מידע רפואי
פורומים
- פילאטיס
- נוירולוגיה, שבץ מוחי, אירוע מוחי
- תזונת ילדים, השמנת ילדים
- תמיכה במשפחות ילדים חולי סרטן
- עזרה ראשונה, החייאה, בטיחות
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- ניתוחים לפרוסקופים (כירורגיה לפרוסקופית)
- קוסמטיקה טבעית
- איסוף ושימור דם טבורי, תאי גזע וגנטיקה
- יחסים, זוגיות ונישואין
- דיכאון אחרי לידה
- אלימות בני נוער, סמים, אלכוהול
- זכויות נשים בהריון, זכויות לאחר לידה
- טרשת נפוצה
- מיניות האישה, מין נשי
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
ד"ר יוסף שמואלי
אורולוג וכירורג מומחה ד"ר יוסף שמואלי הינו אורולוג בעל ניסיון רב בניתוחים בתחומי ההפרעות בתפקוד המיני של הגבר והפרעות בפוריות הגבר. ניתוחי ערמונית (פרוסטטה) ביופסיות ערמונית, ביופסיות עם MRI: ביופסיות פיוז`ן לברור גידולים בבלוטה.ד"ר אילן בוש
פסיכיאטר ילדים בכיר. מומחה בפסיכיאטריה ילדים ונוער, הפרעות קשב וריכוז, מתן ייעוץ פסיכולוגי, פסיכותרפיה, אוטיזם, גיל ההתבגרות, הפרעות חרדה, הגיל הרך
- ספקולציות או לא להיותבאדולינה16/08/2015
לא יודעת אם הגעתי למקום הנכון , אבל אני די מתפוצצת.
באמת מקווה שאצליח להביא את עצמי לידי ביטוי , הסיפור קצת מורכב.
הוא מתחלק בעיקר ל2
אהלן , אני בת 19 ..עשיתי שנת שירות בתל אביב , בשנה הזו הוטרדתי מינית ע"י ידיד שלי.
לקח לי הרבה זמן להתמודד והרבה שלבים בדרך, אני בטוחה שאפילו לא סיימתי את תהליך ההתמודדות.
זה החלק הראשון , החלק השני הוא כזה
יש לי חברה קרובה , bff לראשונה בחיי מיזה שנה וחצי , היא מקסימה והיא מדהימה ואני כל כך אוהבת אותה שאני יודעת שזה לא בריא לי לאהוב ככה.
ועכשיו החיבור -
תמיד הייתי בן אדם מסובך , חרדתי שחושב יותר מידי , לפני השנת שירות שלי יצאתי עליה בטענה שאני צריכה לנתק איתה את הקשר עכשיו מרצון שמא לא נופרד מבלית ברירה ואז יהיה לי כואב יותר , אבל היא לא וויתרה עליי ותמיד הייתי כזאת פרנואידית עם חרדות נטישה , ובינתיים היא מתמודדת עם זה די יפה .
תמיד הערכתי בנות , במסיבות גם תמיד התנשקתי עם חברות , לא בקטע רציני..עניין של הומור ופתיחות.
אך לאחרונה אני מוצאת יותר ויותר עניין בבנות , וכרגע אני לא יודעת מה זה אומר ואולי אני סתם מעלה ספוקלציה שאני אמורה להימשך לבנות בגלל ההטרדה המינית , אני באמת לא יודעת..
ומצד שני החברה הזאת , תמיד ידעתי שאני אוהבת אותה ושאני אובססיבית , זה לא חדש..אבל אני מצאת את עצמי מקנאה בעוד חברות שלה , נהיית רכושנית כלפיה , מציקה לה בכוונה כדי ליצור מגע איתה..זה היה ככה מאז ומתמיד כי היא קרה כזאת.
אבל אחרי הרבה זמן של התבוננות פנימית הבנתי שזה לא רק ממני , אותה חברה היא אדם מאוד מיני ,לפני שהיא הייתה עם חבר שלה ( שנה וחודש ביחד) היא נגעה בי יותר, דברים שלכאורה נראים תמימים אך אין ספק שמעורבת בזה מיניות , כגון סתם לעלות עליי בלילה בתנועת גלגול כזאת , היא תמיד נושכת אותי , והיא פשוט בן אדם ממכר שכזה.
עכשיו אנחנו תמיד רבות ואני שוברת את הראש שלי
גם בעניין הספציפי שלי אליה , וגם בגלל העניין הכולל
אולי אני שוב , מעלה ספוקלציות של " אוקיי עברתי הטרדה מינית אז אני חייבת להיות לסבית עכשיו" , או שאולי זה במאת נכון ? או שזה בעצם תמיד היה שם ?
וגם בפרט על אותה חברה שהיא מכניסה אותי ללופים שאני לא יודעת איך לצאת מהם
בכל מקרה, אני מבולבלת מכל כיוון אפשרי , אובדת עצות לחלוטין.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר ספקולציות או לא להיות - תגובה
ד``ר עדי מרום הררי20/08/2015שלום לך,
ראשית אני מתנצלת על התגובה המאוחרת.
מדבריך ניכר הבלבול והעומס שאת חווה. נשמע שאת מתמודדת עם מצבים לא פשוטים, הן עם החברה והן סביב ההטרדה המינית, שמעוררים בך הרבה רגשות ומחשבות שעדיין לא עברו עיבוד. את מזהה בעצמך דפוס של רכושנות ותובענות בקשר, ומבינה שיכולים להיות מקומות בתוך הקשר שמתערערים עקב הדפוס הזה. אני חושבת שאלה מקומות שאת צריכה להבין יותר, לבדוק מה קורה לך, לבדוק עם אילו אנשים את בוחרת להיות בקשר (לפעמים אולי מתוך בחירה לא מודעת). הטרדה מינית זו חוויה לא פשוטה שמעוררת הרבה שאלות סביב מיניות, אמון, אינטימיות רגשית, וכו'. ייתכן כי ההתלבטויות שאת חווה לגבי המיניות שלך התעצמו עקב ההטרדה המינית, אך נראה שיש לך הרבה שאלות שעוד אין עליהן תשובות, ולא הייתי מסיקה מסקנות עדיין.
במצב כזה מומלץ "לעשות סדר", ולהבין את שלל התחושות והשאלות. אני ממליצה לך לפנות לאיש מקצוע שיעזור לך להתארגן ולהבין טוב יותר את עצמך ואת החוויות שעברת. אם את מעל גיל 18, יש בישראל מספר מרכזים לטיפול בטראומה מינית שאת יכולה לפנות אליהם ולקבל סיוע נפשי בהתמודדות עם ההטרדה המינית.
את מוזמנת להמשיך ולהגיב גם כאן.
