פורום שומנים בדם, מחלות לב - יש לך שאלה?

הצורך בטיפול נקבע עפ"י הערכת הסיכון למחלת לב. הערכת סיכון זו מתבססת על מכלול הנתונים הכוללים גיל, מין, עישון, לחץ-דם, סוכרת, ערכי שומני הדם השונים, סיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר ועוד - נתונים שאת חלקם לא ציינת. לעתים, כאשר המצב "גבולי", אנו נעזרים גם בבדיקות נוספות.

ככלל, אצל אלה הנמצאים בסיכון גבוה (כאשר יש כבר מחלת לב או סוכרת) - יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 70. אצל אלה הנמצאים בסיכון בינוני, יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 130, ולעתים פחות מ- 100. אצל אלה הנמצאים בסיכון נמוך, יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 160.

במקרה שלך, בהנחה שאינך סובלת מסוכרת או יתר לחץ-דם, ושמחלת הלב אצל אביך התגלתה בגיל מבוגר, ולאור רמת הכולסטרול ה"טוב" (HDL) הגבוהה - לא בטוח שיש צורך בטיפול תרופתי, וכדאי לפנות למרפאת ליפידים להערכת סיכון מעמיקה.

אם יש לך יתר לחץ-דם או סוכרת, או שמחלת הלב אצל אביך התגלתה בגיל צעיר - יש היגיון להתחיל טיפול תרופתי. סימבסטטין במינון 20 מ"ג נחשב טיפול מתון מאד, והוא הגיוני כמינון התחלתי.

בריאות שלמה!

תודה רבה לך ד"ר ביצור על התשובה המהירה לשאלותי.
אכן אבי עבר את ניתוח הלב קרוב לגיל 80.
אין לי סוכר בכלל - אך לאחרונה לחץ הדם לעיתים גבוהה מעט ולעיתים תקין לגמרי.
ההתלבטות אכן היתה אם לתת לי כדורים רק בגלל אבא. הרופא התלבט וסיפר לי את התלבטויותיו-לבסוף נפל דבר והחליט שאקח סימבסטאטין 20 מג.

האם יש איסור לשתות מיץ אשכוליות עם כדור זה או איזה איסור אחר?

האם את הכדור אצטרך לקחת למשך כל חיי ואסור להפסיק?
.
תודה הילה

כתבתי בעבר על לחץ הדם של אבי שעומד על 140-160 על 50-80
רופא המשפחה אמר שאין צורך להוריד אותו, מקסימום להפחית מלח... אבי עבר ארוע מוחי.
ערב הארוע מצב השומנים בדם והכולסטרול היה מאוזן (מעל 60-70 כולסטרול כמו שרצוי לאנשים ש עברו ארוע מוחי אבל אז הוא היה לפני הארוע וכל המדדים היו בטווח הנורמה הרגיל. כמו כן שומנים בדם שבמשך שנים היו מעל 300 דווקא בחצי השנה האחרונה היו בנורמה (הארוע התרחש לפני 3 חודשים).

אני תוהה אם לחץ הדם הוא לא הסיבה לארוע והאם שווה להתעקש על הולטר לחץ דם. רופא המשפחה אמר שיעשה זאת אם נרצה אבל זו בדיקה מטרידה, מעירה את המטופל וכאמור הסתפק בהמלצה על הפחתת מלח...

אודה לעצתך

1. פלביקס ואספירין הן שתי תרופות הפועלות על טסיות הדם להקטנת הסיכון להיווצרות קרישי דם. כל אחת מהן פועלת במנגנון שונה. אם אירע אירוע מוחי תחת טיפול באספירין, יש היגיון להחליף את הטיפול בפלביקס. לרוב אין היגיון לתת את שתיהן יחד לאחר אירוע מוחי, שכן במצב זה טיפול משולב מעלה את הסיכון לדימום בלא שיקטין את הסיכון לאירוע חוזר בהשוואה לטיפול בתרופה אחת בלבד.

2. יש להתייחס הן לרמת הכולסטרול ה"רע" (LDL), שלאחר אירוע מוחי לא-דימומי צריכה להיות מטופלת בסטטין לערך מטרה של פחות מ- 100 ורצוי פחות מ- 70, והן לרמת הכולסטרול ה"טוב" (HDL) שרצוי שתהיה גבוהה ככל האפשר.

3. לגבי הולטר לחץ דם - אני חושב שהרופא מפריז במידת אי-הנוחות הנגרמת מהבדיקה. לטעמי, במצב כמו שאת מתארת היא יכולה לתת אינפורמציה חשובה לגבי הצורך בטיפול בלחץ הדם, וכדאי לבצעה.

בריאות שלמה!

