פורום שומנים בדם, מחלות לב - יש לך שאלה?

1. רמת ה HDL שלי נמוכה מהרצוי. האם ניתן להגדילה? וכיצד?
- העלאת רמת ה- HDL הנה עסק מתסכל ביותר. יין אדום, שמן זית וכו' יכולים לעזור מעט, וכך גם פעילות גופנית והפסקת עישון (שחשיבותם עצומה בלי כל קשר לרמת ה- HDL), אבל בד"כ ההשפעה קטנה. מחקרים עדכניים הראו שכאשר רמת ה- LDL מאוזנת היטב בעזרת סטטינים, תרופות נוספות הניתנות במטרה להעלות את רמת ה- HDL אינן תורמות להורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם, ולכן אין בהן צורך (לפחות בתרופות הקיימות כיום. תרופות חדשות נמצאות בפיתוח ויתכן ויראו תוצאות טובות יותר).

2. האם יתכן שכאבי שרירים כתוצאה מסטטינים יתחילו יותר משנתיים אחרי שהתחלתי לקחת סטטינים ?
- יתכן, אך פחות סביר. ברוב המכריע של המקרים, כאבי שרירים כתוצאה מסטטינים מופיעים תוך שלושה חודשים מתחילת הטיפול או עליה במינון.

3. במידה וארצה להחליף את הסימבקור, איזה סוג אחר כדאי ומומלץ לנסות?
- בשלב הראשון הייתי מנסה להפסיק לחלוטין את הססטין לשבועיים-שלושה. אם לא יחול שיפור משמעותי בכאבים, הרי שהסבירות שמקורם בסטטינים נמוכה עוד יותר, וכדאי לחפש סיבה אחרת לכאבים (עליה באינטנסיביות הפעילות הגופנית? בעיות כלי דם? בעיות אורתופדיות? בעיות נוירולוגיות?).
כדאי גם לבדוק את תפקודי בלוטת המגן ורמת ויטמין D - תת-פעילות של הבלוטה וחסר ויטמין D עלולים לגרום לכאבי שרירים במטופלים בסטטינים, ותיקון החסר יכול למנוע את הכאבים.
אם יחול שיפור משמעותי עם הפסקת הסימבקור, ולאור המצב הקדם-סוכרתי (בו כדאי מאד לטפל בסטטין) - היית מנסה דווקא פרבסטטין, מאחר ולו יש את השכיחות הנמוכה ביותר של כאבי שרירים. אמנם הוא פחות "חזק" מליפיטור, אבל מאחר ורמת הכולסטרול אצלך מאוזנת היטב עם מינון נמוך של סימבקור, סביר להניח שגם עם פרבסטטין ניתן יהיה להגיע לאיזון טוב.

שבוע טוב ובריאות שלמה!

סטטינים מעלים במידה קטנה מאד את הסיכון לסוכרת, וגם זאת - רק באנשים שממילא נמצאים בסיכון גבוה לפתח סוכרת גם ללא הטיפול (בעיקר אלה עם עודף משקל משמעותי או רמת סוכר גבולית מלכתחילה).

יש דרך יעילה מאד הדרך להימנע מכך, והיא הדרך להימנע מסוכרת בכלל - שמירה על משקל גוף תקין, תזונה מוגבלת בפחמימות (בעיקר פחמימות פשוטות) ופעילות גופנית סדירה.

באנשים עם סיכון גבוה לפתח מחלות לב וכלי דם, התועלת הצפויה מסטטינים בהפחתת סיכון זה עולה בהרבה על ההשפעה השלילית האפשרית מבחינת התפתחות הסוכרת.

בריאות שלמה!

ככלל, אנחנו רוצים רמה גבוהה של כולסטרול "טוב" (HDL) ורמה נמוכה של כולסטרול "רע" (LDL).
ליחס ביניהם אין הרבה משמעות, שכן בבואנו להחליט על הצורך בטיפול אנחנו מביאים בחשבון, פרט לשני ערכים אלה, גם גורמי סיכון רבים נוספים - קיום מחלת לב וכלי דם, גיל, מין, סוכרת, יתר לחץ-דם, עישון, סיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר ועוד. לפי הערכת סיכון זו אנחנו קובעים "ערך מטרה" לכולסטרול ה"רע" (LDL), ולפי הצורך - מטפלים. הורדת רמת הכולסטרול ה"רע", בין אם ע"י שינוי באורח החיים ובין אם ע"י תרופות, מורידה את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם.
לגבי הכולסטרול ה"טוב" - לצערי בדרך כלל קשה להעלות את רמתו במידה משמעותית ללא תרופות, והתרופות הקיימות לצורך זה לא הוכיחו את עצמן עד כה במניעת מחלות לב וכלי דם.

בריאות שלמה!

בכל בתי החולים הגדולים יש מרפאות שבץ מוחי עם רופאים מצוינים.
בבית החולים שיבא, בו אני עובד, מנהל את השירות הזה פרופ' דוד טנה, אותו אני מכיר אישית ומעריך. יש ודאי רופאים רבים וטובים נוספים.

בריאות שלמה!

