פורום פסיכולוגיה - יש לך שאלה?

היי זיו,

מתנצל על העיכוב בתשובה.
את מתארת מצב סבוך עם חמותך. מצד אחד, את כועסת עליה, על ההתנהלות שלה, אפילו הייתי אומר שאת ממש זועמת עליה, ואיך אמרת? "בא לך להיכנס בה" ולומר לה את כל האמת בפרצוף...מצד שני, היא חלק מהמשפחה, אמו של בן זוגך וכדומה. זו אכן דילמה לא פשוטה. מה לעשות כשאנשים קרובים לנו (מבחינה משפחתית, חברית, מקצועית וכדומה) מתנהגים בצורה שכל כך מפריעה לנו?
נראה לי שכצעד ראשון, כדאי לך פשוט לדבר איתה. אני לא יודע אם עשית זאת בעבר, פשוט לשבת איתה לשיחה פתוחה, שבה תשימו את הכל על השולחן כשני אנשים בוגרים. את יכולה לומר לה לדוגמא שמפריע לך שבני המשפחה מרוחקים יותר, ושהיית שמחה אם הייתם יותר נפגשים וכדומה. נסי לראות כיצד היא מגיבה לדברייך ולאן הדברים מתפתחים משם.
מעבר לזה, מבחינת ההתנהלות המשפחתית, נראה לי שכדאי לך להתנהג באופן שיהיה נכון לך ולבני משפחתך. (ציינת הרי שילדייך כבר אינם מעוניינים כל כך לפגוש את חמותך). מזוית נוספת, אולי זה גם יאפשר לך לפעול בצורה יותר חופשית, וכך תוכלי אולי גם ליזום דברים שיהיו טובים ונכונים עבורך. כמו למשל, אולי את תוכלי ליזום מפגשים משפחתיים, באופן ובתדירות שאת מעוניינת בהם.

בהצלחה,
יאיר.

היי רינת,

מתנצל על העיכוב בתשובה.
אני שומע שעברת חוויה מאד קשה. זה נשמע כמו תקופה שלמה שבה קיבלת יחס עוין עם התנכלויות בלתי פוסקות. אפילו הייתי אומר שלפי התיאור שלך, זה נשמע ממש כמו התעמרות. איזו חוויה קשה זו.
זו הייתה חוויה קשה שפגעה בך כל כך, שאת כותבת שאת מרגישה שאת לא יכולה לחזור ולעבוד עם אנשים אחרים בסביבה רגילה. הפגיעה קשה מדי.
אני לא יודע לומר לך כרגע אם זה מצב של פוסט טראומה (לשם כך, נדרשת בדיקה והיכרות מעמיקים יותר). אבל אני כן שומע שאת במצוקה נוראית ושאת סובלת מאד.
ההתפטרות שלך בסופו של דבר מהעבודה הזו, יחד עם כל מה שנלווה לכך לפני, הם למעשה משבר גדול עבורך, שאיתו את כעת מנסה להתמודד.
מכיוון שנשמע לי שהסבל שלך הוא רב, אני יכול להמליץ לך רינת לפנות לטיפול פסיכולוגי דינמי. בטיפול שכזה, תוכלי לברר ולבדוק יחד עם פסיכולוג/ית כיצד תוכלי להתמודד עם המצב המשברי הזה, ולהסתגל למציאות החדשה הזו שלך היום, בצורה שתהיה טובה יותר עבורך.

בברכה,
יאיר.

חדווה יקרה,

אינני מכיר אותך, אך אין זו הפלטפורמה לפירסום ולשיווק אישי. בטח כשהדבר נעשה ללא בקשת רשות ממנהלי הפורום, במקרה זה - אני.
זו פעולה מאד בוטה, שאין מקומה בפורום זה.
אנא ממך, הימנעי מכך להבא, ולא - איאלץ לחסום את הגישה שלך לפורום זה.

בברכה,
יאיר.

