פורום פסיכולוגיה - יש לך שאלה?

שלום סיגלית
זה באמת מצב מאד קשה לגלות שהבית שלך הפך לפתע פגיע
הלחץ שלך מובן כי אכן יש מקור סכנה
אולם הלחץ משתלט עלינו ודוחק כל תחושה אחרת או היגיון
כן כדאי לברר היכן יש מקלט קרוב, או הכי קרוב שיש
כדאי לברר היכן כדאי להסתתר אם אינך מספיקה להגיע למקלט
בכל מקרה, כדאי גם לבדוק את העובדות
האם יש פגיעות בנפש
האם ברכוש
האם ביתך באזור "חם" או לא
כדאי לאוורר את הרגשות ולחלוק אותן עם הקרובים לך
כדאי לזכור לנשום (ואני לא אומרת בצחוק) - נשימה איטית מאד מרגיעה
כדאי לשתות כוס מים
ולהשתדל להיות בחברה מרגיעה ולא כזו שתוסיף ללחץ שלך

מקוה שהשקט יחזור לבתיכם! ובמהרה!!
בברכה
סיגל לוי

שלום רינה
נראה שאת מתאבלת על גופך
על הבריאות שנעלמה
כואבת את בעייתך הרפואית
צריך לראות אם זהו שלב בקבלה של הבעיה
שמתוכו יבואו טיפול והתמודדות
אם את רואה שזה משתלט עליך ואת לא שולטת בכך
אולי תשקלי עזרה מקצועית

בכל דבר בחיים חשובה הפרופורציה
עבורך הדלקת הזו היא כל העולם
אבל ממרחק אפשר לראות שיש עוד דברים בחייך
בעל, ילדים וכו'...
נסי לראות מה יש בחייך ולא רק מה נגזל ממך
מקוה שעזרתי לך
בברכה
סיגל לוי

אתה צריך לפנות לעובד סוציאלי, אפשר במסגרת בית החולים בו היה מאושפז.
המטרה היא להעבירו לדיור מוגן, כי ברור שכנראה לא יוכל להמשיך להתגורר איתכם בבית כי הריי הוא עושה לכם את המוות.

כנראה שהפתרון הוא הוסטל המתאים למצבו.
פנו לעובד סוציאלי אפשר דרך מחלקת הרווחה באזור מגוריכם...

בהצלחה !!!

נא לפנות לקופת החולים או למחלקה לבריאות הנפש באזור מגורייך לשם קבלת טיפול נפשי...

זה נישמע כה פשוט אך שוב תוקף אותי פחד , או יותר נכון מצב רוח נינוח שמשכיח ממני את הרגעים הנוראים. איך הגעתי למצב הזה?

כבר על זה את ראויה לשבח. ייתכן ואין לך איזו הפרעה נפשית, אלא מצב שהבאת מבית ההורים, או מלחצים בחיים בכלל. בקופת חולים יוכלו להתאים לך תומכת או תומך.

להתנהג ביעילות ונכון עם הילדים.

יש ערים שיש להם שירותי בריאות נפש
ושם הטיפול הוא לעיתים חינם ולעיתים מסובסד
כדאי לברר
בהצלחה
סיגל לוי

תודה על הבנתך ותמיכתך, לא נין לתאר את ההערכה שלי כלפי אנשים כמוך שנותנים עצה ועזרה!

שלום יאיר
כדאי לך לבדוק עם עצהך עד כמה זה באמת מפריע לך
האם אתה חש לחץ או היסטריה עם כל דבר שמתלכלך
כמה זמן אתה מקדיש לנקיונות
האם זה משתלט עליך, העיסוק בניקיון
האם זה עוזר אם אתה מרגיע את עצמך ש"זה רק לכלוך ולא קרה כלום"
לפי התשובות לשאלות האלה תוכל לשפוט האם אתה פשוט אוהב ניקיון, או שזה יותר מזה, כלומר שהרצון לניקיון משתלט על איזורים בחייך ואתה מקדיש לו כנראה יותר מן הראוי
מקוה שעזרתי
סיגל לוי

לא נראה לי שזה המקום להומור על חשבון מישהו אחר! גם אם לא זו הייתה כוונתך, תגובתך משתמעת כפגיעה! אדם פונה עם בעיה לא כדי שיעשו ממנה צחוק! לתשומת לבך!

