פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

היי ליטל
תראי, קשה יהיה לא לפגוע בו - כי כל דרך בעצם תבהיר לו שאת לא מעוניינת ואם הוא דלוק עלייך הוא יחווה דחייה.
הייתי מציעה לך להתחיל לספר לו על מישהו שמוצא חן בעינייך ולצפות שדרך זה הוא יבין שהוא לא בכיוון, כך גם לא תביכי אותו ותתני לו מוצא בכך שתאמרי "איזה כיף שאתה ידיד שלי ואני יכולה להתייעץ איתך בנוגע לבנים" ותוציאי אותו ענק!!
בהצלחה
ענת זפרני

תקשיבי יערה אולי יש סיבה שאמא שלך לא אוהבת את החבר שלך אולי הוא מנצל הוא לא האופי המושלם לחבר אני מציע שתנסי לבחון את החבר שלך

הוא לא מנצל אותי, זה הדבר הכי בטוח עליו והוא בן אדם טוב מבית טוב.

תשמעי דבר ראשון לכי עם הלב שלך תשמעי את בגיל שאת לא יכולה להקשיב לכל מה שאמא שלך אומרת אם היא אומרת לך לעשות שיערוים תעשי ללכת לבקשר משפחה תלכי אבל בקשר לאהבה זה עניין םרטי שלך ואת יכולה לשתף אותה ולהסביר לה שאם אתה אוהבת אותו אל תוותרי אולי אתה ילדה אבל זכותך לאהוב ולצאת עם מי שאת רוצה

נורא קשה לצאת עם מישהו שההורים לא מקבלים, בעצם - גם כשכיף איתו אז המחשבות על ההורים מטרידות ולא נותנות להנות.
כתבת לי "מה יותר חשוב הגיון או רגשות"? מדוע אמך היגיונית בהתנגדותה? האם יש סיבה? בת כמה את? כמה זמן אתם יוצאים? מה יש בקשר שהורייך פחות אוהבים?
כתבי לי
יהיה לי קל יותר לייעץ
מחכה
ענת זפרני

למה אמי בתפקיד ההיגיון? כי אתם המבוגרים אומרים תמיד להקשיב להורים כי אח"כ כשאנחנו נתקרב לגיל שלהם אז נבין את עמדתם ונדע שהם צודקים.
אני, בתור ילדה חושבת כמובן שדעתי היא הצודקת, כי יש לי חבר, אגב, שנה וארבעה חודשים, אנחנו אוהבים אחד את השני וזה די הגיוני שאנחנו ראויים להיות זוג בלי שיפריעו לנו.
אבל מה לעשות, הדבר הזה לא מובן גם לאמי ולכן הייתי רוצה לדעת אם את אולי בתור מישהי שיותר גדולה ממני ובטח אם דיעה שקולה ונכונה יותר ממני תגיד לי איך אני אמורה להבין את אמי.
אמי טוענת שאני יכולה להשיג הרבה יותר טובים ממנו. מבחינה חיצונית בעיקר, יכול להיות שקצת מהבחינה הפנימית או יותר נכון התנהגותית כי היא טוענת שלמשל הוא צריך תמיד לשלם עלי ולא חצי חצי כמו שאנחנו עושים וגם מבחינה עדתית [עדה, מוצא].
אשמח אם תעזרי לי, תודה, יערה.