הבדיקה מראה רבדים טרשתיים, אולם כאלה שאינם גורמים להיצרות המצריכה התערבות פולשנית (צנתור או ניתוח). מאחר והבדיקה נעשתה לפני שנה, והיא אינה פולשנית, כדאי לבצע בדיקה כעת על מנת שלנוירולוג יהיו נתונים עדכניים.

ערך הכולסטרול ה"רע" (LDL) האידאלי הוא פחות מ- 70, אולם ההבדל בין 75 ל- 65 אינו מאד גדול. כל סטטין שמביא לתוצאה זו הוא בסדר, ואם הוא נוטל קרסטור ללא תופעות לוואי איני רואה יתרון בהחלפת התרופה. אם בדיקת הדופלר תראה התקדמות של הטרשת, הייתי מעלה את מינון הקרסטור (ניתן לעלות במינון עד 40 מ"ג לפי הצורך).

ערך הכולסטרול ה"טוב" (HDL) אכן נמוך, אבל מחקרים עדכניים הראו שכאשר רמת ה- LDL מאוזנת היטב בעזרת סטטינים, תרופות נוספות הניתנות במטרה להעלות את רמת ה- HDL אינן תורמות להורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם, ולכן אין בהן צורך.

ערך הטריגליצרידים מצוין (אידאלי פחות מ- 150).

ערך הסוכר סביר (אידאלי פחות מ- 100, גבולי בין 100-125, ומעל 126 - מוגדר כסוכרת). כדאי לבדוק גם המוגלובין A1c הנותן מדד לאיזון הממוצע של רמת הסוכר בחודשים האחרונים.

האספירין - חיוני לאור האירוע המוחי שעבר.

הלוסרטן - תרופה טובה מאד, וכמו שציינתי, צריך רק לוודא שלחץ הדם אכן מאוזן.

בריאות שלמה!

שלום לד"ר ביצור,

לחץ הדם אחרי שבועיים שלושה של שימוש בלוסטרן 50 מג פעמיים ביום לא מאוזן. בבוקר ומאוחר בערב עומד על על 140 על 60 ומהצהריים ועד הערב - 180-70.על סמך 6 מדידות בשבועיים ה אלה (כשאני שם) ואלו הנתונים.
הוא נוטל את הלוסרטן באחת בצהריים ובשמונה תשע בערב. בנוסף גם קסטרל 5 מג בתשע בערב. שהבנתי שגם מוריד לד.

1. רופא המשפחה אמר שבדיקה שהוא עשה בצהריים הלחץ דם היה 150 על 60 ושהו א לא רוצה להוריד את לחץ הדם יותר - כי הלחץ דם הנמוך נמוך גם ככה אבל אם נתעקש הוא יוסיף טיפול וגם אנחנו ממשיכים לעקוב. כאמור לפחות בחצי מהזמן לחת הדם גבוה עוד יותר.
2. אם הוא נוטל באחת בצהריים לוסרטן 50 ההשפעה נמשכת עד שתים בלילה ובעשר הוא שוב נוטל לוסרטן וגם קסטרל 5 מג כך שכמה שעות טובות הוא על לוסטרן 100 מג - יוצא שבשעות הלילה הוא מקבל מינונים גבוהים מאוד של מורידי לחץ דם. אין אפשרות לנטול לוסרטן בבוקר במקום בצהריים כי הוא מתעורר מאוחר ונוטל סותרי חומצה קודם כל שאחריהם מומלץ לא לקחת שום כדור שעתים.ההאם זה מסוכן עבורו החפיפה הזו ואולי היא הסביה לחוסר האיזון?
3. המלצת על ביצוע בדיקה לתפקודי כליות ומלחים בדם שבוע אחרי שינוי המינון, הרופא לא נתן כזו, אבל יוצא שבעוד שבוע - סה"כ 3 שבועות משינוי המינון במילא מבוצעות לו בדיקות דם לעניין אחר. זה קריטי לחכות או לבקש בדיקה כבר השבוע?
4. כמה זמן עובר מרגע שתיית הכדור ועד רגע ההשפעה על לחץ הדם? אםה או שותה כדור בצהריים באחת ובשעה חמש בערב לחץ הדם גבוה מאוד - 180 על 70 - ז"א שהכדור לא משפיע?

הרבה תודה לך.

אני מבין את חששו של הרופא, שכן לחץ הדם הדיאסטולי נמוך, והוא אינו רוצה להורידו עוד יותר. אין סכנה בחפיפה שתיארת, אבל יכול להיות שזה פוגם באיזון לחץ הדם לאורך היום. יתכן שחלוקה שונה של התרופה (מנה בבוקר ומנה בערב) תשפר. אם לא - ניתן לשקול תוספת של מינון נמוך של מעכב תעלות סידן כגון אמלודיפין (שיש לו השפעה רבה מעט יותר על לחץ הדם הסיסטולי) תוך מעקב לחץ הדם.

צריך להבין שלחץ דם של 180 אינו מהווה סיכון מיידי אלא בטווח היותר ארוך, ולכן הדרך הנכונה היא לפעול בצעדים קטנים והדרגתיים תוך מעקב.

ללא קריטי לבצע את הבדיקות השבוע אם ממילא יבצע בדיקות בשבוע הבא. יש לוודא שהבדיקות כוללות תפקודי כליה ואלקטרוליטים.

בריאות שלמה!

