פורום פסיכולוגיה הוליסטית - יש לך שאלה?

שלום. בעצם את מאבחנת את הבעיה: לחץ נפשי שנובע כנראה מהרבה משימות והרבה שינויים עכשיו או בהמשך. מצבים כאלה הם מעין סמים "מעוררים" שמתהווים נוכח אתגרים או חרדות.האם את חולקת את רגשותייך עם מישהו? אולי יש לך ציפיות רבות מעצמך? אולי חששות? אולי מצבי רוח?
מה דעתך לקבל תמיכה והבנה מאיש מקצוע?

אפשר אולי להעזר בתכשירים טבעיים בשעות הערב וכדאי להימנע ממזונות ומשקאות מעוררים. אני מניח שאפשר באיטרנט למצוא מה מתאים לאכול/לשתות בשעות הערב.

צעידה ומקלחת חמה יכולים להרגיע
בהצלחה

שלום לך. מאחר הנפש - כלומר המחשבות, הרגשות והיחס לעצמנו ולחיים - משתתפת בכל מה שקורה הרי יש מקום לחשוב על פסיכותרפיה במצב שתארת. ראשית, יש אולי סיבות רגשיות ליחסים עם האוכל. לפעמים יש שורשים לחוויות ההזנה עם ההורים. שנית, יש תגובה רגשית לעליה והירידה במשקל [ כעס, ירידה בדימוי העצמי, ייאוש..] וזה בפני עצמו גורם שיש לטפל בו על מנת לאפשר לוויסות התזונה על פי הידע והייעוץ של מומחים בתזונה. ביחד - התגובה הרגשית מניעה מעגל משוב שלילי של כעס-מביא-אוכל-מביאכעס-יאוש- הסתגרות ועוד ועוד. בקצרה נראה שלי שכדאי לתת לעצמך יחס חיובי וללכת לפסיכותרפיה. זה חשוב לפחות כמו טיול בחו"ל או קניית רהיטים.
נסי

שלום שירה. נראה לי שהמעברים בין "זקוקה לאישור" ו"לא זקוקה לאישור" קיצוניים מדי. כשאת במחשבה שאת זקוקה לאישור - את נשענת על האישורים וזה שם אותך [ אולי באשליה] של מקום בטוח. כשאת מוותרת על האישורים לגמרי - את נשארת [אולי בהרגשה או אשליה שאת] ללא תמיכה בכלל.

דומה הדבר למי ששוחה עם מצופים ולפתע קופץ למים העמוקים. לאט לאט..אולי כדאי ליווי והכלה לטווח קצר או ארוך. קשר מקבל הוא לא בדיוק "אישור"; קשר הוא חיבור למישהו ובמקביל חיבור לעצמך.

לא יודע אם היית בטיפול או לא. נראה שתוכלי למצוא את דרך האמצע..ללמוד איך ומתי מה שאת מכנה "אישורים". אפשר גם להיעזר באיש מקצוע לעבד את המצב הרגשי של להיות בקצוות. לפעמים מכנים זאת "תלות-עצמאות"..מצב ממנו אפשר לצמוח לשתוף ולידיעה שהדברים אינם אף פעם שחור-לבן.

תראי מה את לוקחת מהמשוב הזה. תוכלי לחזור לכאן

טפיחה על הישבן היא מחווה סקסיטית.
אני בהחלט מבינה את התחושה שעוברת אותך בעקבות כך.
אין זה בטוח שהייתה לאותו גבר כוונה מיוחדת בכך, אבל מה שברור הוא שהוא לא נותן לעצמו דין וחשבון עד כמה מחווה כזו יכולה להיות בלתי רצויה אצל אישה בכלל, ואצל כזו שאיננה נמצאת איתו בקשר עכשווי, בפרט.
במידה וזה ממשיך להציק לך, לדעתי את יכולה להרים אליו טלפון ולומר לו שזה היה לך מאד לא נעים ולא נוח ובכך להעביר את תחושת אי הנוחות שלך אליו.
אם יש באפשרותך לעבור על כך לסדר היום, זו גם אפשרות.
מה שרציתי להעביר לך היא העובדה שתחושתך יש לה בסיס. גופנו הוא שלנו בלבד ולאף אדם אין זכות לעשות בו (אפילו בחיבה), דבר שאיננו מקובל עלינו.
יום טוב לך.

נראה לי שאת חוששת מיציאה מגיל הילדות המוגן והבטוח אל החיים שבהם נדרשת מאתנו מידה רבה יותר של אחראיות לחיינו ולכל מה שנעשה בהם.
אני מציעה לך להביט אחורה לשנים שבהם היית בגילאים צעירים יותר ולבדוק אלו כלים הוספת בשנים שלאחריהן, וכמה גדלה הבנתך את עצמך ואת החיים.
חשבי על כל אותם דברים שהיום אין ביכולתך לעשות, בשל גילך הצעיר, וכמה אפשרויות חדשות תיפתחנה בפנייך בכל גיל וגיל.
ולמרות זאת, תאריך בלוח הוא רק תאריך בלוח. אין שום דבר דרסטי שקורה ביום שבו את עוברת מגיל לגיל אלא החגיגה שמציינת זאת.
בכל מקרה, הייתי מציעה לך גם לגשת ליועצת בבית הספר (את עדיין לומדת, אני מניחה), ולשוחח איתה על כך. אני משוכנעת ששיחה איתה תקל עלייך את תחושתך.
בהצלחה לך.

שלום. זה רעיון טוב להרפות, אבל זה יכול להיות לא פשוט. אולי יש כאן ענייני שליטה וכעסים שקשה לוותר עליהם.

בהתייחסות לדבריך הרי כמה נקודות כחומר למחשבה
יש סיבות לדכאון ולפעמים כשמסתכלים לעומק המצב מחמיר ממש או לכאורה, אבל זה קורה כשלב של התוודעות ומודעות. אפשר לצמוח מהמקום הזה אבל זה מחייב יותר סבלנות וגם עניין בתהליך ההעמקה שיכול להביא לא רק ירידת הדכאון אלא גם התפתחות של יוזמה ויצירה שהיו מודחקים. הדכאון יכול להיות תוצאה של חלקים לא מוגשמים. יתכן והטיפול הפסיכודינמי לקח אותך לשם..

ביופידק הנו כלי. כלי שיכול לאפשר רגיעה והרגשה שיש לך שליטה על זה. גם ה CBT.

הרעיון "להקפיא" הוא עוד טקטיקה או תרגיל שליטה שיכול לא להביא לשחרור.
אם להקפיא פירושו להשאיר את הדברים כפי שהם - קשה לי להאמין לזה

לדכאון יש סיבה ומשמעות והוא מעין עצירה/חסימה של דחפים או רצון. נראה לי שאת לא מחפשת הקלה אלא שחרור מהמועקה. לכן צריך פסיכותרפיה. וזה לא סותר את ההכרה ש"הפתרון הוא אצלך"..אין אפשרות אחרת. אבל מישהו נדרש לעיתים לעזור לך למצוא את הפתרון ולהשתמש בו

דבר נוסף: דכאון כמו חרדה יכולים "להשתקע" ברמה הפזית/אנרגטית. לכן לא אחת טיפול פסיכודימי לא עושה את כל הדרך. היום יש טכניקות שיכולות לשחרר את האנרגיה התקועה ברמה הגופנית. טכניקת EFT או TBT או EMDR יכולות להתאים. אפשר לקרוא באינטרנט, וגם באתר של מכון מכלול.

שלום,

קראתי את ההודעה שלך ואני חייבת לספר לך שיש בהלחט פתרון
כל הדכאון וה"חושך" הזה בתוכך, היה קיים בי
אני טופלתי ב"בית אריאן לב", זה ברמת גן ואני שיניתי לעצמי את החיים לגמריי
אני הייתי סובלת מחרדות ודכאונות ודרך טיפול בחסימות שלי בתת מודע
נרפאתי , היום אני בנאדם אחר לגמריי
אני ממליצה בחום
בהתחלה באים לאבחון אצל אריאן לב שהיא מתקשרת ידועה והיא מאבחנת את החסימה ומה היה לך בחיים
אחר כל היא מתאמת מטפלות לגוף ולתת מודע- אני הייתי אצל אחת בשם מירי ומטפלת בשם עדי
אני ממליצה על שתיהן בחום!!!
זה המספר שלהם036189091
בהצלחה

לפני הייאוש הסופי לכי לבדוק!