בנוגע לאספירין ולפלביקס למה לא לתת פלביקס במקום אספירין? הבנתי שפלביקס טובה יותר. ואני אלמתייחסת כרגע לשיקוליה קוהפ והכספים שלה. אני מדברת על האדם הפרטי שרוצה לקנות פרטי בהנחה שהרופא רושם לו. למה לא לתת פלביקס שידוע כטוב יותר? מה המניעה?

לגבי כל השאר, תודה רבה על התשובות!

אם יש יתרון לפלביקס על אספירין במניעת שבץ מוחי, הוא מאד קטן. לאור זאת, ולאור ההבדל בעלות, סל הבריאות (ובצדק) מכסה מתן אספירין, ומאפשר מתן פלביקס רק אם יש אי-סבילות לאספירין או שהאספירין נכשל. ניתן, כמובן, לבקש מהרופא מרשם לרכישת פלביקס באופן פרטי. אם יקח פלביקס - יש להפסיק את האספירין.

בריאות שלמה!

רמה כזו של כולסטרול בתינוקת, בשילוב עם גובה ומשקל נמוכים, מצריכה בירור למציאת הסיבה.
מומלץ לפנות למרפאה מטבולית של ילדים. בתל השומר יש מרפאה כזו המנוהלת ע"י ד"ר אורית חמיאל.

בריאות שלמה!

אני מניח שאת מתכוונת לרמת הטריגליצרידים. לאורח החיים, ובעיקר לתזונה ולפעילות הגופנית, יש השפעה גדולה על רמת הטריגליצרידים.

הטיפול ברמות גבוהות של טריגליצרידים מתבסס קודם כל על תזונה דלת פחמימות (רצוי בהנחיה תזונאית), פעילות גופנית סדירה (לאחר קבלת אישור מרופא המשפחה), שמירה על משקל גוף תקין, איזון הסוכרת, הפחתה בצריכת אלכוהול והימנעות מעישון. לגבי תוספים - כל תוסף הנו משני! אומגה 3 במינון גבוה יכול לעזור, אולם אין לקחת מינון גבוה ללא התייעצות ברופא. במקרים שכל אלה שלא עוזרים - ניתן לשקול את הצורך בטיפול תרופתי.

לגבי הכולסטרול - אם יש לו סוכרת, רצוי מאד שיהיה מטופל בסטטין ושרמת ה- LDL (הכולסטרול ה"רע") תהיה פחות מ- 100, ועדיף פחות מ- 70.

חשוב לוודא שגם ערכי לחץ הדם, הגלוקוז וה- HbA1c (מדד לאיזון הסוכרת ב- 3 חודשים האחרונים) יהיו מאוזנים, ולבצע באופן סדיר בדיקת עיניים ובדיקת שתן לחלבון.

מומלץ לפנות לרופא המשפחה, ואם ישארו שאלות ניתן לפנות למרפאת ליפידים.

על פניו נראה שגורמי הסיכון אצלך מאוזנים, אבל לאור הסיפור המשפחתי המרשים מומלץ לפנות ליעוץ לא אינטרנטי במרפאת ליפידים על מנת לשקול את הצורך בהעמקה של הערכת הסיכון ע"י בדיקות נוספות.

בריאות שלמה!

הטיפול ברמות גבוהות של טריגליצרידים מתבסס קודם כל על תזונה דלת פחמימות, המנעות מאלכוהול, פעילות גופנית סדירה, שמירה על משקל גוף תקין ואיזון סוכרת (אם יש). מומלץ לפנות לתזונאי(ת), לעסוק בפעילות גופנית (לאחר קבלת אישור מרופא המשפחה), ולהימנע מעישון. לגבי תוספים - כל תוסף הנו משני! אומגה 3 במינון גבוה יכול לעזור, אולם אין לקחת מינון גבוה ללא התייעצות ברופא המכיר אותך. במקרים שכל אלה שלא עוזרים - ניתן לשקול את הצורך בטיפול תרופתי.

מומלץ לפנות לרופא המטפל, ואם ישארו שאלות - ניתן לפנות למרפאת ליפידים

בריאות שלמה!

1. לחץ הדם הסיסטולי (הגבוה) אכן מעל הרצוי. לעומת זאת, לחץ הדם הדיאסטולי (הנמוך) נוטה להיות נמוך, דבר המצריך זהירות בהחלטה טיפולית. במגבלות ה"אבחון" האינטרנטי, נראה לי שבשלב הראשון הייתי מבצע הולטר ל"ד (מכשיר קטן המבצע בדיקות רבות של ל"ד במשך 24 שעות בעת ביצוע פעילויות יומיומיות רגילות) ע"מ לקבל תמונה מדויקת יותר ולקבל החלטה.

