פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

אני ממש מזדהה איתך ,
אותן התופעות ואותו המצב אני מרגיש כיום.

אני כל כך פוגע באנשים..
הלוואי שהייתי לפעמים סותם תפה או מדבר אחרת



וגלעד - תודה על ההזדהות, אני לא לבד לפחות...

יש לי ארבעה ילדים קטנים ואשה מקסימה אבל ה"היציאות" וניבול הפה שלאחריו אני מיד מביע חרטה ,לא עוברים כבר שנים ,
העייפות , השוני בהתנהגות והעצבנות.
לפעמים התחושה היא קשה מאוד.

היי לי,
לאנשים מסוימים תרופות מסוימות לא עוזרות מספיק, ולכן יש להיות בקשר קבוע עם הפסיכיאטר ולהיות "עם היד על הדופק", מאחר שקיימות כל מיני תרופות נוגדות דיכאון, ואין סיבה שלא לנסות משהו אחר אם התרופה הספציפית לא עוזרת לך. לעיתים מדובר בשילוב של תרופות ולא בתרופה אחת. בנוסף, לא ציינת באיזו גישה טיפולית את מטופלת בטיפול הפסיכולוגי. קיימות כל מיני גישות טיפוליות, וכשהולכים לטיפול צריך לפחות רמה מינימלית של היכרות איתן, כדי לדעת מה מתאים לך. לא כדאי פשוט "ללכת לפסיכולוג" ולסמוך עליו שיעזור לך. אני אישית ממליצה על טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שיכול לתת לך כלים מעשיים, התנהגותיים וקוגניטיביים (מחשבתיים), שיעזרו לך לשפר את מצבך ולהרגיש טוב יותר תוך תקופה קצרה יחסית (כמובן שהזמן תלוי גם במצבך). בכל אופן, אין סיבה להתייאש.
בהצלחה!

היי הדר,
כל פעילות גופנית שעשויה לשפר את הבריאות יכולה לעזור גם לטיפול בחרדה. ראשית, כשהבריאות הפיזית משתפרת, גם הבריאות הנפשית משתפרת. בנוסף לכך, השיטה כוללת תרגילי נשימה נכונה והרפיה של הגוף, שפעמים רבות משולבים בטיפול בחרדה. כמובן שבטיפול בחרדה יש לשלב טכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות נוספות.
שבת שלום!

שלום לך,

כדי להבין אם באמת מדובר בדיכאון אחרי לידה נדרש אבחון מקצועי ומעמיק. אני ממליצה שתפני להתיעצות עם רופא פסיכיאטר.

בברכה,

כדאי שתבררי בקופת חולים. במגזר הציבורי את יכולה לפנות לרופא דרך הקופה או לפנות למרפאה לבריאות הנפש ששייכת לאזור מגורים שלך. באופן פרטי את יכולה לפנות לרופא שהוא מנהל מחלקה או פרופסור ולקבל החזר כספי על הביקור דרך קופת החולים (בתנאי שיש לך ביטוח משלים ושלא ניצלת התיעצות אצל רופא אחר כי מגיע רק שלוש פעמים בשנה).

בהצלחה,

היי סיוון,
איני רופאה, אך מהיכרותי עם הנושא לא נראה לי שתהיה בעיה לקחת את שתי התרופות במקביל. אנא התייעצי עם הפסיכיאטר שלך בנושא, בכל אופן. ולשאלתך, אכן מדובר בתרופה ממכרת שבדרך כלל לא מומלץ לקחת אותה לתקופה ארוכה. הגוף מפתח תלות וכן הסבילות לתרופה עולה.
בנוסף, אני לא רואה שום סיבה לדחות את טיפול ה- CBT עד לתקופה שבה הטיפול התרופתי יתחיל להשפיע. ה- CBT יכול לקדם אותך בכל מקרה, גם עם טיפול תרופתי וגם בלעדיו.
בהצלחה!

