פורום פסיכולוגיה - יש לך שאלה?

אני מתמודד עם מצב בעייתי.
אני כבן 44 גרוש אב לשני ילדים,לי היתה חברה בת גילי רופאה במקצועה,היינו יחד שנה במערכת יחסים מורכבת מאוד עם המון בעיות שחלקן אובייקטיביות אך חלקן לא ממש וגם לא ברורות.
בחודשים האחרונים של הקשר הבנתי שכנראה הדברים לא ילכו לכיוון טוב ורצוי ומספר פעמים רציתי להביא את הקשר לסיומו,ובכל פעם היא הצליחה לשכנע אותי לנסות ולהמשיך,בעיקר עם המון דמעות ומצב רוח קיצוני של דיכאון מצידה,לא יודע אם הרצון לנסות גרם לי להמשיך כל פעם מחדש או תחושת האחריות כלפיה שכן היא היתה נתונה במצב לא טוב במיוחד לאחר גרושיה,בעיקר כלכלית,אני אדם אמיד וסייעתי לה די הרבה לא רק במובן הכספי(גם) גם במישורים אחרים.
בחודשיים האחרונים לקשר החלו אצלי אילו בעיות בלב,התחיל מלחץ דם גבוה מאוד,לאחר מכן בדיקות בלי סוף ומצבי רק החמיר,כמו גם הקשר שלנו,ביום בו נפרדנו בדיוק הגיעה התשובה האחרונה של הבדיקות שבעצם הראתה בעיה קשה בלב שהינני בעצם היום מועמד להשתלת לב.
גם בזמן הזה שבעצם עמדנו פני הפרידה,וזו היתה יוזמתי,המשיכו המריבות בלי סוף,כשהיא רבה יש לה פה נוראי,וביקשתי ממנה להפסיק עם זה כי גם כך לא קל לי עכשיו,אך זה המשיך,והבנתי מהכרותי איתה שרק שלום ופיוס ירגיעו אותה,זה גם מה שהיא אמרה,וכך היצעתי לה,ולהפתעתי היא סרבה,ואף אמרה אתה לא קיים בשבילי יותר,אני אפילו לא זוכרת אותך.
אולי נפגעתי כי הייתי נתון באותם רגעים במצב עדין ורגיש ובסערה עם עצמי,היום חודשיים אחרי הפרידה,אומנם במצב בריאותי לא טוב,אך רגוע יותר כשאני חושב על זה אני מרגיש חלחלה כלפיה,אני מרגיש אפילו שנאה,אני לא רגיל לשנוא אנשים,ומציקה לי ההרגשה הזו שנטועה בי כלפיה.
רציתי לשתף ואם אפשר לקבל תגובות על כך-ההרגשה מאוד מציקה לי.

אני בת 22,אני מרגישה כל כך לבד...
אני לא מסוגלת לעבוד, אני מרגישה שהחופש שלי נלקח, לתת 8 שעות ביום מהזמן שלי, 8 שעות שעוברות לי כמו נצח וזה אל משנה אם אני אהיה מוכרת בחנות בגדים או טלמרקטינג, אני מרגישה שאני לא ממצה את עצמי, יש לי חבר שנה וחצי ואנחנו במשך ה8 החודשים האחרונים לא מפסיקים לריב כל יום, ואני מעריפה עליו אהבה ובטחון לו הוא זקוק והוא לא משקיע בי, עם זאת אני אוהב תאותו ואני מנסה תמיד להבין אותו, פשוט כל כך קשה לי לראו תאת עצמי בלעדיו, אחרי שנה וחצי של חיים משותפים יחד, הוא יכול לשבת עם המחשב כל היום ולא להתייחס אליי, ויש ימים שהוא כל כך אוהב אותי, אבל קשה לי מאוד ככה.אני מרגישה לא מוצלחת, אני לא עובדת לא לומדת, מערכת היחסים שיש לי לא מספיקה לי, אבל אני גם מפחדת להיות לבד.אני רוצה חבר טוב שיקשיב לי, שיאהב אותי, שיתמוך בי שיעזור לי. למה נאי לא מסוגלת לעבוד? הרי אני בחיים לא יכולה להצליח בחיים אם אני לא עובדת, למה אני מרגישהשזה כמו כלא? הצבא היה לי אותו הדבר, הרגשתי גם כמו כלא ולכן יצאתי אחרי חצי שנה של גיהנום. מסגרת של לימודים אני מאוד מאוד אוהבת.אני רוצה אהבה ,אני רוצה להצליח, אני רוצה להיות משהוא...ואני לא

