פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

עקב המצב הבטחוני בארץ אני אם ל2 ופוחדת שהקסמים יגיעו גם לאזורי אני לבד עם ילדי רוב הזמן וסובלת בלילות מרעידות של קור כאילו אני בולעת את הלשון בשינה מתעוררת מי זה או מנשיכת הלשון, הרדמות, יש לי לחצים מאחורי הראש בצד שמאלי עם כאבי עיניים וטישטוש ראיה וסחרחרות ולפעמים המון יציאות , נבדקת אצל נורלוג, סיטי תקין וגם בדיקת אלקטורדות לגלי המוח, נוטלת רסקיו טבעי כל לילה, מצבי ממשיך להדרדר במחשבות מוזרות מה עלי לעשות?

אני סובלת מחרדה כללית וחברתית מזה 6 שנים ללא טיפול בתרופות יש תקופות קשות ויש תקופות יותר טובות אומרים שבחרדה יש מתח בשרירים לאחרונה יש לי כאבי כתפיים צואר וגב שכואב מאוד מעולם לא סבלתי מכאבים בגוף האם זה יכול להגרם מהחרדה עצמה יש לציין שהתחלתי לעשות הרפיה הדרגתית אבל אני עדין סובלת . אם אני יתמיד אני יכולה לצאת מהכאבים הללו

שלום. אני רוצה לשתף אותכם בבעיה גדולה מאוד שאני נמצא בה. לא פעם קורה שאני הולך ברחוב או נוהג ברכבי ואני רואה מודדים שמשתמשים במכשיר שנקרא "טוטל סטיישן". ידוע לי שהמכשיר, ברוב הדגמים, מפיץ קרן לייזר שהעין האנושית אינה יכולה להבחין בה. כאשר אני נתקל במודד עם המכשיר הזה הגוף שלי נכנס לחרדה גבוהה מאוד. אני נהיה מדוכא ברמה של 100 אחוז ואני חושש שהקרן תיעוור אותי. הדבר מביא אותי למצב שאני משתדל לשהות בבית במשך היום ולצאת רק בערבים כי אני מניח שהמודדים עובדים בעיקר בשעות היום. מה עושים לעזאזל? המצב כ"כ חמור שאפילו זכיה במיליון שקל לא יכולים לשמח אותי במועקה שלי. מה עושים? תודה

שלום רב, בחודש האחרון בננו בן השנה וחצי החל להיות צמוד באופן דביק ביותר לאמא. במקביל התחילו שלשולים ורופאי המשפחה השונים שביקרנו אצלם לא מצליחים למצוא סיבות נראות לעין (חוץ מלאמר שזה וירוס). כמו כן, בתקופה האחרונה החל לפחד מנדנדות בגן השעשועים למרות שתמיד מאד אהב להתנדנד בנדנדות. אדגיש כי מדובר בתינוק שמתפתח בצורה יפה ומשיג את כל אבני הדרך ויותר מזה אפילו לפני הזמן לפי הספר. ביומיים האחרונים נודע לנו (בעקיפין ובדרך לא דרך) על אירוע חריג של נפילה ומכה בראש שארע לפני כחודש בגן הילדים ולא דווח לנו. אירוע בו התנדנד בננו על כסא, נפל וקיבל מכה חזקה בראש. מיד לאחר מכן היה חיוור, הקיא ומיד רצה לישון (ראיתי באינטרנט שדבר כזה יכול להצביע על זעזוע ראש). כאמור זה לא דווח לנו כלל על ידי צוות הגן, והאירוע נודע לנו בעקיפין ושלא ביוזמתנו - אנחנו לא חשבנו בכלל שיכול להיות שבגן לא ידווחו על כזה דבר. בימים שלאחר מכן בננו היה חולה בבית עם חום גבוה מאד הקאות ושלשולים. ובחודש האחרון מתנהג כפי שתיארתי לעיל. כמובן שאנו מחפשים כעת גן אחר כי כבר אין אמון בצוות הגן, גם בעקבות דברים נוספים שפתאום נפקחו עיננו לגביהם. שאלתי היא האם יכול להיות שהתינוק פשוט נמצא בחרדה כלשהי (מעבר לחרדת הנטישה הרגילה)? וכיצד אם בכלל ניתן לטפל בחרדות בגיל זה?