שלום יאיר.
אני רק רוצה להבין אותך לגמרי.
האם יש בעיה לענות על שאלות בפורום. או שהבעיה לשים קישור או טלפון אישי?
בכל מקרה אני מתנצלת כי לא ידעתי שיש איזו בעיה בכלל.

היי חדווה,

אשמח להסביר לך יותר באופן פרטי.
מוזמנת לכתוב אלי למייל ונדבר.

יאיר.

היי דוד... ממליצה לך מאוד ללכת לדיקור סיני- עוזר מאוד לאיזון רגשי וגופני.. ואם אתה מפחד ממחטים- שיאצו.

אתה לא לבד ויש המון אנשים שמרגישים כמוך- ויש לזה טיפול.
בהצלחה

היי דוד,

אם הבנתי אותך נכון, אתה מתאר התקפים של ריקנות חוסר משמעות, של ניתוק מעצמך.
בעקבות פרידות כואבות שחווית בשנה האחרונה, אתה מציין כי התקפים אלו אף גברו.
קשה לי לת לך כאן חוות דעת ולומר לך בדיוק במה מדובר, מכיוון שהסימפטומים האלו שאתה מתאר יכולים להיות קשורים לכל מיני דברים. נדרשת כאן היכרות מעמיקה ובחינה מקיפה של תיאוריך.
מאחר ולפי דבריך, זה מלווה אותך "מאז ומתמיד", וכי היית מאד רוצה להיפטר מההתקפים האלו, או לפחות להפחית את תדירותם, אני יכול להמליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי דינמי,
שם בעזרת הפסיכולוג/ית תוכל לברר בדיוק את הסוגיות שאתה שואל עליהן כאן (ביניהן, על קצה המזלג - מדוע זה קורה לך, מה נלווה לזה, בעקבות מה זה מגיע וכדומה).

בברכה,
יאיר.

היי אירית,

מהתיאור שלך נשמע לי גם שסבלת מתופעות שקשורות לגמילה מהירה מהתרופות. לרוב נדרשת גמילה הדרגתית ומבוקרת.
עם זאת, הגורם המוסמך ביותר לענות על שאלות בנושא תרופות פסיכיאטריות הינו פסיכיאטר, לכן אעביר את שאלתך לפורום פסיכיאטריה.
אשמח לסייע בהמשך בכל שאלה מעולם בריאות הנפש והטיפול הפסיכולוגי.

בברכה,
יאיר.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_פסיכיאטריה' id=link]פסיכיאטריה[/a].

היי ענבל,

אני לא בטוח שהבנתי מה את שואלת בעצם...אשמח אם תוכלי להרחיב מעט למה כוונתך, מה בדיוק מציק/מטריד אותך, ובמה בעצם את זקוקה לעזרה?

תודה,
יאיר.

שלום לך,

את מתארת קושי שהוא לגיטימי בהחלט, קושי טבעי מאד לתחילת טיפול. הקושי להיחשף, להיפתח, לשתף בעניינים מאד פרטיים ואינטימיים עם מטפל/ת, שאת לא מכירה, שאת אולי עוד לא מרגישה שאת יכולה לבטוח ולתת בו אמון מלא. גם בטיפול, כמו בחיים, הרבה פעמים לוקח זמן לבסס יחסים שכאלה.
אז אני שומע את הקושי שלך בעיקר בהקשר הזה, בתוך התקופה של תחילת הטיפול. את מדברת על הקושי להיחשף, על החשש לבכות בפני המטפל/ת, מה הוא יעשה כשאני אבכה ועוד.
אני ממליץ לך בחום לשתף את המטפל שלך בחששות ובתהיות שאת מעלה, ותראי איך הוא יגיב, לאון זה יתפתח. כאמור, הן מאד לגיטימיות והטיפול הוא בהחלט מקום טוב להעלות ולברר את הדברים הללו.

בברכה,
יאיר.

