פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

מה תגובתכם על דעתו של בעלי על הגבר??

את אחת הנשים הכי סתומות שפגשתי בחיים שלי
מה זו השאלה הזו ?
את מפגרת או מה ?

נשבע לך שבשביל הילדים שלך אני מתבייש בך ובשאלה שלך

חולת נפש

היי ענת
מציעה לך לא להתעסק בעניין זה, כי זה חסר חשיבות..
לרובנו היו קשרים לפני הנישואים, הדבר העיקרי הוא לדעת להפסיק להתעסק איתם ברגע שמחליטים להתמסד ולהתחייב לקשר זוגי אחד.
היום את נשואה+ נראה שיש לך בעל אוהב ומפרגן וכדאי להתרכז בזה ולזכור שהאקס היה רק עובר אורח... וייתכן שהוא עצר לפטפט מנימוס או מסקרנות ל"הציץ" בך, אבל למה זה בעצם חשוב לדעת????

בהצלחה בזוגיות הנוכחית שלך
סיגלית גלאי ייעוץ זוגי בדרום

סביר להניח שהמאהב עושה את זה בכוונה בכדי לבחון את תגובותייך.. עשית נכון שלא החלפת איתו מבטים..רצונו היה לבדוק האם ניתן להחזירך למקום שנוח לו...

אם תראי אותו עם אישתו תעשי לו את אותו הדבר... נראה אותו גיבור גדול..

שלום לך,

שאלתי הפשוטה והיה והוצאת את פלט השיחות וה SMS מה זה בדיוק ייתן לך? לדעת את שאתה יודע כבר? להכריז עליה כמורדת? זה ממש לא ייתן כלום, מזונות תשלם כמו ילד טוב. תחשוב על החיים שלך הלאה , שחרר את הצרה הזאת ממך ותתקדם..

בהצלחה!

שלום לך,
בקש ממנה את פלטי השיחות ולפי תגובתה תוכל לדעת אם יש אמת בתחושותיך. רק תחשוב -האם אתה גם מוכן לחשוף את פלטי השיחות וההודעות שלך? בהצלחה

אני אכן צעירה. ולשאלתך, כן, נמשכתי אליו בעבר אך מתוך 5 שנים יחד אני כבר 3 שנים לא נמשכת. ובנוסף לכך, נמשכתי אך לא משהו שמתקרב למשיכה הנוכחית.
אשמח לשמוע דעות וסיפורים אישיים של מי שחווה משהו דומה...

ומה הלאה?? התאהבת ותחיי עם אותו גבר שאת אפילו לא יודעת מה טיבו בעוד מובנים ומה יהיה עוד כמה שנים? תפסיקי לאהוב ותעברי לגבר אחר וכך הלאה? תאמיני לי(מניסיון) הכל הבל הבלים, בסופו של יום הכל אותו הדבר ומדובר סתם בריגושים שייגמרו כשהממים הגנובים כבר לא יהיה להם את אותו הטעם..תישמרי על בעלך שאותו את אוהבת ועל משפחתך.. נסי ליזום ולתקשר עם בעלך כמו שאת עושה עם אותו בחור וירטואלי... חבל,את הורסת לעצמך את החיים במו ידייך...

אבל היו דברים מעולם. קורה כל הזמן שאנשים פוגשים את מי שמתאים להם "באמצע החיים" אחרי שכבר הקימו משפחה. אפשר לוותר על חוויה שעשויה לשנות את כל החיים? ואולי לטובה...

חשבת שייתכן מצב והמהלך לא יהיה לטובה אלא להפך..?? מה גם שאת טוענת שאת אוהבת את בעלך...למה לחפש שטויות וטעויות? טוב לך עם בעלך בסך הכל? עם בעלך יש לך ילד משותף, רכוש משותף, עברתם יחד לא מעט קשיים בכדי להגיע למה שהגעתם.. מה יש לך עם אותו בחור? קצת ריגושים? קצת שעות גנובות של שיחות אולי מאתגרות? זה בסופו של יום גם נגמר... ועם מה תישארי? בלי בעל, בלי מאהב, בלי משפחה אוהבת ותומכת... את מהמרת על הכל ולדעתי חבל, תברחי מהר מהקשר הלא בריא לפני שיקרה משהו וזה יהיה מאוחר..

הי מיכל
אני נמצאת בימים אלו באותה סיטואציה כמוך
אז מה עשית בסוף?
אשמח לדעת

היי,
אני בן 39, נשוי ואב לשלושה ילדים מקסימים. משפחה לתפארת למראית עין. אבל מה, אני לא נמשך לאשתי בכלל. ולצערי (ממש לצערי) גם לא אוהב אותה. מה שהביא אותנו עד הלום מורכב ומסובך, אך בואי נגיד שיש לה חלק משמעותי בעניין (ואני לא כותב זאת על מנת לתרץ את המשפט הבא שלי). ובעקבות המחסור הזה באש נפתחתי למישהי אחרת שפחות או יותר הייתה במצבי. ואז גיליתי מה זאת תשוקה אמיתית. ומה זה שילוב של אהבה ואש. ואז מגיעה הדילמה- לפרק ולבנות מחדש או להמשיך כך, לחיות בשקר גמור? עם ובלי קשר לסיפור האסור- האם במצב בו מישהו יודע מעל לכל ספק שאין בליבו אהבה ותשוקה לצד השני- האם זה לא הסימן הברור לכך שמשהו דרסטי חייב להשתנות? לפרק או לנבול?
אין לי עדיין תשובה...

לפרק? או לנבול?
מי שלא חווה בדידות, ריקנות, ודיכאון בזמן נישואים
אינו יכול לשפוט אנשים כמונו שעומדים
בפני דילמה כזו קשה...
אך לצערי גם לי אין את התשובה.

היי

גם אני חוויתי בדידות, ריקנות, ודיכאון במהלך חיי הנישואין ויותר מזה... ובאמת אף אחד לא יכול בכלל לשפוט אותך ולעולם גם לא נבין מה עבר עלייך בדיוק כך שאת יכולה להרגיש עם זה בסדר, אולם השאלה ששאלת מפריע לי...