בברכה,
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- נער מתבגר תוקף את הוריו באלימותמשה05/08/2015
בני בן ה16 הולך ומתרחק ממני ומהמשפחה, הוא ילד יפה אטלטי מוקף בחברים אבל חלש בלימודים, בבית הוא נוקט באלימות קשה על בסיס יום יומי כנגדי וכנגד שאר בני המשפחה, האלימות באה לידי ביטוי במכות אגרופים זריקת חפצים בעיטות וכו', האלימות באה כתגובה לכל דבר, למשל אם הוא חוזר מחברים בשעת לילה מאוחרת ואני ואשתי ישנים במיטה, הוא באגרופים מעיר אותנו בדרישה להכין לו אוכל כי הוא רעב, כשאני שואל אותו לאן הוא הלך הוא אומר לי לסתום את הפה, אם אני מתעקש לדעת הוא מחטיף לי אגרוף, היו פעמים שממש היו פציעות מהמכות, הוא אינו בוחל בהפעלת כוח, המכות הינם בחלקי הגוף השונים, פנים צוואר, בטן כל מקום שהוא מרגיש צורך או חש כאזור פגיע.
לא ניתן לדבר איתו , הוא יצא משליטה, אני מיואש ולא יודע מה לעשות!!!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר נער מתבגר תוקף את הוריו באלימות - תגובה
שי ציון11/08/2015משה שלום התיאור של מערכת היחסים בבית מטריד ואפשר להרגיש את האימה שנוצרת בשל האלימות הקיצונית עליה סיפרת. מצער לשמוע שכך ו בוודאי לא פיללת ליחסים מעין אלו עם בנך.ארשה לעצמי לומר שגם בנך מצוי במצוקה קשה שמחייבת עזרה מידית. על מנת לסייע לכולכם (בהנחה שבנך לא מעוניין בטיפול נפשי אינטנסיבי) יש להכניס גורם מרתיע שיהווה את החוק בבית.שכן ניכר שהסמכות שלכם כהורים כמעט ונטשטשה. במילים אחרות הפעולה הטיפולית שאני מיעץ לכם לבצע בהקדם היא להגיש תלונה במשטרה על אלימות. כניסתו של גורם חוק יאפשר להתחיל ולטפל בסיטואציה הקשה בבית ו לסייע בהמשך לכולם להגיע לחיים משותפים טובים יותר.בידי המשטרה ו מערכת החוק אפשרות לחייב את בנך להכנס לטיפול נפשי. אתה מוזמן להמשיך ו להגיב שי
ג* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- הצילו אני צריך עזרהישראל(שםבדוי)01/06/2015
שלום. קוראים לי ישראל(שם בדוי).אני לא כל כך מנוסה בזה ולקח לי קצת זמן לעכל את זה אבל אני צריך לדבר עם מישהו.אני סובל!!! חשבתי על התאבדות כבר כמה פעמים אבל אין לי את האומץ וחוץ מזה זה כאילו נתתי להם לנצח.כשאני אומר להם אני מתכוון לכל הילדים שצוחקים עליי שאני חירש,שמן,חסר חיים,חסר חברים,כאפות,מטומטם ויש כאלה שאפילו קוראים לי זין קטן. אני בכיתה ט ובעיקרון זה התחיל בכיתה ז,סוף שנה,הלכנו לבריכה כל השכבה(באותה תקופה צחקו עליי אבל לא כזה הרבה) היינו במקלחות,נכנסתי להתקלח כשרק וילון מפריד ביני לבי 64 ילדים,ופתאום מישהו פתח את הוילון.ואז כולם התחילו לצחוק על זה שיש לי זין קטן, שאני בהיריון(כי מרוב שאני שמן יש לי סימני מתיחות בבטן)ושאני הגרסא הלבנה של סופו שחורציאניטיס ממכבי ת"א.בכיתי,התלבשתי, והלכתי לבית ספר ברגל כמו כולם(כי הוא לא היה רחוק מהבריכה אז לא היה אוטובוסים)אבל לא כמו כולם,הייתי לבד,כלכך לבד.נגמרה השנה וכמעט שכחתי מהסיפור.כשהתחילה השנה הבאה הבנתי שלא חסר מי שיזכיר לי. הגיעו ילדים חדשים וכולם הספיקו להתעדכן באותו סיפור.עברה חצי שנה של ירידות בלתי פוסקות ואז משהו אחר קרה. אותו ילד שפתח לי את הוילון,זוכרים אותו? התחלתי בדיוק להשתלב מחדש והפסיקו לצחוק עליי הרבה,עדיין צחקו אבל פחות,התיישבתי בחדר אוכל בשולחן של אותו ילד שפתח לי את הוילון וסתם דיברנו.פתאום הגיע מישהו ובטעות הפיל את כוס המים שלי על אותו ילד,שהתעצבן והתחיל עם סדרת ההשפלות שכלכך רציתי לשכוח ואז כשקמתי וצעקתי לו מספיק הוא לקח מזלג וזרק עליי.המזלג נתקע לי עמוק בתוך היד,כמעט עד סוף השיניים.התחלתי לבכות והוא במקום להתנצל התחיל לצחוק עליי שאני תינוק בכיין ושזו כולה שריטה.ברחתי מהמקום ולמרות שלא נגמר היום לקחתי את התיק שלי ויצאתי משטח בית הספר. אני מצטער כואב לי להמשיך
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר הצילו אני צריך עזרה - תגובה
שי ציון02/06/2015ישראל הי קראתי את המכתב והתגובה שלך וחשבתי שדווקא מתוך ההתמודדות המכאיבה שלך שהביאה אותך להרהר במוות יכולת להבין ולהתגייס עבור מישהי שאינה מוכרת לך בשמה אך אתה יודע הרבה על שמתחולל בתוכה. דרך הכתיבה שלך עוברת התחושה שאינך מוכן להשלים עם כאב שמקורו מן החוץ ונשמרת בתוכך אמונה ביסוד החי שמתקיים בתוככך.יסוד שלעיתים מאבד מעוצמתו אך מתקיימת בתוכך ידיעה כי הוא קיים. אולי גם עבורך הידיעה שמישהו יודע כיצד אתה מרגיש ורואה אותך ממש כפי שאתה, כפי שעולה מן המכתב הנוגע ללב שלך הוא היסוד המחייה עבורך היסוד המאזן ונותן התקווה. אתה מוזמן להגיב,שי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהמוזמן לבוא לדבר
עמיחי21/07/2015* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- סובלת בביתאנה16/07/2015
אני סובלת בבית. אני רבה עם אמא וסבתא שלי כל הזמן, ובוכה. אני בוכה כל יום וכבר נמאס לי אני בוכה לכרית, מחבקת דובים, צורחת אל תוך המיטה, מרביצה לקיר כי אני לא יכולה להראות להן שאני בוכה או שרע לי. הן לא יבינו אותי.
הן הענישו אותי על החוצפה שלי אבל בפועל לא אמרתי אפילו רבע ממה שאני חושבת.
