פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום מיכל
קשה לדעת מהדברים שאת מספרת אם זה משהו משמעותי. כדי להעריך העניין בצורה יותר רצינית צריך לבדוק ממש דופק (פעימות לדקה) בזמן התלונה. ניתן לעשות הולטר (רישום של אקג ל 24 שעות) בתקוה לתפוס רישום של ההפרעה. במידה וזה לא צלח ניתן לקבל מכשיר של EVENT MONITOR שנמצא למספר חודשים אצל הלקוח ומאפשר רישום אקג בעת בתלונה.
הכי פשוט ללמוד לבדוק דופק.
הפרעת קצב אמיתית בד"כ הדופק יהיה מאד מהיר (לרוב סביב ה 200 לדקה)
ואם מודדים דופק 120 בזמן התחושות הללו , קרוב לודאי שמדובר בהאצה קלה של הדופק ממקור הקוצב הרגיל (סינוס טאכיקרדיה) שנובעת בד"כ מלחץ נפשי, התרגשות , אנמיה , יתר פעילות של בלוטת התריס , שתיית קפה, תרופות לאסטמה , מחלות חולפות ועוד סיבות רבות.
תחושה של דפיקות לב אינה אומרת בהכרח שיש בעיה משמעותית , לכן חשוב מאד לדעת מה קורה בזמן התלונות.

שלום אבי
אני מניח שאתה מתכוון למציאת גל דלתא באקג. זהו ממצא שנובע בד"כ מקיום נתיב חשמלי נוסף בין הפרוזדורים והחדרים בנוסף למערכת ההולכה הרגילה. זה בא במסגרת של תמונה של WPW שיש בה גם מרווח PR קצר באקג ושינויים בצורת גל ה QRS ובגלי ה T באקג.
מציאות נתיב חשמלי נוסף יכולה לגרום בחלק מהמקרים היווצרות של הפרעת קצב פרוזדורית מהירה שבה הגירוי החשמלי יוצר מעגל שסובב דרך ה נתיב החשמלי הנורמלי והנתיב הנוסף (מנגנון של REENTRY )
לא לכולם יש הפרעות קצב מהירות! ולעתים זה רק הממצא באקג (כנראה זה המקרה אצל בנך) .
נראה לי שכדאי שייבדק ע"י קרדיולוג שגם יבחן את האקג, בד"כ אם הוא מתרשם מ WPW יש צורך להשלים מבחן מאמץ מקסימלי והולטר (רשום אקג של 24 שעות).
אחרי הבדיקות הללו הקרדיולוג יוכל להמליץ אם יש צורך בצנתור לבדיקת התכונות החשמליות של הנתיב הנוסף ואולי לצריבתו. (יש נתיבים שהם יותר או פחות בעייתיים לפי המהירות שהם יכולים להעביר גירויים בין הפרוזדורים לחדרים. נתיב עם מהירות מעבר מאד גבוהה יש בו סיכון, אמנם קטן, להפרעת קצב מסוכנת ולכן נוטים לצרוב אותו בצנתור).
אם אכן יש לילד בברור WPW מומלץ היום לא להשתתף בספורט תחרותי/ קיצוני עד לבצוע צנתור להערכת התכונות של הנתיב הנוסף או לצריבתו

שלום דנה
ARSA בהרבה מהמקרים אינו גורם לסימפטומים משמעותיים. איני יודע מדוע החליטו דווקא על אבחנה זו. יש לעומת זאת מקרים של טבעת וסקולרית (כמו קשת אאורטה כפולה) או יציאה לא תקינה של עורק הראה השמאלי ( VASCULAR SLING) שאכן יכולים לגרום ללחץ משמעותי על הקנה ולסימפטומים נשימתיים. ניתן אכן לראות חלק מבעיות אלה באקו לב בתנאי שהילד משתף פעולה או ישן בבדיקה.
העובדה שונטולין עוזר, לא תומך במיוחד בלחץ מכני על הקנה.
קשה לי ממש להבין בשלב זה מה האבחנה. כדאי לעשות אקו לב. האם נבדק צילום חזה עם בריום והראו שיש לחץ על הושט ו/או קשת אאורטה ימנית?
בכל מקרה, ניתוח להסרת טבעת וסקולרית במקרה היותר נפוץ של קשת אאורטה כפולה נחשב לניתוח לא קשה ומוצלח בד"כ.

