מידע רפואי
פורומים
- פילאטיס
- נוירולוגיה, שבץ מוחי, אירוע מוחי
- תזונת ילדים, השמנת ילדים
- תמיכה במשפחות ילדים חולי סרטן
- עזרה ראשונה, החייאה, בטיחות
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- ניתוחים לפרוסקופים (כירורגיה לפרוסקופית)
- קוסמטיקה טבעית
- איסוף ושימור דם טבורי, תאי גזע וגנטיקה
- יחסים, זוגיות ונישואין
- דיכאון אחרי לידה
- אלימות בני נוער, סמים, אלכוהול
- זכויות נשים בהריון, זכויות לאחר לידה
- טרשת נפוצה
- מיניות האישה, מין נשי
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
ד"ר יוסף שמואלי
אורולוג וכירורג מומחה ד"ר יוסף שמואלי הינו אורולוג בעל ניסיון רב בניתוחים בתחומי ההפרעות בתפקוד המיני של הגבר והפרעות בפוריות הגבר. ניתוחי ערמונית (פרוסטטה) ביופסיות ערמונית, ביופסיות עם MRI: ביופסיות פיוז`ן לברור גידולים בבלוטה.ד"ר אילן בוש
פסיכיאטר ילדים בכיר. מומחה בפסיכיאטריה ילדים ונוער, הפרעות קשב וריכוז, מתן ייעוץ פסיכולוגי, פסיכותרפיה, אוטיזם, גיל ההתבגרות, הפרעות חרדה, הגיל הרך
- סיפור עצוב כולם לקרואדנה20/09/2014
כש הייתי בת 13 (היום בת 24)אני וחברה שלי התחברנו לצאט משיעמום והתכתבנו עם 2 בנים משועממים כמונו. אני נתתי לבחור 1 מהם את האייסיקיו שלי אז בזמנו שלא היה פייסבוק ולא כלום .. והמשכנו להתכתב. התכתבנו דיברנו הרבה, אפילו 24 שעות בלי הגזמה, הוא סיים בית ספר , עבד שנה, התגייס השתחרר חתם קבע השתחרר מהקבע התחיל לעבוד ועבר שנים עוד... כל זה עברנו ביחד.. וכל זה ? רק בטלפון עברנו בלי להיפגש. יום אחד הייתי בכפר שלו בהפתעה והפתעתי אותו ונפגשנו אחרי שנים שחלמנו לראות אחד תשני ולא האמננו למראה עינינו . תמיד חלם לישון איתי להיות איתי, וגם שהייתה לו חברה ולי חבר לא הפסקנו לדבר בחיים . אנחנו מעדות שונות.. ובחיים לא אוכל להיות איתו. להגיד תאמת הוא אחד האנשים הכי יקרים שלי גם שדיברנו רק בפלאפון תמיד ונפגשנו רק פעם אחד.. כי הוא גר ממש רחוק ממני . יום אחד אמרתי לו שהתחתנתי. והוא נפגע מאוד, אבל המשכנו לדבר בידיעה שחשב שיש לי בעל .. תמיד שיקרתי לו שהוא עובד לילה כשהייתי מדברת איתו כל הלילה. (בצבא העברנו 3 שנים ודברנו כל שמירה 4 שעות וגם שהיה מסיים עוד שעתיים) מטורףףףף כמה היינו מדברים . והוא תמיד היה מקנא אומר לי בעלך איתך את שלו וזה עד שיום אחד אמרתי לו נכנסתי להיריון . ובוםםםםם הכל עצר באותו רגע. אמר זהו את מקימה משפחה תהיי אמא ואיחל לי בבטוח שתהיי אמא מקסימה ונהדרת ובעלך בר מזל עם אישה כמוך שתמיד חלמתי והוא קיבל ולא אשכח את כל השנים ביחד ותמיד אזכור אותך . ממש ניתק תקשר נפגע לגמרי חשוב לציין שכל זה עשיתי כדי שלא יתאהב יותר ויהיה לי קשה יותר. הוא החליף מספר פלאפון .. בסדר.. אני לא יכולה להתקשר אמרתי יש לו תמספר שלי אחכה שיתקשר באחד הימים . ויום אחד עברתי לחברה אחרת בפלאפון החליפו לי מספר פלאפון . ועכשיו אני לא אשיג אותו והוא לא אותי !!!!! הקטע שאני לא יודעת איך קוראים לאמא שלו לאבא שלו לאחים שלו מספר בית כלוווםםם עליו !!!! אני כל כך מתגעגעת אליו אני בוכה כל פעם ובעבןדה באמצע נכנס לי לראש ויש לי צורך לדבר איתו. עכשיו הבנתי שאני מוכנה לוותר.על הכל להיות איתו !!! מה אני יכולה לעשותתתת ???? איך אוכל למצוא אותו ?!?!!! דיברתי אפילו עם חוקר ! הוא אמר שיש מצב שיוכל למצוא אותו אבל עולה אלפיםםםם:(((בבקשה תעזרו לי אוףףףף
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר עצה
כאן בשבילך!21/09/2014* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהסיפור עצוב כולם לקרוא - תגובה
ד``ר עדי מרום הררי23/09/2014שלום לך,
מדבריך עולים חזק שני כוחות מנוגדים שחשת בו זמנית במהלך כל הזמן שהכרת את הבחור עליו את מדברת: מצד אחד משיכה ורצון להתקרב אליו, ומצד שני צורך להרחיק אותו ממך כנראה מתוך חששות שהקשר איתו לא יוכל להתממש כפי שאת היית רוצה. נראה שבפועל עשית הרבה דברים על מנת שלא יהיה ביניכם קשר, למרות שבתוכך לא רצית לסיים את הקשר איתו. אובדן הקשר נחווה ככואב ובלתי נסבל, אף על פי שלאורך זמן פעלת בכיוון זה. הייתי מציעה לך לבדוק עם עצמך מה גרם לך "לבחור" בסיום הקשר איתו, מה המשמעות של העובדה שיש ביניכם נתק כרגע, ואיפה את רואה את עצמך מבחינת זוגיות. כמו כן, הייתי ממליצה לך למצוא מישהו\י עליהם את סומכת (יכול להיות חברים, מכרים או אנשי מקצוע) ואיתם תוכלי לחשוב ביחד על הדברים וכך לקבל פרספקטיבה רחבה יותר.
כמובן אנחנו כאן ואת מוזמנת להמשיך ולהגיב.
