פורום חרדה מהריון, פחד מלידה, טוקופוביה - יש לך שאלה?

שאלה קצת טיפשית חחח ... אין מצב שאני אכנס להיריון אם חבר שלי יגמור לי בפה נכון?!! חח

שלום שמי לילך ...
אני מאווד צריכה את עזרתכם, אני מאוד רוצה להיכנס להריון , אבל יש לי חרדות בדיקות ובמיוחד בדיקות דם[אני חרדתית כבר שנים- בעבר טופלתי בכדורים למניעת חרדות ] , מה עלי לעשות רק בגלל זה אני דוחה את ...הכניסה להריון ואני כל כך רוצה ילד .
אשמח עם תעזרו לי
לילך

אני וחבר שלי קיימנו יחסי מין בלי אמצעי מניעה.
מאחר לי המחזור בשבועיים אולי קצת יותר לפני שבוע עשיתי בדיקת הריון עם השתן. אחת בלילה שיצאה שלילית ואחת עם השתן הראשון של הבוקר וגם יצאה שלילית.
בכל מקרה בנוסף יש לי כבר שלושה או ארבעה ימים כאבים בבטן התחתונה כמו כאבי מחזור שבאים והולכים ובמיוחד עם אני מתאפקת לעשות שתן אז הכאבים חזקים יותר.
ממה זה? ומה אני אמורה לעשות?
אני בת 16 ומפחדת לפנות לרופא שלי בעינינים כאלה או שלעשות בדיקת דם כי זה יגיע להורים שלי.

אני בשבוע 40+3 וכמעט ואין לי צירים. ומה שיש לי ניתן לקרוא לזה צירונים לא כואבים בכלל. מדאיג אותי מאוד שאני עדיין לא ילדתי ולא מרגישה את הצירים במלוא העוצמה.
האם כדאי שאתחיל להשתמש בשיטות טבעיות לזירוז לידה כמו שמן קיק?
האם זה בטוח ולא יפגע בעובר?

למען האמת המצב מדכא אותי ביותר - זו לידה הראשונה שלי וכל יום שהלידה לא מתרחשת אני מרגישה אכזבה גדולה.

מה לעשות?

שלום רב,
אני בת 35 ונמצאת בתחילת הריון לא רצוי/מתוכנן אשר גורם לי אי יציבות נפשית. ברצוני לדעת:
1) מה אחוז הנשים הנכנסות לדיכאון אחרי הפלה מלאכותית?
2) באילו דרגות קושי מנטלי וטווחי זמן ממוצעים מדובר (עד להתגברות)?
3) האם דיכאון לאחר הפלה מלאכותית עמוק/נפוץ/ארוך יותר מדיכאון בזמן/לאחר לידה וכיצד ניתן להתמודד אתו באופן מהיר ובהצלחה?
4) האם יש גורמים ללא מטרות רווח המעניקים סיוע/עצה/תמיכה/הדרכה טלפונית?
אני שוקלת הפלה ורוצה לקחת בחשבון את כל ההשלכות – אם אוכל להתמודד ועם מה.
תודה רבה!

שלום רב,
בחודש האחרון התחלתי להיות מטופלת בסרקוול 50 מג xr + לרוון במידת הצורך (כפעם פעמיים בשבוע כדור אחד).
אני אם לילדה בת 3 בחודש מאי האחרון נקלטתי להריון בעודי נקייה מתרופות פרט לאומגה 3 וחומצה פולית וההריון לא התפתח יפה...

כעת אני חוששת לקראת הריון נוסף בשל התרופות... האם הן בטוחות בהריון ואין סכנה למומים בעובר כתוצאה מנטילתן?

אני חרדה מההריון שלי,מה עושים?האם מותר לי לקחת טיפול?