רונן, שלום רב. אמש, מישהו או מישהי החליט לעשות ממני צחוק, כנראה משועמם בחיים, השתמש בשמי ובאיימל שלי ושאל אותך, שאלה בשפת גוף שפניתי לפורום אחר והעתיק חלק מהשאלה שכתבתי בעצם לפורום אחר והמציא תשובות וכתב לך כאילו אני כתבתי. אני רואה זאת בחומרה רבה, פניתי למנהל הפורום, הוא הבהיר לי מה לעשות. יש חברה לייצים שכנראה מתוסבכים ומשעמם להם בחיים. אם אצטרך לפנות אליך לא אהסס , אך על השאלה של מקרה מוזר שקרה לי כלל וכל לא פניתי אליך בשאלה, כי לא מצאתי לנכון לשאול או לשתף אותך , לא שאני פוסלת אותך חלילה, אך זה חמור מאד שמישהו משתמש בשמי , באיימל שלי, רמאות אחת גדולה. המקרה סודר, הטעות שלי שבעבר הרחוק מסרתי איימל פרטי שלי ומאז קרה כמה פעמים שהשתמשו בו בפורומים שונים. המנהל סידר את העניין ומקווה שזה לא יחזורו לסורו. מצטערת למי שהטריד אותך לשווא. ויפה שאתה עוזר לאנשים בפורום. יישר כח לך. יום טוב.

נכון שאת כאן ונכון שאת מנשקת
ונכון את רוצה לאהוב
את אפילו יפה עצובה וכואבת
ואולי יש בך הכל
נכון את קרובה ונכון שאת מתרגשת
וגם יש לך מקום בשבילי
את אפילו יפה וכל כך מיוחדת
ואולי זה בעצם הכל.

אהבה פתאום היא מתפרצת כמו להבה
היא תשרוף את כל מה שהיית
היא תשרוף את כל מה שאתה
אהבה
פתאום היא מתפרצת מה היא רוצה?
היא רוצה את כל מה שהיית
היא רוצה את כל מה שאתה

אולי זה הסתיו
ואולי זו רק השלכת
שעושה לי להיות קצת עצוב
אני כאן בשבילך אז לאן את הולכת
ואולי זה לא חשוב

אוווו...
אהבה פתאום היא מתפרצת כמו להבה
היא תשרוף את כל מה שהיית
היא תשרוף את כל מה שאתה
אהבה
פתאום היא מתפרצת מה היא רוצה?
היא רוצה את כל מה שהיית
היא רוצה את כל מה שאתה

אווו...
אהבה פתאום היא מתפרצת
מה היא רוצה
היא רוצה את כל מה שהיית
היא רוצה את כל מה שאתה



ותחשבו על זה

שלום לך רונן
כבר 47 שנה מנסה להתמודד עם אובדן אימי הביולוגית שלא הכרתי כואבת ועצובה רוצה להמשיך בחיי אבל הכאב הוא עצום

