פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

היי
כואב לשמוע את מה שאת עוברת...
המצב הסתבך על לא עוול בכפך לא תיכננת את זה לא חלמת על זה ובכל זאת זה קרה. אומרים שאין לנו יכולת שליטה על מה שייקרה איתנו...אבל הבחירה מה לעשות עם מה שקרה נמצאת בהחלט בידיים שלנו!
אני מציע לך ללכת לשיחה עם איש מקצוע שייעשה לך סדר בדברים, גם בשביל שישמע וינסה להכיל ממקום נקי את מה שעובר עלייך, ובעיקר כדי שתקבלי כלים כיצד להתמודד טוב יותר עם עצמך ועם ילדייך,
כדי לא להפגע שוב את חייבת לאזור את כל הכוח שעוד נשאר לך ולא ליצור קשר עם שום אדם שיכול רק לבלבל אותך ולהרחיק אותך מהפתרון שאת זקוקה לו,
אני מוכן לעשות לך סדר ולתת לך מעין הכוונה ייועצית כאן בפורום או במייל הפרטי תבחרי את את הדרך שנוחה לך או שתלכי לייעוץ כפי שהצעתי לך בראשית דבריי
אני מאחל בהצלחה בכל דרך
קורה במשפחות הכי טובות השאלה איך את מתנהלת ויוצאת יותר חזקה עבורך ועבור משפחתך לעתיד
בני

גם אם אני יודעת שאני לא אשמה אני ממשיכה לחשוב מה לא עשיתי בסדר שגרם לחיי להיראות ככה בגילי הצעיר... לא פשוט להתחיל חיים חדשים עם שתי ילדות קטנות ... לא שפוט למצוא כוחות להתקדם. אמרת משהו שהוא מאוד נכון שיש לי בעיה עם גברים כי אני לא מבדילה בין הלב לבין המוח ... איך אפשר לשלוט בזה ?

שלום יסמין

אני מבינה מדברייך שאתם חצי שנה אחרי המקרה, החבר סלח וחזרתם לשיגרה.
אם כך, מדוע את חושבת שהאקס ירצה להשתמש במקרה כנגדך בעוד מספר שנים? נניח שיש סיכוי קלוש לעניין הזה, אזי הוא יהיה חשוף לתביעה, ובאותה מידה גם את תוכלי למרר את חייו. לדעתי הניחי לזה והיפרדי מהחרדות, חבל לא לחיות באושר מלא בגלל מחשבות שאולי אין להן בסיס. אם בכל זאת תרגישי שהחרדות גוברות ואינן מאפשרות לך לקיים את הזוגיות באופן פתוח וטבעי, אז כדאי יהיה לשקול לשתף את החבר הנוכחי ברגשות האשמה והחרדה שתוקפים אותך, כי ממילא אם לא תרפי מהן הן לא יאפשרו לך לחיות חיי זוגיות נורמאליים.
הצעתי לך, מכיוון שנסלח וחזרתם לשיגרה ראי במקרה שהיה שיעור לחיים שלא תחזרי עליו והמשיכי הלאה.

בהצלחה
גלאי סיגלית ייעוץ זוגי בדרום

דנה שלום,
זו שאלה משפטית שאינה רלוונטית לפורום זה.

אבל... האם השאלה שלך באה בעקבות תהליך פרידה שאתם מתכננים? אם כן אז פורום זה הוא בהחלט המקום בו תוכלי להעלות את ההתלבטיות והחששות שלך.

דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

תומר שלום,

אני אתחיל דווקא מהסוף של השאלה שלך, כן זה נורמאלי. חודשיים לכאוב על אהבה שהתסיימה זה בהחלט נורמאלי.
אתה מתאר של כאב רב בעקבות פרידה מאישה שאתה אוהב. אין תרופות פלא בתהליך ההתאוששות, צריך לעבור את כל השלבים מכאב דרך כעס ועד ההשלמה עם העובדה שמשם אפשר להמשיך הלאה. זה לא קורה ביום אחד זה תהליך שלעיתים הוא אפילו איטי.
הדבר היחיד שאני יכולה להציע לך זה לצאת לבלות עם חברים גם אם אתה אומר שאתה לא נהנה. זה נכון שזה קשה כשהלב שבור אבל אין דרך אחרת להתגבר על הכאב.
צא לבלות עם אנשים קרובים לך, תיהיה עסוק בכל מיני עיסוקים שיסיחו את דעתך. דבר על הכאב שלך אבל כנס גם לשיחות בנושאים אחרים עם החברים שלך. לאט לאט זה יחלוף.
החלק הכי חשוב זה לא להבהל מכך שאתה כואב. תן לעצמך את הזמן להפרד ולהתנתק.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

שלום לך,
בשביל זה קיים גישור להיפרדות עם מינימום צלקות, ועם נזקים מזעריים, כדבריך.
רוטרי יששכר- מומחה לזוגיות ומיניות, ומגשר לגרושים הוגנים.

אשמח להעזר ולעזור אני אומנם אחרי 7 שנות נישואים אבל אולי יהיה לנו משו משותף לחלוק

היי רונית,
אני בהחלט יכול להזדהות והבין את ריגשותיך, חששותיך, ואת תחושת הדיכאון שאת מרגישה. אני מניח שהוא יזם את ההיפרדות (אע"פ שאת יכולה להרגיש כך אפילו שאת היוזמת).
אכן יהיה קשה בהתחלה אבל הואיל שאני מניח שילדיכם כבר בוגרים, הרי שלפחות בהתנהלות זו לא יהיה קושי מבחינתך.
אל תוותרי לעצמך, ואל תווחרי על עצמך...כי בזמן הקרוב את היא זו שהכי יכולה לעזור לעצמך.
אם קשה לך עם עצמך ואת מעוניינת, בעזרה, או בייעוץ...פני אלי.
רוטרי יששכר יועץ זוגי ומיני

היי

אם את מחפשת שמישהו יאמר לך להפסיק אז אני מוכן להתנדב...עצם העובדה שאת לא שלמה עם מה שאת עושה כנראה שזה לא מתאים לאופי שלך והרי כל מה שאנחנו צריכים זה להרגיש טוב!
ואם זה לא קורה...סימן שיש דרכים נוספות כדי להרגיש טוב!
מניסיון...אני לא חושב שזה יעזור כי ברגע שהתחלת להרגיש שקמת לתחיה מחדש יהיה לך מאוד קשה לעצור את כדור השלג שמתגלגל ללא שליטה ומפתח חיים משלו.
מצד שני (תמיד יש צד שני...)
את צריכה לקחת בחשבון שכל הדברים היפים שהשגת ב-13 שנה > בית משפחה ילדים מקסימים וכו', כל זה ועוד... כמו ערכים ותכונות אישיות מיוחדות שיש בך ייעלמו ממך לגמריי, ובסופו של דבר תמצאי את עצמך יותר מותוסכלת מהמצב הנוכחי.
אז מה עושים?
אני אשאל אותך שאלה בסדר?
מה היית עושה לו ח"ו ח"ו הייתה לך בעיה רפואית האם גם אז היית מתייאשת? האם לא היית עושה הכל! אבל הכל! כדי למצוא את הרופא שיתאים לך את התרופה המתאימה?
מדוע אם כן הרמת ידיים דווקא בדבר הכי משמעותי בחיים שלך? הרי הכל הולך להתפרק לא חבל?
-
תרשי לי עוד הערה קטנה...
בהודעתך ציינת בשורה השנייה > מאז נישואי לבעלי אני נלחמת על הזוגיות! אולי כאן בדיוק נמצא הפתרון... כשבן זוג אחד לוקח על עצמו את המלאכה בדרך כלל הוא לא מאפשר לשני גם לתרום במשהו...אין זה פלא שהרגשתך הכללית הייתה של "מלחמה"...ובמלחמה כמו במלחמה יש נפגעים לשני הצדדים.
-
לדעתי את צריכה לתת את כל כולך לתוך הזוגיות שיש לך ולא החוצה...אבל בצורה שונה ממה שעשית עד כה,
ואם הבנתי נכון את מה שכתבת אז הדרך צריכה לעבור ב"צמצום הפער" שהיה ועדיין קיים בין הצרכים המיניים שלך לצרכים המיניים של בן זוגך,
תחפשו יועץ זוגי המתמחה גם במיניות כדי שתקבלו כלים להתמודד עם הפער ולצמצם אותו בהדרגה.
בהצלחה

