פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

שלום רב!!!
ביתי בת 9 ילדה מקסימה וחייכנית ונרדמת בלילה בלי שום בעיה.......
הבעייה התחילה בזה שלפני כחודש ימים הלכנו לצפות בסרט טלת ממדי שנקרא קרוליין ובסרט היו לה הורים אמיתיים ועוד זוג הורים אחרים שנראים אותם ההורים אבל עם עיניים מכפתורים והם תמיד האכילו אותה בממתקים ונתנו לה כל טוב לא כמו ההורים האמיתיים שלהואז האמא השנייה אמרה לילדה עם את רוצה להשאר אצלי אני צריכה לתפור לך את העיניים לכפתורים כשתיראי כמוני... ואז הילדה אמרה לא לא לא אני רוצה לחזור אל אמא ואבא האמיתיים שלי ואז האמא שלה נהפכה למפלצת שרצה אחריה...... בקיצור 3 שבועות לאחר שצפינו בסרט ערב אחד הבת שלי התחילה לבכות ולצרוח ולרעוד ואמרה שהסרט לא יוצא לה מהראש, שהדמות של האמא רוצפת אחריה.... כעבור 3 ימים שראיתישזה לא עובר לה קבעתי לה טור לפסיכולוגית (אני גרה בקנדה) הפסיכולוגית הסבירה לה שזה טיבעי וזה יעבור וכן כעבור 4 ימים זה עבר אבל כעבור כמה ימים אחרי זה זה חזר בצורה אחרת עכשיו היא פוחדת לא להצליח להירדם ושואלת אותי כל יום אמא את מפטיחה שזה יעבור לי???? אני רואה כל מיני תמונות לא טובות ואני מנסה לחשוב על דברים טובים ואני לא מצליחה....... אז אני כרגע מרשה לה להירדם אם הוטלויזיה וזה עוזר לה אבל עדיין היא לא הילדה שלי הרגילה אלא ילדה מפוחדת.
איך אני יכולה לעזור לה????? (לקחתי אותה לפגישה שנייה אם הפסיכולוגית והיא לא הפסיקה לבכות וזה היה לאחר כמה ימים שהיתה בסדר גמור ואז חשבתי לעצמי אולי הפגישה השנייה שוב העלתה את הפחדים??!!

מה לעשות איך אני יכולה לעזור לבת שלי????

שלום רב.....
אני בן 26 מעשן חשיש מזה הרבה שנים.....לפני מספר שנים בוקר אחד חוויתי התקף חרדה ראשון מאד חזק....לאחר מכן המשיכו להגיע התקפים וכעבור מספר שבועות הופיע טיניטוסיחד עם זאת היה גם הרבה תחושות של ניתוק על בסיס יומיומי קבוע מעבר לזה הופיע גם לןפ מחשבתי של אלף ואחד שטויות למניהן.....הקיצר כל "החבילה" ,במשך 8 חודשים עבדתי קשה על תזונה נכונה ספורט ימי שבו אני עוסק מזה 15 שנה המשכתי לעבוד ולתפקד בחיי היומיום מלווה בפחדים וחרדות אבל לא מצאתי סיבה לעצור את מחזור החיים הסדיר....במקביל לאחר כחצי שנה החלתי מטפל בבעיות הטיניטוס אצל מדקר סיני.ובלי לשים לב יצאתי "מהמשבר"....לדאבוני חזרתי להשתמש בחשיש לתקופה ארוכה של שנתיים שוב עד ש הופיע לי שוב צפצוף מאד חזק, בעקבותזה החלטתי מיד לעצור את השימוש בחשיש ומאז הכל חזר לקדמותו אמנם גרסה יותר עדינה של העניין אבל עדיין סרט בהתגלמותו המטריד אותי ביותר זה תחושת הניתוק הזאת שמגיעה לה שוב לשעות רבות במשך היום.... חזרתי למטפל שלי וכעת אני מחפש לשלב גם טיפולים שיחתיים אצל פסיכולג,האם זה אפשרי להתגבר שוב על הבעייה???? אני יודע שזה בסך הכל אינדבדואלי אך אני מאד חושש שהתחושות ימשכו זמן רב...האם יש ממוצע מסויים של זמן אצל רוב נפגעי הסמים מסוג זה ???? בכל אופן אשמח לעצה וחוות דעת

ומה ידוע עליה בבקשה

לפני חצי שנה לאחר תקופה של לחץ ומתח הגעתי למיון עם סימפוטומים של התקף חרדה (בעיקר תחושה של חנק), לאחר בירור רפואי נמצאו ממצאים רפואיים לא משמעותיים שטופלו (הליקובקטר ורפלוקס) שהעלו לי את מפלס החרדה לגבהים חדשים.
עבר עלי חודש קשה מאוד (קשיי הרדמות, דפיקות לב, חרדות, פחד להשאר לבד) שלאחריו חזרתי לכאורה לתפקוד מלא (עבודה, ילדים וכו').

