פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

מגיל קטן יש לי חרדות ופוביות רבות הרוב עם בלילה כאשר אני מרגיש אבוד בשלושה החודשים האחרונים הם חזרו ובחזק אובחנתי אצל פסיכיאטרית דכאון+חרדה נתנה ציפרלקס אני כבר שבוע נוטל והתקפים נהיו חזקים יותר אני נמצא בעבודה ומרגיש אבוד מרגיש כאילו אני לא שם כאילו הדברים אינם אמייתים ודברים פשוטים מפחידים אותי וגורמים לי למעוקה אני יכול להסתכל על בקבוק בירה ולהגיד לעצמי מי יצר את זה מה עושה עכשיטו ברגע זה מי שייצר את זה מחשבות די מפגרות והלילות הם סיוטים יש לי פחד ללכת לישון כי איך שאני שם את הראש נאי חושב על משהו ופתאום קוץ איזה מחשבה או דיבור של אדם בתוך הראש והמחשבה ללא שום קשר למשל יכול לחשוב על העבודה ופתאום עולה לי פסוק מהתנך "וקשרתם לאות על ידך "או שאני שומע צעקות בתוך המוח כאילו מישהי צועקת וכול מיני מחשבות מפחידות שאינן בשליטתי כמובן שהקולות אינם פיזיים והםצ בתוך מוחי והם לא מדברים אליי רציתי לשאול זה יכול להיות קשור לחרדה או שאלה יכולים להיות גם התקפים פסיכוטיים או סכיזורפניה או משהו כזה?

שלום רב הובחנתי אצל פסיכיאטר כסובלת מחרדת חברתית + דיכאון מטופלת ברסיטל כחודשיים בהצלחה. כרגע אני מועמדת לעבודה ממשלתית שבה אצטרך לעשות תחקיר בטחוני האם זה יוכל לפגוע בהתקבלות שלי לעבודה תודה

שלום רב, בסביבות 7 שנים אני סובלת מפחד ממעליות שהתחיל בעקבות אמא שלי שגם כן סובלת מאותו הפחד. הבנתי שזה פחד שחייב לטפל בו אחרי שנאלצתי לעלות 11 קומות ברגל והבנתי שזה כבר ממש לא נורמלי. זה עוצר אותי ומפריע לי , לבן זוגי, ולהרבה אנשים שקרובים אליי בחיים. שאלתי היא האם יש דרך אחרת לטפל בבעיה מלבד טיפול אצל פסיכולוג? אולי כדאי "לגעת בפחד" זאת אומרת פשוט מאוד לעלות במעלית וכך להתגבר? בבקשה תעזרו לי.. אני כבר לא מסוגלת להתמודד עם הפחד הזה יותר בחיים שלי. תודה, ליאור

אני בגיל 21 ועברתי עד עכשיו הרבה טראומות והתקפי חרדה באים וחוזרים אובחנתי אצל פסיכאטרית כחולה חרדה ודכאון נתנו לי ציפקלקס אני לא מרגיש שום תופעות לוואי חוץ מפיהוקים והתעוררויות באמצע הלילה וסיוטים מה שקורה עכשיו שאני מרגיש כול הזמן מנותק מהמציאות מה שעשיתי בעבר נראה לי כחלום לפעמים אני חושב שאנשים הם לא אנשים אני לא יודעמ אם זה מצב פסיכוטי או שזה נגרם עקב החרדה

רציתי לשאול מה זה טיפול התנהגותי וקוגנטיבי? האם הוא יעיל לחרדות? אני בהריון ממש בשלבים ראשונים ולאחרונה חזרו לי שוב החרדות, הפחדים ותחושת מחנק.. האם ניתן לטפל גם בתקופת הריון? כיצד ואיפה ניתן לקבל טיפול כזה, דרך קופת חולים זה אפשרי? האם זה מוגבר יותר עקב שינויים הורמונליים של תחילת ההריון? תודה מראש לתשובתכם

שלום רב!! אני בת 24 סובלת מפחד מחושך ומסיוטים בערך פעם בשבוע מאז ומתמיד, סיוטים שמעירים אותי ואז אני מפחדת לחזור לישון, לדעתי הסיבה לפחדים ולסיוטים היא מכיוון שאני מאמינה שיש שדים ורוחות ומפחדת מזה, מה אפשר לעשות? לתשובתך המהירה אודה

שלום! אני בת 17 ואני קלסטרופובית. אני אמורה לעבור עוד שלושה שבועות בערך בדיקת MRI.. הבנתי שהמכשיר מאוד מאוד סגור ולא נראה לי שאני אשרוד שם הרבה.. יש איזה פתרון?? אולי איזה כדור שאפשר לקחת לפני?? תודה!

