פורום פסיכולוגיה הוליסטית - יש לך שאלה?

שלום לך. לא יודע אם אפשר להרגיע חרדה בפורום. אבל נראה לי שפחות חשוב או קריטי הטכניקה
כי מה שעוזר בטיפול זה הקשר שנוצר שבתוכו אפשר להרגע, להבין ולהשתחרר. תראי אם את יכולה להתכוונן ככה לטיפול שלך.

שלום. אכן הרבה אפשרויות לא עושות שקט נפשי. השילוב של שיחות עם תרגול מהסוג שאת עוברת כנראה יכול להיות טוב. בהצלחה

שלום לך. אסכם לך בפשטות את הדברים. הטיפולים שאת התחלת יכולים לעזור לשחרר. אבל ממה שאת מתארת צריך טיפול פסיכולוגי, טיפול שיחתי, כפי שקורין כתבה לך. כדי לא להתבלבל עוד מציע שתתחילי טיפול פסיכולוגי. תשאירי כאופציה את ה EFT וקיניסולוגיה, או לי בהמשך כתוספת. הטיפול הפסיכולוגי יעזור לך להתארגן ולאסוף את עצמך, לגלות את כוחותייך. מקווה שהדברים ברורים עכשיו.

שלום יסמין. אני מניח שכמו כל טיפול צריך זמן, חזרות, תרגול ועיבוד כדי להגיע לתוצאות. לפי הידוע לי ב eft אפשר ואולי צריך לעשות עבודה עצמית בין הפגישות.

יתכן ששיטות אלה עוזרת לשחרר את המחשבות הטורדניות, אבל זה כנראה לא מספיק.

מה מייצר אותן? מה משמעותן? ומה יבוא במקומן? אני מתכוון שחוץ מהשחרור נחוצים התבוננות פנימית, יצירת קשר עם המטפל, ותמיכה רגשית כדי לבנות דרך פעולה ומחשבה חיוביים.

כדאי בכל מקרה לדבר על זה עם המטפל/ת. לפעמים צריכים פגישות תכופות מפעם בשבוע.

נראה לי שאת חיבת גם בטיפול שיחתי, על מנת שתוכלי להגיע בעזרתו למקור המחשבות הללו.
שקלי זאת.

שלום. תרגילי הרפייה יכולים לעזור. אם את מכירה. יכול להיות דמיון מודרך - למשל להסתכל בדמיון על ים גועש שאת מסתכלת עליו מבית קפה בחוף..כשלאט לאט את רואה את הים נהיה יותר ויותר שקט..כחול..צלול..ולהקשיב לנשימה

אפשר להתיישב עם רגליים במים פושרים, תוך צפיה בטלביזיה, או תוך הדמיון וההרםיה הנ"ל

לצעוד על חוף הים עם רגלים יחפות במים לשעה קלה

מוסיקה שאוהבים

תבחרי מה שמתאים

היות ואת משייכת את כאבי הראש ללחצים, הייתי מציעה לך לחפש את הגורמים לאותם לחצים ולטפל בהם.
כי לקחת תרופה שמנתקת את מערכת העצבים מתחושת הכאב, זו הקלה זמנית. לחפש את המניע ולטפל בו, זה ריפוי.
כל שאר הדרכים, כמו דמיון מודרך, הליכה בשפת הים (לים יש השפעה מיטיבה באופן פיזי על בני האדם), הרפייה, מוסיקה רגועה, אכן יכולים לעזור.
אבל, אם מקור הלחצים הוא משהו נמשך, את חייבת לעצמך לברר מהו. לעיתים גם עצם ההבחנה מביאה עמה הקלה.
מקווה שעזרתי.

שלום. אני מניח שכשמרגישים טוב, יש רמת עוררות גבוהה יחסית, וזה לא מתאים כל כך לשינה. מתאים לפעולה-עשיה, או לימוד וכיו"ב. אבל מאחר שצריכים גם לישון - אז את גם ישנה וגם לא ישנה. אולי מצפה להתעורר.

בעיקרון - רצוי להוריד הילוך בהדרגה, פחות לעסוק במעוררים כמו קפה, סרטי מתח, ארוחת כבדות.

יכול להיות שאת הולכת לישון עם הרבה "קבצים פתוחים"..עניינים שממשיכים להעסיק אותך ומעירים אותך. אפשר לאמץ גישה של "הסתיים היום הזה על כל מה שהיה או לא היה בו".. יכול להיות שתוכלי לנוח להיכנס לשינה ממצב תודעה מתאים יותר.