שלום לך
בכולנו יש יצר תוקפני
והרגשות האלה מתעוררים בפעם זו או אחרת

אתה צודק שכדאי להיות מודעים להם
ולא לתת להם רק להשתלח החוצה בכל מצב
אלא לבחור מה לבטא, מתי , מול מי והאם זה יתרום או יזיק

אם אתה מודע לכך אולי זה צעד ראשון בשליטה מסוימת על רגשות אלה
ולא לתת רק להם למשול בך

בהצלחה באתגר הקשה
וחג אורים שמח
סיגל לוי

שלום לך
נשמע שמאורעות חיים מורכבים הותירו אותך רגישה
האם את צריכה טיפול או לא זה עניין מאד אישי
יש אנשים שמתגברים על מקומות קשים מאד ללא תמיכה מקצועית
ויש כאלה שמעדיפים עזרה שכזו גם על משברים יותר פעוטים
מה שבטוח, כדאי לך להעזר בתמיכה סביבך, חברים, משפחה וכל מי שאת מעריכה בתקופות קשות
הרבה כוח
וחג אורים שמח
סיגל לוי

ראשית אני מודה על תגובתך, הקושי שלי הוא בביטוי הרגשות כלפי אנשים קרובים בגלל פחד להישמע מוזר או אובססיבי או גם פחד שלא יבינו את עומק הבעיה וישתמשו בביטוי הנפוץ שהכל יהיה בסד וכו'. בתקופה אחרונה העדפתי לא להיות בקשר עם חברה קרובה בגלל שאיני רואה אדם מתאים להתייעץ איתו כמובן לכל אחד ואחת הבעיות והחיים שלו ולא נעים לי להפיל את הסיפור על מישהו שפשוט יחשוב "טוב החיים שלה היו קשים, אבל מה לעשות, קורה", ופשוט לא יתייחס.אמנם התגברתי לבד על אונס, על מצב משפחתי קשה על חוסר תמיכה מצד אמי על חוסר תמיכה וחוסר מבוגר שיטיל עליי גבולות, אמי פרודה ופרנסה אותנו לבד, עבדה במשמרות לילה של 14 שעות ולא נמצאה בבית בעת הצורך, והפיכתי לעצמאית ומפרנסת את עצמי בגיל 15, אבל אני מרגישה שזה פשוט שקע לעומק הנשמה ולוחץ לפעמים כאשר עולים זיכרונות כאלה. איני מסוגלת להתגבר על חוסר בטחון עצמי ולפעמים גם על זיכרונות, הפחד שלי הוא שזה אולי מתבטא ביחסי אנוש שלי מבלי שאני מודעת לכך וגורם לחסימה כלשהיא או ביטוי בזוגיות שהוא לא נורמטיבי. גורם חוסר הערכה עצמית בסיטואציות שונות, אמנם אני מלאת שמחת חיים רוב הזמן ומשתלבת בעבודה אבל לפעמים יש לי הרגשה שאנשים חושבים עליי מחשבות לא נעימות של לא חברותית או לא מסוגלת לקשור יחסים בין אישיים. שקלתי פעמים רבות לפנות לעזרה דרך קופת חולים כי גיליתי שטיפול כזה מאוד יקר, אבל דרך קופות החולים המחיר הוא לא בהרבה יותר זול ולא ממש פרטי באופן מלא אלא כרוך בהתערבות רופא משפחה ופנייה לרופאה ציבורי. אזרתי המון עומץ כדי להיפתח באתר ולשאול את דעת ציבור, האמת זה עוזר להתבטא אפילו בכתב, ואני מודה מקרב לב על כל תגובה או עצה, כמו כן אני מביע הערכה רבה לאנשים שיודעים להבין, לא לשפוט, ולתת מילה נכונה וטובה.

אם אני קוראת מבין השורות נראה לי שאת כן היית רוצה לעצמך מקום טיפולי
כזה שאפשר לעבד בו דברים יותר לעומק
שאפשר לומר הכל
ולא ישפטו אותך
נראה שבמהלך החיים צברת הרבה
ואולי את חשה שהגיע הזמן "להציץ אל תוך השק ולפרוק מטען מכביד"

את נשמעת לי מאד בשלה לתהליך
מקוה שתמצאי את הכתובת הנכונה לך
בהצלחה
סיגל לוי

בתוך עצמך קצת אגרסיה כלפי הבחור שפגע בך (התגלה כמכוער , רע לב) וגם כלפי הבחורות - זו הדכאונית בעבודה, והחברה שתמכת בה ובזבזת עליה אנרגיה נפשית. לומר לעצמך: הדכאונית - מי היא? מה היא מבלבלת לי את המוח? ולהתרחק ממנה. החברה - מה אני, עובדת סוציאלית בשכר ? שתתמודד עם הבעיות שלה בעצמה, לכל אחד יש בעיות. מה היא זורקת עלי את ה"קישקעס" שלה כל הזמן. ואל נא תחשבי שזו התנהגות לא נאותה מצדך.פשוט - את צריכה להגן על עצמך, ומגיע לך לשמור על עצמך. עובדה שכשחשפת את עצמך יותר מדי, נפגעת מאד.