בגלל שאמרת שאתצריכה להאבק בין הרגש (שלך) להגיון (של אמא שלך) עניין אותי לדעת מה כל כך הגיוני בתגובה שלה??!
לא כתבת לי בת כמה את
אם את מעל גיל 15 - הגיע הזמן שתקחי את אמא שלך לשיחת יחסינו לאן ותסבירי לה שאת רוצה להמשיך להיות חברה של X ואת מבקשת ממנה שתלווה אותך ולא תמנע ממך את הקשר הזה.
נסי להשתמש בכך שאת עצמך צריכה לראות את החסרונות שלו ולא היא כי אם היא תפריד בינכם את תמיד תאשימי אותה ואם את לבד תגיעי למסקנות "ההגיוניות" היחסים בינכן לא יפגעו.
אם הבחור לא שלילי (סמים סחיטה עבריין וכו') וכל העסק הוא עדתיות (בכלל רלוונטי היום??!!) או היחסים הכלכליים בינכם (ותמיד, אבל תמיד תציעי לשלם את חלקך שאף אחד לא יגיד שניצלת אותו או ינסה להשיג ממך בתמורה משהו אחר!!) אז את באמת זו שצריכה להחליט.
מאחלת לך הצלחה מכל הלב
ענת זפרני

הילד שלך בחטיבה
זה גיל של ים הורמונים משתוללים: בנות, כדורגל, צחוקים, ירידות וקללות, עצבים, חרמנות, לחץ,....
שיעורי בית לא בראש שלהם.
כדי להמנע מלהכנס לשדה הקרב של "הכנת", מאבקים או אמבושים כמו שתארת - נסי למצוא ילד בתיכון שיגיע כל יום לשעה להכנת שיעורי בית עם בנך ולהתכונן למבחן. מאחר ומדובר בתלמיד - השכר יכול להיות חודשי ולא לפי שעה ובסכום סביר תוריד את הנטל הזה מעל ראשך ותוכלי להיות אמא. לא מורה. לא בלש. ולא שוטרת
בהצלחה
ענת זפרני

היי גל
כתבתי כאן בתשובות קודמות שלדעתי - אין קשר בין מניעת סרטן צוואר הרחם לבין קיום יחסי מין!!!
הילדות לא ימהרו לשכב עם בנים כי הן מחוסנות!! זה ממש לא קישור הגיוני.
הבנות מתחסנות מפני מחלת הסרטן
אין בין החיסון לסקס קשר - מבחינתן!!!
כשיגיע הגיל והן תרצינה לשכב =- לא קיום החיסון או אי קיומו ימנע מהן
האחריות ההורית למתן הסבר על אמצעי מניעה לא יורד מכן עם מתן החיסון
אין קשר
בהצלחה
ענת זפרני

גיל היקר
קודם כל תודה שכתבת
אתה צריך עזרה
ילד בגילך לא צריך להרגיש כל כך הרבה יאוש
יש המון דברים שאפשר לעשות ולשנות
בבקשה תכתוב לי על החיים שלך ועל אלו שהיית רוצה לחיות
מחכה
ענת זפרני

היי קרן
ברוכה הבאה לפורום
תראי, ההבדל הגדול בינך לבחורה הקודמת הוא הגיל.
את עוד לא יצאת מהבית
עוד לא עברת חויות רשמיות שיהפכו אותך לגדולה (גיוס, התמודדות עם עולם חיצוני, מפקדים חיילים אחרים וכו') בתפיסה של אמא שלך את עדיין ילדה.
זה ההבדל המרכזי.
אני חושבת שמה שצריך והכי חשוב זה להבין שההורים כנראה, לא ישתנו.
מה שאפשר זה לנסות לקיים את הקשר הכי אמיתי טוב וכנה עם הנתונים הקיימים.
אני לא חושבת שזה עניינה של אמך קיום יחסי המין. יותר חשוב לבדוק מה מצבך הבריאותי – ומדוע את כל כך רזה. בלי קשר לאמא. מדוע את לא מרוצה מעצמך, למה קשה לך ועם מה? מה יכול לעזור? הייתי מציעה לך לגשת לכמה שיחות בירור עם אחת המחלקות שמטפלות בבעיות אכילה בבתי החולים בארץ. בתל השומר יש צוות מוביל מספר אחד בתחום, בשניידר הם מדהימים אני לא יודעת איפה את גרה, אשמח לשוחח איתך בטלפון ולהמליץ על אנשי מקצוע או דרכי טיפול.
רעב הוא צורך. כל התנגדות לצורך מקורה בכוח. בשליטה. אני חושבת שאת צריכה לברר היטב עם עצמך מה קורה בחיים שלך ולקבוע מטרות ולגבש אני חזק שיעזור לך לאכול גם כשרע לך ולא להעניש את עצמך.
אשמח לדבר איתך
ענת זפרני
050-7928420