שלום. אני מפחדת מחיות ים מגיל הגן. הפחד התחיל כשהייתי קטנה וראיתי חיות ים בטלויזיה מאז ועד היום ואני כבר נערה בתיכון. אני לא מתקלחת עם דלת סגורה,היו לי עד לא מזמן שלוש פעמים בשבוע סיוטים בלילות, שלא לדבר על להיכנס לים ולמעיינות. אני גם כל הזמן חוששת מלהסתכל בטלויזיה שמא יקפוץ לי כריש. הפחד הזה מגביל אותי במשך חיי ואני כבר שנה בטיפול מקצועי והבעיה עוד לא נפתרה. הייתי בטוחה שאני אגיע לגיל זה זה יעבור אבל זה עדיין לא עובר ואם זה לא עבר עד עכשיו אני עלולה כל חיי להתקלח עם דלת פתוחה כי אני מפחדת להיות סגורה במקלחת.

שלום יש לי שאלה אחי מגיל 11 סובל מהתקפי חרדה קשים עקב טראומה שהייתה במשפחה זה עבר לו בגיל 16 והתחיל להכיר חברים ולצאת חשוב להזכיר שהיה מאוד פחדן עקב טראומה זאת
בגיל 19 הגיע לו עוד טראומה כאשר הוא ושני חבריו רבו מכות והוא פשוט פחד וברח מהארוע וכביכול הפקיר את חבריו
מאז הוא מסוגר בביתו חוץ מהעבודה הוא לא הולך לשום מקום הוא מפ]חד מאוד לצאת בעיקר בלילה עם חברים שמה יתפתח עוד אירוע של מכות הוא ממש מפוחד
בזמן האחרון הוא גם התחיל לפחד לצאת לבד מהבית הוא פשוט חוזר מהעבודה ולא עוןשה כלום האם זה בגלל הטראומה או שזה יכולה להיות סוג של סכיזרופניה ואיזה והאם טיפול התנהגותי קוונקטיבי יכול לחלעזור?
יש להזכיר כי הוא מפחד מאוד מעימותים וכול הזמן מרגיש מין מעוקות ובכלל התחיל לפחד מאנשים ברחוב שאולי יצא להם להתעמת איתו אבל הוא לא מאמין שאנשים יתקיפו אותו ללא סיבה
למשל הוא פוחד כשהוא נוהג שלא יצא מצב שייעקוף ופתאום הנהג השני יתעצבן ויקרה עמיות או שהוא יעקוף בתור או שילך בלילה ברחוב ויתנפלו אליו חבורת מסטולים נקרקומנים או משהו כעזה היום הוא בגיל 21.

ד"ר שלום

אני כבן 23. ובשבועיים האחרונים עולות בי מחשבות(מדי יום) לגבי העתיד, נישואין, גידול ילדים, משפחה,תעסוקה וכו'. יש בי אולי איזה חשש כלשהו מהפחד שלא "אצליח" בחיים אם אפשר להגדיר זאת כך. אני מנסה לתפוס את הדברים בקלות ובפרופורציה נכונה אך לעיתים מתקשה. המחשבות הללו צצו רק לאחרונה.מה שמציק לי הוא כל המחשבות הללו שמטרידות אותי. אני מנסה להגיד לעצמי שצריך לחיות את ההווה, להאמין בצעדיי ובעצמי, לחשוב חיובי וכו'. בהתחלה זה עזר אבל המחשבות לא נעלמות.. לעיתים אני מרגיש שאני אומר את זה לעצמי כמו "תוכי".
מעולם לא הייתי בטיפול ואולי איני זקוק לכך. אני רוצה להאמין שאני יכול להתגבר לבד על הבעיה, אם זה אפשרי ללא מעורבות של גורם אחר. אשמח אם תוכל לתת לי טיפ. האם עלי פשוט לשכוח מזה ולתת לזמן לעשות את שלו?
האם הינך חושב שאני זקוק לטיפול, או שניתן להתגבר לבד במצבי? ואם צריך לפנות למישהו מקצועי אז לפסיכולוג או מישהו אחר?
ברשותך יש לי שאלה נוספת- האם נכון להגיד לעצמי לחשוב חיובי ולהגיד לעצמי להיות שלו ורגוע כאשר אני נתקל בהרהורים על המחשבות שציינתי בהודעה הקודמת? האם זו דרך נכונה?
תודה רבה, מחכה לתשובה.

