פורום הפרעות שינה ועייפות - יש לך שאלה?

אין ספק שבעייתך מורכבת
1. יש צורך בטיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי רציני על מנת להתמודד בצורה מיטבית עם הבעיה
2. לגבי הנושא של השינה - היכולת להשלים שעות שינה בסופי שבוע ולתפקד היטב מוטלת בספק\ כדאי לארגן שעות שינה מסודרות בשעות הלילה - ללכת לשון בשעב קבועה ולקום בשעה קבוע (ניתן להעזר בהתחלה במלטונין)

שלום רב,
הסיבות יכולות להיות רבות ומגוונות.
פני לרופא שלך והוא ידע מה לברר. אם בסופו של ברור לא ימצא מענה שובי-נא אלינו.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

חשוב שתעשי בדיקות דם מקיפות כי יכול להיות שיגלו משהו ואז תוכלי לטפל. הנה, אצלי מצאו בבדיקות דם לא מזמן חוסר בויטמין B והתחלתי לקחת בעקבות זה קופמלקס ויטמין B של סולגאר ואני לוקחת כבר תקופה של חודש בערך אבל מרגישה שיפור. הרבה פחות עייפה, מצליחה להחזיק עד סוף היום.. עוד מעט אני אחזור לעשות בדיקות דם כדי לראות אם יש שיפור בתוצאות.

ישנן סיבות רבות לעייפות
הסיבה הנפוצה ביותר היא דווקא חוסר שעות שינה - גופנו מותאם ל 7-9 שעות שינה
פחות מזה יכול לגרום לעייפות, סיבות נוספות כוללות אכן חוסר בויטמינים בעיקר ממשפחת B, תת פעילות של בלוטת התריס, שינויים הורמונלים, זיהומים ויראלים ואחרים וכמובן הפרעות שינה כולל הפרעות נשימה חסימתית.
אני מסכים עם קביעתו של פרופ' פינקלשטיין - יש להגיע לרופא משפחה לבדיקות דם על מנת לשלול חוסרים וכדומה לעייפות, יש לארגן את שעות השינה בצורה טובה ולאחר מכן ניתן לחפש סיבות נוספות לעייפות

שלום רב,
אני מבין מפנייתך שבמידה ואתה ישן 8 שעות הרי שהכל כשורה.
במידה וכך הדבר, יתכן ועבודתך מעייפת מאד. יתכן ויש גורם רפואי לכך כולל אולי איכות שנתך שאיננה נאותה. מאידך יתכן שפשוט זה הצורך של מערכת העצבים המרכזית שלך.
לא ניתן לענות לשאלתך בלי לבצע ברור מתאים.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

אני עברתי בדיקה במעבדת שינה ולא מצאו לי הפרעת שינה,
האם ייתכן שפיזיולוגית בנאדם X צריך 9 שעות שינה בלילה כדי לתפקד ובנאדם Y צריך 6 שעות שינה בלילה?
ואם כן,מה גורם להבדלים הללו?

שלום רב,
בני האדם אינם זהים ולכן אין פלא בכך שהשונות בינינו קיימת גם בנושא זה.
עם זאת בדיקת שינה איננה תכלית הכל והיא מהווה רק משבצת בתשבץ שהוא הפציינט.
בנוסף לבדיקת השינה ישי לבצע בדיקות נוספות לאחר שיחה.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

שלום רב,
בספר התקנות אין סעיף ספציפי. במקרים כאלו משמש "סעיף תואם". תביעה לביטוח לאומי נכון להגיש בצרוף חוות דעת של מומחה אשר ימליץ על הסעיף התואם ודרגת הנכות המתאימה.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

ההודעה מיועדת יותר לחברי הפורום ופחות לדוקטור הנכבד.
תודה!