2. הפעילות הגופנית חיונית ומבורכת. היא יכולה להעלות את רמת הכולסטרול ה"טוב", אם כי בד"כ לא בהרבה, אבל גם אם לא - חשיבותה לבריאות עצומה. נראה לי שאביך יכול לבצע את הפעילות השיקומית ללא חשש.

בריאות שלמה!

אני אדבר עם רופא המשפחה על ביצוע הולטר.


1.לגבי לחץ הדם, שמתי לב גם שהפער בין הלחץ ה דיאטולי לסיסטואלי עומד על 70! זה המון וזה לא היה קודם לארוע מבדיקות אקראיות שנעשו במרפאה. בוצע לו אקו לב תקין באשפוז, אבל על מה זה מצביע?

ובנוסף, בהתכתבות אחרת שלנו, סיפרתי על המעבר של אבי מסימבקור 20 מ"ג (שלקח חודש) ובזליפ שנטל שנים רבות - לקריסטור 20 מ"ג בהמלצת הרופא משפחה (ובהצדקה שלך). קניתי היום את הסטטור שהבנתי שזה התחליף, וכתוב בהוראות "השימוש בתרופה יתחיל במינון של 5 מ"ג או 10 מ"ג פעם ביום גם אם נטלת לפני כן סטטינים אחרים." בנוסף מצוין בהתחלה ש"הפעילות הרפואית נועדה להורדת רמות גבוהות.... בלה בלה... כאשר שינויים בדיאטה והתעמלות נכשלו לעשות זאת"

האם מטופל בן 75 צריך להתחיל את נטילת התרופה בהדרגה מנסיונך? (להזכיר - הכולסטרול הרע עמד על .100 טריגליצרידים בתחום הנורמה. כולסטרול טוב - נמוך - 25. אגב הכולסטרול בכללי עמד על 160 בערך, אמורים להתייחס לזה?! ההמלצה לעבור לזה נבעה מהורדת הבזליפ, ומכך שבאשפוז התחיל ליפיטור, בקופה לא אישרו ורופא המשפחה אמר שזה זהה. כמו כן אמרת שהקריסטור טוב גם בהורדת טריגלצרידים ובהעלאת כולסטרול טוב).

תודה רבה שוב!
רן ירבו רופאים כמוך :)

1. פער גדול בין לחץ הדם הסיסטולי לדיאסטולי נפוץ באנשים מבוגרים. אם אקו לב שלל בעיה במסתמי הלב, הרי שהסיבה הנפוצה היא "קשיחות" של העורקים. במקרה כזה יש להתנהל בזהירות, ואם יש צורך בתרופות - להתחיל במינונים נמוכים ולהגיע לאיזון הטוב ביותר האפשרי ללא תופעות לוואי (גם אם אינו "אידאלי").

2. לגבי הקרסטור - האם LDL של 100 היה ללא טיפול או עם סימבקור? אם היה ללא טיפול - נראה לי סביר שמינון של 10 מ"ג יספיק. אם היה עם סימבקור - יתכן שיצטרך מינון גבוה יותר. בכל מקרה יש לחזור על הבדיקות כ- 6 שבועות לאחר תחילת הטיפול ואם יש צורך - להעלות או להוריד את המינון.

בריאות שלמה!

לד"ר ביצור

טוב, השאלות לא נגמרות מהסיבה שהמידע שיש לך כמומחה שווה זהב בעוד שביום יום משתדלים לתת טיפול אחיד וחשוב לי שהוא יקבל אתה טיפול המתאים לו ביותר.

כתבת לי:
1. פער גדול בין לחץ הדם הסיסטולי לדיאסטולי נפוץ באנשים מבוגרים. אם אקו לב שלל בעיה במסתמי הלב, הרי שהסיבה הנפוצה היא "קשיחות" של העורקים. במקרה כזה יש להתנהל בזהירות, ואם יש צורך בתרופות - להתחיל במינונים נמוכים ולהגיע לאיזון הטוב ביותר האפשרי ללא תופעות לוואי (גם אם אינו "אידאלי").

--- הכוונה לזהירות במתן תרופות להורדת לחץ דם או לשומנים? כרגעאני שואלת לגבי הקרסטור. כי בתשובה השנייה כתבת -

לגבי הקרסטור - האם LDL של 100 היה ללא טיפול או עם סימבקור? אם היה ללא טיפול - נראה לי סביר שמינון של 10 מ"ג יספיק.

אם היה עם סימבקור - יתכן שיצטרך מינון גבוה יותר. בכל מקרה יש לחזור על הבדיקות כ- 6 שבועות לאחר תחילת הטיפול ואם יש צורך - להעלות או להוריד את המינון.

