתי תקופה מה ופעם הוא לא מתעניין ולא מדבר בכלל..והבעיה שיש הפרש זמני מאוד גדול בין התקופות שהוא מדבר איתי ..הוא אמר לי תזה שהוא עדיין אוהב אותי ואני מודעת לזה אבל אנחנו בקושי רואים אחד תשני הרי הוא לומד..עובד..ואני מבינה אותו ותכל המחוביות שיש לו אבל זה לא אמור לחסום את הקשר בינינו..ובפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שזה נושא רגשי לפי דעתו ולא מוכן לדבר עליו ..ותאמת אנחנו שנים כבר ככה או שמדברים או שלא..
וזה מרגיז אותי מאוד כי ניסיתי לשכוח ממנו ולהתעלם אבל הלב לא מצליח והרגשות שלי כלפיו לא נעלמו לפתע..למרות שאני מהמקובלות יענו יפה ודיי בוגרת ויש המון שרוצים להיות איתי בקשר אבל אני מסרבת כי אני לא יכולה לשקר לעצמי שאני מאוהבת עדיין באותו בחור למרות שאני אמורה להתמודד ולהתגבר ופשוט להמשיך הלאה..
אז אני מתוסבכת כרגע ואין לי מושג מה לעשות ..תציעי לי !!!..
תודה מראש ..

נונו אני שמחה שכתבת לי
הבחור הזה לא בריא לך
אם אוהבים אז ביחד
אם לא אז לא
הוא משאיר אותך תלויה באויר
וזה לא הוגן
כי הוא משחק לך ברגשות.
במקומך, הייתי מתחילה להכיר מישהו שבאמת אוהב אותי ורוצה אותי
ואם אולי יראה הבחור ההוא שאת בקשר עם אחרים יתעורר או שלא
וזה הפסדו.
כתבי לי עדכונים
בהצלחה רבה
ענת זפרני

היא בודקת אותך ובוחנת את הגבולות
אנא ממך עמדי על שלך
קבעת איתה מועד חכי לפחות עד תום שלושת החודשים ואז תקבלו החלטה ביחד
חשוב מאוד שיהיה גבול על מנת שהיא לא תלמד שניג'וסים = זו הדרך להכניע אותך
כשהיא מתחילה הקשיבי לה ואז חזרי כמו מנטרה: נדבר על כך בתאריךה-... ומבחינתי הנושא סגור עד אז.
תזכרי
ילדים מכבדים הורים שמכבדים את עצמם!!!!!!!
בהצלחה
ענת זפרני

בתוך תוכי אני יודעת שאענה לבקשתה כאשר יעבור פרק הזמן שהקצבתי. ספציפית לגבי הבת שלי היא לא מאלו שבודקת גבולות, היא רוצה בכל מאודה לעשות עגיל באף( בת 14 ), היא בפרוש מבטיחה שזה יהיי נקודה קטנה על האף ולא מאותם עגילי חישוק וכו' . משהו עדין. אני כן יודעת שזה יהייה עדין אבל.......... כיצד אוכל להסכים לה עכשיו או אח"כ??????
הבעיה היותר עיקרית שלי זה עם הבן (17) שעלול לומר לי (ואולי בצדק?!) שמאחר והסכמתי לאחותו עגיל בפנים (ואפילו שזה קטן כמו נקודה) להסכים לו לעשות עגיל בגבה. על זה אני לא מוכנה לחשוב לא יום ולא שנה . לגבי - עגיל בגבה - טאבו !!!! איך אני אצליח להתמודד עם זה? אולי יש סיכוי שיראה את אחותו עם עגיל באף ולא יאמר כלום לגביו עגיל בגבה אך אני בספק רב. הוא בטח "יקפוץ על המציאה" עם העגיל בגבה. הרי איך אפשר איפה ואיפה? אם לא בפנים אז לאף אחד, ואיך אפשר להסביר לו שבאף זה קטן ועדין? בשבילו יכול להיות בגבה קטן ועדין. לא יודעת מה לעשות ואיך להמשיך הלאה עם זה.
האם לדעתך אני פרימיטיבית שאני לא מרשה ו/או לא אוהבת עגיל בגבה? או בכלל עגיל בפנים?
האמת - אילו הייתי בטוחה שהבן שלי לא יבקש עגיל בגבה, הייתי כן מאפשרת לבת לעשות כבר עגיל באף.
אודה לתשובתך כי רק את באמת תוכלי לתת לי את הפתרון לשניהם.
תודה
אמא

למה את כל כך מתנגדת לעגיל בגבה? אחרי הכל, עגיל בגבה ונזם (עגיל באף) 'מסוכנים' באותה רמה.
ואני לא חושבת שקיים עגיל שאין בו סוג של סיכון (גם אם הוא ממש נמוך).

לדעתי את צריכה להסכים לשניהם. מה כבר יכול לקרות? תחשבי על זה.
אבל בכל מקרה, לשיקולך בלבד.

אני מקווה שזה עדיין רלוונטי חח

איזה ילד מיוחד מדהים יש לכם!!!!!
בחיי
אני קוראת ומלאת התפעלות: מתנדב אוהב בעלי חיים מעורה ומעורב פוליטית רגיש ואיכפתי עד מצב של ביצוע ולא רק הצהרות(צמחוני ולא רק אומר שיש בעלי חיים).
אז יש לו שיער ארוך ועגיל
הוא צריך להראות שהוא גם קצת לא בסדר.....
הניחו לו.
בנוגע לשירות הצבאי
יש עוד המון זמן
תנו לו להתבחבש בכן ולא
תנו לעצמכם זמן להתרגל שאולי הוא באמת לא ישרת
ובנתיים הציגו לו את דעתכם כך שתשמע
אנחנו חושבים שחשוב לשרת, בעיננו זו מחוייבות וזכות וכו' אבל אם אתה בוחר שלא אנחנו מכבדים את בחירתך.
וזהו!!!!
צאו מהפוקוס
אחרת - במקום להתנגד לגיוס הוא יתנגד לכם(מרד. זוכרים?!)
כתבו לי איך הולך
ו...כל הכבוד על יכולת לגדל ילד בעל רגישות ועוצמה
ישר כוח
ענת זפרני

רק עגילים מצופי זהב מתאימים למי שיש רגישות כמו שלך באוזניים. תעזרי במישהו להוריד אותם ואחרי שהכאב יעבור תשתמשי בעגילים מוזהבים בלבד.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=115 id=link]אף אוזן גרון[/a].