פורום פסיכולוגיה - יש לך שאלה?

כל החברים שלי עזבו אותי. לאט לאט החיים לקחו כל אחד למקום שלו, ועכשיו זה בר לא מה שהיה פעם. הם התחתנו, אני נשארתי רווק. בשנים הראשונות זה היה בסדר, הם עוד היו חופשיים, אבל מרג שהגיעו הילןדים אצלם, זה נגמר.

אני מוכר בחנות גדם ורע לי בעבודה. השכר לא מספיק לי ואני בחובות. יש לי חברה ואני מרגיש כאילו זה לא זה. הרכב התקלקל לי ותיקון עולה 2000 שקלים. אני במריבה כבר שנה עם שני ההורים שלי.
בקיצור רע לי בחיים מאוד. האם עלי לקחת כדורים שיעודדו אותי?
תודה רבה

שלום אני בן 21 לפני כחמישה חודשים התחלת דיאטה מסיבות שונות ופרטיות ... מאז אני אוכל בין 200-300 קלוריות ביום כשפעם בשבוע יש לי התקף אכילה של 1000 קלוריות... פלוס התעמלות של 4-5 שעות ביום...(גם בלילה)
אני מטר 78 ושוקל 55 קילו..
אבל לא משנה מה אני עושה תמיד נראה לי שיש לי עודף משקל ... .(כי יש לי)אני כבר לא יודע מה לעשותתת

שלום, אני מחפש מטפל באיזור תל אביב, מישהו המתמצא בחרדות, פחד מזוגיות וכו' מכירים מישהו?, סיגל את מטפלת אולי בתל אביב?

הלב שלי שבור לרסיסים, אחרי 3 שנים של אהבה שהייתה קיימת רק בסרטים אני מנסה כבר חודש שלם שאנחנו בנתק לצאת מזה אך ללא הצלחה,הכאב הנפשי גדול עליי,אני על כדורי סרוקסאט וזה גם לא עוזר,אני רוצה להפסיק לנשום לתמיד,הכאב הזה גדול עליי,יותר מידי גדול עליי...

היי
נכנסתי פעם לפורום סקסולוגיה כלשהו וכתבתי את בעייתי וענה לי בחור אחד שגם את מספר הפלאפון שלו פרסם...שמתי לב שאותו בחור עונה בפורום הזה מידי פעם....התקשרתי אליו בשביל לברר מי הבנאדם והוא באמת נשמע לי אחלה בנאדם ואפילו נוצר ביננו כימיה והיה אומר לי שכיף לדבר איתי....הוא שלח לי תמונה שלו שנראית לי סבירה נראה בסדר ואני גם שלחתי לו אבל תמונה שהיתי מאוד מטופחת ומאופרת אך אני אמרתי לו איך אני נראית בדיוק שהשמנתי מאז ומה הפגמים בי לא שקרתי בכלום...בקיצור הבנאדם אמר שהוא רוצה לראות אותי וקצת היתי מהססת ואמרתי לו לא בטוח שאמצא חן בעיניך ואמר לי אני בטוח שאת מפחיתה מערכך את נשמעת לי חמודה העיקר זה הפנימיות וכו....בקיצר יום אחד קבעתי להפגש איתו בעיר שלו,זה לא היה בדיוק לקבוע הוא כבר היה בעבודה והתקשרתי אליו בבוקר בסביבות שעה 10 ואמרתי לו שאנינ רוצה להפגש אותי שאל מתי אגיע אמרתי עוד שעה וחצי בערך והגעתי..הוא אמר לי שינסה להשיג רכב ממישהו כי לא בא לעבודה עם רכב בקיצור חיכיתי לו איזה 3 שעות הוא גם אמר לי שחבל שלא אמרתי לו יום לפני...בקיצור הפלאפון שלו לא היה זמין גם התעצבנתי ונסעתי...אחרי כיומיים ששאלתי אותו באימייל שחיכיתי לו הרבה וזה היה מעצבן הוא אומר לי שהמעסיק שלו צעק עליו שמבזבז זמן ושעכשדיו יש לו המון עומס בעבודה ושבעזרת השם זה יסתדר...גם אמרתי לו שאנמי חושבת שאולי ראה אותי וברח אך כלל לא התייחס לזה אבל בהחלט התנצל מאוד...הוא גם אמר שהפלאפון שלו התקלקל ושולח אותה לתיקון מאז עברו כשבועיים שלחתי לו מייל הוא אומר שעכשיו הוא בשליחות בחו"ל ושאתאזר קצת בסבלנות....הוא בדרגה די בכירה בעבודה אומנם והכרתי אותו לפני כ3 חודשים בלבד אך אני די חושדת שאולי בא למקום זיהה אותי וברח.
מצד שני שנינו נשואים ממש לא התכוונו שתהיה ביננו סוג כלשהו של יחסים אסורים לא רומן לא יחסי מין כלום כול מטרת הפגישה לראות את הבנאדם באמת לדבר קצת וזהו חוצמזה שגם כבר ראה אותי .....וגם לפגישה באתי מאופרת ולבושה יפה...לא יודעת מה לחשוב מה אתם אומרים?

