פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

שלום לך
אחת הבעיות השכיחות בחינוך ילדים באה לידי ביטוי במסרים כפולים שהילדים מקבלים מהוריהם. הלדים מזהים חוסר הסכמה בין הוריהם ומנצלים זאת ל"טובתם". התנהלות זו גוררת ויכוחים שיוצרים חום ועצבים ולא תורמת לילדים ולא למערכת הזוגית של ההורים. לכן, לפני שמחליטים על גישה חובה להבין שהרמוניה ושיתוף הם הבסיסים הראשונים להצלחה.

ביחס לגישה, נשאלת השאלה, מה עובר בראשו של הילד כאשר הוא שם לב שאם הוא יתמיד בסרובו בסופו של יום תתקבל עמדתו? מבחינתו זה ניצחון. והוא מוכן ומזומן למאבק הבא. (ביחס לדוגמת הטלויזיה)
אולי כדאי לנסות לבוא ממקום אחר? אולי כדאי לנסות ולהגיע להסכם מובנה שיפרט את הזכויות והחובות של כל אחד מחברי המשפחה כך שדברים טרויאלים כמו שעת שינה, לימודים, סידור החדר וכו' יהיו מוסכמים. כמובן שצריך לזכור שלכל הסכם יש גם את הצד שמדבר על חוסר כיבוד ההסכם. כך שממצב של שוטרים, אתם ההורים, הופכים להיות מנהיגים. ילדכם מחליט מה יקרה אם לא יעמוד בהסכם, אתם רק מוודעים שזה יצא לפועל. ולא מוותרים בשום צורה!!!!! כך לומדים אחריות מהי.
זה נכון למחשב, זה נכון לטלויזיה ולכל שאר הפעילויות ואם לאשתך קשה להפעיל סמכותיות אז זה יהיה תפקידך ללא פשרות. חשוב לזכור שאנחנו המבוגרים לא מושלמים וגם לנו יש עוד דרך ארוכה בהתפתחות ולכן מראש 75% הצלחה אצל הילד זה המון וזה מזמין הצלחות נוספות.
לסיכום:
הסכמה בינכם ההורים ולקיחת אחריות.
מערך הסכמים בינכם לבין ילדכם.
עמידה לאורך זמן
עידוד חופש בחירה ולקיחת אחריות של ילדכם
בהצלחה
אשמח להתעדכן

הי דור
בעצם העובדה שאתה חושב עליו אתה כבר תומך בו. בנוסף, בלה איתו יותר זמן, נסה לשעשע אותו כשאתה שם לב שהוא מוטרד ואם נוצרת האפשרות בקש ממנו שיספר לך מה על ליבו והבטיח לו שאתה עומד לצידו בעזרה שיבקש. העובדה שאתה נותן ערך לעזרה מייחדת אותך ועוזרת למי שמחליט להיות חבר שלך. תדע שהחבר הטוב שלך יודע את זה.
בהצלחה לך דור

שלום שוב
צר לי שוב, אך אני דבק באבחנתי במיוחד לאור מה שכתבת. ברור לי שהורים רוצים שילדיהם יצטיינו בלימודים ולפעמים הם נוקטים בדרכים מוטעות להשיג את המטרה. פרסים בעבור הישגים בלימודים יכולים לאורך זמן להסיט את הילדים מהמטרה המקורית שלשמה הם לומדים, צבירת ידע שימושי לעתיד, ולגרום לתחרותיות יתר בין האחים. הילדים אמורים להבין שהם לומדים בשביל עצמם ולא בשביל לקבל פרס. בנוסף, בתור הורים, עלינו לקדם התנהלות מכובדת ומכבדת ולא תחרות ביננו לבין עצמנו וביננו לבין שאר חברי המשפחה. כל אדם הוא יחיד ומיוחד ולכל אחד יש תכונות שמיחדות אותו מהשאר. אחד יהיה טוב בהישגים בלימודים השני יצטיין ביצירת קשרים או אומנות. הנקודה שאני מנסה להבהיר היא:
1 הפסיקו עם הפרסים.
2 התעלמו מתחרות גלויה או סמויה בין האחים.
3 קדמו שיתופי פעולה יצירתיים בנושא עזרה הדדית שלא קשורה ללימודים.
4 התעלמו מהשקרים.(כולנו משקרים)
בהצלחה
אשמח להתעדכן

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=237 id=link]זהות מינית, תפקוד מיני[/a].

