פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

שלום.
אני בן 17 ואני בתקופה נורא מלחיצה של בגרויות.
מזה שבועיים שאני לא ישן כל הלילה.המחשבה שלא ארדם ואבוא תשוש לבית ספר או למבחן רק יותר מלחיצה אותי וגורמת לי לחרדות,אני עייף כל היום וגם בשעות היום כשאני מנסה לישון לא מצליח. אני ישן מקסימום שלוש שעות בלילה ואם אני נרדם מתעורר ביקיצה מוקדמת.ניסיתי תרופות טבעיות לשינה וכלום לא עזר.זה עלה לי במחיר שניגשתי לבחינת בגרות והגשתי טופס ריק (ואני תלמיד די מצטיין,אפשר לומר).
לאחר מאמצים רבים הרופא הביא לי כדורים של לוריוון.
אז ככה:
תופעות הכדור לא יכולות לגרום לעייפות וחוסר ריכוז גם אחרי שאתעורר בבוקר למבחן?
האם דווקא התרופה הזאת מומלצת מכל התרופות?
לאיזה תקופה את ממליצה לי לקחת את התרופה? כי נשארו לי עוד חודש וחצי של מבחנים ולא נראה לי שאשרוד בלי הכדורים.אשמח אם תענו לי בהקדם.

שלום,
בני בן ה 16.5 כבר קרוב לשנה לא הולך לבית הספר.
הבעיה היא שזה לא רק בית הספר, הוא כמעט ולא רוצה לצאת מהבית. רוב הזמן במחשב.
ניסינו לקחת אותו לטיפול , אך גם בזה הוא לא משתף פעולה.
פעם לקחנו אותו ממש בכוח, אז הוא שם סוודר על הראש שלא ייראו אותו ולא היה מוכן לצאת מהאוטו. התופעה הזו של לכסות את הראש חוזרת לא פעם כשלוחצים עליו לצאת מהבית.
בכלל יש לו רגישות גדולה למראה שלו - בהתחלה עטן שלא יוצא בגלל פצעים, אבל קיבל רקוטאן ועכשיו כמעט ואין לו פצעים.
לפעמים הוא מתלונן שהוא לא יוצא כי השער שלו לא מסודר.
בעיה גם שקשה לאבחן אותו ממש, כי אינו משתף פעולה. מה שכן הוא מוכן להתאשפז, אבל אנחנו לא רוצים, כי זה לא נראה הגיוני, כי בבית בד"כ הוא מתנהג בסדר.
הוא החל לקבל פריזמה לפני מספר חודשים, כי אבחנו גם דכאון, אבל היפור הוא מועט מדי.
האם התופעה הזו של כיסוי ראש יכולה להיד על BDD ?
מה אתם ממליצים ?