שלום: יש לי כבר שנתיים פחדים ומחשבות מפני המוות עד לפני שנתיים לקחתי את המוות כדבר ברור מאליו מלפני שנתיים אני לא יכולה להשלים עם זה עקב מות חברה( מהמחלה )דבר שהכניס לי פחדים מאז יום יום וגם עקב אנשים קרובים שמתו , זה הכניס אותי לפחדים ומחשבות על מוות נוראיות וגם פחד רב מהמחלה שלא נדע.אני מרגישה שאותם אנשים שמתו נעלמו לי מהר מהחיים-מישהו קרוב, קרוב משפחה, סבא, נהייתי גם פחדנית נוראה כל כאב שיש לי אני מדמיינת ונכנסת לפחד מהמחלה הזו שלא נדע. בגלל זה ובגלל הכל יש לי מחשבות יום יום.נהייתי היפוכונדורית כל דבר בודקת באינטרנט אם משהו כואב לי .איך אני ירגיע את עצמי? אני גם עושה הרבה בדיקות רק כדי להרגיע את עצמי! אני לא רוצה להתחיל עם כדורים וכ"ו. תודה רבה רבה נ.ב--אני בת 27 עוד חודש נשואה +2

שלום רב, אני שרוי במצב רוח ירוד מזה 4 חודשים (אולי דיכאון), אני חושב שאני יודע מה הם הגורמים... אני מבצע פעילויות, אוכל טוב ישן טוב וכו', אבל מרגיש מצב רוח ירוד,חרדות,עצבות והיעדר תגובה מאירועים משמחים. לאיזה סוג של טיפול/מטפל (לא מעוניין בכדורים, אלא רק שיחות) פסיכולוגי הכי כדי, מהיר ומומלץ לי לפנות? אשמח לתשובה.

ערב טוב אנשים יקרים שאלה לי אליכם אני בן 25 ב 5 חודשים האחרונים אני סובל מחרדה כללית ודיכאון *בעבר היה לי גם מצב דומה שנפתר ע"י הסרוקסט בגיל 18 אך הפעם זה שוב חזר לי .. הפסיכיאטר שלי המליץ לי על אפקסור XR 75.. אני כבר 25 יום עם האפקסור עד לפני שבוע וחצי התחלתי להרגיש את השינוי לטובה- המצב רוח התחיל לחזור והחרדות החלו להעלם- וממש הרגשתי מצויין. אבל אתמול שוב המצב רוח והחרדות החלו לחזור -בעיקבות ויכוח קטן ופשוט שהיה לי בעבודה.. שאלתי היא האם האפקסור הפסיק להשפיע או שכדי לתת לו עוד קצת זמן אשמח לתשובה

כתבתי פה בעבר על מצבי , יש לי פסיכולוג אבל מה הוא כבר יכול לעשות לי ,אני לוקח כדורים על פי מה שהפסיכיאטר אומר אבל אני ממשיך לחיות(או למות) בתוך העולם שלי ואני מלא חרדה ואני לא יודע אפילו למה אני כותה כאן אני לא יודע מה אני רוצה ממכם , השאלה היא אבל למי כן צריך לפנות ? מי כן יכול להחזיר אותי אל עצמי ? אני בקושי אוכל אין לי תאבון ואין לי את הרצון לחיות ,אני לא עושה כלום ,רע לי , אז בשביל מה אני קם בבוקר , פשוט נמאס לי לישון , ואני קם לעוד יום של חרדה וסבל, אוקיי אז מהאתה יכול לעשות ? כלום ,מה ההורים שלי יכולים לעשוץ? כלום ,מה אני יכול לעשות ? כלום ,מה הפסיכיאטר יכול באמת לעשות ולעזור חוץ מלתת כדורים ? כלום , המצב שלי רק מחמיר אני לא מפסיק לנתח כל דבר ואני לא "חי" שום דבר , ושוב אני לא יודע למה אני כותב את זה כאן

רציתי לספר שגרתי ביפן תקופה של שלוש שנים ואך לא מזמן חזרתי לישראל ,בעת שהותי שם התרגלתי לבתי הדירות בעלי החלונות הגדולים שאור בהם אינו מצרך נדיר שלא לדבר על איוורור,.כשחזרתי גם אני נתקפתי בהרגשה לא נעימה כשכבה האור במדרגות באופן פתאומי ידעתי שיש דרך לפתור את הבעייה ,לא עלה בדעתי שהרגשתי לא נורמלית ואף לא טבעית, לעומת זאת עלה בראשי הרעיון שאת ההרגשה הלא נעימה ניתן לפתור בתהליך קצר ולא קשה של סימון המדרגות בצבע פולט אור ולא השימוש הידוע המשני לקיסם, גיליתי שכאשר המדרגות מסומנות בצבע פולט אור הרגשת חוסר הודאות והפחד לגבי מיקום המדרגה הבאה אם היא נמצאת או לא נעלמות, הופתעתי לגלות שסימון בצבע פולט אור הינו פתרון פשוט ואינו יקר המציאות ויעיל מאוד אף בסימון מספרי קומות בבניין שמוכח כצורך יומיומי ,וכן המעקה למדרגות אני נפתר גם מהרגשת השהיה בחלל חשוך לחלוטין שהיא ללא כל עוררין הרגשה לא טבעית ומעוררת חלחלה . לסיכום הפתרון לחושך במדרגות נעוץ בסימונן בצבע פולט אור.