שאלת : לפרק? או לנבול?
התשובה היא > לא לפרק ולא לנבול!
אלא "לבנות" בית חדש!

אם יש בך את הכוח ואת הרצון לבנות עולם חדש עבורך ולמען עתידך עשי זאת עכשיו!
את יכולה לעשות זאת ע"י כך שתבני מחדש את הזוגיות הנוכחית, או לצאת מייד לדרך חדשה ולבנות הכל מההתחלה, זכותך.

את בוודאי תרצי לתת לילדים שלך את ההרגשה שאת לא נוטשת אותם מי כמוך יודעת שלילד מגיע אמא במשרה מלאה ולא חצי פה וחצי שם,

את צריכה להבין שהילדים רואים וקולטים בהתנהלות שלך את ה"מודל" לחיי נישואים טובים ומאושרים, אל תאכזבי אותם, או שאת כאן, נלחמת מבפנים בבדידות ובדיכאון ומראה להם כיצד את חוזרת לימי קדם, מתמודדת ולא מוותרת למרות הכאב והפציעות, ומשקמת לאט ובטוח את מערכת היחסים ומצילה את מה שכן ניתן להפיק מהקשר, או שאת מקבלת החלטה ובוחרת לצאת לדרך חדשה ולהלחם שם על כל הדברים שהיו חסרים לך...

אז איזה סוג בנייה את אוהבת?

דרך אגב את כבר לא משחקת...את עמוק עמוק בתוך האש והיא שורפת.

לגבי הבניה.. לפעמים הכל כל כך הרוס שעדיף ״ לנקות את השטח״ ולהתחיל מהתחלה.
אני לא יודעת אם יש בי את הכוחות להתחיל מההתחלה.
אבל מה שכן אני יודעת זה: שמעדיפה להיות לבד ומאושרת
מאשר ״ביחד״ ואומללה.

וגם, אני יודעת שאני ״משחקת באש״
והאש הזאת לפעמים מחממת אותי
גורמת לי לחייך ולראות דברים שלא ידעתי שיש לי.
אז למרות הסיכון לקבל כוויה
אמשיך ״להתחמם״ עד שהיא תדעך.....

מקווה שהסברתי את עצמי טוב??

ברור שאין תשובה מוחלטת. כי כל אחת מהבחירות מכילה בתוכה פוטנציאל לויתור עצום. והשאלה הזאת טורדת את מנוחתי ברמות. ואולי מה שבני כתב נכון, צריך לקחת החלטה ולעשות צעד, לפה או לפה. אבל זה עדיין לא הזמן. אולי כי אני מחכה שיקרה משהו, שהעולם יחליט על סדר חדש של הדברים וישים את הבחירה ממש מול עיניי (תפיסה ילדותית משהו, ואפילו פחדנית, אני יודע. ואולי גם מצביעה על ייאוש).
והאש עליה את מדברת- הרי זאת האש שהייתה חסרה כל כך ובגללה יצאתי למסע הזה. אז עכשיו כשאני בתוכה ברור שלעתים היא שורת. אבל גם ברור שהיא פתחה את עיניי למשהו אחר, גדול יותר. היא גרמה לי להבין שמותר לי לדרוש לעצמי משהו חזק יותר, להגיע גבוה יותר. וזה מתחבר לידיעה ההיא שיושבת לי באחורי הראש כבר שנים- הזוגיות הנוכחית שלי היא לא ה א ה ב ה לה פיללתי. וזאת הכוויה הכי גדולה שגרמה לי האש. יחד עם ההתפכחות הכי גדולה.... אז יש כאלה שיעדיפו לחיות ללא הידיעה הזאת ויש כאלה שיעדיפו לדעת את האמת פנימה, כלפי עצמם. מה עושים עם הידיעה הזאת- כמוני כמוך- אין לי מושג....איכשהוא אני תמיד מגיע לאותה המסקנה- אני מסתכל על אשתי ושואל עצמי האם אני רואה עצמי חי איתה ל"נצח", עוד 10, 20 ו- 30 שנה. והתשובה היא תמיד אותה התשובה....)-:

כל מה שכתבת נכון...
מרגישה אותו דבר ולא יודעת מה לעשות.
גם אני לא רואה את עצמי עם בעלי עוד 10-30 שנה
אני לא יכולה להיות איתו עוד שנה!
הלוואי ובעלי היה מבין
הלוואי ובעלי היה מקבל את השינוי שאני רוצה לעשות בחיי
גם אני מחכה שהזמן יעשה את שלו והשינוי יבוא בעצמו
באמת מחשבה של פחדנית....
אני מתפללת לפעמים שבעלי יתאהב במישהי אחרת
שהוא יזום את הפרדה...
אבל הוא מאוהב בי ולא מוכן לוותר, אך עדיין
צועק עלי משפיל אותי ומשאיר אותי לבד בלילות.
דיי נמאס, והזמן עובר.
לא רוצה לחיות ככה!!!!!

היי

סליחה שאני כורך מין בשאינו מינו...
לך ולערן יש קושי בקבלת החלטות וכנראה זה דפוס התנהגות שאתם סוחבים מילדות זה מסביר את הסיבה מדוע לא עמדת על הזכויות שלך בתחילת הקשר אז עוד היה ניתן להציל ובקלות, כיום זה שוב מעכב אותך מלקום ולעשות מעשה שיציל אותך מלחיות בהרגשה של חוסר,
לחכות שהעולם יעשה את המלאכה עבורי? משיח לא בא...וגם לא מטלפן!
הבחירה בידייך, תבחרי כל זמן שאת זו שיכולה לבחור...תבחרי לפני שמישהו אחר יחליט בשבילך מה לבחור!
אפשר וצריך ללמוד כיצד "לצמצם" את זמן קבלת ההחלטה לכאן או לכאן כי בסופו של דבר תצטרכי לחתוך ויפה שעה אחת קודם.