היי עומרי,
יכול להיות שהסימפטום שאתה מתאר נובע מחרדה או מנשימה לא נכונה. לגבי השאלה ממה יכולה לנבוע החרדה, התשובה נמצאת בשאלה עצמה: אתה טוען שהמחשבה על בעיית לב או בעיה פיזית כלשהי שעדיין לא נתגלתה ממשיכה להטריד אותך, וככזו היא גורמת לחרדה (יש לשים לב שחרדה ופחד הם מושגים זהים). הפרעות חרדה רבות נגרמות מפרשנות לא נכונה או מוגזמת של סימפטומים פיזיים, מה שמעלה את רמת החרדה וגורם לעלייה בתופעות הפיזיות הלא רצויות (או להופעה של תחושות גופניות נוספות). הן, בתורן, מזינות עוד את החרדה וכך נוצר מעין "מעגל שלילי". כדאי לנסות להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, שכן אם הסימפטום אכן נובע מחרדה הוא יפחת ויחלוף עם הזמן, ככל שהטיפול יתקדם. בכל מקרה, כדאי לפנות לטיפול כזה, מאחר שגם אם מדובר בבעיה פיזית אמיתית, המחשבה עליה מטרידה אותך, ככל הנראה בצורה מוגזמת (חושב על בעיית לב שכנראה לא קיימת).
בהצלחה!

הבעיה היא שאני תמיד חושב שהבדיקות שעשו לי לא מספיקות, ואולי לא עלו על
משהו...

בכל מקרה מה שגם רציתי לדעת הוא, האם הסימפטומים שאני מתאר כגון קוצר נשימה
שנמשך הרבה זמן וקפיצות בחזה יכולים להיות סימפטומים של חרדה?

תודה.

היי עומרי,
הסימפטומים האלה יכולים להיות סימפטומים של חרדה, אך רק רופא שבדק אותך יכול לאשר זאת.
בדרך כלל, המחשבה שתיארת נפוצה אצל אנשים הסובלים מחרדות לגבי מצבם הבריאותי. אפשר לעבוד על המחשבה הזו ולתקן אותה באמצעות שימוש בטכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות, כך שהיא לא תפריע יותר.
בברכה,

למה בכלל זה מופיע, כלומר החרדות.
הרי לא היה שום דבר לא תקין בחיים שלי לפני שזה הופיע, ולא היה שום דבר
שהפריע לי.
זו בעיה כימית במוח? איזה משהו שהגוף לא מייצר? מערכת עצבים בעייתית?
או משהו אחר?

סליחה על החפירה...

מאחר שפסיכולוגיה היא לא מדע מדויק, אי אפשר לדעת בדיוק מדוע זה קורה אצל כל אחד. באופן כללי, קיימת רגישות לחרדה אצל חלק מהאנשים, שהיא בחלקה גנטית ובחלקה תוצאה של למידה במהלך החיים, מן הסביבה הקרובה ואירועי חיים. מתוך הלמידה הזו מתפתחות אמונות כגון: "אני חייב להיות בשליטה כל הזמן", "אסור שמשהו ישתבש" וכדומה, המגבירות את הסיכון לפתח הפרעת חרדה. כאשר משהו בלתי צפוי קורה, או אירוע שאין לנו שליטה עליו (כגון סימפטומים פיזיים), האדם החושש לאבד שליטה במצב מגיב בחרדה גבוהה יחסית, שיכולה להזין את עצמה כפי שהסברתי בתגובה הקודמת.
בברכה,

שלום. ניתן לטול 3 תרופות( לאחר בדיקה והמלצה של פסיכיאטר המטפל). תרופות יכולות לגרום לישנוניות יותר . כדי לקחת תרופות במינונים קטנים ולהיות במעקב של פסיכיאטר.
בברכה

היי חיה,
התווית "כדור פסיכיאטרי" גורמת לחרדה אצל חלק מהאנשים, אך הסיבה היא סטיגמטית ולא מבוססת על עובדות אובייקטיביות. תופתעי אולי לדעת שאחוזים יחסית גבוהים מהאנשים בסביבתך נוטלים תרופות הנחשבות ל"תרופות פסיכיאטריות". בוודאי אינך יכולה לומר מי נוטל תרופה ומי לא, ואיזו תרופה הוא נוטל. לגבי תופעת הלוואי, הפסקת תרופה וכו', אני מציעה להתייעץ עם הפסיכיאטרית שלך. אל תתביישי לשאול אותה את כל השאלות שמטרידות אותך ולנהל איתה שיחה מעמיקה ככל שתרצי. מכל מקום, לא מדובר בתופעות לוואי חמורות או בהשלכות חמורות של הפסקת התרופה.
בהצלחה!