היי יוני

אני גם סובל מתסמונת השעון הדחוי ועובד כמה שנים בהיי טק. באופן כללי זו תעשייה סובלנית לשעות עבודה גמישות, ואני עצמי מגיע לעבודה באיזור 12:00 וצפונה. התרבות בסטארט אפים רבים היא להגיע באיזור 11:00. יוצאת דופן היא הקבלה לעבודה הראשונה שבה עוד אין לך הוכחות לכישורייך המקצועיים (אלא אם הממוצע שלך בשמיים) ואז הבקשה להגיע מאוחר יכולה להרתיע מעסיקים מסוימים. ככה שבתחום ההי טק בהחלט יש לך אופק חיובי לעבודה בשעות מתאימות, אבל יש משוכה ראשונית שצריך לעבור.

אם אתה יכול בעזרת מלטונין לסחוב תקופה של כמה חודשים עם קימה מוקדמת אז תציע להם שתגיע ב- 10:30 (ללא פירוט על התסמונת) ותעבור לגור קרוב לעבודה. בנוסף יש חברות היי טק רבות (במיוחד קטנות) שמקובל בהן לעבוד מהבית, אם כי בעבודה הראשונה זה טיפה בעייתי כי רוצים שתלמד מאחרים.

כמו כן תזכור שיש בוגרי מדמ"ח שלא מוצאים עבודה גם ללא DSPS. כלומר ייתכן שיש סיבות אחרות לכך שעדיין לא מצאת עבודה (לחץ בראיון, חוסר ידע וכו') וגם בזה לרוב ניתן לטפל.

בהצלחה,
איתי

היי
הדבר החשוב הוא שעם מדובר במספר שנים ללא שינוי כנראה שזה אינו מסוכן!!
יש להגיע לבדיקות אצל רופא משפחה
לעיתים חוסר בויטמינים ממשפחת B יכול לגרום לתחושה של זרמים, לעיתים סוכרת, לעיתים שינויים בעמוד השידרה, לעיתים פגיעה עיצבית מקומית שנובעת מסיבות שונות.

שלום רב,
מאחר והטיפול איננו כלול בסל הבריאות, הרי שאין סיבה שקופ"ח תשלם.
עם זאת ניתן לברר עם המטפלים באם "כללית מושלם" משתתפים.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

היי שמואל,

אמנם טיפול זה אינו כלול בסל הבריאות של קופות החולים, אך לפני שאתה פוסל חשוב שתדע מהו טיפול קוגניטיבי התנהגותי -

טיפול “קוגניטיבי-התנהגותי” (מה שנקרא CBT) מורכב באופן טבעי משני חלקים – טיפול קוגניטיבי (חשיבתי) וטיפול התנהגותי.
אז מהו למעשה החלק ההתנהגותי? ההסבר הפשוט ביותר, טיפול שבא לשנות את דפוסי ההתנהגות של אדם שאינם עוזרים לו ולעיתים אף מזיקים לו ממש. לשנות = לחזק את מה שמועיל ולבטל לחלוטין את מה שלא, באמצעות טכניקות שונות.
מה למשל יכול להיחשב דפוס התנהגותי בעייתי? דפוס שמוביל למצב הגורם חרדה, או לחילופין הימנעות ממצבים נורמטיביים בשל חרדה או פוביות שונות. הימנעות היא אחת הבעיות שעלולות ממש לפגוע באיכות חייו של מטופל ולהפריע לניהול אורח חיים תקין.
דוגמה: מטופל שעבר תאונת דרכים או נחשף לתאונה ברמה אחרת ופיתח פחד מנהיגה, פחד מחציית כביש או דברים דומים. יחד עם המטפל תנותח ההתנהגות שלו כדי לאבחן דפוסים “תוקעים” כמו הימנעות מלצאת מהבית או יציאה לכביש ראשי שמביאה עמה התקף חרדה וכן הלאה. בהדרגה, תחילה במסגרת חשיבתית עם המטפל (שינוי מחשבות כגון “אם אצא החוצה בטוח יקרה לי משהו נורא ואיום”) ולאחר מכן במציאות יקבל המטופל מטלות הקשורות להתנהגות שזוהתה ודרכי התמודדות עימן כדי לנטרל את המצוקה ולהחזיר את השליטה לחיים.