שלום לכולם ראשית כול הייתי באבחון פסיכאטרי ואובחנתי כחולה חרדה+דכאון יש משהו שמטריד אותי ששכחתי לגמרי לספר לפסיכאטרית אני הייתי גר לבד אחרי הצבא למשך תקופה של 5 חודש בה הייתי לבד ללא יציאות חוץ מהעבודה לא חייים חברתיים ולא כלום נכנסתי קצת לדכאון עקב זה החלתי לעשן חשיש בתדירות נמוכה נמוכה מאוד אולי איזה 3 גוניטים ברמה נמוכה יום אחד לאחר העישון התחלתי להרגיש סחרחורות שכבתי על המיטה והתחלתי לשמוע כול מימי קולות שרצים לי במוח הקולות לא היו פיזים אלא בתוך המוח דיבורים לא ברורים של אנשים מהעבודה ומהחיים עצמם דיבורים ללא הקשר זה עבר לאחר יציאה מהבית (כחמש דקות) ועבר לאחר חודש בבית שוב חזרו הקולות במוח בלילה יש לציין שאין לנו מחלות נפשיות במשפחה ואחי טען שחווה את זה גם כמה פעמים ואמר שזה תוצאה של עייפות או לחץ נפשי יש לציין שהדיבורים(הקולות) היו ללא תכלית הם השתנו משניה לשניה ללא שום קשר אחד לשני הם לא דיברו איתי או משהו סתם רצו במוח כול מיני דיבורים מוכרים שאני שומע כול יום בעבודה האם זה היה הזיה או פסיכוזה או התחלה של סכיזופרניה או סתם עייפות יש לציין שאינני סובל מבעיה כזו בבקרים בצהריים והם לא מטרידים אותי כמעט הם קראו רק פעמיים אין לי מחשבות שווא של יחס דת גדלות אישיות אהבה או משהו כזה להפך אני מאוד מציאותי מחובר מדבר לעניין עושה דברים לעניין רק לפעמים התקפים של ריחוף בזמן העבודה והבית כאילו אני לא באממת פה ומי אני ומה אני יש לי פחד רק לצאת בלילות כדי שאינמנע מעימותים ויש לי בעיה חברתיית קשה האם זאת סכיזרופניה או שאין לי מה לדאוג?

שלום קוראים לי אודליה אני בת 22 לפני לפני ארבע שנים {בזמן השירות הלאומי} הכרתי את גבר חלומותיי הבן אדם שחלמתי מילדותי להכיר..אוהב מפנק בעל חוש הומור מבין תומך וקשוב...התפתך בנינו קשר מדהים אז הוא היה בן 27 ואני הייתי בת 18 לא היה לי אכפת הפרשמי הגילאים,שאני ממוצא ספרדי והוא בכלל רוסי והמנטליות שלנו שונה לחלטוטין..היו לנו המון חילוקי דעות בנושא של דת..אבל עדיין אהבנו בטירוף...עם התפתחות הקשר יום אחד הוא התוודה בפני שבעברו היה נוהג להשתמש בסמים..כמובן שנלחצי אבל כשהתחלתי להבין את הסיפור בחרתי לא לשפוט אותו על פי העבר שלו {כי הוא נקי כבר שלוש שנים}ופשוט לקוות שזה לא יקרה שוב.. עם הזמן ככל שאהבתנו התעצמה הקשר התחזק והחלטנו לעבור לגור יחד..היה מדהים היינו עושים הכל ביחד..ומבחינתי הוא היה הגבר של חיי... עם הזמן בערב אחד הוא הציע לי נישואין..נורא שמחתי ופחדתי אבל הסכמתי ואמרתי לו שלא עכשיו כי אני רוצה ללמוד וכו' אבל עם הזמן ברור לי שהוא יהיה בעלי... יום אחד פרצה בנינו מריבה כי הוא ממש השתנה ולא היה אותו אדם שהכרתי אז לקחתי את הדברים שלי ועזבתי...לא דיברנו במשך שבוע ואז יום אחד הוא נפגש איתי וסיפר לי שהוא חזר להשתמש... חרב עלי עולמי...לא ידעתי מה לעשות,למי לפנות,למה?איך?..פשוט נכנסתי למשבר וכל הבועה שחייתי בה התפוצצה לי בפרצוף...אני לא רוצה לדבר על התקופה שעברתי כי זה משהו שאני לא רוצה לזכור..בכל מקרה נפרדנו הוא הלך לגמילה אני סיימתי את השרות ועברתי לגור בארה"ב במשך שנה...כשחזרתי לארץ הוא ביקש להיפגש..נפגשנו...הוא סיפר לי שהוא נקי כבר הרבה זמן וכיום הוא עובד באותו מרכז גמילה שבו טופל כמדריך{פעמיים בשבוע}כמו כן הוא עובד ברווחה עם נוער נפגעי סמים..כמובן שזה שינוי משמעותי עבור בן אדם שעד לא מזמן היה בצד השני של הסיפור... בכל מקרה הקשר חודש...והוא שוב מדבר על חתונה..אני מפחדת שנתחתן ואז הוא יפול שוב..אני לא חושבת שאני אוכל להתמודד עם זה שוב...אני פשוט אמות!הפחד מנקר בי מצד שני אני אוהבת אותו בטירוף ולא נראה לי שעוד אפשרי שתיהיה לי אהבה כזאת...אנחנו משלימים אחד את השני...אבל אני מפחדת לטעות... בבקשה תעזרו לי להגיע להחטלה הראש שלי מתפוצץ ממחשבות....אני מרגישה כמו בן אדם שעומד על מקפצה ומתנדנד...לא קופץ למים אבל גם לא חוזר לאחור..זה ממש קשה לחיות ככה...אני לא מרוכזת בחיי ואין לי מנוחה נפשית מה לעשותתת??!!! אשמח לתשובות ועצות..אודליה...