בברכה,* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- לא יודעת כבר מה לעשותאנונימית20/09/2014
אני בדרכ בסדר אני לא מבינה מה קורה לי עכשיו אני נורא אובדנית, בכל מקום שאני הולכת אני חושבת על איזו דרך להתאבד כי הרע בחיים שלי לא נגמר ואני מרגישה לבד זה כמו בור בלי תחתית, זה התחיל בתקופה שהיה לי ממש רע והייתי בבתי חולים עם בחזה וקשיים בנשימה, וזה המשיך כשאחי נפצע במלחמה האחרונה, וזה השפיע על כל הבית. מאז הפציעה כל הבית על קוצים ואני בנאדם נורא עקשן ודפוק שעושה הכל הפוך, כולם מצפים ממני למשהו אחד ואני עושה דבר אחר, אני בסדר, אני באמת משתדלת לרצות את כולם אבל אני לא מצליחה.. אפילו את עצמי אני לא מצליחה לרצות. אני לא מצליחה לישון בלילה כמו שצריך, אחי עבר טראומה במלחמה ומאז יש לו התפרצויות זעם והוא פשוט לא מפסיק לאיים עליי ולבקר אותי ולריב איתי על כל מה שאני עושה.. לקחתי כדורים לפני חודש וזה פשוט לא השפיע אליי רק הייתי עייפה והתעוררתי כאילו כלום. אני באמת לא מפסיקה לחשוב על התאבדות, אני לא רוצה לחיות, אין לי טעם לחיות, אני מרגישה שאפילו המשפחה שלי לא רוצה שיהיה לי טוב וכולם עסוקים בעצמם וכשאכפת להם ממני זה רק בשביל לנקות או לעזור להם במשהו.
אין לי על מי לסמוך.
הץחלתי טיפול פסיכולוגי וזה גם לא עזר.
אין לי כוח לחיים האלה יותר, באלי להיעלם מהעולם הזה.!!!!!!!!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר לאנונימית
כאן בשבילך!21/09/2014הסיפור שלך ככ ענקי! להגיד את האמת? אני גאה בך שאת עדיין כאן! אני מבינה את הקושי בלחיות עם אדם שיש לו התפרצויות זעם, בעוד שגם לך יש בעיות משל עצמך. אבל להתאבד זה לא הפיתרון! החיים מלאים בקשיים, תמיד יבוא הדבר שנראה לנו הכי עצוב ומדכא שבגללו נראה שצריך לשים להם סוף! אבל יהיו לך עוד המון אכזבות, ובדיוק באותה מידה גם שמחות! יהיו לך המון חברים, יכולה להיות לך משפחה אוהבת שאת בעצמך תרכיבי! יש לך את היכולת לשנות לעצמך את החיים! להביא ילדים, לתת אושר לאדם שיהיה בעלך, זה שווה הכל! לפני שאת עושה צעד פזיז, תשבי ותחשבי על זה. האם זה באמת שווה את כל החיים שעברת עד עכשיו? אולי תנסי להוכיח את עצמך! תנסי להתקומם ולהוכיח לעולם האכזר הזה שאת לא נכנעת ! תילחמי! החיים שווים את זה :)
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהלא יודעת כבר מה לעשות - תגובה
שי ציון21/09/2014הי, טוב שיצרת איתנו קשר ונראה שמכתבך מבטא צד בתוכך שמבין שהחיים יכולים להיות מקום טוב יותר עבורך מזה שאת חווה כעת. זאת, מבלי להתעלם מהכאב הבלתי נסבל שאותו את חווה. הייתי רוצה שתשיבי לי על מספר פרטים משמעותיים על מנת שנחשוב יחד כיצד ניתן לסייע לך: 1. מה גילך? 2. כמה זמן את מרגישה את תחושת הבדידות והכאב? 3. ממתי את מרגישה דחף למות? 4. מתי התחלת טיפול פסיכולוגי כמה זמן התמדת בו ומה הביא לסיומו?
אודה לך אם תשיבי לשאלות ונמשיך.שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- דיכאוןןןאריאל13/09/2014
אני בת 17 ושום דבר לא הולך לי בחיים. רוב החיים שלי אני בדיכאון.. אני יודעת שאם חושבים חיובי החיים חיוביים ויש לי תקופות שאני באמת מאמינה שהיה לי טוב ואני הכי חיובית שיש אבל שום דבר פשוט לא הולך. אני לא מבינה מה לא בסדר בי שאף אחד לא אוהב אותי, אין בן זוג אוהב, חברים שבאמת אכפת להם והכי גרוע זאת המשפחה שלי. אני עוברת ועברתי המון דברים וחלקם גם די קשים. אח שלי היה מרביץ לי מכות רצח כשהייתי קטנה כי הוא חולה, הוא לא אשם אבל לפעמים עד היום הוא מפוצץ אותי במכות והגעתי למצב שלא משנה כמה דברים טובים הוא יעשה אני לא אפסיק לשנוא אותו על הכל.ההורים שלי כמובן ידעו ויודעים על זה אבל הם לא עושים כלום (לא אכפת להם) ואני באמת לא מגזימה. פעם ירד לי המון דם מהאף כי הוא נגח בי וחשבו שנשבר לי האף, סדק ביד, ברגל, סימנים כחולים על הגוף , דם... וזה התחיל מאז שאני ממש ממש קטנה. אני זוכרת שהייתי מתקשרת לאמא שלי בהסטריה שמשהו קרה והיא הייתה עונה לי ״אני בעבודה מה את רוצה ממני?״ הייתי בת 4 ! ואמא שלי בהחלט לא מפחדת ממנו ! פשוט לא אכפת לה.
ניסו לאנוס אותי גם פעמיים ולמרות שאמא שלי ידעה על מישהו מהם היא עזרה לו להיכנס לרופאה בקופת חולים והלב שלי נקרע באותו הרגע (באמת לא אכפת לה ממני???)
אני הילדה היחידה שנותנת להורים שלי את החיים שלי לא משנה מה הם עושים כי אני פשוט לא מצליחה להפסיק לאהוב אותם והם פשוט שונאים אותי (רק אותיי).