לי באופן אישי אין בעיה לקבל החלטות.
אני כבר החלטתי, אני רוצה להתגרש.
הבעיה שבעלי לא מוכן... מאיים עלי שיעשה סיפור גדול מהעניין.
יפיץ שיש לי מישהו ובגלל זה אני רוצה להתגרש.
לא מעניין אותי מה יחשבו עלי כולם, חוץ מאדם אחד
אבא שלי- יש לי כל כך הרבה כבוד והערכה אליו.
ויותר קשה לי לפגוע בו מאשר בילדי...
אם זה יסתיים רע אבא שלי יהיה שבור,
( אמא שלי נפטרה לפני שנה) ויש לו מספיק על הלב.
בכל מקרה אני החלטתי, עכשיו זה עניין של זמן עד
שבעלי יקבל את זה בהבנה, ונתגרש.
כולי תקווה שהוא יבין שגירושין זה לא סוף העולם.
(אצלו במשפחה 80% גרושים שסימו את הקשר בדרך קשה)
הזמן הוא המענה לכל התשובות!
נראה מה יהיה....

היי

אוקי יש לך כשרון הסברתי מצוין!
טעיתי בהבחנה – סליחה!

משתתף בצערך לא פשוט לאבד אמא והידיעה שאבא יכול להישבר מחמירה את הבעיה ומכניסה אותך באמת לדילמה רצינית-
כעת ניתן להבין יותר מה עובר עלייך ואולי זה מסביר את מה שקרה לך לאחרונה...אני חושב שיש קשר למקרה ששאלת...

עדיין לא הבנתי איך מצד אחד בעלך מאוהב בך ומצד שני למה את נותנת לו לצעוק ולהשפיל אותך?

בני,
לרוב אין לי קושי בקבלת החלטות בכלל. אולי כי לא עמדתי עדיין בפני החלטה כזאת. הבעיה היחידה שלי בקבלת ההחלטה היא הפגיעה בילדים. מעבר לזה כלום לא מחזיק אותי מעבר לזה. כך שקבלת ההחלטה כאן מעוכבת עקב החשש מהנזק הסביבתי של התהליך. לא מאוד חשוב לי מה הסביבה תחשוב עליי. האמת, שזה בכלל לא חשוב לי. רק הנזק הסביבתי עומד לנגד עיניי...
סיוון- גם אני כמוך , מתפלל שהיא תתאהב במישהו אחר. אולי תבוא ותתוודה על נטייה מינית כזאת או אחרת (-:. אבל אין ספק שאת הרבה יותר אמיצה ממני בנקודת הזמן הנוכחית....כבר אמרת לו שאת רוצה להתגרש. כל הכבוד לך. לטעמי זה הצעד הכי קריטי בעניין, הלא כן? להודות בפני הצד השני שאתה כבר לא מעוניין....משם אין כל כך דרך חזרה. לא?
איך אזרת אומץ להגיד לו כזה דבר? באיזו סיטואציה מעלים כזה נושא רגיש?

היי ערן
מה שלומך...

יפה שאתה מתחשב ברגשות של אחרים, כל הכבוד לך!
יפה שאתה מוכן להישאר בשביל הילדים אבל זה לא מספיק, לא מספיק לא עבורך ולא עבור אשתך ופוגע באופן ישיר גם בילדים, תשאל ילדים להורים פרודים או גרושים על התקופה הנ"ל.
אתה בוודאי מכיר את הפתגם - עדיף אמת שמזילה דמעה מאשר שקר שמעלה חיוך...ובמקרה שלך כפי שאני מבין גם אין חיוך...

תראה – אתה לא צריך אותי כדי לקבל רעיונות שידחפו ויעזרו לך להתגרש, בעצמך כתבת שאין בליבך תשוקה ואהבה לאשתך והוספת באותה נשימה כי לה יש חלק משמעותי בעניין.
יש לך זכות לרצות לחיות את חייך כפי שאתה חושב שמגיע לך אבל רגע לפני ראוי שתעשה בדק בית כמו למשל > מה לגביי החלק שלך?
איך הסתבכתם והגעתם למצב נורא שכזה?
איפה לקיחת אחריות על החלק שלך?
כי אם תגלה שהבעיה היא אצלך כדאי שתדע שאתה הולך לקחת את הבעיה איתך לזוגיות הבאה ואז לא יהיו לך תירוצים ואת מי להאשים...

זה לא סוד שאני דוגל בלנסות ולעשות הכל אבל ממש הכל, כדי לתקן את הטעון תיקון בתוך הבית ולא לברוח החוצה, מה גם שברוב הפעמים אתה עלול לגלות שזו אותה גברת בשינוי אדרת,

אני לא מתכחש לעובדה ומרגיש על בשרי עד כמה לא פשוט לחיות עם בן זוג אחד באותו בית לאורך זמן, זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה,

אומרים - שאי אפשר לשנות את טבע האדם אבל אפשר ואפשר להתרגל ולהתנהג אחרת לרכוש דפוסי התנהגות חדשים למען מטרה חשובה, והמטרה היא שיהיה לך טוב במקום שאתה נמצא למרות הקושי ותחושת החוסר,

אני מאמין שיש לאשתך גם אי אילו מעלות שבגינן בחרת אותה בזמנו...הרי לרוב אין לך קושי לקבל החלטות...מעניין אותי לדעת מה כן עשיתם בתחילת הדרך שעבד ביניכם ומה גרם לכם להביא 3 ילדים לעולם...

לאן כל זה נעלם פתאום?

זה לא קל לומר ״ אני רוצה להתגרש״
הפעם הראשונה שאמרתי את זה היתה לפני כמה שנים.
לאט לאט עם הזמן הדחיפות של המשפט התקצרה.
וזה סיים כל ויכוח (המשפט, ״ אני רוצה להתגרש״)
קשה לי, ואפילו מאוד.
אך מקווה להתחיל את התהליך בהקדם
ולצאת לדרך חדשה....

אחותי מציעה ואפילו מתעקשת שאלך עם בעלי ליועץ זוגי
לבדוק ולראות אם לישאר יחד או להתגרש
אני חוששת שעניין הבחור שהתאהבתי בו יתגלה
ואז ההיה בבעיה.
חברה אמרה לי שהפסיכולוגית תגרום לי לחשוף הכל
על השולחן.
המשפחה משני הצדדים מבקשת לנסות את זה
כמוצא אחרון!
מה דעתך, ללכת ליעוץ?

