פורום גיל המעבר - יש לך שאלה?

ידוע ומקובל שגיל מעבר , כלומר השינויים ההורמונליים הקשורים בוף יכולים להוות זרז לתופעות דכאוניות וחרדות ואף להחמיר ולהעצים אותם.
השילוב בין תרופות מקבוצת נוגדי החרדות, כגון ויאפקס, ובין הורמונים , מקובל כשילוב מוצלח ואפקטיבי היכול להקל מאד על על תגובות החרדות והן על תסימני גיל המעבר.

אין צורך להיות רופא בכדי להבין שבאוויאנה יש מינון נמוך יותר של הורמונים- ראי את הנתונים שאת בעצמך פירסמת.
אבל, השאלה היא לא מהו המינון הנמוך, אלא מהו המינון שעוזר.
ההתאמה כיום היא אישית ומתבססת על מיכלול נתונים ובדיקות.
התיעצות עם רופא שתחום עיסוקו גיל המעבר תעזור לך לקבל החלטה בנידון.

יש מספר רב של תכשירים לצורך זה.
היות ואין מדור זה עוסק בקידום מכירות של תרופות אלו ואחרות, אלא בתשובות מדעיות לבעיות המועלות, את מופנית לרופאך בכדי לקבל טיפול ספציפי זה או אחר, או להחליף טיפול שאינו עונה על בעיותיך.
בהצלחה

לא ציינת כלל מאיזו מחלה אונקולוגית את סבלת.
גידולים שאינם על בסיס הורמונלי אינם מהווים כלל התווית נגד הטיפול, ופחדך אינו מוצדק.
הורמונים " טבעיים" , כגון סויה, הינם בעלי אותו אפקט על סרטן שד במידה ולא נלקחו מגיל צעיר מאד.
השימוש בתכשירים "טבעיים" מגיל 50 + לא מגן , ובד'כ גם לא כל כך עוזר.

קודם כל תודה רבה ושבוע טוב...., ולשאלתך סבלתי מסרטן צוואר הרחם הטיפולים שעברתי הם כימו, הקרנות וברכיה.

מקווה שהחלמת לחלוטין ומצבך כיום טוב.
סרטן צואר הרחם אינו על רקע הורמונלי אלא על רקע נגיף הפאפילומה ( ברובו), ולכן אינו מהווה התווית נגד לנטילת הורמונים.

אי סדירות של מחזור, לעתים המגיע לעתים קרובות מדי, ולעתים המאחר , מאפיין את התקופה הטרום מנופאוזלית . תופעה זו, ביחד עם תקופות של מחזורים סדירים, יכולה להמשך בין 2 ועד 6 שנים - לפני שהמחזור פוסק. זו תופעה לחלוטין טבעית ואין מה לעשות בנידון.
כאבי בטן- זה סימפטום אחרי לגמרי , שכלל לא בטוח ששיך לתמונה ומחייב ברור יסודי ע'י הרופא שלך.

בלבול קטן - אין ערכים של 43 בבדיקת TSH ולכן אני מניח שהכוונה ל FSH.
בדיקות שפעם גבוהות ופעם תקינות מעידות על תקופה פרימנופאוזלית- טרום המנופאוזה.
בתקופה זו, בהתאם לפעילות ההורמונלית, יש, או אין , הבשלת ביציות, ולכן יש בד'כ שיבושי מחזור\ ציסטות שחלתיות, ורירית רחם מעובה.
הטיפול - פרוגסטרון מחזורי שכל גניקולוג מודע לטיפול זה וישמח לתת לך אותו.

התאורים הקפדניים על ימים שעות ואופי הדימום עלולים להחיט את מטרת האיבחון. להערכתי יש לחזור על פרופיל הורמונלי מלא (כולל FSH, LH ומסלולים נוספים של תיפקוד בלוטת המגן). לבצע דגימה של רירית הרחם ולשקול כריתת הפוליפ (פעולה פשוטה יחסית). ולהוועץ ברופא/ה ולא בפורום אינטרנט.
זו מהותה של רפואה איכותית. אינטרנט לא נועד לתאר דקויות של דימום.
פרופ' יונה תדיר

תודה על תשובתך. רק רוצה להבין האם מתשובתך עולה אפשרות שזה קשור לפוליפ? הרי החריגות עליהן אני מדברת הופעו אצלי בד"כ בד"כ סמוך למחזור ובמהלכו. אודה על תשובתך.

