פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

בת 21...כבר שנים סובלת מחרדה חברתית קשה אם זה דיבור...להתחבר לאנשים בבילויים מסעדות וכו' ניראית מצויין אך עדיין עם ערך עצמי נמוך מאוד. חרדה זו מביאה אותי למצב שאיני מסוגלת לעבוד, ללמוד, לפעמים מוצאת את עצמי בהתקפים של התנתקות מהמציאות לגמרי, לא מסוגלת לחשוב כמו שצריך, ראיה מטושטשת, ממש כאילו נמצאת בעולם אחר. לפני חודש חזרתי מטיול ארוך בחו"ל בארה"ב כשהגעתי לשם לא הסתדרתי בכלל והרגשתי עוד יותר חרדה וניתוק מהמציאות לגמריי והתקפי פראנויה ולכן חזרתי לארץ שאלתי אם יש טיפול תרופתי או משהו כיון שאיני מעוניינת ללכת לטיפול תודה.

לפני כשנתיים בערך אובחנה אצלי פיברומאלגיה (אני חולה בעוד כמה מחלות כרוניות סכרת, מגרנות, תת פעילות בלוטת התריס, FMF, תסמונת דום נשימה) מאז הלידה לפני כחצי שנה אני מוצאת את עצמי פוחדת להכנס לבד למעלית וממקומות סגורים מעולם לא היה לי פחד מדברים ולכן זה מאוד מלחיץ שדבר כזה קורה לי בהתחלה חשבתי שזה חד פעמי ואז ראיתי שכל פעם מחדש זה קורה לי (אני מקבלת גם טיפולים ברפואה משלימה ויש דברים שאני לא מסוגלת לעשות יותר כמו דיקור בגב זה הכניס אותי ללחץ שהרופאה פשוט הוציאה מיד את המחטים ולא חזרה על זה) מה עלי לעשות? בעלי לא מבין מה קורה פה איך אני מרגיעה אותו ואותי 2. אני מניקה איזה תרופות אפשר לקבל בהנקה הציעו לי את הסיבלטה בגלל הכאבים האם זה אפשרי? (ראומטולוג) אם לא איזה תרופה אחרת אפשר לקחת בהנקה חשוב לי מאוד להניק למרות הכאבים החזקים. תודה בטי

שלום רב. יש לי פחד וחרדה אדירה ומוגזמת ,אינני מסוגלת אפילו לכתוב את שם המכרסם ! אבל אני מניחה שתבינו למה אני מתכוונת . אני כבת 41 נשואה +4 ילדים בגילאי 3-9 מנהלת חיים תקינים ונורמלים לחלוטין. חיה עם בעל אוהב תומך ועוזר בכל. הבעייה שלי התחילה עוד בילדות. גרנו בבית קרקע עם גינה ,ותמיד היו אורחים בלתי רצויים עד שהיה מקרה מזעזע בנושא המכרסמים ,ומאז אני בחרדות כאלה שאינני מסוגלת להגיד לכתוב לראות תמונה ( שלא לדבר על הדילוגים בדפים בקריאת ספר לילדיי). הילדים קלטו את החרדה ולפעמים מנסים להפחיד אותי ולהתלוצץ בנושא המפחיד הזה. * אני כבר שבוע חשה בתחושה שאחד כזה מבקר בביתי -בקומה השנייה ( למרות שלפני 10 שנים קיננו בית והתעקשתי לא לרכוש בית צמוד קרקע). עוברים עליי ימים של בכי, פחדים בלתי פוסקים מהחשש שאפגוש אותו בטעות, יש מקומות בבית שאינני מסוגלת להכנס לשם כי ראיתי שרידים שמעידים על ביקור שם , אז מבחינתי המקום בבית מחוץ לתחום עבורי. בשבוע שעבר היתה לי התפרצות בכי של למעלה משעה -בכי אמיתי עם תחושה שחרב עולמי, בבית החם והמוגן שלי אני פוחדת לחיות. שמחת החיים נעלמה לי ,ותפסה את מקומה תחושת העצבות. אני חרדה מפחדת ויודעת שעלול לקרא לי משהו נורא ברגע שאתקל איתו כמו איבוד הכרה או משהו גרוע אחר. אנא עזרתכם בנושא.

