פורום בנות, העצמה נשית - יש לך שאלה?

שלום,

לפני כחודשיים אני וחבר שלי נפרדנו לאחר שנה וחצי ביחד. במהלך הקשר לא חווינו מעולם סוג של פרידה או פסק זמן. בתקופה האחרונה היה סוג של מתח בניינו, ויכוחים, ריבים מה שלמעשה כל קשר עובר, ישנן תקופות טובות וישנן פחות.
יום אחד באופן נורא מפתיע, הוא החליט שהוא רוצה להפרד, אני הייתי בשוק וגם היה נדמה מהצד שלו שהיה לו קשה עם ההחלטה הזו משום שהוא נורא בכה אך עמד על ההחלטה שלו. הוא טען שהוא נפרד כי בתקופה האחרונה לא טוב לו , חנקתי אותו ולא נתתי לו תזמן להיות עם המשפחה והחברים.
באותה תקופה כמה ימים לפני הפרידה עברו עליו כמה מקרים לא קלים במשפחה, אחיו חלה בסרטן וסבא שלו נפטר, כמה ימים לאחר מכן הוא נפרד.
עברו חודשיים שנסתי לדבר איתו בלי הפסקה לא כ"כ נתתי לו את השקט שהוא היה צריך.. כי פחדתי לאבד אותו, אף על פי שהוא עמד על שלו לא לחזור שטוב לו לבד ואפילו שאינו אוהב ואין מרגיש את החוסר. אך עדיין אני ממשיכה להאמין אף על פי שהוא לא רוצה ומעוניין לחזור שהוא לא באמת הפסיק לאהוב.
הוא לא עונה להודעות, מסנן שיחות ושיוצא לדבר הוא אומר "די תמשיכי הלאה.. זה לא יחזור". הוא כ"כ אהב כ"כ היה מראה אהבה, היה רגיש אלי נמשך כ"כ , בחיים לא חשבתי שאם נפרד זה יבוא מהצד שלו, הוא היה שלם באהבה שלו.. ופתאום הפרידה נורא הפתיע אותי. כמה חודשים לפני הפרידה הוא ואמו חוו ריב רציני והוא היה הרבה אצלי , היינו מתראים הרבה יותר .. תמיד הייתי אומרת לו שאמא זו אמא ושצריך לסדר תעניין ושהם ידברו וישלימו והוא לא רצה. ויצא מצב שגם אני קצת התנתקתי ממנה ולאחר מכן שהם השלימו והוא חזר הביתה היא נהייתה קצת אנטי כלפי, מן הרגשה כזו שאני זו שהרחקתי את בנה ממנה אף על פי שזה ממש לא נכון. אני יודעת שכרגע אחרי התקופה שהוא עובר במשפחה הקשר לא ממש בראש שלו, אבל רציתי לדעת איך באמת אפשר לנסות להחזיר הכל.? אני באמת אוהבת אותו ורוצה לחזור ולהיות לצידו ברגעים האלו, לשחרר יותר ולהבין אותו. בכל זאת עברנו קשר חזק יציב וטוב... ופתאום בשניה הכל נגמר.
אשמח לקבל ייעוץ מה ניתן לעשות, איך ממשיכים הלאה.? חודשיים שבאמת קשה לי אני נשברת המון, וכתוצאה מזה עושה מלא טעויות אם זה להתקשר אליו לשלוח הודעות ולנסות להבין למה. למה הכל נגמר.