כיוון שמחזור מתחיל במעין הפרשה דמית - יום-יומיים לפני, מתי בלצע את הפרופיל ההורמונאלי - ביום השלישי מהופעת ההפרשה הדמית או ביום השלימי מרגע שהמחזור נעשה אינטנסיבי (שזה למעשה יכול להיות חמישה ימים מהתחלת ההפרשה הדמית). האם יש מקום לבצע גם בדיקת AMH? ואם כן, האם אותה ניתן לבצע בכל יום של המחזור? תודה.מיםהלשיליש להופעת הדמהדימום מתחיל עוד לפני המחזור

אין בצדקה להפוך פיזיולוגיה של המחזור למתמטיקה. כפי שציינתי קודם, הדיוק בהתבוננות על היו והשעה מסיטה אותך מהנושא המרכזי. את הבדיקות ההורמונליות מקובל לעשות במהלך השבוע הראשון לאחר ימי דמום הווסת. בדיקת ה AMH מעניינת אך אינה מוכרת עדיין ע"י קופות החולים וניתן להשלים בירור בלעדיה, אכן, יתכן קשר לפוליפ, ו... מאחר ואת כל כך "מדייקת" בימים ובמינוחים, כדאי לדעת שמחזור ווסת אלה שני דברים שונים. הווסת מופיעה ביום הראשון של המחזור, הביוף בד"כ ביום ה 14 למחזור, ועוד ארועי מחזור שונים אשר אינם רק דימום הווסת.
פרופ' תדיר

תודה על מהירות תגובתך ועל תשובתך המעניינת לגבי אפשרות של קשר לפוליפ. החשש המרכזי שלי כפי שוודאי הבנת, הוא מאובדן כושר הפריון והשתדלתי לתאר בפירוט, מהסיבה שכאשר אחותי היתה בת 42 (ללא ילדים) והופיעה לה ווסת ממושכת הסתבר שזה היה ביטוי לעליה ב- FSH (בגיל 42!) ל - 17 (!) ומיותר לציין את המתח הרב שזה עורר כשהרופא אמר לה שהסיכוי שלה להכנס להריון זה רק תוך שנה... לכן אני כל כך מודאגת. אגב, לגבי מועד ביצוע הפרופיל - כל רופא אומר משהו אחר והבנתי שהגישה הרווחת זה היום ה3 לווסת, לכן פרטתי גם על כך. אם אני מבינה נכון אוכל להסתפק בפרופיל הורמונאלי לשם הערכת מצבי בלא AMH.? תודה רבה רבה על הכל.

הבנתי כי אם בודקים את ה-FSH בהלימה לאסטרדיול והפרוגסטרון הבדיקה מהימנה ותקפה בכל יום של המחזור. אשמח להבהרה.מדוע אם כן בכל זאת מבקשים לבצע את הבדיקה ביום ה 3-5 לווסת? מתוך חשש לבלבול וטעות? רק רוצה להבין. תודה רבה!

בניסוחים שונים את ממשיכה להפוך ביולוגיה ופיזיולוגיה למתמטיקה, ואין זה כך. בדיקת FSH ניתן לבצע גם ביום ה 6-7 למחזור...!!! (להזכירך: מחזר זה לא ווסת) ובכל זאת, במענה לשאלתך, מגמת העליה של עכרי ה FSH בהליך ההזדקנות של השחלות הדרגתית ונמשכת חודשים ארוכים, ולכן ניתן להצביע על מגמה ולא על שינוי דרמטי בפרק זמן קצר. ערכי FSH המעידים על שחלות צעירות הם ברמות נמוכות (5-10 יחידות לליטר) ולאחר גיל המעבר ערכים גבוהים של 30 ... 40... ומעלה. ובנוסף יש גם תנודתיות במהלך מחזור הווסת של רמות ההולכות וגדלות לסביבות ה 30 + ויורדות לאחר מכן. כלומר יש חפיפה בערכים בין שלב אמצע המחזור (סביב ימי הביוץ) לערכי גיל המעבר. על מנת להמנע מפרשנות שגויה של ערכים גבוהים כאלה משתדלים לבצע את הבדיקה מספר ימים לפני מועד הביוץ, או במילים אחרות מספר ימים לאחר תחילת הווסת ואז ערך גבוה יתפרש שמדד לגיל השחלה ולא כמדד לשלב אמצע המחזור. כל זה בקווים כלליים, ולצידו ייאמר שמדד ה FSH לבד אין בו די כדי לנבא את "גיל השחלה".
פרופ' תדיר