הגעתי למצב שאני מתפללת כל יום לאלוהים שאני לא אשרוד את הלילה כי אני לא רוצה להתאבד !!! זה לא יקרה , אני לא מתכוונת להתאבד אבל אני לא רוצה את החיים האלה יותר. אני רוצה שיהיה לי טובב , שאני אהיה מאושרת ואני צריכה לשנות הכל אבל אני לא יודעת בכלל מאיפה להתחיל כי אלו דברים שהם לא בשליטתי!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר דיכאוןןן - תגובה
שי ציון15/09/2014אלונה שלום, מכתבך כואב ועולה מתוכו הרגשה של חוסר מוצא לנוכח הקשיים עמם את מתמודדת ותחושת אכזבה על כי אינך נראית על ידי הורייך עד כדי חוויה שהבית אינו מקום בטוח עבורך במובן הפיסי והנפשי כאחד. כמו כן, את מתארת בדידות גם מחוץ לגבולות הבית והכרה כי לאף אחד לא אכפת ממך. בצד זאת, יש במכתב שלך גם ביטויים של כוח ונדמה לי שאפילו כתיבתו מבטאת מאבק חשוב על עתידך תוך בקשת סיוע מהפורום. להבנתי, חשוב שתקבלי תחושה ממישהו או ממישהי שאת משמעותית ושהיא לצידך. להבנתי המקום בו יש סיכוי שתרגישי כך הוא בטיפול נפשי אולי אפילו טיפול קבוצתי. ישנן מרפאות לבריאות הנפש שניתן לקבל בהן טיפול נפשי כמעט ללא עלות (יחד עם זאת יש זמן המתנה לעתים). כיוון שאת בת 17 הטיפול יכול להכין אותך לקראת שלב משמעותי בחייך שהוא שירות צבאי/אזרחי /לאומי שעשוי להוות פתח לצבירה של חוויות טובות יותר מאלו שסיפרת עליהן לאורך בחייך. כמובן אנחנו כאן שי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהדיכאוןןן - תגובה
ד``ר עדי מרום הררי15/09/2014שלום אלונה,
קראתי את מילותיך כפי שנדמה לי שכתבת אותן, בתחושה של כאב ושל אכזבה. במהלך חייך עברת חוויות קשות, כאשר שוב ושוב נתקלת באדישות ובחוסר הבנה של אלה הסובבים אותך, וכך לא היתה לך דמות כלשהי שתהיה איתך במקומות הקשים בהם היית. את מתארת בדידות גדולה אל מול עולם שמפנה את המבט ולא רואה אותך. יחד עם זאת, מדבריך עולה שיש בך כוחות - את מנסה לחשוב חיובי, את לא מוותרת על הקשר עם משפחתך, ויש לך תקווה לעתיד טוב יותר. אני מניחה שזה מה שאיפשר לך להמשיך קדימה למרות הקשיים.
האם יש אדם כלשהו אליו את מרגישה קרובה? שאיתו תוכלי להתייעץ ואולי אפילו לשתף מעט את שעובר עליך?
נדמה לי שהגעת לשלב שבו את זקוקה למקום בו תוכלי לחלוק את כובד המשא, ולקבל הבנה ותמיכה. אני חושבת שטיפול רגשי יאפשר לך את המקום הזה. יש מספר אפשרויות דרכן תוכלי לקבל טיפול, כגון מרפאות בריאות הנפש וקופת חולים.
אם יש אדם מבוגר בחייך עליו את סומכת יותר, יתכן והוא\היא יוכלו לעזור לך בתהליך הזה.
וכמובן, את מוזמנת להמשיך ולהגיב כאן בפורום.
בברכה,* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתקראי אהובה
כאן בשבילך!21/09/2014היי, אני לא דוקטור עדיין. לא פסיכולוגית לשום דבר ולא כלום. ועוד משו. אני גם בגיל שלך. אני מבינה אותך כמו שאף אחד לא יכול להבין! וממה שקראתי כאן, את בן אדם חזק ומדהים !!! את לא צריכה טיפול פסיכולוגי, יפה. את צריכה חברה. את צריכה מישי או מישו לסמוך עליו ברגעים הקשים! לבכות על הכתף שלו! לחשוף את כל הרגשות שלך אליו ולפרוק הכל עד שתרגישי טוב יותר! מבינה את הקיפוח. גם ההורים שלי לא מתים עלי בלשון המעטה. גם לי יש אח עם בעיה. אמנם הוא קטן ממני בשלוש וחצי שנים אבל הוא עדיין עושה מה בראש שלו. אם את רוצה לדבר, באמת! תפני אלי. בפייסבוק זה Daniela asraf כתוב שאני מרמלה , אין תמונת פרופיל, שם את יכולה לשלוח הודעה ואפילו אשלח לך את המספר שלי ותוכלי לדבר ולפרוק. ואני פה בשבילך, בדיוק כמו השם שלי כאן, ואני אוהבת אותך ומבינה את הכאב שלך!
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- דיכאוןדנה01/09/2014
בת 25. יש לי הוצאות והלוואות ואני לא מוצאת עבודה אני בבית נכנסת יותר לדיכאון ובבנק ובכל מקום אני במינוס ומתקשרים אליי כל יום עורכי דין והוצאה לפועל אני משתגעת בא לי למות ואני לא מוצאת עבודה ואין מי שיעזור לי
ואני בחורה שמנה מתביישת בעצמי אני כל יום רק בוכה ובוכה
אין לי כסף לכלום , לקנות אוטו לעשות רישיון לבגדים יפים
ובעבודות שאני מוצאת חייב רישיון ואני משתגעת לא יודעת מה לעשותתתתתתתתת :(* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר דיכאון - תגובה
שי ציון03/09/2014דנה שלום,מכתבך אמיץ ונוגע ללב.נדמה שעולה מתוכו תחושה של בדידות ומחסור במשענת תומכת כך שאת נותרת לבד למול המציאות המורכבת שאיתה את צריכה להתמודד.מלבד הבדידות הדרך שבה את מתבוננת על עצמך היא של חוסר תקווה ואמונה בעצמך.להרגשתי במכתב הבאת את קצה הקרחון של סיפור חיים מורכב.נדמה שיותר מכל היית יכולה להיעזר בטיפול נפשי אולי דרך קופת החולים או במרפאת בריאות נפש ציבורי (כמעט ללא עלות כספית).הייתי מציע לך להיעזר באחת העמותות שמסייעות בתכנון כלכלי.העיקר שתכנס לחייך דמות תומכת שתישא איתך את משקל ההתמודדות עם חייך ותלווה אותך.כמובן שאנחנו כאן.שי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- קשר חזק עם המטפלרר24/08/2014
כיצד יש להתייחס לקשר חזק שנוצר בין אשה נשואה למטפל(לא מיני). האם על המטפל היה לשתף את הבעל ? או להפסיק את הטיפול,(הטיפול ארך כ -6 שנים).
כיום יוצא שהטיפול עקב הקשר החזק מעיב על מערכת הנישואים התקינה.
איפה הפשלה
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר קשר חזק עם המטפל - תגובה
ד``ר עדי מרום הררי25/08/2014שלום לך,
ראשית אפתח ואומר שפורום זה מיועד לבני נוער הזקוקים לתמיכה נפשית עקב מצוקה או קושי, ואשר מוזמנים להעלות על הכתב את מחשבותיהם\תהיותיהם\קשייהם במסגרת הפורום. מכאן, הסיטואציה שהעלית אינה מתאימה לדיון במסגרת פורום זה.