מעריכה מאוד, תודה!!!

אביה,
אני בן 42 , נשוי עם שלושה ילדים. כבר כמה שנים ממש לא מאושר בחיים שלי (מבחינה רגשית. על פניו הכל תקין, כולל הורים של ... חברים, עבודה והכל).
עם אישתי אני מנהל חיי שותפות בלי ממש רגש עמוק, אין עם מי לשתף...
אשמח לדבר (סקייפ או במיילים פה).

היי איך באמת חיים מהלך חיים שלם כשאתה בודד?

שלום לך,
אתה יכול לכתוב את כתובת הדואר האלקטרונית..

שלום אביה,
מגיע לך ריגוש מיני, מגיע לך התאהבות, מאהב זה כף, אבל זה גם מותרות מבחינת הסיכונים וההפסדים שעומדים בצידם.
תארי לעצמך שניתן היה להפוך את בעלך למאהב המרגש שלך, אין הרבה סיכויים, אך יש תקווה. אם תשכנעי אותו לבוא לייעוץ, פירושו שגם הוא רוצה שינוי... וזה מעולה. אם לא ...את יודעת מה לעשות...אבל בזהירות רבה....אני בטוח שיש גברים במצבך וכו...אני יכול לעזור.
רוטרי

ראי יש לי מאהבת. קרוב לשנה היא מוסלמית.
בעלה גם לא מתייחס אליה, משפיל אותה,היא חפשה ריגושים במקום אחר.
למזלי הייתי במקום הנכון,בזמן הנכון
זה כיף זה משלים את החסר

לדעתי כדאי לך להמשיך ולחפש את האחד שיעשה לך את זה

דנה,
אני מציעה לך לפנות לעורך דין ולקבל תשובות מדוייקות ומוסכות.

א' יקרה.
כתבת שאת לא מוותרת אבל לי נראה שאת לא בדיוק יודעת על מה את לא מוותרת. נראה לי שאת די רוצה הכל ונשארת בלי כלום.
אז בואי נעשה קצת סדר, מדברייך לא הבנתי אם הגבר הזה פנוי או נשוי..
אני מבינה שהוא רוצה קשר איתך אבל קשר אמיתי שיש בו הכל, ואת נשואה ולכן לא מסוגלת להיות איתו אך מצד שני את גם לא מסוגלת לוותר עליו.
את רוצה אותו מתאים בדיוק לתנאים שלך, כשאת שולחת הודעה הוא צריך לענות, כשאת רוצה שיתעניין בך זה צריך לקרות אבל כשאת כועסת או אין לך כח אז הוא צריך לחכות.
א' יקרה, את צריכה להחליט מה את רוצה ואת צריכה להסביר לצד השני מה בדיוק מתאים לך. ואז הוא יחליט אם זה מתאים גם לו.
קשר שיש בו אהבה צריך לענות על הצרכים של שני הצדדים וכאן נראה לי שאת רוצה שזה יתאים לך ולא כל כך בודקת מה מתאים לו.

קבלי החלטה עם עצמך, איך את רוצה את הקשר איתו, אם מתאי גם לו אז שניכם הרווחתם אם לא מתאים לו את תאלצי לוותר עליו או על בעלך...