שלום , אני מקווה מאוד שתענו לי .. , אני בת 14 ואני מאוד ביישנית .
אני יושבת בפינה בסוף של הכיתה ןטני משתדלת לא לעשות כלום שימשוך אלי תשומת לב .
אני לא יודעת איך להגיב לדברים , למשל אני בחוג ריקוד , ואני די חדשה שם עם שתי חברות שנירמשו איתי [ לא הייתי מעיזה להרשם לבד ] ואחת הבנות שם אמרה שהיא אוהבת אותי וחיבקה אותי , ואני לא ידעתי איך להגיב חייכתי ושתקתי כמו מפגרת , ןעוד מקרה , יש ילדה בחוג ריקוד שאני "מעריצה" ומתה להיות כמוה , היא רוקדת יפה , היא יפה , רזה , ואומרים לנו שאנחנו דומות ,יש לה ביטחון עצמי והיא יכולה לגשת לכל הבנות ולדבר איתם חופשי , ולמשל כשהיא אומרת לי משהו אני עושה כאילו אני לא שמעתי , או שעונה לה בשיא המהירות כדי לא להסתכל עליה , וכשאני עונה בשיא המהירות לפעמים יוצאים לי משפטים מפגרים , למשל במקום להגיד נשברה לה הרגל יצא לי יש לרגל שלה שבר , וכשהיא שאלה אותי פעם של מי השיר ששמעתי בפאלפון אז עניתי לה שלי במקום את השם של הזמר .
אין לי כ"כ חברות , ותמיד כשמזמינים אותי לצאת \ לנסוע לאפשהו אז אני אומרת שאני לא יכולה וממציאה תירוץ , אני מעדיפה לשבת בבית במחשב .ובגלל זה הפסיקו להזמין אותי בכלל , ואני לא רוצה להתחנף ולבקש לצאת גם , אני רוצה שהן יקראו לי , שזה יבוא מרצונם.
וכשבנים אומרים לי משהו אני נלחצת מאוד ולא יודעת מה לעשות , למשל אם אני הולכת בבית הספר ואיזה מישהו מביא לי מכה בראש אז אני לא יודעת מה לעשות אני מסתכלת וממשיכה ללכת למרות שאני יודעת שאותו האחד שמביא את המכה רוצה שיזרום משהו , שאני יחזיר אולי , או משהו כזה .
אני מנסה להמנע משיחות עם אנשים שאני לא מכירה או עם בנים , כי אני נלחצת ואף פעם אין לי מה להגיד .
אני מרגישה משעממת , אם למשל אני רוצה להתחיל שיחה אם אחת הבנות בחוג [שאני לא כ"כ מכירה] כדי להתחבר אליהן אני לא יודעת מה לומר , איך לגשת .
ובחוג ריקודים כשהמדריכה מסבירה את התנועות אני מנסה ואם היא עושה משהו שניראה לי מסובך אני פשוט עוצרת ולא ממשיכה , ואז בבית אני מנסה ויוצא לי יפה מאוד , אני לא רוצה לרקוד יפה כמו שאני רוקדת בבית כדי לא למשוך תשומת לב כי אני די חדשה שם .
אני שונאת התחלות , ואני צריכה לעבור בית ספר בעוד שנתיים , אני פוחדת מכל דבר שאני לא רגילה אליו ו מכירה את האנשים בו או מכל מקום שבו לא רגילים אלי ומכירים אותי .
יש רק מקום אחד שאני לא מתביישת בו , וזאת הבמה , אני מופיעה מגיל צעיר מאוד , ועוד שנתיים אני צריכה לעבור לבית ספר לתאטרון , ואני אצטרך לעשות אודישן , וגם בגלל שבית הספר רחוק מהעיר שלי , אז אם אני אתקבל [בע"ה] אני אצטרך להכיר מחדש את כולם כי אני לא אכיר אף אחד בכלל .
מה אני יכולה לעשות כדי להפסיק להתבייש , ואיך אפשר ללמוד לדעת להגיב לדברים ? , אני מרגישה שכשמשהו שאני לא הכי בקשר איתו אומר לי משהו אני חוטפת בלקאווט ואני כאילו לא יודעת לדבר .
תעזרו לי בבקשה :(
תודה !!