הי קרין,

נשמע באמת כמו פרידה כואבת לאחר קשר ארוך ומורכב...
טיפול פסיכולוגי דינמי יוכל לסייע לך רבות להתמודד עם הפרידה הזאת ועם הניסיון שלך להבין מה קרה שם במערכת היחסים הזו. אני מבין את הקושי והחשש שלך להיפתח ולדבר על זה עם אחרים. זהו קושי מאד טבעי ולגיטימי. יחד עם זאת, נדמה לי שבפניה שלך אלי כאן בפורום, את מביעה גם רצון לדבר על זה, לשתף, ולנסות להתמודד עם זה קצת יותר טוב. בטיפול דינמי תהיה לך את התמיכה המתאימה של הפסיכולוג/ית ואת המרחב הבטוח לדבר על מה שתרצי, ולא פחות חשוב מזה - גם בקצב האישי שלך.

בהצלחה,
יאיר.

שלום דנה.

אכן, בעיקרון, כדאי להתרחק מאנשים שמשקרים. קשר זוגי בנוי על אמון.

אך עם זאת, לדעתי האישית, כדאי לברר איתו את העניין, ולבקש ממנו הסבר על כך לפני שחותכים.

אם את לא מרגישה בנוח לברר זאת - כנראה שזה לא זה...

אחרי שתקבלי ממנו הסבר - אז תוכלי להחליט בצורה נבונה יותר.


כל טוב,
שמוליק.

היי דנה,

את מתארת שתי מערכות יחסים מאד שונות אחת מהשניה, כל אחת עם איזשהו מאפיין מסוים - קשר שבה את רצית מישהו שלא רצה אותך, וקשר עם מישהו שלפי תיאורך, לא שיתף אותך בכל מה שעבר עליו.
עם כל השוני ביניהם, ויש הרבה שוני, אני מוצא שיש גם דמיון ביניהם - נדמה לי שאלו קשרים שאת מתחילה אותם או נכנסת אליהם מעמדה X, ואילו הצד שני נמצא בעמדה Y, שונה ממך. את נכנסת לקשר מעמדה של רצון להיות בקשר, צורך בזוגיות, בשיתוף הדדי, באינטימיות, ואילו הצד השני נמצא (כל אחד מהסיבה שלו) - בעמדה אחרת לגמרי. העמדה הראשונית שלכם שונה וכך אולי גם הציפיות מהקשר.
את שואלת גם שאלה חשובה - "האם זה לא פוגע בי?", לפי התיאור שלך, נשמע שקשרים שכאלה אכן יכולים לפגוע בך. אם את מחפשת פתיחות, כנות וקירבה בטוחה, הרי שאם את מרגישה שהצד השני מסתיר כל מיני דברים, זה עלול לפגוע בתחושות האלו בדיוק.
הייתי רוצה להזמין אותך דנה להפנות את המבט רגע אלייך, אל עצמך, להסתכל פנימה לתוכך, ולבדוק כמה דברים עם עצמך. כמו למשל - מה את מחפשת, מה זה "קשר זוגי" עבורך, מהן הציפיות שלך מקשר וכיצד קורה לך שאת נכנסת לכאלו קשרים, שאת מרגישה שפוגעים בך. אם תרצי, אלו שאלות שאפשר ומומלץ גם לברר במסגרת של טיפול פסיכולוגי דינמי.

בהצלחה,
יאיר.

את לא חייבת לדעת לבשל בכדי שתהיה לך זוגיות בריאה.
יש גברים שיודעים לבשל נהדר, ואולי תכירי אחד כזה ;-).

רק טוב.

היי,

אז את מספרת שאת לא יודעת לבשל, שזה לא מעניין אותך, ושאת לא רואה את עצמך במטבח בהווה או בעתיד...
טוב, בסדר...אז מה כאן הבעיה? ;)
במילים אחרות - נכון שלפעמים אנחנו מקבלים כל מיני תגובות על התנהלותנו,
אבל אם את מרוצה ושלמה עם עצמך (כפי שנשמע מהתיאור הקצר שלך) - אז נהדר.

יאיר.

