פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

שלום לך חיים,
יש לי בעיה שכל פעם שאני יוצאת בד"כ בלילה, אני יוצאת למקומות רועשים למקומות המונים אני מתחילה להרגיש מוזר, זה הרגשה שאני לא בידיוק יכולה להסביר מהי זה רק אני מבינה אף אחד לא מבין אותי כ"כ אבל אני פשוט מרגישה שאני נמצאת בתוך חלום כיאלו שאני מנותקת מכולם וכיאלו אחרי זה אני ישכח הכל, ואני מרגישה נורא רע בפנים, זה משהו מוזר שקורה לי הרבה כשיש רעש או בחושך זה גם קורה לי אבל לא בלילה כשאני ישנה אלא כשאני יואת בלילה ויש אורות חלשים ברחוב והרבה רעש ואנשים אני מתחילה להרגיש את זה, פעם אחת זה קרה לי והתחלתי לבכות כי ממש הרגשתי רע ומוזר ואחותי שטפה לי את הפנים במים קרים קרים ואחרי כמה שניות זה עבר, בקיצור אני מקווה שאולי אתה תבין מזה אומר..ותגיד לי מה עושים עם זה?<
תודה רבה :)

שלום יש לי בעיה קטנה תמיד נגיד שאני הולך בחוץ וזה מטייל לא יודע למה אני מתבייש שאנשים מסתכלים עלי אין לי בטחון אפשר לקורא לזה ככה ולפעמים שאני עובר מול אנשים אני מזה מתרגש ומרגיש שאני עומד ליפול כאילו הנשמה יוצאת לי מהגוף עכשיו ואני מרגיש שאני חייב לשבת מה זה יכול להיות? ואיך אפשר להרים את בטיון גם החברים אני מתבייש לדבר לידם וזה לא כול כך לפעמים אני הולך למקומות ואני רוצה לדבר להוציא מילים לדבר עם כולם אבל אני פוחד שהם יגידו לי מה אתה רוצה אתה וכל זה...

האם העייפות בזמן השימוש בציפרלקס חולפת לאחר תקופת הסתגלות או נשארת למשך כל תקופת השימוש? האם אפשר לנהוג? אני עובדת פעמיים בשבוע בלילה ואיך אפשר להסתדר עם שעות נטילת הכדור?נ.ב רשמו לי מינון של 10 מ"ג ועדיין לא התחלתי להשתמש בהם עקב הבעיות שהעליתי בשאלתי.
תודה רבה

את הצגת את ההמשך לשאלתך פעמיים, ואני בטעות מחקתי את שתיהן... מכל מקום, אחיך אכן סובל מהפרעת חרדה, אך הבעיה החמורה יותר היא שהוא מתקבע מזה שנים בדפוסים של הפרעה אישיותית. לא קל לטפל באדם כזה, ומובן שבלתי אפשרי לטפל בו אם הוא עצמו אינו מעוניין בעזרה. זו הסיבה שציינתי ש"את חייבת להיות ערה למגבלות היכולת שלך, כאחות, לגרום לו להשתנות. את יכולה לעודד אותו לגשת לטיפול, אך עדיין אלה הם הוריך שצריכים להציב בפניו גבולות, לפחות כל עוד הוא גר בבית, ובין השאר, לדאוג לך שיטפל בעצמו". אם גם הוריך חלשים מכדי להציב בפניו גבולות, אין שום דרך למנף שינוי. המקסימום שאת יכולה לעשות בנסיבות אלה הוא להציע להוריך לגשת לייעוץ מקצועי כיצד לנהוג עם בנם. אשמח לפגוש אותם לפגישה אחת בה אסביר את בעייתו של אחיך לעומק ואציע להם דרכים לפתור אותה.

שלום, שמי רונן. יש לי בזמן האחרון הרבה מחשבות ופחדים למות שפעם לא היו לי. אני מפחד לשבת בחברות של אנשים. פןחד מאנשים.
מה אני צריך לעשות? האם אני צריך טיפול פסיכיאטרי? אני בן 18, לפני צבא.

האם חרדות ופחדים לא מובילים לדכאון? מדוע יש הפרדה בין הפורומים? לא ידעתי מה יותר מתאים לי אך לבסוף פניתי לפורום הנ"ל,
שאלתי היא האם יש מצב לחרדות ופחדים במצב סמוי?
בשנה האחרונה עברתי - פרידה מבן זוג,מלחמה,אימי חלתה בלוקמיה ולבסוף נפטרה,הריון של תאומים שהסתיים בהפלה ואני לא במיטבי ,הבסיס האיתן לחיי התערער ואף לא קייםאלא,פחד הישרדותי ברבדים שונים אשר מובילים להתנהגות אוטומטית מה.. עבודה-בית-עבודה..אין לי רצון לעשייה אך במחשבות הכול הפוך..ובעצם קיים בתוך תוכי חרדות ופחדים...
מה עלי לעשות לצאת מהמצב הזה?
תודה..

