פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

מאד מאד נהננו ממפגש של אמהות ובנות עם ענת , במסגרת פעילויות בת מצוה.

גם האמהות וגם הבנות

שלום ,
זאת הפעם הראשונה שלי כאן ושמחתי מאוד לגלות על הפורום הזה.
יש לי ילבד בן 14 עם קשיים חברתיים בעיות התנהגותיות קלות אבל מבחינת לימודים וידע הוא מחונן.
הבעיות שהכי מפריעות הן:
אין לו חברים מעבר לשעות הלימודים וגם בכיתה הוא די לבד . יש לו מעט חברים אך אינו מזמין הביתה וגם לא מזמינים אותו. לפי דבריו זה לא מפריע לו ( לי זה מאוד מפריע ) ומספיק לו שהוא נפגש איתם בבית הספר. הוא אינו מכין שיעורי בית אך מצליח במבחנים . כמעט ואינו משתתף בשיעור ובזמן האחרון החל ללכת מכות עם כמה מילדי הכיתה.
יש לציין גם כי אינו מקשיב למה שמבקשים ממנו לעשות בבית וכל בקשה נגררת לויכוח.
בבית הוא יושב שעות מול המחשב צופה בסדרות קומיות ומשחק. עם האחיות שלו הוא לא מסתדר כל כך יש לו שתי אחיות גדולות 23 +21 ואחות קטנה בת 10 . הקשר הכי טוב שלו הוא עם הגדולה ביותר. לאחרונה דיברנו עם יועצת בית הספר והיא המליצה על טיפול אלטרנטיבי , הוא בכלל לא רצה לשמוע על כך וסרב.
שאלתי היא האם להניח לו ולתת למצב להדרדר יותר ( נראה לי שזו הדקה ה 90 ) או ללחוץ עליו שילך לטיפול.

ענת אחרי הצהריים טובים,
ראשית עליי לאמר שאני מאוד מאוד מעריכה אותך,ראיתי תוכניות בהם השתתפת ואני באמת באמת חושבת שיש לך ראש שמבין מתבגרים,וזה ממש נחמד לדעת שלא כלללללללל המבוגרים מבאסים:).

אני פונה אלייך בגלל התלבטות שיש לי בנוגע לקיום יחסי מין עם חבר שלי.
אני בת 15 והוא בן 16,אנחנו חברים כבר שנה ושבעה חודשים ומאד מאד אוהבים אחד את השני.
אני מרגישה שאני מוכנה נפשית,וכמובן גם פיזית לעבור לשלב של קיום יחסי המין,אבל הייתי רוצה לדעת מדוע בעצם יחסי מין בגיל שלי אינם מומלצים.
אשמח לשמוע את כל הדעות "נגד" כדי שאוכל להיות בטוחה שאני עושה את הצעד הנכון ולא שוגה.

תודה רבה,המשך יום מצוין,
עדי.

חרם/נידוי בן 13

עד לפני שנה קצת לפני סיום בי"ס יסודי, בני היה הדמות המובילה והמקובלת ביותר בכיתה. תלמיד מצטיין ופעיל חברתי על בסיס יומי ובכל שעה.מעבר לכך הוא קיפטאן בקבוצת כדור סל .קצל לפני סיום בי"ס יסודי, ביום אחד פסקו כל הטלפונים, הבית שלנו התרוקן מחברים ואין קשר עם אף לא אחד מהתלמידים. הילד שלי נודה טוטלית ע"י כל התלמידים וחברי הילדות שלו.
כעת נמצא בחטיבת הביניים עם עוד 3 מהתלמידים מביה"ס הקודם, אך הם לא מבקרים בביתנו ולא מתקשרים. הבן שלי ממשיך בפעילותו הספורטיבית , אך לא יוצא לבלות וכמעט לא נפגש עם חברים. אני בדיכאון מהמצב שנוצר, ולגבי הבן שלי קשה לי לדובב אותו ולדבר על המצב. ברגע שאני מנסה לדבר על הנושא אנחנו רבים ויש צרכות ואלימות בבית.
מבקשת עזרה דחופה לאור המצב המתמשך.