תודה

רוצה התייעצות וקצת לפרוק את הכל,אתם כבר מכירים אותה ממני כי כתבתי לכם עליה לפני כמה שבועות,אמרתם לי לפנות לייעוץ אבל אני לא יודע איך הדבר יועיל.אז זה הפחד הנוראי מפיצול אישיות.כמו שאמרתי אז,אני ממש ממש מפחד מהמחלה הזו והסימפטומים שלה,ובנוסף ממש מפחד שיש לי אותה,כי יש לי משהו ממש מוזר שלא אמור להיות לאדם רגיל ולכן אני גם מרגיש שונה ומוזר מאוד.
יש לי חרדה מאוד גדולה,פחד אדיר,התחלתי ממש לפחד להיות עם עצמי לבד,לא רוצה להיות יותר לבד,רוצה להיות עם מישהו,לפעמים גם לא בא לי להיות בתוכי מרוב הפחד וההרגשות המוזרות שלי.
והנה תיאור של ההרגשה,עד כמה שאפשר:
שוב פעם אני כמעט בטוח שיש לי פיצול אישיות.תקנו אותי אם אני טועה.אני כל הזמן מרגיש שאני שתי דמויות.כל הזמן.ההרגשה הזו התחילה מכך שאני תמיד עושה עם עצמי שיחות,מדבר עם עצמי,מתייעץ עם עצמי,משוחח,מתווכח עצמי.כאשר אני נתקל בבעיה או בפחד שאני לא מצליח להבין את מקורם אני מנסה ביחד עם עצמי לפתור את הדבר על-ידי כך שאני כביכול מספר לעצמי את זה בלב או בקול,ואז חושב מה לעשות ועונה לעצמי(לפעמים גם עונה לעצמי בגוף שני מתוך הרגל כבר),ולפעמים אני גם רוצה לעשות פעולה כלשהי(ללמוד משהו או להתאמן וכו')אז אני אומר לעצמי עכשיו אני עושה את זה ומתאמן ומרגיש ממש כאילו אני אומר לחבר את זה.לפעמים אני גם אוהב להתווכח לגבי דברים,ואז יש לי בתוך הגוף כביכול שתי דעות.זה רוב הזמן היה ככה,אך לא הייתה לי שום הרגשה רעה.עכשיו פתאום הגיעה לי הרגשה נוראית שבעצם הדעה השנייה ומי שאני מתייעץ איתו(שזה אני) הוא בעצם דמות אחרת,כביכול חבר בתוך הגוף.עכשיו אני כל הזמן מרגיש ממש מוזר,שונה מאחרים,פתאום מוזר לי להיות עם אנשים אחרים(כי אני מרגיש שאני בעצמי שתי דמויות,פתאום אני מרגיש כאילו הכל השתנה,שעל הגוף שלי שולטת עוד דמות חוץ ממני,ממש הרגשה חזקה וברורה).כאשר אני לבד אני מרגיש לפעמים שכל הפעולות שאני עושה באותו רגע אינן שייכות אליי,אלא לדמות השנייה או שהגוף שלי מחולק ביני לדמות השנייה(מעין הרגשה של דה פרסונליזציה,שכאילו זה לא מה שאני עושה לא שייך לי).כאשר אני מסתכל במראה אני מרגיש כאילו זה אני וחבר שלי מבחינת ההרגשה.לפעמים פתאום אני נתקף חרדה מהדברים האלה כי כאשר אני לבד אני מרגיש הרגשה חזקה שיש בתוכי דמות שכביכול "שולטת עליי" ועושה איתי את הפעולות ואז אני ממש מפחד.למשל כאשר אני לבד אני ממש מדבר עם עצמי,שר,ומתנהג בדיוק כאילו יש איתי חבר והכל בגלל ההרגשה הזו,זאת אומרת שאני תמיד מרגיש אותה כאשר אני לבד,ולא משנה כמה אני אכתוב,אני מרגיש שאין טעם לכתוב כי אני פשוט מרגיש שזה חלק ממני,שהגוף שלי מחולק בין שתי דמויות,שיש בתוכי עוד דמות,עוד חבר,עוד מישהו.אך בדרך-כלל כאשר אני עם חברים,משפחה זה עובר.לפעמים קשה לי להגיד אני בגלל זה וכשאני מדבר עם "אנשים אמיתיים" אני מרגיש מוזר כי אני מרגיש שיש לי גם דמות בתוך הגוף.השימוש בגוף שני נובע מההרגשות האלה,זה כבר הרגל..

כבר כמה שנים סובלת מפחדים ומחשבות שליליות וזה רק הולך ומחמיר

אני בת 27 אמא ל-3 ילדים וכל היום דואגת!

כל כאב אני חושבת ישר על הכי גרוע...

טלפון מהבית ספר, אני חושבת שמתקשרים להודיע משהו רע שקרה

אני מחביאה משחקים עם חלקים קטנים שמא יבלעו,

אני רוצה להשתנות! חשוב לי בשביל הילדים שלי כי זה ממש קשה! אני לא מצליחה להנות מהם כי כל היום חוששת שיקרה משהו רע חלילה

מה הפתרון?