יכול לסייע בטיפול פסיכו-דינאמי בהפרעות דיסוציאטיביות?

לדוגמה: האם כאשר מטופל לא מדחיק את עצם ההפרעה שבעטיה הוא סובל מהדחקות חוזרות ונשנות של תכנים "מפחידים" במהלך חייו, זה עשוי לסייע לו בטיפול?

אם אכן כן, האם אפשר לקבוע שיש יתרון גדול של מטופלים שהם אנשי מקצוע המכירים את הספרות בנושא, על פני מטופלים שהולכים בחושך ואי אפשר אפילו ליידע אותם כי הם מדחיקים פעם נוספת ומצבם מחמיר?

מצבי רוח. קראתי שמישהו שיש לו התקפי הפרעת מצב רוח מאניה דיפרסיה מצא שיטה למיגור ההתקפים. אני יודעת שיש אנשים בלי שום הפרעה פסיכיאטרית שחיים במשפחה עם מצוקות ואנשים עם בעיה פסיכיאטרית ועלולים לפתח דיכאון מודחק שמתפרץ ומאובחן כהפרעה פסיכיאטרית. רציתי לשאול למה אין טיפול פסיכולוגי או טיפול אחר שיסיר את המצוקה מאנשים שחייבים לשאת בנטל בלתי אפשרי ובעוני? למה אין מי שדואג לפחדים , טראומות, חרדות מצוקות ןכדומה כשאנשים מתמודדים מול אשפוז פסיכיאטרי או יותר נכון לא יכולים כבר להתמודד עם המציאות? למה החלק הזה מבין האנשים שבדיעבד מתאבדים לא מטופל בצורה נכונה? למה דיכאון שיוצא משליטה מטופל באמצעים פסיכאטריים ולא באמצעים מכילים ומבינים ועוזרים? למה פסיכולוגים לא מוחים על אופיו הנוקשה של הממסד הפסיכיאטרי שבחלק מהמקרים פשוט טועה?

היי אני מורן בת 15 ..ואני לא יודעת איך לתאר את הפחד שלי אבל זה פחד..מאוד גדול
מאז שאני קטנה פחדתי מרעידות אדמה..ראיתי פעם בטלויזיה את מה שהיה בטורקיה ואת כל ההרס..ואת כל האנשים מתחת להריסות..
ומאז יש לי פחד טורדני מרעידות אדמה..
כל פעם שאני שומעת את זה או רואה את זה כתבה על זה או משהו כזה אני ישר מתחילה לפחד אני בקושי נושמת ואני גם 24 שעות ביממה חושבת על זה בראש..
אומנם בקטן אבל תמיד חושבת על זה.
כל הזמן אני חושבת שיש רעידת אדמה ושאני רועדת ושעוד שנייה אני הולכת למות ושהתקרה תיפול עלי חס וחלילה
ואני לא מצליחה לשחרר את הפחדים הייתי בעבר אצל הרבה פסיכולוגים אך כלום לא אז ורק חיבל לי ועכשיו אני פוחדת יותר
מה אני צריכה לעשות?1
אני בת 15 עוד לא התחלתי את החיים שלי אני לא רוצה להיות בסוף משוגעת ולא להתקדם לשום מקום
ההורים שלי מיואשים ממני הם כל הזמן משמחים אותי ומנסים לעזור לי אך שום דבר לא עוזר.
זה פוגע בי ובהם אני מנסה לא לפחד אבל כלום לא עוזר
ואני לא רוצה לקחת כדורים או תרופות כמו מסוממת
מה עושים?