יהודה שלום,

אכן, התמודדות קשה עבורה ועבורכם, יתר בני המשפחה.
לא ציינת בת כמה אמך. אתה כותב שהיא מכחישה את דבר מחלתה ושאי אפשר יהיה לקחת אותה לטיפול.
כדאי לדבר ולהתייעץ עם המוקד של קופת החולים לגבי האפשרויות שלכם והזכאות שלכם במקרה הזה.
הרבה פעמים ניתן במקרים הלא פשוטים האלה להזמין רופא הביתה לצורך בדיקה ומעקב. אפשר להזמין רופא משפחה, פסיכיאטר או פסיכו-גריאטר. שוב, תלוי בגילה.
במקרים והשירות הזה לא מסופק על ידי הקופה, ניתן לשקול אפשרות נוספת - להזמין נניח פסיכיאטר באופן פרטי, ולקבל עליו החזרים מהביטוח הרפואי שיש לאמך. שוב, צריך לבדוק מול הקופה את האפשרויות השונות שעומדות לרשותכם.

בברכה,
יאיר.

שלום לך,

את כותבת דברים לא פשוטים, דברים עם הרבה עצב.
ציינת שאין לך ביטחון בגלל המראה שלך, ושהדימוי העצמי שלך נמוך...את בחורה צעירה בת 22, אבל איכשהו נשמע כבר שהשלמת עם זה, איך כתבת? "איני רואה את עצמי מתחתנת...".
את כותבת גם שהתחושה הזו מוכרת לך. אני מבין את זה. העניין הוא שזה לא חייב להימשך כך, התחושה הזו לא חייבת ללוות אותך לאורך כל החיים.
לדעתי טיפול פסיכולוגי דינמי בהחלט יכול לעזור לך. אני יכול להמליץ לך לפנות לטיפול, שם תוכלי בעזרת הפסיכולוג/ית לברר לעצמך לעומק את התחושות הלא פשוטות האלו שלך, לבדוק מדוע זה כך, ולנסות ולחשוב ביחד על דרכי התמודדות טובים יותר, על איך היית רוצה לחיות את חייך בצורה טובה ונעימה יותר.

אני מקווה שלפחות תתני לעצמך את ההזדמנות הזו,
בהצלחה,
יאיר.

היי גדי,

אשמח אם תוכל להרחיב מעט, ולתת קצת רקע לשאלתך. מה הקשר הדברים, מה ארע בקווים כלליים (גם בלי להיכנס לפרטים), האם מדובר על טיפול פרטי או במסגרת ציבורית, וכדומה.

יאיר.

טיפול פרטי - הכוונה ליועץ נשואים שכשל בהפרת חסיון

האם כל הסעיפים לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 תקפים לגבי יועץ נשואים?

האם ההגדרה שלו הוא כרופא?

בחוק זכויות החולה 1996 פרק ב' כתוב כך: "מטופל" – חולה וכל המבקש או המקבל טיפול רפואי;
"מטפל" – רופא, רופא שיניים, סטז'ר, אח או אחות, מיילדת, פסיכולוג, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת, תזונאי-דיאטן, קרימינולוג קליני, פודיאטר, פודיאטר מנתח, כירופרקט, וכן כל בעל מקצוע שהכיר בו המנהל הכללי, בהודעה ברשומות, כמטפל בשירותי הבריאות;
מהי ההגדרה של יועץ נשואים?
תודה

היי גדי,

בוא נתחיל ממה שברור ובטוח: על כל טיפול פרטי, טיפול שמתרחש בקליניקה פרטית, שמעניק פסיכולוג או פסיכיאטר, חלה חובת הסודיות, החיסיון הרפואי, שנועדה להבטיח שמה שנאמר בחדר הטיפולים, יישאר בחדר הטיפולים.
לגבי שאלתך - מהי בדיוק ההגדרה של יועץ נישואים? למיטב ידיעתי, אין חוק שמגדיר זאת באופן מפורש ומדויק, אין חוק שמגביל אדם מלעסוק בייעוץ נישואים (שוב, למיטב ידיעתי). נדמה לי שבשנים האחרונות התחום הטיפולי הזה (כמו הרבה תחומי טיפול אחרים) נוטה להיות יותר פרוץ ולא מפוקח. ישנם יועצים ומטפלים למיניהם, יש יועץ נישואים, מטפל זוגי, מטפל משפחתי, מאמן זוגי, אימון משפחתי ועוד ועוד...כך שיתכן והיועץ שאתה שואל לגביו, הוא פסיכולוג קליני שגם למד והוסמך כמטפל זוגי או משפחתי, ויתכן שהוא עבר הכשרה אחרת. אינני יודע.
לכן אני ממליץ לך לפנות לאותו היועץ ולשאול אותו על השכלתו, תחום הכשרתו, רישיונו המקצועי, אתה יכול בהחלט גם לבקש ולראות תעודות המעידות על כך.
אני מאמין שזה יוכל לעזור לך לגבי הסוגיה האתית שאתה עסוק בה.