התשובה שלי: - LDL של 100- אחרי משהו כמו שבועיים ליפיטור 40 מ"ג ואח"כ שבועיים וחצי סימבקור 20 מ"ג (בקופה החליפו). כלומר חודש בערך של טיפול של חצי חצי. מצד שני מעולם לא היו לו בעיות כולסטרול, רק טריגלצרידים. אבל הבנתי ש המטרה היא להגיע ל70 בגלל הארוע המוחי ותמיד היה לו יותר גבוה אבל לא חורג מהנורמה.

השאלה שלי בשורה התחתונה - הוא מסיים היום את החודש סימבקור 20 מ"ג ומתחיל קרסטור 20 מ"ג. על ההתוויה של התרופה רשום שצריך להתחיל בהדרגה ממינונים קטנים ורק אז לעלות. השאלה שלי - למה, האם זה מסוכן? בשום תרופה לא ראיתי הנחייה ברורה להתחיל בהדרגה אז אפשר להתחיל ולבדוק עודחודש וחצי אתה השפעה או לחזור לרופא ולבקש מינון קטן יותר? אגב כבר נהיה לו סלט בגוף - שבועיים נטילה של ליפיטור במקביל לבזליפ, זה הופסק, לאחר מכן סימבקור חודש עד שהקופה אישרה את הקסטרל ועכשיו קסטרל.

השאלה אם אפשר לעבור לקסטרל או שיש תופעות לוואי שחוששים מהם ולכן צריך להתחיל בהדרגה? או שזה פוגע בכבד? הוא אלכוהוליסט לשעבר (נגמל רק ארבעה חודשים מאז הארוע) ואין בדיקה מיוחדת שעשו לכבד אבל הבנתי שצריך להיזהר.

תודה רבה.

1. להתחיל בזהירות - התכוונתי לתרופות להורדת לחץ הדם
2. לגבי הקרסטור - המינון ההתחלתי לא נראה לי קריטי, כל עוד יקפידו לבדוק את שומני הדם ותפקודי הכבד לאחר 6 שבועות, ואם יהיה צורך - יעלו או יורידו את המינון.

בריאות שלמה!

אני בחורה בת 50 והרופא משפחה המליץ לי לקחת סימבקור וקראתי שיש לכדור תופעות לוואי כגון דיכאון האם יש אמת בדבר .תודה מראש

לסימבקור, כמו לכל תרופה, יכולות להיות תופעות לוואי. עם זאת, התרופה נחשבת לבטוחה מאד. דיכאון אינה תופעת לוואי אופיינית לתרופה זו. בהתוויות המתאימות, התועלת שבתרופה עולה בהרבה על הסיכון לתופעות לוואי, מה עוד שרובן ככולן הפיכות בהפסקת הטיפול.

חג שמח ובריאות שלמה!

הצורך בטיפול נקבע עפ"י הערכת הסיכון למחלת לב. הערכת סיכון זו מתבססת על מכלול הנתונים הכוללים גיל, מין, עישון, לחץ-דם, סוכרת, ערכי שומני הדם השונים, סיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר ועוד - נתונים אותם לא ציינת. לעתים, כאשר המצב "גבולי", אנו נעזרים גם בבדיקות נוספות. מאחר וחסר לי מידע רב, אוכל לתת רק את העקרונות.

ככלל, אצל אלה הנמצאים בסיכון גבוה (כאשר יש כבר מחלת לב או סוכרת) - יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 70. אצל אלה הנמצאים בסיכון בינוני, יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 130, ולעתים פחות מ- 100. אצל אלה הנמצאים בסיכון נמוך, יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 160.

הבסיס לטיפול הוא שמירה על תזונה נכונה (לפי יעוץ תזונאי אישי), פעילות גופנית אירובית סדירה (לאחר קבלת אישור מהרופא המטפל) והמנעות מעישון. כאשר אלה לא עוזרים, יש לעתים צורך בטיפול תרופתי. באלה המצויים ברמת סיכון גבוהה, מקובל להתחיל בטיפול תרופתי מייד ובמקביל לשינוי אורח החיים.

הטיפול התרופתי מתבסס בראש ובראשונה על תרופות ממשפחת הסטטינים, מאחר ולגביהן יש את ההוכחות הטובות ביותר על יעילות במניעת מחלות לב וכלי דם. כאשר טיפול זה אינו מספיק או אינו נסבל בשום אופן, ניתן לטפל בתרופות אחרות (כגון אזטרול, רזינים או ניאצין), בד"כ בתוספת לסטטינים.

במידה וישארו שאלות, מומלץ לפנות למרפאת ליפידים

חג שמח ובריאות שלמה!

