פורום בנות, העצמה נשית - יש לך שאלה?

אבא שלי אלכוהוליסט ומתמכר בקלתו ויש לו הרבה בעיות אמא שלי חטפה כמה פעמים התקפי חרדה רציניים כמובן שמבחינת זוגיות זה היה זוועה פשוט וזו הדוגמא שקיבלתי. רוב חיי הייתי בן אדם חזק אך לקראת סוף התיכון הכל התפוצץ וחטפתי גם כן התקף חרדה עד עכשיו כארבע שנים זה לא עוזב אותי ניסיתי תרופות אבל זה לא ממש עוזר אז נסיתי כל מיני טיפולים אלטרנטיביים אך זה מאוד יקר והתוצאות לא מחזיקות להרבה זמן. אני נשואה וזה בהחלט דופק לנו את חיי הנישואין. אני די אבודה ומיואשת אני באמת לא יודעת מה לעשות האם יש פתרון? האם להשאר נשואה? האם יש פתרון כלשהו לבעיה הכלכלית ? האם אי פעם אני אוכל לחיות נורמלי? כי כל מה שאני משתדלת לעשות בתחום הזה פשוט נדפק ולא הולך טוב כלומר חיי הזוגיות שלנו לא טובים אנחנו לא רבים או משהו אבל אני לא מרגישה שיש לנו קשר חזק שבעלי מספיק מחמיא ליושטוב לו איתי והוא מרגיש איתי בנוח

תודה רבה

השתחררתי מגבר נשוי אחרי 3 שנים של און & אוף
עזבתי את העבודה שלי
את הדירה שלי
מחקתי אותו בכל דרך אפשרית
הוא מצא אותי וממשיך לחזר.
אני לא רוצה לפגוע בו אבל מאוד קורבה להתלונן עליו במשטרה למרות שבפועל הוא מסמס ושולח מיילים, זה לא שהוא הורס לי את החיים.
מה אתן מציעות?
תודה

יש לי בעיה רצינית עם המיתבגרת, לפני כחמש שנים היתגרשתי ושני ילדי היו איתי, לפני כחצי שנה לאחר הסתות חמורות מצד גרוש שלי היא עברה לגור איתו
בעיר רחוקה ממני כשעתיים נסיעה.
כשלוש שנים לאחר גירושי נישאתי שוב לאדם נהדר, הגרוש לקח את זה קשה והתחיל להסית את הילדים בצורה חמורה, עד כדי כך שהבת שלי עברה אליו.
אגב, היא לא עברה אליו לאחר מריבה או משהו כזה, פשוט במהלך החופש הגדול היא קיבלה שטיפת מוח ממנו וממשפחתו.
עצוב לי מאוד שאני לא יכולה להיות לידה ברגעי ההיתבגרות שלה, היא גם הפכה להיות המגוננת שלו, המטפלת שלו, כי הוא תמיד בוכה לה שאני פירקתי את המשפחה,
למרות שהוא בגד בי כל החיים, הוא לא הבין מאיפה החוצפה שלי לעזוב.

כמו כן, הילד נישאר איתי, בן 9, וכעת מאז שהילדה אצלו הוא גם לא משלם את המזונות של הילד.
אתמול הבת שלי היתקשרה אלי בכעס ואמרה לי: "בגללך אבא לא יקנה לי את מה שאני צריכה, בגלל שאת מיתעקשת על המזונות של אחי שבמילא יש לו פחות הוצאות ממני כמיתבגרת, אז בגללך אני סובלת" ביקשתי ממנו לא לערב אותה, אך הוא מישתמש בה כנשק נגדי.
פניתי לעורך דין שהציע לי לקחת את הילדה בחזרה, כמו כן פניתי לפסיכולוגית לנוער, והיא הציעה לי לא להחזיר אותה בכח.
אני אובדת עצות, אנא עזרתכם.