בכל זאת, אתייחס בקצרה לדבריך על מנת לתת מענה כלשהו לתהיותיך. הקשר שנוצר בין מטפל ומטופל הינו גורם משמעותי להצלחת הטיפול, והוא מורכב מאלמנטים רבים, ביניהם יחסי עבודה תקינים, התגובות הייחודיות של המטפל והמטופל אחד כלפי השני, ותחושה כללית של מפגש ושותפות. בדרך-כלל, ככל שהטיפול ארוך ומעמיק יותר אז הקשר נהפך למשמעותי וחזק יותר. מימד נוסף ביחסים בין מטפל ומטופל מורכב ממשאלות לא מודעות של כל אחד מהצדדים, או רגשות שבעבר יוחסו לדמויות משמעותיות, המשפיעים על הקשר הטיפולי. קורה שלעיתים משאלות לא מודעות אלה, או רגשות אלה, מתפרשים גם כרגשות אהבה או משיכה כלפי המטפל. חלק מהתהליך הטיפולי הינו לחקור ולהבין משאלות לא מודעות כאלה, ולהתמודד איתן במסגרת הטיפול.
חשוב לציין שליחסים הטיפוליים יש גבולות, הכוללים בין השאר איסור על יחסים מיניים בין מטפל ומטופל. כמו כן, במסגרת הטיפול יש חובה על שמירת סודיות ולכן שאלת שיתוף גורם חיצוני במה שמתרחש בטיפול הינה מורכבת.
בדרך כלל, כשיש רגשות חזקים כלפי מטפל עדיף לברר אותם קודם כל במסגרת הטיפולית וכך לנסות ו"להשתחרר" מהם.
בברכה,
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- פריקה נפשיתזאב רע13/08/2014
מאז שאני זוכרת את עצמי סבלתי מחרדה חברתית. פחדתי מאנשים ובעיקר מילדים בגילי וכמעט ולא דיברתי. יש לי שלושה אחים קטנים ולכן אני בקושי זוכה לתשומת לב מהמשפחה, ומאז שהייתי קטנה הייתי חייבת כבר להתבגר ולהיות חזקה בשביל כולם. למדתי לשקר ולעטות על עצמי מסיכה של רוגע ושמחה כשזה ממש לא היה ככה, אבל הבכי היחידי שלי היה בתוכי. במשך כל היסודי סבלתי מבריונות והצקות ולא היו לי חברים בכלל, זה החמיר את החרדה שלי ונכנסתי לדיכאונות. כשעליתי לחטיבה הגעתי לכיתה חדשה עם ילדים חדשים לגמרי וידעתי שזו ההזדמנות שלי. הכרתי ילדים חדשים ופתחתי דף חלק, אבל שתקתי רוב הזמן, כי פחדתי לומר משהו לא נכון. החברים שלי היו האנשים היחידים בחיי וסמכתי עליהם כמו אחים. אבל הם לא התייחסו אליי ככה בחזרה, והם פגעו בי, גם אם זה לא היה בכוונה. אבל המשכתי להיות איתם בגלל שהם היו החברים היחידים שלי. המצב הסתדר בסוף והשנה שעברה הייתה מדהימה. השתניתי מאוד והתגברתי על החרדה. אבל עכשיו הכל שוב מתחיל להתפרק. חברה שלי מתנועת הנוער עוזבת אותי ואת החניכה למען תפקיד אחר, והחברים הכל כך טובים שלי שסמכתי עליהם כל כך מתחילים לנתק איתי את הקשר. הם נפגשים כל הזמן בלעדיי ומדברים על כמה שטוב וכייף להם וכמה שהחברה האחרת בקבוצה שלנו הרבה יותר יפה ומוכשרת ומדהימה, ואני שומעת מהצד, שותקת ונפגעת. דיברתי איתם על זה אבל הם לא מתייחסים וזה מעצן אותי. זה מחזיר אותי ליסודי ואני מרגישה שהחרדה חוזרת. אני מרגישה שוב לבד ובמיוחד עכשיו בחופש. אני מדוכאת ואין לי עם מי לדבר ואני לא רוצה להתחיל לפגוע בעצמי למרות שאני מרגישה צורך בכך. אני חייבת תמיכה כדי להרגיש יותר טוב. בבקשה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר פריקה נפשית - תגובה
ד``ר עדי מרום הררי14/08/2014שלום לך,
טוב שבחרת לפרוק מעט את שעובר עלייך במסגרת הפורום, וכך להרגיש פחות לבד.
מדברייך עולה תחושה של חוסר בטחון במקום שלך בקרב חבריך ובקרב משפחתך. נראה שבשלב מוקדם בחייך אימצת את הרעיון שכדי שירצו להיות בקירבתך את צריכה להיות "חזקה" ולא להראות כאב או נזקקות. אכן הצלחת להשתלב בצורה כזו, אך הצד השני של מצב כזה הוא תחושות של חרדה ובדידות שנשארת איתן לבד. נראה שכרגע היחסים בינך ובין חבריך משתנים - חברים עוזבים או מתרחקים - וזה גורם לך להרגיש דחויה ופגועה. התחושות האלה מתחברות לך עם חוויות כאובות מעברך, וכך הן מתעצמות.
אני רוצה לציין שיש לך כוחות - כשעלית לחטיבה ידעת לקחת את ההזדמנות שהייתה לך והצלחת להתחבר עם ילדים חדשים ולהרגיש טוב. חשוב שתיזכרי את זה גם בשעה שאת כואבת - שיש בך את היכולת ליצור חברויות, ושאחרים רוצים להיות בקירבתך.
האם יש איזושהי דמות בחייך שאליה את מרגישה קרובה ואותה תוכלי לשתף מעט ברגשותיך? זה חשוב שתדברי עם מישהו\י, תקבלי תמיכה, ותחשבו ביחד על מצבך.
הקשרים שלנו עם אנשים אחרים הם דינמיים, לפעמים אנשים מתרחקים מסיבות שלהם ולאו דווקא מסיבות שקשורות בנו.
הייתי רוצה להזמין את חברי הפורום להגיב, שכן רבים מאיתנו חוו מצבים חברתיים בהם הרגשנו דחויים ופגועים.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- לאנשים: פסיכולוגית לילדהמתיסר08/08/2014
שלום
.האם את/ה מכיר/ה ויכולה להמליץ על פסיכולוגית לילדה בת 7,
באיזור פתח תקוה רבתי וסביבותיה,
שמטפלת מטעם קופ"ח מכבי?
תודה מראש* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר לאנשים: פסיכולוגית לילדה - תגובה
שי ציון10/08/2014הי,
את מוזמנת ליצור קשר למייל הפרטי על מנת לקבל מספר פרטים על אודות מאפייני הטיפול ואנסה לסייע לך. שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- פחד לאבד אנשים-קצת ארוךהדר06/08/2014
שלום, קוראים לי הדר ואני בת 15.