היי רותם
אני מבינה שזה מאוד חשוב לך
כתבי לאבא מכתב
ממש כמו שכתבת לי
תגידי לו שהבטחות - כך הוא לימד אותך - י ש לקיים
וגם אם תצחקי על זה עוד שנה
את רוצה להתנסות
דברי איתו בלי בכי כעס ועצבים
ממקום של רצון אמיתי
ותעדכני אותי
בהצלחה

דיברתי איתו שוב..
והוא עדיין לא מסכים והוא אומר שהוא לא הסכים לזה אף פעם..
הייתי צריכה להקליט אותו כשהוא אמר שהוא מסכים :(
עכשיו אין לי הוחכה

זה שלב של התפכחות.
חשבת שמתייחסים אלייך כאל בוגרת
והנה לא.
סבבה
את את המסקנות שלך הסקת. אם תתקלי במצבים בעתיד שמבטיחים לך או שתכתבו את זה (הסכמים זה דבר מקובל בהמון משפחות) או שתבקשי מאדם כל שהוא שיהיה עד לעניין.
וחוץ מזה
אולי, ממש ממש אולי, יש משהו במה שאבא שלך אומר?.....
החיים שלך עוד יזמנו לך המוןהמון הפתעות
תשמחי
וזה יגיע
כתבי לי שוב
ענת זפרני

לא כתבת לי עם מה הכי קשה לך אז אענה לך מתוך מה שנראה לי ואם מתאים - תאמצי בכיף ואם לא - תפרטי ואחזור אלייך שוב.
יש לי תחושה שאת מרגישה שכל מה שאת עושה לא יוצר את ההורות המושלמת שהיית רוצה שתהייה שהם ישמחו איתך שתהיה בינהם חברות יפה ואהבה במקום זה יש כעס ותחרותיות ועלבון וקללות, יש שנאה וטריקות דלת ויש דרישות שאף פעם לא נגמרות.
הם מתבגרים
הם עסוקים רק בעצמם
כך צריך - כדי שיוכלו לצאת לעולם עם תיק כלים (עצמאות) הם חייבים לעבור מסע של הכרות עם עצמם וחלק ממנו כולל הסתגרות - כעסים - זלזול בנו ההורים - ומלחמות כוח (דרכם הם למדים על כוחם).
אז מה עושים?
לוקחים פיקוד
מעיפים דרך החלון אל כל הפנטזיות על "האמא הכי טובה" - כי בפועל את "האמא הכי פריירית" ומתחילים לתקתק עיניינים
סדרי לך סדר יום שכולל את מה שאת צריכה
תודיעי להם (לא להתייעץ להודיע!!) כמה כסף מוקצב לכל אחד מהם עד סוף החודש
תבהירי לכל אחד מה התפקיד שלו בבית
ותעסיקי את עצמך עם דברים אחרים שיש לך
שיבינו שלאמא יש חיים
ילדים מכבדים הורים שמכבדים את עצמם
בהצלחה
אשמח לשמוע ממך
ענת זפרני

אז ככה
הכי טבעי בגיל שלך להתעניין ולהכנס לאתרים ולדמיין איך זה כל העסק הגופני עם בנות
רוב החבר'ה בגיל שלך חושבים על העניינים האלו
מעט מאוד עושים
אז
תדבר עם חברים
תחשוב ותעסוק
ותחכה
יחסי מין זה קוד כל יחסים שזה אומר קשר ואיכפתיות משיכה והנאה משותפת - גם לבנות יש את אותן מחשבות /דאגות/פחדים מדובר על שני אנשים שרוצים קשר
כשתגיע המתאימה
ותזרמו בינכם
הדברים יגיעו באופן טבעי
אל תהיה מוטרד
בהצלחה
ענת זפרני