לרוב אנחנו רבות על זה שאני ישנה הרבה, ועכשיו חופש,מה עוד יש לי לעשות? אני כועסת. כי אין כסף בבית ובגלל זה אני אפילו לא חושבת על ללכת לסרט שלא נדבר על לבקש מאמא שלי כי התשובה תמיד תהיה לא. הן טוענות שאני ישנה עד שעות הצהריים המאוחרות ולא עושה כלום בבית. מה יש לי לעשות? בצהריים כולם הולכים לבריכה או לים, ולי אין את הכסף ללכת לשם. וגם כשיש לי אפשרות לצאת לעיר ב*חינם* עם חברות היא לא מרשה כי ב10 אני צריכה להיות בבית וכולם יוצאים רק ב11 בלילה ככה שאין טעם לצאת.
ואני פשוט יושבת בבית כל החופש, בוכה, ואף אחד פשוט לא יודע. אין לי לאן עוד לפנות חשבתי אולי לברוח מהבית כי פשוט אין בי עוד כוחות יותר אנחנו רבות כל יום בלי הגזמה. אני מקבלת איומים ועונשים ולא מספיק שאני בכלל לא יוצאת אז יש לי עונש גם לא לצאת. גם אם ארצה לצאת בשעות לא מאוחרות אני לא יכולה כי מ5 עד 7 וחצי כל יום אמא שלי עובדת ערב, ובצהריים חם מידי, או שוב, כל החברים שלי בבריכה או בים.
אני בודדה לא מתראת עם חברים לא יוצאת למקומות יושבת בפייסבוק ורואה איך כל החבריםן שלי באילת חול טבריה או סתם בסרט ואני בבית
וזה פשוט עושה לי רע ואני רוצה לעוף מהבית לשבוע ואין לי לאן אני לא ארגיש בנוח להשאר אצל חברה שבוע למרות שאני יודעת שהן יסכימו, אין לי משפחה בארץ חוץ מאמא וסבתא ובהחלט אין לי כסף לברוח מהבית. אני צריכה עזרה ואני לא מאמינה שאני פונה לפה. כנראה שהמצב שלי כבר על הפנים. אני מתחננת לעזרה אני צוברת השפלה וקללות ביום יום ואני אפילו לא יכולה להתרענן בחוץ קצת בלי זה כי אין לי לאן עם מי ובאיזה כסף.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שכחתי להוסיף
אנה16/07/2015יש לי שני אחים קטנים בן חמש ובת שנתיים ובגלל אני צריכה לשמור עליהם כל ערב מ5 עד 7 וחצי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהסובלת בבית - תגובה
שי ציון19/07/2015אנה שלום, נדמה כי החופש שנמצא בחוץ ושכולם נהנים ממנו רק מחזק בשבילך את המחסור במרחב חופש ועצמאות. הפער הזה בין הכיף שמחוץ לבית לבין המצב בתוך הבית הוא מתסכל ומעציב, כי הרי את רוצה להיות כפי שבנות אחרות בגילך ונדמה שלהרגשתך זה לא מתאפשר לך. מהתיאור שלך נשמע שקיים קושי להכיר בצרכים שלך ואולי גם אם יש הכרה אז המצב בבית, בין היתר המצב הכלכלי, לא מאפשר לך לקבל מענה לרצונות שלך. נדמה שהמצב בבית אפילו מכביד ומחייב אותך לקבל אחריות של דמות בוגרת מגילך בעוד את רוצה לחיות את החיים כפי גילך.
אפשר לחשוב שאת ואמך (ואולי גם סבתך) הייתן יכולות להיעזר בגורם מתווך כמו עובדת סוציאלית ברווחה שתאפשר לך ולאמך להבין טוב יותר את הצרכים והרצונות האחת של השנייה ואולי זו תהיה הזדמנות להכיר בכלל טוב יותר האחת את השנייה. כמובן שאת יכולה להסתייע בטיפול (אפשר לבדוק זאת גם ברווחה וגם בקופת החולים).
את מוזמנת להמשיך להגיב, שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- מצטערתאנסטסיה04/06/2015
מצטערת שאני שוב פונה לכאן ואולי מציקה, אבל אני לא יודעת מה עוד אפשר לעשות. אני מרגישה בדיכאון כבר הרבה זמן, והמצב שלי בקרשים. אני לא יודעת עוד כמה זמן אצליח לסבול, כי אתמול כמעט נכנעתי ולקחתי את הסכין במטבח. כמו תמיד, החתול עצר אותי מלעשות משהו. ניסיתי לדבר עם ההורים שלי, אבל הם אומרים שאני מושפעת מההתבגרות, מהתקופה הלחוצה, מההורמונים ושזה יעבור עוד מעט. אני לא יודעת למי עוד לפנות, מה אני יכולה לעשות? שוב דבר לא מצליח להוציא אותי מהבור הזה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מצטערת - תגובה
ד``ר עדי מרום הררי05/06/2015שלום שוב אנסטסיה,
זה טוב שאת פונה לפורום ומשתפת במה שעובר עליך, בשביל זה הפורום קיים.
מדברייך נשמע שאת במצוקה ומחפשת מענה מתאים. אני מזמינה אותך לפנות באופן אישי לאחד מאיתנו, מנהלי הפורום, וננסה לסייע לך עד כמה שנוכל. יש את פרטי ההתקשרות שלנו בראש הדף.
עדי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- כבר לא יודעת מה לעשותחסוי01/06/2015
היי,
אני כבר לא יודעת מה לעשות. אני בת 13 והתאהבתי בילד שקטן ממני בשנה. הוא לא מכיר אותי ואני בקושי אותו ואיכשהו אני אוהבת אותו. אני מבזבזת הפסקות ושיעורים בשביל לפגוש אותו ואני כבר מתחרפנת כי הוא לא שם עליי. מה לעשות?!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר כבר לא יודעת מה לעשות - תגובה
ד``ר עדי מרום הררי02/06/2015שלום לך,
התאהבות היא דבר נפלא ומרגש, לרוב לא קל להסביר לעצמינו ולאחרים מדוע התאהבנו באדם מסוים. את מציינת שאינך מכירה את הנער בו התאהבת אך בכל זאת יש משהו בו שגורם לך לתחושות שאת מרגישה. התאהבות מתאפיינת בריגוש גבוה, לעיתים בתחושה של נסיקה חדה למעלה וגם של התרסקות חדה. בדבריך את מתארת תנודתיות ברגשותיך, שמאפיינת את מצב ההתאהבות. לפעמים הרגשות כה עזים עד כי נדמה לנו שהאדם בו התאהבנו חייב להחזיר לנו יחס דומה אחרת מצבינו הנפשי ידרדר. אבל, זה מקום חשוב לבדוק את עצמינו - מהי פשר התלות שפיתחנו באדם אחר, מה חסר לנו שנדמה לנו שאדם אחר יכול למלא. אלו שאלות לא פשוטות. מדבריך נשמע שהעיסוק באותו נער ממלא את כולך, עד כדי שיבוש של שיגרת חייך. אני מייעצת לך לעצור ולחשוב על הנקודות הללו, וגם לדבר על הדברים עם אדם מבוגר עליו את סומכת על מנת שייתן לך נקודת מבט נוספת.
