פורום תאומים ושלישיות - יש לך שאלה?

הי איילה,
האם הם תאומים זהים?

אכן
מה הסיכוי לקטן לפתח סוכרת ואם יש איך למנוע אותה?

הי איילה,
כאשר התאום זהים, הווה אומר שהמטען הגנטי שלהם זהה, ולכן יש גם סיכוי לקטן לפתח סוכרת, אך גם אם יש סיכוי זה לא אומר שהיא תתפתח, לדעתי עלייך להתייעץ עם רופא מומחה לסוכרת, ולשאול באילו דרכים של תזונה ואמצעים אחרים אפשר לעזור למנוע, אני אינני רופאה ולכן אינני בקיאה בתחום זה,
בברכה,
דניאלה

הי שלומית,
לגבי הנושא של המשקל, הייתי מציעה לך לשאול בפורום הריון ולידה, אולם אני רוצה להדגיש את החשיבות של לאכול אוכל מזין בהריון עם תאומים , (ואני מאד שמחתי לשמוע שהתזונה שלך מגוונת ובריאה, המשיכי כך), ולקיחת ויטמינים, מכיוון שזה הריון בסיכון יותר גבוה לדעתי את צריכה להמשיך לאכול טוב ובריא, ולטפל בעצמך, והחשיבות של המשקל שאת מעלה היא משנית כרגע, אולם כדאי גם להתייעץ בפורום הריון ולידה.
מאחלת לך ולעוברייך בריאות,
בברכה
דניאלה

הי ענת,
בגיל 8 וחצי חודשים תינוקות סובלים בד"כ משיניים, ולא מגזים. איכות השינה היא טמפרמנט מולד, אך למרות הטמפרמנט אפשר לעזור לילד ללמוד להרדם באופן עצמאי במידה והוא מתעורר בלילה. לגבי המוצצים אפשר לשים מס' מוצצים במיטה, שבמידה ואחד נופל היא תוכל למצוא מוצץ אחר, ולגבי ההתעוררויות, הכי חשוב לא להוציא אותה מהחדר, (שזו הטעות הנפוצה, מהחשש שהיא תעיר את אחיה) אלא לעזור לה להרדם בחזרה מבלי להוציאה מהמיטה.
בברכה,
דניאלה

קודם כל תקחי נשימה עמוקה, ותרגעי, נכון שגידול תאומים טומן בחובו אתגרים , אבל הוא גם כיף גדול.
כרגע אני ממליצה לך להתרכז בהריון, לאפשר לעצמך לנוח, לאכול נכון, ולהתחזק מכיוון שגם הריון של תאומים לוקח המון משאבים מהאם, והמטרה היא שתגיעי לשבוע מתקדם, ושהם לא יוולדו לפני הזמן.
לגבי סדנאות הכנה להורות לתאומים, אני ממליצה לך להכנס לאתר של עמותת תאומים ושלישיות, או של המרכז לתאומים, ולברר לגבי מפגשים בנושא וסדנאות. למרות שכמו שאת יודעת יש את התאוריה ואת המעשי, וכמה שאנחנו מתכוננים עדיין כשהם מגיעים זה תמיד מפתיע, מאד חשוב לארגן לעצמך מערכת תמיכה שתתמוך בך בחודשים הראשונים לאחר הלידה, סבים, סבתות, מטפלת, ואת כל מי שניתן, כדי לעזור לך לעבור את ההתחלה עם תמיכה. חשוב גם לקרוא ולהתייעץ כדי להיות במודעות לפיתוח הנפרדות והאישיות האינדיבידואלית של כל תאום מהיום הראשון.
בסוף כולם גדלים ואנחנו מספיקים לשכוח עד כמה ההתחלה הייתה קשה,
בהצלחה,
דניאלה

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=37 id=link]הריון ולידה [/a].