כמה קשה לך
באמת.
גם הלחץ עם הלימודים
הבעיות עם אמא שרק הופכות עם הזמן להיות יותר מורכבות
ההשוואה עם האחיות שלך
לא קל.
תראי, אני חושבת שהכי חשוב לשמור עם ההורים שלנו על מערכות יחסים טובות.
כל דבר שיהיה לך (חבר לימודים טיול) יושפע מהאופן שבו את מתקשרת עם הורייך, לא יעזור – הם חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו. וטוב שכך!!
בואי ננסה ביחד להבין את אמא שלך:
את הקטנה שלה, האפרוח האחרון שבקן, והיא פנויה יותר מבחינת זמנים להשקיע בך.(יחסית לאמא שיש לה עוד ילדים קטנים בבית והיא טורחת סביבם וכו').
היא שמה לב לכך שאת אוכלת פחות – זה מעסיק אותה ומדאיג אותה באמת.
את מצידך, רוצה לשמור על חזות צעירה סקסית וחטובה – זכותך!
השאלה היא מה יתן לאמא שלך את השקט הנפשי.
הפיתרון – שליטה. דרך שיתוף . ממקום בוגר.
אסביר – הרבה אנשים מתבלבלים בין המילה שליטה לשתלטנות. לא לתת לאמך לשלוט בך – אלא , לתת לה תחושת שליטה שכל כך חסרה לה, כי גדלת, כי את מחליטה לבד החלטות, כי יש לך עולם נפרד שלא קשור אליה: חבר לימודים מראה... והיא מנסה בכל דרך להיכנס לעולמך.
קשה לה נורא - כי ככל שהיא מנסה את מסתגרת
ככל שהיא דואגת את מסתירה
ככל שהיא מתפרצת את רבה איתה ובמצבי חוסר אונים נאמרים גם דברים מגעילים שאנחנו לא בהכרח מתכוונים אליהם, אבל אנחנו כל כך כועסים שאין מנגנוני סינון.
גשי אל אמא שלך ותגידי לה:
אני מזמינה אותך לשיחה שבה אני מבקשת ממך שתקשיבי לי עד הסוף ואחר כך אני מבטיחה להקשיב לך.
צאו מחוץ לבית – שם יהיה קשה יותר להתפרץ.
תסבירי לאמא שלך שאת מתגעגעת אליה שאת דואגת לה ושאת רוצה לשתף אותה בעולמך אבל, ממקום בוגר – ממקום שהיא תכבד את ההחלטות שלך, לא תתקשר לחברים מאחורי הגב שלך , תאפשר לך לחיות בבית בלי לנסות להשתלט עלייך.
תאמרי לה שאת מבינה שהיא דואגת לך בנוגע למשקל ושאת מוכנה לעשות בדיקות דם ואם הרופא יאשר שהכל בסדר – היא תרגע.
ותקשיבי לה, ממש תקשיבי למה שיש לה לאמר
אל תכעסי
אם יש דברים שמקפיצים אותך, תתאפקי. שתיקה זה המון כוח
בסוף השיחה תאמרי לה שאתן שתיכן צריכות לחשוב על מה שנאמר
ותחכי כמה ימים
אני מבטיחה לך שהיחס ישתנה
כשאת מתנהגת כבוגרת – היא לא יכולה להשאר קטנה
בהצלחה ענקית
בבקשה עדכני אותי
ענת זפרני

שלום, תודה רבה רבה על העצה, ההקשבה והנסיון לעזרה, אשמע בקול עצתך ואודיע לך מה ההמשך.

