פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

סבלתי בעבר מחרדות עקב התקפי דלקות פרקים. זה התבטא בחרדה להשאר לבד בלילה, נסיעות ושינה מחוץ לבית. לקחתי שנה וחצי ציפרלקס 10 מ"ג שעזר לי מאד, וכן טיפולים אלטרנטיבים וטיפול גוף נפש. נגמלתי מציפרלקס כבר יותר משנה והמצב שלי טוב. עוד חודש וחצי אני נוסעת לחו"ל אחרי 16 שנה שלא נסעתי ואני בלחץ שאני לא ארגיש טוב במטוס ובחו"ל ולא ארדם. מה אפשר לקחת מעכשיו שאגיע רגועה לזמן הטיסה..חשבתי על רמוטיב ..זה יכול לעזור לי? תודה.

הי

יש לי רשיון מזה 18 שנה..טסט עשירי
נהגתי בהתחלה אבל לא הרבה ..ואחר כך החלפנו את הסובראו לגיב 4*4 וזה עוד הפחיד אותי יותר
כשאני יושבת לי הנהג אני רואה שזה קל ולמה אינני יכולה להתגבר על הפחד..
נהגתי לפני חודשים חרבע שעה אבל איזה פחד היה לי ..
יש תחושה שאולי אדרוס מישהוא ואולי לא תהיה לי שליטה וידע רב בכביש ..ואם אכנס ללחץ לא אדע מה לעשות

אני מאד רוצה להיות כמו כולם לנהוג ונסוע למקומות שלא כל הזמן תלויה בבעלי ובילדים שלי

אפילו חשבתי לגשת למורה נהיגה וקחת כמה שעורים..ואת המחשבה הזאת דחיתי מפחד...נתנה לי בתי לשבת מול ההגה לפני כמה זמן ובקשה שאנסה...הרגשתי כאילו אני נופלת מהר גבוה ..איזה פחד

מה הפתרון?

שלום

בן 38, סובל מחרדה וכדו'.
מטופל בלוסטרל עם תוספת מינימלית של ריספונד (לדברי הרופא זה מחזק את השפעת הלוסטרל)
כמו כן בגלל הפרעות השינה, הרופא המליץ על מירו במינון לפי הצורך.

א. מאיזה מינון זה משפיע על כמיהה למתוקים, האם גם במינון של 7.5-15 ?
ב. איזה מינון נדרש לצורך השפעה על השינה, האם גם במינונים נמוכים ?
יש המלצה ברורה בעניין?
ג. האם מירו מעלה משפיע על רמות ההורמונים (פרולקטין וכו') ?
ד. האם בלקיחת התרופה קבוע, יש צורך במעקב של בדיקות דם כלשהן ?
ה. אם אני מחליט להפסיק, האם יש צורך להפסיק בהדרגה ? באיזה אופן ? או שבכלל אפשר לקחת פעם פעמיים בשבוע או לפי הצורך מבלי קביעות ?
ו. האם הפסקת שימוש במירו יוצרת תופעות לוואי של הפרעות שינה וחרדה ועוד ?

אשמח על מענה לשאלות

תודה

אהלן, אני בן 18 וחצי קודם כל, ושפוט רציתי לשתף ולקבל עצות. אז ככה, כמו שאמרתי אני בן 18 וחצי, עוד שבועיים מתגייס. לפני חצי שנה הכרתי את החברה הראשונה שלי, לאחר משבר נפשי מאוד קשה. האמת היא, אני אוהב אותה, באמת. האמת שעוד לא שכבנו ומאוד קשה לי עם זה, אבל ניחא. בחודשיים הראשונים בקשר, עשיתי שטויות עם בנות אחרות, סיפרתי לה את זה, היא נפרדה ממני וחזרה אלי שבוע אחרי. בתקופה שלא היינו יחד, כאב לי, היה לי מאוד רע, כאילו חרב עלי עולמי. ולאחר שהיא חזרה אלי היה לי נורא טוב, עד לפני שבוע בערך. באמת שאין לי שום סיבה להרגיש רע, או דיכאון. יש לי אחלה משפחה, אני מבוסס מאוד, חברה יפה וכו'. אבל לפעמים אני מכניס את עצמי לסרטים של אולי אני לא אוהב אותה מספיק? אולי זה לא זה באמת? למה היא אוהבת יותר ואני לא מצליח לאהוב כמוה? אני אוהב אותה בכלל? האמת שאני בן אדם מאוד קיצוני ברגשות שלו. פעם הכי בהיי ולרגע בתחתית הבור. אנחנו נמצאים המון ביחד, מבלים זמן לפני הגיוס. למשל כבר שבועיים אנחנו לא זזים אחד מהשנייה. ברור לי שיש תקופות פחות טובות בקשר, פחות אוהבים, אבל אין סיבה שארגיש כ"כ רע? אז למה לעזאזל למה הנפש שלי כזו פגומה?! גם אם לא אוהבים בכלל לא צריך להרגיש ככה. פשוט לא טוב לי. היא מדהימה, הכי מחבקת, אוהבת, דואגת. ואני פשוט לא יכול להתנתק מהמחשבות האלו. אני מאוד מנסה להגיד לעצמי, שזה תקופה, שהיינו המון ביחד וזה טבעי, לא תמיד מרגישים את ההרגשה ואת האור של האהבה, ואין מה להילחץ מזה ושהיה לי ככה רע. אבל זה לא עוזר. יכול להיות שזה מפני שאני כל היום בבית? הרי אני לא עובד, לא עושה הרבה במהלך היום, והאמת גם כשאני עושה אני לא מרגיש טוב. כל היום רע לי וכל היום אני מנסה לשכנע את עצמי שזה טבעי וזו תקופה ואין מה לעשות. לא יודע מה לעשות כבר, לא טוב לי. יש לי משקעים של חרדה מטורפת בעקבות משבר קשה שעברתי לפני 7 חודשים בערך, הייתי ממש שבור ולא באמת חייתי. יכול להיות שבגלל שלא טיפלתי בעצמי רגשית אז, זה מתנקם בי עכשיו? לא ביקשתי כלום, רק שקט נפשי ושיהיה לי טוב!! אשמח לעצות, תודה!!

מה ניתן לעשות כאשר הטיפול התרופתי של תרופות שונות ומגוונות עד למינון המקסימלי?והשיחות אצל מטפלים שונים מזה שנים כבר לא עוזר לחרדות ודיכאון?
כרגע רק בנזודיאזפנים משכחים ריגעית את המצב.

בני בן 25 החל ליטול ציפרלקס בעקבות ארועי פאניקה חוזרים, חרדה ודיכאון שנלווה לכך. הוא נוטל את הכדור מזה 7 ימים. 4 ימים ראשונים חצי כדור, ואח"כ שלם. מאז שהחל ליטול את הכדור השלם מתקשה להרדם ואם כבר נרדם מתעורר אחרי מספר שעות מועט. האם זו תופעה מוכרת? כמה זמן כדאי לחכות עד החלטה אם זו אינה תרופה מתאימה לו? הוא עייף, חסר מנוחה ועצבני מכך.

טופלתי בויאפקס 75 מג׳ עקב דכאון מזה 8 שנים.
נמצאת היום במקום לגמרי אחר. עומדת לפני ניתוח, ולבקשתי בעצת הפסיכיאטר ירדתי למשך שבוע ל37.5 מג׳. מאז יום שני ללא התרופה, ההרגשה הפיזית נוראית, סחרחורות, ראש כבד, קושי בתפקוד, קושי בשינה, חוסר מנוחה. מצליחה לתפקד איכשהו במשך היום, בלילה הרבה יותר קשה.
לא מוכנה לחזור לכדורים, בדיעבד מסתבר שגרמו לכל מיני תופעות קשות שרק לאחרונה הבנתי שקרו מאז לקיחתם- השמנה, סכרת , אבדן חשק מיני וכו׳
כבר מיואשת, האם התופעות תעלמנה מעצמן עם הזמן? ואם כן , אז מתי ?
תודה

ערב טוב,

מטופל כרגע בדפלט 750 מ"ג , וולבוטרין 150 מ"ג
הנני סובל מדיכאון וחרדות במשך חצי שנה,
בהתחלה הייתי על ציפרלקס , שגרם להרעה במצבי.

הרגשתי הכללית עדיין גרועה,
מה שכן, אני רוצה לשאול על הכדור "זודורם"
במקור הכדור מיועד לבעיות שינה.
גיליתי כשאני לוקח כדור אחד שלם.
אני מתחיל להיות יותר שמח , יותר קשוב ,שלו, אופטימי, יש לי חשק לראות ולדבר עם אנשים.
נאלץ להודות , שבלי הזודורם , לא הייתי מסוגל לכתוב את ההודעה הזאת בפורום.

הבעיה , שכמו כל הכדורים בקטגוריה הזאת, הם ממכרים , ולא מומלצים לטווח ארוך.

האם זאת ההרגשה שאני צריך לצפות לה במשך היום הודות לנוגדי הדכאון ?
האם אני סובל מחרדה שכל כך משתקת , שהכדור עצמו מסיר אותה ?

מכיוון שהמצב מאוד מתסכל אותי , כי לאחר שהשפעת הכדור הזודורם עוברת, אני "שוב נופל אל הקרשים" וזאת כבר תלות

תודה רבה
ניב

בת 23 נשואה עם תינוק. שום דבר לא עונה על הצפיות שלי, שום דבר לא מסב לי הנאה. אני לא נהנת משום דבר שאחרים מדווחים כהנאה, לא מקלחת טובה ולא סקס, לא בית מלון ולא חופשה, לא אוכל טוב ולא מנוחה, לא הצלחה ולא אהבה אני מתוסכלת ולעיתים חושבת שאם לא הייתה לי אחריות על בני ועל חייו היה קל יותר לסיים את שלי.

שלום,
אני מטופלת אצל פסיכולוגית קלינית מזה שנתיים ואני מרגישה על סף תהום. לכאורה נראה כי החיים שלי סבירים. הקריירה שלי בסדר אבל לא יציבה, אני לא בחובות, יש לי חברים ספורים, שום אירוע טראומטי משמעותי. אבל לא כך אני מרגישה. גדלתי אצל הורים מעוותים מבחינה נפשית. הם לא התעללו או הרביצו, אבל לתחושתי לא קיבלתי שום כלים לחיים. הם החדירו בי חוסר בטחון, וגרוע מכך, פחד. אני מרגישה נטולת יכולות וכישורים בסיסיים שרב האנשים מתייחסים אליהם באגביות מוחלטת. האינטראקציה עם אנשים מהווה עבורי טבילת אש בכל פעם מחדש. בכל מקום אליו אני מגיעה אני מצליחה לריב או להסתכסך עם מישהו, ובעיקר להרגיש מאוד לא בנוח בתוך הסביבה בה אני נמצאת. אני לא מצליחה ליצור תחושה נעימה ו/או להרגיש בנוח בעצמי.

כתוצאה מכך, אני הכי לבד שאפשר, ואני כבר בת 35. אני מרגישה שאין בחיי שום גורם תומך או מנחם, שום אדם בו אני בוטחת לחלוטין. שום דבר אינו יציב והכל חסר: חברים, זוגיות, כסף. בעבר היו לי תחביבים רבים אבל כיום הזנחתי אותם מחוסר חשק ורצון. אני כל הזמן לחוצה וחרדה, ולא מצליחה לפרק את מכלול הבעיות שמאיימות עליי ליחידות קטנות שניתן להתמודד איתן. אני לא מצליחה להרים את עצמי, כי אין שום דבר שייתן לי את הדרייב.

הפסיכולוגית אמנם עזרה לי לפתור נושאים מסוימים , אבל התחושה שלי לא השתנתה, ונראה לי שעם הגיל כל החסרונות שלי רק החמירו, מה שמעצים את החרדות, הלחץ והבעיות החברתיות. לטענת הפסיכולוגית אני יכולה להסתייע בכדורים נגד חרדה, אולם קיבלתי ממנה את הרושם שמצבי לא כך קשה וכדורים הם לא פתרון מחוייב המציאות.
ישנן פעמים שאני מרגישה שאלמלא הפחדנות שלי והידיעה שאפגע במשפחתי אין לי בשביל מה להמשיך. אני לא רוצה להרגיש כך.

האם ישנן עוד אפשרויות ושיטות טיפול? אני בעצמי לא רוצה לקחת כדורים בשל תופעות הלוואי, ואני לא יודעת מה כן לעשות.
תודה

שלום,
עד לפני חצי שנה לקחתי ציפרלקס 10 מ"ג למשך תקופה של חצי שנה, עקב תחושת דיכאון וחרדות. התרופה אכן עזרה לשיפור ההרגשה אך במהלך נטילתה עליתי לא פחות מ-6 קילו! (ואני בחורה רזה כך שממש ראו את העלייה הזאת במשקל). העלייה הזאת במשקל בכלל ביאסה אותי וגרמה לי להרגיש עוד יותר רע ולא משנה כמה ניסיתי לעסוק בספורט ולהקפיד על תזונה, לא רזיתי אפילו קילו כל עוד נטלתי את הכדורים. כתוצאה מכך החלטתי להפסיק את התרופה והקילוגרמים פשוט נשרו ממני מבלי שעשיתי משהו מיוחד. דיברתי עם הפסיכיאטרית על כך והיא אמרה שהיא החליטה על תרופה זו משום שזו התרופה עם הכי פחות תופעות לוואי. האם יש תרופות נגד חרדות ודיכאון שפשוט אינן גורמות להשמנה? אני מעדיפה להתמודד כבר בדרכים אחרות עם מצב רוח ירוד וחרדה מאשר לקחת שוב פעם תרופה שתגרום לי להשמין כל כך.

יום חמישי האחרון יצאתי עם חבר לבילוי סופש בנמל ת"א ערב הוולנטיין תוך כדי נסיעה לשם אני שותה וודקה עם רדבול בערך שתי כוסות נכנסנו למועדון היה שמח מוזיקה טובה ניגשתי לבר ושתיתי עוד שלוש ציסרים של ערק המשכתי לרקוד וחבר לוקח אותי שוב לבר ומזמין לי ציסר ווסקי זהו זה כבר שפח אותי אני זוכר רק שנשענתי על אחד השולחנות לזמן מסוים. ופה מתחיל הסיפור הגדול. הגיע מישו עד עכשיו איני זוכר מי היה האיש ישב ליידי וביקש אש אני מביא לו הוא מדליק גוינט ומציע לי לקחת שכטה מקרב את זה לפה שלי ואני מתחיל לשאוף אחת ועוד אחת ועוד אחת סהכ שלושה שאיפות חזקות . אני קם וצתחיל לקפוצ הרגשתי משהו חזק ברגליים שהם נדפקות במהירות לריצפה במשך איזה 10 דקות ואני מרגיש פיתאום טוב זוכר שהיו ליידי שתי בחורות שצחקו עליי כי לא הפסקתי לחייך בלי שום סיבה הצטלמו איתי תוך כדי שאני משתגע חברי לא שמו לב לתופעה שאי מתנהג באופן חריג מהרגיל בדכ אני שקט ויושב בצד .הרגשתי יובש בפה התחלתי להתנדנד ולהחזיק בכל חפץ שהיה לידי בשביל לא ליפול חריפות בפה וכאבי ראש עזייםםם נפלתי לריצפה . חבר לקח אותי החוצה וזה פה כבר התחלתי לבכות ואמרתי בקול אני לא רוצה למות אני רוצה לחיות הרגשתי שאני גומר עם החיים חברי ניסו לדובב אותי ואני התעקשתי שיזמינו אמבולנס (שכחתי לציין שאני בחיים לא עישנתי סמים קשים ולא ידעתי איזה סוג חומר היה בסיגריה של האיש) לאחר שעתיים התחלתי לחזור לשפיות ושאלתי אותם איפה אנחנו ביקשתי מהם שילכו לבית ושיעזבו אותי בשקט שלא ידברו בקול רם ליידי ה תוך כדי אני ממשיך להרגיש יבשששש בפה ושוב בוכה השעה 7 בבוקר יום שישי ואני מתעורר במיטה שלי בבית לא זוכר את הדרך בשבת הרגשתי נורא ואני מפחד שהרסתי לעצמי משהו במח אני מרגיש שהחשיבה שלי השתנתה לשלילית אנא מכם למבינים שבכם מה זה איך מתמודדים עם זה יהיה לי נזק בעתיד (חברי אומרים שזה יעבור אני לא רוצה ללכת לרופה ולגרום סביבי ידיעה שאני נרקומן) האם יש אפשרות להחזיר תגלגל לאחור או שכבר מאוחר מדי????? לקחתי חופש מהעבודה כי אני לא רוצה שהחברה שלי בעבודה יראו איז סימן או התנהגות מוזרה כרגע אני חש בכאבי בטן קלים וכאבי ראש חזקים היותר מפחיד זה המצב רוח

יש לי בודאות בשנתים שלש אחרונות תופעות גופניות של דפיקות לב,חוסר שקט,נשימות חזקות וחשיבה אובססיבית על עניני בריאות (בן 45 ללא תרפות ובדיקות דם תקינות ,גם לב)
כל חצי שנה אני הולך לרופאת משפחה שממליצה על SSRI למינהם, אבל אני מתנגד,
המצב רוח מצוין ,עושה ספורט אוכל טוב ורזה - רק ענין החרדות מפריע מאוד ומתיש (מאוד מבולבל ולא מרוכז)-טיפול קוגנטיבי מאוד יקר אצל דר' דרבי וגם אני לא יתמיד כי לחוץ בעבודה (שכחתי את ענין הסטרס שלא מוסיף לחגיגה)
שאלתי העיקרית - האם יש כדור "לייט" להתחיל איתו ולבדוק שפועל רק על חרדה (לא דיכאון) - מה דעתך על רמוטיב 250 האם אפשר להתחיל איתו ולהפסיק איתו מתי שרוצים?
לפני כ-15 שנים עקב חרדה לקחתי כחצי שנה אפקסור שעשה לי רע והפסקתי לבד.
אבל כאמור אני כבר עייף מהרגשות הגופניות והנפשית (וגם חוסר בטחון שהתחיל להיות לי-לכל דבר שהיתי טוב בו) וכבר "מתכופף" ומוכן לנסות כדור אבל את הפשוט ביותר
על מה אתם ממליצים
המיואש

שלום! אני בעצבות מתמשכת יושן לעתים 14 שעות ביום וגם הפרעת חרדה שתוקפת אותי פעם בשבוע לפחות מאובחן בסכיזופרניה וocd וסובל מהחרדה והעצבות והשינה נורא מטופל בגאודון 160 מ"ג ליום וציפרלקס 50 מ"ג מה לדעתכם ניתן לעשות לשינוי המצב?
תודה מראש!

שלום רב,
כבר למעלה משנה שאני מטופל בציפרלקס עקב תסמונת חרדה כללית. מאחר והגורמים לחרדה פסקו החלטתי להפסיק את הטיפול, אך עשיתי זאת ללא התייעצות וזאת לפני כחודש וחצי. אני מודע כי לא עשיתי את המעשה הנבון ביותר אך לא הייתי מודע לתופעות גמילה. מספר ימים לאחר ההפסקה הופיעו לי מדי פעם צמרמורות בראש שהחלו לפחות עם הזמן. הן בדרך כלל קורות בתנועה של הראש ובשינויי טמפרטורה כמו קור. עתה הצמרמורות עדיין קיימות אך קורות במקרים מעטים במהלך היום. תופעה זו לא מציקה לי כל עוד אדע שהיא אכן זמנית וחולפת.
ברצוני לדעת האם אכן תופעות הגמילה חולפות, מתי אני יכול לצפות לכך והאם בכל זאת רצוי שאראה רופא/פסיכיאטר. באופן כללי, מצבי הבריאותי והנפשי טוב ואינני זקוק לסיוע מלבד הצמרמורות.
תודה מראש.