פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום אבי.
כאב בחזה בגיל זה, ברוב המקרים אינו קשור ללב. יש הרבה סיבות ובין השאר שכיחים כאבים שקשורים לשרירים. כאן תארת כאב בחזה אחרי שחיה (אשר בד"כ מאמצת את שרירי החזה) ואף שחיה במים קרירים יכולה לגרום לכחלון בשפתיים בגלל כווץ כלי דם (זה נקרא כחלון פריפרי ואינו נובע מירידת החמצן בדם)
כך שיש סכוי טוב שאין בעיה של ממש.
אבל אם התופעה אינה חולפת מהר או חוזרת כדאי לפנות לרופא הילדים לבדיקה ואם הוא יראה משהו חריג יפנה לקרדיולוג ילדים.

שלום חני
באופן נורמלי כלי הדם הגדולים (אבי העורקים ועורק הראה יוצאים מהלב בזוית שונה כך שהם חוצים זה את זה. עורק הראה יוצא מימין והולך לכוון שמאלי יותר ואבי העורקים יוצא משמאל והולך בתחילה ימינה)
כאשר הם נראים מקבילים זה מעלה חשד לבעיה מולדת בעורקים הגדולים כמו הפוך כלי הדם הגדולים.
יחד עם זאת אפשר לקבל בזויות מסוימות רושם כזה בלי שתהיה באמת בעיה של ממש.
בקצור חשוב לעשות אקו לב עובר להבהיר את העניין.

שלום נוגה
היום עם שפור ההדמיה באקו לב בשלוב עם דופלר וצבע אנו עושים אבחנות כאלה בעובר.
הצרות המסתם הראתי בתינוק או ילד לאחר הלידה לא נחשב למום קשה במיוחד ובד"כ ניתן לטפול מוצלח בצנתור והרחבה ע"י בלון (במקרים הקלים אין צורך בטפול, אלא מעקב בלבד. יש מקרים שהבלון לא עוזר ואז ניתן לטפל בניתוח בד"כ בהצלחה.
בעובר זה קצת יותר מורכב: קשה יותר להעריך בצורה טובה את חומרת ההצרות.
כמו כן יש אי ודאות האם החדר הימני יגדל ויתפתח בצורה טובה (בגלל שזורם דרכו כנראה פחות דם בגלל ההצרות).
בגלל הבעיה הזו יש אפילו מקומות בחו"ל שעורכים צנתור והרחבה של המסתם כבר בעובר כדי להבטיח שהחדר יגדל בסדר. (אבל יש בכך לא מעט סיכון)
לי היה מקרה בדיוק כזה שעקבתי אחרי העובר במשך ההריון, החדר הימני לא היה מאד קטן והעדפתי לחכות ללידה ולאחריה בגיל מספר ימים צנתרתי את התינוק והרחבנו את המסתם בהצלחה והתינוק לגמרי בסדר.
זו גם המדיניות שאני ממליץ לנקוט בה.
לעומת זאת אם באקו לב עובר החדר הימני מאד קטן ולא מפותח זה כבר יותר מורכב לעתיד, ולפי אמונתכם ופילוסופית החיים שלכם ניתן לשקול גם הפסקת הריון.

בבדיקות חוזרות של אקו לב עובר בהמשך ההריון ניתן להעריך מה קורה עם החדר הימני.
יש חשיבות למידתיות. אם החדר הימני רק מעט יותר קטן מהשמאלי זה שונה ממצב שבו החדר הימני הוא קטנטן. חשובה כאן התרשמות הרופא שעשה את הבדיקה.
קשה לי לתת תשובה חכמה מדי כי לא ראיתי את הממצאים, אך לא נראה לי קריטי להחליט עכשו לגבי הפסקה/המשך ההריון וניתן לעשות החלטה לפי המעקב בהמשך.
בד"כ דברים מסוג זה לא משתפרים במשך ההריון, אך אם החדר הימני נשאר בגודל ותפקוד סבירים והבעיה היא רק הצרות של המסתם הראתי יש סכוי לא רע לטפל בזה אחרי הלידה. לא נראה לי שניתן לעשות משהו לשפור המצב במשך ההריון.

שלום לילך
דופק בגיל 4 שנים יכול להיות בסביבות 100-110 לדקה. כמובן שזה משתנה לפי המצב, יורד בשינה ועולה במאמץ ,התרגשות, חום ועוד.
הרבה מהתרופות לאסטמה (כמו ונטולין) מעלות את הדופק, אם יש השמנה ניכרת הדופק יהיה מעט מהיר יותר. אנמיה, רק אם היא ניכרת תגרום לעליית הדופק.
לגבי התופעות האחרות שתארת לא ברור לי שיש קשר ונראה לי שכדאי להתייעץ עם רופא הילדים.

לא, אין צורך. אם רופא הילדים בדק את התינוקת ולא מצא דבר , אז אין צורך בברור קרדיולוגי.

אתיחס יותר לנושא של ה VSD
יש שמאמינים שכל מום לב שנמצא בעובר מצדיק ברור גנטי ובדיקת מי שפיר.
במקרים של VSD חשוב לנו לדעת האם זה פגם קטן במחיצה השרירית (שכיח יותר כמום מבודד) או האם הפגם הוא גבוה במחיצה הקרומית (הולך יותר עם בעיות כרומוסומליות).
במקרה השני אנחנו ממליצים על מי שפיר בכל מקרה!, ובלי קשר לאסימטריה של חדרי המוח.
בפגם שרירי קטן יש שממלצים דקור מי שפיר, אך הרבה אחרים מאמינים שאם זה ממצא מבודד ללא סמנים סטטיסטיים נוספים לכוון דאון אז אין צורך להתייחס.
יש גם לברר מה מידת הבטחון באבחון ה VSD.
אני מציע לך :1 להתיעץ עם גנטיקה וגם גינקולוג לגבי משמעות האסימטריה של החדרים במוח.