שלום אלי. תשובתי לא השתנתה מאז התכתבותנו האחרונה. לא ניתן לאבחן מחלות או לטפל דרך האינטרנט.
אנא פנה לרופא המשפחה שייסכם את כל תוצאות הבדיקות שעברת וימליץ על בדיקות נוספות לפי הצורך. בגלל לחץ הדם הגבוה אולי יש צורך לחשוב גם על סיטי חזה, אך שוב, רק רופא המכיר אותך ואת הבדיקות שכבר עברת יוכל להמליץ על כך.
בריאות שלמה ומועדים לשמחה.

סיכוייך לשרוד את העשור הקרוב תלויים בעיקר בשאלה האם אתה נהג זהיר ומקפיד לחצות רק באור ירוק... :)

חיוני שתפסיק לעשן, גם אם זה נראה לך "עישון קל". כל עישון, בכל רמה, מזיק ביותר לבריאות!

לגבי שומני הדם:

1. רמת הטריגליצרידים מעט גבוהה ורמת ה- HDL (הכולסטרול ה"טוב") מעט נמוכה. ברוב המקרים תזונה מוגבלת בפחמימות (רצוי בהנחיית תזונאי/ת), שמירה על משקל גוף תקין, הפסקת עישון והקפדה על פעילות גופנית אירובית סדירה לאחר קבלת אישור מהרופא המטפל (אינני מבין מדוע "בשלב זה ללא התעמלות" - זה בדיוק השלב!) יביאו לשיפור משמעותי. אם לא - ניתן יהיה לשקול את הצורך בטיפול תרופתי. חשוב לציין שלא מדובר ב"דיאטה" (שהיא בד"כ לזמן קצר יחסית ואחריה אנחנו נוטים לחזור לסורנו ואף גרוע מזה) אלא באימוץ אורח חיים בריא לתמיד.

2. לגבי רמת ה- LDL (הכולסטרול ה"רע") - הערך אליו אנחנו שואפים תלוי במכולול גורמי הסיכון. אם הנך סובל ממחלת לב, מחלת כלי דם אחרת, סוכרת או יתר לחץ-דם - יש מקום לשקול טיפול תרופתי כבר כעת. אם לא - הערך סביר ויש סיכוי שאף ישתפר במידת מה עם השיפור באורח החיים.

הייתי חוזר על הבדיקות 3 חודשים לאחר השינוי באורח החיים, ומקבל החלטה לגבי הצורך בטיפול נוסף לפי התוצאות.

חג שמח ובריאות שלמה!

ראשית, ודאי תביני כי לא ניתן לטפל אינטרנטית באדם שלא בדקתיו ואין לי את כל המידע לגביו. לכן, אענה באופן עקרוני.

1. רמת הכולסטרול הטוב ירדה משמעותית, כנראה בגלל ששתיית היין פסקה? כמה זה מסוכן ומה ניתן לעשות עם זה? הבנתי שקיימת תרופה בשם ניאצין, האם יהיה נכון לבקש אותה?
לירידה ברמת ה- HDL יכולות להיות כמה סיבות - ירידה במשקל (רמת HDL יורדת בשלב הראשון ועולה עם ההתייצבות במשקל החדש), הסימבסטטין (לעתים מעלה ולעתים מוריד את רמת ה- HDL), עישון, תרופות נוספות שמקבל, מחלות נוספות, הפחתת צריכת האלכוהול ועוד.
מובן שרצוי שרמת ה- HDL תהיה גבוהה ככל האפשר. ניאצין עשוי להעלות את רמת ה- HDL בכ- 25-30%. איננו יודעים עדיין אם עליה זו מביאה גם לירידה בסיכון למחלות לב ואירועים מוחיים - התשובה תינתן עם סיומו של מחקר גדול בעוד כשנה.

2. מה הטיפול הכדאי ביותר כרגע לאיזון הכללי של הכולסטרול, אנחנו מבולבלים. רופאת ביח נתנה ליפיטור 400 פלוס בזליפ. רופא המשפחה מבקש לבטל את שניהם ולתת קריסטור. כאשר בפועל הבדיקות הנל מעידות מקסימום על חודש של נטילת סימבקור ובזליפ.
לגבי הכולסטרול - לאור האירוע המוחי חשוב לטפל בתרופה ממשפחת הסטטינים (כגון סימבקור, ליפיטור או קרסטור) ולהגיע לרמת LDL של פחות מ- 100, ורצוי מאד סביב ה- 70. קרסטור נוטה יותר מסטטינים אחרים להעלות רמת HDL ולהוריד רמת טריגליצרידים, ולכן יש לו אולי יתרון במקרה זה.
לגבי הטריגליצרידים - אם חל שיפור משמעותי באורח החיים מבחינת תזונה וצריכת אלכוהול - יתכן ואין צורך בבזפיבראט. אם יש צורך בו, רצוי לא לשלבו עם סימבקור (יש יותר סיכון לאינטראקציה) אלא עם סטטין אחר.
לסיכום: נראה לי שאפשר לטפל בקרסטור ללא בזפיבראט, לחזור על הבדיקות לאחר כ- 6 שבועות ולהחליט לפי התוצאות על המשך הטיפול.

