פורום פסיכולוגיה - יש לך שאלה?

באתר משרד הבריאות, דף הבית, מצד ימין למטה תחת הכותרת 'מידע מקצועי' תמצאי 'מאגרי מידע', תלחצי ותמתיני בסבלנות שייפתח, שם יש רשימה של 'רישוי מקצועות רפואיים', השלישי ברשימה הוא 'פסיכולוגים בעלי רשיונות זמניים וקבועים'.
כל הפסיכולוגים ברשימה הזו הם 'בפנקס הפסיכולוגים' - אך זה לא אומר שהם פסיכולוגים קליניים מוסמכים. כשתכניסי שם מסויים תוכלי לדעת מהי התמחותו ואם יש לו/לה רשיון קבוע או זמני [בד"כ מי שעדיין בהתמחות].

[מותר לך גם לבקש מפסיכולוג שאומר לך שהוא פסיכולוג קליני לראות תעודות.. תעודה אחת היא להיותו רשום בפנקס הפסיכולוגים, ותעודה נוספת אומרת מהי התמחותו, קלינית או אחרת].

בהצלחה,

נפגעת ממישהו בעבר, הפצע התחיל להירפא ולהגליד - ואז מישהו 'זרק אבן' ופגע בדיוק במקום הפגיעה הישנה, בפצע הישן. [הרי בחור שיוצר בו זמנית קשר רומנטי גם איתך וגם עם חברתך לא שווה את התייחסותך, לא יותר מסתם אחד שזרק אבן.. אני מציעה לראות אותו כסתם תאונה].
לא שווה בגללו לחטט שוב בפצע. להיפך, רצוי לפנק עצמך ולעשות דברים שמיטיבים עם מצב הרוח שלך בעזרת ידידים/ידידות.. משפחה.. כדי לתת לגלד להתקשח שוב.

לפעמים טוב גם לפנות למספר שיחות לפסיכולוג , זה יכול לעזור באותו תהליך החלמה של הפצע הישן כדי שתוכלי להמשיך לפתח קשרים וגם ליהנות מהם.

הרגישי בטוב,

שלום לך,
ראשית, הבהרה למונח 'היפוכונדר', מדובר על אנשים שמייחסים לעצמם כל מיני מחלות שאן להם, והם בד"כ מאוד -מאוד אוהבים להיבדק אצל רופאים, מקווים שהרופא יאשר שהם חולים. אז כנראה אינך היפוכונדר..

צר לי על החוויות הלא-נעימות שעברת בילדותך. טוב שהן מאחוריך ושאתה יכול כיום לשרת בצבא.
אתה מספר על חרדה עזה מכל בדיקה רפואית.
חרדה היא דבר טבעי שיש לכולנו - וכולנו גם צריכים ללמוד לווסת את החרדות שלנו. אני מניחה שאם תבדוק את עצמך היטב תגלה שהקושי שלך לווסת חרדותיך בא לביטוי לא רק בקשר לרופאים ובדיקות רפואיות., אלא גם בסיטואציות אחרות. הפתרון הוא טיפול תרופתי נוגד חרדות או [בכל זאת..וגם עדיף!] טיפול פסיכולוגי שילמד אותך לווסת חרדותיך ולנטרל את הנסיון הלא-נעים שהיה לך בילדותך עם עולם הרפואה.
המלצתי היא שתפנה לקב"ן, ותסביר לו את כל מה שהסברת לי.

כל טוב,

אז את אומרת שהחרדה שלי היא לא רק מרופאים אלא מעוד דברים? שיש צורך בפתרון הטראומה שעברתי על מנת לפתח חסינות לחרדה?

אני אומרת שלא תנסה לאבחן את עצמך, וגם בפורום לא ניתן לקבוע מהי בדיוק בעייתך ומהי דרך הטיפול.
המלצתי שתפנה לקב"ן, כיוון שאתה חייל זו המסגרת המתאימה לטיפול בחרדות.

שנה טובה וכל טוב,

זהו אינו מונח פסיכולוגי מקובל, לפחות לי אינו מוכר.
כדי להבין 'למה התכוון המשורר' יש לראות את הטקסט כולו שבו הופיע מונח זה.
מדוע שלא תפנה ישירות אל מי שהשתמש במונח זה ותבקש הסבר?