שלום אני כבר 5 שנים סובל מחרדות ופחדים עקב טראומה משפחתית כל צלצול טלפון מעורר בי פחד שמשהו נורא קרה כל צעקה מוזרה או קריאה בשמי בקולרם מקפיץ את ליבי ונשארות פעימות והרגשת חולשה. פעם בכמה חודשים אני מתעורר משינה ונשאר שעות עם דופק מואץ והרגשה של הולך למות. אני רוצה לשאול האם יש טיפול טבעי לבעיה כי באינטרנט מפורסמים הרבה מוצרים יקרים ומפטים בפרסומם היעיל מה באמת הכי טוב והכי עוזר אם אכן יש כזה? אני בטוח שתפנו אותי לטיפול פסיכולוגי כמו תשובה לכל שאלה שנישאלת כאן בפורום אני כבר אחליט לגבי זה ואני מודע לכך אך אנא תנסו לענות על השאלה הספציפית חג שמח ושנה טובה מאיר

אני חולה בחרדה ובטראומות כול ימי חיי אני כיום בגיל 21 בגיל הכי יפה גיל של ראש קדימה גיל שכולם יוצאים מבלים יש להם בנות זוג שואפים והולכים קדימה ואני ......כואב לי לדבר על עצמי אני לא ארחיב בקצרה התנסתי בנסיון דו פעמי בחשיש מאז עולמי חרב התקפי חרדה קשים מחשבות רדיפה עד למצב של פאניקה אחת לשבועיים באה מחשבה שעקב מקרי הזמן אהפוך לרוצח פסיכופט לפעמים זה מכניס אותי לפאניקה של 2 דקות עד שאני מפחד ומתרחק מאנשים כדי לא לפגוע(כמובן שלאחר ההתקף מחשבה זו נראת לי מצחיקה ושטותית לגמרי)אבל בכל אופן גומרת לי את החיים הבשורות הטובות שלפני חודשיים היתי חולה חרדה+דכאון הדיכאון עבר אבל החרדה היא המחלה היותר קשה סדר יוםקבוע הולך לעבודה כ9 שעות התקף באמצע יום מתנתק לגמרי מהסביבה וההמציאות מרגיש כי אני אייני אני ומחשבות רדיפה שלא מרפות ממש כמו סרטן הנפש לאחר העבודה בשעות 5 עד רדת החשכה אני מרחף לגמרי בבית גופי נמצא בבית אבל מחשבותיי במקום אחר והזוי מתחיל לעלות במחשבותיי בלא רצוני כול מיני מקומות שהייתי בעבר בהם וזה מפחיד נראה לי שאבידתי שפיות כי המצב ההזוי הזה נמשך כבר חודשיים וחצי זה לא נראה כדבר חולף נראה לי שהשתגעתי האומנם?

מגיל 9 ועד גיל 16 היו לי התקפי חרדה קשים כגון בליעת הלשון קשיי נשימה וראיה לא טובה ולחצים בעינים מאז חלף עד ליום המקולל שעברתי לדירה לבד ממש קטנה ובה עישנתי גוינטים יום אחד התחלתי להרגיש מאוד מוזר בלבול חשתתי שאני משתגע לאחר מכן חזרתי הביתה ומאז המצב הדרדר מחשבות כפיתיתיות ופחד לעשות כגון להיות אלים פחד להפוך לרוצח פסיכופט או להשתגע ולעשות שטויות כול שבוע הפאניקה משתנה השבוע הגעיתי למצב הכי הזוי ירדתי לרחוב והרגשתי שאני לא באמת שם הכול היה מוזר לי שאלות כגון מי אני מה אני ומה מחשבות על הבריאה ועל אלוקים ועל הדת וכול מחשבות מאוד מטומטמות ושטויות והם מפחידות אותי.
מגיל 16 עד גיל 21 הכל היה מאוד מאוד רגוע עד לעוד ארוע טראומתי בגיל 19 ולחצים נפשיים איומים ערך עצמי נמוך רצון לחיים טובים יותר אך הם לעולם לא נראו באופק.
הייתי אצל פסיכיאטר והובחנתי כחולה חרדה ודיכאון קל האם זה רק זה או שנהפכתי ללא שפוי?