בהצלחה בקבלת ההחלטה הנכונה ביותר עבורך.

דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

דליה הי,
הלוואי היית צודקת אולי לא הסברתי נכון כל כך את הדברים.
אהבה שלי אליו הייתה מטורפת הוא נשוי והוא לרגע לא חשב או חושב לעזוב את הבית שלו לטענתו גם אני לא יכולה.
כל זמן שהייתי לידו היינו משלימים וחוזרים ותמיד ביוזמתי.
במהלך החמישה חודשים האחרושנים מאז עזבתי הוא לא יצר כמעט בכלל קשר אפילו לא שאל לשלומי רק אני ולפעמים הוא ענה ולפעמים לא ולפעמים קר.
ואני לא שוכחת אותו הלב לא רוצה לשכוח ואין לי פשוט עם מי לזרום כי די ברור לי שהדבר היחיד זה שהוא יהנה ממני מינית וזה יסתיים אני רוצה יתר.
השבועיים האחרונים היינו בקשר של הודעות תמיד ביוזמתי ואז הוא זרק את פלונטר על יחסים בהסכמה ואני נפגעתי למען האמת באתי לבדוק רציתי לראות אם הוא מרגיש כמוני ושהוא דיבר על מין ולא היה ניראה לי מין בלי קשר הוא לא דיבר על יחסים אז נפגעתי מאוד והוא פתר את זה בבואי נפסיק לדבר.
נפגעתי מעמיקים נשמתי ואני מדחיקה כרגע הוא לא חשב לרגע להתנצל לא מעניין אותו שהלכתי פגועה ואפילו הערתי לו על זה כואב לי אני מרגישה טיפשה תמימה וקשה לי עדיין לקבל את הזה

א' יקרה,
עכשיו קצת יותר ברור מה שקורה בינכם.. ויש לי שאלה אלייך, את באמת היית רוצה לפרק את המשפחה שלך בשביל מישהו נשוי שאין לו שום עניין לפרק את המשפחה שלו? הוא אומר לך בצורה די ברורה שהוא לא מתכוון באמת להיות בן זוג שלך אלא מעוניין בקשר מחוץ למערכת הנישואים שלו שיעורר בו עניין מיני ואולי גם קצת אדרנלין אבל לא יותר מזה.
ולכן אני חושבת שעם כל הקושי שבעניין את צריכה לאסוף את עצמך וללכת ממנו, לתמיד! הוא לא מספיק רוצה אותך ולכן אין טעם להמשיך.

בני הי,
אני יודעת שאתה צודק וברור לי שהוא לא גולת הכותרת אלא אני ולמה?וכן יש מצב פשוט לא הכי מרוצה ,או שחוקה או לא מרגישה את הרגשות שהרגשתי כלפיו לבעלי ,אף על פי שאכפת לי מבעלי ויש קירבה ואני כניראה גם לא ממש מוותרת, ויש לי תחושה גם שהרשתי kעצמי להתרגש ולאהוב ולחשוף עד מאוד איתו שאני פשוט לא מקבלת את הלא הזה וגם לא יודעת איך לחזור אחורה לא מוותרת על מה שאני מרגישה כלפיו לא מקבלת את זה שהוא לא באמת אוהב אותי לטענתו הוא מאוד אהב אותי היום אני לא מבינה לגמרי מה האמת הריגשית שלו אף על פי שלא התביישתי לאמר לו שלדעתי הוא לא לגמרי שלם עם ההחלטה שלו והוא הסכים איתי, מבחינתי הוא תעלומה הוא תמיד ידע להסתיר טוב מה הוא באמת מרגיש ורק ברגעים שהייתי קרובה אליו הוא טען עד כמה הוא אוהב אותי.
אבל בפועל במציאות הוא לא עשה עם זה כלום מאז עזבתי ..
כאילו הלב שלי לא מוותר כי משהו בתוכי אומר שהוא אוהב אותי אבל אני יודעת שאני חייבת להתחבר למציאות ובמציאות הוא לא לקח את הקשר הזה לשום מקום שרציתי באמת.
אני אכתוב לך אני רוצה אני צריכה עזרה אני רוצה להקשיב לדליה וללכת מימנו לתמיד מבחינתי הוא לא רוצה אותי.