כל טוב,

שלום לך,
החגים המתקרבים מגבירים את הלחץ במשפחות רבות, ובעיות שונות בתוך המשפחה נחוות בתקופה זו כחריפות מתמיד. כדאי לזכור זאת, להשתדל לנטרל מראש מצבי-קונפליקט, לפתור קונפליקטים עד כמה שניתן 'ברמה מקומית', ולהתאזר בסבלנות.. החגים יעברו.
כדאי גם לזכור שבדרך כלל בקונפליקט משפחתי משתתפים עוד אנשים, ולא רק בן אדם אחד [אימך] הוא האחראי למתרחש.
לצערי אין לי פתרונות קסם לבעיות המשפחתיות שלפי תיאורך קיימות כבר זמן רב, הכתובת להטבת המצב היא בתוך הקהילה, אצל גורמי טיפול שמכירים מקרוב את הנפשות הפועלות.

]אגב, אתה אינך יכול לאשפז מישהו לפי רצונך - אלא אם כן אתה הפסיכיאטר המחוזי בכבודו ובעצמו.]

כל טוב,

החברים היחידים שלה וגרועות ממנה?

לא ידוע לי על מאמר שעוסק בחיבוק-כריות, וגם איני רואה בעייה עם הרגל זה,

אך אם כדברייך את מסתגרת בבית ולא יוצאת ממנו רצוי שתטפלי בעצמך, אני ממליצה לפנות לרופא משפחה ולבקש הפנייה לפסיכיאטר או פסיכולוג במסגרת הקופה.

לילה טוב,

את מצינת שאת ב'זוגיות לפני חתונה'. ייתכן שההתרגשות [הטבעית] מקצרת אצלך את הפתיל.. גם החששות שמא הזוגיות לא תהיה מוצלחת ניתנים להבנה על רקע החתונה המתקרבת.
לכל זה אפשר להוסיף את תקופת הסתיו והחגים היהודיים המתקרבים, יש אנשים ש'מתחרפנים' קצת בתקופה זו.

אולם אם התופעות שציינת - הפתיל-הקצר, קושי לשלוט בכעסייך, נטייה להיות לא מרוצה -ובקצרה: נטייה רוגזנית, אם אלו מאפיינים אותך בדרך כלל ולא רק בנקודת זמן מסויימת זו, אזי כדאי שתפני לאבחון וטיפול פסיכולוגי, חייך יוכלו להיות הרבה יותר נעימים.

שיהיה במזל טוב ובהצלחה,

איני מומחית להיכרויות ברשת.
אבל, בין אם מדובר ברשת או היכרויות בדרך אחרת - בדקי את עצמך, מדוע דווקא את 'נופלת' על הלא רציניים, והאם יש משהו בהתנהלותך שגורם לכך שזה 'לא הולך'.

לעתים קשה לנו לבדוק את עצמנו בעצמנו, יש לכולנו נקודות עיוורות. את יכולה להסתייע בייעוץ פסיכולוגי או אימון כדי לשפר התנהלותך בתחום זה.

בהצלחה!

תלוי מי משתמש במונחים הללו, ובאיזה הקשר. שניהם מונחים קצת עמומים..

אם התעניינותך איננה רק תיאורטית אלא מעיק עליך משהו אישי שקשור ל'ביישנות' או ל'חוסר ביטחון' - נסה לנסח שאלתך באופן שונה.

כל טוב,

שלום ענת,
צר לי לשמוע על אי-הנוחות הרבה שאת חווה. אני וודאי איני יכולה כאן בפורום לאבחן אותך. אוכל רק לאשר ברמה עקרונית שהסימפטומים שאת מתארת יכולים בהחלט להיות על רקע נפשי.

התשובה לשאלתך [נפשי או פיזי?] הרי ניתנה כבר ע"י הרופאים שבדקו אותך, ולאחר שערכו בירור מקיף קבעו שמדובר בקושי נפשי. השאלה המעניינת היא מדוע את כל-כך מתקשה להאמין להם?
ובכן, תגובתך זו מאפיינת אנשים שסובלים מהפרעות פסיכוסומטיות, רואים בגוף חזות הכל, מעדיפים 'לדבר בגוף' ו'לטפל בגוף'.
אני ממליצה שתפני לפסיכולוג קליני, שיוכל להבין מה את מנסה לומר באמצעות הגוף, ויוכל ללמד אותך לבטא עצמך במלים! ולא בגוף. אל תסתפקי הפעם רק בטיפול תרופתי להפחתת חרדות, פני לטיפול פסיכולוגי שיאפשר שינוי אמיתי ביכולתך לדבר את עצמך.

