פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

אני בת 27 נשואה 3 שנים לאחר 5 שנות חברות ללא ילדים, יש לי בעל מקסים שעושה הכל למעני. אני בשנתיים האחרונות מתלבטת לגבי הזוגיות שלנו, מרגישה לא שלמה ולא מצליחה להתקדם הלאה. מצד אחד קשה לי לוותר על אדם כמוהו, אשר מאפשר לי חיים שאני רוצה שיהיו לי ומצד שני אני לא יכולה לנטרל את המחשבות על גירושין ובטח שלא יכולה להביא ילדים כשאני חושבת על זה ולא שלמה...
אני מתחבטת כבר המון זמן וחייבת לקבל החלטה במהרה ולהתקדם בה. מניחה שהסוף ברור ושהפרידה תגיע.
אשמח להתייעצות כיצד עלי לעשות זאת, איך לומר זאת, יש לנו בית שרכשנו יחד ורכוש משותף, כיצד מתחילים פירוק? איך מחלקים את הדברים? מניחה שאני מייד יעזוב את הבית לבית הוריי והוא ישאר עד שנמצא קונה...
אשמח למעט הנחיות
תודה, שירלי

שלום רב,

כבר מגיל צעיר כשחיפשתי את בת הזוג שלי לחיים ידעתי שבכל הקשור למין לא אתפשר על כך שבת הזוג תבלע.

את בת הזוג הנוכחית יידעתי כבר בתחילת הקשר שכיצאנו שבליעת הזרע חשובה לי מאוד למשיכה והיא זרמה עם זה ובלעה פעמיים-שלוש בשבוע.

כיום, כשאנחנו נשואים כבר שנתיים, אני יכול לספור על יד אחת את מספר הפעמים שהיא בלעה. אני מרגיש מרומה ולא יכול להפסיק לחשוב על בגידה כדי לממש את צרכיי.

אנא עזרתכם המיידית

אני לא מבינה התגרשנו לפני 3 חודשים לאחר שבעלי בגד בי במשך שנה. אני במצב נפשי לא פשוט והוא חוגג ממשיך עם הבחורה שבגד איתה , קנה מהר בית חדש חוגג נהנה. ככה זורקים 16 שנים . אין מעט כאב, רגש בכל זאת פירק משפחה עם 2 ילדים? האם זה תהליך טבעי?

איך ומתי יודעים שכבר עשית הכל על מנת להציל את הקשר,
ושהגיע הזמן להפרד?
אנחנו זוג לקראת שנות ה- 40.
שני ילדים. עם זוגיות שעל הנייר "טובה" אבל אין תשוקה, תקשורת פגומה.
עברנו טיפול זוגי, ניסינו עדיין מנסים.
מתי יודעים שהגיע הזמן להמשיך הלאה?

אחרי מערכת יחסים בת יותר משנה הגענו למצב של ריבים לא נחמדים והיא פשוט נפרדה ממני בטלפון שלדעתי זה דבר בלתי נסלח. עכשיו היא מתחרטת ורוצה לחזור אבל אני נורא פגוע ולא חושב שיש דרך. מה דעתכם?

היי. אני בקשר ממושך עם בחור, שנינו יחסית צעירים והכל עובד מצויין בינינו, אני אוהבת אותו מאוד ונראה שגם הוא אותי.
לאחרונה הוא פתח איתי בשיחה שהוא לא ממש יודע מה לעשות כי ירד לו החשק מסקס איתי, והוא ניסה במספר דרכים להתמודד עם זה. (יש לציין שאנחנו פחות משנתיים ביחד, וזה טיפה חריג).
לאחר שיחות רבות איתו הבנתי כי הוא פשוט מרגיש שהתרגל אליי ולגוף שלי , ולפיו "טבע הגברים" הוא לא להיות עם אישה אחת וזה מאוד בעייתי כי זה משהו שהחברה כופה עלינו.
העמדתי בפניו את שתי האופצית שנראו לי אפשריות- הראשונה היא לנסות לעבוד על זה ביחד, לטפל בזה אצל מישהו מוסמך, ושהוא צריך להבין שלמשל פתרון של "צלע שלישית" במיטה לא יעבוד איתי (לפחות לא בתקופה הקרובה בה עוד ממש אכפת לי ממנו וסביר שאקנא וזה יסיים את היחסים). האופציה השניה היא לסיים את זה כי אני לא רואה דרך אחרת שאפשר להתמודד עם המצב.
הוא מצידו אמר שהוא לא מוכן לוותר עליי, שהוא אוהב אותי מאוד וברור שנעבוד על זה.
השאלה שלי אליך- אני לא יודעת ממש איך להתמודד עם זה, האם זה אומר אי אפשר לסמוך עליו (למרות שדעתי היא שרוב הגברים אכן חושבים כך אך לא אומרים זאת, ואנחנו פשוט פתוחים מספיק לדבר על זה)? האם זה ככה באמת אצל רוב הגברים, ואם כן כיצד הם ובנות זוגן מתמודדים עם זה?
תודה רבה.