מיכאלה יקירתי,
שאלתך היא שאלת המיליון דולר....הפתרון שווה אפילו יותר...אני יכול לומר לך כמטפל זוגי ומיני, שמרבית הזוגות הנשואים עם ותק כמו שלך (בעשור השלישי לנישואים), חשים כמוך, גברים ונשים. רובם אינם מתגרשים מחשש כלכלי, וחלקם מחוסר היכולת לחתוך....כמוך.
אך יש כאלו שמעיזים ושפר חלקם, אחרים קיבלו הדרכה זוגית ומינית שונה משהכירו והזוגיות שלהם השתפרה,.
מה שאני מציע לכם הוא כדלקמן: בטרם ההחלטה קרדינליות של 'לחתוך', נסו תקופה קצרה של ייעוץ והדרכה, אם יצליח?? הרווחתם בגדול!! אם לא יצליח, שוב הרווחתם!!
כי הפעם תוכלו לחתוך עם מצפון נקי, עם תקווה לעתיד, ועם תובנות חדשות.
להזכירך, אשה בגילך נחשבת לאשה צעירה. ה-49 של היום, זה ה-39 שלפני 20 שנים.
אני מזמין אתכם, או אותך (אם תרצי לבוא בגפך), לקליניקה שלי, על מנת לעשות את ההחלטה הנכונה לטובת המשך חייך...
אגב, אוכל גם לעזור לכם אף בהיפרדות יפה ומכובדת, אם תחליטו שזה רצונכם...
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות ולמיניותו מגשר 0505531397

נהוג לומר ש"דרושים שנים לטנגו". כלומר: כדי לעשות משהו ביחד (כמו ריקוד טנגו) 2 השותפים הפוטנציאליים צריכים להסכים על כך. כך בדרך כלל בנישואים. (אלא אם מדובר בכפייה גלויה או סמויה של הנישואין על אחד הנישאים). מה על 'שבירת' קשר-הנישואין ? כאן לכאורה די בהחלטה של 'צד' אחד'. די שאחד מבני-הזוג החליט להפרד מבת/בן זוגו/ה, כדי שהקשר בין השנים לא ימשך. לא חשוב אם לאחד מן השנים זה ממוטט את חייו ומאמלל אותו. די שאחד מהשנים רוצה בכך, וסובר שיהיה לו או לה טוב יותר לאחר פרידה. יש בזה אבסורד, למרות הנטיה מקובלת לראות זאת כ"הגיוני" והגון, ולמרות שזאת המציאות ברבים ממקרי-הפרידה. בדין היהודי גט ניתן רק ע"י האיש (ולא ע"י האישה) וכך בדין המוסלמי - רק הגבר יכול לגרש את אשתו. לאישה נשארה רק האפשרות פשוט לקום וללכת בפועל. אמנם ישנן 'הסכמי-גירושין' (ובהם גם 'הסכמי טרום-נישואין' המסדירים עוד לפני החתונה את כל העניינים שעלולים לצוץ אם אחד מ-2 הצדדים ירצה לאחר זמן להפרד). למיטב ידיעתי, רק בדין הנוצרי-קתולי אין אפשרות של 'פירוק חבילת-הנישואין', והאמירה במעמד הנישואין "לטוב ולרע, בבריאות ובחולי... עד שהמוות יפריד בינינו" 'יצוקה בסלע', ואי-אפשר להמלט ממנה באופן מוכר ורשמי. מדוע לא ימצא 'פוסק-דור' אמיץ ויודע-הלכה, שיפסוק שגם בדין היהודי - רק הסכמה של שני הצדדים להפרד תאפשר אותה, ועד שתושג הסכמה כזאת - תפקידו של בית-הדין לשכנע את 2 השותפים לקשר-הנישואין (לשכנע ולא לחייב או לכפות, אפילו באמצעות סנקציות, עד כליאה בבית-סוהר בלי מגבלת-זמן !)) שטובת שניהם (טובת -שניהם, ולא רק טובתו של הגבר או רק טובתה של האישה) מכוונת אל הפרידה ?! לא רק לטנגו, אלא גם לוואלס (ריקוד זוגי אחר) וכמוהו לכל ריקוד של יחידים, כל אחד לחוד לאחר שרקדו יחד, דרושים שנים. לא רק "הילכו השנים יחד בלתי אם נועדו", אלא גם "יפרדו השנים אך ורק אם שניהם הסכימו להפרד !"