היי


חברתך לא צודקת - את יכולה לספר לפסיכולוגית בפגישה "אישית" על הקשר האחר ולחייב אותה לא לומר על כך לבעלך. אבל עזבי חברות ואחיות עקשניות...
אם את איתנה בדעתך אז אין לך מה לבדוק וחבל על הכסף ועל עוגמת הנפש ששניכם תעברו בתהליך, טיפול זוגי דורש המון כוחות נפש וגם תנאי מוקדם של הפסקת כל קשר אחר עד שיתבהרו העניינים.

אני מבין את בעלך כי עד היום רק איימת אני "רוצה" להתגרש... וכלום לא יצא מזה (ד.א.את יודעת למה?) לכן הוא חושב שאת לא רצינית.

תבקשי ממנו לגשת לגישור בהסכמה בתקווה שתצליחי להעביר לו את המסר ע"י צד ג' שאת לא מעוניינת להמשיך את הקשר ואת רוצה לפרק את השותפות בצורה הכי יפה ונעימה שיכולה להיות בהתאם לנסיבות.

שימי לב שאני בכוונה לא כותב בהצלחה מכיוון שבתוך תוכי אני מקווה שבסופו של דבר תצליחו לשקם ולא להיפרד, כמובן שזו דעתי האישית בלבד ועל סמך מה שכתבת, אם ישנה אלימות מילולית או דברים אחרים שלא חשפת כאן אז באמת שיהיה לך בהצלחה.

שאלה קשה שהפכתי בראשי מיליון פעמים- האם לפנות לייעוץ או לא (ואשתי מפעם לפעם מעלה את העניין)- הפחד שלי הוא לא מזה שנושא האישה האחרת יעלה. הפחד שלי הוא שהאמת תעלה שם במלוא מערומיה- האמת הכואהבת שאני לא אוהב אותה. ושכלום לא יעזור. אז אולי זאת גם דרך לסיים- להעזר בצד שלישי על- מנת להוציא את האמת החוצה. אבל זאת לא מטרת הטיפול מראש מלכתחילה. המטרה היא לנסות הכל כדי להציל את הקשר. ואז השאלה היא האם את רואה בקשר הזה עתיד (ולפי מה שהבנתי ממך לא). נגיד ותלכו לטיפול, והמצב אכן ישתפר מעט. זה יספיק לך? תוכלי להעלים ולשכוח את הלא חוקי מחייך? תתאהבי בבעלך מחדש? פתאום תראי בו מישהו להזדקן איתו?
לגביי, אני יודע את התשובות לשאלות הנ"ל ולכן אני רואה כרגע בטיפול משהו מיותר...
לדעתי אי אפשר ללמוד לאהוב מישהו שאתה לא מסוגל לאהוב. אפשר לנסות ולחיות עם הידיעה הזאת, אבל זה כבר עניין לטיפול אישי, וזה מכבר מסיפור אחר (-:

כשאני חושב על ללכת לטיפול שכזה הר ברור לי שזה רק עבור הילדים. הרי כמו שכתבתי קודם- זה לא יגרום לי לאהוב ולהמשך לאשתי. ויש לא מעט מקרים כאלה, ואני מרגיש שאנשים מבחוץ שמנסים לייעץ מטוב לבם (באמת, לא בציניות) דוחפים לכיוון של לטפל בעניין הזוגי ויהי מה. כאילו מרגע שפגשת בנזוג פוטנציאלי בגיל עשרים ומשהו והתחתנת איתו והקמת משפחה- גורלך נחרץ. זהו, לא משנה כמה השתנית, כמה הרצונות שלך השתנו , כמה אתה זקוק למשהו אחר- זה גורלך ואתה חייב להתיישר על פי זה.
ואני בכלל לא מאמין בגורל...

קודם כל אני רוצה לומר לשניכם תודה!
תודה שאתם כאן בשבילי
תודה שאתם עונים לתגובות שלי
תודה שאתם מקדישים זמן ומחשבה על מה שאני כותבת
פשוט תודה!
ואני רוצה לעדכן אותכם במה שקורה אצלי
וכרגיל אשמח לשמוע את דעתכם!
במוצאי שבת האחרון חבר טוב של בעלי שיודע את מצבנו הזוגי
הגיע אליהו הביתה והתחיל מעין ״גישור״ בני לבין בעלי.
בעלי התעקש שהבעיות שלנו נובעות מהעובדה שאני
לא הולכת למקווה (שזה נכון)
ובגלל זה אני מרוחקת ממנו וכלום לא הולך לי.
ואני מתעקשת שהבעיות שלנו נובעות מהעובדה שהוא
לא ״שם״ בשבילי.
לאחר שיחה ארוכה בין שלושתנו הגענו להחלטה :
אני אלך למקווה והוא ( בעלי) יעזור לי יותר.
כולי תקווה שזה החלטה שהוא יקח על עצמו ברצינות
ושזה יעזור לנו. ולא נפרק את הבית.
סליחה שאני כותבת הרבה אבל ״ערן״ אני חייבת לשתף אותך:
ביום חמישי האחרון שיתפתי את ״המאהב״ שאני מתכוונת
להתגרש, ושפניתי למגשר.
אתה יודע מה הוא עשה?
התרחק- פשוט הפסיק לשלוח הודעות.
כאילו לא רצה להיות חלק מההחלטה.
ולא יצא קשר בכלל בטענה שהוא ״לא יודע מתי לשלוח הודעה״
חשבתי שיבין ויתמוך
לפחות שישמע למה ואיך אני מרגישה?!
אבל כלום, דממה מצידו.
ואז הבנתי שאם אתגרש הוא לא יהיה שם בשבילי
ולכן אני פונה ליעוץ זוגי
לא אשקר, המאהב פשוט מושלם בשבילי
אבל ברגע שזה הפך לקצת יותר רציני
הוא ברח.
אני שמחה שעדיין יש לי את בהזדמנות לתקן.
למעני ( לא רוצה להיות לבד)
ולמען 3 ילדי המקסימים
אני עדיין מאוהבת בבחור
אבל הוא לא שווה שאתגרש בשבילו.
ערן, אל תעשה שום החלטה פזיזה
ואל תתגרש למען אף אחת ( רק למענך)
אתה לא יכול לדעת אם ״היא״ תושיט יד
שתהייה חסר-כל.