3. האם נכון שסטטינים בכלל לא מומלצים לגילאי 75פלוס?
ממש לא נכון. סטטינים מורידים את הסיכון למחלות לב וכלי דם גם במטופלים בגילאים אלה.

4. לגבי תופעות הלוואי של כאבי שרירים ופגיעה בכבד, ככל שהמינון גדול יותר של הסטטינים כך גם תופעות הלוואי? ומאחר ובן המשפחה לא נוטה לשתף ולא ברור ממה הכאבים, אבל הוא סובל מכאבים "בכל הגוף" לדבריו, האם הכרחי שינטול סטטינים לאור המדדים או לא?
כ- 5-10% מנוטלי הסטטינים עלולים לפתח כאבי שרירים. כאבים אלה חולפים עם הפסקת הטיפול, ולרוב לא מופיעים אם מחליפים את הטיפול לסטטין אחר. כמובן שלכאבים יכולות להיות סיבות רבות אחרות. כמו שכתבתי קודם, לאור האירוע המוחי - לסטטין חשיבות רבה מאד במניעת אירוע נוסף, כמו גם במניעת התקפי לב (חולים שעברו אירוע מוחי נמצאים גם בסיכון להתקפי לב).

אם אינכם בטוחים לגבי הטיפול - מומלץ לפנות ליעוץ לא אינטרנטי במרפאת ליפידים.

חג שמח ובריאות שלמה!

נדיר לקבל תשובה מפורטת בגובה העיניים, אז ראשית תודה רבה לך, בתשובות שלך ענית אחת לאחת לשאלות שבמציאות לא הצלחנו לקבל תשובות עליהן.

אני יודעת שיעוץ אינטרנטי אינו טיפול, אני פשוט מחפשת מידע שקשה לחלץ מרופא ממוצע לצערי, מה גם שרופאים שונים ממטריות שונות מחזיקים בידע וגישות שונות וולצערי לעיתים בידע חסר.

לגבי ההחלטה, דיברתי עם רופא המשפחה היום, אז קרו שני דברים - הוא אמר שהרופאים קיבלו חוזר במרפאה שהבזליפ מסוכן לכליות ולכן מבקש להפסיק מיד.

לגבי תוצאות הבדיקות - הוא אמר שמבחינתו אין צורך בכלל בטיפול כי הן תקינות... התעקשתי על זה שצריך להוריד את הרמה ל-70 במקום 100 של הכולסטרול הרע. אז הוא רשם קריסטור 20 מ"ג.

לגבי ניאצין סרב לתת מרשם, אמר שזה גורם לנפיחות בפנים. ואמר שצריך לעשות פעילות גופנית (כן, ועכשיו איך עושים את זה עם אדם שבקושי מתהלך בהליכון).

1. האם 20 מ"ג זה מספיק להורדת הכולסטרול הרע? כאמור רופא המשפחה מקבל את ההסברים שלי כשאני מתעקשת ואם חשוב להוריד מהר אני צריכה לדעת איזה מינון מקובל (הערך כרגע עומד על 100 כאמור).
2. אני מודאגת מרמת הכולסטרול הטוב הנמוכה מאוד 25. שווה התעקש על ניאצין? אפשר לתת באופן פרטי (כלומר אין נזק?)

3. את הארוע המוחי קיבל אבי אחרי שבועיים שלא נטל בזליפ. הוא אדם בריא בדר"כ וזה הכדור הכרוניהיחידי שנטל אז (וויטמין בי 12). אני חוששת שמשהו בבזליפ היה קושר את השומנים לדם וכשהפסיק את הנטילה השומנים טיילו להם בחופשיות... יש אמת בחשש שלי או שזה פחות פשטני מזה? אני ממש חוששת להפסיק את הכדור הזה. בנוסף הוא נטל בי 12 פעמיים ב יום והיו תוצאות חריגות של קרוב ל-2000 בדם (וסליחה שאני לא מציינת יחידות מדידה, כבר הפסקתי לעקוב). יש קשר בין שניה אירועים האלה לקרות ה ארוע? בי 12 גבוה מדי או מחסור בתרופה הכורנית נגד שומנים? ועכשיו גם מסתבר שהוא מאוד מאוד אנמי והתבקש לנטול שני כדורי ברזל ביום - זה מסוכן?