את מוזמנת להמשיך ולחלוק את מחשבותיך ורגשותיך כאן בפורום.
עדי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- שמישהו יעזור לי בבקשהאנסטסיה24/05/2015
אני לא יודעת מה קורה לי בזמן האחרון. פעם היה לי תיאבון בריא, עכשיו אני לא רוצה לראות אוכל או לדבר עליו. לא שנאתי את הגוף שלי, אהבתי את הגזרה שהייתה לי, אבל פתאום נעלם לי התאבון. ירדתי במשקל וכולם חייבים להזכיר לי לאיזה שלד הפכתי.
הייתי מתעוררת בשעות נורמאליות, ועכשיו אני ישנה עד הערב. אני לא יוצאת מהמיטה, וכשאני יוצאת כל מה שאני חושבת עליו הוא איך אני מחזירה את עצמי מתחת לפוך. אני בוכה כל הזמן ולא מבינה למה, באמת שלא. אני מנסה לעצור את זה ולהחזיק הכל בפנים אבל לא מצליחה ונשברת כל פעם. בלילה כשהכל מתפרץ אני נושכת את היד כדי שאף אחד לא ישמע אותי, ולא משחררת עד שמרגישה טעם של דם. אני מרגישה אובדנית בשבוע האחרון, וחושבת אם מישהו בכלל צריך אותי או יתגעגע עלי כשלא יהיה כאן. אני חושבת על המשפחה, על סבא שלי ויודעת שהוא כן יתגעגע, ואם אני לא יהיה כאן אף אחד לא יאכיל את החתול. זה מה שעוצר אותי, בנתיים. לא מצליח לי שום דבר ואני מרגישה כמו כישלון גמור, הגעתי למצב שאני לא מנסה לעשות שום דבר כי יודעת שאין בזה פואנטה. גם ככה לא יצא לי כלום, אז למה בכלל לנסות. הכל מבולבל לי בתוך הראש, אני לא מצליחה לסדר כת המחשבות שלי והולכת לאיבוד בתוך עצמי. אני לא מבינה מה קרה לי, הייתי כל כך שמחה פעם. מה שהכי אהבתי היה לקרוא, הייתי קונה ספר חדש בכל שבוע ומסיימת אותו בכמה שעות. עכשיו אני לא מתקרבת לספרים, אני מרגישה כל כל עייפה ומותשת מכל פעולה קטנה, איבדתי עניין בכל מה שקשור לספרות. הייתי שמחה, באמת שמחה, אהבתי את החיים שלי ולא יכולתי לבקש לטובים יותר, לא רבתי עם אף אחד או איבדתי מישהו קרוב עליו והכל הלך מצויין. ואז פתאום משהו התהפך ונדפק לי בראש. אני אפילו לא מרגישה אני יותר, אני מרגישה כמו שלד חלול חסר תועלת שאף אחד לא צריך. קשה לי בכל יום יותר ויותר ואני חושבת שנכנסתי לדיכאון. אני אפילו לא מרגישה אני יותר אני מרגישה כמו שלד חלול חסר ההורים שלי לא לוקחים אותי ברצינות וחושבים שאין כזה דבר דיכאון בגיל 17 ושאני סתם מדמיינת כי נמצאת בתקופה לחוצה וקשה. הקטע הוא שהתחלתי להרגיש ככה לפני שנה ואין לזה קום קשר לתקופה לחוצה. אני לא יכולה לדבר איתם נורמאלי כי הם פשוט לא ייקחו אותי ברצינות ויתחילו להרצות לי על שטויות.
אני לא יודעת מה עוד אני יכולה לעשות. שמישהו בבקשה יעזור לי.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שמישהו יעזור לי בבקשה - תגובה
ד``ר עדי מרום הררי24/05/2015שלום לך,
את מתארת מצב רגשי מורכב אליו נכנסת, שנדמה לך כאילו אין לו סיבה ואת לא מבינה מדוע את מרגישה כך. מדבריך נשמע שיש לך דיכאון - את מתארת מצב רוח ירוד, קושי להרגיש הנאה מדברים שבעבר נהנית מהם, תחושות של ייאוש וחוסר אונים, ירידה בתיאבון, ומחשבות אובדניות. אלה הם סימפטומים שמאפיינים דיכאון. במצב הדיכאוני, הרבה פעמים התחושה היא שלא יודעים למה מרגישים כך והכל כאילו "נופל" עליך באופן בלתי צפוי. חשוב לי להגיד לך שאפשר לטפל בדיכאון, שעם עזרה אפשר להבין את הסיבה או הסיבות וכך להחזיר את תחושת השליטה במצב.
מדבריך נראה שאת מבקשת להבין מה קורה לך ומחפשת מענה מתאים. אני ממליצה לך לפנות למישהו קרוב בחייך שיוכל לתמוך בך ואף לחשוב איתך ביחד כיצד להתמודד עם המצב. זה יכול להיות חבר\ה טובים, יועצת ביה"ס, או מבוגר עליו את סומכת. השלב הבא הוא לפנות לאיש מקצוע מהתחום הטיפולי שייתן לך מענה מקצועי.
את מוזמנת להמשיך ולשתף כאן בפורום במה שעובר עליך.
עדי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהשמישהו יעזור לי בבקשה - תגובה
ד``ר עדי מרום הררי25/05/2015שלום לך שוב,
רציתי להוסיף שאת גם יכולה לפנות אלינו, מנהלי הפורום, וננסה לסייע לך במה שנוכל.