סבתא שלי הייתה הדבר הכי חשוב לי בעולם, היא הייתה המודל לחיקוי שלי והיא הלכה לעולמה כשהייתי בת 10. יחסית לילדה בת 10 הייתי חזקה והראתי שאני ממש בסדר עם זה. שנה שעברה איבדתי את דודה שלי. נשאר לי סבא אחד, שנה שעברה אחותי נסעה לשנה לחול ואחותי התגייסה לצבא זאת אומרת שהייתי די לבד. הייתי חושבת כל הזמן על זה שאני לבד, רק שנה שעברה עיקלתי את המוות של סבתא שלי, רציתי להתאבד... סיפרתי את זה רק לחברות שלי והחברות כבר דאגו לספר את זה להורים שלי ולמחנכת שלי. קבעתי תאריך ההתאבדות ושעה אבל לפני זה היה לי המון שיחות עם המחנכת שלי ועם היועצת והפסיכולוגית. המחנכת שלי כל כך דאגה לי זה שלוש שנים שהיא דואגת לי ויום אחד שאני לא באה היא מתקשרת ושולחת הודעות ואני כמוה רק בקטן, אומרים לה בבית ספר שאני הבת שלה ואני באמת מרגישה כאילו היא אמא שלי. היא עשתה איתי המון שיחות והיא הצילה אותי. מאז היא הפכה להיות המודל לחיקוי שלי, היא הכי חשובה לי בעולם. אני דאגתי הכל עשיתי למענה... בתחילת השנה התחלתי להבין שאני עומדת לאבד אותה גם והתחלתי לכתוב לה דברים, שקשה לי ושהיא חשובה לי והיא התחמקה מהכל והשאירה את זה ליועצת. אז הכנתי סרטון עצוב שכתבתי שאני רוצה למות, שאני לא יכולה לעזוב אותה ושהיא המודל לחיקוי שלי, אני אשלח לכם את הסרטון בפרטי אם תצטרכו הוא היה נורא והיא ראתה אותו ובכתה, היא לא יכולה לבוא לבית ספר עד שכל העיניין איתה הסתדר לקח זמן, אמא שלי מקנאה בגלל היחס שלי אלייה ואני ואמא שלי לא מחוברות שאני יכולה לספר לה הכל. מה לעשות? אני לא רואה את עצמי בלעדייה כאילו לקחו את אמא שלי ממני אני צריכה עזרה. ואני לא יכולה ללכת לפסיכולוגית כי קשה ללכת אליהן. אני לא יודעת למה העולם גדול עלי מידי, אני מרגישה ממש עצובה לפעמים...
יש עוד משהו קטן יש ילד שניסה לנשק אותי בפה ולא נתתי לו והוא התחיל לעשות את זה בכוח ואחרי שזה לא עבד לו הוא התחיל לגעת באיברים שלי ולקח את היד שלי לאיברים שלו ואני מוטרדת ממנו ואני לא מסוגלת לספר על זה לאף אחד. מה אני עושה? חשבתי לספר למחנכת שלי כי היא יודעת שהוא ניסה לנשק אותי בניגוד לרצוני אבל מצד שני היא לא תכעס מידי עליו, היא לא תתקשר להורים שלי וכאלה? אני לא יודעת מה לעשות אם החיים שלי. אני צריכה עזרה:/
בתודה הדר* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר פחד לאבד אנשים-קצת ארוך - תגובה
ד``ר עדי מרום הררי07/08/2014שלום הדר,
בדבריך את מתארת רגשות קשים שיש לך סביב אובדן של אנשים בחייך. נראה שחווית רצף של אובדנים של אנשים שהיו משמעותיים עבורך, וכל אובדן שכזה הוביל לתחושות בלתי נסבלות עד כדי רצון למות. מהדברים שהבאת יש לי הרושם שאת נוטה להיקשר בצורה חזקה לדמות מבוגרת ממך עד כדי כך שהיא הופכת להיות כל עולמך, וברגע שמתרחשת פרידה, או כשאת חוששת מפרידה עתידית, את מתקשה להכיל זאת. אולי עולות בך תחושות של ריקנות, בדידות וחוסר וודאות. נראה שאת מתמודדת עם חוויה שממנה עולה השאלה של עד כמה אפשר להיות קרוב למישהו אחר. את נעה בין קצוות, כשמצד אחד האדם השני מרגיש כאילו חלק ממך, ומצד שני הפרידה מאדם כזה נחווית כנטישה. אנשים נכנסים ויוצאים מחיינו באופן טבעי ולא תמיד ניתן לשלוט בזה. זה מאד כואב לאבד מישהו יקר לך, אך חשוב לדעת להתמודד עם פרידה ואובדן על מנת להיות מסוגלת להמשיך הלאה ולאפשר לאנשים חדשים להיכנס לתוך חייך. הייתי ממליצה לך לפנות לאיש מקצוע שיעזור לך להבין ולהתמודד עם השאלות הללו.
לגבי האירוע שתיארת עם הילד שניסה לנשק אותך ולגעת בך בכוח, את צודקת בהחלט שאת לא צריכה לאפשר לאף אחד לעשות לך דברים בניגוד לרצונך. חוויה כזאת מעלה תחושות לא פשוטות כמו חוסר מוגנות, חוסר אונים, ופגיעות. הייתי ממליצה לך לא לחשוש ולספר זאת למישהו\י שאת מרגישה קרובה אליה ולחשוב ביחד איתה כיצד את רוצה לפעול. אם את חוששת, את לא חייבת לנקוב בשמות.
נראה שכרגע את חווה הצפה של אירועים ורגשות ומרגישה לבד אל מול כל הדברים שקורים לך. חשוב מאד שתמצאי מישהו\י לשתף אותו ולחשוב איתו ביחד כיצד להתמודד. מכיוון שציינת שיועצת ביה"ס מעורבת, אולי תוכלי לפנות אליה או שהיא תוכל להפנותך לאיש מקצוע מתאים.
את מוזמנת להמשיך ולהגיב.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהפחד לאבד אנשים
הדר07/08/2014האמת שאת די צודקת, קלעת בול לרגשות שלי. בזמן כל התקופה שעברתי ושאני עדיין עוברת אז שלחו אותי לפסיכולוגית. פעם אחת הייתי אבל זה בגלל ששלחו אותי בכפייה ועכשיו אני הבנתי שזה הדבר היחידי שיוכל לעזור לי כי זה קשה להתמודד עם זה לבד ואני ממש אוהבת לשתף ומה שקרה שכבר לחברים שלי קשה לשמוע על זה אז החלטתי לעשות צעד עם עצמי וכן ללכת לפסיכולוגית אבל אני לא יודעת איך לספר לאמא שלי כי היא ממש מתנגדת שאני אלך לפסיכולוגית. יש לך הצעה איך אני אוכל להגיד לה שאני כן רוצה פסיכולוגית כי פעם ממש לא רציתי והיא חשבה שאני סובלת מזה. ותוכלי לתת לי טלפונים של פסיכולוגיות שאת יודעת שיעזרו לי ואני אוכל לשתף אותם בהכל כי זה רק חלק ממה שאני עוברת.. אם תוכלי לעזור אני ממש אשמח אני גרה בחולון אז אם יש פסיכולוגיות שגרות בסביבה ויוכלו לעזור זה יקל עליי, תודה הדר!