לדעתי חשוב לעשות אקו לב לשלול גם ARSA אך יותר מכך את הגורמים האחרים שהזכרתי שהם כאמור יותר משמעותיים לעניין לחץ על הקנה. גם אז, לפי דעתי לפני שהולכים להתערבות, צריך להוכיח שיש לחץ וזה בצילום עם בריום ולעתים גם בברונכוסקופיה.

שלום רבקה
לא ניתן לשמוע רשרוש אצל עוברים
לדעתי יש כאן אי הבנה. כדאי לשאול את הרופא שעשה את הסקירה מה בדיוק מצא ומה הסיבה לאקו לב עובר.
באופן כללי ניתן באקו לב עובר לבדוק את מבנה הלב תפקודו וקצב הלב.

שלום טלי
אם ילדה בת 4 שנים נבדקה (ושיתפה פעולה בבדיקה!) ע"י קרדיולוג וגם אקו לב היה תקין, ניתן להניח שאין לה מום לב ואין גם צורך במעקב קרדיולוגי סדיר.
אם אכן זה כך , קרוב לוודאי אין לכך קשר למה שהיה או לא היה אצל הסבתא של האם.
בעקרון יש מחלות לב מסוימות שהן תורשתיות. לעתים בדור מסוים המחלה קיימת אך הביטוי הקליני הוא חלש יותר ואינן מאובחנות באותו דור, אך יכולות לעבור לדור הבא. אין כל פרטים לגבי מחלת הסבתא של האם ויתכן אפילו שזו מחלה נרכשת (כמו מחלה ראומטית שבאה אחרי דלקת גרון עם חיידק הסטרפטוקוק והיית נפוצה הרבה יותר בשנים עברו).
המלה "רעשים בלב אינה אומרת דבר וכנראה המדובר באוושה שיש לחצי עם ישראל ואם הלב תקין אז אין לה כל משמעות. (אנא קראי את המאמר שכתבתי ופורסם בפורום על אוושה)

שלום לאמא בקרוב
לנו , הבודקים, הכי נוח לבדוק בשבוע 20-24 (אם כי אפשר במידת הצורך לבדוק גם לפני ואחרי (שבוע 17-40)

כל הטווח 20-24 הוא בסדר. אם מדובר באשה גדולה במיוחד עדיף 24 שבועות ואם לא, כל הטווח בסדר.

שלום קרן
בגלל שכיחות השאלות בקשר לאוושה, שלחתי מאמר שלם על הנושא שנמצא באתר המאמרים בפורום.
רוב הסיכויים שאין כל בעיה, אך אם רופא הילדים מתרשם שצריך להשלים ברור קרדיולוגי זה בד"כ כולל שמיעת ספור +ספור משפחתי+ בדיקה קרדיולוגית +אקג ובהרבה מקרים גם אקו לב. אם הלב בסדר אז אין כל משמעות לאוושה.

שלום ענבל.
איני יודע מה התוצאות הספציפיות לתיקון של מום זה בכל מרכז אך לפי ידיעתי באזור המרכז יש לפחות 3 מקומות שניתן לתקן מום מסוג זה בצורה טובה: תה"ש, שניידר וולפסון.
בהצלחה

שלום מלי
בעבר היינו נוהגים לתת אנטיביוטיקה במקרים אלה. ההמלצות החדשות שיצאו לפני כשנתיים שינו את הגישה באופן משמעותי. היום, במקרה כזה אין צורך לתת טפול מונע SBE לפני טפול שיניים.

שלום נטע
ניתן לעשות וגם עושים השתלות לב לילדים כאשר יש אינדיקציה ואם יש תורם מתאים. (הייתה בעבר גישה בארה"ב לעשות השתלת לב אפילו בתינוקות עם מום לב קשה שבו לא התפתח הלב השמאלי)

שלום אליעוז
אני לא בטוח שהבנתי בדיוק מה אובחן.
בגדול אני מצרף לך תמונה עם האנומליות היותר משמעותיות. ALCAPA אתה כבר מכיר. הבעייתיים האחרים הם כאשר העורק הכלילי יוצא מהסנוס הלא תקין בזוית חדה ועובר בין העורקים הגדולים. (ראה תמונה)
אם הRCA יוצא מסנוס שמאלי אך אינו עובר בין העורקים הגדולים זו פחות בעיה.
אז מה בדיוק נמצא?
כאן קשה להביע דעה כי זה תלןי מה בדיוק האבחנה. אם יש ספק אולי כדאי שמישהו נוסף יסתכל. 