אני אמא לשלושה ילדים , 14.5 (בן), 12 (בת ) , 3 (בת).
עם "פרוץ גיל ההתבגרות" אצל השניים הבוגרים שמתח לב ש"השפה" בבית השתנתה.
אנחנו נהיינו הרבה יותר "שוטרים" והשיחה אצלנו בביתך נסבה בעיקר על : הכנת שיעורים? מערכת? עבודה? . . . אם לא תכינו אז. . . . ( לגדול יש הפרעת קשב וקושי בארגון, עם הבת 12- נכנסנו עכשיו לאבחונים)
יש לי קוד לכניסה למחשב ( הם הודו ש"זה פיתוי גדול מידי" ואז היו דוחים הכל לאחרי השימוש במחשב .)
הילדים מאוד ממושמעים ומשתפים פעולה יפה: הם אחראים להוריד את הכלבה בוקר וערב ( יש להם חלוקה לפי ימים).
הם אחראים לשטיפת הכלים בבית: לפי לוח תורנויות.

מה שאני רוצה זה לעשות את הדברים נכון יותר ועם שיתוף פעולה שלהם , לתת להם להיות חלק מקביעת החוקים והכללים ( אפילו חלק מהעונשים)- אני חושבת שאז אני אשיג תוצאה טובה יותר ויחסים טובים יותר.

בעלי טוען שלא נשיג תוצאה טובה יותר ופחות מרמור אם נעביר את זה לפאזה של שיחה משפחתית אחת לשבוע- באוירה נינוחה . לפי הבנתו ילדים צריכים לקבל את העונשים בלי יותר מידי ברברת. כמובן שהעונשים ( חצי יום בלי מחשב או יום שלם- זה העונש הכי חמור...) מגיעים אחרי שברור לילדים במה הם לא היו בסדר.
אנא ייעוצכם איך לעשות את זה נכון, איך לכוון את השיחה שתהיה יעילה ומועילה?

שלום,
בני בן 15 מאחר לכל מקום, קם מאוחר בבקר, יוצא מאוחר למורה פרטי אלה רק מקצת דוגמאות,
במקרים שאני צריכה להסיע אותו אני כועסת ומבקשת ממנו להקדים את ההכנות ליציאה, היה
מקרה שחיכתי ברכב הוא התעכב, השארתי אותו ללכת ברגל ולכן הוא אחר למורה הפרטי והפסיד
חלק מהשעור וגם אני "הפסדתי" בזה שהוא היה חלק מהשעור שעליו שילמתי במיטב כספי.
כל פעם אני כועסת לצערי זה לא עוזר אני מנסה לעבוד על עצמי לא לכעוס ומצד שני מאבדת
שליטה. בדר"כ ילד טוב ותלמיד טוב, חוץ מהקריזות של הגיל שהתחיל גם בקללות בזמן האחרון.
ניסתי למנוע ממנו מחשב מספר פעמים, עשיתי זאת ועדיין זה לא עוזר.
אודה על עצתכם,
תודה
או

אני אם לנער בן 16 אשר הכיר וירטואלית נערה בגילו באמצעות אחד הפורומים באינטרנט. קשר זה שמתבטא בעיקר בשיחות טלפוניות אינסופיות ושעות רבות ב-ICQ התפתח במהירה לסוג של התאהבות בינו לבין הנערה. למרות שהם עדיין לא נפגשו, בני מתנהג כנער מאוהב לכל דבר, ונראה שהוא עובר טלטלה רגשית עצומה בכל פעם שנראה לו שהוא עומד לאבד את הקשר עם עימה (אם בעקבות ויכוח, או היותה לא זמינה וכיוצ"ב). הוא בד"כ משתף אותי במה שעובר עליו והציפיות שלו מאוד גבוהות. כיצד אני עוזרת לו לקבל דברים בפרופורציה וכיצד אני מנמיכה אצלו ציפיות מהקשר הזה מבלי שיפגע ממני, בין אם זה וירטואלי או קשר שיתממש בהמשך (בכל זאת זו אהבה ראשונה....)?