תודה רבה על כל המידע החשוב! האם עולה מדבריך כי בדיקת FSH שנעשתה ביום ה-16 למחזור (למען הדיוק: ביום ה-16 מאז החל דימום הווסת) ותוצאת הבדיקה היתה 17 (לאישה בת 42 בגין ווסת ממושכת) אפשר שאינה מהימנה ותקיפה וכי יש סיכוי שה-FSH היה למעשה נמוך יותר??? אני מדגישה שהרופא התעקש שבדק בהלימה ליתר הפרמטרים (אסטרדיול, פרגססטרון,LH ) וטען כי התוצאה מהימנה ותקפה. זה חשוב לי כי בעקבות מידע זה האישה נכנסה ללחץ רציני (ובצדק). ובאשר אלי - איני מבינה בפיזיקה ובמתמטיקה אך הבנתי כי למען הסר ספק מוטב לבצע את הבדיקה בימים 3-5 של הווסת. אני די במתח והייתי רוצה לדעת מה מצבי אך חשושני שבדיוק במועד זה לא אהיה כאן, והעניין יאלץ לסבול דיחוי של יותר מחודש...
תודה רבה!

נראה כי התכתבות זו מיצתה את עצמה.
פרופ' תדיר

חבל - כי עדיין העניין של ה-FSH הגבוה ביום ה-16 לא ברור לי. נותרתי ללא תשובה. תודה בכל אופן.

קראתי מספר פעמים את שאולתיך המפורטות והדקדקניות שלא מיועדות לפורום --והבנתי שאת מאוד בלחץ בגלל הזמן האבוד ושאין לך ילדים .
אני מאוד מבינה לליבך ומצוקתך !!--גם אני רווקה ללא ילדים וללא זוגיות הרבה זמן- מה שמאוד מכביד על המשך החיים .
אך יחד עם זאת הלחץ והמתח לא יתרמו לך כלל וכלל !!
במקום זה עיסקי בעשיה --עבודה --לימוד -- התפתחות אישית והגעה להשגים --תהני מהחופש --תסעי לחול לשנות אוירה ולספוג תרבות אחרת ---וכ"ו
נכון שכל זה לא מגיע במקום משפחה --והכאב הוא גדול ועצום !! אבל אף אחד מאיתנו לא בוחר את גורלו ומזלו --ויש דברים שלא ניתנים לשינוי .
בכל אופן אם את לחוצה מאוד ואת רוצה ילדים --למה לא לאמץ ילד מאפריקה ??
את יודע כמה רעבים ומסכנים יש בכל העולם שרק מחכים ליד חמה ומושטת .
נכון שקל לתת עצות אבל אני מרשה לעצמי ליעץ לך מאחר ואני באותו מצב
ושום אישה או רופא מפורום זה או בכלל יבניו את כאבנו
אני רוצה לסיים בהרבה איחולים לבביים
וסליחה אם עם ננתי לך יותר מדי עצות שהרגיזו --אבל לשם זה נועד הפורום לשמוע דעות ולקבל אותם בהבנה ורוח טובה

תופעה מוכרת מאד,שכיחה ביותר, ולא הכי חביבה, הקשורה לתקופה שלפני המנופאוזה.
ניתן לטפל הן ע'י מיגוון של ג'ל סיכה והן ע'י משחת איזוקורט לאחר יחסי מין

ההגדרה הרפואית של גיל המעבר הוא שנה ללא מחזור.
פועל יוצא- היות ויש לך מחזורים, את לא מוגדרת כאישה בגיל המעבר.
מחזורים יכולים להמשך עד גיל 58 ( כ1.5% מהאוכלוסיה). וישנם מקרים בודדים שאפילו יותר.
ישנה עלייה בדחף מיני כל עוד יש מחזורים בגיל זה , והחשש מהריון לא רצוי נעלם. אין בקיום יחסי מין להשפיע על גיל בו עוברים לגיל המעבר, אך יש בהם בכדי לתרום רבות למצב רוח טוב, ולהנאה מרובה ( ותחושת החיים הטובים). " וכל המרבה- הרי זה משובח".
גלי חום "בקטנה" יכולים להיות עם המחזורים, אינם דורשים טיפול, ואין בהם כדי להעיד על העתיד מבחינת גלי החום.

לא קיבלתי תשובה על הדופק מהיר שיש לי לפעמיים והאם אין מצב להכנס להריון בכלל בגיל 53 גם כשיש לי מחזור מחכה לתשובה. תודה רבה על העזרה.