שלום אני בהריון שני אחרי 5 וחצי שנים ,מה שפיתאום והאמת גם בהריון הראשון נורא חששתי מדיכאון אחרי לידה וברוך השם הייתי בסדר גמור אחרי העיסוק בזה היה נורא אובססיבי נורא מפחדת ,עכשיו אני בשבוע 30 יש לי מועקה אני מפחדת ומפרשת כל דיכדוך שיש לי כ הדבר הכי מפחיד במיוחד עם כל התוכניות שהיו בטלביזיה על זה אני רואה כניראה בזה אסון ,האמת אני מתפקדת צוחקת מחכה לקטנה שתיצא ועם זה יש לי מועקה ואם יקרה לי משהו כמו שאישפזו הרבה נשים על זה או שנשים לא יכלו לצאת מיזה פחד מהלא נודע אייך אני יכולה להירגע ולהאמין שהכל בסדר ולהיתמודד עם המועקה אני לא יכולה ללכת לפסיכולוג כי איין בעיר שלי בשביל זה צריך ליסוע וכרגע זה לא מיתאפשר בבקשה אני לא יודעת איזה תשובה אני מחפשת אבל כל עידוד וחיזוק יתן לי שקט פנימי במיוחד מבעלי מיקצוע כמוכם אני תמיד הייתי טיפוס פחדן כל דבר שהוא לא נודע מרעיד את הקרקע שלי בעברי לא חוויתי דיכאונות אני עמצאית יש לי עסק אבל מה שכן חרדות תמיד היו פה ושם ביעקבות אובדן שחביתי לפניי 7 שנים אז כל הנושא של נפש נורא מפחיד אותי למרות שתמיד הייתי על הקרקע תמיד פחדתי לאבד שליטה וכניראה זה הפחד שלי עכשיו סליחה שכתבתי מגילה רציתי שתקבלו קצת יותר רקע !תודה רבה

אני בהריון שלישי ומתוכננת לניתוח שלישי.
אני בחרדות נוראיות, במיוחד לאור המקרים האחרונים שהתפרסמו בחדשות על פטירת יולדות לאחר ניתוחים קיסריים ו/או מהסתבכות זו או אחרת.
אני מנסה בכל מאודי לחשוב טוב, שיתפתי את בעלי שמחזק אותי ותמיד מעודד ואומר לי אנחנו אנשים מאמינים מה שצריך לקרות קורה ואין לנו שליטה על זה, הדאגות שלך לא ישנו את מה שמתכננים מלמעלה..... אני יודעת שבאיזה שהוא מקום זה חוסר אמונה אבל לפעמים זה בלי שליטה, אני בטוחה שהכל נובע מכל הכתבות המפחידות, והעובדה שהיו כל כך הרבה תקלות עם יולדות (במיוחד לאחר ניתוח) בפרק זמן לא ארוך.....אני כל הזמן מדמיינת ולא מוכנה לחשוב על זה שמישהו אחר ידאג לילדים שלי ויטפל בהם ויכאב לי הלב כשאני בשמיים לראות את זה שאני לא לידם....(חס ושלום) ואני לא מפסיקה להתפלל ולבקש מבורא עולם שהכל יעבור בשלום שאני והילדה שלי שבדרך נחזור בריאות ושלמות לאריכות ימים ושנים, אבל החרדות והמחשבות השליליות לא מרפות, עד כדי כך שאני מדמיינת כל מיני מיחושים כאלה ואחרים בגוף, פעם בראש פעם בלב...ברור לי שהכל בדימיון כי בסה"כ אני אישה בריאה וההריונות שלי טבעיים ותקינים, אז החלטתי שקודם כל אני מפסיקה לשמוע חדשות, ביקשתי גם מבעלי שלא יספר לי שום סיפורי אימה שקורים בארץ או בעולם (הוא חולה חדשות) שמתי ליד המיטה את הספר "כוחו של התת מודע" לנסות לעשות תרפיה לעצמי....בעלי גם המליץ לי להתמקד בסיפורי צדיקים מעודדים בעלי ניסים....חשבתי לדבר עם רב / רבנית על הנושא, לא יודעת מאיפה להתחיל ואני מאוד מפחדת מזה שאומרים שלפעמים מחשבה יוצרת מציאות.....עברנו גם לבית חדש ויפה ויש לי זוגיות מדהימה עם בעל נדיר וילדים בריאים ומקסימים וזה כאילו אני חיה בתחושה "it to good to be true" כך שמשהו רע בטח יקרה......אוף רק מלכתוב את זה אני מקבלת כאב ראש.......ונכנסת לחרדות, למה אי אפשר להנות מהטוב, למה תמיד מחפשים את הרע, אני כמעט בכל מצב רואה שחורות וזה מתבטא בדברים רבים בחיים מהשטותיים ועד החשובים מה עושים, איך הופכים להיות אופטימיים?