עדי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה, אני בטוחה שאפנה עליכם שוב
אנסטסיה25/05/2015תודה רבה לך, לפחות עכשיו אני יודעת מה שצריכה לעשות. אני באמת מעריכה את זה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתקראי את זה אנסטסיה
ישראל(שםבדוי)01/06/2015שלום אנסטסיה. את לא מכירה אותי ואני לא מכיר אותך אבל לשנינו יש משהו במשותף.שנינו לא רוצים לאבד את הרצון לחיות.זה נשמע קצת מבלבל אז אני אסביר.אני רוצה להתאבד חצי מהזמן שאני חי אבל אין לי את האומץ וגם בגלל שאני כל הזמן מזכיר לעצמי שאני לא אגואיסט.אני לא אהרוג את עצמי ואגרום סבל למי שכן אוהב אותי ואני גם לא אתן את הרגשת הניצחון למי שלא אוהב אותי.לכן שנינו כתבנו את מה שכתבנו ושאנחנו רוצים להתאבד.לא בגלל שאנחנו רוצים למות,אלא בגלל שאנחנו רוצים שמישהו יעזור לנו להיזכר למה כדאי לחיות.את מבינה אני הגעתי לפורום הזה לפני עשרים דקות בערך בגלל שחיפשתי "דרכים למוות מהיר".לא תכננתי לכתוב אבל לא יכולתי שלא.לכל אחד עמוק בפנים יש את הרצון לחיות,כל מה שאת צריכה לעשות זה למצוא אותו ולחזק אותו.תחשבי כמה כן אוהבים אותך,כמה תחסרי למי שאוהב אותך,והכי חשוב תחשבי על זה שאם תתאבדי,אז כל מי שקרא לך בשמות,קילל אותך,הרביץ לך,וסתם ירד עלייך ניצח.העצה שלי אלייך:תהיי חזקה,כי משהו טוב עוד יגיע,הוא תמיד מגיע,ואם הוא לא מגיע תחכי עוד קצת ותראי שהוא היה שם כל הזמן.את הדבר הכי טוב של עצמך.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- כדוריםמישהי24/05/2015
עוד כדורים ועוד כדורים.
שום דבר לא עוזר.
רוצה יותר מכל; למות.
להותיר שום דבר גדול מאחורי.
אני צריכה מישהו כל כך.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר - לא יודע מה להרגישחסוי16/05/2015
שלום, אני בן חמש עשרה ואני עם חברה שלי כבר ארבעה חודשים.
לפני כמה ימים היא סיפרה לי שהיא מתחילה ללכת לפסיכולוג בגלל שהיא פגעה בעצמה בעקבות דיכאונות. אני קצת בהלם מכל העניין הזה ואני לא יודע איך אני אמור להגיב. אני אוהב אותה והיא הדבר הכי חשוב לי בעולם ואני פשוט לא יודע מה אני אמור לעשות או להגיד לה. היא סיפרה לי שהיא עשתה את זה כי מרגישה שהיא מאכזבת את כולם מסביבה והדבר היחיד שיכולתי להגיד זה שאותי לא מאכזבת והיא לא תאכזב אותי לעולם. היא אמרה שהיא לא תעשה את זה יותר לעולם אבל אני חושב שזו צלקת שתישאר לכל החיים. אני לא חושב שאני אוכל להתייחס אליה באותה דרך שהתייחסתי אליה עד עכשיו מתוך רחמים. אני לא רוצה שזה ישנה משהו בקשר שלנו אבל כנראה שאין לי שליטה על זה ומשהו חייב לקרות. הייתי חייב לדבר על זה עם מישהו ואני מאוד אודה לכם אם תעזרו לי להסתדר עם כל העניין הזה. תודה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר לא יודע מה להרגיש - תגובה
ד``ר עדי מרום הררי17/05/2015שלום לך,
אתה מתאר מצב מורכב, שבו אתה נמצא עם חברה שאתה אוהב ולאחר תקופה גילית שיש לה קשיים רגשיים אליהם לא היית מודע. זוהי צומת במערכת היחסים שלכם, שבה היא חשפה בפניך חלקים כואבים שיש בה, והדבר מעורר בך רגשות שונים ובלבול ביחס לתגובתך. זה טבעי שהקשיים שלה משפיעים גם עליך, וזה טבעי שאתה מתלבט לגבי היחס שלך כלפי מה שהיא סיפרה. אני חושבת שהגבת אליה בצורה יפה ותומכת, ונתת לה תחושה שאתה קשוב אליה. הייתי רוצה להצביע על עוד כמה דברים שאולי יעזרו לך לסדר את מחשבותיך ורגשותיך בנושא. חברתך שיתפה אותך בכאביה הפרטיים, וזה מצביע על כך שהיא סומכת עליך. שיתוף שכזה גם יכול לקרב ביניכם, ולאפשר מערכת יחסים תומכת. חברתך סיפרה גם שהיא מקבלת עזרה מאיש מקצוע בהתמודדות עם קשייה, וזה חשוב.
אני יכולה להציע שגם אתה תשתף את חברתך במחשבותיך ובבלבול שאתה חש כלפי מה שהיא סיפרה. כך היא תוכל להגיב ולהבהיר דברים שכרגע נראים מפחידים או לא ברורים.
אתה מוזמן להמשיך לחלוק את מחשבותיך גם כאן בפורום.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההמשך
חסוי17/05/2015עשיתי מה שאמרת וניסיתי לדבר איתה על זה, היא סיפרה לי שהיא לא מבינה בדיוק מה גרם לה לעשות את זה וזה משהו שאני לא אצליח להבין. היא אומרת שכל התקופה הזאת הייתה מעורפלת והיא לא זוכרת מה קרה בפרטי פרטים. בכל זאת הייתי רוצה לדעת יותר על הנושא הזה, מה גורם למישהו לעשות מעשה כל כך קיצוני כשיש עוד המון אפשרויות ודרכים לפתור את הבעיות? אני לא רוצה לשפוט אבל זה פשוט משהו שאני לא מצליח להבין.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההמשך - תגובה
ד``ר עדי מרום הררי18/05/2015שלום לך שוב,
התהיות שלך מובנות בהחלט, חברתך שיתפה אותך במשהו שלה עצמה קשה להבין בשלב הזה ועל אחת כמה וכמה אתה מתקשה להבין זאת. זה טוב שדיברתם על זה, ואפילו אם כרגע עדיין אין תשובות ברורות ייתכן ובהמשך יהיו. ציינת שחברתך פנתה לפסיכולוג בעניין, זה מקום שבו היא יכולה לנסות ולהבין מה קרה לה באותה תקופה. ייתכן שעם התקדמות התהליך הפסיכולוגי דברים יהיו ברורים יותר עבורה, ואם תמשיכו לשמור על דיאלוג פתוח ביניכם אז תוכל גם אתה לקבל יותר תשובות. ישנן סיבות מגוונות שיכלו להביא את חברתך לפעול כפי שפעלה, בכדי להבין טוב יותר צריך להכיר את אישיותה ואת הרקע שלה, זאת ניתן יהיה לעשות בטיפול הפסיכולוגי. לעיתים אנשים מרגישים ייאוש גדול שיכול להביא אותם לעשות דברים קיצוניים, אך זו רק אפשרות אחת וכמובן שיש עוד אפשרויות.
כרגע הדברים עדיין לא מובנים ולכן יוצרים תחושת בלבול. במצבים כאלה עם הזמן דברים מתבהרים, כולל הרגשות שלך בעניין.
אתה מוזמן להמשיך לשתף במחשבותיך ובתחושותיך.