טוב בגלל שזה פורום אני אשתדל לא להרחיב יותר מידי..
אני חיילת משוחררת בת 21 ומאז ומתמיד הייתי ביישנית..
זה לפעמים אפילו מפתיע (שלא לומר מדהים) אותי כל פעם מחדש..
למשל אם אני עולה לאוטובוס ונאלצת לשבת במושבים הנגדיים (כלומר שאני מול הנוסעים) אני מיד חושבת שמסתכלים עליי ואני נתקפת במבוכה..אולי אני לא מראה את זה אבל אני יודעת שאני משתנה וזה מספיק בשביל להרוס לי את היום..
או כשאני יוצאת עם חברים לפאבים וכאלה אז יש לי כל מיני מצבים שאני לא ממש מתנהגת בחופשיות כשיש המון אנשים מסביבי..היו הרבה מיקרים שאנשים חשבו שאני סנובית כי לא דיברתי כל כך אבל הם לא יודעים שאני פשוט לא "אני" כשיש מסביבי הרבה אנשים..
וזה לא אמור להיות ככה..אני בסך הכל צעירה וזה לא שאני לא רוצה לבלות וכל זה אבל יש בי חוסר ביטחון שהוא Over..
שלא נדבר למשל על עבודה..כל החברות שלי הסתדרו בעבודות תותחיות של מכירות ושכר מעולה וזה לא שאני לא יודעת לדבר ..נהפוך הוא אני מאוד טובה בדיבורים ואני בטוחה שאני יכולה להיות נגיד מוכרת טובה אבל משהו עוצר בעדי מלהתקדם ולפתח את עצמי..
אחותי דיילת אויר ואני מאוד רוצה גם לנסות להתקבל אבל יש מבחנים של דינמיקה קבוצתית ואני מפחדת לפתוח את הפה מול אנשים אז עוד להשתתף במבחנים כאלה??
הדבר שהכי מדכא אותי זה שאפילו חברה שלי שהיא גם פחות או יותר ביישנית כמוני אפילו היא הצליחה להתקדם והיו מצבים שהיא היתה הרבה יותר ביישנית ממני..
זה ממש מתסכל אותי כי אני יודעת שאני יכולה!!
מישהו פעם הציע לי ללכת לשיעורי משחק או ריקוד כי זה אמור לשחרר ..אבל אני לא יודעת אם זה באמת יעזור..כאילו שיעורי משחק? אני? זה קצת הצחיק אותי..
איך מתגברים על חוסר בטחון כזה והאם אתה חושב שעם הזמן זה יעבור? או שזה נראה לך משהו שמצריך טיפול רציני?..

ערב טוב. לפני מספר ימים שאלתי אותך שאלה והגבתי עוד משהו בנושא: "שאלה בשפת גוף"
ואודה באם תגיב (הגבתי בהמשך לתגובתך). רב תודות - סמדר.

שלום,
אני חושבת שיש לי בעיה ,אני מרגישה בימים האחרונים שבא לי למות הכל מסביבי נראה רע.
אני הולכת לישון בוכה וקמה בוכה.נמאס לי מאיך שאני נראת שמנה.. ולא מצליחה לרדת במשקל..
אני לא יכולה להרשות לעצמי חוגים וכ'ו והליכות אין מי שיעשה איתי.
אנא עזור לי
תודה שבת שלום!

אני קצת בישן דיי הרבה זמן אני לא יודע איך לצאת מזה ולהיות מקובל וכאלה
מה עליי לעשות?

שלום לך,

אני בחורה בת (אוטוטו) 35 נאה, אטרקטיבית, משכילה. היו לי מערכות יחסים ממושכות אשר - מה לעשות - עלו בתוהו ולא הצליחו. עדיין רווקה.

לפני כחצי שנה הכרתי גבר שהוא לא ישראלי ולא יהודי (אחת מארצות מערב אירופה). מאז הוא בא לבקר אותי כמה פעמים. אני ביקרתי אצלו. אנו בקשר הדוק וממושך. הוא מראה סימני רצינות וטוען שהוא רוצה איתי "הכול".
אני אוהבת אותו והוא אותי אך אז אני נזכרת בהשלכות שיש לשוני בדתות השונות שלנו, לאום שונה וכו' (בשפה אנו מסתדרים - אנגלית) ואני שואלת את עצמי אם אפשר להתעלם מהפערים שעלולים להיווצר. אני מגדירה עצמי יהודיה מאמינה - לא דתייה ולא חילונית לחלוטין. מאמינה באלוהים ושומרת כשרות חגים וזה הכל. לא יצא לנו לדבר על כך לעומק אך הוא טוען שהוא לא נוצרי הדוק וזה כלל לא משנה לו.
מצד שני אני לא צעירונת שיכולה להעביר סתם את הזמן ועליי להחליט מה לעשות. יש לי רגשות כבירים אליו והוא יקר לי.


מה דעתך? האם אפשר להתגבר על מכשול זה?