אני בכל זאת חוששת מלהשתמש בטמפונים.אז אם אני הולכת לבריכה או לים אפשר לשים תחבושת רגילה?

טוב מאוד לדעת שיש אתר כזה!

אני בת 18, אני וחבר שלי החלטנו להיפרד, אחרי נסיונות רבים להישאר ביחד, זה לא שאנחנו לא אוהבים ,להפך בשבילי הוא אהבת חיי ובשבילו אני זה פשוט שהגענו למסקנה שאנחנו לא מתאימים...אנחנו רבים הרבה לפעמים קורה שאין לנו על מה לדבר, ולפעמים זה מגיע למצב ששנינו לא סובלים אחד את השני, אבל שנינו לא יכולים להיות אחד בלי השני....אני יודעת שבשלב זה לא נוכל לצאת עם אנשים אחרים ואין לי מושג כמה זמן זה ייקח אבל שנינו לא דיברנו חודש וזה היה מאוד קשה ואז ניפגשנו לדבר וזה התגלגל לדברים אחרים גם...והיה ממש כיף להיות איתו מכל הבחינות וגם לו היה ממש כיף להיות איתי, אבל באותו היום הבנו שאיאפשר שנחזור כי...פשוט לא יודעת אנחנו לא מתאימים כרגע.....אנחנו אוהבים אחד את השני מאוד רציתי לשאול אותך פשוט מה לעשות...? האם יש מה לעשות במצב כזה? והאם יש דבר כזה אהבה בלי התאמה...?
דיברנו על כך שנמשיך לדבר אבל לא לעיתים קרובות וגם שניפגש מדי פעם כי נתגעגע אחד לשני המון, בתוך יומיים אנחנו מתגעגעים אחד לשני כמו מטורפים אבל אנחנו לא מתגעגעים למה שהיה קודם למה שהיה פעם כן....והוא אמר לי שהוא רוצה שנחזור אבל כרגע איאפשר לחזור אחד לשני, הוא גם אמר שאם ניפגש במיקרה ברחוב ונחליט שאנחנו מתאימים אז זה יהיה מעולה...אני חושבת דברים דומים אבל זה פשוט שנורא קשה לי עכשיו לחשוב עליו כאל אקס...ולא כחבר שלי ואני גם בטוחה שקשה לו....דבר אחד ברור לי וזה שאסור לנו לחזור עכשיו., כרגע...אנחנו צריכים להתרגל לשינויים שעברנו, ואולי גם הגיע השלב שבו כדאי לנו להיות קצת לבד....בלי קשר זוגי....
אני מאוד אודה לך אם תמליצי לי על משהו....ותעני על השאלות....מקווה שלא חפרתי יותר מדי,
ותודה רבה על ההקשבה

כשיש כבר מחזור והולכים לברכה אז אמרת שיש כאלה בוגרות מגיל 16 ששמות טמפון.
אז לבנות מתחת לגיל 16 אם הן הולכות לברכה ביום שיש להן מחזור מה עושים?(כי אם אני הולכת עם המשפחה לבית מלון וכולם יורדים לברכה אז לא ללכת?או אם כולם הולכים לים?)מה לעשות?אני אודה אם תעני לי

שלום,
אני בת 14 וחצי.
יש לי חברה שאני מכירה מאז שאני קטנה.
בזמן האחרון התחלתי להכיר חברות חדשות וגם היא.
הבעיה היא שהיא חושבת שבגלל שאני חברה שלה אסור לי להכיר חברות אחרות.
זה מאוד מעצבן אותי ודברתי איתה על זה.. היא אמרה שהיא תפסיק אבל היא לא מפסיקה!
אני לא רוצה לוותר עליה כי היא חברה מאוד טובה שלי ואני מכירה אותה ממזמן..
אבל אני רוצה גם להכיר חברות חדשות.
מה עלי לעשות?