שלום לך,
לא ניתן לאבחן בצורה כזאת דרך האינטרנט. הדרך היחידה לעשות זאת היא על ידי פגישה פנים אל פנים עם איש מקצוע. את יכולה להתחיל ביועצת ביה"ס, שתספק לך תמיכה ואוזן קשבת ולאחר מכן תפנה אותך למי שצריך. לצורך העניין, האבחנה הספציפית אינה חשובה כל כך, מה שחשוב הוא שאת סובלת מאוד ואין ספק שאת זקוקה לעזרה. ייתכן שטיפולים קודמים לא עזרו לך משום שהגישה הטיפולית לא התאימה לך. אני ממליצה מאוד לקרוא על טיפול קוגניטיבי התנהגותי, ובאופן כללי לקבל מידע על גישות טיפוליות שונות. לא כל פסיכולוג/ מטפל הוא אותו דבר, וצריך לפנות למישהו שעובד בגישה שמדברת אלייך (וכמובן, שיהיה לך חיבור ברמה האישית איתו). בנוסף, את יכולה לגשת לרופא המשפחה שלך, וניתן כמובן להיעזר גם בער"ן ובסה"ר.
בהצלחה!

תקשיבי, אני לא רוצה ללכת ליועצת בבצפר כי אני לא רוצה לגלות להורים ולא רוצה שאפחד ידע עלזה..האם יש דרך שאני יכולה לשנות משהו לא לפתור לגמרי לפחות להקל קצת על הכאב אני מתשגעת..! אני לא רוצה טיפול ואני לא מתכוונת ללכת לספר לאפחד בעולם הזה על הבעיות שלי בבקשה תתני לי דרכים להקל על הכאב הזה כי הוא בלתי נסבל

שלום לך,
אני יכולה לתת לך עצות כמו עיסוק בפעילות גופנית, להקיף את עצמך בפעילויות אהובות, אנשים אהובים, לישון טוב בלילה, תזונה נכונה וכו'. טכניקות כאלה עשויות להקל באופן חלקי את הסבל. עם זאת, עם כל הרצון הטוב, נשמע שאת סובלת מאוד ושהבעיה שלך לא פשוטה. אין מנוס מלפנות לעזרה; אם לא תפני הבעיה תישאר כפי שהיתה או תחמיר. יש גם סיכוי מסוים שהמצב ישתפר עם הזמן באופן ספונטני, מאחר שאצל אנשים מסוימים הבעיות חריפות יותר בגיל ההתבגרות, מעצם טבעו הבעייתי.
באופן כללי, חשבי מה חשוב יותר: שאף אחד לא יידע על הבעיה, או שהסבל שלך יפחת באופן משמעותי. בנוסף לכל, חשוב לפנות לרופא על מנת לבצע בדיקות כלליות ואולי לגלות סיבות רפואיות לבעיה שלך.
בברכה,

אז קודם כל רציתי להודות לך על זה שאת עונה במהירות על כל הודעה שלי..אני יודעת ששאלתי כבר הרבה שאלות אבל נשארה ל עוד שאלה אחת קטנה אם תוכלי לענות לי עליה אני אשמח..
אז את הצעת לעסוק בספורט הבעיה היא שכשאני עושה ספורט אני מרגישה שאני צריכה להקיא וזה מאוד מקשה על הפעיולת לגבי מזון בריא אני צריכה להכריח את עצמי כל ביס קטן לקחת ואחריו באה תחושת קיא ואני צריכה להכריח את עצמי לא ללכת להקיא והתחושה נשארת למשך כל היום לגבי שעות שינה אני הולכת לישון מוקדם אבל הבכי בלילות מפריע לי ולוקח לי שעות להירגע ולהירדם ככה שגם זה לא כל כך אפשרי לגבי אנשין קרובים אין לי כמעט חברות וגם אלו שיש הם צבועות אין לי אפחד והמשפחה לא עוזרת כי אני לא מתכוונת לספר...
יש דרכים נוספות להקל על הכאב או שפשוט צריך לסבול ככה עד שזה מפסיק?
תודה רבה על המסירות את עושה עבודת קודש