שלום לך
בחיים יש תקופות שונות, מעברים שונים, משברים
יש תנודות
לעיתים הגל מרים אותנו למעלה ולעיתים אנחנו מוטחים למטה
זו אולי הייתה התחושה אחרי הפרידה
אין זה אומר שהפכת להיות אדם אחר
אלא שהתמודדות קשה
אולי כמה תקוות או ציפיות התנפצו ביחד עם הפרידה
נסי להקיף את עצמך באנשים תומכים
כמו שאת היית עבור אחרים בתקופה שהיה להם קשה
וסבלנות כמובן
זכרי שמכל משבר יש משהו לקחת
חשבי מה למדת מתוך הפרידה הזו ותוכלי לקחת הלאה
יש פתגם שאומר "אם קשה, סימן שאתה בעלייה..."
מקוה שתמצאי את הדרך לחוש כך
בברכת חג שמח
סיגל לוי

רציתי לכתוב על זה בכל מקרה - אתה הוא האוייב הכי גדול של עצמך. כל מחשבה רעה כל ניצוץ כל ארוע שגורם לך להרגיש רע - זו תוצאה של היתקלות עם האוייב הכי גרוע שלך - אתה עצמך. כל הטוב הוא אצלך כל הרע הוא אצלך הכל זה אתה ושום דבר זה לא אנשים אחרים. כל איש שעושה לך רע זה בעצם אתה עצמך שמאפשר לעצמך להיפגע ולוקח את הדברים הרעים מאנשים. הרע תמיד קורץ ומחכה וקל להתנחם באש המלכדת שלו. הבעייה היא אצלך אבל הפתרון נמצא רק אצלך

שלום יוסי
עובדה שיש מה לעשות - הנה, אתה עשית שינוי
גם אם משתדלים, אנחנו לא שולטים בכל המחשבות שלנו, ולעיתים יש גם כאלה פחות נעימות
כדאי לזכור שזו רק מחשבה
ושמחשבות יכולות להשתנות
כדאי לעשות לדברים שמזינים מחשבות חיוביות
כמו לעסוק בדברים שאתה אוהב
להיות בחברת אנשים שמרוממים אותך וכו'
ואם יש יום רע, חשוב תמיד לזכור
שמחר הוא היום הראשון של שארית חייך...
חג שמח
סיגל לוי

שלום מרי
סליחה על העיכוב בתגובה...
מצד אחד, ברור שדרישותיו אינן תמיד הגיוניות, אי אפשר תמיד להענות להן והוא מבחינתו רואה (כפי שכתבת, כמו ילד קטן) את הצרכים שלו ולא את התמונה כולה
מצד שני, זה אבא...
כל אחד מגיב אחרת למצב שכזה, בהתאם לאישיותו, לקשר שיש או שהיה לו עם אבא, לרגשות אכפתיות, לרגשות אשם וכו'
אני חושבת שאין פה נכון או לא נכון.
אף שזה קשה, נסו לכבד אותו, ואת רצונותיו אם זה אפשרי
אם לא, נסו להסביר לו מדוע אינכם יכולים להענות לבקשתו
ייתכן שלא יבין זאת, ואולי כן
התייעצו וקבלו תמיכה האחד מן השני, כי כולכם מתמודדים עם הקושי שבמצבו
הרבה כוח...
וחג שמח
סיגל לוי

יש תקופות של מעלה ותקופות של מטה.

חשוב להכיר את עצמנו, ולא להאיץ במקום שרוצים קצת חופש.

הגוף זקוק לפעמים (ובתוכו הנפש) לקצת חופשה מכל המצב.
תני לזמן לעשות את שלו, עם הזמן תראי ותמצאי דברים שיעניינו אותך, את יכולה במקביל לחפש מה מעניין אותך וללכת בעקבותם, בלי לחץ ובזמן שלך...

חג שמח !!!

בתכל'ס, אנחנו לא מתאימים. מאחלת לך למצוא את הנפש התאומה.

יש לי הרגשה שכולך מלאה בפחדים! ואולי בכלל את מתחזה בפורום!

כל דבר שאת מקבלת ממישהו אחר, את הופכת אותו לשלך. זה מחשבה רגעית.. זה יעבור כל תוכן שאת מקבלת, את חווה אותו דרך החוויה האישית שלך.. לא משנה מאיזה מקור הוא הגיע. אני מכיר את ההרגשה הזאת של כאילו לחוות חוויות של אנשים אחרים דרך עצמי.. ההרגשה שהמחשבות שלי הן לא שלי.. אבל זה בגדר הרגשה לפעמים זה לא שולט עלי בצורה כזאת.

