פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

התעוררתי אתמול בלילה עם טשטוש בראיה לקח שעה עד שזה עבר.כל בדיקותי תקינות כולל ראיה 6 6 אז ממה זה יכול להיות נפשי?

בעקבות משבר חריף ועוצמתי וארוך ואינטנסיבי...מאז נשארו שאריות של סוג של פוסט טראומה ו/ חרדה, אינני יודעת בדיוק לאיזו נישה מדובר שכן עד כה טופלתי בפסיכותרפיה דינאמית שלא עזרה. לעניין אני מחפשת מטפלת אינגרטיבית- גם דינאמת, גם קוגניטיבית, היפנוזה, דמיון מודרך ו EMDR כל הארטילריה האפשרית. רק מלחשוב על לחפש מטפלת שכזו אני מתייאשת ומוותרת וגם סביר להניח שהעלות תהיה גבוהה. קראתי שאתה מציין שאת החרדה ניתן להפחית בעוצמתה אבל לא להעלימה לגמרי, ואני תוהה מדוע זה כך? ואיזו תקווה ומוטיבציה הדבר הזה נותן? בנוסף, עשיתי את כל הטעויות האפשרויות בנושא, כגון קריאה של אינספור מחקרים, מאמרים ותאוריות על הפרעות שונות ורבות שלבסוף אינני יודעת להבדיל ולומר ממה אני סובלת באופן אובייקטיבי וממה אני מצפה או מדמיינת על סמך הסטטיסטיקות. כמו-כן, אני משערת שלימודי פסיכולוגיה לתואר שני לא יעשו עימי חסד עכשיו, נכון? יש עוד הרבה על מה לכתוב אבל אסתפק בכל לעת עתה ולו רק מהסיבה שאינני יודעת מאיזה צד - אני לא נפגעתי (הנרקסיסטי, הטראומטי, התאורטי וכו'...) תודה

שלום לכם.. מאז ומתמיד הייתי חסרת ביטחון וביישנית,הייתה תקופה ש'בניתי' לי ביטחון והרגשתי טוב עם עצמי. אבל זה כבר 4 שנים שאני נמצאת במעין חור שחור.לא שמחה ולא מרגישה מסופקת משום כלום. תמיד יש את המילה אם..אם אתחיל לעבוד ואם אתחתן אהיה רגועה ושמחה.אבל עבדתי ואני נשואה ובכל זאת לא שמחה.רק בדיעבד כשאני מסתכלת על תקופה שהייתה באמת יפה ושמחה מבחוץ אני אומרת איך לא הערכתי ,איך לא ידעתי לשמוח ? עזבתי את העבודה לפני חצי שנה ומאז אני יושבת בבית מפתחת לי חרדות על גבי חרדות.מפחדת לדבר עם אנשים,מפחדת ללכת לריאון עבודה,כבר קרה ששלחתי קורות חיים התקשרו אליי ולא עניתי או במקרה היותר גרוע עניתי ואמרתי שאגיע בשעה שצויינה ופשוט לא הגעתי. :( אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי ואיך לצאת מהמצב שאליו נקלעתי,אף פעם אני לא זוכרת שהיו לי דפיקות לב מואצות,קושי לנשום ,סחרורות,הפרעות בדיבור כמו גימגום,בליעת מילים וחוסר ריכוז. אני מרגישה שהחרדות פוגעות בי ומונעות ממני כל דבר מהנה.אני מפחדת פחד מוות מכישלון,אני מעדיפה לא לנסות דבר העיקר לא להיכשל.המחשבה שלא אצליח משתקת אותי וגורמת לי לא לעשות כלום עם עצמי. אני רוצה לטפל בזה אבל אתם מאמינים לי שרק המחשבה ללכת לטיפול קבוצתי מרתיעה אותי?המחשבה שאצטרך לדבר מול קהל אנשים על מנת לעזור לי מפחידה אותי :( מה עושים?איזה טיפולים יעזרו לי להעלים אחת ולתמיד את הפחדים והחששות שלי? סליחה על האורך ותודה מראש על התשובה. יום טוב ליאת

הי שמי יעל ואני בת 21, כשהייתי בגיל 4 אימי נפטרה ממחלת הסרטן, ומאז כבר מגיל קטן כמעט כל דבר שקורה לי(או לא קורה לי),אני חושבת שיש לי סרטן,ואני מרגישה דברים מוזרים,וכל הזמן רצה לרופאים, וזה לא הבעיה היחידה,יש לי פחד ממוות גם שלי וגם מהאנשים שקרובים אלי,אני מפחדת גם לישון לבד בלילה ,טוב אני לא רוצה לפרט את כל הפחדים כי יש המון, המצב החמיר שלפני חודשיים הכלבה שלי מתה באופן פתאומי ומאז הפחדים מתחזקים וקשה לי לתפקד ככה, אשמח לקבל עזרה תודה יעל.