לא

את צודקת בשתי השאלות/ תצפיות שלך.
אכן הפסקה של פעילות הורמונלית גורמת להצטמקות, ולעתים קרובות אפילו העלמות שרירנים, ולכן כיום כבר לא מומלץ לרוץ ולנתח אותם כפי שהייתה הגישה בעבר.
שנית- הפסקה בפעילות הורמונלית מוציאה את יצירת שומני הדם מהוויסות המרסן יצירתם בכבד ( פעילות מאד מבורכת של האסטרוגן) ולכן רמתם עולה עם הפסקת הוסת.
גם הירידה בליבידו קשורה לכל התופעה הקשורה בתסמיני גיל המעבר, ואודות הטיפול האנדרוגני בתופעה כבר דנתי בהרחבה מרובה בתשובות קודמות , הפתוחות לעיונך.

תודה על תשובתך, ד"ר.
ובכל זאת- אני תמהה: האם כדאי לי לקחת הורמונים, בהתחשב ביתרונות הרבים המיוחסים להם, ומצד שני- האם המיומה תגדל שוב? דילמה...

המיומה אכן עלולה לגדול.
מצד שני , ההחלטה לגבי כן או לא טיפול הורמונלי מותנית בגורמים רבים כגון סימפטומים, גנטיקה ( מחלות במשפחה), צפיפות עצם, עישון, בדיקות דם ועוד ועוד .
ולכן יעוץ רפואי אישי ממומחה התחום מתבקש מאד.

והחלטתי לא לטפל טיפול הורמונלי בנתיים ופניתי לרופאת משפחה שלי שהמליצה לי באמת על טיפול טבעי. עכשיו אני לוקחת סופר גלא 300 מ"ג Super GLA של סולגאר וזה מאוד עזר לי. אישית, אני לא רופאה, אני לא חושבת שכדאי להתחיל עם טיפול הורמונלי אם אין צורך ממשי ועדיף ללכת על דרך יותר טבעית.

אינני נוהג לאפשר פרסומת כזו או אחרת לתרופות של חברות מסחריות. זה לא הפורום.
לגבי מה זה "טבעי"- הרי שגיל המעבר הוא התופעה הכי לא טבעית שקיימת..
לפני רק 100 שנים , תוחלת חיי הנשים היתה 46 שנים ואז לא היה גיל מעבר..
כמו כן בטבע, אין יצורים הממשיכים לחיות, ולדרוש מזון ואזור מחייה , מעבר לחיי הפוריות שלהם.
הרפואה, דרך חיסונים, סנטיציה, רפואה מונעת, אנטיביוטיקה ועוד ועוד, השכילה "לרמות" את הטבע ולהכפיל את תוחלת החיים במאה השנים שעברו. האם זה "טבעי"?
כאשר האנושות חייה , לפני מאות בשנים, בצורה "טבעית". תוחלת החיים היתה 30-40 שנים. ( ואפילו פחות..)
כך שלנפנף המילה "טבעי" , מבלי אפילו להבין את המשמעות האמיתית שלה, זה אולי נשמע פופוליסטי ואופנתי, אך לחלוטין לא אמיתי.

אני כלל לא משוכנע. בד'כ מקובל לתת טיפול למניעת סימפטומים הפוגעים קשות באיכות חיים ובעלי פוטנציאל של נזק עתידי.
מהמעט שכתבת לגביך, את לא בדיוק עונה על קריטריונים אלו ולכן לא הייתי ממהר.
יתכן ומעט התופעות שאת מציינת יחלפו ללא כל צורך טיפולי. שווה להמתין

קצת סבלנות...

הבדיקות אכן מאשרות את מה שכבר ידעת, ולכן הן למעשה לחלוטין מיותרות, שאת בגיל המעבר. אין כל משמעות לבדיקות דם אלו שכן הן לא מקדמות כל פתרון לתלונותיך.
שנתיים ללא מחזור, כלומר ללא פעילות הורמונלית, עלולים לפגוע קשה באלסטיות של שלפוחית השתן ומכאן המקור לתלונותיך.
טיפול אסטרוגני מקומי לנרתיק, במשחה או כדורים ( שאינם גורמים להפרשות והצורך בתחבושות) , לאורך זמן, יפתרו את תלונותיך. כל רופא העוסק בתסמיני גיל המעבר ידע לטפל בך בנידון.

כן, דרך תרומה של ביציות.
בד'כ זה לא מומלץ עקב סיבוכים רפואיים של הריון בגיל מתקדם.
עפי'ר, התרומה של הביציות נעשית בחו'ל בעלויות לא מבוטלות ע'י מספר רופאים המתמחים בתחום זה.