הי שולה,
הסיכוי לתאומים עולה במקרים שלקרובים ‏מדרגה ראשונה של האם יש תאומים. לאם עם תאומים ‏בהריון קודם יש סיכוי גבוה פי שניים, ללידת תאומים ‏בהריון נוסף. לעומת זאת, ההיסטוריה המשפחתית של ‏האב אינה תורמת לשכיחות היווצרותם של תאומים.‏
בברכה,
דניאלה

ראשית כל אציין שאני בהריון עם תאומים שבוע 13+4 , ואצלי במשפחה אין תאומים.
ההריון הוא טבעי, והרופא אמר שהתאומים הם מבעלי!!!!! ולכן הכל אפשרי.......

מירב שלום, התופעה של שימוש באלימות, כדרך להבעת תסכול, קנאה תחרות ושלל נוסף של רגשות מאפיינת את הגיל ולא פוסחת, ואולי אפילו קיימת יותר בין אחים (לאו דוקא תאומים) בתוך המשפחה. התאומות, לעיתים מקשה יותר על ההורה לפעול, כי יש פה שני ילדים על אותו רצף התפתחותי והחשש שאת ביטאת, כי פעולה שלך תסמן אחת מהן באופן שלילי היא רק דוגמה אחת לחששות שעלולים להתעורר אל הורים לתאומים במצבים בהם עליהם להגיב ולפעול באופן ספציפי כלפיי אחד מהם (דרך אגב, לעיתים חוווים גם קושי בהקשר זה סביב תגובות חיוביות). נראה לי, כי מה שיכול לסייע במצבים אלו הוא לשמור על תגובה עיניינית. כלומר לנקוט בפעולה הורית שעוצרת באופן פיזי את האלימות ומלווה את זה במלל מכמו "לא מרביצים, אסור להרביץ, בואי תגידי לי מה קרה, תסבירי במילים, לא מרביצים לאחותך וגם לא לאף אחד אחר, זה לא נעים" וכדו'. מה שנראה לך מתאים לסיטואציה ולמשפחה שלכם. כך אולי תוכלי להרגיש פחות, מתייחסת שלילית מצידך לאחת מהן, אלא שאת מבצעת פעולה הורית -חינוכית חשובה וגם מעבירה מסר שלא תאפשרי לאף אחת מהן לפגוע או להיפגע. כדי גם לקחת בחשבון בתאומות את מה שמכונה "הנדנדה". יתכן ותופתעי לגלות בעוד פרק זמן קצר של מס' שבועות או ימים, כי נושא האלימות ימשיך להעסיק אותך והפעם מהכיוון של האחות התאומה, שעד עתה לא הראתה סימנים לכך. ואז תצטרכי לפעול באותו אופן, אך הפעם כלפיי בתך השניה. ודבר אחרון שיש לזכור כהורים- גם כשעסוקים סביב סוגייה שלילית שמופיעה אצל הילד, לא לשכוח לצד זה ובנפרד לראות ולציין דברים חיובים שקיימים. דוקא בתקופות אלו יש לכך חשיבות רבה למה שעובר הילד וההורה כאחד.
בהצלחה

גלי שלום, כבר הוזכרה פה בעבר חשיבותה של ההפרדה, כדי ליצור עבור כל אחד מהתאומים מרחב בנפרד מאחיו. את מציינת, כי בנותיך אינן דומות חיצונית וכי סיגלו לעצמן תחומי עיניין ועיסוקים חברתיים הן בנפרד והן משותפים. אפשר להבין מדוע יכול רעיון של הפרדה להראות לכם וגם להן, במצב כזה מיותר ואולי אפילו מוזר. יחד עם זאת, יתרונות ההפרדה ברורים. זוהי תחילה של יצרת מעגלי חברה והתמודדות לימודית נפרדים. גם אם כיום לא מורגשים מתח ותחרות באופן מיוחד או מצב של תלות אחת בשניה, הכניסה לבי"ס, מסגרת חדשה וחברה לא מוכרת עלולים לעורר זאת. כמו גם שלבים נוספים שלבים של טרום התבגרות, גיל ההתבגרות ובהמשך הדרך. לכן, נראה לי, שכדאי להציג את הצורך בהפרדה לאו דוקא מתוך מקום של קושי, אלא כשלב טבעי ורצוי בהתפתחות של כל אחת מהן. בהצלחה.