הי לכולם!
אני חדשה בפורום
ורוצה לשתף ולשמוע את דעתכם הצעתכם
אז ככה
אני נשואה בת 40 בשנה האחרונה נהלתי רומן עם גבר נשוי
התאהבנו קשות
לפני כחודש בצעד אמיץ החליט האדון
שנבצע פרידה מבני הזוג במטרה להיות ביחד
הוא הודיע לאשתו על רצונו לעזוב
האשה קבלה זאת קשה מאוד
לא הרפתה הפעילה חברים ובעיקר מצפון
והציעה ייעוץ זוגי לשיקום
המאהב הרגיש נקרע מהמצב
קבל רגליים קרות
והודיע לי שהוא חייב לנסות לשקם
לאור הלחצים בהם הוא נמצא
הוא לא יכול לזייף
וכך נותרתי ריקה מכל
המומה כואבת
אני ממש מרוסקת
איך מתרוממים ?
אשמח לקבל תגובות

הי,
פעם ראשונה שלי כאן בפורום, והעליתי את ההודעה גם בפורום יחסים זוגיות ונישואין. אני עדיין לא מאמינה שאני כותבת על זה כך בפורום, אבל אני במצב מוזר ולא שיתפתי אפילו חברות קרובות (אולי אני מעדיפה את האנונימיות כרגע...).
אני בת 29 נשואה + 1. אני נשואה כבר כמה שנים והכל היה בסדר יחסית עד לפני שבועיים בערך.
לא יודעת מה הצית את העניין, אבל פתאום התחלנו לריב על כל דבר. אמנם רבנו בעבר, אבל לא בכזו תדירות, לא בכאלה טונים ולא על כאלה שטויות. כאילו שנינו נכנסנו למוד מלחמה... פשוט בלתי נסבל..
אני לא יודעת מה לעשות - חולפות בי מחשבות כואבות על לקחת את הבת שלי ולעזוב לכמה ימים אולי העניינים ירגעו... לא דיברתי עדיין עם אף אחת מהחברות או עם אמא שלי, כי אני כל הזמן מקווה שזה יעבור....
אני לא רוצה להגיע למצב של גירושים - אני באמת אוהבת אותו...
עצות? מישהו??
תודה מראש :-(

כתבתי בפורום בתהליך הגירושין וסיפרתי שבעלי בוגד בי עם בחורה שצעירה ממנו ב-18 שנים ורווקה. התגרשנו תהליך הרגשי שלי מאוד לא פשוט. הגרוש ממשיך להיות איתה ומצד שני הודיע לי שהוא לא מוכן להיות איתי בשום קשר גם לגבי הילדים והוא כועס. עכשיו יש לבן שלנו בר מצווה והגרוש מבקש שנעשה כל משפחה לחוד. ואני מרחמת על הילד.
בקיצור אני לא מבינה:
1. מי שאמור לכעוס זאת אני (ואני עוד כועסת ופגועה)מאחר והגרוש בחר במאהבת שלו. אז למה הוא כועס וביקש נתק מוחלט?
2. מה אני עושה לגבי הבר מצווה ?