היי, אני בחורה בסביבות גיל 30, לא סגורה מאוד,ואינטליגנטית, שסובלת מפוסט-טראומה בלי לפרט. הבעיה שהובילה אותי לפורום הנה חרדת טיסות. זו לא החרדה היחידה שלי, ואין לי ספק מה המקור שלה. בשנים האחרונות לאחר טיפול פסיכולוגי ממושך, מצבי הנפשי השתפר, אך עדיין אני סוחבת על גבי את העבר שלא מרפה. לכן קוראים לזה פוסט טראומה. אני יכולה לפתח תגובה קיצונית יותר למצבים מלחיצים מאנשים אחרים, כי זה זורק אותי אחורה למצבים של חוסר שליטה שהייתי בהם. משום כך, בהווה אני מנסה מאוד להיות בשליטה, לדוגמא: אני מרגישה הרבה יותר בטוח כשאני נוהגת מאשר כשמישהו אחר נוהג. אני משוכנעת שאני נוהגת טוב יותר ויותר בזהירות, והאמת היא שיש בזה שמץ של אמת גם, משום שאני חייבת להיות בשליטה. בעבר עד גיל 20, טסתי מספר פעמים. אך בגיל 20 זו הייתה הטיסה האחרונה שלי. אני יודעת שפחד הטיסות הוא לא שורש הבעיה וזה רק איזשהו סימפטום. אין לי כסף להמשך טיפול פסיכולוגי (הייתי שנים בטיפול), ובאיזשהו מקום אני גם לא מאוד משוכנעת שזה מה שיפתור לי את כל הבעיות (ללא ספק). זה תלויי רק ברצון שלי. 1 קראתי בתגובות קודמות, שיש מקומות שמקבלים לטיפול פסיכולוגי ללא כסף, או בעלות נמוכה. היכן יש מקום כזה בירושלים? 2. זה לא שיש לי איזה טיסה מתוכננת בזמן הקרוב, אך אני יודעת שאני עלולה בעתיד להיות במצב של טיסה שאצטרך או ארצה לעשות, ואני לא רוצה למנוע מעצמי לראות עולם ולהתפתח, לא רוצה לגרום לעצמי להיכנע לפחדים. מה עושים? תודה מראש על התשובה.

לסבתא שלי יש פחד נוראי ממקומות סגורים אפילו אם המקומות מרווחים מאוד, היא לא ניכנסת אליהם הבעיה מתבטאת בעיקר במעליות. אי אפשר לעלות איתה במעליות ולעיתים אין ברירה כי יש מקומות מרוביי קומות, כל עליה איתה במעלית אפילו של 5 שנית מלווה בחרדה ולחץ של הסובבים אותה וזה פשוט מורט שערות, היא כול כך לחוצה שאפשר להתפוצץ. הרבה פעמים היא גם בחרדה ממקומות שלא ממש סגורים כמו במכונית כשלא פותחים חלון, וכשמדליקים חימום. בדרך כלל היא גם מרגישה במקומות האלה שהיא לא יכולה לנשום האם יש פיתרון לבעיה? מכיוון שהבעיה לא מלחיצה רק אותה אלא גם את סובביה

אני בת 18 וחצי מפתח תקוה . וקשה לי לצאת לתקופה ארוכה מהבית כלומר בין יום ליומיים וגם היה קשה לי שאמא שלי נוסעת לחוץ לארץ ואפילו ניסיתי להתאבד ממש לא נעים לי מהמצב הזה אני בוכה המון קשה לי לישון ולנשום וגם אני בקושי אוכלת ואני מרגישה שאני מאכזבת את עצמי כי אני רוצה כן לצאת ולהנות וגם מאכזבת את בני המשפחה והחברים . אני רוצה עזרה בדחיפות אודה לך מאוד אורטל

אני בת 43 סובלת מחרדה חברתית ניסיתי הכל במהלך החיים. בין היתר דיקור סיני דימיון מודרך טיפול בקבוצות גהה טיפול תרופתי אני לא יכולה עם תופעת הלואי של חוסר חשק מיני וזה קרה לי בכל בכדורים לאחרונה ניסיתי גם תרופות הרגעה אך אני מפחדת להמשיך איתם מחשש להתמכרות . אצלי זה משהו כרוני . נמאס לי לחיות עם החרדה שמלווה אותי לאורך חיי כמו צל מה הפיתרון שלי שקלתי אולי קצת אלכוהול בתה של הבוקר אך איזה סוג? נראה לי שגם הפסיכיאטרית התיאשה ממני .......