מקווה שאני לא פוגע בשאלתי. האם את אוהבת אותו? לאחרונה גיליתי ששווה לעשות הכל בשביל אהבה. אני נמצא בהליך פירוק (ממש בהתחלה) כי הבנתי שמה שיש לאשתי ולי זה לא אהבה, ואפילו לא זוגיות. היא לא אישה רעה, היא אפילו אמא נהדרת, אבל אחרי שנים של תחינות ובקשות לטפל בבעיות בבנינו שנענו בשלילה, ואחרי שאמרתי שזה או טיפול או גירושין והיא נאותה לטיפול, כבר היה מאוחר מדי. אם יש בינך לבין בעלך אהבה אמיתית, יש דרך לפתור את כל הבעיות. אם גם זה אין, אז אני ממליץ בחום לחפש אהבה. אסור לחיות בלי אהבה.

שלום מיכאלה.

האם בעלך מודע למחשבות שלך או לרצון שלך שהוא יהיה יותר יוזם? אני מאמינה שבמהלך השנים "אדישותו" שירתה אותך במובן מסויים ואולי זה היה אפילו נוח, ועכשיו כשהילדים גדלים את מרגישה שגם הצרכים שלך משתנים זה בהחלט ברור ולגיטימי. ראוי בעיני לתת לו הזדמנות, אולי גם הוא מרגיש וחושב על דברים באופן שונה ממך. גירושין בכל שלב בחיים זה לא דבר קל, ולכן אם את לא פנוייה כרגע כדאי שתחכי כדי שלא תקחי החלטה מתוך לחץ.
בנוסף לכך, אני מציעה לך לא לקחת את דיעותיה של בתך כשיקול, היא כבר בוגרת ובדרך לבנות את חייה ולאחר שהיא תעזוב, את היא זו שתתמודדי עם השלכות ההחלטה שתקבלי.ואסור לך לצפות לתמיכה כלשהי ממנה.

בהצלחה
גלאי סיגלית - ייעוץ זוגי בדרום

לפני נישואי לפני יותר מ-30 שנים היתה לי חברה, עמדנו להנשא, אלא שלקראת החתונה (לאחר שכבר עברנו לגור ביחד) התברר לי שמוטב שלא נינשא (למרות החברה שלי המשיכה לרצות בי מאד), ונפרדנו. לאחר שנים אחדות של רווקות פגשתי נערה אחרת, ושוב - היא היתה זאת שלחצה להתחתן, והפעם הצליחה ונישאנו זה לזו. במהלך שנות-נישואינו אסרה עלי אשתי להזכיר בכל דרך שהיא את זאת שהיתה חברתי לפניה, וביטאה ריגשות קנאה עזים על שלא היא היתה הראשונה והיחידה. לה עצמה היו חברים אחדים לפני, והיא אפילו הכירה לי אחד או שנים מהם. ואז, אחרי יותר מ-30 שנות-נישואין ובנות ובנים שנולדו לנו (ובינתיים התבגרו והקימו משפחות משל עצמם), אשתי קמה ועזבה אותי במהלך חד-צדדי. כל נסיונותי מאז (כבר שנים אחדות) לפייס אותה ולחזר אחריה ולהשיב למשפחתנו שלום-בית עלו בתוהו. נשארתי נאמן לה (כבר שנים אחדות !) ואינני יכול להעלות על דעתי או בלבי אפשרות שאצור קשר עם אישה אחרת. מבחינתי זאת תהיה בגידה באשתי משכבר ! אלא שהיא כנראה יצרה קשר עם גבר אחר ! אני אמנם לא מרגיש בדיוק "קנאה", אבל מאד כועס, ו'שובר לעצמי את הראש' האם הענין אבוד, והאם עלי להשלים עם התנזרותי מעכשיו ועד סוף חיי מקשר עם אישה: חברתי, אישי וגם מיני. נדמה לי ש"עצה מקצועית" לא תוציא ממני את ההרגשה הנ"ל ואת המחשבה ש'גמרתי' לתמיד. בכל זאת מצאתי לנכון להעלות את סיפורי בפומבי.