וואו,
קודם כל אני מאחל לך המון בהצלחה עם בעלך ואני מקווה שאכן זה יביא למצב המיוחל- בית שבו כל אחד מרגיש שהוא במקום הנכון, שליבו שם.
שנית, הסיפור לגבי המאהב שנבהל וברח אכן לא קל. כלומר, מצד אחד צפוי היה שהוא יהיה שם בשבילך ברגע גורלי שכזה, וגם אם לרגע נבהל עדיין לא היה צריך להתנתק. מצד שני זה אכן מבהיל ויכול להיות שהוא מנסה לעכל...
בכל מקרה, אני מסכים לגמרי עם מה שכתבת- לא לפרק עבור מישהו אחר אלא עבור עצמך. גם אצלי, עם כל האהבה למאהבת והרצון העז להיות איתה (כולל הפנטזיות של החיים ביחד ושל לקום בבוקר יחד ועוד הרבה דברים ביחד...) אני לא מכוון לפירוק הדדי של שני הבתים. גם בגללי וגם בגללה. מספיק רפרוף בסיפורים המתפרסמים בפורום זה על מנת להבין שזה "תיק" לא קל. לא הייתי רוצה להיות מואשם אחרי כמה שנים כגורם שהביא לפירוק של בית...ולכן את מאוד צודקת- אם לפרק זה כי לא טוב לך!
אשמח לשמוע איך מתקדם עניין שלום הבית....
בהצלחה

הי מה קורה?
לא יודעת אם יוצא לכם להכנס לכאן
אם כן תנו סימן
ואשמח לעדכן ולהתעדכן
סיון!!!

היי

אני כאן ושם היכן שצריך אותי...
מחכים ומצפים לעדכון ממך...

דרך אגב נתתי לך אפשרות לפנות ישירות מייל שלי ו...

חג שמח - בני

בגדול החלטתי לא להתגרש, ללכת למקווה ולרצות את בעלי,
שיהיה שלום בית!!!
המצב כרגע רגוע, אני ובעלי מתקשרים טוב, האווירה בבית
חזרה להיות נורמטיבית
לגבי המאהב, אני מאוד מתגעגעת
מאווווד
זה כמו סם, זה מושך, ממכר, מענג, נותן תחושת היי
ולו לכמה שעות. וכשזה לא בהישג יד, אפשר לומר
שהתיאור של גמילה דיי שייך לתחושות שאני מרגישה!
(ואני אפילו לא מעשנת)
אבל מחזיקה את עצמי עד כמה שהוכל, ומקווה לא להישבר.

לגבי התכתבות במייל: אני צריכה לפתוח מייל פרטי
ברגע שאתפנה לזה, אשמח לשלוח הודעה!

מעניין אותי מה עם ערן
איך הוא ומה קורה אצלו!?

היי,
אני שמח לשמוע שדברים מסתדרים על פניו ומקווה בדבילך שאכן זה ימשיך כך. אני עדיין מבולבל, לא יודע עדיין מה להחליט ואיך. עדיין באותו הסטטוס, נשוי למישהי אך מאוהב ואוהב עד כלות מישהי אחרת. לא פשוט, כפי שאת יודעת בעצמך. הנושא של האם להשאר או להפרד עלה לאחרונה ביני לבין אשתי, כשבעצם היא אמרה לי שאם אני לא מאוהב בה ואין בי אש אני יכול לקום וללכת. עם כל הכאב. זה הכניס אותי לסוג של לחץ, כטבעם של אמירות והחלטות כאלה שיכולות לשנות את החיים ברגע. ושם זה עומד כרגע...

מה עם המאהבת?
מה המצב שלה לגבי הנושא ?
האם גם היא שוקלת לעזוב את הבית בשבילך?
או שרק לך זה עובר במחשבה?

היי,
טוב לשמוע ממך.
המאהבת אומרת שהכי הייתה רוצה לחיות יחד אבל שאין לה אומץ לעשות זאת לילדים. ואני מבין אותה. מבין ולא מבין, כי מצד אחד הזוגיות שלה רעה. מאוד. מצד שני, ילדים זה ילדים. אבל כבר הגעתי למסקנה שאם זה יקרה אצלי זה יהיה בגלל חוסר הההתאמה ביני לבין אשתי ולא בשביל מישהי, מקסימה ומתאימה ככל שתהיה. כמו שאת כתבת, אי אפשר לבנות על אחרים בכזה דבר קריטי. למרות שאני מכיר מקרים שבהם כן היה פירוק הדדי לצורך בנייה מחדש- אשריהם.
מה איתך? את שלמה עם הההחלטה שלך?

ההיתי רוצה להמשיך לדבר במייל
אז אם אתה מעוניין?! מה המייל שלך?

תני לי לנחש, גליתם חיבור מדהים, הוא פשוט הנפש התאומה שלך שלא ידעת שקיימת, יש לכם שיחות מדהימות, פתיחות מלאה והוא פשוט החלק המשלים שלך, נמשכת אליו בטרוף וכל הבלה בלה בלה הזה.

יקירתי את לא מאוהבת באיש את מאוהבת בפנטזיה שרקמת אצלך במוח, זה יכל היה להיות קרוב לודאי כמעט כל מישהוא אחר וכבר היית כותבת פה אותו הדבר פחות או יותר.

לאחר פרק זמן עם אדם מסויים נכנסים לשגרת החיים, אגב זה משתנה מאדם לאדם רק שנראה שאצלך זה קרה יחסית מהר. כבר הבעל הוא לא אותו אביר על סוס לבן שהכרת, הסקס נהיה פחות מרגש, הילד גם הוא לא תורם לזוגיות והבעל נהיה גם קצת פחות מושך, את יודעת מפליץ לידך, לא מרים את הקרש בשרותים, אולי השמין קצת, הקריח.

אבל תני לי לגלות לך סוד, כמו שזה נגמר לך מהר עם בעלך זה ייגמר לך מהר איתו, זה רק עניין של זמן עד שהשגרה תכלה גם את היחסים האלו וכמו שאני רואה אצלך את ממצה די מהר. הוא יתחיל להפליץ לידך, לא ירים את הקרש וכו וכו והמשיכה תרד ואז מה?