אני בן 37 רווק גר עם ההורים סובל כבר למעלה משנה וחצי מחרדות ופוביות אני נוטל בערב קבוע סרוקוול 100 מ"ג והסרוקוול תאמין לי מרגיע אותי אחרי שעה שעתיים לאחר הנטילה אבל שאני קם בבוקר בשעות 9-11 כבר לדעתי ההשפעה נעלמת . ובנוסף אני נוטל קלונקס 0.5 מ"ג שלוש פעמים ביום כבר חצי שנה פלוס ובזמן האחרון אני מרגיש שהוא לא משפיע ואיננו מרגיע . השאלות שלי הם : 1.הגיוני שסרוקוול משפיע בין שש לשמונה שעות לאחר הנטילה ? 2.מדוע הקלונקס כבר לא משפיע עליי והאם יש משהו אחר יותר חזק וטוב כי כבר התנסתי ב-SSRI ולא עזר ?

שלום אני מנסה להכניס להריון שלישי ושלשום קבלתי וסת מאז אני בחרדות לחוצה מחשבות שלליות כמו אני בטח לא יכולה להכניס יותר להריון או שהזרע של בעלי כבר לא טוב יותר אני כל הריון בלחץ אני משתגעת מעצמי היתה לי הפלה בוששת לפני ההריון הראשון שלי ואחרי ההפלה נכנסתי נורא חזק לחרדות אללו אני יודעת שאני יכולה להביא ילדים לעולם יש לי שני אוצרות בבית אבל שוב שוקעת לחרדות ולמחשבות אני כבר בלחץ מה יהיה ושוב יגיע המחזור חלילה אני יכניס לעוד יותר חרדות ממה שאני החשב ומגיע ההריון המיוחל אני חוששת שמה לא יראו דופק או משהו לא תקין וזאת בגלל ההפלה שהיתה לי שאני המון חושבת אליה שהיתה יכולה להיות לי עוד ילד ילדה מה עושים? האם אפשר לקחת משהו כדי להרגע? תודה מראש

שלום רב, אני כבן 24 ובכוונתי לפנות לטיפול פסיכולוגי עקב דיכאון וחרדות. אני חושב/מניח שאני מרגיש ככה אולי בגלל העבר שלי. מה קודם בסדר העדיפויות לפנייה לטיפול? שיטת טיפול שבה משתמש המטפל או הכימיה והקשר שיווצרו ביני לבין המטפל? האם עלי לקחת בחשבון את שיטת הטיפול לפני שאני פונה לטיפול או שפשוט הקשר שיווצר בינינו הוא החשוב, לא משנה מהי שיטת הטיפול ? אשמח לתשובה. תודה.

שלום.אני בת34 גרושה מזה שנתיים וחצי,בודדה בארץ.הילדים שני בנים בני 6.5 ו5,האבא בתמונה אך לא בהתלהבות יתרה,כמו כן התמונה האחרונה שהם ראו לפני שביקשתי שיעזוב זאת סטירה ודחיפה לקיר ובעצם אף פעם לא היתה אווירה של כבוד כלפי מצידו.אני ברקע ילדה מוכה עם אב אלכהליסט,הוריי לא התגרשו,מעולם לא הבנתי את אמי בנושא.כעת יש לי בעיה עם עצמי ולעיתים אני ממש מיואשת,בני הגדול מאוד פעלתן,הרבה פעמים מציק לאח שלו,בקיצור לפעמים אני לא מצליחה להשטלת על עצמי ונותנת לו פליק או סטירה.ברור לי שזההוא מעגל סגור שצריך לפרוץ אך אינני יודעת איך.בריאותי הנפשי גם בעבר לא היה טוב היתי בדיכאון אחרי לידות,גם עכשיו חיי הם עבודה בית ולהפך.אנא עזרו לי ,אני ממש במצוקה,כועסת על עצמי ומיואשת.חשבתי שאולי הילד עם הפרעת קשב וריכוז אך לפי ההצלחות בבית הספר לא נראה כך.הבעיה היא אצלי.אנא עזרו לי ! תודה רבה

אני תושבת הדרום ועד לפני מספר ימים הייתי יצוקה בתוך הממד ביחד עם בעלי ושלושת ילדיי. במהלך כל תקופת המלחמה בעלי ואני הפגנו חוסן ותפקדנו בצורה כמעט מושלמת ובכך גרמנו לכך שגם ילדינו היו רגועים ועברו את התקופה הקשה בשלום. עזרנו ועודדנו גם חברים ובני משפחה. עם סיום המלחמה והחזרה לשיגרה נתקפתי בעצב נורא ובכל פעם שאני נשאלת איך עברה המלחמה אני מיד פורצת בבכי.האם זוהי תופעה נורמאלית שעשויה לחלוף ?