תראי מה מתאים לך לקחת מכל זה

המוח שלנו עובד במתכונת כפולה כשמשהו מעסיק אותנו במיוחד, בין טוב בין רע.
מידת ההתרגשות שלנו מאירועים אלו ואחרים, מעסיקים את מוחנו, הן לפני שינה, הן בשינה עצמה.
ולכן אנחנו מתקשים לישון שינה רגועה כשמשהו מאד מעסיק אותנו.
אינני רואה שאת זקוקה לטיפול. זו תקופה שבה אתה עוברת חוויות (ומה טוב שהן חיוביות), ומן הסתם, כשתתרגלי אליהן, ההתרגשות תפחת ותוכלי להיות מאוזנת יותר בכל הנוגע לתחושותייך ומשם לשיבה לשינה מיטיבה.
תני לעצמך ליהנות מהחוויות והאירועים החיוביים שאת עוברת.
לפני השינה אמרי לעצמך כמה טוב לך, ותנסי לומר למחשבות שלך ללכת לישון (תרתי משמע). תפעלי כאילו את מכבה מתג ומתנתקת מהן. אל תשקעי במחשבות, כיון ואז את מפעילה את המוח לעוררות יתר. חזרי וספרי בעוד זמן מה קורה איתך.

שלום. אני זוכר את התקשורת שלנו בעניין. אני עצמי לא מטפל בירושלים, אבל יש אנשים שעובדים אתי ומטפלים שם. אני נמצא גם במודיעין. יכול להתאים לך מודיעין? לשאלות שלך - מבקש שתתקשרי לטלפון למטה ותקבלי פרטים. מציע לקיים פגישת ייעוץ שלא מחייבת המשך, ונראה מה מתאים.

שלום. הטיפול האנרגטי שאת כנראה שואלת עליו, אינו טיפול פסיכולוגי. הוא טיפול כנראה מה שידוע כ"הילינג". זה עניין שונה, ואולי כדאי לקבל מידע במקום אחר. הטיפולים שדברתי עליהם התפתחו מתוך תחום הפסיכולוגיה והמטרה שלהם, בכל טיפול פסיכולוגי, שהמטופל יהיה שותף פעיל בתהליך.

שלום. אין "סודות"..אלא הבנה ומידע חדשים שהצטברו בשנים האחרונות מגישות טיפול עם אוריינטציה לגוף. ההנחה/הבנה שלחץ מצטבר במערכות שונות בגוף, או מה שמתאים יותר לומר גוף-נפש, מאחר שלא ניתן לעשות חלוקה ברורה היכן נאגר הלחץ הנפשי. או בשפה אחרת, הלחץ מתורגם לאנרגיה שנמצאת בגוף-נפש. השיטות שהזכרתי עושות עבודה של שחרור אנרגיה זו, תוך כדי דיבור על העניין המטריד. עבודה זו נעשית באמצעות תנועות עיניים ימינה ושמאלה, שלפי המשוער מאפשרת עיבוד מחדש של המידע שקשור לבעיה. בכל אונה יש עיבוד אחר. פיתוח של זה הוא לעבוד על צד ימין ושמאל..בתוך התהליך מתלווות אסטציאציות שמתעוררות פה ועכשיו שמקשרות את תהליכי השינוי לתכנים המטרידים. נוסף לכך - התהליך משולב בקטעי הרפייה שמאפשרים רגיעה וגם עיבוד המתרחש ממקום פסיבי/שקט יחסית. דמיון מודרך עם הגוף - פירושו עבודה על איך שהגוף מגיב..למשל, "אני מרגיש כמו אבן בסרעפת" יביא לעבודה מתאימה..אי אפשר כאן לתאר הכל. טכניקה שפיתחתי היא גירסה של תהליך העיבוד של ימין-שמאל. עבודה עם הנשימה היא נדבך נוסף. אפשר לקרוא מאמרים שלי באתר מכלול או באתר "פסיכולוגיה עברית"

שלום לך. תיארת מצב כמו מילכוד 22. אם את נלחמת - את מתאכזבת. אם את מוותרת - את מסתגרת.

את מבינה העיקרון של אחריות שלך, אבל זה הופך כאן לרגשות אשמה, וזה לא מועיל.

ההבנה ש"מוותרים עליך" היא חזקה..אולי יש למצוא דרך בה לא מוותרים, מרימים ידיים, כשמשהו לא מסתדר..

חושב שאת צריכה להיעזר בטיפול כלשהו - קבוצה, סדנה,או גם טיפול אישי.הטיפול יעזור לך לשחרר ולהשתחרר מהדפוס של ויתור והסתגרות..אובדן הורה זה אירוע קשה וצריך לרוב תמיכה במצב כזה.