הפחתתי את גורמי הלחץ, אין לי כיום שום סיבה להיות בלחץ, אנשים מסביבי מאוד עוזרים, אבל אני לא מצליחה להשתחרר לחלוטין מהחרדה. כמעט מידי יום לפנות בוקר אני מתעוררת עם דפיקות לב שמשבשות לי את השינה, גורמות לי לכאבי ראש ומזינות שוב את החרדה של למחרת . המצב הזה גורם לי לדיכאון.
אני מנסה להבין האם טיפול פסיכולוגי יעזור לי במקרה הזה כיוון ש ב א מ ת אין לי כרגע שום סיבה להיות בלחץ. אני מרגישה כאילו יש לי טראומה שאני לא מצליחה להשתחרר ממנה. מה דעתכם ?

שלום לכם אני בת 46 יש לי בן זוג 7 שנים הוא רוצה שאעבור לגור אצלו ואני חרדה י לי 2 בנות בגיל 15 ו21 וגידלתי אותן לבדי אני חוששת כי ביתי הצעירה וגם הגדולה לא רוצות בזה אנחנו גרים באותה העיר מאז יש לי חרדות חזקים איני ישנה בלילות ואף משום מה בודקת אם הגז סגור לפני השינה מלא פעמים אני יודעת שהגיע הזמן לעבור שלב אך מפחדת לעבור ולא רגועה בכלל

שלום וברכה

הבת שלי כיום בת 16 וחצי היא תלמידה מצויינת וחייכנית ועד לפני חודש התנהגה כרגיל ובזמן האחרון הייתה קצת עצובה, לפני כמה ימים התעניינתי במצבה והיא ענתה לי שבגיל 5 וחצי לערך היא ובני הגדול שכיום הוא בן 23 ובאותו זמן היה בן 12 וחצי התחכחו אחד בשני כמובן עם בגדים וללא שום נגיעות באיברי מין או חשיפת בגדים אלא רק התחכחות אחד בשנייה כנראה מתוך סקרנות אבל כנראה שהמחשבות הללו עושות לה לא טוב, האמת היא שאני ממש לא יודעת איך להתנהג במצב כזה ואני בטוחה שזה היה רק סקרנות ואני חייבת לציין שהיחסים ביניהם מצויינים כאחים, מה גם שעברו 11 שנים והיא פשוט נזכרה בזה וזה לא עוזב אותה.... מה היא מרגישה?איך אני מתנהגת במצב הנ":ל?האם אני צריכה לפנות לבעל מקצוע ואיזה?

מודה לכם מאוד ויום טוב....

שלום,
לפני כחצי שנה אובחנתי כסובל מחרדה חברתית אצל פסיכיאטר. הוא נתן לי פריזמה כדור אחד ביום.
לקחתי במשך כחודשיים וחצי כדור פריזמה פעם ביום ולא הרגשתי שום שיפור מבחינת החרדות ואולי החמרה קלה. בעקבות זה הפסיכיאטר העלה לי את המינון לכדור וחצי פריזמה ביום המשכתי לקחת עוד חודשיים ושום ללא שום שיפור החלטתי להפסיק. אחרי הפסקה של חודש עם פריזמה פניתי לרופא אחר שנתן לי רסיטל חצי כדור ביום במשך שבוע כדי להתרגל ומשבוע השני כדור פעם ביום עם אפשרות לעלות את המינון אחרי 3 שבועות ל2 כדורים אם אין שיפור. האם זה טיפול נכון והאם הוא יעזור לי? אם הוא לא יעזור כדאי לעבור למשפחת תרופות אחרות (SNRI או בנזודיאזפינים) או להוסיף ביחד עם הרסיטל?
תודה,