שלום
בני בן ה-11 אמור לחגוג יומולדת בשבת הזאת.
הוא בן להורים גרושים ומשום כך הוא דורש מאיתנו כל אחד מתנה מאוד יקרה , בערך 2000 שקל.
זאת לאחר ששנה שעברה הוא דרש פליסטיישן באותו המחיר וקנינו לו.
השנה אין לי אפשרות לכזאת מתנה ושדיברתי איתו הוא אמר לי אם את לא קונה את זה,
אז לא צריך מכם כלום, אתם קמצנים ולא רוצה שום מתנה אחרת וגם לא יומולדת בכיתה.
האולטימטום שלו מאוד מציק לי, מאחר ואני אמורה לתת חצי מהסכום ויש לי תינוק בן 4 חודשים בבית שזקוק לפורמולות וטיטולים רציף.
ניסיתי לבקש לרכוש לו משהו אחר אך לשווא.
מדוע הוא מתנהג כך? האם הוא בודק אותנו בכך?
אביו אמר שאם לא אסכים הוא ייאלץ לקנות לו זאת בעצמו ושאני אערוך לו מסיבה בבית לכיתה ולמשפחה שגם זה עולה אלף שקל פלוס.
מה עושים?
האם יש פתרון למצב הזה?
הילד גם מרגיש שאני אנטי ולא יכולה כספית, אולי הוא בודק אותי אבל ברגע שאביו יקנה זאת איך הוא ירגיש הילד? שהוא ניצח? איך הוא רואה זאת בעיניו המתבגרות?

אודה על תשובתכם.

לאייל שלום,

בהמשך למה שנאמר. בנ י בכיתה יא, כל השנה הוא כמעט ולא השקיע מאומה בלמודים, אבל, איך שהוא הוא שרד את השנה, (עד תחילת השנה הוא היה תלמיד מצטיין) השנה הוא יותר עם חברים, מחשב, בילויים ופחות חשוב לו הלמודים. עכשיו שהוא לקראת הסוף, חבל לי לראות שהוא מפספס את מה שהשיג. הייתי רוצה שלפחות עכשיו לקראת בחינות הבגרות שהוא ישקיע קצת יותר בלמודים. כיצד אתה מציע לעשות זאת? דיבורים לא ממש עוזרים.

אודה לך מאוד על תשובה מהירה.

כל הכבוד ליוזמה ולאתר שלכם שעוזר לכולם ללא תמורה. אשריכם.

בתודה, דנה

שלום רב איל,
בני בן 11, אין לי מושג אם הוא נקרא מתבגר, אבל התנהגותו מראה לי שאכן כן.

ראשית הוא מאוד גדול, בריוני משהו, ומבנה גופו ענק ושמן, מה שגורם לו להיראות גבר,
זה משהו שלא מצליחה לתקן איתו, יש לו דיאטנית לא עוזר כלום.
למזלי הוא גבוה מאוד לגילו, 1.62, לגיל 11 זה מאוד גבוה, אך יחד עם זה 74 קילו,
הוא לא מראה נכונות לדיאטה ועד שזה לא יבוא ממנו אין סיכוי.
אני משתדלת לקנות לו בגדים "קולייים" שבאופנה למרות היותו גדול פיזית.

מלבד החיצוניות שלו מאוד מתמרד, אנחנו הורים גרושים כבר 10 שנים מאז שהוא בן שנה,
אמנם היה בינינו קשר בגלל הילד אבל לא קשר זוגי, הרבה ויכוחים ובעיות, שנינו לא נשואים ולא עם בני זוג.
הבן שלי ניסה שנים להחזיר אותנו מתוך פנטזיה שלו וזה לשווא.