אני נמצאת בשבוע 25 - הריון ראשון
אמנם עוד יש זמן אבל לאחרונה התחלתי לחשוב על הלידה ומצאתי שאני בפחדים גדולים ממנה!
אני לא מצליחה להבין איך הדבר הגדול הזה אמור לצאת מחור כל כך קטן....
אני מפחדת שיכאב ועוד יותר מפחדת מזריקת האפידורל
אני לא מבינה למה אי אפשר ללדת תחת הרדמה - כל התהליך הזה נראה לי לא אנושי וכואב במיוחד - האם אני טועה??
איני מפחדת מהחומר שבאפידורל, ולא מתופעות הלוואי, מה שמפחיד אותי זה הזריקה עצמה שאמורה להכנס לאיזור של עמוד השדרה,זה נראה לי לא הגיוני שמחט כל כך עבה תכנס לגב ואני כבר מיואשת כי אני לא יודעת מה יכאב יותר...
החלטתי להתכונן בעזרת בלון אפי-נו אבל הבנתי שזה עוד קצת מוקדם
אני ממש אשמח לשמוע חוויות ועצות איך להתמודד עם הפחדים (למעט קורס הכנה ללידה שאליו כבר נרשמתי..)
תודה רבה

אני אם לילד מהמם בן שנתיים וקצת וכרגע בתחילת הריון שני. מדובר בהריון שבעלי ואני מאוד רצינו בו אולם בימים האחרונים אני חשב אמביוולנטיות רבה כלפיו.
ההריון הראשון עבר חלק ומקסים ללא כל תופעות לוואי, זהרתי ונהניתי מכל רגע וכשבני נולד התאהבתי בו ממבט ראשון ועד היום אני מאוהבת.
עם זאת הזוגיות שלי ושל בעלי עברה כמה טלטלות ואני מרגישה שרק לאחרונה חזרה למסלול הנכון. כעת אני חוששת מאוד לאבד את האיזון העדין במשפחה שלנו, אני חרדה מפני זה שלא אצליח להקדיש את כמות הזמן שהייתי רוצה לבני ושמא אולי אני גוזלת ממנו זמן איכות שהיה צריך להיות לו. בעלי עובד שעות ממושכות וברוב השבוע אני לבדי.
ההריון הזה התחיל עם מספר בעיות (דימומים, דופק שלא נצפה בתחילה) ואני סובלת מאוד מאוד מבחילות ועייפות.
כל אלו לצד החששות והשתוללות ההורמונים גורמים לכך שאני ממש לא מצליחה להתרגש ומרגישה בסוג של הדחקה.
כל עצה תתקבל בברכה,

היי, אני איני משתמשת בגלולות והמחזור שלי סדיר.
יש לי חבר קבוע. בשלושה חודשים האחרונים החזור שלי היה ב8-8 , 10-9 , 12-10, ומאז עדיין לא קיבלתי מחזור החודש.
קיימתי יחסי מין בלי אמצעי מניעה כלל, ובשבועיים האחרונים יש לי הפרשות לבנות וכאבים בפנים של איבר מיני, הלכתי לרופה נשים והוא אמר שהכל בסדר אבל לא אמרתי לו שיעשה לי בדיקה הריונית. עשיתי בדיקה ביתית ויצא שליל, אבל בימים האחרונים התחיל לי כאבים בחזה ובאיזור הפטמות ואני מאוד מודאגת.

שלום בת31ילדתי לפני 5חודשיים תאומיים שנולדו בשבוע29לערי מצבם היה קשה בטיפול נמרץ בפגייה כעבור 16יום בני נפטר ז"ל והבת התאוששה ותודה לאל איתנו בבית
מבי קשה מרגישה רייקנות כאילו חסר לי עוד אחד והיא לא מספיקה לי
חוששת ורוצה הריון בזמן הקרוב מפחדת שלא יבוא טבעי עוד הרבה זמן
ואז אצטרך לעבור שוב טיפולים שאני ממש לא בעד אגב ההריו היה בהפרייה ...