הרגישי בטוב,

תודה על תשובתך... יכול להיות שזה נפשי אפילו שאני לא מרגישה לחץ או משהו נפשי לפני שזה קורה? זה הגיוני שאם זה נפשי זה במשך כל יום וכל היום? נתקלת באנשים שהיה להם את זה? ומה עזר להם?

שלום לך,
'חברה' זה דבר חשוב בחיים, ואין לזלזל בכך שלחברתך יש אותך כחברה, וגם לא הייתי ממליצה שתנתקי את קשר החברות הזה.
אולם אינך יכולה לעשות את העבודה במקום איש טיפול מקצועי. אין 'משפטי מפתח' שפותחים כל מקום נעול, אלא נדרש 'מנעולן' מקצועי שיאבחן נכון בין מה עובר על חברתך ויידע כיצד לעזור לה.
הסירוב שלה לפנות לטיפול הוא באמת מצער, אני מתרשמת שהיא 'מתחפרת' בזרועותייך על בעיותיה.. ייתכן שאת מעודדת את זה, רוצה להיות 'המצילה'. ייתכן לעומת זאת שקצת נמאס לך, או מתסכל אותך, ולכן את מחפשת עכשיו מוצא מהמצב. יש להבהיר לשתיכן שאינך יכולה להיות במקום טיפול. אם את מודאגת ממצבה של חברתך את יכולה לפנות לגורם טיפול כגון עו"ס בקהילה, אולי היא תבהיר איתך מה פשר הקשר בינך לבין חברתך, ומה את יכולה ולא יכולה בתוך קשר זה.

כל טוב,

אני מבקשת למחוק את השאלה!!!!

מדוע?

שלום ירון,
אתה מתאר סימפטומים של לחץ, אולי תשישות. הפתרון אינו טמון בכך שתוותר על המקום בו הצלחת, אלא בכך שתמצא איזון בין תחום העבודה/קאריירה לבין תחומים אחרים.
בתחום העיסקי יש לך כישורים טובים ואתה גם מצליח שם, ואתה כנראה 'בורח' אל העבודה [למרות שנדמה לך שאתה 'נסחף' אליה]. באופן טבעי אתה נאחז בעבודה, מקום בו אתה מרגיש חזק ופוטנטי, כדי לא להתמודד עם נושאים בהם כישוריך פחות טובים, ובעיקר התחום הבין-אישי - חברויות, אולי גם געגוע לפתח קשרים זוגיים, משפחה..גם היכולת להאציל סמכויות דורשת כישורים בין-אישיים.

אני ממליצה שתפנה לטיפול פסיכולוגי, שם תוכל לפתח דרכי ויסות כך שלא תגיע למצב תשישות, וגם לפתח את אותן יכולות בין-אישיות שכרגע כנראה קצת חלשות אצלך.
אזכיר כי תקופה זו של השנה - אם בגלל שינויים מסויימים במזג האוויר או גם בגלל החגים היהודיים המתקרבים - יכולה להחריף מצבים פנימיים שונים, אך זוהי אינדיקציה לדברים שקיימים במידה זו או אחרת כל השנה, ורצוי מאוד לטפל בהם. חפש לעצמך טיפול פסיכולוגי, עדיף אצל פסכולוג קליני [הוא ידע להעריך נכון את עוצמת הסימפטומים, וכן את אפיוני האישיות].

כל טוב,

אולי הפרשנויות שלך נכונות.. ובנוסף להן תיתכנה אפשרויות נוספות, למשל שבינתיים כל עוד אתם 'בהתחלה' הוא מעוניין במרחב-פרטיות גם כשמדובר בך. ותיתכנה פרשנויות נוספות, שאף הן בגדר 'אולי'.

אני ממליצה מאוד לא להשתית את יחסיכם רק על פרשנויות של התנהגותו הוירטואלית, כלומר בפייסבוק, אלא על מיפגשים מציאותיים והתנהגותו במציאות.