שלום אני יוסי סובל מדכאון וחרדה כבר למעלה מ5 שנים ברמות שונות לאורך השנים לפני שנה וקצת הלכתי לרופאת משפחה וסיפרתי לה על הבעיות שלי והיא נתנה לי ציפרלאקס. לקחתי את זה איזה תקופה וזה עשה לי טוב, מפחית חרדות וכאילו משנה את הבנאדם, לפעמים הרגשתי שאני לא אני.מאבד חוש הומור ועוד אני יודע שזה מחשבות שווא אבל הטריגר של החרדה ופחד משתולל אצלי מסיטואציות מסוימות. לפני קצת יותר מחצי שנה הלכתי לפסיכולוג לראשונה אחרי כל השנים שחייתי עם העניין. מחשבות טורדניות שקשורות לאמונה, מותר לעשות ואסור לעשות ( כאילו החטא והפחד מפני העונש) כאשר הפחד מפני העונש מוביל לחרדה.למדתי להתמודד עם בעיה זו לאורך השנים ולחיות איתה. לאחרונה המצב החמיר- אני לא עובד סדיר והייתי הרבה זמן יחסית בבית, והיו לי זמן למחשבות וראיתי איזשהו סרט שבעקבותו נכנסתי למצב שבו אני חושב על מה שראיתי בסרט שאסור לעשות בדת אחרת ואני נתקף חרדה שיקרה לי מה שקרה לה בסרט. אני יודע ומבין שזה לא הגיוני אבל החרדה והמחשבה מקננת בתוכי ולא עוזבת, ברגע שאני דורך מחוץ לבית, לפעמים קצת נרגע לבד והמחשבות רצות, אבל אני במלחמה עם עצמי אסור מותר אסור מותר וזה מכניס אותי לדיכאון. וגם מונע ממני להינות מדברים שגרמו לי הנאה כמו בעבר ופוגם לי באיכות חיים. אנא תציעו לי עזרה אני ממש מבקש..

שלום רב, חרדה חברתית- למי אני יכול לפנות ? פסיכולוג קליני?פסיכותרפיסט? לאיזה סוג של מטפל? יש כללים שיכולים להנחות לאיזה מטפל לפנות בעניין החרדה החברתית? תודה רבה.

אני בחורה בת 21 ,כל חיי סבלתי ממחסור ,תמיד לא היה לי ,היה חסר לי ,הייתי ילדה שגדלה בפנימייה אמא הייתה בבית חולים לחולי נפש ואני גדלתי מבלי שאף אחד ידאג לי או יקנה לי מה שאני צריכה תמיד היה חסר לי והרגשתי חסרת אוני אני בטוחה שהאופי שלי כיום מושפע מאוד מהעבר שלי ,היום אני בחורה עצמאית לחלוטין ,עובדת כסוכנת ביטוח (כן בגיל 21) עובדת כדוגמנית ,בקיצור מרוויחה ממש טוב ,הבעיה שלי היא כזו אני ממש חייה בפחד שיחסר לי ולא יהיה לי בעתיד ,אני כל הזמן חוסכת וחוסכת ,מתה מפחד שיום אחד לא יהיה לי יותר כסף אני חוסכת 5000 ש:"ח מהמשכורת שלי שזה נראה לי המון ובכל אופן מה שנשאר אני מפחדת לבזבז כל דבר שאני צריכה לקנות אני עושה חישובים ,רושמת כל דבר שאני קונה ,וכל תחילת חודש אני רושמת מה יהיו ההוצאות שלי אני מפחדת להיות מנוצלת ,וכל פעם שאני מוציאה כסף אני דואגת שהוא לא יהיה לשווא ,אני מפחדת שלקנות בגדים שמא יהיה סוף עונה ואי יפסיד בנוסף לזה אני עושה מעשה מאוד חמור ,כתוצאה מהבעיה שלי אני נוטה לגנוב גונבת מהעבודה אוכל של אנשים ,ככה אני מרגישה טוב עם עצמי שהרווחתי כביכול אני מנסה לעבוד ל עצמי , פשוט קשה לי המצב הזה ,ממש רע לי ,אני לא אדם רע ,אוהבת לעזור ולהתנדב ,לא משקרת ולא עושה דברים רעים אבל זו החולשה שלי ,קשה לי רע לי במצב הזה ,אני כל הזמן מצפה שיוציאו עליי אני מתוסכלת מזה שבגלל החיים הקשים שלי ,אני בגילי צריכה להשכיר דירה ,וכל ההוצאות הנילוות כל חיי הייתי צריכה לעבוד למען דברים כל כך בסיסייים בניגוד לחבריי שקבלו הכל באופן מאוד טבעי ועדיין חיים על חשבון ההורים המצב הזה מביא אותי לתסכול נוראי שגורם לי להיות אדם כזה מחושב וקמצן ברמה אובססיבית ,ועד למצב של גניבה ,מה עליי לעשות מלבד פסיכולוג ,איך אני יכולה לעבוד על עצמי