שלום!
בת 26 כבר תקופה של כמה שנים שאני מקבלת בחילות מסיבות לא ברורות לאו דווקא אחרי אוכל אלא פתאום זה יכול לתקוף אותי, אם זה סתם באמצע בילוי או שאני עם חברות בבית או בעבודה או בכל מקום אחר, הבעיה היא שאני נכנסת מזה ללחץ ולמעין התקף חרדה מתחילה לחטוף סחרחורות וזה מגביר את תחושת הבחילות. ואז אני לא נהנית, לפעמים זה גם מונע ממני לצאת מהבית ואני מעדיפה להשאר בבית כדי לא לחטוף את ההתקף הזה בחוץ.
זה מונע ממני גם לפתח מערכת יחסים עם בחורים, אני נמנעת לצאת לדייטים כי אני פוחדת להרגיש ככה באמצע הדייט ואז זה יגרום לי להרגיש לא נוח, אני גם נמנעת לישון אצל אחרים או שישנו אצלי מאותה סיבה. זה דבר שמתחיל להשתלט לי על החיים ואני כבר לא יודעת מה לעשות.
זה קרה לי בעבר שהייתי יותר קטנה הפסיק לפני הצבא ולפני 5 שנים זה חזר שוב.
אני מנסה לעבוד על עצמי אבל זה לא מצליח, תמיד לפני שאני יוצאת אני משתדלת לא לאכול או לשתות (למרות שזה לא קשור) אבל זה לא עוזר ובכל זאת אני מקבלת את הבחילות והלחץ והחרדה חוזרים.
מה אני יכולה לעשות?
יש דבר אחד שמרגיע אותי מהבחילות אבל זה לא ממש עוזר לי בחיים, כי זה גם סוג של הרגל שאני מנסה להגמל ממנו מאז היותי קטנה וזה גם בעיה שאני לא מוצאת לה פיתרון. והיא שלפני השינה כדי להרדם וכדי להרגיע את עצמי אני דופקת את הראש בכרית.
לפסיכולוג אני מתביישת ללכת בגלל הבעיות האלה.
מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לעצמי?

מזה כשנה סובל בני בן העשר מ-OCD ולאחרונה המצב החמיר. הוא מתאר מצבים של אי שקט, חשש לאובדן שפיות ושל תחושות כגון רצון לחתוך את עצמו באמצעות הסכין בו הוא משתמש, או לפגוע בעצמו בדרך אחרת. הוא אומר שנדרש מעצמו מאמץ גדול על מנת לא לעשות זאת.
עד לפני כחודשיים ניסיתי פסיכולוגים, רפלקסולוגיה וביו פיטבק. שום דבר לא ממש עזר.
מה אתה מציע לי ? האם ניתן להשתמש בתכשיר טבעי כלשהו כגון סדרת ה-R על מנת לסייע בזמן התחושות הנוראיות ?

שלום,
שמי קרן ואני בת 30 אני סובלת מפחדים וחרדות וזה קורה במיוחד כשאני נמצאת לבד או בלילות
לא רגועה .בדרך כלל אני מרגישה מצויין רק בחברת אנשים
אני מרגישה שהמצב החמיר עם השנים ופוחדת לקחת טיפול המלווה בכדורים וברצוני לטפל בזה לפני שאכנס להריון
מה עלי לעשות??

שלום

אני בכמה לילות האחרונים חולם חלומות רעים עם זה קשור לדברים שעברתי בצבא.
שכמו שהבנתי הובילו לסכיזופרניה.
או חולם שהכל חוזר לי כמו פעם ומרגיש ככה פרוניות בחלום
ושקם מבין שהכל בסדר.
האם זה סימן למשהו או יכול להביל למשהו אני מטופל בפרפנאן במינון נמוך
ולא לוקח כל יום כי מרגיש שזה גורם לי להשמנה...

שלום,
אני בת 29, סובלת מזה שנתיים מהזעת יתר בעיקר בפנים. ההזעה קשורה ללחץ, מתח, התרגשות וגם למאכלים וריחות חריפים. ההזעה מלווה בהסמקה, דופק מהיר וגל חום. יש לציין כי אין לי בעיה עם קהל או בחברה, אם כי בגלל ההזעה אני מנסה לצמצם כיום מפגשים עם אנשים. אך מאחר ואין לי ברירה, אני כן נפגשת ומתמודדת למרות ההזעה. התחושה שלי היא שהחשש מההזעה רק מגביר את התופעה.
חשוב לי להבין האם מדובר בחרדה? האם יש משהו שיכול לעזור? למי אתה מציע לי לפנות?
תודה.

שלום.
אני סובל מחרדת טיסה.
הציעו לי לקחת נומבון , האם זה יעיל נגד החרדה?