כל טוב,

שלום לך,
את בוודאי לא 'חסרת יכולת'. את ,למשל, בעלת יכולת 'ללמוד', הרי את סטודנטית [אגב, מעסיקים רבים מעדיפים אנשים צעירים וחסרי נסיון בדיוק מסיבה זו - שניתן ללמדם!].
כוונתך אולי לומר שאת חסרת ניסיון.. שאין לך כרגע ביד מקצוע-מוגדר.. שבינתיים, בגלל חוסר נסיונך, עדיין אינך יודעת מהם כוחות -החוזק והיכולות שלך.

לכולנו, בצד 'נקודות חולשה' יש 'נקודות חוזק'. ניתן להכיר את עצמנו ולעמוד עליהן עם הזמן, תוך התנסות - או לבררן בייעוץ מקצועי.
אם יש לך היסטוריה מיוחדת שגרמה לך לחוש כה חסרת ביטחון 'חסרת יכולת' ו'אבודה' ייתכן שכדאי לך אמנם לפנות לייעוץ מקצועי.

עצם הצורך להפסיק יום אחד להיות סטודנטית ו'לצאת לחיים', לעמוד על רגלייך, לעזוב מקום מוכר שכבר אינו מספק - טבעי שאלו יעוררו חרדה 'קלה' ונשלטת. אולם אם חרדה זו חוסמת אותך מלעשות צעדים חדשים ולצעוד קדימה אל העולם אזי רצוי שתפני לייעוץ או טיפול פסיכולוגי.

בהצלחה!

הוא מותנה בהפניה ?
מה ההבדל בין ייעוץ לטיפול?
בשניהם מייעצים פחות או יותר מה לעשות הרי, לא?

אנא בדקי עם הקופה שלך אילו שירותי פסיכולוג הם מציעים, ובאילו תנאים. למיטב ידיעתי כל אדם רשאי לבקש טיפול פסיכולוגי במסגרת הקופה, אמנם ייתכן כי יש רשימת המתנה.

לשאלת טיפול V ייעוץ -
התייחסתי לשתי אפשרויות במקרה שלך.
האחת: לא הבנתי מדוע את רואה עצמך כ'חסרת יכולת', הנחתי כי זה עלול להיות תוצאת היסטוריה של קשיים ומגבלות ספציפיים [כדוגמא לקויות למידה או קושי ספציפי אחר], ואז יש להתייעץ עם מומחה לסוג זה של קשיים כדי לבנות תוכנית הכשרה מקצועית ותעסוקה.
האפשרות השנייה היא כי מדובר בחרדה כללית שמאפיינת לא פעם בוגרים-צעירים אשר אינם מרגישים בטוחים 'לעמוד על רגליהם' , וזקוקים לעזרה על מנת לזרז תהליכי הבשלה אישיים. במקרה זה מומלץ טיפול פסיכולוגי.

אנא מקווה שתגיעי בהקדם באופן פרטני לאיש מקצוע, ותקבלי את התמיכה כדי לעשות שינויים בחייך כפי שאת חולמת לעשות.

בהצלחה,

שלא נדבר על נישואין
הסיבה העיקרית היא נישואין כושלים ביותר של שני ההורים שלי שחיים בחיים עד היום, הנישואין כושלים לצערי בעיקר בגלל אמא שלי..אני חוששת שיש לי או יהיו לי קווי אופי דומים לשלה במערכת יחסים..שאני אהרוס את חיי הנישואין שלי או מעכת יחסים
האם זה חשש טבעי?לא נורמלי?מה לעשות?

החשש שלא רכשת 'מודל פנימי' ליחסים מוצלחים, בדומה לחשש שאין לך כישורי עבודה, יכולים לנבוע מאותו חוסר בשלות שיש לא פעם לצעירים בני גילך. התייחסתי לכך במייל הקודם.
בנוסף, אני ממליצה שתקראי תגובתי לאיתי, 23/7/2013, בתשובה לשאלתו "מה יהיה", מה שכתבתי עשוי להיות רלוונטי גם לך לך.

טיפול פסיכולוגי עשוי לעזור ואני ממליצה בחום שתעשי צעדים בכיוון זה, כלומר תפני לטיפול פסיכולוגי [במסגרת הקופה... במסגרת המכללה/אוניברסיטה.. או באופן פרטי].

בהצלחה!

איני מומחית לתרופות, נא להפנות שאלה זו לפסיכיאטר או לרופא משפחה.

כל טוב,