שלום לך
אין ספק שלחכות זה לא פתרון. את מתארת מצב שמתמשך זה שנתיים והוא רק מחמיר. משהוא קרה לאחיך והוא לא מוכן לספר או לא מבין בעצמו את הבעיה. יש לפנות לטיפול או אימון משפחתי בהקדם האפשרי.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=180 id=link]אורולוגיה ילדים[/a].

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=239 id=link]גניקולוגיה נערות[/a].

שלום לך
לפי תאורך נראה שמדובר בנער תחרותי מאוד שקשה לו להתמודד עם כשלונות, או הצלחות שלא במסגרת מערכת הציפיות שיצר לעצמו. כנראה שקיימת תחרות בינו לבין אחיו הבוגר ולצערי יהיה קשה מאוד בזמן זה להפסיק התנהגות זו. אך יש לך אפשרות לבנות מערכת יחסים, איתו, שמושטטת על כבוד וכנות וכשיגיע היום הוא יחדל מתחרות זו ויאמץ דרכים חדשות. מה שעליך לעשות קשור לעובדה שאת אוהבת אותו ותומכת בו, אך רק במצבים שבהם הוא לא משקר. מצד שני לא מומלץ לאמת אותו עם שקריו מאחר וזה יכול לגרום לו מבוכה והתעקשות מיותרת עד כדי מצב שבו הוא יתחיל להאמין בהם. תמכי בו והראי לו שהחשוב בחיים קשור לאכויות חיוביות שלו כאדם ולא לתוצאות. התבונני מהצד על מערכת היחסים בין האחים וראי אם יש מקום לערב את האח הגדול לתמיכה באחיו.
בהצלחה
נשמח להתעדכן

שלום לך
לא ידעתי על תופעה זו. אני מניח שתופעה זו נובעת מתפיסה שגויה של ההורים לפיצוי יתר.
(בהסתמך על כך שתופעה זו אמיתית)

האם תוכל בבקשה לפרט לי על התופעה, השלכותיה בעבור בני- הנוער והסכנות הטמונות בה?
אודה לך מאוד אם תוכל גם להוסיף מונח מקצועי ( אם יש )

שלום לך
בהמשך למה שכתבתי אוסיף שפיצוי יתר נובע מרגשות אשם. מה שקורה זה שההורים מרגישים אשמים על כך שילדיהם נחשפים למציאות יום יומית קשה ומתוחה ואין ביכולתם לשנות מצב זה. תחושות אלו מייצרות רצון לפצות ולו בצורה חומרית את ילדיהם. ההשלכות הן רבות ומגוונות אך עלינו לזכור שמצב העניינים באזור זה לא פשוט ומחייב חשיבה עמוקה למה נכון ורצוי. לכשעצמו, אני סבור שאין בזה רע כל עוד ננקטות עמדות ברורות לגבי שאר תחומי החיים שקשורים להתנהלות יום יומית תקינה במגבלות הסיטואציות בזמן אמת. בנוסף, אני חש שמאוד קל לדבר על מה שנידרש מהמקום המאוד נוח שלי במיוחד שאני, בתור אב, לא חי את המציאות הזו. כך "שבגדול " קטונתי מלהמליץ לאנשים שמגלים גבורה שלא תאמן כבר יותר משמונה שנים.