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהפחד לאבד אנשים - תגובה
ד``ר עדי מרום הררי10/08/2014אני חושבת שחשוב שתלכי לדבר עם איש מקצוע וזה בהחלט יכול לעזור לך. אין לנו אפשרות בפורום הזה לתת שמות של אנשי מקצוע נוספים, או לחילופין לאפשר בו פרסום עצמי, שכן הפורום מנוהל על-ידי שני אנשי מקצוע. אני שוב מציעה לך לפנות ליועצת ביה"ס ויתכן שהיא תוכל להפנותך לאדם המתאים לך.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- שדרותיםבלה05/07/2014
שלום ושבוע טוב
אני אמא ליד מתוק בן חמישה חודשים
הירי אחל שוב ליושבי הדרום
איך שאני שומעת הזאקה פשוט קופצת וחוטפת את הילד ורצים למיגונית...
האם בעתיד יהיו לו פחדים מאיך שאני מגיבה?
אני גדלתי למציאות כזו ואני יודעת שבטוח הוא יפחד
גם בלי שום קשר לאיך שאני מתנהגת
אבל האם הוא מרגיש פחד כשאני מרגישה?
מה עלי לעשות? פשוט לקחת אותו למדד להשכיב על הרצפה
ולשחק איתו שלא ירגיש כלום?
מנסה כמובן אך הלב פשוט יוצא מהמקום וחרדה שלמה ממלאת את גופי.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שדרותים - תגובה
שי ציון07/07/2014שלום המצב בו חיים את משפחתך הוא מצער ומפחיד כאחד ואולי משאיר אותך בתחושה של חוסר אונים.כי הרי אין ביכולתך לעצור את הטילים שמגיעים מהשמיים. יחד עם זאת תחושת הביטחון שלך ושל תינוקות קשורה אחת בשנייה.תינוקך מפרש ומרגיש את העולם דרכך.הוא מרגיש כשאת שמחה כשאת עצובה וגם כשאת מפוחדת. לכן השלב המשמעותי הוא לספק עבורך תחושת ביטחון במידת האפשר וכשאת תרגישי ביטחון כך גם בנך ירגע.הזמן בממד יכול להיות זמן של משחק וקרבה כפי שניתן לעשות במקום בו מרגישים מוגנים.במילים אחרות כל דבר שירגיע אותך ירגיע את בנך.לגבי העתיד אין לדעת כיצד המצב ישפיע או לא.אירועים קיצוניים בינקות הובילו אנשים למקומות שונים בחייהם ועוד מוקדם להעריך אם ואיזו השפעה תיהיה למצב על בנך.את מוזמנת להמשיך ולהגיב.שי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- שלוםצופית30/06/2014
שלום אני בכיתה י עולה לכיתה י"א בתחילת שנה הייתה לי חברה טובה ואני הכרתי אותה ונהיינו חברות מאוד טובות אבל כול הזמן שיקרתי לה המצאתי לה סיפורים וגם שלחתי לה מכתבים רק שתאזין לי ושתתקשר אליי ולא הייתי מסוגלת לראות אותה מדברת עם בנות אחרות מהכיתה והיא מאוד אוהבת חברה ואוהבת לחבק בנות חברותית
וכול פעם שאני רואה אותה מחבקת בנות מהכיתה אני יוצאת מהכיתה אני לא מסוגלת אני מקנאה לפני שבוע היא גילתה שכול מה שאמרתי לה במשך השנה הם שקרים והיא מאוד כועסת היא התרחקה ממני מדברת עם בנות אחרות ואני לא מסוגלת אני כול הזמן מתקשרת אליה והיא לא עונה היא לא אומרת בוקר טוב כלום אני פוחדת לאבד אותה כי אני מאוד אוהבת אותה
היום היה מבחן בגרות ושלחתי לה מכתב בהצלחה ונראה לי שזרקה אותו
ואני רוצה שהיא תחזור לאהוב אותי כמו פעם למרות שאני מפחדת לחנוק אותה כמו פעם שעבר
אני לא יודעת אני מבולבלת* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שלום - תגובה
שי ציון02/07/2014צופית הי נדמה כי המכתב מביא את הצורך הכל כך חזק שלך באדם שתרגישי פחות בודדה בחברתו.אך אולי צורך זה דווקא מקשה עלייך לשמור על הקשר לאורך זמן, שכן נדמה כי אינך מאמינה שאותה חברה תיהיה בקשר איתך אם תהיי פשוט את.מלבד זאת הקרבה "החונקת" כפי שכתבת אינה אלייך אלא לדמות מדומיינת שמשאירה בשאלה"האם היא רוצה להיות חברה שלי" .
הייתי שואל אותך מדוע אינך מאמינה ביכולת שלך להתחבר לאחרים אם תשארי כמות שאת? הייתי מציע לך לשוחח עם יועצת בית הספר או דמות טיפולית אחרת. מלבד זאת אולי יכולת לעיין בפניות קודמות בפורום בנושא דומה.את מוזמנת להמשיך ולהגיב* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- תודה רבהdepression1329/06/2014
תודה רבה לכם, שעזרתם לי לצאת מהדיכאון שתקף אותי לפני חודשיים. הוא עבר לפני כמה ימים ואני מרגיש הרבה יותר טוב, אני עדיין לא מרגיש מעולה לגמרי, אבל אני לא קורס יותר. כל התמיכה שקיבלתי מכם ומגורמים אחרים מאוד עזרה לי. תודה רבה!
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תודה רבה - תגובה
שי ציון30/06/2014משמח ומרגש כאחד לשמוע על היציאה מהדיכאון, ואנחנו כאן עבורך
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- זקוק לעזרהר16/06/2014
שלום אני ר' בן 17 עוד מעט ועולה לכיתה יב'.
יש לי בעיה שאני לא מצליח להתמודד איתה. במהלך השנה וחצי האחרונות יש איתי מישהי בכיתה שפעם ניסיתי להתחיל איתה וזה נגמר ברע, היא רדפה אותי בגלל הניסיון הזה עד פברואר שנה שעברה בגלל זה עד שהושג שקט ע"י הנהלת הבית ספר. לאחר מכן לא דיברתי איתה בכלל והתעלמתי ממנה כמה שאפשר כחלק ממדיניות של שקט ביני לבינה.