אין לי חשק לעסוק בכלום. לא לנגן (יש לי כלי נגינה) לא לפסל (יש לי קצת חומר, מה שנקרא פעם חימר, וכבר ידוע לי שיש לי נטיה וכנראה כשרון) לא לכתוב (תרגמתי וכתבתי שירה) וגם לא לצפות בתקליטורי DVD שלי עם האופרות והסרטים.). ברור שאינני "אוטיסטית", לא מישהי שמתעסקת באיזה עיסוק לבדה ולא איכפת מאנשים. אבל יש גבול: לי בכלל לא מתחשק לעסוק בכלום בלי חוויות מאנשים. מישהו- מישהי מכיר -מכירה את הענין הזה? אגב: התגובה במוטקה לא עולה. אני נאלצת להכנס דרך אתר beok . יש עוד מישהו שזה קורה אצלו?

תנסה בכל זאת להצטרף לקבוצת תמיכה באזור מגורייך, קבוצה כזו יכולה לעזור המון !!!,

חוץ מזה אני ממליץ לך לבדוק את האפשרות לפנות לטיפול פסיכוטראפי, כאשר המטרות נקבעות איתך במשותף, הן ברורות וברור גם לך וגם למטפל מה מטרת הטיפול...

בהצלחה וחג שמח !!!

לא יודע אם יש לי כוח לעוד כאלה יש לי מספיק הערכה לזמן הפנוי שלי וכיף לי לעשות בו דברים אחרים אני פתוח להצעות קונקרטיות אולי לא של טיפול פסיכולוגי כי יש לי רוויה מהזנות הזאת אבל קבוצות אולי כן אני יודע שמה שאני מרגיש היא בעייה שיותר קשורה לאינטראקציות שלי עם אנשים מאשר לבעיות עם עצמי עם המהות שלי אני כבר בדרכי השלמה כלשהן על צדדיה החיוביים והשליליים הנה עשיתי לעצמי טיפול של 45 דקות ואפילו אני לא צריך לבהות בפנים מחייכות שאומרות לי הזמן נגמר והרווחתי עלייך כמה מאות. צד חיובי. אני חיובי.

המכתב שלך עשה לי מאד עצוב. זה מאד קשה ורע שאבא מרביץ לבן שלו ושאמא לא היתה מסוגלת לשמור עליך.
אבל עכשיו אתה יותר מבוגר . והגיע הזמן שתיתן לעצמך התחלה חדשה וטובה יותר. תבנה חיים משלך.
הדבר החשוב הוא שזה אפשרי, גם אם הלכת לאיבוד וגם אם אתה מאד סובל, אני אומרת לך שאפשר לשנות. אתה בכלל לא משוגע להיפך, אתה נשמע לי אמיץ וסובל ומחפש דרך להציל את עצמך.
כתוב לי לגבי הצבא. מה תוכניות שלך? איפה תשרת? צריך לחשוב, אולי יחד אם תמשיך לכתוב לי, איך לעזור לך לתכנן ולבנות את החיים שלך מחדש וטוב יותר.
מחכה למכתב ממך
דניאלה

אני כבר כמה חודשים בתהליך לחזור לצבא ביקשו ממני חוות דעת אמרו לי עושים את זה בקופת חולים הלכתי ואמרו לי שלא בדקתי בעוד מקומות ואני לא יודע איפה אני יכול לעשות חוץ מפרטי אבל אני לא יכול כי המצב הכלכלי שלי לא מאפשר אני גם מחפש עבודה בנתיים אבל ללא הצלחה ואין מישהו שאני יכול לפנות שיעזור לי. אם אני יחזור לצבא אני יראה להם שאני רציני ועשיתי טעות שהשתחררתי ואני מתקוון להיות הכי טוב ואפילו רוצה לחזור להיות לוחם.

מאד חשוב שאתה מזהה את הסיבה שגורמת לך לדכדוך ושאתה רוצה לטפל בעצמך. אתה צודק כשאתה מרגיש שאתה זקוק לשיחות ולכן כדאי שתפנה למטפל/פסיכולוג שמטפל דרך שיחות ונותן מקום וזמן להבין את מה שמרחש בנפשך. רבים המטפלים שבאים מהאסכולה הזו וכאשר תפנה למישהו כדאי שתשאל, אפילו בטלפון ותגיד למה אתה מצפה.
דניאלה.