ד"ר שלום לפני פחות משנה התאשפזתי באחד מבתי החולים בעקבות התקף פסיכוטי חריף לאחר חודש השתחררתי ונתנו לי ריספרדל 2 מ"ג לאחר כחודש וחצי הפסקתי מכוון שאני לא מעוניין לקחת תרופות ועכשיו כבר 6 חודשים שאני בלי ומקיים אורח חיים נורמלי לחלוטין 1.האם ישנה בעייתיות עם הפסקתי היזומה..? 2.האם ישנם השלכות לעתיד ? אשמח לתשובה בהקדם

שלום, אני מפחדת ממחלה כלשהי, אני חיה בפחד שעומדים לגלות שיש לי סרטן או משהו כזה, אני מנסה להכין את עצצמי להתמודדגות עם מחלה קשה כזו ומה אעשה במקרה כזה, אך נראה לי שזה קצת ל אמתאים לגילי (אני בת 30) איך אפשר להירגע?

תענו לי בבקשה זה דחוףףףףףףףףףף !

שלום אני כתבתי הודעה מאוד ארוכה ואני ניסיתי לשלוח אותה ו\ב לא שלח ואני היאמצתי מאוד לכתוב את ההודעה כי היא הייתה מאוד ארוכה ואים לי כוח לכתוב אותה שוב אז הייתי רוצה לדבר בטלפון עם אחד המומחים בבקשה זה דחוף יש לי חרדות ופחד מלהישתגע ! :(

שלום ד"ר האם קפיצות שרירים הנראות לעין בכל הגוף ללא כאבים כולל בלשון ועפעפיים שאובחנו אצל נוירולוג כפסיקולציות שפירות יכולות לנבוע ממתח כגון חתונה או עבודה חדשה? תודה

שלום, הנני מחפש רשימת מטפלים ( עדיף פסיכולוגים קליניים) העובדים עם EMDR מאזור הנגב היכן אפשר למצוא רשימה שכזאת ? או האם תוכל להמליץ על מטפלת עם נסיון בטיפול בטראומות ?

שלום קוראים לי תמר ואני בת 23. כבר הרבה שנים יש לי פחד להיחנק. אני ממש מפחדת ממצב שבו אני לא יוכל לנשום- אני מפחדת לצלול, להיות במקומות סגורים וגם אני אוכלת בפחד, כי אני מפחדת שייתקע לי בגרון ואני לא יוכל לנשום. שמעתי כל מיני סיפורים שאנשים נחנקו וזה מעצים לי את הפחד אני מפחדת לאכול ליד אנשים ובמקומות ציבוריים, אני פשוט מפחדת להיחנק. זה מפחיד אותי ממש הלחץ דם שלי עולה ואני רועדת. אני בבעיה רצינית. אני לא רוצה לפחד ככה. אני כל יום בחרדה... מה יקרה לי? אני יעבור את היום בשלום? אני מתפללת לא להיחנק. מה אני צריכה לעשות? תודה תמר

שלום, אני כבר בת 30 ובהריון ועדיין יש לי מועקה גדולה אם אני נרדמת בחושך, לכן אני מקפידה שלא לעשות כן ואם אני קמה בלילה לחושת זה מטריף אותי, הבעיה היא שאני עומדת להיות אמא בקרוב ואני מפחדת שההתנהגות הזו אינ ההולמת למרות שהפחד הזה חזק ממני

בתי בת השנתיים וחצי התחילה לגמגם בשבועות האחרונים. יצויין, כי היא רכשה שפה בגיל מוקדם יחסית, ולכל הדעות השפה שלה מפותחת בצורה מרשימה. עד כה דיברה בצורה חלקה, אולם כעת מדברת לאט, מאריכה הברות בתוך מילה, תוך שהיא מפצלת את המילה להברות, וחוזרת על הברות מספר פעמים. האם זוהי תופעה נורמאלית בגילה? אם לא, האם ייתכן מקור פזיולוגי לבעיה?