אחוזי ההצלחה משתנים מעט בהתאם לסוג הבעיה בה מטפלים אולם בגדול השיטה עובדת.מצד אחד ההדרגתיות שמאפשרת למטופל להסתגל בקצב שמתאים לו ומצד שני הנטייה לבדוק את הדברים כאן ועכשיו (ולא לנתחם היסטורית לאורך שנים) מביאות לתוצאות מהירות יחסית. המטרה היא להחזיר למטופלים את השליטה על חייהם בעצם כך שמעלים להם את רמת המודעות בתפיסת מצבים שנראו להם בלתי אפשריים להתמודדות.
סוד ההצלחה הוא בין השאר השילוב עם טיפול קוגניטיבי, וביחד כשיטת טיפול משולבת היא נוחלת אחוזי הצלחה גבוהים מאוד ואף מהירים יחסית לטיפול הפסיכולוגי המסורתי. במידת הצורך, ישנן בעיות מסוימות שמקובל אף לשלב טיפול CBT עם טיפול תרופתי כדי להגיע לתוצאות אף טובות יותר.מטופל יוצא החוצה מצויד בכלים המותאמים לו אישית להתמודדות עם המצבים מהם הוא חרד, אשר אחד מהם הוא מוּדעות גבוהה תפיסתית למצב. זו אחת הסיבות שתוצאות הטיפול עובדות לטווח ארוך ולא רק מיידי.

שתהיה שנה טובה והמון בהצלחה!

היי
טיפול קוגניטבי התנהגותי (CBT) הוא טיפול פסיכולוגי קצר מועד שבו מלמדים טכניקות כיצד להתמודד עם בעיה בדרכים שונות
לדוג' כיצג ניתן להתמודד עם כאב כרוני על מנת שניתן יהיה להמשיך בחיים התקינים בלי שהבעייה תהפול להיות מרכז החיים.

היי, הסיבה מספר אחת לקושי בהרדמות ואינסומניה היא דיכאון
לעיתים יש צורך לטפל בבסיס.... (כדאי אולי משהו מעבר לתטא הילינג)
לשאלתך כעיקרון נוטורנו אינו ממכר, אך יש התרגלות די מהירה והוא אינו אמור לשמש לטווח ארוך

ישנן כמה בעיות שאת מציגה
1. הסימנים שאת מתארת - שחיקת שיניים, הזעת יתר, חרחורים - כל זה מתאים לבעיה של תסמונת דום נשימה בשינה, יש צורך להיבדק במעבדת שינה ובעקבות הממצאים לטפל
2. סטילנוקס היא תרופה בעיקרה שמשרה שינה ושאמורים לקחת אותה לטווח קצר - בנטילה לטווח ארוך יש התרגלות, חל אסור לקחת אותה ביחד עם אלכוהול וכשיורדים ממנה זה חייב להיות מאוד הדרגתי
ולכן המלצתי היא להגיע לבדיקת שינה ולהפסיק עם הסטילנוקס (בהדרגה) ועם האלכוהול.

Tylenol PM הוא כדור שמכיל פאראצטמול (מה שיש באקמול רגיל) וגם חומר נוסף אנטי היסטמיני שגורם מעט לטשטוש ולהשריית שינה. ככלל הוא נחשב יחסית בטוח אך מציג סבילות מהירה מאוד ותוך זמן קצר מאוד הוא כבר הרבה פחות משפיע. כמו כן יש לוודא שלא לוקחים מינונים גבוהים מידי. לכן לשאלתך הכדורים אינם ממכרים פיסית במובן הרגיל של המילה, אך ניתן להתמכר אליהם ולהשפעתם פסיכולוגית ולהעלות במינונים על מנת לקבל את אותה השפעה ראשונית. איני חושב שזוהי שיטה מומלצת להרדם

ריספרידל היא תרופה שאחת מתופעות הלוואי הנפוצות שלה היא נדודי שינה
משקל בדרך כלל אינו קשור
יש צורך בבדיקת שינה מקיפה בבדיקת שינה על מנת לבדוק את הנושא

