פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

לפני כשבועיים הוספתי הודעה בנוגע ללחץ מקהל וביישנות ...בזמנו אמרת לי שאני סובלת מחרדה חברתית ברמה נמוכה ושטיפול פסיכולוגי בשיטה קוגנטיבית התנהגותית (ללא צורך בתרופות) יעזור ואז אמרתי לך שאני נוסעת לאילת ולכן אני אתחיל שם את הטיפול.
בכל אופן מחר אני נוסעת ואני אתחיל שם טיפול בהקדם אבל רציתי לדעת מאחר ויש לי ראיונות עבודה שם (ועדיין לא עברתי אפילו אחד בחיי) שכמובן מאוד מלחיצים אותי והם עוד לפני הטיפול..האם רסקיו או רגיעון של הדס יכולים לעזור לי בראיונות עבודה או שיש משהו אחר קל וטבעי שניתן לקנות בבית מרקחת על מנת שאהיה פחות לחוצה..?
תודה מראש ויום טוב.
ראיתי שכתבת למישהו שיש תרופה בשם דרלין לחרדה..האם יהיה מומלץ שאקח אותה לפני הראיון והאם אצל כל רופא משפחה אני יכולה לבקש מרשם לתרופה זו?

בטעות היא נכתבה לא במקום,

אולי שאלתי לא הובהרה מספיק,
האם טיפול קוגנטיבי כפי שייעצת לי ישפרו רק הרגשתי ויורידו את הלחץ, או שגם יטפלו בסטרס שקיים אצלי שמונע ביוץ ומחזור??
האם לצד הטיפול אצטרך בכל מקרה להגיע גם לטיפולי פוריות???

שלום לפני שנתיים ו4 חודשים עשיתי שטות והלכתי לזונה מאז אני חי בפחדים ממחלות אני כבר לא מרגיש כלום אני ממש רוצה למות.......אני הולך לטיפול לקחתי כדורים כלום לא עוזר הריקנות ממש גדולה הפסקתי לצאת עם נשים אני מרגיש מלוכלך ומגעיל אני מתגעגע לילד שהייתי יש לי חלומות מוזרים אני ממש רוצה כבר למות אני לא יכול להמשיך לחיות ככה ......אני כבר לא יודע מה לעשות יותר...אני מרגיש שאין לי תקווה שחיי נהרסו בשל אותו יום ארור שבו הלכתי לזונה החוויה עצמה הייתה נוראית לא שלטתי במה שקורה מאוד פחדתי ממנה אני לא ילד אני בן 30 אבל אני מרגיש נורא בגלל היום ההוא....אני כל כך מתגעגע לעצמי ולמי שהייתי....

לפני כשבועיים הוספתי הודעה בנוגע ללחץ מקהל וביישנות ...בזמנו אמרת לי שאני סובלת מחרדה חברתית ברמה נמוכה ושטיפול פסיכולוגי בשיטה קוגנטיבית התנהגותית (ללא צורך בתרופות) יעזור ואז אמרתי לך שאני נוסעת לאילת ולכן אני אתחיל שם את הטיפול.
בכל אופן מחר אני נוסעת ואני אתחיל שם טיפול בהקדם אבל רציתי לדעת מאחר ויש לי ראיונות עבודה שם (ועדיין לא עברתי אפילו אחד בחיי) שכמובן מאוד מלחיצים אותי והם עוד לפני הטיפול..האם רסקיו או רגיעון של הדס יכולים לעזור לי בראיונות עבודה או שיש משהו אחר קל וטבעי שניתן לקנות בבית מרקחת על מנת שאהיה פחות לחוצה..?
תודה מראש ויום טוב.
ראיתי שכתבת למישהו שיש תרופה בשם דרלין לחרדה..האם יהיה מומלץ שאקח אותה לפני הראיון והאם אצל כל רופא משפחה אני יכולה לבקש מרשם לתרופה זו?

שלום רב,

1.האם מנסיונך טיפול בOCD הוא טיפול קשה? כלומר האם ההפרעה היא עקשנית בדרך כלל?
2.האם מנסיונך כמו כן ההפרעה יותר עמידה לטיפול מאשר חרדה חברתית, הפרעת פאניקה או חרדה כללית?
3.האם מנסיונך אפשר לטפל בOCD רק ע"י טיפול התנהגותי וללא תרופות? ואם כן צריך תרופות אז בדרך כלל מה משך הנטילה הדרוש?