שלום ד"ר
רופא המשפחה החליף את הלוסרטן 50 שניתן פעמיים ביום - לואלאסארטן 160 מג פעם ביום. עוד לא החלפנו את הטיפול כי אני חוששת מכל שינוי תרופתי. בן משפחתי לא יציב בהליכה ומתגורר לבדו וכמאור לחץ הדם הנמוך אכן נמוך מאוד גם לאור עליית לחץ הדם בין 125-145 על 50-60 בבוקר לבין 185/60/77 בצהריים ערב).

1. אם לסכם מדובר בחודש וחצי של עליית לחץ דם למרות שהוסיף כדור לוסרטן 50 מג לכדור האחד שנטל בעבר .
לחץ הדם התחיל לעלות מיד עם תחילת הטיפול ההורמונלי בקזודקס שנמשך חודש והסתיים מלפני שבועיים (כשבמקביל קיבל זריקת סופרפאקט שכמובן פועלת כל הזמן).
האם שווה להמתין ולראות אם לחץ הדם יורד לבד בעקבות הפסקת הקזודקס מלפני שבועיים או שזה כבר לא קשור? או בעקבות הפסקת הפעולה המטלטלת של הטיפולה הורמונלי על הפיאסאיי? להבנתי תופעות הלוואי הקשות של הטיפול (גלי חום וכו') נרגעות בחלק מהמקרים אצל חולים אחרי שהירידות הדרסטיות בפיאס איי נרגעות ובן משפחתי אכן חווה ירידה משמעותית מ60 ל-9 בחודש הזה. יש קשר ששווה לחכות לו או שכדאי להחליף את הכדור כאמור וזהו?
2. לא הספקתי לדבר עם הרופא על ההצעה להוסיף כדור אחר כפי שכתבת במינון קטן ולאו דווקא להחליף את הטיפולה קיים, האם כדאי בכל זאת לחזור אליו עם זה או שהטיפול שניתן יכול להצליח?
3. יש בעייה עם שעות נטילת הלוסרטן. אין אפשרות לקחת בבוקר בגלל שעות ערות שינה ייחודיות. יוצא שהנטילה מתבצעת באחת בצהריים ובתשע בערב. לא יודעת אם זה יכול להסביר את אי השליטה בלד, כי במילא גם בעבר הכדור הוריד ב-10-15 יחידות מקסימום.השאלה אם אין כדור בשחרור מושהה ל-24 שעות ואם כן האם הכדור שהוחלף עי רופא המשפחה מתאים לכך?
4. האונקולוג אמר שלא ידוע לו על קשר בין לחץ דם גבוה לטיפולה הורמונלי (למרות שבעלון של הסופרפאקט זה כתוב כאזהרה מודגשת ונפרדת - שלסובלים מיתר לחץ דם יש צורך לעקוב). הוא הציע כהערת לוואי שכדאי להפסיק את הסטאטור 10 מג שהוא נוטל כי יש ריאציות לא טובות עם טיםולים הורמונלים. אם הכולסטרול שלו והכל מאוזן - כדאי להפסיק את זה? או שיש לסטטינים תפקיד נוסף מלבד הורדת כולסטרול שמגן על החולה (על כלי הדם או הלב?)?

תודה רבה

לגבי לחץ הדם - אני מבין את ההתלבטות, אבל נראה לי שתשובות לשאלות כל-כך פרטניות אינן יכולות להינתן על סמך מידע אינטרנטי.

ככלל, הכדורים שמקבל אמורים לכסות 24 שעות, אך הדבר אינדיבידואלי ויש כאלה שאצלם הכיסוי הנו פחות מזה. לכן, אם נוטלים יותר מכדור אחד, עדיף לחלק את המתן במשך היום כדי לאפשר כיסוי אופטימלי בכל שעותי היממה. אם ניתן, חלוקה מאוזנת של התרופות משך היום - עדיפה.
בהחלט יתכן שהדברים "ירגעו" עם סיום הטיפול בקזודקס.

לגבי הסטאטור: לא ידוע לי על אינטראקציה כלשהי בינו לבין קזודקס או סופרפקט. מאחר ועבר אירוע מוחי יש חשיבות גדולה לטיפול בסטטינים למניעת אירוע מוחי חוזר או התקף לב. כדאי לשאול את האונקולוג למה בדיוק התכוון.

שבת שלום ובריאות שלמה!

אתה צודק, אני אדבר עם הרופא משפחה שוב בשבוע הבא.
.
אבל אם למקד את השאלות היורת כלליות - כרגע השאלה הבוערת היא - אם אפשר להפיק בבת אחת טיפול בלוסרטן 50 פעמיים ביום ולעבור לוסארטן 160 מג בלי סיכון או בעיה, האם המינון לא גבוה מדי? הלחץ דם הנמוך נע בין 56 ל-60 כרגע בשעות שהוא יחסית מאוזן ואני חוששת לירידה נוספת.

גבנוסף, ם האונקולוג וגם אתה ציינתם שכדאי לשלב עוד כדור במינון קטן והאונקולוג אמר שלפעמים משלבים גם 3. השאלה אם מנסיונך עדיף לנסות הוספת כדור ממשפחה אחרת כביכול (כהמלצתך והמלצת האונקלוג) - או שכאמור אפשר לנסות לעבור לואלסרטן 160 ולנסות אותו?