תום שלום,
אין ספק שהסיפור שלך כואב ולא נעים אבל שים לב לבחירות שלך בתוך הסיפור הזה.
גרושתך אישה קנאית, ואתה הסכמת לאורך השנים להתנזר מלהזכיר נשים מעברך אך הסכמת להכיר גברים מעברה. היא בחרה ללכת ואתה נשאר נאמן לאישה שאין לך שום חובת נאמנות כלפיה. היא בחרה להפרד אבל אתה בוחר יום אחרי יום להעניש את עצמך.ניסית לבדוק מדוע אתה מעניש את עצמך? למה אתה גוזר על עצמך התנזרות ריגשית ופיזית?
בעצם בלכתה ממך היא שיחררה אותך, הפכת לאדם חופשי אך אתה בוחר לשים את הכבלים על עצמך.
אין ספק שיש עניין שאתה צריך להבין עם עצמך ולמענך עשה זאת כמה שיותר מהר כדי שלא תצטער שלא עשית את זה קודם.

אשמח לעזור,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

כן, פשוט אהבה. אני אוהב את האישה שכבר לא אתי, ולא יכול לדמיין לעצמי אותי מתקרב לאישה אחרת (היו אישה אחרת אחת או שתים, בודדות בעצמן, שחיפשו את קרבתי). בחלומות-הלילה ובחזיונות-היום אני "רואה" אותנו מתחברים שוב, וכבר אמרו לי שאני משלה את עצמי. אולי משלה, אבל לא יכול "להשתחרר" כדברייך, או "לשחרר את עצמי" לאחר שהיא "שחררה" אותי. היה אפילו מי שניסה לעזור לי בכך שיעץ: אם היא כל-כך קנאית, אולי דווקא אם היא תשמע מפי השמועה והרכילות שמצאת לך אישה אחרת, היא "תחזור אליך בריצה" ?! העיקר שלא תהיה "שייך" למישהי אחרת ! ותגובתי: אז זאת תהיה בגידה כפולה; גם אבגוד באשתי ש'מרדה' בי (כלשון-ההלכה היהודית) וגם אהיה בבחינת שקרן ובוגד ומנצל לרעה אישה אחרת, שאניח לה להתקרב אלי רק כ"טקטיקה" על מנת לאמיתו של דבר להחזיר אלי את אשתי. ועוד הערה, לכאורה לא חשובה, אבל לפי הכרותי והתרשמותי, יש לה משמעות: שלושה יועצים בעלי-השפעה על אשתי ישנם, שכנראה יעצו לה לעזוב אותי. לאחר זמן נודע לי שהיועץ האחד, פסיכותרפיסט, התגרש בעצמו מאשתו. לאחרונה התברר שגם היועצת האחרת, עורכת-דין, התגרשה גם היא מהן-זוגה ואבי ילידהם. נו ! והיועץ השלישי, בן-משפחה, בגד גם הוא באשתו ועבר לגור עם אישה אחרת שהכיר בעבודתם, ורק לאחר כמה חודשים, כאשר אשתו ואם-ילדיהם הגיבה בחומרה תקיפה, הוא חזר אליה "על הברכיים". אז אם זאת "קבוצת-התמיכה" של אשתי, איך אוכל להתמודד איתם ואיתה ? כנראה שנשאר לי רק להמשיך להשלות את עצמי, ו"להשרף" באהבתי, עד סוף-ימי. תום.