עדי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- בעיה קטנהחסוי10/05/2015
שלום. אני בת 17 ואני רוצה להסביר לכם משהו. אני רוצה להתאבד. אבל זה קצת יותר מסובך. מצד אחד יש הרבה אנשים שאני אוהבת שאני יודעת וברור לי שזה ישבור אותם וזה הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה. אבל מצד שני, אני לא נהנת. החיים האלו הספיקו לי ואני לא רואה שום דבר שיוציא אותי מכל.הסיבוכים שנכנסתי אליהם או מכל הדברים המעצבנים שיש לי בחיים. להגיד שזה יכול להשתפר זה טוב ויפה אבל לא במצב שלי. אני רוצה להתאבד אבל לא רוצה להכאיב. מה אני עושה??
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בעיה קטנה - תגובה
שי ציון12/05/2015שלום. אתחיל מהסוף, להתאבד זה להכאיב. לך ולסביבה. אין מנוס מכך, בוודאי לאלו שאוהבים אותך וכפי שכתבת זה הדבר האחרון שאת רוצה שיקרה. יחד עם זאת, ברור שאת חווה סבל נפשי שמביא אותך לשקול את האפשרות הזאת, אולי פשוט כדי להפסיק את הסבל הזה שאת בתוכו. מה עושים? נדמה לי שאת פונה לכאן כיוון שעדיין יש בך תקווה שמשהו יכול להיות אחרת, שיתאפשר לך לחיות חיים טובים יותר. אולי לא מיד, אך קיימת גם אפשרות כזאת למשהו אחר. דבר חשוב שכתבת הוא שיש אנשים שאת אוהבת (וכנראה גם את אותם) שהם מהווים חלק טוב ומשמעותי בחייך, עד כדי כך שהם שומרים עלייך מפני הרצון למות (ככל הנראה מבלי שהם יודעים זאת). השאלה היא האם את מוכנה לתת צ'אנס לתהליך גם אם יש לך ספק בו? הכוונה לטיפול נפשי. כי הרי לפני הפתרון של המוות והכאב שיביא על סביבתך רצוי להפוך כל אבן ולבחון האם יש דרך אחרת (ונדמה שאת עושה כן). את מוזמנת להגיב, שי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהכן אבל..
חסוי15/05/2015בעקרון אני נמצאת בטיפול אצל פסיכולוגית כבר שלוש שנים. אבל כפי שאני מניחה שרואים זה לא ממש עוזר לי.. אני באמת לא רוצה לפגוע באנשים שאני אוהבת אבל ניסיתי בערך כל דבר אפשרי. ברור לי שיש את הרגעים הקטנים האלו של שמחה אבל הם לא מספיק גדולים בשביל לכסות את כל שאר הדברים שאני מרגישה. והדברים האלו גדולים ולא עוברים. אני לא אחת שמרימה ידים, אבל אני פשוט ממש כבר לא יודעת מה לעשות.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהכן אבל.. - תגובה
שי ציון16/05/2015הי, טוב שאת נמצאת בטיפול גם אם המצב כעת הוא לא מהמשופרים בחייך. חשוב שהמטפלת תדע על שמתחולל בתוכך אפילו אם יש לך מחשבות על אודות המשמעות של הטיפול בחייך ואולי אכזבה על המקום בו את מצויה. שיחות מעין אלו עם המטפלת הן בעלות משמעות ומאפשרות לחשוב יחד על שהתאפשר בטיפול ועל שלא התאפשר, ומדוע זה כך. שי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- הקשבה וגם עזרה לחרדות !!נרייה20/04/2015
שלום רב לכלום !! שמי נרייה אני בת 20 אני אשמח ויותר ואשמח לעצה ,עזרה ולתשובות וצריכה גם אוזן קשבת . אני רוצה לומר שאתם עושים עבודת קודש שהשם יעשה איתכם חסד .
אני גדלה לבית חם ואוהב אמא מדהימה ואבא גם עם לב טוב ואבא טוב בניגוד לכך רק בגלל שנפגע בחיים הוא רגזן עד סוף היסודי הייתי אהובה על כולם חלק מהחברות עזבו לבית ספר אחר כשנכנסתי לתיכון ובאותה תקופה בניתי את עצמי כנערה ועברתי נידוי חברתי בכיתה הייתי לבד בבית ספר בהפסקות והרגשתי כלכך שום וכלום !! וזה לא ניגמר בזה אחת הבנות בכיתה לא עזבה אותי לנפשי שנים היתה פוגעת בי רבה איתי מחפשת אותי על כל דבר . היתי תמימה לא הייתי כלכך פרייארית היא היתה רעה ותחמנית והבדידות המוחלטת נמשכה שנה והכיתתית שנתיים עד שעזבה תכיתה וירדתי כיתה מרצון .והילדה הזאות לא עזבה אותי שלוש או ארבע שנים ..
אני חושבת שזה מותת לי את הבטחון העצמי !! קיבלתי גם הקלות למידה כי הייתי איטית בכתב וגם שגיאיות כתיב וגם בהבנת הנקרא.עברתי לכיתה חדשה למדתי לא נתתי את כל כולי מהחוסר בטחון להצלחה בכיתה י' התבגרתי הייתי יותר רצינית לחיים לבסוף הוצאתי תעודה יפה אבל עדיין זה לא מספיק בעיני בחוסר אמונה בעצמי רדף אותי וגם היה לי את הפחד לדבר מול כל הכיתה למרות שזה לא באמת מפחיד שחושבים על זה אבל זו חרדה נוראית שכמה שאני חושבת על הפחד לבסוף אני נלחמת שלא יראו את הלחץ שלי ומאוד קשה לי לדבר וגם לחשוב במצב של חרדה כזאות זה מין פחד קהל מוגזם . יום אחד בכיתה היתה לנו משהי שעוזרת ועוברת בננו וכנראה חשבתי על משו והיא באה לשאול אותי אם אני צריכה עזרה ומאוד נבהלתי ןהיא גם נבהלתי שנבהלתי ומאז אני מאוד מפחדת במקומות עבודה שזה יקרה לי יש פתרון לזה ? למה זה קורה ?
סיימתי י"ב ועדיין הבטחון נמוך ,פחד קהל,חוסר אמונה בעצמי להצליח אכזבה בלימודים וגם פגיעה חברתית הקריאה שלי לא 100% וגם בדיבור הכי בקטנה שיש העברית לא תמיד נכונה וגם גורם לי לאחרונה לפחד לדבר על כל דבר אבל זה ממש לא אם כולם כי פעם מישהי עקצה אותי על שאמרתי על משו שש ולא שישה .