תודה רבה על הסבלנות והמקצועיות! זה מאוד מאוד עוזר.

אפשר בהחלט לנסות ולסרטאן 160 מ"ג פעם ביום ולראות מה ההשפעה.
טיפול ביתר לחץ דם מבוסס פעמים רבות על נסיונות שונים עד שמגיעים לטיפול האופטימלי לאדם המסוים.

בריאות שלמה!

כי בן משפחתי נוטל גם קסטרל ורשום שם שאסור לנטול יזאת יחד עם חוסמי אלפא?

היום בהצהריים היה לו לחץ דם גבוה 180 על 80. למרות שנטל לוסרטן גם שעתיים אחרי - לא חלה ירידה.
הצעתי שייקח את הקסטרל 5 מג בצהריים במקום בלילה רק שנבדוק את השפעתו ואכן אחרי שעה וחצי לחץ הדם ירד ל145 על 65. מה שלא קרה כלל בחודש וחצי ה אחרון מאז שהחלה העלייה הגדולה בלחץ דם בעקבות הטיפול ההורמונלי.

מאחר ובמילא הוא צריך קסטרל לערמונית - לא כדאי לבקש מהרופא להגדיל את המינון של הקסטרל לפעמיים ביום במקום פעם אחת וזהו?
גם יוצא שמאחר שההשפעה של הקסטרל פגה אחרי 10-12 שעות שלא משנה איזה כדור יינתן לו ללחץ דם בנוסף לקסטרל - עדיין במחצי מהימה לחץ הדם יהיה נמוך מהמחצית השנייה.

מה דעתך?

זהו סיימתי עם השאלות לגבי זה. ברביעי אפגש עם הרופא. השאלה אם זה לא מסוכן כרגע לחץ הדם שמגרד את ה180 כבר חודש וחצי - לא יותר מדי עבורו (ארחי ארוע מוחי, יש היצרות בינונית בעורקי הצוואר ובכלל... ). ושווה להגיע בתור דחוף?


תודה רבה לך!

ולסרטאן אינו שייך לקבוצת חוסמי אלפא אלא לקבוצת מעכבי ACE
לחץ דם בערכים אלה משך חודש וחצי אינו מסכן בטווח המיידי. לטווח הארוך - רצוי להורידו ככל האפשר במגבלות תופעות הלוואי.
אין דחיפות בקביעת התור לרופא - תור ביום רביעי הקרוב הוא סביר בהחלט.

בריאות שלמה!

1. עליית לחץ דם אינה תופעת לוואי מתוארת של קזודקס. יתכן והעליה בלחץ הדם נובעת מסיבות אחרות (מתח נפשי בעקבות אבחון הסרטן והטיפול, כאבים, עליה בצריכת מלח, אי-הקפדה על נטילת התרופות ועוד). אם אכן נמצאת סיבה כזו - כדאי לטפל בה. אם לא, ומאחר וזו עליה מתונה בלבד, כדאי לעקוב אחר לחץ הדם משך שבוע-שבועיים, ואם לחץ הדם נשאר גבוה, לשקול בעצה אחת עם הרופא המטפל שינוי בטיפול ללחץ הדם.

2. האינטראקציה של קזודקס עם מדללי דם היא עם קומדין. אין אינטראקציה עם אספירין.

בריאות שלמה!

הסיכון הלבבי נעוץ בכך שהטיפול ההורמונלי גורם לעליה בסוכר טריגלצרידים וכו' או שזה סיכון ממקור אחר?

והאם הוא סיכון שמתקיים מיד עם תחילת הטיפול או רק בהליך מצטבר?

אני שואלת את כל אלו - כי יש לנו תור לאונקולוגבעוד חודש והטיפול התחיל השבוע. אני חוששת מאוד - שאולי יש טיפול שאמור להגן על חולה בעל עבר של ארוע מוחי ומצב כללי לא טוב (חוסר בפעילות גופנית, עורקים מסוידים וכו') מבעיה בלב ושאמור להילקח יחד עם הטיפול ההורמונלי ושעוד חודש רחוק מדי? אני טועה? בפגישה הראשונה אצל האונקולוג לא ידעתי מה לשאול ועכשיו אני יודעת יורת השאלה אם זה יכול לחכות חודש של טיפול בסופרפאקט.

לגבי הלחץ דם, כנראה שהעלייה נגרמה מגלי חום - ורופא מחליף (רופא המשפחה לא נמצא כרגע) אמר להוסיף עוד כדור לוסרטן 50 , כלומר פעמיים ביום. יש כדור טוב יותר שנלקח פעם ביום ושאמור לעזור לאיזון מיטבי או שלוסרטן נחשב טוב?
הרבה תודה על היעוץ המקצועי והמעמיק.

קזודקס יכול לגרום (בשכיחות נמוכה מאד) לאי-ספיקת לב והתקפי לב. ככל שהטיפול ממושך יותר - הסיכון גדול יותר, אך גם אז הוא קטן מאד.הסיבה לכך לא ברורה.

חשוב לאזן בצורה מיטבית את כל גורמי הסיכון ולפנות מיד לבדיקה רפואית אם מופיעים קוצר נשימה או כאבי חזה.