היי אני בת 31 , הייתי בקשר עם גבר נשוי כשש שנים רצופים , אך באותו זמן נתתי הזדמנות להתחלות אחרות , אך אני בטוחה שזה השפיע עליי שלילי בשנה האחרונה היה לי מערכות יחסים אחת אחרי השניה וברגע שהרגשתי שאני נכנס למערכת היחבים הייתי מנתקת איתו (הנשוי) קשר , ואז מתפנה לקשר הנוכחי , בשני הקשרים האלו לא המשיכו יותר מכמה חודשים מחוסר התאמה , אני אכן רגשית הרגשתי שהתנתקתי מהגבר הנשוי , אך כאילו הוא תמיד משמש לי מפלט , כי אנחנו מאוד מחוברים בנפש ובראש , ועושה לי טוב לדבר איתו ולצחוק איתו , והוא עדיין אוהבת אותי למרות שנפגש ממני כי נטשתי אותו כמה פעמים , כרגע אני לא בקשר עם אף גבר , אך עדיין שומרת קשר עם הנשוי , אמנם אני לא מרגישה שאני אוהבת אותו כמו קודם , וכבר לא נוח לי כל המפגשים שלנו , למרות שאני איתו אני מאוד נהנית מהיחס שלו , וגם מהחיזור המתמיד שלו , ולפי דעתי זה מה שנותן לי רצון להישאר איתו כל עוד שאין גבר אחר , האמת בזמן האחרון כבר לא מרגישה שבא לי להיות איתו , לא בגללו אלא בגלל הסיטואציה הזו , מאחר שבשנה האחרונה נחשפתי יותר לקשרים יותר נורמליים , עם גברים רווקים ויציאות וכו' , אמנם לא עשו לי את זה כמו שהוא כן עשה .
אז בסופו של דבר אני רוצה להתנתק סופית מהקשר הזה , ואני לא מצליחה לעשות את זה , אני אמנם לא נענית לו שכל פעם מחזר אליי , או מבקש שניפגש , מכמה פעמים בשבוע שהיינו נפגשים היום זה רק פעם בשבוע , והרבה פעמים לא עושה זאת בהתלהבות , אמנם שאני איתו נהנית מאוד כי הוא בנאדם נהדר ומכיר אותי טוב מאוד ומבין אותי ...
מה עושים כדי להשתחרר סופית ממנו ?? אשמח אם תעזרו לי

שלום יש לי בעיה אני בת 24 אף פעם לא היה לי חבר רציני תמיד כול מי שיצאתי איתו ניפרד ממנו כול אחד וסיבה שלו תמיד לכול אחד יש את התירוץ שלו לא משנה אם הבנאדם חרא או בנאדם טוב תמיד אחרי שבוע ניפרדים ממני אני לא חושבת שאני עושה משהו לא בסדר אולי אני משעממת אותם או שלא יודעת מה אני לא חושבת שאני ניראת רע או משהו אבל כניראה יש בי משהו שמרחיק אנשים זה ממש מציק לי ומתסכל אותי מאוד היה מישהו לפני זה שניפגעתי ממנו ממש שסיפר לי שהוא לא מוכן לקשר ואני בנאדם מקסים ויש לי לב זהב אבל אני לא מתאימה לו ובסוף אחרי חודש גיליתי שיש לו חברה והם כבר 4 חודשים ביחד. ניפגעתי ממנו נורא ועכשיו לפני שבוע הכרתי מישהו ממש חמוד ועבר רק שבוע והוא אמר לי שזאת לא אני זה הוא שלא מתאים לו קשר עכשיו. מתריד אותי מאוד אני לא רוצה להישאר לבד אני מפחדת שאני אף פעם לא יכיר מישהו שירצה אותי אני ממש ממש מיואשת כול זה פוגע בי מאוד . מה לעשות?