תודה על העצה .

אני לא מבין , האם יועץ יפתור לי את הבעיה שלה ?
האם יועץ יגביר או ייצר אצלה חשק לסק כאשר הוא היה ברמה נמוכה תמיד וגם בהתחלה ?
מה יעזור לי ללכת ליעוץ גם לבדי , אני לא רואה איך הוא ישנה דבר , אשתי את שלה השיגה , ילדים יש לה , אין לה צורך להתחתן מחדש , תצא מהסיפור מסודרת כלכלית אז על מה יש לעבוד "על היחד" זה לא זה וזהו זה נגמר , לא ?
מה אתה באמת מאמין שיועץ יכול לעזור , מה שקרה בכל המקרים הקודמים זה הביא אותה למצב שעל מנת לסתום לי פיות היא נתנה לי פעם פעמים בשבוע אבל יזמה רק שאשתוק , נו באמת מה יעזור יועץ ??????????????????
תודה

שלום
רציתי לשאול האם הכתבה פורסמה והיכן אני יכול לראות אותה .
תודה

הכתבה שהבטחתי לך נקראת :" אשתי שונאת סקס" והיא התפרסמה היום בדף הכתבות של אתר זה- שנקרא Beok - מין, יחסים, זוגיות.
רוטרי יששכר- סקסולוג

אהלן תתפנן לך מהצד ותכבד את אישתך בכל מה שהיא אוהבת.......ואתה תהנה ממה שאוהב
הגירושים יותר קשים וכואבים......דעתי הצנועה

יששכר, מודה לך על תגובתך המהירה,והעיניינית, ,,,,אך יחד עם זאת, הייתי שמח לתגובה ממשהו שכבר היתנסה בזאת, שכן אין חכם כבעל ניסיון,אני לא אשקר שאכן עוברים לי מחשבות שכן להיפרד, אך אני נותן לעצמי עוד אפשרות, עוד ניסיון, עוד צ'אנס,,,,,אולי כן אסתגל, אולאי כן אתרגל,וכו' וכו',,,,,,,

כפי שהסברתי לך אינך צריך להסתגל, כי הבעיה פתירה!!
אגלה לך משהו מחיי הפרטיים, בת הזוג האחרונה שלי, לא הייתה משכילה, אך היו לה את כל התכונות שאתה ציינת על בת הזוג הנוכחית שלך...על כן אהבתיה....
לגבי הריח ...לאחר שהסברתי לה מה ניתן לעשות, והיא אכן עשתה...
או אז נהניתי מאוד מריח הגוף שלה, ובכל ה"מקומות"....
כל טוב

שלום אריאל

לריחות לא נעימים יש מספר גורמים אפשריים: הגיינה, לפעמים מתבלינים או ממאכלים מסויימים, או חוסר מודעות כפי שציינת ולפעמים זאת יכולה להיות בעיה רפואית. בכל אופן חשוב לדעת שבכל מקרה ניתן לפתור את הבעיה.
אני מתרשמת מדבריך שיש ביניכם חיבה וקשר טוב ולכן לא כדאי להיפרד בגלל זה. מנגד גם לא כדאי לסבול בשקט. ולכן הצעתי פשוטה לדבר ולשתף בעדינות ובכבוד. אני משוכנעת שיכאב לה פחות אם היא תדע מה מפריע לך ותנסה לשפר מאשר שתעזוב אותה והיא לא תדע על מה...

בהצלחה וכל-טוב
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי בדרום