שלום. טיפול מתאים לנושא שהעלית אפשרי עי"י טיפול התנהגותי, הרפייה ודמיון מודרך, EFT, EMDR ושילוב כלשהו של השיטות האלה. תמצאי הסברים במכון מכלול או באינטרנט
בהצלחה

כל הכבוד על היוזמה והרגישות!

האם אתה יכול לדמיין אפשרות לפנות יחד עם ההורים למספר פגישות ייעוץ? יתכן מאד שאיש מקצוע ש"יתרגם" יוכל לסייע ביצירת תקשורת טובה יותר. נסה להרגיש האם זה מרגיש לך רעיון טוב.

לא סתם קיימת האימרה: פער הדורות. ואצלך הפער הזה כפול ומכופל.
רשמת מספר נקודות שדרכן אולי תוכל לשפר את המצב.
כתבת שאבא שלך אוהב לספר על ילדותו, עודד אותו לעשות זאת לעיתים תכופות יותר. יתכן ובמשך הזמן תיווצר לך אפשרות להבין, שלמרות הנוהגים וההשקפות של אז, תמיד ישנם דברים דומים.
הצע לו אולי משחקים משותפים (שח-מט, ששבש, וכו'), או הליכה ביחד, בקיצור, כל דבר שיעודד אותו להיות איתך במצבים נעימים.
נסה לדבר איתו על יחסיו שלו עם הוריו - הסבים שלך. אולי יתברר לך שגם הוא לא נהנה מכך שהם היו סמכותיים כלפיו ודרך כך תוכל להבהיר לו כי זה נכון גם כלפיך, לרצות להיות בוגר ועצמאי.
אני חושבת שהבנת את הכיוון. הדבר החשוב ביותר הוא להבין שאין בכוחך לשנותו. יש בכוחך להתקרב אליו.
לגבי אמך, נסה להראות לה את הפן החיובי של הדברים שהיא בוחרת לראות כשליליים. יתכן וזה יגרום לה לשנות עמדה.
בעצם, מה שאני כותבת כאן, זה לנסות לשנות את דרכי התקשורת בינכם שהיום משובשות.
אשמח אם תשוב לאחר זמן ותיתן תמונת מצב.

הפורום נשמר מלהיות פרסומי, לפיכך לא אוכל להענות כאן. תוכלי לצלצל אלי ואצייד אותך בשמות של מטפלים. ההמלצה לא תהייה, לצערי, מהכרות אישית אלא מיד שניה.תוכלי להשיג אותי ב- טל. 0523908533 או להשאיר הודעה ואחזור אליך.

שלום. כשקראתי את מכתבך באמת שאלתי את עצמי אם מה יש לעשות חוץ מלקבל את התנאים שלו. והאם בעניינים אחרים חוץ מטילים - זה אחרת? יש אנשים שקשה לומר להם משהו שיקשיבו לו. את מניחה שיש דרך חוץ מלשים דברים על השולחן? איך את עצמך מסתדרת עם הגישה "הפולנית" של בעלך?

כבר 15 שנה אני מסתובבת עם התחושה שאין מה לעשות חוץ מ"לשבור את הכלים" ואת זה איני מעוניינת לעשות ולכן, שאלתי היא כיצד אני יכולה ללמוד להתמודד עם התנהגות זאת מבלי שזה ישבור אותי שוב ושוב. ולשאלתך הוא לעולם לא פונה אלי ב"פולניות" אלא רק לילדים. כנראה קשור לכך שבילדות הוריו לא השקיעו בו תשומת לב מרובה (היו עסוקים בריבים וגירושים).