בכללי יש לי המון חרדות ופחדים מי שאני קטנה פחדים מחושך פחד ללכת לבד ברחוב בלילה ופחדים מהחיים מכל המקרים של היום וגם לעיתים רחוקות יש לי איזה יומיים שלוש של כאיבים בקיבה חולשה כללית והרגשה רעה וחוסר חשק לכלום :/ היתה תקופה שהלכתי לקבוצת הרזייה (גם מעודף משקל סבלתי)ובסבב של כולם הייתי בלחץ שמגיע תורי וכולה הייתי צריכה להגיד תשם שלי וגם לא תמיד כמה ירדתי השבוע וכמה בסה"כ זהה ממש לא נורמליי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר המשך..
נרייה20/04/2015לאחרונה גיליתי שזה לא רק קבוצות זה גם אנשים רישמים למשל היום הלכתי לראיון עבודה שאפילו לא הייתי סגורה על העבודה הזאות זאות אומרת שזה לא חשוב לי כלכך עם אני יתקבל או לא וזהו שריאיינה אותי היא גם היתה פסיכולוגית שאת זה ידעתי את בסוף הראיון היא היתה כלכך חמודה שראיתי אותה כמה שהיא נראה טובה ומרגיעה היה נראה לי שנרגעתי אבל זה לא היה כך נכנסתי אלייה ונתקפתי בחרדה בפחד לדבר שאוולי אני לא ידבר נכון אוו בכלל פחד איום שגרם לי לדבר שפחדתי ממנו בהשתטקות בקול של שניות ורעידות וזה הפריעה לי להתרכז ברצף של השיחה והכניס אותי עוד יותר ללחץ ודיי הרס ועשה רושם שאני מאוד לחוצה וביישנית ואני לי מאוד קשה להתבאה כמו שצריך לא ידעתי למה זה קורה לי איך לעצור את זה ואיפה לקבור את עצמי מהפדיחות אני לא משוגעת אני אדם מאוד חברותיי אין לי בעיה אם אנשים רשמים שאני מרגישה איתם בנוח עבדתי עם עו"ד בשרות התחברתי לכולם בכולם אהבו אותי ויש כאלה שאפילו התחברתי אלהם מאוד ובאותו יום חזר אליי מנהל עבודה שקיבל אותי לעבודה ראיון דרך הפלאפון וגם משהי המליצה עליי לגביי לימודים אני לא יכולה לדעת מה באמת יתאים לי ללמוד עם בכלל אם כל הפחד הזה
נגיד יש אנשים בודדים שאני מרגישה לידם חוסר בטחון אז אני חושבת המון פעמיים מה אני הולכת להגיד להם וחוששת שלא לטעות במשוו ... אני חושבת שכל מה שעברתי גרם לי לזה החרדות מאוד מפריעות לי מה אני יכולה לעשות בקשר לזה ?לפעמייים אני כלכך כועסת על עצמי מאיפה בה הפחד הזה הכלכך בלתי נשלט זה מבטל ממני דברים שאניי רוצה להיות בחיים כמו שחקנית או פסיכולוגית גם בעייניין של עבודה סוציאלית אבל אני לא יודעת בקצב הזה איך אפשר?!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההמשך.. - תגובה
שי ציון20/04/2015נרייה שלום, כתבת מכתב ארוך ומפורט, שמעורר רצון לסייע לך בצד תחושה שאולי הטוב ביותר שאוכל להמליץ הוא שהמקום הנכון עבורך הוא טיפול פסיכולוגי שבמהלכו יתאפשר לך לחשוב על חוויות כואבות וטובות כאחד שתיארת ובוודאי יש עוד רבות מהן. יחד עם זאת, אתייחס לשתי נקודות: הראשונה, הפגיעה שחווית מהחרם ותחושת חוסר האונים למול עונש אכזרי שכמעט אינו מותיר דרך להילחם בו. אני מציין כמעט כיוון שהראית כוח רב להישאר כיתה על מנת לשבור את מעגל החרם. יחד עם זאת, חשבתי היכן היו האנשים שקרובים לך ואולי יכלו לסייע בתקופה קשה זו. הנקודה השנייה היא התמודדות עם לקות הלמידה. מלבד הקושי הלימודי שמחייב השקעת זמן ומשאבים נפשיים על מנת להתמודד עם מטלות הלימוד. לקות הלמידה מעוררת התמודדות רגשית שמתבטאת לעתים בפגיעה בתחושת הערך העצמי ("איך אחרים מצליחים ולא אני?"), חרדות ("מה יהיה אם אכשל שוב?" ואף קושי בקשרים עם אחרים ("אני לא שווה כמו אחרים"). אולי במכתב את מתארת (לפחות בחלקו) את ההתמודדות שלך עם החלקים הרגשיים-נפשיים-בין אישיים שקשורים ללקות הלמידה. בכל טיפול אליו תגיעי חלק זה ראוי שיזכה להתייחסות. את מוזמנת להמשיך ולכתוב. שי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- לא יודעת מה לעשותחגיתה03/04/2015
הבן שלי בן 15 לפני כחודשים הביא הביתה חבר בטענה שבוא בן 16 מסתבר שהוא שיקר והחבר בן 18 ויש לו עבר פלילי במשטרה בנושאים סמים, ניצול מיני מעשה סדום בקטין. מאז ניסינו לעזור לו ולשוחח איתו על אותו בגיר. עירבנו את יועץ ביה"ס אך המצב מחריף הוא משקר שיוצא עם חברים ולמעשה נפגש איתו הוא אף נעדר מהבית. פנינו לרווחה יצרנו מעין מסמך הסכם לגבי היציאות שלו עם חברים שעת חזרה, אך הוא עדיין ממשיך לשקר בטענה שאנו מחטטים בחייו האישים. אני פוחדת שיקרה לו משהו שאותו בחור ידרדר אותו לכיוונים אחרים. מה לעשות אני כבר מתוסכלת.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר לא יודעת מה לעשות - תגובה
שי ציון03/04/2015חגיתה שלום, המצב שתיארת הוא מורכב ואפשר להבין את החששות שמתעוררים.כיוון שהתייעצתם עם יועצת בית הספר וברווחה אציין כיוונים שעשויים לתרום. הראשון, חשוב שגם אם המצב אינו טוב תשמרו על ערוץ תקשורת פתוח עם הבן.עדיף שיתרחשו דברים שליליים שתדעו עליהם מאשר כאלו שלא תדעו.אפשר לגייס קרוב משפחה או אדם שיש לבנך אמון בו ואפשר להכנס למפגשים קבועים ברווחה או במקום אחר פשוט כדי לדבר. השני בגיל ההתבגרות יש פעולות עם ממד של הרס עצמי אך תמיד עבור המתבגר יש בהן הגיון שחשוב שתקשיבו לו (אין הכוונה להסכים) יכול להיות שהמעשה הוא ביטוי לעצמאות או מרד או אחר.תנסו להקשיב להגיון זה.שלוש, אולי מה שאני אומר ישמע מורכב כעת אך אולי התנהגות בנך מבטאת במעשה רצון להגיד משהו על מאפייני הקשר בינכם ועל משהו שכדאי לחשוב עליו.שי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- תעזרו מהריאיר02/04/2015