איזה באסה
חשבת לנוח בחופש
והנה השדון הקטן מחכה שתקום להפעלות.....
תראה
בהרבה משפחות האחים הבוגרים הם הבייביסיטר
אין מה לעשות
זה מה יש
במסגרת התקציב
נסה להיות יצירתי
לשלוח אותו בהסכמת הוריך כמובן לישון אצל חבר ולמחרת שישנו אצלכם ככה תרויח שלא ישעמם לו גם כשהוא בבית
סע איתו לקניון לסרט
תן לו משימות של הרכבת פאזלים וכאלה
בני כמה אתם - לא כתבת ולכן קשה לי לייעץ
תחזור אלי עם פרטים
ואתן לך עוד כמה רעיונות
בהצלחה

היי ת
קודם כל אני רוצה לעודד אותך על הפנייה שלך
נורא קשה להודות בפחדים
בעיקר של בנים
בעיקר בגיל ההתבגרות
אולי תתפלא לדעת אבל המון אנשים בעולם לא אוהבים לישון מחוץ לבית וחלקם ממש מרגישים הקלה כשטיול נגמר
זה טבעי
יש לך שתי אפשרויות
אחת זה לגשת לטיפול לפסיכולוג שמתמחה בפחדים וחרדות, אני ממליצה על טיפול קוגנטיבי - שפרושו ללמד אותך להמתודד מול המחשבות הללו
אפשרות שניה זה לחכות
ברוב הפעמים הלחצים הללו שמופיעים בגיל ההתבגרות מקורם הורמונלי וגם קצת פחד מהעצמאות הכרוכה בגדילה
אפשר לחכות שנה שנתיים ולראות אם כשאתה מתבגר אתה גם מתגבר
תלוי עד כמה הדבר מפריע לך
כמה פעמים אתה יוצא לישון מחוץ לבית
אם הרבה - טפל עכשיו
אם מעט - חכה קצת
מקווה שעזרתי לך
בהצלחה
ענת זפרני

אז האם ללכת או לא?
למרות שאני פוחד מאוד מכך-האם עלי ללכת? או לוותר?

אני ממליצה בחום רב לטפל
אם יש לך בעיה למצא מטפל
אתה מוזמן לקחת רשימה מקופת חולים
או לצלצל אלי ואתן לך שמות ומספרי טלפונים
שבוע טוב
ענת זפרני
050-7928420

למה לשקר בדבר כזה כולה סוכריה לא יכלת להגיד להל שאת קונה גם סוכריה זה אפילו לא אמור להיות עניין כולה לבקש ממנה גם סוכריה

בסך הכל לא קרה שום דבר דרמטי
רוב האנשים משקרים מדי פעם
והשקר סופו להתגלות
זה לא כל כך השקר כמו הבושה
מה שהייתי עושה זה כותבת מכתב מהלב לדודתך ולאמא שלך שבו את מתנצלת ואומרת שפשוט נלחצת מזה שקנית בלי לבקש רשות ולכן שיקרת את מרגישה נורא לגבי זה ואת מקווה שהן סולחות לך זו הפעם האחרונה שתתנהגי כך.
אם הייתי מקבלת מכתב כזה הייתי מרגישה המון אהבה כלפייך
בהצלחה

לגבי הגניבה עניתי לך - טיפול
לגבי היתר - מומלץ לכתוב הסכם שבו יהיה כתוב גם מה יקרה אם לא ושהילד עצמו יקבע את העונש.

אני ממש שמחה שכתבת לי על החברים והחופש הגדול כי מאז תחילתו אני מקבלת אינספור פניות על כך שהילד/הנער לא נפגש עם חברים וגם לא רוצה(גם בנות!!)
אז ככה
המון ילדים בחופש הגדול לא רוצים חברים.
חברים זה עבודה והשקעה ולחץ ותחרותיות והם בחופש.
אז הרעיון הוא לפעמים להזכיר להם שאפשר לצרף או להפגש עם חבר
וזהו
לא לנג'ס
בסך כל מדובר על חודשיים ויש להם עוד 10 חודשים של אינטראקציה יום יומית
תניחו להם
חופשה נעימה
ענת זפרני