ליפני חמישה ימים בערך.. סתם הייתי בפייסבוק והיה לי ממש משעמם.
אז היו כמה אנשים מחוברים. אז שלחתי הודעה סתם למישהו(נכנה אותו פישי).
אמרתי לו :" היי משעמם לי רצח ספר משו" בעיקרון לא דיברנו הרבה ליפני ההודעה.. פישי בשיכבה שלי ואני בכיתה ט'. היתחלנו לדבר ולדבר ולדבר.. ושמנו לב שאנחנו כבר מדברים איזה 4 שעות.
ב4 שעות הוא ידע עלי כימעט הכול וגם אני היכרתי אותו ממש טוב... ודיי סומכת עליו כי הוא ידיד של חברה שלי.
עבר יום.. ועברנו לדבר במסן כי שם יותר נוח לדבר... ואיך שהוא היתחבר הוא ישר שלח לי הודעה וכנ"ל לגביי. יש לנו הרבה מאוד דברים במשוטף ולן יש לנו הרבה על מה לדבר.. וכשאני עצובה הוא תמיד מקשיב לי ומבין אותי.
הימשכנו לדבר יותר ויותר .. ואנחנו הופכים להיות אנשים מאוד קרובים וליקרוא אחד לשיני בשמות חיבה (עם מישהו היה מיסתכל עלינו מהצד היה בטוח שאנחנו זוג כבר שנים) הכול זרם וביום רביעי של הכרות מצאנו את עצמנו יושבים ביחד בקולנוע ורואים סרט... באותו ערב הייתי במחזור וממש לא הירגשתי טוב וחוץ מיזה לא היה לי מצב רוח ביגלל חבר שלי לשעבר.. ופישי ידע את כל זה.
הוא לא ידע מה לעשות בישביל להרגיע אותי.... ובסוף היגנו למצב שכל הערב היינו מחובקים ומחזיקים יד ביד( ואני מזכירה שאנחנו רק ידידים!!!) יצאנו מהסרט והיה לי קרר בטירוף והוא נתן לי את הג'קט שלו ....... אנחנו רק חמישה ימים בהכרות וכל כך קרובים.. הכול זרם בלי ששמנו לב בכלל הוא אדם מקסיםםם אבל אני לא יודעת אם יש לו רגשות כלפיי..... אני אוהבת אותו מאוד.....
הוא תמיד שם בישבילי.... הוא רוצה שנצא שוב.. הוא אמר שזה היה הערב הכי טוב בחיים שלו....
אני לא יודעת.... אני כל הזמן חושבת.. האם הוא רוצה אותי או לא... אנחנו רק ידידים אבל מיתנהגים כמו חברים.. האם זה נורמאלי..???

שלום רב.,
לקח לי המון זמן לאזור את האומץ ולהעלות את הבעיה / סוד שלי על הכתב....
אשמח לקבל תגובות ממי שמבין ו/או בעל מקרה דומה.
אנחנו נשואים כבר 8 שנים עם ילדים.
ניתן להגדיר את היחסים ביננו כטובים מאוד, ואנחנו אפילו נתפסים כזוג אידיאלי.
שנינו בעלי משרות מכובדות והכנסה יפה.
במהלך ההיכרות והנישואים שלנו בדר"כ מריבות על נושאים פעוטים ולא על כסף, חינוך וכו'...

כבר זמן רב אני חושדת שבעלי נמשך לגברים, גיליתי שהוא גולש באתרי גברים, התעמתי איתו פעם אחת והוא כמובן הכחיש. אני מאוד אוהבת אותו אבל מתהלכת עם תחושה מאוד כבדה ולא מסוגלת להסתכל לו בעיניים. אין צורך לציין שאני מאוד פגועה מהעובדה שאני חיה בשקר.
לפני יומיים התעמתי איתו שוב לאחר שמצאתי את אחד הפורומים של הגברים פתוח, כמובן שחיכיתי להזדמנות הזו לתפוס אותו על חם, ראיתי שם התכתבויות שלו עם גברים ואפילו רמזים שהוא נפגש עם חלקם. נרשמתי לאתר הזה בזהות גברית כמובן והתחלתי להתכתב איתו. אין צורך להביע את הזעזוע והעלבון והפגיעה העצומה שחשתי כאשר קראתי את תשובותיו.
איך אפשר לחיות עם אדם שיש לו נטיות לבני מינו? מאוד מבולבלת ומפחדת לאבד אותו.
אני מתמודדת עם הסוד הזה לבדי, לא מסוגלת לספר לאף אחד ולו מפאת כבודו....
תודה מראש