כתבתי לך כבר הרבה פעמים על עצמי ,אני כבר מתחילה להרגיש שאני פשוט עוברת מבעיה לבעיה וגם אם אני מצליחה לפתור בעיה אחת תמיד תבוא במקומה אחרת ,כרגע אני במצב בין הקשים שהייתי ,אני חיילת בודדה גרה בדירה של הצבא ,עד עכשיו הייתי בחדר לבד ופתאום ביומיים האחרונים הודיעו לי שהצטרפה אלי שותפה ומאז אני מרגישה שנפלה עלי פצצה ,אומנם זה נשממע מתפנק אך מעולם אבל מעולם לא הייתה לי פרטיות ועד שסוף סוף זכיתי לה לוקחים לי אותה ,כל חיי מגיל קטן גדלתי בפנימיה ולא זכיתי לפרטיות עכשיו אני ממש מתוסכלת כל היום אני צריכה להסתדר עם אנשים,בצבא בעבודה בדירה ועכשיו גם בתוך החדר שנתן לי מפלט מהכל לא יהיה לי פרטיות ,עכשיו גם השותפות שלי החליטו לצאת נגדי על כך שהתלוננתי עליהן שהן לא מנקות ואני היחידה שצריכה לעשות את זה עוד שרק אני עובדת,אני מרגישה ממש רע פשוט בא לי רק לבכות ,גם אמא שלי בחובות בגלל שהיא מכורה לחישגד והיא לא מסתדרת עם בעלה ,ולי יש אלף ואחת בעיות בריאות כגון מעי רגיז ,אל ווסת של כמה שנים ,מיגרנות ומה לא ,אני פשוט טובעת בים של בעיות ולא יודעת מאיפה להתחיל ,אני רוצה לחיות בשלום עם כולם לא לריב עם אף אחד ושלא יכנסו לי לחיים ,איך מתמודדים עם כל כך הרבה לחץ ,כל אחד יש לו שרישה ממך ואף אדם נורמלי לא יכול לעמוד בכל כך הרבה דברים ,בבקשה תיעץ לי מה לעשות במצבי

עמדתי לצד בעלי. לפתע גבר (ידידו של בעלי) המכיר אותנו מקרוב (אנו בסביבות גיל ה-40), ניגש אלינו, עומד מולי במרחק של כ-2- ס"מ, עומד ומביט לעיני במבט של כאילו מביטים באיזה תמונה יפה על הקיר, ואני מביטה בו במבט של פני פוקר (כאילו מה רצית?) וזה לקח כ-2 דקות ואז הוא שבר את רצינותי וגרם לי לחייך (מבלי לחשוף שיניי), וזה הכל ליד בעלי. זה היה באולם אירועים שהוזמנו. וברגע שחייכתי הגבר הירפה והלך לדרכו לאשתו. אני לא אמרתי מילה, רק הייתי קצת המומה. מה לדעתך התנהגותו של הגבר אומרת לך, ומרוב שהייתי בשוק לא שאלתי אותו : "כן, מה רצית"? רק שתקתי. בעלי באותו רגע עמד לצידי אך להביט לאנשים האחרים. מה יש לך לומר על כל זה? תודה.

אני בת 20 ושכבתי בפעם הראשונה בגיל 16. מאז אני לא יודעת להגיד לו, כל מי שרוצה אותי אני שוכבת איתו וכבר הייתי עם אנשים שלא רציתי ואורגיות ומה לא. אני רוצה להפסיק עם זה אבל כאילו אין לי כוח רצון ואני לא יכולה לסרב. יש עצות???

שלום
אני בת 20 ויש לי בעיה.. יש לי קרובת משפחה שמאז שאנחנו קטנות אפשר לאמר שאני די מקנאה בה..
למה..כי היא חכמה, משכילה.. יש לה חבר כבר המון זמן.. הכל מסביבה נראה תמיד מושלם... יש לה בטחון, חברות המון... ותמיד אחרי שאני רואה אותה אני גם רוצה להיות כמוה.. לפעמים אני מנסה להתנהג כמוה באופי, במשפטים שאולי בסיטואציות מסויימות היא היתה יכולה "ליבש" או להתנהג אחרת... חשוב לציין שכאשר אני משיגה דברים שהיא השיגה אני כבר לא ממש מקנאה...היא גם "ברמה" גבוה כזאת, לפעמים היא מנקרת עיניים ולא רק אותי.. גם קצת "שחקנית"
אני אולי כך אומרים יותר עדינה, יותר "ילדה טובה כזאת",אפשר לאמר לא שלמה עם עצמי כמוה בהמון דברים... וחשוב לי לציין שאני לא טיפוס קנאי.. אבל בה זה אחרת...
אנחנו לא כזה בקשר, אבל מדברות כאשר נפגשות,ואולי גם לא (זה נראה כאילו אנ מחשבנת לה יותר) וזה מאד תלוי בה אם ניצור קשר... ההורים כן בקשר...

מקווה שנתתי די מספיק פרטים על עצמי.. ועליה
ושתוכל לעזור לי..