שלום רב, לפני כשש שנים אבדתי במהלך פחות מחצי שנה שני חברים טובים שנפטרו מדום לב. מאז החלו בי חרדות עצומות שגרמו לי לפנות למיון מס' פעמיים בשל הפחד למות. טופלתי בציפראלקס למשך 3 שנים והפסקתי לפני כשלושה חודשיים בפתאומיות. בשבועיים האחרונים אני מרגישה שחזרתי אחורה עשרה צעדים , התחלתי להרגיש דפיקות מואצות , פעימות נוספות, מצב הרוח ירד משמעותית , עייפות וכל היום עסוקה באיך ליבי פועם. חזרתי לבצע בדיקת ארגומטריה שהייתה תקינה ואילו בהולטר הופיעו לי כ- 590 פעימות מוקדמות במהלך 24 שעות. רציתי לדעת האם יכול להיות קשר למצב הנפשי המתוח והלחוץ בו אני מצויה וההתעסקות הקרדיולוגית שאני יוצרת לבין כמות הפעימות המוקדמות? אודה לתשובתכם בהקדם. רונית

לאחרונה התגברה אצל בתי חרדה מחיות ,כל החיות. כשהיא רואה כלב אפילו קשור היא נכנסת להיסטריה ,אותה התנהגות כשהיא ראתה לטאה, וגם לים היא לא רוצה להיכנס בגלל הדגים. עכשיו היא מסרבת לצאת מהבית כדי שלא תראה כלב או חיות אחרות . שאלתי- האם להאיץ בה לצאת מהבית יחד אתינו ההורים כדי להתגבר על הפחד, או להיכנס לים וכו' או שמא חייב טיפול פסיכולוגי. ושאלה נוספת האם זה יעבור לה, כי אני מרגישה שהחרדה מתפשטת גם לכיוונים נוספים חוץ מחיות.,

שלום רב, אני לוקחת סימבלטה כ 5 שבועות לטיפול בחרדות, לחץ עם תופעות גופניות קשות כגון כאבי שרירים, זרמים חזקים בגפיים , חולשה ועוד( ללא התקפי חרדה) בשבוע הראשון לקחתי 30 מג' וכ4 שבועות 60 , אני חשה שיפור במצב רוח- עושה דברים בהרבה יותר חשק,ישנה הטבה בתחושת המועקה ( לפני לקיחת הכדור המועקה ליוותה אותי באופן תמידי ומאז נטילת הכדור ישנם ימים שלמים שאין לי מועקה), אבל הסממנים הגופניים כגון כאבי השרירים והזרמים בגפיים ( ביחוד בכפות הרגליים) כמעט ולא השתפרו. שאלותי: השפעת הכדור גדלה עם הזמן, או שההשפעה המקסימלית הינה לאחר 6 שבועות - כלומר זו מקסימום ההטבה שאני ארגיש במינון זה. הפסיכיאטרית אמרה לי לקחת את הכדור בלילה ובאינטרנט קראתי שההשפעה המקסימלית הינה דווקא כשלוקחים בבוקר, האם כך?? אני נורא חוששת מהשמנה והפסיכיאטרית אמרה לי שכדור זה בדר"כ אינו גורם להשמנה- חשוב לציין שעד היום לא שמנתי ודווקא ירד לי מעט התאבון, האם תיתכן עליה במשקל בהמשך? האם כדאי להגדיל את המינון לאור ההטבה שאני חשה( אני מכמתת את ההטבה בכ 50% ), הפסיכיאטרית שלי דווקא מאמינה בשילוב של כדורים ולא בהגדלת מינון, והמליצה לי להוסיף חצי ציפראלקס בבוקר, האם מוכרת לך גישה זו ומה דעתך לגבי זה? המון המון תודה, ליה