קודם כל אני רוצה להגיד לכם שאני פעם ראשונה מתכתב בפורום הזה וקראתי המון דברים שדברו אליי כמעט ואשמח לקבל את העזרה ואת ההצעות של כולם ...אני סובל מהתקפי חרדה קרוב לשנה וזו הרגשה מאוד קשה ובפעם הראשונה שקרה לי אני חשבתי שזהו אני מת עכשיו נורא פחדתי לא ידעתי מה קורה ואחרי זמן קצר ההרגשה הזו חלפה וזה קרה שוב ושוב עד כדי כך הזמנתי אמבולנס הביתה ושעשו את כל הבדיקות אמרו שאתה בסדר אין לך כלום ...אמרתי מה זה אין לי כלום אני מרגיש שאני מת עד שהבנתי שזה התקפי חרדה את האמת זה מאוד קשה וכל פעם שקורה אני מרגיש אותם רגשות והכי קשה זה שאני חושב שאני מת עוד שניות..אני רוצה להיפטר מהרגשות האלה לא יודע מה לעשות באמת זה נורא קשה גם כן משפיע על כל מי שמסביבי כבר אין לי כוח אין.....תודה

קצת לא קשור (ואולי לא יפה אבל..)
אני סטודנט לתואר ראשון ובעקבות חרדת בחינות שיש לי אני עושה את הסמנריון שלי על חרדת בחינות כי שאוכל לחקור לעומק את התופעה אבל לא מצליח למצוא חומר עדכני על הנושא.. אם למישהו יש חומר או מאמרים אני ישמח לקישור או הפנייה
תודה רבה

האם אפשר לצאת מחרדות,מתחושה שכל הזמן רע לך ומפחד,רק דרך פסיכולוג וכל מיני תכשירים טבעיים? או שחייב כדורים?

אני ממש בחרדת פחד כבר חודשיים ולא מרגישה הקלה

שלום
שלשום התחלתי טיפול ברסיטל
ומהבוקר מלוות אותי לעיתים תחושות של דופק מהיר מאוד וסחרחרה
זה קשור לנטילת הכדור?
דרך אגב מותר לחצות כדור רסיטל?
תודה

כל הזמן לפניי שיש לי משהו (יום הולדת או רעיון עבודה או מסיבה) אז אני מאוד לפניי זה בלחץ במתח בחרדה אני יום לפניי זה לא ישן לא אוכל חושב תמיד מה יהיה למשל עכשיו זה קורה לי לפניי מסיבות עצמאות שאני יוצא מאתמול אני בלחץ ומתח לא אוכל מת מעייפות ולא נירדם מה לעשות?? אני לוקח סוליאן אבל זה לא עוזר זה מאוד מאוד מטריד ומשגע אותי כבר המון המון שנים תודה רבה

בעלי עבר ארוע מוחי לפני כחודש ומזה כשלושה שבועות לוקח ציפרלקס אותו התחיל לקבל בבית החולים. בעוד כשבוע אמור להשתחרר מבית החולים. מי איש המקצוע אשר אמור לעשות הערכה ו/או לקבל החלטה לגבי המשך שימוש בכדור זה או הפסקתו. ו/או מעקב אחרי האישפוז. כמו כן לא נעשה כל אבחון או בדיקה או התיחסות ומעקב לתופעות והשפעת התרופה

שלום רב,שמי עדי בת 30,לפני חודש עברתי תקופה לא טובה מבחינה בריאותית היה לי כאבים בבית חזה,ולאחר בדיקות מגוונות התשובה של MRI היתה לסיכום רושם של תהליך דלקתי כלשהו לא זוכרת בדיוק,מאז אני בפחד תמידי כל דבר שכואב לי אני נתקפת פחד שאולי יש לי מחלה,אני כבר באי שקט תיגדי,אני לפעמים לוקחת לורייון שקצת עוזר ,יש לי לפעמים תחושת לחץ בשד,זה נורמלי?האם זה חרדה?
אני כבר לא מתפקדת, אני כל הזמן בפחד.
למי לפנות?