אז שלום לכולם.. אני כבר כמה ימים קורא פה הודעות ומקרים של אנשים והחלטתי לשתף קצת מעצמי בתקוה לשמוע אנשים ודיעות אולי יחזק אותי קצת..
אני גרוש טרי (חודשיים וחצי) הייתי בקשר 6 שנים עם בחורה מדהימה. ואפילו התחתנו והיינו נשואים למשך שנה וחודשיים. באחד מימי אוגוסט האחרונים חזרתי לדירה וגיליתי שהיא נמצאת בעיצומו של קשר עם בחור מעברה. תוכן ההודעות ביניהם היה קשה מנשוא הם קבעו להיפגש לשכב ודברו ממש שפת פורנו.. ממש ממש נפגעתי לא הצלחתי לעכל וברחתי מהדירה. אחרי שבוע ניסינו לחזור וזה לא הלך היא אמרה שזה יכול לקרות שוב היא לא בטוחה מה קורה איתה ואני לא יכלתי לשאת זאת.. בעיקר כי זה פעם שניה במערכת היחסים הזו. זה קרה פעם ראשונה שנתיים לפני החתונה עם בחור אחר מהלימודים שלה ואז היא התחננה שאחזור כי רציתי להיפרד והצלחתי להשכתכנע שהיא השתנתה ואפילו התחתנו.. חשוב לי לספר קצת עלינו אנחנו שנינו היינו סטודנטים כלומר אני כבר סיימתי את התואר הייתי לקראת סיום והיא עדיין לומדת.. אני לקראת ה30 והיא שלוש שנים מתחתיי אבל סהכ כאילו מבחינה כלכלית היה בסדר לא זוהר אבל בסדר כאילו קיבלנו דירה מדודה שלי כך שסהכ החיים שלנו היו עמוסים בלימודים אבל קצת משעממים. הקדשנו את סכומי הכסף בכל חודש למסעדות ובתי קפה על מנת לשמור על אורך חיים צעיר.. מבחינה מינית היה קצת חלש כי נכנסנו לתקופה של עומס לימודי אבל באמת שדיברנו על ילדים וסגרנו שמות והתחלנו תהליך של בדיקה גנטית וממש היינו בדרך להקמת משפחה. מפה לשם אני יודע תמיד שהיה חסר לה התנסות מינית בחוץ כאילו אני החבר הראשון הרציני שלה לפני אך פעם לא היה חבר רציני. עוד משהו חשוב הוא שאחרי הפעם השניה שגיליתי על המעידה היתה עוד מעידה באמון. אני בא מבית דתי וכמובן שהיא מודעת לכך וביקשתי ממנה לכבד אותי ולא להיפגש עם הבחור עד שלא נתגרש.. היא הבטיחה נשבעה נדרה אני ממש האמנתי לה לא יודע למה אני דביל.. ואז החן פייסבוק שלה היה פתוח אצל סבתי ולא הצלחתי להחזיק את עצמי ונכנסתי וראיתי שהיא מתחננת אליו להיפגש כמה ימים לםני הגירושין לשכב.. אני ממש ממש ממש ממש נשברתי בכיתי כמו ילדה בת 3 והרגשתי אידיוט מושלם. מה שיותר מגעיל פה שעד היום כמה חודשים אחרי כל הסיפור אני עדיין מרגיש שאני אוהב אותה ומתגעגע אליה ומה אני אגיד לכם..
הלוואי שאני ארגיש מעט יותר טוב אני סמרטוט. אני אשמח לדעות..

מתנצלת מראש על הפירוט הארוך...אני בת 30 הכרתי בחור באתר הכרויות (הוא בן 40 רווק) הוא התחיל איתי דיברנו קצת וקבענו להיפגש אחרי הדייט הראשון לא חזר אליי אבל אני לא הרגשתי טוב עם זה אז סימסתי לו אחרי כמה ימים והסתבר שהוא כן רצה לחזור אליי ולדבר איתי אבל הרגיש שאני לא בעניין והחליט אפילו לא לנסות...(קצת איכזב אותי שגבר בגילו שמעוניין בי לא מנסה לייצור קשר אחרי הפגישה כי הוא פוחד לשמוע "לא")... אנחנו המשכנו לצאת כה בערך כחודש יצאנו כבר ל 6 דייטים שרובם באמת ביוזמתו והוא גם מתקשר במהלך היום.. אבל היה לי יומולדת וההתנהלות שלו היתה קצת מוזרה הוא הביא לי מתנה צנועה יומיים לפני כשניפגשנו ובאותו היום של היומולדת אפילו לא אמר מזל טוב ולא הציע להיפגש לא שלח פרחים.. רק דיבר איתי כמה פעמים במהלך היום שאל איך הולך וכאלה... אני ציפיתי עד סוף היום שאולי מתכנן לי בכל זאת איזו הפתעה וכשזה לא קרה סימסתי לו שיהיה לילה טוב והיומולדת שלי עד חצות .. הוא ישר התקשר ואז אמרתי לו שכנראה שכחת להגיד מזל טוב.. וגם חשבתי שניפגש לחגוג היום.. אז הוא אמר שהוא מתנצל והיה בטוח שאמר ואז אמר מזל טוב .. אני לא יודעת מה לעשות... אני כן רוצה להמשיך איתו את הקשר ורוצה לגרום לו להתחזק אני רוצה לגרום לו להתפתח אלי יותר רגשית ולהתקרב... איך עושים זאת... והאם יש לקשר הזה בכלל סיכוי.. מה פשר ההתנהגות שלו?