השנה שיצאנו לפולין בסוף מרץ, באחד הלילות שהינו כמה חברים כולל היא בחדר ביחד ושיחקנו משחקי קלפים ויצא בטעות שלא שמתי לב והערתי לה שלא במכוון ואז היא התפוצצה והחלה לעשות דרמה בכך שהיא יצאה מהחדר והחלה להגיד כל מיני דברים. מאז החלו הדברים להעשות רע... היא כל יום מנסה לבודד אותי מהאחרים מדברת עלי מאחורי הגב דואגת שלא אוזמן לאף מקום כמו למשל שאם לא הייתי לוחץ על חבר טוב שלי שאני אוזמן לל"ג בעומר שאגב רבים שהם לא שייכים ל"חבורה" הוזמנו לא הייתי מגיע.
לאחרונה גיליתי שיש עליית מדרגה ברוע הצרוף שהיא מפיצה. יש בכיתה עוד ילדה, ידידה שלי שאני מאוד בקטע שלה ולאחרונה דרך יעוצת השכבה שלי גיליתי כי יש שמועה שהופצה שאני נגעתי בה בזמן שהיא ישנה במדורת ל"ג בעומר. כמובן שדבר זה הוא שקר מכוער כנגדי. אני עשיתי אחד ועוד אחד וידעתי שאחרי שהגעתי למדורה אותה ילדה שרבה איתי הלכה לגן קרוב למשך חצי שעה לבד רק בגלל שהגעתי כי היא התעצבנה ולאחר מכן חזרה ודיברה עם הרבה חברים שלי ואנשים עלי ועד כמה שאני שמכריח אנשים לעשות דברים ועד כמה שאני רע ושאני נוטש חברים בשביל אחרים מה שברור שהוא שקר מגעיל מכיוון שאני ידוע כטיפוס עוזר שנשאר נאמן לחברים ומסייע תמיד ולא תלותי . אין לי ספק שהיא הפיצה את השמועה עלי. אגב זאת לא פעם ראשונה שהופצה שמועה כזאת עלי זה קרה גם בכיתה ח' וזה עד היום רודף אותי חלקית. אני לא יודע מה לעשות בעניין. אותה ידידה ביום ראשון שאחרי המדורה ביקשה לדבר איתי ואמרה לי שהיא בזמן האחרון חשה שאני נועץ בה מבטים ומטריד אותה טיפה לפי מה שהיא חושבת ומה שאחרים אמרו לה... הדבר שוב לא נכון ואני הסברתי לה שלא היה ולא נברא... אגב הדברים שהיא אמרה היו מאוד דומים למה שאמרה הבחורה שאיתי בכסאח לפני שנה...
אין לי ספק שיש לה יד בדבר ואני לא יודע מה לעשות כי היא נחשבת למאוד מקובלת בקרב הכיתה והחברים והיא אוהבת לסובב אנשים. אני בכיתה נחשב למעיין אאוטסיידר שרק עכשיו קצת הוכנס לחבורה. אני זקוק בבקשה לעזרה ועצות בעניין כי אין לי מה לעשות ואני מרגיש מבודד כי כולם מסתכלים עלי בעין לא יפה ומאוד כואב לי שהיחסים שלי מול הידידה נפגעו וזה מכניס אותי לדכאון ביחד עם העובדה שרוב החברים שלי מסתכלים עלי בעין לא כל כך יפה...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר זקוק לעזרה - תגובה
שי ציון18/06/2014הי, הייתי רוצה להזמין את חברי הפורום להגיב למכתבך, שכן אפשר לחשוב שרבים מבינינו חוו התמודדויות חברתיות מורכבות.
ישנם שני דברים שהייתי רוצה להתייחס אליהם. תחילה בתחום העצות - להבנתי, כיוון שיועצת בית הספר מעורבת בחלק מההתרחשות הייתי מציע לך להמשיך ולערב אותה על מנת שתתווך בינך לבין הנערה. היא יכולה לזמן אתכם למספר מפגשים משותפים בהם תשוחחו יחדיו ואולי תשובו לראות אחד את השנייה כבני אדם (אפילו אם לא תחזרו ליחסים קרובים).
החלק השני קשור לחוויה שאתה מביא. אפשר לשמוע את הפגיעה הכואבת ביחסים שלך עם חברייך ובהרגשה שמעוותים את מי שאתה. שדברים טובים הופכים לרעים ואתה מתקשה להסביר את הצד שלך. אתה גם מביא בכנות את השבריריות של המעמד החברתי שלך, שרק עכשיו התקבלת למעגל החברתי אליו אתה מעוניין להשתייך.
יחד עם זה, אתה מביא גם חוויה שהיחסים שלך עם הסביבה שבריריים ובכל עת ניתן לחתור תחתם. כאילו למול הנאמנות שלך כלפי החברים אתה זוכה ליחס שונה. יחס לא עקבי שמתקשה לראות אותך כפי שאתה באמת. ובמקום זה, להרגשתי, ראוי להבין מדוע בקשרים שתיארת יש מקום נרחב לאכזבה ותסכול. יתכן ואם תפנה ליועצת או פסיכולוגית בית הספר תוכל להעלות גם חלק זה בשיחה אישית ביניכם.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- נמאס לי..סתם אחת..23/04/2014
אני מפחדת.
אני לא יודעת מה עובר עליי,ונמאס לי מרכבת ההרים הזאת שהולכת ולא נגמרת. פעם אני שמחה ופעם אני עצובה,וכשזה לא עובד לי אז אני פשוט לא מרגישה כלום.
זה יעבור עם הזמן או שזה יהיה ככה תמיד? אני לא רוצה לפחד מעצמי,לפחד שעל כל משהו קטן אני מיד אשבר. אני רגילה לשנוא את עצמי. אני רגילה לפגוע בעצמי,אני רגילה לבכות,אני רגילה להיות פגועה, אני רגילה להיות לבד,אבל אני לא רגילה לחיים האלו. לחיים שאסור לי לאבד את עצמי,לשקוע בתוך הגועל שלי,לחיים שאני צריכה להיות תמיד בשליטה על עצמי,לחיים שכולם מסתכלים עליי ועל כל טעות קטנה שלי. אני מרגישה שאני תחת זכוכית מגדלת,ואני קטנה. קטנה בעולם גדול שאין לי מושג איך להשתלב בתוכו,ואם בכלל אני רוצה להשתלב בתוכו.