שלום. טיפולים "אנרגטיים" הם טיפולים פסיכולוגיים המאפשרים לפרוק מהגוף "משקעים" שתמהווים ומשתקעים במקומת שונים בגוף כשיש נושא, כמו פחד, שחוזר וחוזר על עצמו. הטיפולים מאפשרים שיחה ועיבוד המידע תוך כדי שחרור. הטיפולים מלווים בהרפיה ודמיון מודרך. היפנוזה היא דמיון מודרך עמוק יותר שמאפשר להגיע לעניינים מודחקים המייצרים או מעוררים את הבעיה, הפחד במקרה שלך. גם בהיפנוזה יש עבודה עם תרגול הרפייה. מקווה שהמידע עונה לך לשאלה..

לפעמים מה שנראה כמו תרנגול, קורא כמו תרנגול ומתנהג כמו תרנגול, הוא באמת תרנגול.
נראה על פניו שהוא באמת שמח על הצלחת הניתוח והראה זאת במחווה אבהית משהו.
למה דווקא את? אולי זה היה יותר מסובך ממה שחשבת, הניתוח.
על כל פנים, מה שלא כתבת כאן, הוא, מדוע התנהגותו זו של המנתח מטרידה אותך.
החלמה שלימה לך.

שלום. מאחר שהיית בטיפול פסיכולוגי, אני תוהה מה נשאר לא מטופל. התיאור והקישור שלך לחוויית המשבר מגיל 16 יחד עם נוכחות ועזרה של אביך ואולי גם ההתערבות של הפסיכיאטר רומזת אולי שיש דברים לא סגורים.

עניינים לא סגורם טבעם הוא להציק ולהטריד את האדם עד שיטפל בעניין וישחרר את הטראומה.

עושה רושם שהייתה לך חוויה קשה והיא לא נרגעה כי אולי לא נסגרה אז בצורה מתאימה. שווה לבדוק את השערה הזאת עם מטפל.

האם את זוכרת באופן חי את רגעי המשבר? האם יש לך או היו לך חלומות שמתקשרים לאירוע המשבר? ומה היו בעצם הגורמים למשבר?

תוכלי לכתוב שוב לכאן

למנשה שלום כשהתחלתי את הטיפול אצל הפסיכולוג וספרתי לו על האירוע שקרה לי בגיל 16
הוא לא התעכב על זה באופן שינקה ממני את הטראומה ואמר לי שלא בכל טיפול חייבים לרדת לשורש הבעיה מה שאני זוכרת זה שיום אחד אחותי ואני הלכנו למקום העבודה של אבי ובדרך
פתאום הרגשתי שאני נחנקת ונכנסתי לפאניקה אבי לקח אותי לבית חולים ושם חשבו שיש לי דלקת
בגרון ונתנו לי אנטיביוטיקה שכמובן לא עזרה כי זה היה סוג של התקף חרדה ואני זוכרת שאבי ז"ל
אחרי כמה ימים שלא הרגשתי טוב לקח אותי לפסכיאטר יותר מזה אני לא זוכרת לפרטי פרטים .
בתודה יסמין

שלום לך. לא ניתן לדעת מה היו השיקולים של הפסיכולוג שלא להתעכב על האירוע של החרדה - לבדוק מה קדם לזה..ואולו דאגות וחששות היו לך באותה תקופה, מה חנק אותך ומה החנתקת מבחינה רגשית, ואיך זה קשור בדמויות אחרות בחייך..קשה לדעת.

אבל אני מתרשם שזו חוליה חסרה. ההבנה והידיעה מה עורר את התקף החרדה צריכות להיות חלק מהטיפול והשינוי כדי שהשפעות החיביות של הטיפול ישקעו ויובנו בצורה שלמה..

אם זה מדבר אליך - תשקלי כניסה לטיפול שאולי יכול להיות קצר יחסית.

אני מתרשם שאת צריכה לפגוש את העומק שלך בלי לפחוד כל כך.

אם את כותבת - תצייני בת כמה את עכשיו.