אני וחברה שלי נפרדנו אנחנו בגילאי ה20 זוג דתי

אנחנו היינו שנה ביחד,וכל הזמן היא רצתה להתחתן כנראה מלחץ חברתי כי אחותה הגדולה שהיא גדולה בשנה התחתנה

וזה הרס לנו את היחסים בקשר כי מאז שאחותה התארסה שזה היה בחצי שנה שלנו הקשר נהיה אחרת היחס כלפיי השתנה והכל היה שונה כי היא כל הזמן רצתה להיות בבית שקשה לה

לפני כחודש היא דיברנו על להתארס ואמרתי בקרוב,ואז לפני 3 שבועות יש לה חברה שהיא הכי טובה אז היא עשתה איתה שיחה ומאז היא החליטה להיפרד,ולא מוכנה לשמוע את השם שלי,ניסתי את כל הדרכים כדי ליצור איתה קשר ולסיים ולהציל את הקשר בצורה יפה

והיא הגישה תלונה על שאני מטריד אותה שאני מתקשר הרבה אליה



האם היא עדיין חושבת אליי? וקשה כי היא נורא מבולבלת?

והאם הקשר הזה יחזור

עכשיו אחרי שנפרדנו, אני מרגיש ריקנות.

האם ניתן לקיים קשר של ידידות אחרי הפרידה--- או

שצריך לחכות זמן מה.

תודה רבה.

שלום,
הנני נשואה 15 שנה עם שלושה ילדים מדהימים!
כבר בתחילת נישואינו, לאחר הילד הראשון, היו בעיות בזוגיות, בעלי לא נגע בי (לא שכב עימי ולא היו נגיעות פיזיות)- דבר אשר תסכל אותי מאוד. הלכנו לטיפול זוגי וזה עזר.
עם חלוף השנים, לאחר שהגיעו הילדים, המצב חזר לקדמותו. שוחחנו על כך המון, אמרתי לו שאם הוא ימשיך לא לשכב עימי- לספק אותי, אמצא זאת איפשהו...
לדאבוני/לשמחתי, היום הזה הגיע... הוא הגיע, האדם שהחזיר אליי את נשיותי, הרגשתי שאני שם, שרואים אותי! .. (לא קשר מהעבודה).
הוא נשוי + ואני נשואה + הקשר הוא מיני בלבד, אני לא נותנת לזה להתפתח יותר מזה.
אבל הוא נמשך... ונמשך... כבר שנתיים... !
הדיכוטומיה הזאת הורגת אותי. אני פונה אל השכל הישר שלי ומבינה שזה לא בסדר
ומאידך, אינני יכולה להפסיק זאת, הריי זהו צורך ביולוגי..
(אני לא מסופקת מינית בבית, אין לו גם רצון כזה, מבחינתו מספיק שהוא הגיע לסיפוק שלו).
אז שוב אנחנו בטיפול.... וכן, אני בהחלט חושבת גם על גירושים, אבל קשה לי.
מה עושים??
איך אני, עם כל הערכים והמוסר שלי, מגיעה למצב כזה? לפעמים אני אומרת לעצמי עדיף להיות לבד ולא לחיות בתחושות הנוראיות שחווים ביום יום מבן הזוג.
תודה :)

שלום הייתי בזוגיות של שנה אנחנו זוג דתי בגילאי ה20
שבועיים לפני הפרידה היא דיברה על חתונה, ובזמן האחרון היא הייתה שולטת עליי
בגלל שאחותה מתחתנת והיא כנראה רוצה גם ,וכתוצאה היא עשתה לי ככה.
חברה שלה מדברת איתה הרבה ואחרי השיחה שלה איתה היא החליטה להיפרד,
ניסתי להבין בכל אמצעי הדרכים להבין למה היא נפרדת,אבל לא הצלחתי,והיא הוציאה צו הטרדה שאני לא יוכל לדבר איתה,אנחנו הכרנו באתר הכרויות באינטרנט ונורא קשה לי שהיא שמה,האם היא מרגישה אליי משהו וקשה לה לבטא את זה בגלל מה שאחרים אמרו?

אני בדיכאון,אני לא מתפקד ואני אמור להתגייס עוד 3 שבועות
היא חסרה לי היינו מדברים כל היום בטלפון,יוצאים ביחד הכל
פתאום אני מרגיש לבד,