קשה לי! אף אחד לא מבין אותי ואני משתפת ומדברת עליי ועונה לשאלות רק כדי שימצאו לי פתרון להעלים את הכאב הנפשי שלי אבל זה לא מצליח!!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר נמאס לי.. - תגובה
שי ציון01/05/2014הי, תחילה התנצלות על משך הזמן עד למענה. הכינוי בו בחרת אולי מרמז גם על משהו ביחס שלך לעצמך ועל האופן שבו את חווה את יחס הסביבה אלייך,כ"סתם אחת" שאינה מעוררת תחושת ייחודיות ואת תשומת הלב למתחולל בתוכך כפי שהיית מעוניינת. נדמה שבמכתבך עובר כאב נפשי שקשור לקושי לייצב את החוויה שלך עם עצמך. את מדברת על "רכבת הרים" שאפשר רק לדמיין עד כמה רכבת זו היא מתישה, מפחידה ובשונה מבלונה פרק אינה נתונה לשליטתך ואין ביכולתך להפסיק כאשר תחפצי בכך. להבנתי, יש לך יכולת התבוננות עצמית שמאפשרת לך לסמן חלק מרכזי בכאב שאת חווה והוא בדיאלוג שלך עם עצמך - שהוא מחמיר ומעניש ועם הסביבה - שנחוות כשיפוטית ושממנה את צריכה לשמור על עצמך.
הייתי רוצה לדעת בת כמה את, והאם יש לך דמויות בחיים עמם מתאפשר לך קשר אחר או שלידן את מרגישה עצמך מעט ככזו שהיא לא "סתם אחת"? את מוזמנת להגיב, שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההיי
רוני22/05/2014הכול יהיה בסדר, אנחנו איתך!=)
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהכנסי ותקראי.
לירון29/05/2014קודם כל שתדעי שאת השלב הקריטי בדרך לטיפול עברת בהצלחה! זהו השלב של איתור הבעיה. לרוב אנשים מדחיקים שבכלל קיימת בעיה ואף לומדים לחיות איתה והדבר יכול להוביל להידרדרות נפשית קשה שלעיתים אין ממנה דרך חזרה.
מכירה לא מעט אנשים במצב שלב ויכול להיות שזה סך הכל חוסר איזון בחשמך הנמצא במוח (נוירוטרסמיטר שמשתחרר ואחראי על מצבי הרוח) ולכן ממליצה לך בחום לפנות לפסיכולוג ואף לשלב טיפול פסיכיאטרי ושחס וחלילה לא תיבהלי מכך! את לא חולה ולא משוגעת וסתם שתדעי שיותר מ85% מהאוכלוסייה מקבל טיפול כזה או אחר.
בהצלחה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתגובה - נמאס לי
אורלי והאנה29/05/2014חמודה :
החיים אמנם לא קלים, אך מההתנסות שלי שכל חוויה שאנו עוברים בחיים היא לצורך שיפור וקידום
תשתדלי לחפש מאיפה נובעת הבעייה ולנסות לחפש פתרון ותיקון
וכל חוויה מאחוריה יש חוכמה וזה לא קורא סתם והזמן יוכיח לך זאת
חשיבה חיובית היא המפתח
אני אומרת משפטים אלו בעקבות חוויות מאוד קשות שעברתי
ומשפטים אלו עזרו לי לצאת ממצבים קיצוניים* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- אני כמו בן אדם מתעמית19/04/2014
היי אז ציון תודה שעזרת לי קיבלתי איבחון פסיכולוגי ואני ממתין לתוצאות וזה פשוט סיוט אין לי אינטרנט מהיר בטלפון אז אני לא יכול לעביר את הזמן והשיעמום והבדד מתסכל אני כמו כלב כל היום יושן או סתם מסתק על הקירו ועם אני יחזור לקשר עם חברים יהיה לי ניתוקים ואני סתם יעשה פדיחות ויסבול ישמח עם תעזור לי ואגב איבחון פסיכולוגי הוא יכול להארות אם יש לי את הניתוקים
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אני כמו בן אדם מת - תגובה
שי ציון23/04/2014עמית הי, נדמה כי כרגע אתה נמצא בהמתנה לתוצאות ההערכה ובמילים אחרות התחלת תהליך טיפולי שמטרתו לראות כיצד ניתן לסייע לך. ישנם סוגים שונים של האבחונים ואיני יודע איזה מהם עברת ומכאן גם איני יודע איזה מידע ניתן להפיק מהאבחון. אני מציע לך לשוחח עם מי שהעביר את האבחון כדי שתקבל תשובות לשאלות שהעלית. חשוב שתדע מה מטרת האבחון ושתמשיך במסלול בו התחלת. שי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- להיות נער בישראלאמא מודאגת29/12/2013
רק מניחה את זה כאן:
להיות נער בסיכון, זה לא רק כשאין לך בית,
זה גם כשאתה לא מרגיש בבית.
להיות נער בסיכון, זה לא רק כשאין לך איפה לישון,
זה גם כשאין לך מי שיגיד לך לילה טוב.
להיות נער בסיכון, זה לא רק כשאין לך אוכל,
זה גם כשאתה יודע שצריך לשמור למחר כי לא בטוח שיהיה כסף לקנות עוד.
להיות נער בסיכון, זה לא רק אם עברת פגיעה,
זה גם לחיות בתחושה שזה יכול לקרות לך בכל רגע.
להיות נער בסיכון, זה לא רק להשתמש בסמים או לשתות אלכוהול,
זה גם להיות בסביבה שיש בה סמים ואלכוהול והם לא ממש קשים להשגה.
להיות נער בסיכון, זה לא רק לנשור מבית ספר,
זה גם להיות בבית ספר ולא להצליח לתפקד מכל סיבה שהיא.
להיות נער בסיכון, זה להיות נער במדינת ישראל,
ולהיות נער במדינת ישראל (אם אנחנו מודים בזה או לא) זה הרבה פעמים להיות נער בסיכון.
אשמח לתגובתכם!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר להיות נער בישראל - תגובה
שי ציון31/12/2013ליאור הי, היטבת לתאר את עולמם של רבים מדי מבני הנוער בישראל, שכל ממד בחייהם החל מממזון וכלה בביטחון אישי מוטל בספק וארעי. אני מצטרף למשאלה שלך לקבל תגובות ומזמין גם אותך לספר מעט על המקום האישי שלך. שי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתגובה
יעל יעקב13/04/2014ביטוי מושלם של קשת החוויות המציאותיות שנער בסיכון נמצא בו.
ממש אהבתי, כל הכבוד!
לא סתם הנחת את זה כאן...
מסכימה שלא קל להיות נער בישראל, בפרט כשהוא נופל תחת הקטגוריה של "נער בסיכון".
כולי הערכה והערצה לנער זה אשר נלחם במציאות הקשה גם כאשר הלב מבקש לברוח.
כולי תקווה לעתיד טוב יותר. לבינתיים אפשר להיעזר בסובבים ולא לאבד תקווה..* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
ערוץ הבריאות
מה הסיכוי שלכם לשמור על המשקל לאורך זמן?