איני אונקולוג ולא בדקתי את אביך, אבל נראה לי שאם האונקולוג המליץ על הטיפול לא הייתי דוחה אותו בלי להתייעץ עמו. מעקב לאחר חודש נראה לי סביר, אבל כמו שאמרתי - אם חל שינוי כלשהו במצב הבריאות יש לבדוק ולהעריך מחדש.

מבחינת ה טיפול בלחץ הדם - סוג התרופה חשוב פחות מעצם איזון לחץ הדם. לוסרטן היא תרופה טובה. יש לעקוב אחר לחץ הדם, וכמו כן לקחת בדיקת דם לתפקודי כליה ומלחים בדם כשבוע לאחר עליית המינון. אם התרופה לא תתאים או לא תספיק - יש אפשרויות רבות נוספות.

בריאות שלמה!

כשדיברתי על סיכון ללב - לסיכון מסופרפאקט 9.9. הקזודקס ניתן רק לחודש, שבועיים קודם לסופרפקט ואז הזריקה ולאחריה עוד שבועיים קזודקס. כך שהוא פחות מטריד. את הזריקת סופרפאקט אמור לקבל עוד יומיים.
אני תוהה אם לא אמורים לבדוק את הלב קודם לטיפול כזה שמפחית טסטוסטרון ובעל סיכון ללב לפני זה? בדיקת רופא בסטטוסקופ או א.ק.ג או משהו?
עשו לו אקו בפברואר השנה באשפוז ובמרץ היתה הפעם האחרונה שרופא בדק אותו פיזית (מלבד אונקולוג שהבדיקה שם ממוקדת ולא קשורה ללב).
המון תודות.

סופרפקט עלול לעתים להעלות את לחץ הדם ולכן כדאי לעקוב אחר לחץ הדם. פרט לכך, מבחינת הלב - אין צורך במעקב מיוחד. כמובן שאם יש כאבי חזה, קוצר נשימה או כל מצב חריג אחר - יש להיבדק.

בריאות שלמה!

מבין הסטטינים, לקרסטור (בניגוד לסימבסטטין וליפיטור) יש את האינטראקציה הקטנה ביותר עם אשכוליות.
בהנחה ואתה זקוק לטיפול בסטטינים, הדבר הבטוח ביותר הוא להימנע מצריכת אשכוליות. אם הדבר אינו אפשרי עבורך, כדאי בכל אופן לצמצם את צריכת האשכוליות למינימום, לקחת את המינון הנמוך ביותר של קרסטור המביא אותך לערך המטרה של הכולסטרול (המתאים לך לפי גורמי הסיכון שלך), ולהרחיק את אכילת האשכולית מנטילת הקרסטור ככל האפשר.

בריאות שלמה!

השורה הלא ברורה שם - שאלתי למעשה בסוף הפיסקה - האם כדאי שישתה יין פעם ביום או פעם בשבוע על מנת להעלות את רמת הכולסטרול הרע או שיש דרך אחרת?

ודאי תביני שלא ניתן לטפל דרך האינטרנט, ודאי לא במקרה מורכב כזה. אנסה לענות באופן עקרוני.
1. כעקרון, במניעת אירוע מוחי חוזר אין יתרון משמעותי לפלביקס על אספירין. הטיפול המקובל הוא אספירין. בפלביקס משתמשים כאשר יש התוית-נגד לאספירין או כאשר היה אירוע מוחי תחת טיפול באספירין.
2. סוג התרופה ומינונה חשובים פחות מאשר עצם איזון לחץ הדם. אין תחליף למעקב מסודר של לחץ הדם וקבלת החלטה טיפולית בהתאם. לעתים לוסרטן במינון זה מספיק ולעתים לא - רק מעקב מסודר יתן את התשובה.
3. העלאת הכולסטרול הטוב הנה עסק מתסכל ביותר. נכון להיום אין תרופה המעלה את הכולסטרול הטוב שהוכח שמונעת אירועים מוחיים או לבביים כאשר הכולסטרול הרע בשליטה טובה, כמו במקרה שתיארת. לגבי שתיית היין - ההשפעה על הכולסטרול הטוב אינה דרמטית. אם מותר או לא - זה תלוי בכל מקרה לגופו ויש להתייעץ ברופא המכיר אותו.
4. רופא המשפחה צריך לרכז את הטיפול, ולהתייעץ לפי הצורך במומחים שפירטת. אם אינך סומכת על רופא המשפחה - יש היום רופאי משפחה מעולים רבים בכל הקופות, וקל מאד להחליף רופא
5. בכל טיפול רפואי אנחנו שוקלים את התועלת הצפויה אל מול הנזק האפשרי. כך, למשל, לעתים אנחנו מוכנים "לקבל" סיכון קטן ללב אם התועלת הצפויה מהטיפול בסרטן גדולה. חשוב שהאונקולוג המטפל יהיה מודע לכל הבעיות הרפואיות הקיימות, כדי שיוכל לעשות את השיקול הנכון בכל מקרה לגופו. במקרה הצורך – האונקולוג יכול וצריך להתייעץ בנוירולוג, קרדיולוג, מומחה לכלי דם או כל מומחה אחר. כך, למשל, אני מקבל הרבה פעמים פניות מהאונקולוגים בבית החולים בו אני עובד בבקשה ליעוץ בנושא שומני הדם. מטופל עם כמה בעיות צריך להיות מטופל ע"י כמה רופאים לפי הצורך, וחשוב שידברו ביניהם ושיהיה מישהו (בד"כ רופא המשפחה) שירכז את הכל.
בריאות שלמה!