יא לי לדבר עם פסיכולוגית פעם אחת אבל לא ממש עזרה רק הקשיבה.....
מאוד רוצה עוד ילדים ורוצה שיגדלו ביחד

מפחדת לעבור הריון שיהיה בסיכון ולחשוב כל מהלך ההריון מה יהיה אם........
קשה לי

1. קיימתי יחסי מין יבשים ..הוא נשאר בבגדים ואני עירומה לחלוטין ..הוא גמר בכנסו והופיעו כתמים על מכנסו אשר היו במגע ישיר עם הנרתיק לכן חששתי מהריון ופליטת זרע אליי.

2. 14 יום אחרי הביוץ ביצעתי בדיקת הריון ביתית והראתה תשובה שלילית ,בדיוק באותו יום קיבלתי ווסת ...אך נשארתי בחשש שזה דימום בתחילת הריון ואינו דימום ווסתי לכן חיכיתי עד שסיימתי את המחזור ואחרי חמישה ימים שוב ביצעתי בדיקה ביתית ויצאה שלילית.
מרוב מתח ודאגה לאחר שבוע גם ביצעתי בדיקה ביתית ויצאה שלילית .

אני כבר עשרה ימים סובלת התנפחות בבטן ללא כאבים ...כובד ואי נוחות,צרבת וגזים ... גרד בפי הטבעת , שינוי בצואה בצבע ובריח .
אני בפאניקה וחרדה וחוששת לעשות בדיקת דם ... אולם עשיתי ארבע פעמים בדיקת הריון ביתית והראו תשובות שליליות אך עדיין לא יצאתי מהחרדה ...בעוד שבוע אני אמורה לקבל מחזור ואני נורא במתח שלא אקבל בזמן ...לא יודעת איך לצאת מזה.
נא עזרתכם

שלום
ותודה על תשומת הלב.
אני בת 40 . כשהייתי בת 20 נכנסתי להריון מיחסים "בכפיה" בצבא. לא ידעתי שאני בהריון. הייתי מאד בורה , בנושא ומבולבלת ובשלב דיי מאוחר (כנראה שבוע 10) היתה לי הפלה טבעית , שהסתיימה בגרידא טראומטית. מאז הרגשתי אשמה , שבחוסר דעת לא שמרתי על התינוק .
תמיד רציתי משפחה עם הרבה ילדים.
השנים עברו וזה לא קרה.
לפני כשנתיים פגשתי בחור עם הרבה הרבה בעיות . להפתעתי , ברגע שהחלטנו לנסות - נכנסתי מיד להריון- אך לצערי שוב היתה הפלה טבעית בשבוע 5. קצת עקב העבודה האינטנסיבית שלי . מורה.
שנה חלפה מאז הנסיון , והשנה החלטנו לנסות שוב.
אני כרגע בשבוע 15 ומלאה חרדות.
אני לא רוצה להתחתן עם האב , שסובל מבעיות בריאות (לב, מערכת העיכול, נשא של הפטיטיס סי) , וגם בעל נטיה הומוסקסואלית -
אין לי חשש לעצמי , מאחר ועשיתי בדיקות - וגם שוחחתי עם הרופאים שלו. אני מאד שמחה במצב , למרות שמצבי הכלכלי קשה.

אבל הבעיה היא , שאני פוחדת מכל דבר קטן. אני פוחדת שאני חס וחלילה אגרום , או גרמתי נזק לתינוק. למשל היתה לי שפעת ,פחדתי לקחת תרופות , פחדתי לא לקחת. אני פוחדת לנסוע למקומות רחוקים מחשש , שזה יזיק לתינוק. כאמור אני לא רוצה להתחתן עם האב, אבל אני חוששת - שהעובדה שאנחנו אנשים נפרדים יזיק לתינוק. באופן רגיל אני נוסעת על אופניים , אבל עכשיו -פוחדת. פוחדת לרוץ , פוחדת לנסוע לחו"ל פוחדת מהכל .

התוצאה היא שאני מסתירה את ההריון , אפילו מהמשפחה הקרובה - אני מרגישה שכל מה שאני עושה ואעשה זו טעות.

זהו כאמור הריון שלישי לאחר שני כשלונות.

אשמח לעצות פרקטיות ופשוטות
האם נסיעה לחו"ל בגילי לתקופה ארוכה (חדשיים וחצי) היא מסוכנת.
אני רוצה לנסוע , כדי לבדוק אפשרות מעבר - וגם זה קשור לכך , שאני מחפשת סביבה רגועה יותר מזו שאני חיה בה

בתודה:)