שלום יהודית
מסתם גמיש הוא אבחנה מעט גבולית. אני מניח שהכוונה הייתה לממצא גבולי לצניחה של המסתם המיטרלי. אם הוא שוחרר ממעקב קרדיולוגי כנראה שוכנעו שאין למעשה בעיה. אני מניח שאין כל בעיה, אך אם יש ספק או תלונות כלשהן אפשר להפנותו לבדיקה נוספת לברר את העניין.

שלום גבריאל
יש הרבה אפשרויות היכן לעשות אקו לב עובר ולמעשה רוב הקרדיולוגים לילדים מבצעים בדיקה זו.
הספור שאתה מתאר לא ממש אופייני ל AV BLOCK והוא יותר מתאים לתופעה שכיחה בעוברים של פעימות פרוזדוריות מוקדמות אשר חלקן לא עובר מהפרוזדור לחדר ולכן זה נראה כמו הפסקה מדי פעם.
אם אני צודק בהשערה שלי (כמובן קשה לדעת בלי לבצע את הבדיקה) זוהי תופעה שכיחה ולא בעייתית.
ואם כן, נראה לי שכדאי להוריד את מפלס הדאגה.
ברוב המקרים פעימות פרוזדוריות מוקדמות אינן מביאות להפרעת קצב משמעותית. העובר אינו סובל מהאי סדירות הזאת והן חולפות לרוב אחרי הלידה.
באקו לב עובר ניתן לאבחן זאת ע"י הדגמת התכווצות מוקדמת של הפרוזדור שאינה עוברת לחדרים.
בהצלחה  

שלום ענבל
מוצא כלי הדם הגדולים מהלב, הכוונה לאבי העורקים שיוצא מחדר שמאל ועורק הראה שיוצא מחדר ימין.
זה פרט חשוב בהערכת מבנה הלב. במקרה שלך הדבר נובע כנראה מקושי טכני בבדיקה ולכן נשלחת לאקו לב עובר. (אנו מקבלים לא מעט הפניות מסוג זה). בדיקת האקו לב עובר היא בדיקה של אולטרסאונד שמתמקדת בלב. בד"כ בשבוע כזה היא נעשית מהבטן (לא וגינלי). היא נעשית בד"כ ע"י קרדיולוגים ילדים שיש להם ניסיון רב בהסתכלות על הלב ובאבחון או שלילת מומי לב מולדים או ע"י גניקולוגים שהתמחו בשטח זה.
ARSA= ANOMALOUS RIGHT SUBCLAVIAN ARTERY
כאן מדובר על העורקים שיוצאי מהקשת של אבי העורקים לידיים ולראש. באופן רגיל העורק ליד ימין יוצא ראשון בקשת יחד עם העורק לחלק הימני של הראש. לעתים העורק ליד ימין יוצא אחרון בקשת ואז הוא חוצה משמאל לימין מאחורי הושט. זהו וריאנט אנטומי שאינו גורם בד"כ בעיות של ממש ואני בטוח שיש הרבה בינינו שמסתובבים עם זה בלי לדעת.
הנושא הועלה מאחר ובעבר יצאה עבודה שטענה שממצא כזה מהוה סמן סטטיסטי חלש לתסמונת דאון, אך יצאו גם עבודות ששללו זאת.
קרוב לודאי שאין לכך חשיבות רבה אך אם זה נמצא כדאי לקבל גם יעוץ גנטי.
במקרה שלך נראה לי שאכן כדאי לעשות אקו לב שקרוב לודאי יהיה תקין וזה יביא לרגיעה.

שלום תומר
חור בלב הוא לא מושג רפואי ברור. אני מניח שהכוונה לפגם קטן במחיצה שבין החדרים או בין הפרוזדורים. זה משהו מולד ובד"כ לא רציני ואינו מפריע לתינוק. אין לו קשר לאירוע השמיכה שתיארת. בד"כ הם נסגרים לבד ולא ידוע לי על דרך לזרז התהליך.