אני טס מעט מאד וגם החרדה לא חזקה מאד אלא מאד לא נעימה ...קיבלתי את התרופה מחבר ולא הלכתי לרופא. אם זה אכן יעיל אשמח גם להכיר את דרכי השימוש ...

באיזה מינון ... כמה זמן לפני ..

תודה.

שלום,
יש לי אח בן 37, גר עדיין אצל ההורים, אקדמאי סיים הנדסה בטכניון. יש לו בעיה, הוא לא מתחיל עם בנות, הוא ניסה פעמיים שלוש כשהיה צעיר יותר- בסביבות גיל 23-25, ולא הצליח לו, ומאז הוא לא מנסה. הכירו לו מישהי כשהיה בן 27, הם היו ביחד תקופה קצרה ומאז כבר 10 שנים שאין לו קשר, אני גם בספק גדול אם הוא קיים יחסים אי פעם, הוא עם דימוי עצמי ובטחון נמוך, הוא היה פעם בטיפול אצל פסיכולוגית, לפני 10 שנים טיפול ארוך של שנה או אף יותר, לא נראה שזה עזר לו.
אנחנו נותנים לו מספרי טלפון של בנות, אך לא נראה שזה מלהיב אותו, הוא אומר שלא הולך לו..
הן מבקשות לראות לפני הפגישה תמונה שלו באינטרנט, אני מבקשת ממנו ללכת להצטלם צילום מקצועי אצל צלם כבר 4 שנים והוא לא הולך, ואין לנו מצלמה בבית. הוא בחור משכיל וחכם, יש לו עבודה טובה, הוא נראה טוב, נקי ויחד עם זאת הדימוי שלו נמוך. הוא לא אסרטיבי מספיק וחבל , הוא מפספס קשרים, אני רואה גברים אחרים שלא מתקרבים לאיכויות שלו שכבר נשואים עם ילדים והיו להם מערכות יחסים, אני רוצה להוסיף שהוא חסר ביטחון, משום שאבינו, נהג להכותנו בילדותנו, וגם להתעלל נפשית...
הצעתי לו ללכת לקורס הכוונה לגברים שלא יודעים להתחיל עם בנות יש כזה באיזור המרכז,אני חושבת שהוא צריך גם עזרה אולי מסרוגייט, נערת ליווי שתלמד אותו, לא נראה לי שיש לו מושג.
אני כל כמה חודשים באה ומנסה לדבר איתו ליעץ לו מאז שהוא בגיל 18-20 שזה הגיל להתחיל ולא הולך..איך ניתן לעזור לו?
תודה.

שלום,
אני צריכה לעבור ניתוח טחורים, יש לי את הדרגה הכי גבוהה(4), שמעתי וקראתי תגובות של אנשים שעברו את הניתוח, והם מתארים הזה, "כניתוח מהגהנום" , הרופאים ממליצים לקחת מרככי צואה ומשככי כאבים, לעשות אמבטיות וכד', וזה בכל זאת לא מפחית מעוצמות הכאב, לדבריהם.

יש כאלה שנוטלים אופטלגין בנוזל וזה לא עוזר להם ולכן הם לוקחים כדורים חזקים יותר, בנוסף הרופאים ממליצים לתת יציאות כל יום כדיי שלא תיהיה עצירות, אך אנשים מספרים שהכאב עד עילפון בעת יציאה, ושהם רואים כוכבים, במצב של התאפקות תיהיה עצירות ואח"כ שכבר תיהיה יציאה, היא יכולה להיות מלווה בדימומים חזקים ,בנוסף לדימומים שאמורים להיות לאחר ניתוח כזה. אחרי הניתוח הכאב בפי הטבעת מקרין על כל האיזור ויש בעיה ללכת, לעמוד לשבת, זה מקרין על הרגליים על הגב, אני לא יודעת איך אוכל לעשות אמבטיות שאמורות להרגיע.. הפחד מכאבים עזים והידיעה שעומדים לחתוך אותי באיזור שיהיה קשה לו להגליד בגלל מתן יציאות, ובנוסף דימומים והפחד מיציאה משתקים אותי מפחד, מדכאות אותי, משתלטות על מחשבותיי כל היום. אני מפחדת שלא אדע מה לעשות עם הכאבים העוצמתיים, מפחדת שמרוב כאב אאבד שליטה ואשתה בקבוק של אופטלגין, דבר שיכול לגרום למוות, אני בחרדות, אנא עזרו לי..