שלום לכם
זו היא הפעם הראשונה שאני נכנסת לאתר זה אני לא יודעת אם זה נכון שנכנסתי ואם הסיפור שלי מתאים לפה . וזו היא הפעם הראשונה שאני מספרת את זה למרות שהיום אני אישה נשואה בת 29 +2 ועדיין שלב זה בחיי מטריד ורוצה לשכוח אותו .
הסיפור שלי מחולק לשניים בילדות שלי כשהייתי בת 12-13 היה לי דוד שכל הזמן היה שיכור ותמיד היהכ אוהב לחבק אותי והיה פעמים שלא הרגיש והבחין שאני אחיינית שלו היה נוגע בי אם זה בשדיים או באיבר המין אבל הבעיה שאז הייתי שמחה אף פעם לא התנגדתי והיו פעמים שאני התחלתי בזה .
- זה הסיפור עם הדוד שקרה כמה פעמים .
אבל הבעיה שדבר כזה קרה גם עם הבן דודה שלי שהיה יותר קטן ממני שלפעמים כשישנו אצל סבתא היינו נאלצים לישון כל שניים ביחד וקרה פעמיים או 3 שהייתי בלי שירגיש בהתחלה שיכניס את היד לכיוון החזה .
סיפור אחר גם עם בן דודה שיותר גדול ממני שאיתו הוא התחיל בזה אבל אני לא התנגדתי .
ופעם סיפור עם בעלה של דודה שזה קרה רק פעם אחת שהוא הכניס את היד לכיוון איבר המין .
כל הסיפור שסיפרתי אני לא יכולה להוציא מהזיכרון אני נגעלת כל פעם שאני נזכרת בזה כי מרגישה שזה קרה בגללי שאני רציתי את זה אף פעם לא התנגדתי ,כל זה קארה בערך בגיל שציינתי 11-13.
אבל ישנ סיפור שקרה איתי בגיל יותר מבוגר בת 15 אני חשבת שאח שלי שהיינו ביחד ולבד בבית ניסה לנגוע בשדיים שלי ופה אני רצתי והתחלתי לבכות ההורים שלי ידעו על זה (האימא) ודיברה איתו והוא בא והתנצל ובאמת אני ידעת שזה קרה בלי שיתכוון לזה כי אני מכירה אותו אבל הבעיה שהוא עכשיו מחוץ לארץ יותר מ 10 שנים ואני עדיין חושבת על זה .
האם אני אשמה למה זה קרה איתי, אני אף פעם לא התנגדתי, איך אני יכולה לשכוח , מה עליי לעשות
אנא תעזרו לי .
הסיפור השני הוא על הפחדים והסיוטים שאני עוברת כשאני חושבת על האנשים שאני אוהבת למשל אם ביום מסויים בני קרה איתו משהו (הוא בן 3.5 ) כל הלילה אני חושבת על זה ומתחילה להיות לי מין סרט של סיוטים שאם זה קרה או זה ומתחילה לבכות ... זה קורה לי המון .
וגם למשל על אימא שלי שבגלל שהיא מעשנת אני כל הזמן פוחדת לאבד אותו וגם כן מין סרטים של סיוטים שלא עוזביןם אותי לשנייה בכי חזק .
האם ישנו טיפול כלשהו , מה אפשר לעשות
תודה וסליחבה על אורך ההודעה

שלום ד"ר. אני בן עשרים וחוויתי התקף חרדה בלי פחד מדבר מסוים הרגשת חרדה כללית וזה מתבטא ברעדה צמרמורת מחשבות שאתה הולך להשתגע ועוד שזה מתחיל בלילה ובערך עשר דקות זה התקף חזק ואח"כ זה יורד ונרגע זה פעם שניה שזה קורה לי אבל זה קורה התקף אחד פעם בשלושה חדשים. האם שייך לטפל בזה או להרגיע את המצב שלא יתדרדר. אם שייך בזה טיפול פסיכולוגי בכלל? אגב אני סובל מדכאון קל לפעמים שזה מתבטא בריחוף קצת כאילו שתית כוס יין וכן לפעמים יש לי פחד להיות בחברת אנשים לא מוכרים. כללית ב"ה אני מתפקד די טוב בשעות היום ומסתדר עם החברה ללא בעיות.
אשמח לשמוע את תגובתך.

אני סטודנטית לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה שנה ג'. אשמח לקבל את עזרתכם בעניין הקשור לקורס בו אני לומדת העוסק בקבוצות תמיכה. הייתי רוצה לדעת למי מיועד פורום זה? לפי הכותרת אני יכולה להבין באופן כללי אך אשמח לדעת יותר. ובנוסף אשמח להבין יותר מה מטרתו של הפורום - האם הוא מהווה מקום להחלפת ידע ומידע, מקום לשיתוף רגשות וקבלת תמיכה ועזרה או דבר מה אחר? והאם זה כן עוזר בשיתוף החייות?
אודה לכם מאוד אם תוכלו להשיב לי על שאלותי.

מתארגנת קבוצת תמיכה לסובלים מחרדות.

ד"ר נכבד,
אני בן 37 לפני כחודשיים עברתי היפוך חשמלי לסינוס כתוצאה מפירפור פרוזדורים וקצב 200 כעבור שבועיים אושפזתי שוב בעקבות חולשה לחץ בחזה והרגשה כללית ירודה.
כמו כן אני נתקף בהתקפי חרדה דופק מהיר זיעה והרגשת אי נוחות כללית בזמן האחרון, מה עלי לעשות?
אני רוצה לחזור למוטב (אף פעם לא הייתי חולה בצורה כזאת).
תודה על העזרה
ערן

פסיכיאטר נתן לי רסיטל 20 מ"ג שאני נוטל כל בוקר פעם אחת ביום ועד עכשיו 32 כדורים וזה לא משפיע עדיין ?

ונתן פרפנן 4 מ"ג נגד מחשבות טורדניות שאני לוקח כדור אחד ביום איזה 13יום וזה עדיין לא משפיע עליי

וגם לוריבן 1 מ"ג לפני השינה

השאלה שלי תוך כמה זמן הרסיטל והפרפנן ישפיעו עליי במלואם אני לא מתפקד ????????.