הטיפול ההורמונלי הכרחי - בעניין הזה הבנתי שאין שאלה. בגלל החומרה של המצב. האונקולוג לא הסתכל על בדיקות דם או כאלה, נתן את הטיפול ואמר שצריך להתחיל מהר. השלה היא אם יש משהו שניתן לעשות על מנת למנוע או למזער את הסיכון לפגיעה בלב? שנית, האם שנה לאחר ארוע מוחי צריך לבצע בדיקות אקו לב דופלר או מעקב אצל נוירולוג - או שרק אם יש בעיה? שלישית, אני חוששת מלחץ הדם לאור תופעות לוואי אפשריות בטיפול ההורמונלי כשדיברת על מעקב קבוע - הכוונה למדידה כל יום של לחץ דם בשעה קבועה? עשינו זאת תקופה אבל אז במפתיע לחץ הדם בשעה אחרת היה מאוד גבוה (חד פעמי) כשהוא שכב בכלל. ושאלה אחרונה - פעילות גופנית מומלצת לו או שיש חשש? זה מלחיץ בייחוד לאדם שהכושר שלו ירוד. שלא תהיה עליית לחץ דם גבוהה מדי. תודה על התשובות, במקביל אני אברר כיצד להחליף רופא משפחה לרופא מעמיק.

1. האם יש משהו שניתן לעשות על מנת למנוע או למזער את הסיכון לפגיעה בלב?
בהחלט - לקחת את האספירין ולוודא שכל גורמי הסיכון (כולסטרול, שומני הדם, לחץ הדם, סוכרת, עישון וכו') מאוזנים היטב.
2. האם שנה לאחר ארוע מוחי צריך לבצע בדיקות אקו לב דופלר או מעקב אצל נוירולוג - או שרק אם יש בעיה?
תלוי בממצאים בבדיקות הראשוניות. יש ממצאים שדורשים מעקב (למשל אם נראתה היצרות בעורקי הצוואר או ממצאים מסוימים באקו) ויש שלא. הרופא המטפל שראה את כל תוצאות הבדיקות יוכל להנחות אתכם.
3. הכוונה למדידה כל יום של לחץ דם בשעה קבועה?
תדירות המעקב תלויה במידת האיזון. כדאי לבדוק בשעות שונות של היום, כולל בבוקר עם הקימה מהשינה ובערב, כדי לוודא שלחץ הדם מאוזן בכל שעות היממה. אם יש ספק במידת האיזון - כדאי לבצע הולטר לחץ דם.
4. פעילות גופנית מומלצת לו או שיש חשש?
עקרונית - מותר. פרטנית - יש להיבדק ע"י הרופא המטפל על מנת לוודא שאין מניעה. אם יש חשש - כדאי לפנות לפעילות במרכז לשיקום חולי לב, שם מתבצעת פעילות מותאמת אישית בהשגחה רפואית.

בריאות שלמה!

העלאת רמת ה- HDL יכולה להיות עסק מתסכל ביותר. יין אדום, שמן זית, אבוקדו וכו' יכולים לעזור מעט, וכך גם שמירה על משקל תקין, פעילות גופנית והפסקת עישון (שחשיבותם עצומה בלי כל קשר לרמת ה- HDL). באלה עם רמה גבוהה של טריגליצרידים – תרופות ממשפחת הפיבראטים יכולות להעלות את רמת ה- HDL במקביל להורדת רמת הטריגליצרידים, אך הן לא יעזרו באלה עם רמה תקינה של טריגליצרידים, כמוך. תרופות שונות שנוסו להעלאת רמת ה- HDL לא הוכיחו את עצמן בהפחתת הסיכון למחלות לב. קיימות תרופות הנמצאות בשלבי פיתוח שונים, ואני מקווה שהן יוכיחו תועלת, אך גם אם כן זה ייקח עוד כמה שנים.

אבל בנימה חיובית - מאחר ורמת הכולסטרול ה"רע" (LDL) שלך תקינה, אינך מעשנת, אין לך סוכרת או יתר לחץ דם, ואת מקפידה על תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה - הרי שהסיכון שלך ללקות במחלת לב נמוך למרות רמת ה- HDL הנמוכה.

שבת שלום ובריאות שלמה!

ארקוקסיה שייכת לקבוצת תרופות הנקראת NSAIDS (נוגדי-דלקת לא סטרואידים) הכוללת, בין השאר, גם את אטופן, ארטופן, וולטרן, נקסין, אדביל ותרופות רבות נוספות.
תרופות אלה אכן מעלות את הסיכון הלבבי, בעיקר בחולי לב, חולי כליה ובעלי גורמי סיכון למחלות אלה. הסיכון עולה ככל שהמינון גבוה יותר ומשך השימוש ארוך יותר, אך קיים גם במשך שימוש קצר.
לכן, יש לשקול היטב האם אין אלטרנטיבה אחרת. אם יש אלטרנטיבה בטוחה יותר - כדאי לבחור בה. אם אין - יש להשתמש במינון הנמוך ביותר הנותן את התוצאה הרצויה, ולפרק הזמן הקצר ביותר האפשרי.
מאחר ולא ניתן לאבחן ולטפל דרך האינטרנט, מומלץ לפנות לרופא המטפל להערכה והתאמת טיפול.