ביום שישי האחרון קרה לי איתו משהו מוזר.
אביו לא הסכים לקחת אותו אליו, למרות שאנו גרים בעיר שונה מרחק 15 דקות נסיעה סך הכל.
בני התקשר אליו שוב ושוב, וזאת מאחר ואביו לא כיבד מעולם הסדרי ראייה, בא רק מתי שבא לו,
זה חלק מהויכוחים שלי איתו.
הבן שלי אמר לי במילים אלו: "אמא אני יודע שאת גם אמא שלי וגם אבא שלי יחד, אני לא הולך עם אבא כי אני רוצה להיות איתו, אני משתמש בו שייקח אותי רק למשפחה שלו כי שם יש לי מלא חברים בני דודים, וכיף לי שם לשחק בפליסטיישן ובמחשב וכדורגל וכו,. אני לא צריך אותו, הוא בכלל לא משגיח עלי דקה, הוא ישר הולך לאמא שלו , ואני מתחלק לי שם בין האחים והאחיות שלו כי אני רוצה להיות עם ילדים שם, אבא אפילו לא רואה אם אכלתי משהו או שתיתי. אני לא צריך אותו, הוא רק לוקח אותי באוטו וזהו, ברגע שאני שם אני לא רואה אותו ממטר כמו שהוא לא רואה אותי",

מה עלי להסיק מהדיבור הזה?
האם משתמע מכך שהוא מאוכזב קשות מאביו על אופן התנהגותו?
אני לא מחסירה שום דבר ממנו, זה הבכור שלי, יש לו חדר כמו משרד מנהלים, מלא באלקטרוניקה,
כל המיחשוב, הכי מתקדמים, והמון המון אהבה ממני ברמות שאי אפשר לתאר, כך שזה לא רק חומרי.
יש לי תינוק בן חצי שנה דרך תרומת זרע, והבכור מאוד אוהב את אחיו התינוק, אמנם לקח לו זמן אבל הוא דואג לו מאוד .

בבית מלא חברים פול טיים, אוהבים לבוא אלינו מלא ילדים ואני בכיף מקבלת אותם, חולה על ילדים.
יושבת איתם לפעמים לראות איך הם משחקים, כמובן במינון נורמלי, לא מתעלקת, יש לי שפה טובה באנגלית אז עוזרת להם בתרגומים על המשחקים במחשב.

עם כל זה, הבכור שלי מאוד מתמרד, יש לו יציאות, של לא רוצה, ואני הולך בחוץ עם טריקות דלתות,
פתאום לא בא לו על אוכל שהכנתי צהריים, מפונק מאוד מאוד.
אולי אני אוכלת עכשיו את מה שבישלתי לעצמי שפינקתי אותו כך.
תמיד פחדתי שיהיו לו חסרים מאביו אז השלמתי הכל לבד בעצמי.

אני דואגת על שני דברים:
השיחה שכתבתי למעלה ביני לבין הבכור יום שישי על התנהגות אביו והשימוש בו.

שנית, על אופן מרידתו של הבכור בגיל כה צעיר, שלא מקשיב לי, הולך מתי שבא לו וכו' מה דעתך?

שלום, בן 22, מרגיש ממש מבולבל

שכבתי עם מישהי בפעם הראשונה ולא גמרתי , לאחר שנה וחצי הייתה לי מישהי במשך 4 חודשים אך היא לא רצתה להתנסות מינית ולא ידעתי אם זה שלא גמרתי(עם הבחורה הראשונה) נבע מלחץ או ממשהו אחר.
כרגע,4 חודשים, לאחר שנפרדתי מחברתי האחרונה(זאת שהייתי איתה במשך 4 חודשים) לא מצאתי אף אחת ואני מרגיש קצת מבולבל,בגלל שלא הצלחתי לגמור בפעם הראשונה ובגלל שלא הייתה לי התנסות מינית נוספת.(יש לציין שהיה לי מין אוראלי עם הבחורה שהייתי איתה במשך 4 חודשים והצלחתי לגמור, אך לאחר הרבה זמן, חצי שעה בערך...)
אני יכול להחמיא לגבר שנראה טוב ואני יכול לבהות בו גם.
קשה לי להתחיל עם בנות עצם המחשבה שיתפקשש לי איתן במיטה...
תנסו בבקשה לעזור לי לגבש את הבעיה שאני נמצא בה...