אני מתוסכל.. היתה לי חברה 8 חודשים ניפרדנו, חזרנו לשבוע נסיון, ואז חבר שלי שלך לה הודעה.. והם פילרטטו והוא שאל אותה עם באלך להיפגש? היא אמרה לו נכיר קצת ואז.. שראיתי את זה חסמתי אותה, ואז אמרתי לה שאני רוצה שניםרד, ואז היא נתנה לי תירוצים, לא נעים וזה בגלל זה אמרתי לו, קיצור היא אמרה להוריד תחסימה שהורדתי את החסימה, היא חסמה אותי בהכול, ואני שבור מכול זה.. אין לי כוח, והיא נמצאת איתי במגמה כול שישי, מה אני אמור לעשות?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תעזרו מהר - תגובה
שי ציון03/04/2015יאיר הי
אתה מתאר סיטואציה מורכבת של פגיעה באמון של שני אנשים שקרובים לך: החברה והחבר. כאילו דווקא מי שאתה אמור לבטוח בו מפר את הכללים הכי חשובים בקשר.נדמה שאולי כדאי לחשוב האם היו סימנים מוקדמים שהתקשת לראות אותם ויכלו לשמור עלייך מהפגיעה שחוויתה.לעיתים כשאנחנו רוצים מאוד קשר יש כמו עיוורון לרמזים שיכולים להרוס את הקשר (כמו הפלירטוט עם החבר).אולי זה קורה גם לך ולבסוף אתה נפגע. בקשר לכך שאתם תפגשו במגמה זו המציאות שלך ושלה.אפשר לחשוב שלך שהטוב ביותר הוא להתרחק ככל שניתן ואולי להיעזר בחבר שאיתך לשם כך.מהמכתב שלך אני יכול לחשוב שגם לה לא נוח עם מה שעשתה ולאט לאט אני מקווה שגם אצלך בפנים ירגע יותר.שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- רוצה להיות הומועליי29/03/2015
אני רוצה להיות הומו ואני לא יודע איך אני בן 13 ואני פשוט נמשך לבנים בגילי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר רוצה להיות הומו - תגובה
שי ציון29/03/2015הי אם תוכל לכתוב מעט יותר למה אתה מתכוון בלהיות הומו? שי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהבהצלחה!
איתן29/03/2015אי אפשר להפוך להיות הומו, זה מאפיין מולד- אבל אם אתה מרגיש שאתה נמשך מינית לבנים, ייתכן ואתה אכן הומו. ישנם ארגונים כמו הבית הפתוח בירושלים או איגי שפועל בכל הארץ ומיועדים לתת תמיכה, חברה וטובה ומקום להשתייך אליו לנוער להט״ב. שיהיה בהצלחה בהמשך!
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- תעזרו לייתעזרו לי01/02/2015
ההורים שלי מרביצים לי אני לא רוצה ליחיות יותר אני מנסה להיתאבד אני מרגיש לא רצוי באף מקום הכיתה שלי צוחקים עליי ביגלל סירטונים שהפיצו עליי אף אחד לא מדבר איתי אני מוחרם ההורים שלי לא רוצים אותי זורקים אותי ממקום למקום ההורים האמיתיים שלי באילת והם לא רוצים לראות אותי וזה פוגע בי ואני בוכה כל לילה אני מרגיש אבוד ואני בדיכאון התקשרתי לעזרה פעם ותפסו אותי מאז אני מפחד לספר למישהו מה עובר עליי רציתי לברוח מהבית אבל ההורים שלי גילו את זה ונעלו אותי בחדר תקופה המון זמן אני מפחד מהם ולא יודע מה לעשות אם לדבר על זה עם היועץ או לספר למישהו איבדתי רצון ליחיות אני מפחד ליפגוע בעצמי אבל רוצה!!תעזרו ליי בבקשה תענו ליי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תעזרו ליי - תגובה
שי ציון02/02/2015הי המכתב שלך נוגע ללב ומתאר מציאות מסובכת והתחושה שמועברת היא של חוסר מוצא.אתה מספר על הרגשה שאתה דחוי ופגוע הן מצד חברייך והן מצד הורייך (המאמצים והביולוגיים אם הבנתי).הרצון למות מובן אצלי כביטוי לבדידות ולסבל שלא מוצאים הרגעה.יחד עם זאת אפשר לשמוע את הניסיון שלך שמישהו ידע על הדבר הכואב שמתרחש אצלך ואולי בכך אתה גם מבטא תקווה שהדיבור על שמתרחש אצלך בלב יביא לשינוי. אני מעודד אותך לספר ליועצת בית הספר או לעובדת סוציאלית על שקורא לך ועל הכאב שאתה מחזיק. נדמה לי שהן שיוכלו להקשיב ולסייע לך.כמובן שאתה מוזמן להמשיך לכתוב כאן.שי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהמגמגם
תעזרו לי21/02/2015אבל אני מגמגם אני מפחד לדבר למישהו שיעזור לי אני מפחד לדבר עם אנשים אנשים מיתרחקים מימני כולם חושבים שאני מטומטם אוטיסט אבל אני לא זה ביגלל הגימגום .ההורים שלי לא רוצים לישמוע אותי אני שותק כל הזמן בבית בבית ספר ביגלל שאני ידבר מגמם צוחקים עלי חופר מגמגם מעצבן תיסתום אני מיתבייש לדבר אני מפחד לדבר עם אנשים אני רגיל שאף אחד לא יקישב לי..ביגלל זה אני מפחד מאנשים לא מבקש עזרה בורח מאנשים שרוצים לדבר איתי יש לי פחד מאנשים ביגלל שאני מגמגם אני לא יודע מה לעשות יותר אני בדיכאון אני רוצה רק ליתאבד!!!
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהמגמגם - תגובה
שי ציון24/02/2015הי,
מגלה מכל סוג שהוא יכולה להעמיס על הנפש, ביחוד כשהסביבה מתנהגת בחוסר רגישות כלפייך. ננסה להסתכל על כך משתי דרכים. הראשונה, היא המעשית, האם היה ניסיון לטפל בגמגום? שכן על פי רוב ניתן לטפל בגמגום ביעילות. השניה היא האם הגמגום אומר עלייך משהו מלבד היותו קושי לבטא מילים? אין ספק שיתכן ומסביבך מגיבים לעיתים בחוסר רגישות, אך האם זה הופך אותך למגמגם או פשוט לנער עם תכונות רבות ויפות שבין אלו יש גם גמגום. ניכר שאתה נער רגיש ובעל יכולת ביטוי ונדמה לי שכל מי שמכיר אותך מעבר לזמן קצר יתרשם מחלקים אלו אצלך והגמגום ישכח לו במהירות. שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
ערוץ הבריאות
האם אתם פרפקציוניסטים?