השאלה היא האם ההפרדה היא פתרון חיצוני ונוח להתמודדות עם התחרות (כדי ליצור מצב שיקל על ההתמודדות עמה, אז נפריד)? כי הרי ניתן גם לראות את התחרות כמשהו חיובי שצומחים ממנו וניתן לפתח ממנו מיומנויות. אני ובעלי שנינו מתחומי הטיפול ובלי להשתחצן, אנו בהחלט חווים כי המסרים שהבנות קיבלו עד היום ויקבלו בעתיד יעודדו נפרדות ויעודדו התמודדות טובה ככל הניתן לגבי תחרות.
האם מבינים למה התכוונתי?

גלי שלום,
אכן מדובר בצעד חיצוני, שיכול לאפשר הזדמנות קלה יתר ליצרת מעגלים חברתיים נפרדים והתייחסות השגית לימודית נפרדת. כמובן שלא מדובר בהפרדה טוטאלית ובמניעה טוטאלית של התמודדות אחאית עם תחרות ואת הפאן החיובי שמתלווה לזה, במידה ויש התייחסות בונה לעיניין, אלא אפשרות למצבים וזמנים פנויים מהנושא הזה. זוהי ההמלצה, אך אתם ההורים, שמכירים מקרוב . לשיקולכם. בהצלחה.

אני אמנם לא מומחית בתחום אלא מדברת בתור מי שיש לה אחות תאומה (זהה במקרה),
והופרדה ממנה בבית הספר,
מסכימה עם דעת המומחים שזה רק עוזר ותורם להתפתחות אישית של בנותייך,
אחותי ואני היינו יחד בהפסקות ועם חברים כמעט כל הזמן למרות ההפרדה,
מה שאפשר לנו להתפתח בנפרד בכיתה, לרכוש חברים נפרדים וקצת מקטין מתחושת ההשוואה, שמה לעשות, מלווה אחים ובייחוד תאומים, כל החיים...
אל תחששי, תמיד תהיה להן אחת את השנייה אם יצטרכו וסה"כ זה לא בי"ס נפרד רק כיתה נפרדת..

המון בהצלחה :-)

הי ברכה,
אני מודעת לכך שהתלבטות קשה עומדת לפנייך, אך בנוגע לשאלה שלך התשובה היא חד משמעית לא לעלות אחד מהתאומים לכיתה א' ואת השני להשאיר בגן, אלא לעשות את כל המאמצים האפשריים שזה לא יקרה. פשוט ההשלכות שיש לכך שתאום אחד נשאר בגן ואחותו עולה לא' הם מאד קשות. זה מקבע את ההירכיה ביניהם, ויכול מאד לפגוע בדימוי העצמי של התאום שנשאר בגן. אני הייתי מציעה לשקול אפשרות של בדיקה של מסגרת אחרת של כיתה א' שיכולה לתת מענה לצרכים של האח שמתקשה, ואם אין אפשרות אחרת אז עדיף להשאיר את שניהם מכיוון שאם ילדתך תכנס בשלה יותר לכיתה א' עדיף על האופציה של לעלות ילד לא בשל לכיתה א' (וכל ההשלכות הנובעות מכך).