4. לחץ דם שבין 130-140 ל-60-70 נחשב גבוה? פשוט היה לו לחץ דם מעט נמוך יותר לפני הארוע, מיד לאחר הארוע גם העמיסו לו בבי"ח קסטרל בגלל אצירת שתן לא מוסברת ועכשיו כשהפסקנו עם הקסטרל לחץ הדם טיפס מעט מעלה. משהו שמצריך טיפול?

5 אחרונה חביבה - הואמקבל אספירין ולא פלביק. למה בעצם לא לתת אתה כדור הטוב ביותר? בייחוד כשהוא סובל מרגישות רבה בקיבה, ומעבר אלכוהולי מפואר שהותירצרבות ומה לא.


תודה רבה, אין לימילים לתאר את החשיבות של התשובות שלך. הרבה שקט הן עושות בים הרעש שמסביב.

חג שמח באמת :)

הבת

1. בזליפ אינו מסוכן לכליות אם התפקוד הכלייתי תקין. אם יש אי-ספיקת כליות, אכן רצוי להימנע ממנו.

2. איני יכול לדעת מראש האם קרסטור במינון של 20 מ"ג יספיק. יתכן מאד שכן. כמינון התחלתי הוא סביר, ויש להקפיד על בדיקת שומני הדם 6 שבועות לאחר תחילת הטיפול ואז, אם צריך, לשנות את הטיפול.

3. לגבי הניאצין - שכיחות תופעת ההסמקה (אני מניח שלזה התכוון הרופא כשאמא "נפיחות בפנים") אינה גבוהה, ובכל מקרה היא אינה מסוכנת וחולפת עם הפסקת הטיפול. חשוב לציין שניאצין תרופתי היא תרופת מרשם, והניאצין הנמכר בבתי טבע אינו במינון מספיק (ואם לוקחים ממנו מינונים גבוהים, שכיחות תופעת ההסמקה אכן גבוהה מאד, בניגוד לניאצין התרופתי). איני יכול לקבוע באינטרנט אם יש צורך בניאצין, ובכל מקרה לא נכון לעשות שני שינויים בבת אחת. הייתי מתחיל עם הקרסטור, ולאור התוצאות שוקל אם יש צורך גם בניאצין.

4. נטילת B12 או הפסקתה אינה קשורה לשומני הדם או לשבץ מוחי. ברמה של 2000 צריך פשוט להפסיק את הטיפול ב- B12 והרמה תרד לאיטה לנורמה ללא בעיה.

5. אם יש אנמיה, צריכים לברר את סיבתה ולטפל בהתאם. אם הסיבה היא חסר ברזל - אין להסתפק במתן ברזל ויש לברר את סיבת החסר (אבדן במערכת העיכול?). יתכן ולאור מצבו הנוכחי של אביך והשבץ שעבר ממש לאחרונה, החליט הרופא לדחות מעט את ביצוע הבירור - החלטה שבהחלט יכולה להיות סבירה כל עוד לא שוכחים לבצע אותו כשהמצב יתייצב.

6. לחץ דם כזה הוא בהחלט סביר. במקרים מסוימים אנחנו מנסים להוריד את לחץ הדם אל מתחת ל- 130, אך ודאי לא בכולם. ההחלטה מתבצעת על בסיס נתוניו האישיים של המטופל.

7. אם יש יתרון לפלביקס על אספירין, הוא מאד קטן. לאור זאת, ולאור ההבדל בעלות, סל הבריאות (ובצדק) מכסה מתן אספירין, ומאפשר מתן פלביקס רק אם יש אי-סבילות לאספירין או שהאספירין נכשל. ניתן, כמובן, לבקש מהרופא מרשם לרכישת פלביקס באופן פרטי. אם יקח פלביקס - יש להפסיק את האספירין (אין יתרון בטיפול משולב של שניהם במצב זה, וזה אף מעלה את סכנת הדימום).

חג שמח ובריאות שלמה!

באמת עושות סדר בבלגן, אתה עונה בגובה העיניים, תודה רבה רבה! :

שאלה אחת התפספסה בכל השאלות שם - כמו שאמרתי את הארוע המוחי הוא קיבל אחרי שבועיים שבהם לא נטל בזליפ. כי לא הספיק לחדש את המרשם. האם ייתכן שיש קשר לשבץ? כלומר שמשהו בבזליפ קושר אליו שומנים בדם ובמקרה שלו אחרי שנים שנטל ממנו, ההפסקה יצרה את השבץ?