שלום שמי קובי אני בן 36 רווק סובל למעלה משנה פלוס מחרדות ופוביות של אסונות טבע חס ושלום לא עלינו אני נוטל תרופות נגד זה כגון : 1.סרוקוול 100 מ"ג בערב 2.קלונקס 0.5 מ"ג שלוש פעמים ביום 3.פרטן 2 מ"ג בוקר וצהריים את התרופות האלה אני לוקח למעלה מחודשיים עקב כישלון בתרופות מסוג ה-SSRI לקחתי במשך 3 חודשים רסיטל במינון עד 60 מ"ג ולא עזר ואחרי ניסיתי חודשיים את הפאקסט שרק הגביר את החרדות והמחשבות האובדניות שלי . כרגע הסרוקוול עושה את העבודה אבל לכמה שעות וזהו והקלונקס שאני לוקח שלוש פעמים ביום במינון של 0.5 מ"ג לכל כדור זה כבר לא משפיע עליי בצורה טובה , מה אתם ממליצים לי לעשות ?

לד"ר שלום רב אני אישה בת-49 מיזה תקופה שאני מתקשה בהרדמות, איך שנכנסת למיטה עולים לי מחשבות על מחלות שחלילה עלולות לתקוף אותי במיוחד הבהלה ממחלת הסרטן (אימי נפטרה מיזה) אני כל הזמן מדמיינת ומתחילה להרגיש מיחושים ואז נכנסת לפאניקה, קמה לשתות מים ,פיפי,עושה סיבוב בבית וחוזרת למיטה ושוב מחשבותי נודדות ל...אם זה יקרה...מה יהיה איתי..אויי לי אני בסיכון....וכו' וכו'... יש לי פחד שחשה אותו חזק בתוכי שמעיר אותי לעיתים משנתי, עד כדי כך אתמול כבר חלמתי שאני חולה במחלה, זה הייה סיוט נוראי שאני מודעת שבמחשבותי הבאתי זאת לעצמי, עכשיו אני פוחדת יותר, כידוע יש אמרה שרצה "מחשבה יוצרת מציאות" לא עלינו מקווה שזה לא נכון, ומקווה שהמחשבות והחרדות שלי לא באמת יביאו אותי לחולי, אנא עזור לי להפטר מהחיידק הנוראי שתוקף אתי בלילות, אני הרי צריכה להשקים לעבודה, ודבר זה מפריע ומתיש אנא על תמליץ לי תרופות או כדורי שינה ,איני רוצה להיות תלוייה בזה, ואם יש דרך אלטרנטיבית או משהו דומה אשמח ממתינה לתשובתך המרגיעה

שלום יש לי ילד בן 10 שלאחרונה מתעורר משינה מפוחד בלי לדעת להסביר ממה חשוב לי לציין שזה קרה לו כשהוא היה בערך בן 6 וזה נמשך בערך שנה כמעט כל לילה הוא מתעורר סהרורי מתחיל לרוץ בבית ולהגיד שהוא מפחד. לאט לאט אני מצליחה להרגיע אותו בזה שאני מבקשת ממנו לחשוב על משהו נחמד ומדברת איתו על כל מיני דברים שקרו במשך היום עד שהוא נרדם. רציתי לדעת איך עליי לטפל בעניין ולמה בכלל זה קורה. דרך אגב גם לילד האמצעי שהוא בן 7 היתה תקופה כזאת , בינתיים זה עבר לו האם זה טבעי?