ערב טוב למי שהערב הוא טוב.... ....לי לא...לפחות לא כעת...כשאשן יהיה יותר טוב.לפחות,כשאני ישן ,אני לא מזיק או מקלקל שום דבר...רק נוחר.... וחולם על .....אישתי .....ניחשתם נכון....ממש גאוני הדור...
רגע,אני קצת ( לשון המעטה)מבולבל.
בעצם,כל מה שאני צריך לעשות זה לחשוב על איך בעתיד אני יושב לארוחת ערב עם
אישתי(נכון להיום גרושתי)והילדים? האם עצם המחשבה בלבד "תעצב" את עתידי?. ומה אם היא לא חושבת כך? חשבתם על זה?
אגב,במנטליות היא עדיין אישתי והיכן שהיא גרה שם "הבית" שלי....איתה ועם הילדים...
ובי נשבעתי,לא אשוב ליטול תרופות פסיכיאטריות וגם לא לבית חולים......
זו פשוט בריחה והסתתרות מהאמת.
ה"ניפילה הגדולה" ,כך אומרים לי המומחים....מקורה בצורך לניתוח הלבבי.....אולם,לא אסתיר שטרם גילוי צורך זה מחשבותי עסקו בחזרה אליה,אולם בד בבד עם המחשבות הללו עשיתי,עבדתי ולעיתים אפילו נהניתי..........
כן,"טיפונת" הגיון עוד יש בי ולי....
ואללה,ממש סרט (רב המשכים) אפשר לעשות עליי ועל תלאותיי.ממש טלנובלה
אם הכל (או כמעט) בכוח המחשבה....אז האם חליתי בסרטן (ואז היא הייתה איתי,כמעט "אושפזה "איתי) ורק אני "דפוק" שכמוני אחר כך "בעטתי" בה וב"כד החלב".....מטומטם אחד.
וכעת אני מועמד לניתוח לב(גם בשל החמרת מצב קיים מילדות ואולי כי לקחתי ללב??) .....
בקיצור,האם "הזמנתי" זאת?
ומה קורה אם היא(גרושתי) בכלל לא רוצה והיא בכלל לא בקטעים הרוחניים....כך
היא אמרה לי.מאיפה יש לה ובה את העוצמה הזו?
ואיך אני משתחרר בכלל מהכעסים ומהבושה על עצמי וממני ? בסך הכל,אני יודע כמה
ניסינו ,לרבות פרידות לתקופת קצרות יותר וארוכות יותר ובכל זאת לא הצלחנו להישאר ביחד.
תת מודע- אנא עארף?ייתכן שגם אני רציתי בזאת? אבל,רגע,הייתי אז בהשפעת תרופות פסיכיאטריות....ומה היה "חלקן" ?
.
ולמה אני כועס עליה ? מותר לי? ומקנא לה ובה? וחושב עם מי היא יוצאת ואולי היא שוכבת עם מישהו?
ואולי היא תתאהב ותחייה עם מישהו אחר? \ב כבר ממש יהיה "גדול" עליי? שמישהו וזה לא אני ששוכב איתה ומנשק אותה וכו' וכו'.... ואני ורק אני אשם שזה קרה והזהירו אותי ולא שמתי על אף אחד....
נכון,לכל פעולה בחיינו יש מחיר אבל למה "כזה" מחיר ? אי אפשר לקבל "הנחה"? קיזוז על התנהגות טובה?
וכן,כולם אמרו לי .....: אם תמשיך להתנהג כך,היא תעזוב אותך ....
ולא האמנתי שזה יקרה....
למה????
מה חטאתי?
למה לא הקשבתי?
וכן,גם היום אני לא מקשיב....חת'כת עקשן
ולמה היא לא יכולה להבין שלא הייתי לגמרי בצלילות מירבית כשעשיתי זאת....
אוי,כמה שאני מתבייש בעצמי וכועס על עצמי.....
נו,בטח קיבלתי כעת עונש.....מה,לא מספיק הסרטן והדיכאון? נוסיף לו גם קצת מחלות לב.....יהיה מעניין....חחחחח
למה אני מצפה ממנה שתראה שאם כעת אני בסדר,או אז הגיעה השעה לשוב לחיות יחד?
והאם בכלל יש טעם ליצירת קשרים עם נשים? כל מה שאני מחפש ,אם להיות כן ואמיתי זה פורקן רגעי ותו