שלום לך
שביל הזהב עובר באמצע. אני אישית לא חושב שעונשים ודרישות מקדמות. עונשים יצרים פחד ומירמור בטווח הארוך ואת זה אתה לא רוצה. בנוסף, עונשים גורמים ליצירת אוירה מתוחה שיכולה לקדם חוסר כנות. מצד שני, מצב שבו כל אחד מנצל את החולשות של האחר מוביל לחוסר תקשורת ותיסכול. לכן הצעתי היא לבנות מערכת הסכמים שנוגעים למעגלים השונים של בנכם(בית ספר, משפחה, חברים) ולעמוד על המשמר שהסכמים אלו יכבודו. עצם העובדה שהסכמים אלו נוצרו בשיתוף שלכם ושלו מאפשרים לכם לזוז מעמדת השוטר ולהעביר לבנכם את האחריות למעשיו. להזכירכם: לכל הסכם יש חלק שמתאר מה קורה שצד אחד לא מקיים את התחייבותיו. כך שאנו לא מדברים על גבולות אלא על מעגלים ולא על דרישות אלא על אחריות. בדרך זו אתם הוכים להיות מנהיגים ומורים ומצמצמים את החיכוך בינכם לבין בנכם. גיל ההתבגרות הוא גיל של בילבול ויצרים גואים תוך תפיסת מציאות אשלייתית. משום כך אל לכם לעמוד בדרכו מאחר וזה זמנו לגלות את כוחו ויכולותיו. יש לאפשר לו מרחב פעולה כזה שלא יסכן אותו פיזית או נפשית ואם זאת את האפשרות לטעות וללמוד מטעויותיו.
בהצלחה

כלום. את לא יכולה להכריח אף אחד להיות חבר/ה שלך, אך זכותך המלאה להסיק מסקנות ולהבין שזאת שחשבת שהיא חברה, כבר לא חברה, או אף פעם לא היתה באמת חברה ואיזה מזל שגילית את זה עכשיו. מה שנותר לעשות זה להבין עד כמה לך יש מה לתרום לחברות אמת ולמצוא את החברות הנכונות שידעו להעריך את הכנות והאיכפתיות שיש בך.
בהצלחה
ואשמח להתעדכן

ממש לא טבעי מאחר וזו התנהגות חדשה וכנראה משהו קרה. יש לברר ובמהירות מה גרם לשינוי. יש לחפש את הסיבה בטרטוריות שונות. האם קרה משהו בבית הספר? פגישה עם המחנכת והיועצת. האם נחשפה לתכנים מפחידים בטלויזיה או במחשב? בחינה של היסטורי במחשב. שיחה עם הורים של חברות האם אצלהן קורה משהו? במקביל לא לבטל את תחושותיה או להכריח אותה לישון לבד.

אכן הבעיה התחילה כשצפתה בסדרה מסויימת שבה אחד הדמויות ממש גרם לה לסיוטים. היא אכן מאשרת שכך הדבר. טוענת שדבר לא קרה. יש לציין שמחוץ לבעיות בלילות היא מתפקדת היטב, פעילה מאוד חברתית, מרכז העיניינים.
הצעתי לה שנלך לייעוץ. היא מסרבת.

שלום לך שוב
היא מסרבת ובצדק. הכול בסדר אצלה. כרגע היא נמצאת בתהליך עיכול ופליטה של הדמות המפחידה שראתה בטלויזיה. כמו שאנחנו הולכים לשירותים אחרי ארוחה כך גם המוח האנושי צריך להתפנות מכול הרשמים שניכנסו אליו והוא עושה זאת בעזרת חלומות. יש להתעזר בסבלנות ולא להכריח אותה לישון לבד. זה יעבור מאליו
בהצלחה