יש מישהו שאני מאוד מאוד מאוד רוצה. הוא גדול ממני בשנתיים (אני בת 14 וחצי). אנחנו מדברים רק כשאנחנו רואים אחד את השני. אנחנו לא קובעים פגישות, ואין לי את הפלאפון שלו. אנחנו 'מכרים' מה שנקרא. מתחבקים כשאנחנו רואים אחד את השני, מדברים קצת והוא הולך.

איך אני מפתחת את הקשר? אני גם קצת חסרת ביטחון בנוגע לכל זה. איך משפרים את הביטחון העצמי?

אשמח לתשובה.

אני היכרתי מישהו בפייסבוק... מישהו מיחול שלא מדבר את השפה שלי, גדול מימני בשמונה שנים ומאמין בדת אחרת. אנחנו מדברים באנגלית. דיברנו הרבה זמן עד שהיתחלתי להרגיש עליו משהו. יום אחד שדיברנו הוא אמר לי שהוא אוהב אותי. עכשיו אנחנו חברים. בחיים לא ניפגשנו אבל אני ראיתי תמונות שלו. אנחנו ממשיכים לדבר אבל אני בכול זאת מישתדלת לא לתת לו פרטים אישיים שלי ליתר ביטחון... למרון שאני סומכת עליו. אני לא יודעת אם אני עושהא ת הדבר הנכון ואם להפסיק איתו את הקשר.... מה שאני יודעת זה שאני אני אוהבת אותו והוא אוהב אותי...

אני בת 16 ויש לי חבר למעלה מחצי שננה. בזמן האחרון התחלתי לחשוב הרבה על קיום יחסי מין . אני נורא אוהבת אותו ואני מרגישה מוכנה בשבילו וזאת פעם ראשונה שלי (אני בתולה) אבל יש לי בעיה שאני מתביישת מהתגובות שיהיו לי במהלך הסקס. שמעתי מהרבה ידידים שלי שבזמן הסקס הבת גונחת ולפעמים גם צועקת יותר מדי אני נורא מפחדת שאני יהיה מובכת מזה למרות שאני סומכת על החבר שלי ואני מונה בר לשכב איתו אני נורא מתבישת מזה.
בבקשה תעזרו לי.
תווודדה,!

אני דניאל, ואני רוצה לפתוח קבוצה להעצמה נשית לבנות נוער בעיר חולון.

ויש לי כמה שאלות..
האם אתם יודעים אם יש מענה לצורך הזה לבנות נוער(גיל 16) ? אם כן אשמח לקבל פרטים.

ואילו גופים אתן חושבות שיסכימו למוך כלכלית בארגון כמו זה?


אשמח לעזרה שלכן...אני במסע חיפושים בילתי פוסק בנושא זה. זהו תחום גדול ואני מאוד זקוקה להכוונה.

שתהיה לכם שבת שלום=]
דניאל מועלם

חבר שלי גדול ממני ב10 שנים ואני בת 16... אני חושבת שאני תוקעת אותו בבעית המין, כי בכל זאת הוא גדול ואני קטנה.. ואני רוצה שזה יהיה מיוחד בנינו... ולא סתם מה אני עושה ואיך אני גורמת לו לחכות עוד קצת?