בריאות שלמה!

1. בדיקת האקו המצורפת - תקינה לחלוטין.
2. בדיקת אקו תקינה אינה שוללת מחלת לב איסכמית!
3. הערכת סיכון ניתוחי אינה יכולה בשום פנים ואופן להתבצע באינטרנט. אמנם באקו אין ממצא המצביע על סיכון מוגבר, אבל יש שיקולים רבים נוספים.

שבת שלום, חג אורים שמח ובריאות שלמה!

בבדיקת האקו דופלר במסתם טריקוספידלי יש דליפה מינימלית אם זה נוצר מסוכר או מגורם אחר ואם זה יכול לגרום התקף לב או בעיות אחרות ?

אם יש טיפול בדליפה מסוג זה ?

על פי מה אפשר לקבוע שיש מחלת לב איסכמית ואם בבדיקות שהבאתי יש גם מאפיינים של המחלה ?

דליפה מינימלית של המסתם הטריקוספידלי הנה ממצא נפוץ מאד, אין לו שום משמעות פתולוגית, אין קשר לסוכר ואינו גורם להתקפי לב או כל בעיה אחרת. לכן, אין גם כל צורך בטיפול.

מחלת לב איסכמית אינה מאובחנת או נשללת לפי אקו. אם יש חשד למחלה כזו, ניתן לאבחנה באמצעים אחרים כמו מבחן מאמץ, אקו במאמץ, מיפוי לב במאמץ, CT של הלב ("צנתור וירטואלי") וצנתור פולשני. הרופא המטפל, לפי הסיפור הקליני, יחליט אם יש צורך בבדיקה כלשהי, ואם כן - באיזו.

בריאות שלמה!

1. קרסטור אכן "חזקה" יותר מסימבסטטין, אך נוטה פחות לגרום להפרעה בתפקודי הכבד. לכן, אם יש צורך בטיפול תרופתי, זוהי אופציה הגיונית בהחלט. יש, כמובן צורך לעקוב אחר תפקודי הכבד.

2. לגבי המינון - מאחר ואיני יודע מהם גורמי הסיכון שלך (האם יש מחלת לב, סוכרת, יתר ללץ-דם וכו') ומהם ערכי הכולסטרול ה"רע" (LDL) שלך, איני יכול לחוות דעה. בהסתייגות זו, אם רמת הכולסטרול ה"רע" (LDL) היתה מאוזנת היטב עם סימבסטטין במינון 20 מ"ג, הגיוני להתחיל בקרסטור במינון 10 מ"ג.

3. ככלל, עדיף לקחת סטטינים כל יום, ואין יתרון בלקחת מינון כפול פעם ביומיים.

4. סטטינים אינם גורמים בדרך-כלל לעליית רמת הטריגליצרידים. עליה כזו קשורה בדרך-כלל לתזונה, ובעיקר לכמות הפחמימות בתזונה.

5. במקביל, יש לבדוק האם יש גורמי סיכון נוספים למחלות לב (סוכרת, יתר לחץ דם, עישון, עודף משקל וכו') ולטפל בהם אם צריך.

מומלץ להמשיך במעקב רופא המשפחה, ואם ישארו שאלות - ניתן לפנות למרפאת ליפידים.

בריאות שלמה!

האם קרסטור מצוי בסל התרופות?

קרסטור מצוי בסל התרופות למטופלים בסיכון גבוה למחלות לב שלא הגיעו לערך הרצוי של כולסטרול עם טיפול בסימבסטטין או פרבסטטין.

בריאות שלמה!

הצורך בטיפול נקבע עפ"י הערכת הסיכון למחלת לב. הערכת סיכון זו מתבססת על מכלול הנתונים הכוללים גיל, מין, עישון, לחץ-דם, סוכרת, ערכי שומני הדם השונים, סיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר ועוד - נתונים שאת חלקם לא ציינת. לעתים, כאשר המצב "גבולי", אנו נעזרים גם בבדיקות נוספות.

ככלל, אצל אלה הנמצאים בסיכון גבוה (כאשר יש כבר מחלת לב או סוכרת) - יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 70. אצל אלה הנמצאים בסיכון בינוני, יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 130, ולעתים פחות מ- 100. אצל אלה הנמצאים בסיכון נמוך, יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 160.

הבסיס לטיפול הוא שמירה על תזונה נכונה (לפי יעוץ תזונאי אישי), פעילות גופנית אירובית סדירה (לאחר קבלת אישור מהרופא המטפל) והימנעות מעישון. כאשר אלה לא עוזרים, יש לעתים צורך בטיפול תרופתי. באלה המצויים ברמת סיכון גבוהה, מקובל להתחיל בטיפול תרופתי מיד ובמקביל לשינוי אורח החיים.