VSD קטן הוא בד"כ ללא משמעות רבה לאחר הלידה אך מצריך מעקב קרדיולוגי. הרבה מהם נסגרים ספונטנית.

כמו שאמרתי קודם, VSD באזור הפריממברנוטי הוא לדעתי סבה מספקת לעשות מי שפיר גם אם אין ממצאים אחרים.
בהצלחה.

שלום אמא!
בדרך כלל הצרות במסתם הראתי ניתנת לטפול ע"י הרחבה של המסתם ע"י בלון בצנתור.
אם החליטו ללכת לניתוח, אני מניח שמדובר במסתם מאד מעובה או בעל קוטר מאד קטן שלא התאים להרחבה בצנתור. במקרים כאלה לעתים יש צורך בניתוח ואז לעתים המנתח צריך לחתוך חלק מהמסתם כדי לתקן ההצרות או להרחיב את המוצא של חדר ימין עם טלאי. במקרים אלה עלולה להווצר דליפה משמעותית של המסתם הראתי.
מסתם נורמלי מאפשר זרימה חופשית של דם לראות בזמן התכווצות החדר הימני ומונע חזרה של דם מהראות לחדר בזמן ההרפיה של החדר הימני.
הדליפה גורמת לכך שבכל פעם שהחדר הימני שולח הדם לראות, בזמן ההרפיה, הדם מהראות חוזר לחדר הימני בגלל שאין מסתם נורמלי שמונע את החזרה.
יש ילדים שסובלים הענין הזה לעשרות שנים ללא בעיות, אך בחלק מהחולים זה גורם להרחבה ניכרת של חדר ימין ובהמשך דליפה של המסתם בין הפרוזדור לחדר הימני (מסתם טריקוספידלי) הגדלת פרוזדור ימין ובאופן משני התעיפות יתר ואפשרות להתפתחות הפרעות קצב.
ניתן במקרים הקיצוניים להשתיל בניתוח הומוגרפט עם מסתם (מחזיקים מעמד כ 6- 10 שנים בילדים)
והתחילו כבר להשתיל מסתמים בצנתור (אם כי לילדים גדולים הרבה יותר) גם הללו מחזיקים מעמד מספר שנים. הנושא מתפתח במהירות ויש התקדמות כל שנה בנושא.

שלום מירי
GOLF BALL או בשם אחר מוקד אקוגני הוא ממצא שכיח בסקירות או אקו לב עובר והוא מופיע יותר בחדר שמאל אך גם בימין. (ביותר מ 10% מהעוברים הנורמלים ותלוי גם בדברים טכניים כמו הזוית שרואים את הלב והמתמר שמשתמשים).
נקודות אלה אינן מום לב והדבר היחיד הרע שאמרו עליהן הוא שהן מהוות סמן סטטיסטי חלש לטריזומיות כמו תסמונת דאון.
מקובל ע"י רוב העוסקים בדבר שאם את אשה צעירה (26) והבדיקות האחרות תקינות (והן הרבה יותר חשובות!) אז לא מתייחסים לעניין. כלומר רוב האנשים מאמינים שממצא כזה ללא גורמי סכון אחרים באשה צעירה לא מצדיק בצוע דקור מי שפיר.
באקו לב עובר חשוב לבדוק את מבנה הלב ופחות חשוב המוקד האקוגני. זאת מאחר ובילדים עם תסמונת דאון יש שכיחות גבוהה מאד של מומי לב מולדים ואם אנו מוצאים מום לב, ובמיוחד כזה ששכיח בדאון אז כדאי להשלים בדיקת מי שפיר.

שלום מיכל
אין צורך בכלל להגביל ילדים עם ASD ובכל מקרה אין זה מעשי בגיל זה.

שלום אן
בד"כ מדובר בפעימות פרוזדוריות מוקדמות. אחרי פעימה מוקדמת יש זמן מעט ארוך יותר עד הפעימה הבאה וזה נראה כמו הפסקה. לעתים הפעימה המוקדמת באה מוקדם מאד ואינה מסוגלת לעבור מהפרוזדור לחדר (בגלל שמערכת ההולכה עדיין לא מוכנה לקבל פעימה נוספת) ואז זה נראה ממש כמו הפסקה קצרה.
בכל מקרה אלו תופעות שאין להן הרבה משמעות ובד"כ חולפות לאחר הלידה ואין צורך בטפול.
באקו לב עובר ניתן בד"כ לאבחן את התופעה ולשלול הפרעות חמורות יותר.

שלום מיכל
באופן כללי כאשר בודקים הדופק במשך היממה, הדופק בזמן שינה הוא נמוך יותר מאשר בזמן פעילות.
דופק 65 לדקה נשמע נמוך לגיל בשינה אך הוא נמשך שניות ספורות.
קשה להסיק מסקנות מירידה רגעית של הדופק (יש גירויים שונים אפילו בשינה שיכולים להאיט את הקצב למספר שניות)
איני יודע מדוע התינוק היה עם מוניטור, אך אם התינוק מתנהג נורמלי ואין לו כל בעיה, קרוב לודאי שאין לכך חשיבות. אפשר אם רוצים להשלים בדיקת הולטר ל 24 שעות כדי להתרשם מהדופק לאורך זמן בערנות ושינה וראות מה ממוצע הדופק ליממה.