שלום לאם
בתך משתמשת באינטרנט כדי לקבל תשומת לב שהיא לא מצליחה לקבל בבית הספר. לפי תאורך בתך תלמידה טובה אך ללא חברים לאחר שעות הלימודים. הדבר מרמז על דימוי עצמי נמוך וחוסר בטחון. חברת מתבגרים בימינו תחרותית ולא סלחנית ועובדה זו גורמת להרבה בני נוער שלא מתאימים לסטראוטיפ של "המקובל" לפתח חששות ליצירת קשרים נורמטיבים ומוצאים את עצמם מול המחשב שמאפשר בניית זהות דימיונית מאחר ואין באמת חשיפה. עליך לחשוף את העובדה שאת יודעת על כך בשיחה ישירה ממקום של תמיכה וללא שפיטה. בתך מנסה בכל יכולתה ליצור קשרים וזאת הדרך שהיא מצאה ולא מבחירה מודעת. היי ישירה והסבירי לה מדוע את לא מסכימה לדבר אך במקביל צרי אפשרות חדשה ליצירת קשרים. חוגים או פעילויות חדשות אחרות. יש מקום לפנות ליעוץ מקצועי כדי לברר את הסיבות שמקשות על בתך להיות מעורה בחיי החברה בבית הספר.
אין להתמהמה
בהצלחה

ברצוני להוסיף כי העיסוק במחשב מוביל לשעות שינה מצומצמות. הוא הולך לישון לעתים בחצות ןלעיתים ב 23:00. המורה מתלוננת מדי שבוע שהוא לא רגוע.הערותיה נראות לי לעיתים קטנוניות. הילד סיפר שבכיתה יש לו נעט חברים וחבריו הם מכיתה אחרת. הוא שוקל לעבור כיתה בשנה הבאה. הוא ניתק קשר עם חברים קודמים. אנא עזרתכם.

שלום לך
אני מפנה אותך למאמר שכתבתי בנושא "ילדים מחשבים ובעיות שינה"
בקצרה, יש קשר ישיר בין זמן מחשב לבין איכות שינה אצל ילדים. יש להגביל את זמן המחשב בעיקר לפני השינה ולהתנות זמן זה במקלחת לפני השינה.
בין שעה לשעה וחצי לפני השינה המחשב צריך להיות מכובה, לא על stand by
המחשב מעכב התפתחות רגשית מאחר והוא מבודד את הילד מהסביבה הטבעית ומאפשר בריחה מהתמודדויות.
בהצלחה

תודה רבה על תשובתך. אודה לעזרתך בנושא החברים, בנוגע לבעיה שכתבתי בהודעה הקודמת. הילד בכיתה ח'. האם רצוי להתערב בנושא זה?

שלום שוב
אין לדבר על מעבר כיתה לפני שמגיעים לאיזון בכל מה שקשור ליחס נכון בין שעות מחשב, שינה והכי חשוב, חזרה למעגל חברתי אמיתי(ללא מחשב). יש להתנות את השימוש במחשב על בסיס הסכם ביציאה לפעילויות חדשות(ספורט לדוגמא או תנועת נוער או חוג). רק לאחר ומטרות אלו הושגו יש על מה לדבר בקשר למעבר לכתה אחרת- הרי בהפסקות כולם נפגשים? כך שהוא יכול להמשיך להפגש איתם. מה שמרמז על קושי שקשור ליצירה ושמירה על קשרים חברתיים. קושי שמתעורר אצלילדים שמרבים לשהות מול מחשב.
לסיכום: מומלץ לשבור את מעגל הקסם של מחשב, שעות שינה לא מספיקות ומספקות ולעבור לפעילויות מקדמות אינטראקציה חברתית.
בהצלחה ואשמח לענות על שאלות נוספות

שלום לך
כמובן שלהמשיך להתעלם, הרי זה נובע מקנאה ולא יותר. השאלה למה זה עוד מפריע לך? את החלטת את מה שהחלטת וזה קידם אותך, למה להתעכב בעבר? חוץ מזה, את היא זו שבוחרת להפגע. עיצרי רגע וחישבי על הסיבות שמניעות אותם לנפנף לך בעברך. הרי זה נובע מחוסר יכולת לפרגן למשהיא שעשתה שינוי והצליחה. במקביל להתעלמותך מהערותיהם, שמרי בלבך חמלה והבנה לעובדה שאנשים לא תמיד מצליחים להשאר כנים ותומכים. לצערי את עוד תפגשי בהרבה מקרים כאלו.
בהצלחה בהמשך, והמשיכי להאמין ביכולותיך!!!