הייתי רוצה לקבל בבקשה המלצות על ספרים בנושא העצמה נשית/אחוות נשים/הכוח של נשים, אני מבקש שהספר לא יהיה ספר הדרכתי/עיוני כי אם סיפורת שם המספר מובלע בתוך הסיפור. כמו"כ עדיף שהספר יהיה גם במהדורה אנגלית.
הספר מיועד לאשה, אם חד הורית הסובלת ממצב חיים קשה ביותר ומגיבה תגובות דכאוניות לא נעימות למצב זה. הספר יוכל להיות כמובן רק חלק ממעגל תמיכה רחב ההולך ונבנה סביב האשה.

לעזרתכם אודה מאוד.

שלום!
פניתי לפורום זה בעבר עם אותו סיפור.
אני בת 16, עוד מעט 17, והיה לי "קטע" עם בחור מבוגר, בן 28.
כאשר פניתי לפורום זה "היחסים" היו ממש בתחילת דרכם כלומר היו רק מבטים, מילים יפות וסתם שיחות קטנות.
עצתכם הייתה רציונלית והגיונית מאוד.
למרות שהיה לי קשה להמשיך לדבר עם אותו בחור החלטתי להפסיק, אך הבעיה הינה שאנחנו גרים באותה השכונה והוא עובד קרוב לבית שלי.
פעם אחת הוא עצר אותי ואמר לי שהוא לא יודע מה לעשות איתי. שאני משגעת אותו ושהוא לא מפסיק לחשוב עלי, אבל יחד עם זאת הוא מודע לעובדה שאני ילדה, וגם אני.
אך מאז נראה לרגע כי לקשר יש תפנית כולשהי, ומספר ימים לאחר מכן הוא בא עלי הביתה.
הוא דיבר איתי ואמר לי שזה לא יכול להיות, שהקשר לא יאבו ושחבל להתחיל משהו שאין לו עתיד. שאני צעירה ממנו בהרבה, והשאיפות והרצונות שלנו בחיים שונים זה מזו.
ואני הסכמתי איתו- ועדיין מסיכמה.
שאני חושבת על זה מבחינה הגוינית אני מבינה שזה לא יאבוד, לא יחזיק מעמד. הוא עובד עד מאוחר, עייף, מתי נבלה, אני עוד צעירה ארצה לראותו כל יום, הוא בכלל רוצה לגור חיי שותפות, להתחתן בעוד מס' שנים, ואני, עוד לא התגייסתי, אני צריכה ללמוד, יש לי עוד זמן לכל זה.
ב"פגישה" שלנו התנשקנו והתמזמזנו, וזאת הייתה הפעם הראשונה שלי.
נפרדנו והחלטנו שניהיה ידידים(העלק), וכל אחד פנה לדרכו.
אבל מאז אני מרגישה שמשהו חסר לי, אני מתגעגעת עליו בצורה שאני לא יכולה להסביר, אני לא מפסיקה לחשוב עליו. אני כל הזמן רק רוצה לראות אותו.
לאחר חודש בערך שלא דברנו ולא ראיתי אותו, פתאום הוא ראה אותי ברחוב, ועצר אותי. שמחנו לראות אחד את השיניה, דיברנו הרבה זמן, על כל מיני דברים, הדבר הראשון שהוא שאל אותי זה אם יש לי חבר,(כה מפתיעה), ואמרתי שלא, וזה נכון, אני לא יכולה לחשבו על אף אחד אחר במקומו. חברות שלי אורמות לי, תצאי תבלי, תכירי בנים בגיליך, חתיכים, צעירים, ואני פשוט לא רוצה! אני חושבת רק עליו.
עבר מאז יותר מחודשים, ואני עדיין חושבת עליו.
כשהוא ראה אותי, ביקשתי חיבוק, ואז הוא רצה נשיקה בפה ולא הסכמתי. נתתי לו רק נשיקה בלחי.
אחר כך באותו יום ראיתי אותו מרחוק, והוא נופף לי לשלום.
יומיים לאחר מכן שוב ראיתי אותו באופק, ואז עברתי לייד המכולת שבה הוא עובד, והוא ראה אותי, ופשוט לא אמר לי כלום, כאילו התעלם בכוונה, ואני יודעת שראה אותי. אני לא מבינה אותו.
פעם הוא בא ומדבר איתי רכ\גיל פעם מתעלם, מה הוא רוצה ממני? למה הוא פשוט לא מניח לי! הוא שיקח סיכויי?, או שיעזוב אותי!!!!
מה אני יכולה לעשות? אני כבר משתגעת! אני לא רוצה להמשיך לחשוב עליו, אני רוצה להנות.!!! אני ניזכרת בו כל יום, משחזרת מידי פעם מה שהיה, מילים שנאמרו,. למרות שההיגיון אומר משהו נכון, הלב פשוט לר רוצה להבין.
תודה מראש וסליחה על החפירה:)