לבעלי יש הפרעות נפשיות אני בטוחה!
הוא בן אדם מאוד קיצוני רואה הכל בשחור ולבן (ועוד גאה בזה) אין אצלו אפור אין אצלו אמצע הכל דרמתי וקיצוני.
גם בחיים הוא יכול להיות האבא והבעל הכי טובים בעולם לעזור לנקות לבשל. ואז פתאום הוא חוטף התקפת עצבים וקריזה לא נורמלית משהו קטן קורה . וזה כמו טריגר להר הגעש שיתפרץ.
לדוגמא: לפני שלושה ימים היה לנו מריבה קטנה . הוא נתן לילד מכה ביד לשם חינוך. ואני צעקתי עליו שלא יגע בילד. (גם לא לשם חינוך לא רוצה שום הרמת יד) הוא התעצבן מזה שצעקתי עליו ליד הילד. ופתאום הטרוף שלו יצא הוא התחיל לצעוק עלי בצעקות נוראיות קללות ובניבולי פה.זרק רהיטים על הרצפה ובעל בדלת. עלי לציין כשהוא במצב כזה המבט שלו משתנה . זה לא אותו מבט. יש לו מבט מטורף בעינים מפחיד מאוד.
לא מפריע לו שהילדים הקטנים רואים הכל. בכלל במצב כזה לא אכפת לו כלום ומאף אחד (הוא כבר יצא פעם החוצה בקריזה וצעק ברחוב תוך שהוא שובר והופך מזגנים שהיו מחוברים לקירות של שכנים. אי אפשר היה לעצור אותו.. גם לא איומי משטרה מהשכנים.)
כשהוא נמצא במצב כזה לוקח לו זמן לצאת מזה. עכשיו כבר יומיים שהוא עצבני .אתמול הוא צעק עלי שאקח את הילדים ואעזוב את הבית. צעק עלי שאני לא אשתו והילדים לו שלו וכו.
הוא גם החליט מלפני יומים שהוא מחליט במסע "הרס עצמי"(כך הוא קורה לזה) הוא לא אוכל ולא שותה כלום (חוץ מויסקי וסגריות) הוא אמר שימשיך כך עד שימות " והוא יודע מה הוא עושה.."
אתמול כחלק מההרס עצמי הוא החליט שהוא ישן על הספה עם הבגדים והנעלים מתכסה רק במעיל. שניסתי להגיד לו שילך לחדר הוא צעק עלי וקילל אותו. כיסתי אותו בשמיכה לפחות..אבל הוא זרק אותה
אני לא מבינה את הטרוף הזה. לא מבינה מה הקצוניות הזו? למה הוא מגיב כך לויכוח טפשי? למה הוא לא נרגע?
כל המצב הזה כבר מתחיל לשגע אותי. לא יודעת מה לחשוב. לא יודעת מה לעשות? אמרו לי כבר לקחת את הילדים ולעזוב
אבל מה איתו?
אני מפחדת שזה רק ירע את המצב שלו.
הטרוף הזה מפחיד ומבלבל אותי מאוד . איך מתיחסים לבן אדם כזה ?
מה עלי לעשות כדי להוציא אותו מהקצוניות והחפון הזה?
אני צריכה לשמור על שפיותי יש לי ילדים. אבל כל זה ממש משגע אותי
אם תוכלו להאיר את עיני למה שקורה כאן אודה לכם מאוד

שלום,

כיום משרד הביטחון מפעיל עלי לחץ שאראה פסיכיאטר בתדירות גבוהה מדי לטעמי (ופחות הם אינם מסכימים).