רונית שלום, נראה שהכניסה לכיתה א' והרחבת האפשרויות החברתיות, היא הזדמנות טובה להתחיל את ההפרדה. כך כל אחד יוכל לבלות זמן נפרד מאחיו, לא נתון להשוואות, עומד בפני עצמו מול המשימות הלימודיות וההתמודדיות החברתיות. ניתן היה לחשוב שהישארות יחד תקל על ההתמודדיות, אולי יש בכך יתרון מסויים אך מצד שני הישארות יחד לא תאפשר גילוי הכוחות ואולי גם החולשות של כל אחד מהילדים כאשר הם לא נמצאים ביחד ותחריף מתחים , שממילא , כמו אצל כל אחים קיימים, סביב תחרות וקנאה. והכי חשוב, כדאי לבחון את הצומת הזאת בראייה לעתיד הרחוק ולא דוקא הקרוב. ההפרדה תחזק כל אחד מהם לבנות לו את חייו ותעזור במניעת תלות. יוכל להיווצר קשר נכון יותר ובריא יותר של שני אחים שלכל אד יש את חייו בנפרד.

הי דליה, בתאומות חשובה בניית הניפרדות הפסיכולוגית, עוד לפני ההפרדה הפיסית, כדי לבנות אותה אפשר שכל אחת מכן תשחק עם תאומה אחת במשחק אחר כשאתן נמצאות באותו החדר, ואז זה תורם לבנייה של הניפרדות הפסיכולוגית כאשר כל אחת יכולה לשחק במשהו אחר לצד אחותה, ולאו דווקא באותו משחק. אפשר גם מידי פעם, להפריד פיסית כך שכל אחת מכן תעשה פעילות נפרדת עם תאומה , אך צריך לראות שזה לא יוצר אצלם התנגדות, ושזה נעשה בהנאה, בכל מקרה אני מאד מעריכה את המודעות שלך לנושא,
בברכה,
דניאלה

מאיה שלום. לשאלתך, באופן כללי, ההמלצה היא לעשות כל שניתן, כדי שאחים תאומים יעלו יחד לכיתה א', אך אין ספק שיש מקום גם למצב שזה לא קורה ויש לשקול כל מקרה לגופו. טוב שהתחלתם כבר בשלב זה לחשוב על הנושא. יש לפניכם עוד שנת לימודים של התפתחות ונתינת סיוע לצרכיו של התאום הזקוק לכך, בהתאם ליכולותיו. לקראת סוף שלב זה תוכלו לבחון את המצב ולבנות תוכנית מתאימה שתתן מענה לצרכיו של כל ילד. אחת האפשרויות היא, שיעלו יחד לכיתה א' בבי"ס בו יש מענה של כיתה קטנה או תרכנית אחרת של סיוע לילדים בעלי קשים לימודיים. מה שחשוב הוא להעריך נכון את צרכיו של התאום המתקשה וזאת ניתן יהיה לעשות בסיוע של צוות השרות הפסיכולוגי שמלווה אותו במסגרת הגנית.
בהצלחה

הי חן,
לדעתי אפשר להפרידם לשתי עריסות נפרדות, ולשים את העריסות בסמיכות אחת לשנייה, כדי שעדיין יוכלו להרגיש את הנוכחות של התאום. לגבי הנושא של הלילות לא רשמת האם את מיניקה, בכל אופן גם אם את מניקה מומלץ לשלב הנקה עם בקבוקים בלילה כדי שיתעוררו פחות, ולעשות משמרות עם בן הזוג, לחלק את הלילה ביניכם, הלילות בהתחלה באמת קשים, ולוקח זמן עד שזה מתאזן, לכן מומלץ להעזר במי שאפשר כדי לעבור תקופה זו בשלום
בהצלחה,
דניאלה