אני מציעה לבדוק את התופעות הללו אצל רופא משפחה (שאולי יפנה אותך גם לגסטרואנטרולוג). התופעות האלה לא צריכות להתרחש, ייתכן שיש להן סיבה רפואית וחבל לא לטפל בה. בינתיים, אפשר לנסות לעשות פעילות גופנית מתונה יותר, כמו יוגה, פילאטיס, עיצוב וכו'. לגבי כל סימפטום, חבל לסבול סתם ולא לטפל. יש פתרון לכל דבר, ובייחוד בגילאים צעירים.
שמחתי לעזור, אשמח לענות על שאלות נוספות ושיהיה בהצלחה,

אציין גם שבכל ערב מופיעות אצלי מחשבות אובדניות עם תוכניות מתוכננות לביצוע כי הרי מה הטעם בלחיות אם אני לא מסוגלת לעשות שום דבר (גם שעות התפקוד הן לא פיקניק) ולא נהנית משום דבר. הימים נראים כל כך ארוכים ואינסופיים ועדיף לי לגמור עם זה וזהו.

אני אומרת לעצמי שאבצע את התוכניות שלי לפני עלות השחר, כשאקום בשעות ה"רגילות" שלי, אבל אז אני מרגישה די בסדר בבוקר ומחליטה לא לבצע. אחר כך בערב אני מתחרטת שלא עשיתי את זה וזה מעגל שאין לו סוף.

היי גליה,
על מנת לאבחן דיכאון, יש להיפגש עם איש מקצוע לשיחה מעמיקה. במיוחד מומלץ לפנות לאיש מקצוע במידה שקיימות מחשבות אבדניות. באופן כללי, ייתכן דיכאון בלי מצב רוח רע. לפי הקריטריונים לאבחון דיכאון, "חייבים להופיע חמישה או יותר מהסימפטומים המתוארים במשך שבועיים רצופים, כאשר לפחות אחד מהם הוא מצב רוח ירוד או חוסר עניין והנאה". כלומר, חוסר עניין והנאה יכול להיות הקריטריון הנחוץ לאבחון דיכאון גם ללא מצב רוח רע. נתקלתי במקרים בהם האדם חווה קהות רגשית כתוצאה מדיכאון, באופן שגרם לחוסר חוויה רגשית כלשהי. שוב, מומלץ לפנות לטיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי על מנת לקבל אבחון מדויק ולטפל בבעיה.
בהצלחה!

אני מזדהה איתך,

גם עלי עברה תקופה כזו....

בנוסף נוצרה אצלי קהות רגשית שאני לא מצליחה להשתחרר ממנה

והיא כל פעם מחדש מביאה אותי לפינות חשוכות....

האם אפשר לטפל בקהות רגשית????

אני מרגישה אובדת עצות,

הלכתי לפסיכולוג אבל זה לא בשבילי הטיפול הזה.

האם ישנם טיפולים אחרים שאני יכולה ללכת אליהם כדי לטפל בבעייה???

אשמח לקבל תשובה כי אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי,

טל

היי טל,
את יכולה לנסות טיפול פסיכיאטרי. הטיפול התרופתי יכול לעזור לך לחוות רגשות ולפיכך להחליש את הקהות הרגשית. בנוסף, לא ברור לאיזה סוג טיפול הלכת, אך בפסיכולוגיה יש כל מיני גישות טיפוליות. בהחלט ניתן למצוא מענה ארוך טווח בטיפול קוגניטיבי התנהגותי.
בברכה,

הרבה פעמים דווקא

תרופות נגד דיכאון וחרדה אינן גורמות לקהות רגשית. תרופות נגד חרדה לטווח הקצר
(כמו ואבן) יכולות לטשטש קצת.