אניבת 50 במשך השנים חייתי חיים רגילים שמידי פעם היו לי נפילות קטנות שהייתי מצליחה לצאת מהן אני נשואה עם 3 ילדים לפני 6 שנים באמצע העבודה היה לי התקף חרדה קשה וז הלכתי לטיפול פסיכולוגי במשך 4 שנים לסירוגין הטיפול עזר במקצת ולפני 5 חודשים חזרו לי החרדות במיוחד הפחד שאני משתגעת ומשוגעת וזה מפריעה לי אני מוכנה לעשות כל מה שצריך וניתן כדי לצאת מזה לתמיד בתודה יסמין

אנסה לשאול שאלות נוספות לאלו של מנשה.
נסי להיזכר באיזו סיטואציה היית כשהתקף החרדות צף ועלה.
האם היא דומה במשהו לזו שהייתה לך בצעירותך?
נסי לברור את הסביבה, הצבעים, הריחות, המראות, התחושות, האירועים, משהו שעשוי להיות דומה.
ברגע שיצוץ משהו שכזה, תוכלי להבין יותר, מהי הסיבה לתחושת החרדה.
טיפול בדמיון מודרך, יכול גם הוא להוציא ממך במספר פגישות את הנסיבות וללמוד להתמודד בהן, כשהן תהיינה ידועות לך.
ולגבי הערתו של בעלך, בקשי ממנו שיתמוך בתחושותייך ולא יבטלן מתוך רצון לגונן עלייך.
מקווה שעזרתי.

רגשות אשמה הם רגשות שקשה מאד להתמודד בהם. בעיקר אם אלו רגשות שנוגעות לילדינו.
אני חושבת שעצם זה שילדייך חשים שאת חשה כך, איננו גורם מחזק עבורם.
אין כאן אלמנט של צדק, אבל בעלך נוהג בצורה רציונלית ואילו את בצורה רגשית.
האפשרות היותר טובה הנראית לעין במצב שאיננו עומד להשתנות טכנית היא, לחפש את הדברים החיוביים ולנצלם.
לא ציינת באילו גילאים ילדיך, אבל אין ספק שאם תשוחחי איתם בצורה גלויה, תוכלי לתת להם כר לביטוי בעיותיהם, תלמדי גם אותם למצות את החיוב שקיים, ותנסי ללמדם להתמודד במצבים הלא חיוביים בכך שיחזקו את עצמם מול המציאות, את תתני להם כלים ראויים להמשך חייהם כבוגרים.
יש מצב נתון - עם מצב זה יש להתמודד ולהוציא ממנו את המיטב.
את זה את חייבת לומר לעצמך, ואז יהיה בך הכוח לומר זאת להם.
נראה לי שאם תנהגי כך, רגשות האשם יורידו מינון.
יש כלל ברזל: להתחרט על העבר איננו עוזר להתמודד עם ההווה.
מקווה שעזרתי.

שלום. בנוסף לדברים של קורין עולה בדעתי כיוון מחשבה נוסף מתוך הבנה שאנו עושים כל הזמן טעויות ואחר כך משקיעים מאמצים גדולים לתקן אותן ולא אחת אנו עושים עוד ועוד טעויות.

אנחנו פשוט רוצים שהכל יהיה בסדר..

אספר לך סיפור, קטע מספר שאני קורא, "ההרצאה האחרונה" מאת רנדי פאוש. הקטע מתאר אירוע בינו ובין אשתו. כשהוציאה את המכונית שלה מהחניה הביתית היא פגעה במכונית השניה שלהם, כך ששתי המכוניות נפגעו. כמה נורא או לא נעים היה לאשתו. היא היתה נחמדה בארוחת הערב עד שספרה לו את האירוע עם התנצלות ואמירה שמחר שהיא תדאג לתיקון. כשהתברר שרק הפחים נפגעו, הוא אמר לה שלא מתקנים כלום. אשתו הייתה בהלם: אנחנו באמת ניסע במכוניות דפוקות?..הוא חותם את הפרק במשפט שאהבתי: לא כל דבר צריך לתקן..

פשוט חומר למחשבה..תראי מה את יכולה לקחת מזה כדי להתעודד
אולי תרצי לכתוב, כי זה נושא הנוגע לכולנו

הייתי מיעצת לך לחפש קבוצה טיפולית. שם, לא תהיי לבד מול המטפל. שם, תוכלי לשמוע גם בעיות של אחרים ולהגיב ולקבל תגובות.
פידבק של קבוצה, אולי תיתן לך הזדמנות להבין מדוע את מרבה בריבים כפי שאת כותבת כאן.
ישנם הרבה סוגים של טיפולים קבוצתיים, חפשי את המתאים לך ביותר.
בהצלחה.

שלום. האסימון ירד, כלומר התחלת לשים לב למה שחוזר אליך מאנשים, למשוב שהוא כמו מראה. אולי העניין הוא יחסים עם אנשים, לא רק המילים שאומרים. עולה בדעתי שיכול להתאים טיפול באומנות, ואולי טיפול בפסיכודרמה. גם טיפול קבוצתי אפשרי. נראה לי הכיוון.