שירלי שלום. בתיאור שלך מופיעים שני סוגי משחק. משחק משותף של גירוי תחומי התפתחות קוגנטיביים ומשחק לבד, חופשי על פי בחירת הילדים. מבחינת ההתפתחות התקינה, שני סוגי משחק אלו חשובים בגיל זה (וגם המשך). הסוג הראשון של המשחק, המשותף, חשוב כגרייה שכלית ועידוד אינטראקציה בין אישית ואילו הסוג השני, החופשי בו ילדיך משחקים עם עצמם, חשוב לצורך התפתחות תחושת היכולת להיות לבד מבלי הרגיש מצוקה רגשית וכן כדי לפתח את תחושת העצמי. בגיל זה, יש חשיבות לנוכחות הורית מורגשת בזמן שהילד משחק לבד, כך שהילד יוכל לקבל במידת הצורך התייחסות מעודדת, מתפאלת או מסייעת וכך יוכל להרגיש לבד, אך לא בודד. הורים אשר מתערבים במהלך משחק זה ומנסים להציע משחק חלופי או משותף עלולים לגרום לילד לתחושת חודרנות וכן לצמצם את תחושת המסוגלות לנפרדות. את סוג המשחק הראשון שהזכרנו, המשותף ניתן לשמור למצבים בהם נראה, כי הילד זקוק לגירוי החיצוני ופנוי לכך. המשחק של הילד עם עצמו הוא זמן טוב לפעילות משותפת עם ילדים אחרים בבית שפנוים לכך, שנעשה באותו חדר או בקרבת מקום, או לעיסוקים אחרים שיש לך שלא קשורים דוקא בילדים. צריך גם לזכור, כי במשך הזמן ,ילדיך ככול שיגדלו, יזמו גם שימוש במשחקים התפתחותיים וחשוב שתאפשרי לעצמך משחק משותף אתם גם במשחקים שנראים עבורם מעניינם כמו סיבוב גלגל של מכונית או זריקת כדור או כל דבר אחר שמעניין אותם.

אודליה שלום,
נראה כי זו הזדמנות עבורכם להעלות ולחדד את נושא התאומות ומקומו הייחודי והנפרד של כל אחד מילדיכם במשפחה ובתחום החברתי והלימודי. במידה והבקשה היתה מופנית במקביל מצד שני הילדים, אולי היה מקום להתלבט ולבדוק את העיניין יותר לעומק. אך את מתארת בקשה מצד ש' מתוך תפיסה, כי ירוויח מכך סיוע לימודי מאחיו ואת אחיו ד' לא מתנגד, אך חושש שהשינוי יביא איתו גם שינויים במצבו החברתי שלא ימצאו חן בעיניו. ההפרדה במשך שעות ביה"ס תורמת לכל אחד מהילדים בכך שמאפשרת למידה חופשית לרכוש כלים להתמודדות עם קושי וכן זמן משוחרר מ"תפקידים" של חלש / חזק, עוזר / נעזר. יתכן וכדאי לשמוע מש' מה חשב שירוויח מהשינוי. יתכן וציפה, כי אחיו יוכל להיות פנוי אליו בעת הצורך ושיעשה זאת ברצון ובכך יפתור את קשייו הלימודיים. כאן חשוב לדבר גם על צרכיו של אחיו ועל האפשרות שיהיו מצבים בהם ד' לא יהיה פנוי לעזור או ירגיש מתוסכל מכך שעליו לשמש מסייע לאחיו. ש' עלול לחוש אכזבה על כך שגם "ויתר" על חבריו לכיתה וגם עדיין צריך להתמודד עם קשייו בתחום הלימודי ולא זוכה לעזרה אותה ציפה לקבל מאחיו.
בהצלחה

הי אודליה,
בנוסף להתייחסות של מירי, ברצוני לחדד את הנושא שמאד חשוב לשים לב לכך שד. המחונן לא יקח את התפקיד הטיפולי של עזרה לאחיו המתקשה, זה לא תפקידו, ולא באחריותו, הוא יכול להיעזר בו לפעמים, אך האחריות למתן עזרה לש. המתקשה מוטלת עליכם ההורים. אני בטוחה שלש. המתקשה בלימודים יש כישורים אחרים שבהם הוא מצטיין, אני חושבת שכדאי גם לחזק את הכישורים הללו של ש., ולעבוד על הדימוי העצמי שלו, כדי שלא תתקבע התפיסה שד. הוא החזק והמוצלח, וש. הוא המתקשה. כך אפשר לשמור על עקרון הנדנדה שפעם אחד מהתאומים למעלה, ופעם השני.
בהצלחה,
דניאלה