זה קשה לי מאוד בעיקר מפני ש אני "רואה טיפול" (או חלקים משמעותיים ממנו, לכל הפחות).

יש עצה?

ד"ש לרונן דוד חברי היקר,
צביאל

שלום, מצב הרוח שלי משתנה כל הזמן, מצחוק לכעס ולבכי. בימים האחרונים אני מוציאה קיטור על כל מי שנמצא בסביבה ורק לאחר מכן מפרשת את הסיטואציה ורואה שאני לא הייתי בסדר ואני פגיע המדי. מצבי הרוח שלי הולכים ומחריפים ואני לא יודעת מה לעשות

חברתי הטובה ביותר סובלת מזה שנתיים מהתעללות נפשים מצד בן זוגה.
היא בחורה אינטלגנטית ומבינה שזהו המצב, ובכל זאת, לאחר כל פרידה ממנו היא נופלת בפח שוב ושוב וחוזרת אליו (אוהבת אותו, מרחמת עליו).
אני תומכת בה הרבה, אך לדעתי היא צריכה עזרה מקצועית ואינטנסיבית.
ניסיתי למצוא לה באטינטרנט קבוצת תמיכה ללא הצלחה.
האם ידוע למישהו על קבוצת תמיכה להתעללות נפשית באיזור נס-ציונה רחובות והסביבה?
או אולי לקבוצת תמיכה להעצמה או משהו דומה?

מודה לכם מראש
חברה שלה

שלום,אני גרוש בן 39 ולי חברה כמעט שנ ה,בת גילי,גרושה +1.היכרנו,היה נחמד,המשכנו,אחרי חודשיים לערך הבנתי ממנה שלאחר 15 שנות נישואין קשים ביותר,החליטה שהיא רוצה להתגרש ומשהחליטה כך גם התחילה לצאת לבלות ואף הכירה מישהוא שאיתו יצאה שנה וחצי(כל זה בהליך הגירושין),היה בלאגן שלם בעלה תפס אותם בעזרת בלשים,בבית משפט היתה בושה גדולה,שללו ממנה את המזונות,ובחלוקת רכוש גם הוא קיבל 75% ועם הילד הוא היה מוכן להתפשר על משמורת משותפת,היה לי לא קל עם זה כי אומרים פעם בוגדת תמיד בוגדת,אבל התגברתי על העניין(עם לא מעט כאבי בטן),לפני חצי שנה,באחד הלילות שהייתי בביתה בעודי מתכונן להיכנס למיטה,מבצבת אריזת קונדום(רק האריזה)לצד השידה,היית בשוק(אנחנו לא.....),היא נכנסה ללחץ ואמרה שזה לא שייך לה,בכתה,היה בלאגן שלם,שרובו אני הייתי בהלם ולא דיברתי מרוב יובש בפה,איכשהו התגברתי על זה ואל תשאלו אותי איך אני בעצי לא יודע(כנראה האהבה.....).חודש לאחר מכן בעודנו מכינים בביתה ארוחת ערב,אני בא להוציא איזה כלי הגשה ומחפש בארונות מטבח,באחד הארונות הגבוהים ראיתי כלי מתאים,כשאני מושך אותו החוצה נופלים.....3 קונדומים שלמים צמודים על אריזתם.....שוק,הלם,בכי,לא שלי,מה פתאום,בקיצור אחרי שבועיים בלאגן היא הצליחה לשכנע אותי שמישהו כנראה עושה לה בכוונה(הגרוש שלה),באותה תקופה הייתי תקיף מאוד(גבר כזה.....)תיחקרתי אותה וגיליתי (לא רק על ידה.....)שבמהלך הנישואין שלה היו לה "מעידות"(ברבים),היא התוודתה על שניים,אני גיליתי 4 דרך מקורבות שלה.היא נשבעה לי שהיו לה "רק" 2 וזה בגלל שבעלה היה נורא וגם סקס לא היה כמעט בכלל בקיצור ממש כלא עם עבודות פרך.
המשכנו הלאה(האהבה אתם יודעים....),לפני שבוע אותו סיפור,ליד הפח של המקלחת הפח הקטן הזה אני רואה אריזה של קונדום,מחפש בפח מוצא עוד אחד,לא מצאתי את התכולה,מה שסביר שמורידים בשרותים(כן מניסיון גם אני פעם השתמשתי),שוב חזר הסיפור,לה לה לה לה לה.
הפעם נשברתי,היא הפעם היתה יצירתית אמרה שאולי העוזרת שלה עושה סקס בזמן שהיא מנקה,הודעתי לה שהגרוש והעוזרת וכולם לא מעניינים אותי,שלום.
עברו כמה ימים והיא מתקשרת ואומרת לי:"אתה חיפשת סיבה לעזוב אותי,אולי בכלל אתה שמת את הקונדומים אצלי בבית,אם לא התאים לך היית אומר פשוט".
אני לא מבין,זו טכניקה כזו?לעשות הפוך על הפוך?או שאני פשוט אידיוט בן 39 שלא למד דבר וחצי דבר בחייו?