שלום
אכן לעיתים תחושת הנמנום ממשיכה גם ליום שלמחרת
בטונייט אך גם בסטילנוקס
תופעות הלוואי בתרופות אלא מזעריות אך יש צורך לשים לב ולהחליף כשצריך

שלום רב,
עקרונית התרופה איננה שייכת לקבוצת תרופות הפועלות זמן קצר ושהשפעתן בהכרח חולפת בשעות הלילה. עם זאת, לעיתים תופעת הלואי כגון ישנוניות-יתר יומית חולפת עם הזמן. במקרה ואת ממשיכה ליטול את התרופה עליך להימנע מפעולות שיסכנו אותך כגון נהיגה.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

שלום רב,
נטילת מלטונין אסורה בעת הנקה. עם זאת במסגרת הסדר שאת צריכה לעשות בחיים הרי שהפסקת ההנקה תועיל לך ולתינוקת שלך.
ילדתך צריכה בגיל זה לישון כל הלילה, ובמיטתה ולא אתך. ההנקה מפריעה לה ולך ואיננה מועילה בגיל זה.
לאחר הפסקת ההנקה אם תמשיכי לסבול מנדודי שינה הרי שתזדקקי להערכה מליאה וטיפול בהתאם.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

שלום רב,
לא הייתי עוסק בטיפול לפני האבחנה. מן הראוי שתעברי בדיקת שינה.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

שלום רב,
אתה סובל מקושי בנשימת אף ורופא אא"ג אמור לפתור את הבעיה.
יש לך עקמת וצריך לבדוק אולי העקמת היא חלק מתסמונת קרניופציאלית.
אתה סובל מנדודי שינה ולכך יכולות להיות סיבות שונות.
לסיכום: צריך לבדוק אותך.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

שלום,
אני פונה לפורום כדי לקבל מידע בתחום השינה שהוא מעבר לתחומים הרגילים שלגביהם כבר פניתי לרופאים.
לגבי אא"ג, עברתי ניתוח והרופא טוען שמצבי תקין לחלוטין למרות שנחיר אחד לא נושם מספיק ולפעמים אני משתמש בטיפות אבל לפעמים אני מתקשה לישון גם עם אף פתוח.
לגבי עקמת, פניתי לאורטופד ובינתיים הוא שלח אותי למיפוי עצמות שטרם עשיתי. מה זה תסמונת קרניופציאלית אני לא יודע. הבעיה שלי בנקודה הזו של הגב, שאני התרגלתי כל השנים לישון על הגב וזה גורם לי לכאבי גב יותר מאשר אם הייתי שוכב בדרך אחרת, אבל אני פשוט לא נרדם אחרת.
השאלה האם יכולה להיות בעיה אחרת חוץ מזה, כלומר האם כדאי לפנות לעוד רופא בתחום אחר? תודה לך.

שאני בחיים שלי לא הצלחתי לישון צהריים כמעט למעט פעמים בודדות שנרדמתי לשעות בודדות. אני פשוט לא מצליח. זה מאוד מפריע כי לפעמים אני צריך ערנות בלילה (קורה) ופשוט אי אפשר.

שלום רב,
הקושי בנשימת אף עדיין קיים ולכן יש צורך בהערכה נוספת בידי רופא אא"ג.
כאב הנגרם עקב העקמת הוא נושא להתייעצות עם מומחה עמוד שידרה.
הקושי בהרדמות ואיכות השינה הירודה הם נושא שלישי. הגורמים יכולים להיות מתח נפשי, הפרעת נשימה בשינה ועוד ולכך צריך הערכה בפני עצמה.
הקושי בהרדמות בשעות הצהריים יכול להיגרם עקב אפיוני השעון הביולוגי שלך ויכול להיות משני למתח נפשי למשל.
אם תגיע לבדיקה ניתן יהיה לברר גם את נושא הקשיים בהרדמות ואיכות השינה הירודה וגם נושא הנשימה מבעד לאף.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

שלום רב,
אכן יש. שובי לרופא שמטפל בך והוא יחליף לכדור אחר.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין