פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

העיקרון של טיפול התנהגותי מבוסס על חשיפה הדרגתית לגורם המאיים. עשי רשימה של כול סוגי מאכלים שאת נמנעת מלבלוע. דרגי את הרשימה מהמאכלים שקל יותר לבלוע עד למאכלים שהכי קשה. תתחילי לאכול את המאכלים שהכי קלים לך במדרג ותתקדמי למאכלים שיותר קשה עד שתחזרי לאכול רגיל. יש להתאמן כול יום באופן עקבי והדרגתי.

בהצלחה,

תודה לך דר אירנה את גדולה תודה תודה מקרב לב רחל

לקחתי 2 ואבן אחד בבוקר ואחד בערב יש לי קצת הטבה בבליעה. האם הגוף שלי לא יתרגל לואבן ואחרי כמה ימים לא יהיה בכלל אפקטיבי הואבן?

לקחתי אתמול 2ואבן אחד בבוקר אחד בערב והיתה קצת הטבה בבליעה. האם הגוף שלי לא יתרגל לואבן ואחרי כמה ימים לא ישפיע כבר? תודה

היי רחל,
בדרך כלל תרופות מסוג זה מומלץ לא לקחת באופן רצוף יותר משבועיים, מאחר שהתלות בתרופה מתפתחת לאחר יותר משבועיים של שימוש. שימוש למשך מספר ימים לא גורם לתלות או להסתגלות, כך שההשפעה של התרופה אינה יורדת.
בברכה,

שלום לך,

הרופא נתן לך ציפרלקס כי מדובר בחרדות. סאת תרופה אנטי דיכאונית וגם אנטי חרדתית. כיוון שמדובר בחרדות, הדרך הטובה ביותר להתמודד היא טיפול התנהגותי - קוגניטיבי CBT. אפשר לשלב גם עם ביופידבק. ברמות חרדה נמוכות עד בינוניות ניתן לטפל ללא תרופות. ברמות של חרדה גבוהה מומלץ לשלב CBT עם טיפול תרופתי. במהלך CBT תוכלי ללמוד כלים לנצח את החרדה לחלוטין. כלים של שליטה בחרדה יעזרו לך למנוע הישנות החרדה בעתיד.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

שלום לך,
ראשית, לגבי הפסיכיאטר, חברך ככל הנראה כן מטופל, מאחר שציינת כי הוא מקבל טיפול תרופתי, וזהו תפקידו של הפסיכיאטר- לספק טיפול תרופתי. בדרך כלל, לטיפול התרופתי בדירכאון יש יעילות גבוהה, אך צריך להתאזר בסבלנות, מאחר שלוקח לתרופות מספר שבועות להשפיע, מאז שמתחילים ליטול את המינון המלא שהומלץ על ידי הפסיכיאטר.
לגבי טיפול בשיחות, לעיתים קרובות זה אכן לוקח זמן עד שמקבלים אותו דרך המפראות הציבוריות. אם הטיפול מתעכב יותר מדי זמן במרפאה הספציפית, אולי יש מרפאה אחרת שיכולה לסייע. בנוסף, ניתן לחפש מכונים טיפוליים המציעים טיפול פסיכולוגי בעלות מוזלת לסטודנטים. מעבר לכך, טיפולים נוספים, כמו גרייה מגנטית למוח, בדרך כלל נעשים באופן פרטי ויקרים יחסית, למיטב ידיעתי.
בברכה,

שלום לך,

יש לפנות למרכז לבריאות הנפש ששייך לאזור מגורך. במרכז תוכלי לקבל טיפול פסיכיאטרי, פסיכולוגי ועובדת סוציאלית שתעזור לך.

בהצלחה,

היי חני,
חבל שתסבלי כל כך מבעיה כמו חרדה, שניתן להתגבר עליה בקלות יחסית באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי. ייתכן שיהיה נכון לשלב גם טיפול תרופתי בתרופות נוגדות דיכאון, שלטווח ארוך גם נוגדות חרדה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה יכול לתת לך כלים מעשיים להתמודד עם החרדה, על ידי למידה מחדש של דרכי חשיבה והתנהגות- במקום הדפוסים הנוכחיים, שמשמרים את הבעיה ו"מפחידים" אותך שוב ושוב. מומלץ לקרוא את המאמר שכתבתי עבור אתר זה, העוסק בטיפול בהתקפי חרדה.
בהצלחה!

היי שירה,
לגבי אחוזי הנכות, זה מאוד אינדיבידואלי וצריך לשאול את הביטוח הלאומי. בדרך כלל, זה תלוי ברמת התפקוד של האדם. אם את מתכוונת לשיקום מטעם שירותי סל שיקום של משרד הבריאות, הם יכולים להציע לך ליווי בהתאם לרמת התפקוד ולמה שמתאים לך. קיימים שירותי חונכות או סומכות, שירותי דיור (הוסטלים, דיורים מוגנים) ושירותי שיקום בתעסוקה, שכוללים בין היתר ליווי במציאת עבודה.
בנוסף, קיימים טיפולים פסיכולוגיים שהוכחו כיעילים, כגון DBT וסכמה תרפיה, ששייכים לגישה הרחבה יותר של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. ידוע לי ש- DBT ניתן לקבל גם בחלק מהמרפאות הציבוריות (כמו תל השומר ומרכזים לנפגעות תקיפה מינית), ולא רק באופן פרטי. ניתן לשלב גם טיפול תרופתי, שיכול להפחית באופן ניכר חלק מהסימפטומים הקשורים במצבי רוח.
בהצלחה!

הכול יכול להיות. בכול אופן עשית בדיקות ראש והכול יצא תקין. כעת עליך להתמודד עם החרדות.

תרגיש טוב,

תודה רבה לך ובנוסף לכאבי ראש אני מרגיש קצת קושי בראייה אומנם לא רציני אבל קצת אני מרגיש קושי בראייה זה גם נובע מזה?

יכול להיות שגם הפרעות בראייה הינם תסמינים של חרדה. כאשר תחלוף החרדה גם הראיה תחזור להיות תקינה.

תודה רבה לך!!

כן בהחלט. כשרמת החרדה / דיכאון תרד גם הכאבים יחלפו.
שים לב שכשאתה דואג ומתרגש בגלל כאבי ראש אתה מוסיף לחרדה והכאב מתגבר. כך אתה נמצא במעגל הקסמים סגור ובלתי פוסק שבו תגובות רגשיות מגבירות תחושות גופניות. כדי להפסיק את מעגל הקסמים עש לשנות את תגובתך לכאב ראש. כלומר, נסה לא להתרגש מכאבי הראש. כלים נוספים ניתן ללמוד בפסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית וביופידבק.

תרגיש טוב,

שרון שלום,

אם CT יצא תקין אז הכול בסדר. גידול בראש נשלל ואתה יכול להיות רגוע.

בברכה,

תודה רבה לך אבל אני לא יודע מה זה יכול להיות הלכתי לפסיכיאטר עם אמא שלי הרופא אמרה שזה חרדות אבל זה ממש מציק לי כבר 4 חודשים כאבי ראש והביאו לי כדורי פריזמה האם זה יכול לעזור ??

היי שרון,

פריזמה אמורה לעזור. בנוסף, אני ממליצה על פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית עם ביופידבק.

תרגיש טוב,

היי,

אני מבינה שאת אמך אינך יכולה לשתף, גם מאנשי מקצוע התאכזבת והתיאשת. האם יש בסביבתך אדם קרוב שאת סומכת עליו, שאיתו את יכולה לשוחח, שיכול לתמוך, לכוון? האם את יכולה לשתף את המחנכת או יועצת בית הספר? ישנו פורום של עזרה נפשית באינטרנט סה"ר, שם תוכלי לשוכח, לשפוח את לבך, לקבל עצות וכיוון.

חזקי ואמצי,

אני לא קשורה לאף אחד ואין לי חברה שאני יכולה לשתף אותה בנושאים האלה. חלק מהאנשים כן שמים לב כשאני מדוכאת, אבל לא באמת אכפת להם מזה. אני רוצה ללכת לטיפול יעיל, אני לא רוצה להיות בדיכאון. הגעתי למסקנה שאני בדיכאון כבר 9 שנים, מאז שהוריי התגרשו, מפני שמאז שנודע לי על כך היו לי כל הסימפטומים המתוארים במאות המבחנים שעשיתי שבאינטרנט.
בנוסף לכך, יש לי התפרצויות זעם. אני מבטאת את הכעס שלי ע"י כעס על אחותי הקטנה. אני לא מצליחה לשלוט בכך ואני באמת מנסה להימנע מהתופעה הזאת, אבל זה לא פועל.

אני לא יכולה לספר על הבעיות שלי לאף אחד. אני לא יודעת מה לעשות. אני צריכה טיפול אמיתי, לא פורום באינטרנט, אבל ההורים שלי יילחצו ויגיבו בדרכים שעוד יותר יעצבנו אותי.
אני באמת לא יודעת מה לעשות.

היי, מה עם מחנכת ויועצת של בית הספר? הבעיה היא שאת קטינה וחייבת לידע את ההורים. אני ממליצה להתיעץ עם יועצת או המחנכת כדי שהם ימצאו את הדרך לשוחח עם הוריך על מצבך ועל הטיפול המומלץ. אין סיבה לסבול. שטפי את היועצת והמחנכת.

בברכה,

למחנכת שלי לא באמת אכפת ממני. היא סתם צבועה ומטומטמת.
יועצת בית הספר כמעט ולא נמצאת בו, וגם כשכן, אף אחד לא באמת יודע איפה היא כי זה בית ספר יסודי (א'-ח', אני ב-ח') והילדים לא הולכים אליה.
אני לא יכולה לסבול את זה יותר. בכל פעם אני אומרת לעצמי, "תחזיקי עוד קצת, את יכולה. רק עוד יום אחד, עוד דקה אחת", אבל אני מתחילה להתמוטט. אני לא אוכל לשאת את זה עוד הרבה זמן. אני גם לא יכולה לספר להורים שלי.

את סוף השבוע הזה אני מבלה עם אמי, למרבה הצער. אין לי כח אליה ואל הטון המרחם שלה. מהעובדה שהיא ניסתה לגרום לי לעבור איתה לחו"ל ומהצעקות שלה על אבא שלי בטלפון כשהייתי קטנה אני לא יכולה להתעלם. היא אפילו סטרה לי פעם אחת. זה קרה רק פעם אחת, זה אבל עדיין קרה, והיא התנצלה רק מוקדם יותר השנה. אני לא יכולה לסלוח על משהו כזה, נכון? אי אפשר לשנות את העבר וגם לא לשכוח ממנו, כמו שצלקות אף פעם לא נעלמות מהעור באמת.

כ"כ קשה לי. במבט על העבר, כל מה שאני רואה זה טעויות. אני רוצה למות. אני לא רוצה להרגיש. אני לא רוצה הקלה, אני פשוט לא רוצה להרגיש כלום, כי הקלה לא תימשך לנצח.

היי,

המצב באמת קשה ובעיתי כיוון שאת מאוד סובלת ואין לך עם מי לדבר. נסי לשוחח עם מתנדבים של ער"ן או סה"ר. שם תוכלי לשפוח את לבך ולקבל תמיחה. אני ממש מתצטערת שלא יכולה לעזור לך או לכוון אותך מעבר לזה.

מיטל שלום,

תגובתך טבעית ואופיינית למצבי בהלה. זאת תגובה אוטומטית של מערכת העצבית האוטונומית במוח. מערכת שאחראית על הישרדות והכנת הגוף למצב של להילחם או לברוח במקרים דל סכנה אמיתית או נתפשת. עם זאת, ניתן ללמוד תגובה מתונה יותר שלא תגרום לך למצוקה. כלים של הרגעה והרפיה מאוד יכולים לעזור לכן, טיפול בביופידבק יכול להיות מאוד יעיל.

אשמח לענות על שאלות מוספות,
בברכה,

אילה שלום,

הדרך הכי פשוטה והכי קצרה היא להתמיד בטיפול תרופתי אנטי דיכאוני כפי שהרופאה הציעה לך. כשתורידי את רמת הדיכאון הדברים יראו לך באור חיובי יותר אז תוכלי לכריך שוב את מצבך בחיים מבחינת הזוגיות, עבודה, תואר וכו׳. במצב רגשי ירוד בכול מקרה לא כדאי לקבל החלטות של שינוי. בנוסף, טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לך להבין טוב יותר את מצבך. שווה להתיעץ עם פסיכולוג / ית. פסיכותרפיסט / ית.

מקווה שעזרתי,
תרגישי טוב,

פסיכולוגית?

פסיכולוגיה זה מדע של הנפש, פסיכותרפיה זה ריפוי של הנפש. בפועל, מבחינה קלינית גם פסיכולוג וגם פסיכותרפיסט עושים את אותה העבודה. אני פסיכותרפיסטית.

בברכה,

היי אורית,
להערכתי, נקודת המוצא היא טיפול פסיכולוגי, ורצוי בגישה קוגניטיבית התנהגותית. זאת מאחר, שטיפול בגישה זו עשוי לתת לך כלים מעשיים להתמודדות עם בעיותייך וללמד אותך שיטות לפתרון בעיות וחזרה לתפקוד שאת רוצה בו. המטפל יכול לכוון אותך לפעולות ספציפיות שיעזרו לך לשנות את חייך, לשלב טכניקות של טיפול בהפרעות שינה, וכן להפנות אותך לפסיכיאטר, אם יהיה צורך. כאשר יש תקשורת בין המטפל לבין הפסיכיאטר, ייתכן שיהיה קל יותר להתאים לך גם טיפול תרופתי שיועיל לך. בנוסף, כדי לעזור לעצמך, כדאי מאוד להיות פעילה ככל האפשר, רצוי להקיף את עצמך באנשים אהובים ובפעילויות מהנות, בבית ובעיקר מחוצה לו. הדבר יעזור רבות לשיפור מצב הרוח, כמו גם פעילות גופנית.
בהצלחה!

אני מודה לך מעומק הלב על התגובה

שלום. אני מאוד ממליצה לדבר עם הפסיכיאטר שלך או ללכת לדעה שנייה. יכול להיות שצריך להחליף את התרופה או להוסיף תרופה נוספת.
האם אתה נמצא בטיפול בשיחות?
בברכה

שלום. אני ממליצה לפנות לפסיכיאטר לצורך איבחון מעמיק ובחירת הסוג הטיפול. אפשר לפנות גם לרופא משפחה להארכה ראשונית .
בברכה