תעברי לבא??? תנסי לחזור לבעלך שיהיה כל כך פגוע ולא ירצה להסתכל בכלל לכיוון שלך???

הטענה שלי שאני רוצה להעמיד כאן לויכוח (ואת דוגמא טובה תומכת לכך) שאנשים לא בוגדים בגלל שרע להם בבית ואלו שבוגדים יש להם בדרך כלל בן זוג טוב.

הבגידה היא המפלט של אנשים שבאופן כללי טוב להם וחיים בצורה טובה ונוחה ובשגרה יחסית. למי שרע, מי שנאלץ להתמודד עם משברים, בעיות ריבים תסכולים וכאלו שאר ירקות אין את כוחות הנפש להיכנס למערכת חדשה אסורה עם מישהוא אחר.

תביני שאת חיה בסוג של פנטזיה ומה שאני יכול להציע לך בחום זה לצאת מהסרט שאת חיה בו ועדיף כמה שיותר מהר לפני שיהיה מאוחר ולפני שתיכנסו למיטה ותגרמי לנזק עצום ליחסים עם בעלך שהסיכוי לתקן אותו נמוך.

את כמו טייס במטוס קרב שנמצא בורטיגו והמוח משכנע אותו שכאן השמיים וכאן האדמה (שבעצם זה הפוך) והוא צריך להבין ולקלוט שהמוח מתעתע בו ועליו לאלץ את עצמו לבחור לסמוך על המכשירים במטוס ולא על תחושותיו.

במקום לרעות בשדות זרים ולחפש פנטזיות חולפות תנסי לעורר את היחסים עם בעלך, במיוחד על רקע העובדה שאת טוענת שבעבר נמשכת אליו, אז אני מבין מכך שהוא לא איזה יצור דוחה ואם זה לא הולך תנסי/תנסו לפנות אף לאיש מקצוע.

העיקר והכי חשוב לא ליפול למלכודת שהמוח שלך תפר לך.

לא שווה!!!
כל העולם נהרס !!!
המחיר לא משתלם !!!

מה ששלך שלו בכל בנק ובכל מדינה.
גם אם תחביאי טוב טוב יש את האנשים שדואגים לאתר כל מקור כלכלי אחר
וזה ממש לא בעייתי (נסיון של חבר)

מרגיש לי בכלל שאת לא שלמה בשיט עם הנישואין שלך אם את חושבת על
האופציה הזו...

אני מאוד שלמה עם הנישואין אך לעולם אין לדעת דבר, אני רואה מה קורה לחברותיי לצערי.
תודה בכל אופן על תשובתך

כמה שנים אתם נשואים? מדוע דווקא עכשיו את חושבת על זה?
אולי צריך לערוך הסכם ביניכם כי אולי זה לא סתם שדווקא עכשיו את חושבת מה יקרה אם תתשגרשו..
ובנוסף לעשות הסכם ממון , למרות שאמור להתחלק חצי חצי אבל אם את חושבת שצריך להיות אחרת רצוי שתסכימו על כך כששניכם ביחסים טובים ולא במקרה של גירושים שאז הכל הפוך ביניכם

שלום
אין ספק שזה מצב לא נעים בלשון המעטה ולפעמים לא ניתן לעשות הרבה אם אשתך מתעקשת להתגרש ולא מוכנה לנסות לשפר את הקשר. אם בנוסף לכך היא מתנהגת כלפיך באופן נבזי ולא מכבד אז אולי הפרידה תועיל גם לך?!
כל אדם זקוק ליחס מכבד במיוחד כשמדובר בזוגיות, קשה לעכל אבל הזמן ירפא ובינתיים כדאי שתיעזר בתמיכתם של המשפחה והחברים

בהצלחה
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי בדרום

אתם הולכים במדרון תלול שיוביל לפרידה סופית ועוד יותר כואבת.. לדעתי רק הצעת נישואים רצינית תוכל לגשר על הפערים ולהחזיר אתכם למקום בו הייתם... אין מצב ל"ידידות" בין אקסים שאהבו וחוזרים לקשר כזה או אחר.. תבחן את הדברים באם זה רצונה, אם כן חבל על הזמן, תציע הצעה רצינית ומקורית והלוואי וזה יצליח..
בהצלחה

אני רוצה להגיד לך שנתנת לי הרגשה שאתה בצד שלי ובזאת שאמרת שאני יציב לבעלי תנאי שאני מוכנה לבטל את תיק הגירושין בתנאי שנלך לטיפול זוגי וענית ישירות שהוא לא יסכים הבנתי שאתה יודע על מה אתה מדבר אין סיכויי איתו השבת הזאת לאחר שדברנו מעט על המצב אמרתי לו שהוא לא משתנה מנסה ולא יכול משהו מושך איתו החוצה הוא כעס ואמר אוקיי את חושבת שלא אז בואי נשאר כמו פרודים לקח את עצמו ועשה שבת ביוץ אתמול הפלא ופלא הוא בבית מכין ארוחת ערב היינו לבד בבית מבטי סקס עפים באוויר ואז לאחר האוכל שאלתי מה השינויי הזה הוא אמר תספרי לחברות שלך שהםרוד שלך הכין לך ארוחה שטף כילים וגם את מפנקת אותו בסקס מדיי פעם אמרתי שזה נחמד אם נשאר חברים טובים אבל סקס אתה עושה איפה שאתה יישן בשבתות הוא התבאס ניסה שוב ואני לא מוכנה להיות כול הזמן תחת מצביי הרוח שלו והוא נוטה להתנהג כך מדיי תקופה הוא בסדר מקבל סקס ממני ומשתנה הפעם אני רוצה להיות חזקה הוא צריך לאהוב אותי בכול מצב גם שאני נמצאת במחזור ככה הוא מתנהג מתלונן כול הזמן ובורח החוצה כי קשה לו האם זה בסדר שאני התעקשת הפעם

שלום לך
נלחמת עליו בשם הצדק או בשם אהבתך אליו?
אם רצית אותו חזרה בשם האהבה, הקשר, הילדים וכו' אז בהחלט כדאי שתרפי מהאובססיה לעקוב אחריו זה לא יתרום דבר לקידום היחסים בעיניכם, ובעיקר זה יזיק לבריאותך ולכן הרפי ושקמי את הקשר על ידי כך שתבינו יחד מה קרה? מה היה חסר? וכיצד אתם רוצים לראות את עצמכם בעתיד וחתרו להגשים את זה.
זהו מצב שניתן להתגבר עליו במידה ונחושים להצליח, ואפשר להמשיך הלאה לזוגיות טובה יותר. הגירושין הם לא פתרון אידיאלי חבל...

בהצלחה
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי בדרום

אם אין ונגמר האמון אין על מה להלחם..תפסת אותו על חם ושום סיפור כיסוי כזה או אחר מצידו או מצד אותה אחת לא יכסה על המעשה..לדעתי היא מתה מפחד שתיידעי את בעלה וזה בדיוק מה שהיית צריכה לעשות...ככה גם בעלך היה לומד והיא הייתה מקבלת את שלה מבעלה..

חוצמזה אם בעלך עושה מאמצי על לתקן ואת רואה שזה כן ואמיתי שחררי..ייתכן שזה יהיה עד הפעם הבאה או שהוא למד את הלקח(מה שלי לא נראה)..
בהצלחה!

אין מקום מפלט אחר
את באובססיה מטורפת וכך יהיה עד יומכם האחרון כזוג.
תחתכי את זה כל עוד את יכולה

מצד אחד, אני נמצאת במין צומת שאני צריכה להחליט לאן לפנות ומפחדת לעשות טעויות,אחרי הכל זו המשפחה והבית שטיפחתי ואני רוצה לשמור עליו,מצד שני נמצאות המחשבות בראש שלי שאני לא מצליחה לעקור וזה בעצם מה שמשגע אותי, אני מחפשת אותו על הדברים הכי קטנים,לא תמיד בצדק, אבל חשוב לי שהוא יידע שאני מאוד עירנית ופוקחת עין גם מרחוק. אני מפחדת שבכך אני בעצם מרחיקה אותו. לגבי ייעוץ זוגי, בהתחלה הוא התנגד ועד שהצלחתי לשכנע אותו, כשגילינו את העלויות נוכחנו לדעת שאנחנו לא יכולים לעמוד בזה.ההורים עוזרים לנו המון, בכסף ובקניות לבית ואני לא מרגישה שאני יכולה לבקש עוד מעבר לזה, בטח לא כדי ללכת לטיפול זוגי.

זה לא הפורום המתאים לשאלתך
מומלץ שתפנה לעו"ד או למגשר בענייני גירושין

בהצלחה
סיגלית גלאי - ייעוץ זוגי

הי טליה,

אני חושבת (בתור נשואה י"ג שנים שבגדה פעם אחת), שמשיכה מורכבת ונוצרת מהרבה גורמים, ובאותו אופן גם הרגע שבו את אומרת לעצמך "שווה בגידה" על מישהו, או מחליטה נגד, הוא אוסף של הרבה נסיבות ותזמון... יכול להיות ששפר עלייך מזלך ואת מאושרת ומסופקת בנישואייך ולכן גם כשנקרו בדרכך ההזדמנויות - פסלת אותן והמשכת הלאה... יכול להיות שלבעלך אופי אחר - אולי הוא הרפתקן/סקרן יותר, אולי רצה לגוון? אולי היתה זו רק טעות אומללה ? חולשה של רגע? אולי חווה תקופה לא קלה בבית?
איך גילית? בכל מקרה לדעתי שווה לברר ולראות אם ניתן להתגבר...
בהצלחה :-)
יעל

אולי.. איך גיליתי? החליט להתוודות על הכל, אחרי שחשדתי. אני חושבת שהוא פשוט היה חלש מול הפיתויים שנקרו בדרכו.זה העניין.
שבוע טוב.

נראה שאת לא לבד.... גם אני בתחושות הללו בדיוק , רק שאצלי זה פרק ב'.
בואי אני אתאר לך את חיי בקצרה (ממש קצר אבל קולע):
אני יכולה להבטיח לך רק דבר אחד - גם מי שיבוא אחריו(ויבוא אחריו הרי אנחנו לא יכולות להיות לבד) יהיה שרוט בדברים אחרים ואז תתחילי עם ההשוואות - ולבסוף את תגיעי למסקנה שכולם אותו הדבר. מי ששרוט במקום אחד השני שרוט במקום אחר. ולכן כולם אותו דבר , רק שהוא האבא של הילדים שלך ואין אף אחד שימלא את מקומו!
המלצה שלי - כן טיפול זוגי וכמה שיותר מהר כי אם אני הייתי הולכת לטיפול זוגי , הייתי מחפשת את הריגוש בבעלי והייתי משקיעה בחיים המשותפים שלנו ולא הייתי חושבת על כמה ולמה משעמם לי ולמה הוא לא מעריך ולמה אין מילה טובה , ולמה אין תקשורת ולמה הבנאדם אגואיסט שדואג , חושב ורואה רק את עצמו... תלכי על זה , תלכי על ייעוץ זוגי לבד או ביחד פשוט עשי את זה ולו רק בשביל להגיד שניסית הכל. שיהיה לך בהצלחה!

תודה לך רביד על התגובה שלך, אבל אצלי המצב הוא קצת שונה... אני לא יכולה לפרט כרגע. ממש שונה. אבל לא פירטתי כאן את כל מה שאני עוברת ועברתי איתו, אני לא בחורה שמחפשת את השלילי ואם זה אכן היה משהו נסבל הייתי מעבירה את זה ונשארת בפינה שלי, לא הייתי חושבת על לפרק את המשפחה בגלל קטנות. אבל המצב בלתי סביל! אם רק הייתי יכולה לפרט כאן....היית מבינה יותר....

שלחתי לך...תראה רק שקיבלת

שלום לורן

את מתארת שינוי של 5 השנים האחרונות, האם לפני כן היחסים ביניכם היו שונה? האם בעבר הוא היה יותר מתחשב, מקשיב..? עד כמה הוא מודע למחשבות שלך על פרידה?
הפחד הוא לא סיבה טובה למנוע שינוי כי תצטרכי להתמודד אתו או בלעדיו, אם את בוחרת להישאר אתו מכל סיבה שהיא, אז כדאי לפחות שתפעלי לשינוי המצב ולכן בהחלט הייתי ממליצה לך לפנות לייעוץ זוגי, כדי שתקבלו כלים לתקשורת טובה. תקבלי בתהליך הקשבה וכלים להתמודד גם עם עצמך. אם התהליך לא "יצליח" אתו, לפחות תוכלי לקבל החלטה יותר ברורה ומגובשת לגבי היחסים שלכם.

בהצלחה
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי בדרום

אציין כי אף פעם היחסים לא היו מזהירים, מזה 5שנים הם יותר ויותר מדרדרים ובאמת מובילים לשום מקום. לריקנות. לחוסר משיכה, ידעתי זאת מההתחלה אך חשבתי שאוכל להתמודד עם זה....אבל לא. התחתנתי בידיעה שזה לא מי שאני רוצה כל החיים לצידי...ויהיה לי מישהו אחר, אבל עכשיו שהזמן רק לרעתי קשה לעשות את הצעד הזה...אני חוששת מהלבד. למרות שאין לי שום סיבה שבעולם לחשוש. אני אישה של בית, אמא טובה, מבשלת , נקיה, עובדת, דואגת מפנקת ויודעת לאהוב. תמיד לקחו אותי כמובן מאליו ועוד באו אליי בתלונות. הוא טיפוס כזה, רק שלילי הוא רואה....


שגיא, אשמח ליצור איתך קשר במייל.

תודה רבה לך על המשך תגובתך.
מכלול הנישואין שלך כל כך מזכיר את שלי, זה לא יאמן.
עניין השליליות כל כך מאפיין את אשתי, יש כל כך הרבה אלמנטים בהם היא
נוהגת בצורה כה שלילית, ללא שום פרספקטיבה אופטימית מוציאה אותי מדעתי- אני ככ שונה מזה.
עניין הלחפש את הטוב בדבר רע תמיד אפיין אותי ולדאבוני זה לא קורה לה כלל וכלל.
זה מתסכל כל כך, אני סבור שאת מבינה את כוונתי

אחכה לך במייל (:


המשך ערב מצויין LOREN

ולשאלתך לגבי המודעות שלו- הוא חושב שפרידה תבוא רק ממנו מתי שהוא לא טוב לו {כבר איים עליי בגירושים} כי אני ה"לא בסדר" בהכל.... הוא לא יודע כלל מה אני מרגישה או מה שאני חושבת. הכל אצלנו כל כך טכני כזה....לא מדברים מעבר למה שצריך... ככה זה היה מאז ומעולם....

היי

קודם כל טיפ קטן ממני - אולי אני טועה ואולי לא, אבל נראה לי ששני הגברים שביקשו ממך לכתב להם למייל והביעו המן אמפתיה רק רוצים לנצל אותך ואת המצב הרגיש בו את שרויה (יסלחו לי אם זה לא המקרה - אבל זה בהחלט מרגיש ככה)

לגבי המצב בו את נמצאת - אני אנסה להציג לך רעיון ומקווה שדרכו תצליחי להתקדם
הכרת בנאדם מסויים , התאהבת בו, חייתם ביחד (אני משער) ולאחר מכן התחתנתם.
לאורך כל הדרך ידעת שהוא חזק בדברים מסויימים וחלש באחרים כמו כל בנאדם
כאשר עברו להם השנתיים הראשונות בהן הרגשות מאוד חזקים (שנה.. שנתיים.. שלוש.. זה לא מדע מדויק פה)
הבנת עם מי את נמצאת, ואני מעריך שאת אדם מאוד חכם ובעל תבונה ריגשית גבוהה
והחלטתם להתחתן.

אז הנקודה הראשונה באה לומר שלכל אדם יש צדדים חיוביים ושלילים, אם בעלך חזק , אסרטיבי, חכם, וכו - אני לא יודע אבל אולי שווה לחשוב על התכונות החזקות שלו בתור צעד ראשון
ולהבין לטפח ולחזק את הרגש החיובי בקשר לתכונות אלה

בחלק השני של התגובה שלי אני רוצה להביא או אולי להציג פן אחר :
את מנית כאן בפוסט רק את הצדדים שלו שמפריעים לך , כיוון שכולנו אנשים , אני יכול רק להסיק שבמידה ואין לו הפרעה אישיותית והוא אינו פסיכופט (בכוונה מקצין פה)
אז אולי יש סיכוי שגם לו היו ציפיות ממך ומהקשר שבעצם לא התממשו?
אולי הוא פגוע ממש כמוך עד שהתגובה שלו מבוטאת בצורה של אטימות ו"התנהגות טכנית" כפי שהגדרת אותה?

זה שהוא לא בוכה או מביע רגשות בצורה מוקצנת - לא אומר שלא כואב לו
תאמיני לי שהמצב כמה שמפריע לך - כנראה שמפריע גם לו
רק שאתם מבטאים זאת אחרת

הוא אומר בליבו "היא ממש לא מה שציפיתי, היא ממש מאכזבת ופוגעת בי בהתנהגותה" ונאטם אליך
ואילו את חושבת בליבך את כל מה שתיארת ונאטמת בפניו.

מכאן הדרך לסוף מאוד קצרה.

לדעתי בתור צעד ראשון אולי שווה להיזכר למה אהבת אותו (ולדעתי את עדיין אוהבת - רק שיש פה קצת ערפל שצריך לפזר כדי לראות טוב יותר)
ובתור צעד שני - עם כל הקושי לקיים שיחה פתוחה ממצב של אטימות

לשבת ופשוט לשפוך את הלב. להגיד כל מה שכואב ומפריע.
להגיד שאוהבים (גם אם זה לא ככ מרגיש ככה) ולהסביר מה בעצם את רוצה או מצפה

אולי זו תהיה השיחה האחרונה שלכם
אבל אולי זו תהיה השיחה הראשונה

בהצלחה !