בעקבות ניתוח ראש שעברתי להסרת מנינגיומה, סובלת כשנה מחרדה. לאחרונה התחלתי טיפול פסיכולוגי ואיני נוטלת תרופות פסיכיאטריות. בזמן האחרון סובלת מאוד מסחרחורות או יותר נכון מתחושת שיוט שמלווה אותי כל היום. כמו כן, בזמן הליכה מרגישה כאילו הדם אוזל לי מהגוף ותחושת עילפון. הייתי אצל רופא עיניים, אא"ג, בדיקות דם כלליות טובות (בלוטת התריס שלי קצת לא מאוזנת כרגע אך הסחרחורות התחילו הרבה לפני), CT שעברתי לא ממזמן תקין. רציתי לדעת האם אלה חלק מתסמיני החרדה מכיוון שאני מאוד לחוצה וכבר לא יודעת מה לעשות

שלום רב,
אני פונה אליכם לאחר בוקר קשה עם הילדה בביה"ס ולהלן הדברים: ילדתי בכיתה א', ילדה חברותית, חכמה מאוד, מסודרת, נבונה ובעלת כל כך הרבה תכונות טובות.
בשנתיים האחרונות החלה בתגובות מאוד קיצוניות לדברים מסוימים לדוגמא: פעם בכמה חודשים מתעוררת מזיעה בלילות מסיוט ומאוד קשה להרדים אותה אח"כ, בתקופה האחרונה אינה מוכנה לישון לבד במיטה ומגיעה כל לילה למיטת ההורים תוך שהיא מחבקת אותי חזק, מיום שישי לקראת יום השואה ולאחר שהמורה חשפה תכנים של יום השואה (הבנתי מהמורה שהיא מודעת לבעיה שלה והיא לא חשפה יותר מידי פרטים) אך הילדה הגיבה בבכי ורעידות בגוף ומאז היא חוששת להגיע לביה"ס ביום השואה ומפחדת שידברו על זה, הבוקר עמדתי שעה שלמה וכולם ניסו לשכנע אותה להכנס לכיתה והיא פחדה מהיום הזה, מהסיפורים, הבטיחו לה שהיא לא תרד לטקס ולא יספרו סיפורי שואה והיא עדיין בכתה והתרגשה מאוד. היו מקרים שמורה סיפרה סיפורים על מלחמות, ילדים נכים לדוגמא המורה סיפרה על ילד שנפגע מקפצונים של פורים והילדה מאוד רעדה מלחץ.

זה קורה רק כשחושפים אותה לסיפורים ופחד בלילה. במשך היום היא ילדה שמחה, משחקת, מבקשת כל הזמן חברים אומנם ביישנית אבל נראית מצוין.

מה עושים? איך מטפלים? האם אני צריכה לקחת אותה לשיחות אצל פסיכולוגית?

תודה רבה.
אמא מודאגת

אני בן 27 בריא לא היו לי בעיות שינה
בשבועיים האחרונים אני לא מצליח להרדם
חשוב לציין שעוברת עליי תקופה לחוצה יש לי אמא שחולה בסכיזופרניה
ובשבועיים האחרונים מצבה התדרדר עד כדי אישפוז
מאז אני חרד שאני גם יכול לקבל את המחלה וזה משפיע על שנתי
ניסיתי כדור שינה זודורם (שהגיע אליי לא דרך רופא) אך גם איתו אני מצליח להרדם כמה שעות וקם
אני עם דפיקות לב חזקות לפני השינה ופחד שמה אני משתגע ותגרם לי המחלה של אימי
מה עושים במצב כזה?
חסוב לציין שבתקופה זו סובל מכאבי בטן בחילות כאבי ראש ול מסוגל לתפקד בצורה טובה בעבודה אני חייב עזרה

תאריך הלידה שלי הוא בחודש הקרוב זהו הריון ראשון ואני ממש חרדה שהלידה תסתבך,שלא אוכל לעמוד בכאב, כשאני לחוצה וזה כבר קרה כמה פעמים במשך ההריון ,
הדופק ממש משתולל וממש קשה לי לנשום . ויש לי גם פחד מהתעלפות שכבר חוויתי במהלך ההריון,
כל פעם שאני מרגישה לא טוב אני נכנסת לחרדות.
מה עלי לעשות איך אוכל להתמודד עם זה בזמן הלידה?