אני ממש בדיכאון שאני רווקה זקנה בת 35. אני בטוחה שכולם מרחמים עלי במיוחד לאור העובדה שאני ניראית ממש טוב ומקבלת מחמאות על עצמי גם על האישיות ובטח חושבים שאני דפוקה אם עד עכשיו אף גבר לא רצה להתחתן איתי. איך אמשיך לחיות עם העובדה שאני ממש ברגשי נחיתות בגלל זה? לא בא לי לעבוד כל כך כי אני יודעת שבמקומות עבודה ירחמו עלי כי בכל מקום שעבדתי כולן נשואות ועוד צעירות וכל היום דיברו על הבעל והילדים ורק אני מסכנה שאין לי על מי לדבר. בא לי להתאבד כדאי לי?

היי,
נוצר לנו בקרב המשפחה חשש שאמא שלי פתחה לאחרונה סוג כלשהו של דיפרסיה, אשמח אם מישהו יכול לעזור לי אם יש לנו בכלל ממה לחשוש ואם כן כיצד להתמודד ולטפל בבעיה?
ראשית כל יש לציין כי עברו עליה חיים קשים, היא ילידה לשני הורים ניצולי שואה ובמשך חייה התאלמנה פעמיים ואף שכלה את בנה הבכור.
ועכשיו אני הבת הקטנה שנשארה בבית גדלתי ואני גם מתחילה להתרחק מהבית, והיא מגיבה לזה רע.
היא בנאדם שבעסקים מאוד חדה ושנונה ואילו ביחיסים שלה עם הקרובים היא מאוד הפכפכה ולא הגיונית.
היא מאוד אוהבת לצאת ולהנות וכבר מזה תקופה שהיא קובעת לה תוכניות וכל פעם מבריזה ברגע האחרון. היא אישה מאוד עצאמית ואילו לאחרונה פתחה חשש לנסוע הרחק מאיזור הבית לבדה.
כל נושא לא רלוונטי במשפחה היא מקדישה לו המון משמעות ולוקחת הרבה דברים ללב.
התגובות שלה מוגזמות דבר שמשפיע על כולנו. כל אחד בנפרד מנסה לדבר איתה שתלך לטיפול פסיכיאטרי ותטפל בעצמה על מנת שתוכל לשוב ולהנות מהחיים אך היא מסרב בכל תוקף, אף על פי שבעבר הייתה בטיפול פסיכולוגי במשך מספר שנים.
תהינו כיצד נוכל לטפל בבעיה זו, בתקווה שמי שמגזים אלו אנחנו ולא היא.
אשמח אם מישהו מקצועי או שחווה מקרה דומה יוכל לעזור לי כיצד להתמודד עם המקרה
תודה

ומרגישה עם זה מצוין. האמת, אני רוצה פחות להיתמך, ויותר לתמוך. אני רוצה לומר לכולם - זה קשה, אבל ברגע שמשלימים עם זה שנעשתה טעות, אפשר להמשיך בחיים, בטח ובטח אם זה כמו אצלנו, כשאין ילדים לריב עליהם.


האמת? הבנזונה לא היה שווה שלוש דקות מהזמן שהקדשתי לו. 4 שנים ביחד, פחות משנה נשואים, אבל לא נורא. העיקר שהתעוררתי בזמן...יחי החופש החדש