בברכה,
יאיר.

היי יהב.

נשמע לי כמו חוויה מאד כואבת. את מתארת ממש מציאות יומיומית שבה את חווה יחס של דחיה, נידוי, תוקפנות ולעג מצד הסובבים אותך. זו חוויה קשה וכואבת מאד.
אני שומע שאת עסוקה באמת בדבר הזה, ושואלת את עצמך מדוע זה כך, למה זה קורה לך, "מה לא בסדר איתי?". גם השאלות האלו כואבות.
מכיוון שאת חווה מצוקה כה רבה ויומיומית, אני יכול להמליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי, שם תוכלי לקבל את העזרה המקצועית, שתסייע לך להתמודד עם מציאות קשה זו.

בברכה,
יאיר.

יהב אני מקווה שאת שיתפת את ההורים ואת המחנכת בבית הספר -נושא כזה צריך להיות מטופל ואני מבטיחה לך שאם הוא יטופל ההתנהגות הזו תפסיק.
ילדים קוראים לך כך כי הם ילדים ולא כי משהו לא בסדר אתך!!
תשתפי ותבקשי עזרה מהקרובים לך ומהאנשים שאת סומכת עליהם ..
בהצלחה

תודה רבה על התגובה זה מאוד עודד אותי,
אני רק מקווה שזה יעבור כבר.
טוב לשמוע שיש אפשרות לשיפור המצב. (:

היי רווית,

אני שומע שחל שינוי במציאות המשפחתית , כפי שהכרת ושחווית עד כה, ושזה גורם לך למצוקה רבה.
לפי התיאור שלך, נראה כי את חווה את החזרה בתשובה של אחותך בצורה קשה מאד בין היתר, את כותבת ש-"זה גומר אותי".... "הצער שזה גורם לי הוא עמוק וצורב..." ועוד ביטויים מאד עוצמתיים.
אני מבין שיש כעת פער גדול בתפיסת העולם, בחשיבה, בהתנהלות ובאמונה שלך לעומת דרך החיים שבה בחרה אחותך. זו באמת חוויה מאד לא פשוטה, בפרט שתארת שהיא אחותך הקטנה ושאתן תמיד הייתן קרובות כל כך. נדמה כי עכשיו, בעקבות בחירתה, את חווה כי אתן הולכות ומתרחקות, ונשמע שזו באמת חוויה שכואבת לך.
את כותבת שאת ממש "שבורה והרוסה, ולא יודעת להתמודד עם המצב". במקביל, את גם פונה לכאן בבקשה לעזרה, כך שלמרות הכל, ניש לי הרגשה שלא היית רוצה "לאבד" את אחותך, ושכן היית רוצה שתישארו קרובות ובקשר טוב.
רווית, מכיוון שאת כותבת על השבר שלך ועל המצוקה שאת שרויה בה, אני יכול להמליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי לשם טיפול או ייעוץ. שם יהיה לך את המרחב הבטוח, בו תוכלי בעזרת הפסיכולוג/ית לנסות ולאחות את השבר שאת חווה. ביחד גם תוכלו לחשוב ולראות כיצד תוכלי להתמודד טוב יותר עם המציאות המשפחתית החדשה שהתהוותה עבורך.

בהצלחה,
יאיר.