שלום, אני חוששת שאני סובלת מחרדת נהיגה ואני מעונינת לדעת מה האופציות לטיפול בנושא? האם ישנו מקום שניתן לעבור איבחון כלשהו בנושא? תודה מראש.

שלום רב! ביתי בת 17 סובלת מתופעות שונות אולי גם קשורות אחת בשנייה וזאת הייתי רוצה לספר בכדי לקבל את העזרה המתאימה. מדובר בילדה חולה נולדה בלידה קשה מטופלת ולכן יש לרוץ עימה לבתי חולים, מכיוון שהיא תלותית בי ואינה עצמאית .לומדת בבי'ס רגיל כיתה קטנה . במסגרות מחוץ לבית אין טענות. יש שאלות שמופנות לגורמים ,אבל פחות מאשר מופנות אלי כאם. אני גרושה אביה של ביתי לא בקשר איתה וזה מספר רב של שנים כמעט מאז לידתה. ביתי סובלת מדאגות יתר לדוגמא:אם אמורה להפגש עם חונכת חדשה. אם אמורה להתחיל מסגרת חדשה. אם נעדרה מביה'ס עקב טיפולים ,יום למחרת אין את הבטחון ללכת . אם מדובר בטיולים מחוץ לבית. . יש לה פחד לאבד את הביקור הקבוע אחת לשבוע אצל הדוד שזה מפגש משפחתי, שאולי באיזה שלב זה נגמר. במסגרת אחה'צ כמו חוגים ,אם מישהו העיר לה הערה קטנה ,קשה לה אח'כ ללכת למסגרת. רוצה לצאת איתי מחוץ לבית הרבה מאוד ובזמן היציאה הכייפית תבקש ותבטיח את עצמה לגבי היציאה הבאה או הכייף הבא שאמור להיות בשבוע הבא. תדבר על זה כל השבוע עד ליעד הבא .התשובות מספקות אותה בדיוק לכמה דקות ושוב השאלה חוזרת. שמתי לב שהיא שקטה יותר שאני יוצרת מערכת שעות ובה כתוב הכל . חוזים שונים ובהם הכל כתוב היא מעיינת בהם וקצת פחות שואלת . מרגישה מעין מלאות לשבוע אחרי . . מדובר בילדה חכמה מאוד שמבינה שהשאלות המופנות כבר מפריעות ושואלת שאלות עקיפות הנותנות לה בעצם תשובה לגבי מה שמטריד אותה. החיים נהפכים לא כייפיים בנוסף לריצות הרפואיות יש שאלות ופחדים לגבי פרידות.עדיף עכשיו ולא אח'כ. חברות אין הרבה יש חברה אחת ,הקשר בעיקר יציב דרך המחשב .אם החברה כועסת יש לביתי את הפחד שלא תכעס בפעם הבאה וכן תרצה את החברה כמה שיותר שרק זה לא יקרה שוב . עם החברה הזאת תחפור ותשאל שאלות חוזרות על עצמן . לא תסכים להשתתף בחברה ,אם אותה חברה נימצאת עם חברה נוספת , כי ביתי לא רוצה להתחרות עם בן אדם נוסף . שמתי לב אנשים שהיא בטוחה בהם טועמים יותר מהשאלות שלה . רוצה דברים קבועים ,ללא שינויים ואם שינויים יחד איתי .הבילויים לא כייפיים נהפכים להיות מבקשה אחת לשנייה ממחשבה אחת לשנייה מדאגה לדאגת ייתר רק אם אתן תשובות חד משמעיות ללא היסוס ללא אולי תהיה יותר רגועה. במה מדובר , האם יש פתרון לבעייה . האם אפשר לטפל גם בתרופות טבע מתאימות בגלל בעיותיה הרפואיות כולל שיטפי דם מוחיים שהיו וכרגע הרחבה קלה בין חדרי המוח. מדובר בחזות חיצונית מגושמת,לכן גם החוסר בטחון .עם דיאטה תיראה טוב מאוד ואנחנו עובדות על כך. ילדה יצירתית ודורשת כל הזמן תעסוקה .יש אנשים שהיא רוצה אותם כל הזמן גם מרחוק ,דרך טלפון שמתי לב אנשים שהם סובלניים מלאים בטחון שמוקרן לעזרתה.החיים שלה הם בזכות מצב רוח טוב של מישהו אחר. ביתי מטופלת כשנתיים בטיפות פירחי באך המהולים עם הומאופטיה. יש להם תוצאה חלקית. אודה לכם על כיוון מתאים ,ללא תופעות לואי.