אני שואלת כי הרופא ביקש להפסיק את הבזליפ ולתת רק קריסטור ואני חוששת.

תודה ענקית!

אלא אם כן הטריגליצרידים גבוהים בצורה קיצונית (אלפים) - לא סביר להניח שהפסקת בזליפ לשבועיים גרמה לאירוע המוחי.

חג שמח ובריאות שלמה!

1. האם יתכן שמהתחליף של קרסטור מקבלים כאבי שרירים ברגליים ומקרסטור לא?
כן. השוני במרכיבים הלא-פעילים של התרופה יכול להביא להבדלים בתופעות הלוואי.

2. האם מותר לקחת קרסטור יום כן יום לא והכדור ישפיע?
נטילה של קרסטור אחת ליומיים מותרת, וצפויה להיות השפעה על ירידת ערכי הכולסטרול. אציין כי צורת נטילה זו לא נבדקה במחקרים גדולים (בניגוד לנטילה יומיומית) ולא ידועה השפעתה על הורדת הסיכון למחלות לב, אם כי סביר להניח שהיא יעילה.

3. האם רמת כולסטרול 63 מאפשרת לקחת קרסטור יום כו יום לא?
אינני יודע מה רמת הסיכון שלך למחלות לב וכלי דם, ומה ערך הכולסטרול הרצוי עבורך. זאת ועוד - אינני יכול לחזות כיצד תגיב לטיפול פעם ביומיים.
אני רואה שתי אפשרויות:
- אם נטלת קרסטור מקורי, שהביא אותך לערך המטרה הרצוי ללא תופעות לוואי בעוד שהתרופה הגנרית גרמה לתופעות לוואי - הגיוני לחזור לתרופה המקורית.
- אם קופת החולים שלך אינה מאפשרת זאת - אפשר לעבור לנטילה פעם ביומיים, לבדוק את רמת הכולסטרול לאחר חודשיים ולראות האם התגובה מספקת מבחינת ירידת הכולסטרול והאם יש שיפור בתופעות הלוואי.

חג שמח ובריאות שלמה!

טרדפטיב עשויה להעלות את רמת ה- HDL בכ- 25-30%.
איננו יודעים עדיין אם עליה זו מביאה גם לירידה בסיכון למחלות לב - התשובה תינתן עם סיומו של מחקר גדול בעוד כשנה.
טרדפטיב נחשבת לתרופה בטוחה מאד, אך כמו לכל תרופה, גם לה יכולות להיות תופעות לוואי. העיקריות שבהן:
1. תופעת הסמקה (FLUSHING) - אם כי בשכיחות נמוכה יחסית
2. שיבוש באיזון הסוכרת - בחלק קטן מהמקרים, לרוב לא חמור והפיך, אך דורש מעקב ערכי סוכר בחולי סוכרת המטופלים בתרופה
3. הפרעה בתפקודי כבד - לא נפוצה והפיכה, אך יש צורך במעקב תפקודי כבד.
4. עליה ברמת חומצת השתן - תופעה זו חשובה באנשים החולים בשיגדון (גאוט)
5. כאבי שרירים - בשילוב עם סטטינים (כמו אצלך) - לא נפוץ והפיך

חג שמח ובריאות שלמה!

מאחר וחסרים לי נתונים רבים - לא אוכל לתתהמלצה פרטנית, ואסתפק בהמלצות כלליות.

רמת ה- LDL הרצויה נקבעת עפ"י הערכת הסיכון למחלת לב. הערכת סיכון זו מתבססת על מכלול הנתונים הכוללים גיל, מין, עישון, לחץ-דם, סוכרת, ערכי שומני הדם השונים, סיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר ועוד- נתונים אותם לא ציינת. לעתים, כאשר המצב "גבולי", אנו נעזרים גם בבדיקות נוספות.

ככלל, אצל אלה הנמצאים בסיכון גבוה (כאשר יש כבר מחלת לב או סוכרת) - יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 70. אצל אלה הנמצאים בסיכון בינוני, יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 130, ולעתים פחות מ- 100. אצל אלה הנמצאים בסיכון נמוך, יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 160.

הבסיס לטיפול הוא שמירה על תזונה נכונה (לפי יעוץ תזונאי אישי), פעילות גופנית אירובית סדירה (לאחר קבלת אישור מהרופא המטפל) והמנעות מעישון

כאשר אלה לא עוזרים, יש לעתים צורך בטיפול תרופתי. באלה המצויים ברמת סיכון גבוהה, מקובל להתחיל בטיפול תרופתי מייד ובמקביל לשינוי אורח החיים

חג שמח ובריאות שלמה!

הנתונים הנוספים לא משנים את הצורך להיבדק ע"י רופא. בהצלחה.