שלום, אני לומדת בכיתה י"א ויש לי עוד חודשיים 17.
יש לי מספר בעיות שמציקות לי כבר זמן רב.
קודם כל, אני ילדה מנומסת, ויכול להיות שמכן נובעות כמה בעיות.
אני לא שקטה, אני אוהבת "להתפרע", לצחוק, ולהיות מעורבת בשיחות עם אנשים, אך בגלל היותי בישנית מאוד בעבר הדבר הפריעה לי ליצור קשרים עם אנשים, וגם כאשר הייתי נמצאת בחברת אנשים לא העזתי לדבר כלל.
כאשר אני מוקפת בחברת אנשים שאני מכירה בין אם אלו חברים קרובים או בני משפחה אני יכולה להיות הכי פתוחה וזורמת, אבל כאשר העיניין מגעה לאנשים שאני לא מכירה אני פשוט שותקת!
אני מצטיירת בתור מישהי ביישנית מאוד, שקטנה וכו', והדבר מפריעה לי, כי אני לא כזו. יש אנשים מסויימים שאני לא מכירה והם משדרים עלי מין נוחות כזו, פתיחות ואני נפתחת ישר והכל זורם, אך רוב האנשים אינם כך.
עברתי תהליך ארך על מנת "להפטר" מהביישנות הזו, ולהגביר את הביטחון העצמי, וכן עכשיו יש לי הרבה יותר ביטחון עצמי ואני הרבה פחות ביישנית, אבל עדיין.
דבר אינו מתבטא רק בחברת בנות אלא בנים.
לדוג', אתמול הלכתי לבקר חברה קרובה שלי שהיא בעלת אופי מאוד סוער, היא לא מספיקה לדבר חח תמיד יש לה מה לומר,היא תמיד מפגינה המון ביטחון עצמי ונוחחות.
ואני מרגישה שאני נעלמת בתוך אותה חברה. אני לא יכולה להשמיע את קולי אם אפשר לומר. חחחח
הדבר בקשר לאותה חברה אינו מציק, כייף לי דווקא שיש לי חברה כזו, אבל הסיטואציות שנגרמות עקב כך, הן אלו שמציקות לי.
אתמול הלכנו לבקר כמה הידידים שלה מהעבודה, ולשבת איתם, כשהגענו לא הפגנתי ממש בישנות או משהו אבל גם לא זרמתי. פשוט הרוב שתקתי.עניתי להם על מה שהם שאלו אותי, והרגשתי שיש לי מה לומר להם, שיש לי נושאים לשתף אותם, אבל משהו פשוט עצר אותי מביפנים, ולא נתן לי להוציא הגה מהפה. לאחר 5 דקות בלבד הם ישר אמרו כזה בצחוק, איזה הבדל יש ביני לבין חברה שלי, היא לא שותקת ואני בכלל לא מדברת,. והדבר הפריעה לי, הרגשתי בחוץ. הם "זרמו" עםחברה שלי, ואלי התיחסו פה ושם. הרגשתי לא שייכת וחסרת אונים. וזאת רק דוג' לסיטואציה אחת שקרתה לי.
איך אני יכולה לשנות את זה? איך להעז לדבר פשוט?
אני רוצה שאנשים יקירו את האופי האמיתי שלי, וזה קורה רק עם אנשים שאני נמצאת איתם במסגרת ממושכת, ושעם הזמן הם מגלים עלי דברים שונים לחלוטין מאיך שאני מצטיירת בהתחלה.