לאור הסיפור המשפחתי, מומלץ לפנות לרופא המשפחה להערכה מסודרת של הסיכון והחלטה על צורך בטיפול. אם יישארו שאלות - ניתן לפנות למרפאת ליפידים.

בריאות שלמה!

אני בת 52 בריאה לא מעשנת .האם לפי תוצאות הבדיקה יש לי קולסטרול גבוה?
CHOLESTEROL
227.2 mg/dl
TRIGLYCERIDES
100 mg/dl
CHOLESTEROL- HDL
72 mg/dl
CHOLESTEROL-LDL calc
135.3 mg/dl
ף
NON-HDL_CHOLESTEROL
155 mg/dl

הצורך בטיפול נקבע עפ"י הערכת הסיכון למחלת לב. הערכת סיכון זו מתבססת על מכלול הנתונים הכוללים גיל, מין, עישון, לחץ-דם, סוכרת, ערכי שומני הדם השונים, סיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר ועוד - נתונים שאת חלקם לא ציינת. לעתים, כאשר המצב "גבולי", אנו נעזרים גם בבדיקות נוספות.

ככלל, אצל אלה הנמצאים בסיכון גבוה (כאשר יש כבר מחלת לב או סוכרת) - יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 70. אצל אלה הנמצאים בסיכון בינוני, יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 130, ולעתים פחות מ- 100. אצל אלה הנמצאים בסיכון נמוך, יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 160.

הבסיס לטיפול הוא שמירה על תזונה נכונה (לפי יעוץ תזונאי אישי), פעילות גופנית אירובית סדירה (לאחר קבלת אישור מהרופא המטפל) והימנעות מעישון. כאשר אלה לא עוזרים, יש לעתים צורך בטיפול תרופתי. באלה המצויים ברמת סיכון גבוהה, מקובל להתחיל בטיפול תרופתי מיד ובמקביל לשינוי אורח החיים.

מומלץ לפנות לרופא המשפחה להערכה מסודרת של הסיכון והחלטה על צורך בטיפול. אם יישארו שאלות - ניתן לפנות למרפאת ליפידים.

שאלתך חורגת מנושאי פורום זה.

רמת ה - MCV הנמוכה יכולה להעיד על חסר ברזל. אם רמת הברזל נבדקה ונמצאה תקינה - הרי שממצא זה כנראה חסר משמעות.

אנא פנה לרופא המשפחה להמשך בירור.

בריאות שלמה!

קודם כל - לנשום עמוק ולהירגע.
אם המנוע מצלצל - כדאי לתת למוסכניק מוסמך לתקן אותו...

ולשאלותיך:

1. האם בדרך כלל כשמתחילים עם הכדור הזה זה אומר שזה לכל החיים?
בדרך כלל - כן. הטיפול ברמה גבוהה של כולסטרול, כמו בלחץ דם, סוכרת או אסתמה, הוא טיפול כרוני. בהתאם למצבך, אם אין לך מחלת לב, סוכרת או גורמי סיכון אחרים למחלת לב, ואם תבצע שינוי מתמיד באורח החיים (תזונה, פעילות גופנית, הפסקת עישון) שיביא לשיפור בערכים - יתכן ואפשר יהיה להפסיק את הטיפול.

2. האם זה לא זרז להתקף לב במידה ולא לוקחים את זה באופן רציף ואז זה ''משבש את המערכת''?
הטיפול ניתן לצורך הפחתת הסיכון להתקף לב לאלה שהסיכון שלהם מוגבר. אם לא מקפידים לקחת את הכדור - הסיכון נשאר מוגבר. אם מקפידים - הסיכון יורד משמעותית.

3. האם יש קשר בין הכדור ופעילותו לבין פעילות הלב או קשר ישר רק לגבי הורדת הכולסטרול?
הכדור מגן על הלב מפני התקף ע"י הורדת ערכי הכולסטרול. אין לו השפעה ישירה על תפקוד הלב.

4. הא צריך כדור נוסף שיגן על הכבד./הקיבה.?
ממש לא.

5. ואם יש לך עוד טיפ קטן לגבי הכדור הזה.?
את הכדור יש לקחת בערב, לפני השינה, אז הוא יעיל יותר. מיעוט מהמטופלים יכולים לפתח כאבי שרירים כתוצאה מהטיפול - זוהי תופעה הפיכה, וניתן להתאים טיפול אחר.

אן ישארו שאלות - ניתן לפנות למרפאת ליפידים

בריאות שלמה!

תיאורטית - קיים סיכון לדימום בשילוב של אומגה 3 עם קומדין.
מעשית - הדבר לא נבדק, אם כי הרושם הוא שאם קיים סיכון, הרי הוא נמוך.
ההוכחות בדבר התועלת בצריכת אומגה 3 אף הן מוגבלות ביותר, בלשון המעטה.

לכן, לטעמי, הזהירות מחייבת המנעות מצריכת אומגה 3 בנוטלי קומדין. אם בכל זאת יש צורך כלשהו באומגה 3, יש לצרוך מינון נמוך ולעקוב אחרי ערכי INR בבדיקת הדם.

בגלל מגבלות ה"ייעוץ" האינטרנטי - מומלץ לפנות לרופא המכיר אותך על מנת לקבל החלטה המתבססת על כל נתוניך האישיים.

בריאות שלמה!