תודה
אירית

שלום לך. כפי הנראה ההשערה שלך היא נכונה: לא ראו אותו [כילד], אז הוא לא רואה את הילדים. זה כנראה לא-מודע וזה אולי ישתנה אם הוא ידע שחשוב לטפל בילד הפנימי שלו..אפשר אולי לקרוא דברים שיכולים לעורר מודעות. תקראי מאמר שלי "כקול קורא במדבר" [תמצאי בגוגל] ותראי אם זה מתאר מצב של הבן זוג שלך. אולי לא. תראי בעצמך. אם כן -אולי תני לו לקרוא.

שלום. תארת בצורה מדוייקת מצב רגשי בו נמצאים רבים באורח החיים של התקופה. יש תשומת לב רבה על התפקוד ועל זה שהכל יהיה בסדר, כלומר מה שקשור בחובה או הרגשת חובה. זהו אורח חיים של STRESS , כשהמערכות הגופניות מגיעות לסחיטה של האנרגיות שנועדו לחיים. עכשיו שגם עשיתם סדר ביחסים - את עדיין מרגישה סוג של דכאון ולחץ בלי שמחת החיים.

שמחת חיים היא כנראה חוויה בלתי מותנית בהישגים או אם אנחנו "בסדר"..הייתי אומר שנחוץ שיוניים באורח החיים - אולי פעילות גופנית [אירובית או אנרגטית, כמו טאי צ'י או צ'י קונג], מרווחי זמן גדולים יותר בין דבר לדבר, להתחבר לפעילות יצירתית כלשהי [כתיבה, דרמה]. מלבד אלה - תחושת הדיכאון יכולה להישאר ברובד האנרגטי בגוף-נפש, ויתכן שיש עדיין סיבות שאת לא משתחררת.

אולי גם לעבור טיפול כלשהו - יכול להיות טיפול באמנות, ויכול להתאים טיפול בשיטת EFT. תוכלי לקרוא באתר מכלול או באינטרנט על השיטה...

חומר למחשבה

שלום לך. הצעה מניסיון שלי: במקום לעבוד על בעיה ממוקדת, אפשר לנסות הקשות על הגוף [בעצמך או ע"י המטפלת] ולראות במה אתה עסוק באותו הזמן, ולדבר על הזה. בדרך זו צריך להמשיך הקשות ברצף למשך זמן של 5-15 ד' בהם את מבטא/משחרר מה שמופיע תוך כדי.
תוך כדי, או בין לבין, מתאים להכנס להרפייה. אפשר לחזור על התהליך עוד סבב..

בהצלחה

שלום לך. יש אנשים מופנמים וביישנים, ואת כנראה אחת מהם. מציע לפנות לטיפול אישי ואם יש קבוצה או סדנה או פסיכודרמה - כדאי לנסות. חושב שביופידבק יכול לעזור. בביופידבק את לומדת לשלוט בתגובה הפנימית ולהרגיע אותה תוך שאת צופה בגרף שעולה או יורד במקביל לרמת החרדה. אם תצטרכי מטפל - אוכל להפנות אותך.

שלום לך. קשה לדעת איזה טכניקה ספיציפית מתאימה לך. הייתי מציע לפנות לפסיכולוג קליני ולספר לו על התופעות שהזכרת כאן. אפשר יהיה להיכנס לעומק לגבי מה שמפעיל את הכאב והחרדה. להבנתי לא משנה כרגע הטכניקה. צריך לעבור טיפול. לגבי מטפל בחיפה - אולי אצליח למצוא לך, אבל אפשר תמיד לשאול אנשים בסביבה שמרגישים בטוחים איתם..בהצלחה

יש לי תחושה שזהו אחר המקרים הרבים בהם "הפוסל - במומו פוסל" או "על ראש הגנב בוער הכובע".....
אני מבינה את התדהמה שלך - אבל חסר במודעות / חוסר כנות עצמית יוצרת כל מיני מצבים הזויים בין אנשים.
כדאי בכלל לשים לב שאנשים מגיבים לעתים מאד קרובות מתוך עולמם הפנימי ולא באמת אלינו...