שלום אני בת 17 ורציתי לדעת אם הרמת משקולות מורידה מהחזה ומקטינה אותו ?כי אני מרימה משקולות ואני צריכה לדעת אנא אנו מהר זה מאוד חשוב לי תודה רבה :מורן

אני לא יודעת למה.אבל אני תמיד מרגישה דיכאון. כשאני לא עם חבר שלי רע לי. אני לא אוהבת ליהיות עם חברות שלי כי למדתי מהן הרבה לכך. אני ילדה מאוד עצבנית ואוגרסיבית,יש לי כעס משום מקום. וגם ככה התחיל לי הפחד הפיתאומי,אני לא יודעת ממה אני מפחדת. וגם,אני ליפעמים בוכה סתם ככה. אני גם נורא פרנואידית. אני תמיד חושבת שאני חולה באיזה מחלה בסביבה הוגינאלית,כמו ציסטה וכאלה. רציתי לישאול גם, אם אני הולכת לטיפול אצל פסיכולוג,זה יכול לעזור? ואם אני מבקשת ממנו לישמור דברים בסוד הוא לא אומר להורים נכון..? תודה רבה לכן.

אני כל הזמן מדברת על זה שאני רוצה להיתאבד ליד חברה שלי.... כבר כמה פעמים ניסיתי להיתאסד. אני כל הזמן בדיכאון. יום אחד ישבתי מול בחור אחד בשיעור וגם חברה שלי ישבה איתנו. חברתי אמרה לי מול הבחור (אני מחבבת אותו) שנימאס לה מימני שאני כל הזמן בדיכאון ושאני סתם עושה את זה בישביל לימשוך צומי, הבחור הסכים איתה ושניהם היתחילו ליצעוק עלי. זה היה ממש לא נעים.. כי הכי קל זה לדבר ולישפוט אנשים ולומר שאני ילדה אגרסיבית!! אבל הם לא יודעים מה עברתי בחיים שלי והם לא יבינו לעולם. זה היה שנייהם עליי והרגשתי לבד. הרגשתי שחברתי הטובה ביותר הישפילה אותי ובגדה בי. אך מיצד שיני אולי גם אני אשמה שהייתי לידה כל הזמן בדיכאון.. היא בעצמה אמרה לי שנימאס לה מימני ושהיא רוצה להינות מהחיים. היא פשוט עזבה אותי. אולי היא צודקת בזה שהפכתי לילדה מגעילה לאנשים וזה ביגלל שאני ממורמרת ואף אחד לא מבין אותי, וליפעמים אני שוחכת לקחת כדורי הרגעה ואני עצבנית יותר. באותו יום אמרתי לה כל מה שאני חושבת עליה וזה שהיא כל הזמן מיתנהגת כאילו היא מעלי. כשחזרתי הבייתה באותו יום מהבצפר, כולי בוכה, היתחלתי לחתוך את הוורידים בחדר שלי, אחותי ראה את זה ואז הפסקתי כי חשבתי עליה ועל מישפחתי ועל מה שהם ירגישו עם יקרה איתוי משו. אני לא יודעת מי אשם ומי צודק.אני או חברתי??.... מה אתם הייתם מרגישים אילו הייתים רוצים להיתאבד והחבר הכי טוב יעזוב אתכם ביגלל זה??? דרך הגב היא הייתה החברה הכי הכי טובה שלי. תודה מראש.

אני כימעט בת 15 וישלי חבר שמעוניין שנקיים יחסי מין ואני נורא חוששת . הוא טוען שכאשר נשתמש בקונדום הכי בטוח שיש לדבריו שומדבר לא יתרחש , הכוונה להריון או מחלות ואני נורא חוששת מהריון והשאלה שלי זה אם אפשר לסמוך על קונדום בלבד ? כי אני לא יכולה לממן גלולות או פוסטינור ובטח שלא ללכת לרופא , אני לא רוצה שההורים יגלו ... אז בבקשה .. האם קונדום מספיק ? תודה , קורן .