שלום לך,
בעזרת טיפול התנהגותי ניתן בחלק מהמקרים להשיג שיפור בטיקים, אך בדרך כלל לא להתגבר עליהם לחלוטין, מאחר שמדובר בבעיה נוירולוגית. לגבי מספר הטיפולים, זה משתנה מאדם ואדם ואי אפשר לדעת בוודאות. ממוצע של פגישות בטיפול CBT הוא בדרך כלל 12 פגישות.
בברכה,

שלום לך,
בהחלט ייתכן שאת סובלת מדיכאון ומהפרעת חרדה, אך לא ניתן לאבחן בצורה כזו דרך האינטרנט. עלייך לפנות לאיש מקצוע לאבחון וטיפול. את יכולה לפנות ליועצת בית הספר שלך גם ללא ידיעת הורייך, על מנת לקבל תמיכה וייעוץ, ובמקרה הצורך, הפניה לטיפול. ייתכן שאם היועצת תסביר להוריך את הצורך שלך בטיפול, הם לא יגיבו בצורה בוטה ומכוערת שכזו. לגבי פנייה ישירה להוריך, חשבי מה עדיף: שילעגו לך במשך תקופת מה, ולאחר מכן תקבלי את הטיפול המגיע לך, או שלא יידעו ומצבך ימשיך להידרדר. בנוסף, אני מאוד ממליצה להיעזר בקו הסיוע של ער"ן (1201) ובצ'אט של סה"ר.
בהצלחה!

אני מחכה לתשובה . תודה

שלום. ניתן לקחת קלמנברין אך בעקבות שתרופה גורמת לישנוניות להזהר בנהיגה.
בברכה

היי משה,
שילוב טיפול תרופתי במקביל לטיפול הפסיכולוגי הוא נתון לבחירתך ואינו הכרחי. הטיפול הפסיכולוגי הוא, לדעתי, משמעותי יותר, מאחר שהוא יכול לפתור את הבעיה ולא רק להפחית את הסימפטומים למשך התקופה בה נוטלים את התרופה. טיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית יכול לתת לך כלים מאוד פרקטיים ומאוד יעילים.
בנוסף, קיימים סוגים שונים של תרופות לטיפול בדיכאון וחרדה, השונים זה מזה. תרופות שמשמשות להקלה זמנית של חרדה, כגון תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים (למשל ואבן, לוריוון, קלונקס וכו') הן תרופות ממכרות, שבתולעות הלוואי שלהן נכללת רדימות. כאשר משתמשים בתרופות מהוג הזה, צריך לקחת בחשבון שיש להן פוטנציאל ממכר, ולכן בדרך כלל עדיף להשתמש בהן לתקופה קצרה, או לא לעיתים קרובות ורק בעת הצורך. בניגוד לכך, תרופות המשמשות לטיפול הן בדיכאון והן בחרדה לטווח הארוך, כמו תרופות ממשפחת ה- SSRIs וה- SNRIs, אינן ממכרות, ותופעות הלוואי שלהן חולפות בדרך כלל אחרי תקופה קצרה של הסתגלות לתרופה. בנוסף, לא נמצא כי הן מזיקות לגוף בנטילה למשך תקופות ארוכות. בכל אופן, מומלץ לקבל מידע יותר מדויק ומקיף לגבי תרופות שונות, ורצוי ישירות מפסיכיאטר. ניתן לפנות להתייעצות עם פסיכיאטר גם אם תסרב ליטול טיפול תרופתי.

היי משה,
התחושות שאתה מתאר יכולות בהחלט להיות קשורות בחרדה, על אחת כמה וכמה אם רופא שבדק אותך אומר לך זאת. התופעות הללו מופיעות אצל אנשים רבים הסובלים מחרדה, וחלקן גם אצל הסובלים מדיכאון. החדשות הטובות הן שבהחלט יש טיפול לתופעות הללו. אתה יכול לפנות לפסיכיאטר, שירשום לך טיפול תרופתי וכן יפנה אותך לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, שיעזור לך להתמודד עם הבעיות ולפתור אותן בטווח הארוך.
שבת שלום,

לי גם היתה תופעה כזאת שהתחזקה במקומות גדולים כמו קניון או סופר . אצלי זה חלק ממכלול בעיות שונות שכולם היו קשורים לחרדה ודיכאון ותרופות עזרו לי. רק צריך סבלנות איתן. בהצלחה