שלום, חדשה כאן..אז ..תודה על הפורום .
ברצוני לשאול.
אני אובחנתי בהפרעות חרדה ואוסידי..(תלישת שערות הראש..)ולפעמים קצת דיכיאון..
הייתי מטופלת ב מרוניל (חצי כדור בהתחלה ואח"כ שלם..)אך התופעות לוואי שלו קשות מאוד ..ואחרי משהו כמו כמעט שנה הפסקתי ..ועכשו אני בלי כלום..היה לי נורא קשה להפסיק מזה..
אני מרגישה חסור שליטה ..שלי (אחרת הייתי מפסיקה לתלוש לא??). כאילו תחושה של..מי אני??בלי הכדור ?. לדוג' אני מרגישה שאני רוצה קשר עם אדם שאני אוהבת אבל אז סוג של ריחוק ולפעמים אני חושבת שאני מרגישה מוזר..של כאילו אני כמו נבהלת כזה..כמו עוצרת את הנשימה לאיזה 2 שניות..ואז אני קולטת את זה ולא יודעת איך להגיב אחרי זה .. ואז אני דיי כועסת על עצמי ורוצה לחזור לכדור .. שאולי אז היה יותר טוב..
האמת שנמאס לי ללכת מרופא אחד למישנהו וכל אחד אומר משהו אחר..אני פשוט מרגישה בלי פתרון מוחשי ..שאני ארגיש שזה זה..
השאלה (אשמח גם לתגובה על מה שרשמתי למעלה..)האים בהיפנוזה אוכל לקבל יותר שלוות הנפש??ואת האיזון המיוחל..??
אודה מאוד לתגובה ..סליחה מראש אם זה נורא מורכב ומבולגן.אולי אפילו הפניה למישהו שיעשה סדר בסלט של החיים שלי..אני כבר בת 28 ..וזה מתסכל.
תודה רבה!

בחודש אפריל התנסתי בחשיש פעם ראשונה ..
ולאחר שנגעתי אחרי כמה דק' נעצמו לי העיניים לכמה שניות ולא הרגשתי בכלל וכשפתחתי הייתי ממש מבוהלת ולחוצה והתחלתי לבכות ולא הפסקתי והשפתיים היו יבשות לגמרי ורציתי מים ואמרתי לעצמי מה יש לי ואחד שהייה שם שאלתי אותו זה יעבור לי ? לא הבנתי מה יש לי
הדבר הראשון שעשיתי הלכתי לאבא שלי וסיפרתי לו ותוך כדי לא מפסיקה לבכות נכנסתי להתקלח והדבר שהכי רציתי זה לישון יום למחרת קמתי עדין הייתי מבוהלת ולחוצה והתחלתי להגיד לעצמי שוב מה יש לי אני לא בדיוק זוכרת
ואחרי כמה זמן התחילו מחשבות ששאני לא זוכרתת עכשיו כי זה כבר לא איתי
והיה לי תמחשבות תקופה ובחודש 9 התחיל לי פחד מהמוות אני אומרת לעצמי אם אני ימות ואם זה יקרה לי עכשיו והתחלתי לעבוד ואני בקושי מרוכזת כי כשזה פולש אלי או שאני נכנסת לזה או שלא יש ימים שאני מפחדת להיות לבד וככה כל יום אני קמה מפוחדת ועסוקה בזה
יש לך פתרון לזה ?

ד"ר שלום

בתי בת 14.5 בשנה אחרונה שמנו לב לתופעה מוזרה ,בכל פעם שהילדה נמצאת בסביבת החברים מבית ספרה בזמן ההפסקות , היא מרגישה זיעה מוגברת באיזור בית השחי דבר שמאוד מטריד אותה , יש לציין שהנערה עוסקת בספורט ולא מזיעה בד"כ בזמן פעילות .הנערה מאוד מקובלת מבחינה חברתית , רציתי לדעת מה עושים במקרה כזה ? האם זו בעיה רגשית פסיכולוגית ?? איך אפשר לטפל במצב זה ?? יש לציין שלפני שנה בערך הנערה נבדקה ע"י רופא הילדים ועברה בדיקת דם לשלול בעית זיעת יתר והכל נמצא תקין ??
אודה לתשובתך .

שלום
אני בן 18 מתנהג טוב כאשר אני מדבר עם מישהו אבל אני מתקשה לדבר מול קהל במיוחד אם העיניים מסתכלות עליי.....
אני מבקש פתרון לבעייה ללא לגשת לרופא...
ותודה מראש.

מזה מספר שנים אני מרגיש מתח גופני גבוה שמתבטא בעיקר בקוצר נשימה .

בעברי טופלתי תרופתית ופסיכולוגית עבור הפרעות חרדה . לדעתי הטיפולים הפסיכלוגיים באמת הואילו וכיום אינני יכול להגדיר את עצמי כחרדתי , אך אם כל זאת מבחינה גופנית אני עדיין מרגיש מכווץ ומתוח (אינני מבין בזה אך ייתכן שלאחר שהגוף התרגל לפעול כך 20 שנה הוא מתנהג כך באופן טבעי)

הודה לך מאוד אם תוכל להמליץ לי על דרך להרגיש יותר משוחרר

אני תמיד חושש שאני לא מספיק חסון ורזה מדיי .בצעירותי הייתי רזה (לא רזה מאוד ,סתם רזה) אבל בשנים האחרונות התחלתי לאכול כמו מטורף(בלי להקיא כמו בולמיה אלא פשוט לאכול הרבה כדי להשמין כמה שיותר) כיום אני שוקל קצת יותר מהממוצע אבל תמיד יש לי בראש סרטים שזה לא מספיק וזה משגע אותי וגורם לי לחוסר ביטחון ,אני כיום בן 30 עובד ולומד ,יש לי חברה שהכרתי לא מזמן והיא אמרה לי שאני צריך לדבר עם פסיכולוג והיא חושבת שיש לי מחלה שהיא הפוכה מאנורקסיה,אשמח לקבל יעוץ ועזרה.

קודם כל אפתח בכך שחבל שאתה לא גר לידי מכיון שהייתי שמחה להגיע אליך .

לפני כ 4 שנים חוויתי כנראה לפי כל הבדיקות והתסמינים התקף לחץ וחרדה כל הבדיקות היו תקינות.
ההתקף היה בכך שכאלו אני לא נושמת טוב שלא נכנס ויוצא אויר, הייתי בודקת בגרון כל הזמן את הדופק, שואפת אויר לכיוון האף כדי לוודע שאכן הנני נושמת.
בכל פעם גילתי שאכן הנני נושמת :)
אני חושבת שזה הגיע לאחר הלידה של בני הבכור כאשר התפטרתי מהעבודה (מרחק) וכל עבודה שהתקבלתי לא רציתי ללכת...
בקצור תחושות לא נעימות של חנק , לחץ בגרון, לחץ בגב העליון בכתפים וכו'.
החלטתי "שהטמטום" שנכנס לי לראש חייב לצאת ונגשתי למשהי מדהימה שמלמדת דמיון מודרך, איזון הגוף וכל שיטות הטיפול שלה. וזה אכן הצליח.
כנראה גם שהייתי עסוקה מאוד אז לא חשבתי על זה הרבה.
עכשיו "התקף לחץ החרדה" כנראה חזק, לחץ בגרון, בכתפים וכו'... אני יודעת שוב שאני נושמת אך התחושה הלא נעימה חזרה.
לפני כחודש ילדתי את בני השני, בעלי בקורס והנני ישנה לבד, יש לי עזרה מהוריו אך כנראה שזה לא מספיק.. המון המון המון לחץ.
ברצוני לציין כי הנני אדם שאוהב לסמוך רק על עצמו וכנראה שהלחץ הביבי החדש וכו' מקשים עליי טיפה.
עזור לי בבקשה איך להעיף את המחשבות מראשי...... כל הבדיקות שנעשו עד כה.. הראו שהכל תקין (טפו טפו טפו.. לכן הנני חושבת שזה שוב פסיכולוגי
תודה תודה תודה תודה

שלום, אני יוצא עם מישהי כבר חצי שנה, היא מקבסימה אך נראה לי שהיא מסתירה ממני משהו, אני מתחיל לגלות סימני חרדה כלפי האמינות שלה והחשיפה שלה בפני. מדי פעם היא פתאום מתנתקת ואני לא שומע ממנה יומיים, היא טוענת שלא הרגישה טוב, לא היתה מסוגלת לדבר, לא הלכה לעבודה וכו'. יש לי הרגשה שמדובר במשהו מעבר, אבל אני לא רוצה להלחיץ אותה. מה לעשות?

שלום, אני בת 33 ומעולם לא היה לי חב, אני מעט סגורה אך חחיה חיים פעילים ובריאים.
לאחרונה החלה לקנן בתוכי תחושה שאשאר לבד כל החיים, כל חבריי כבר חיים בזוג ואפילו משפחה ואני חוששת מה יהיה אם אשאר כך תמיד, אני יכולה להיות אם חד הורית, אך רוצה משפחה נורמלית. אני לא יכולה להפסיק לחשוב על כך שאשאר לבד.

דר יקר
טרם פנייתי לפורום זה גלשתי במספר רב של פורומים ודומני שהגעתי לפורום רציני וההתייחסות כאן עניינית.
ולענייני
אני דיי אובדת עיצות והאמור הוא לגבי בעלי.
בעלי (38)סובל מיום שאני מכירה אותו מחרדות יתר ומהתעלפויות רבות. (פחד נוראי) ואזו ואגל סינקופה.
התרגלנו לכך מרבית השנים
לפני כחצי שנה הוא פנה אליי וסיפר לי על תחושותיו בעת האחרונה קרי: חרדות , חששות , פחדים , דפיקות לב, אבוד זכרון ועוד.
לא הבחנתי במאומה עד אז מלבד ירידה במשקלשלו.
כמובן שישר פנינו לרופאת המשפחה והטיפול שניתן לנו הוא רסיטל תחילה וציפרמיל לאחר מכן.
איני רגועה מאחר שאני חשה שהוא במתח רב. מעת לעת הוא מנענע ראשו בעת צפייה בטלויזיה.
השינה לידו הפכה לסיוט מכיוון שהוא קופץ כל הלילה. התיאבון שב אליו, אך אינו מסוגל לקיים
יחסים מיניים. הוא אומלל ואני עימו
ביקשתי ממנו שנלך לפסכיאטר והוא סירב
מה עושים? אני במצוקה, אובדת עיצות ומנסה להגן עליו רוב שעות היום
השיביני ואודך