לפני שנה וחצי סיימתי תואר ראשון ולא ממש מצאתי את עצי, העיה את המשבר ושוק התעסוקה היה ממש גרוע, ניסיתי כמה עבודות אבל הן לא התאימו לי אז פרשתי. בן זוגי עובד במשרה נחשקת, הוא עובד מאוד קשה ומצליח במה שהוא עושה כפי שזה צריך להיות. לאחרונה התחלתי עבודה חדשה ואני ממש מנסה להיות טובה במה שאני עושה, אבל איפה שהוא אני ממש יכולה להרגיש שאני מפגינה חוסר ביטחון, אפילו עד כדי פחד מהצל של עצמי. בתוכי אני חוששת שאולי הם יחשבו שאני טובה על הנייר אבל בפועל לא ממש. לפני שמצאתי את העבודה הזו הרגשתי אבודה, אני אוהבת שהדברים ברורים ופתאום לא מצאתי את עצמי. אני מפחדת שזה יקרה שוב. םשוט אני לא מהאנשים שיצאו לחפש את עצמם, הכל היה תמיד ברור ופתאום לאחר סיום התואר הבנתי שהוא בעצם לאמוביל לכלום וזה מה שגרם לחשש שלי. אני מאוד לא רוצה להפגין חוסר ביטחון, כי אני חושבת שהיחס אלי יהיה בהתאם. העניין הוא שאני לא יודעת איך לשפר את זה.

שלום,
אני סטודנטית שנה ב' לפסיכולוגיה (באופן אירוני) ושנה שעברה התחלתי להרגיש לא טוב. כנראה שפיתחתי הפרעת פניקה שהובילה לאגרופוביה, וכרגע אני נמצאת בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי.
רציתי לשאול אם זה משהו שיכול לעבור, או שברגע שזה פורץ זה נשאר לכל החיים.
בנוסף, אני ממש מפחדת שבגלל שיש לי את זה אני לא אוכל להיות פסיכולוגית בעצמי. האם זה אפשרי? האם כדאי לי לפרוש מהלימודים וללכת על כיוון אחר, בגלל שאני בעצמי בעייתית?
האם יש פסיכולוגים שבעצם יש להם הפרעת פניקה?
אני ממש מיואשת ולא יודעת מה לעשות =/
תודה רבה

כיצד אפשר לחוות יותר מאורגזמה אחת במהלך אותו אקט?
כשאני ובן זוגי מקיימים יחסי מין... אני מגיעה לאורגזמה מחדירה אך אח"כ לא נעים לי להמשיך..
תודה רבה

שנתיים כבר, ורק עכשיו מתחילה להגדיר את עצמי מחדש.
אם בעבר הייתי מנסה להרגיש טוב עם עצמי בחיפוש אחר השגים חומריים, היום שמתי לעצמי מטרה להצלחה - לחיות בשלום עם עצמי!

נורית

מה עושים במקרה שהבן זוג לוחץ? רוצה שאני אעבור בנק ונפתח חשבון משותף יחד?
רק המעבר מהבנק "שגדלתי" בו מלחיץ, אז עוד לפתוח חשבון משותף??? מה עושים?

שלום רב,

אני נשואה מזה חמש שנים. אני מאוד אוהבת את בעלי, אבל כמו בכל זוג, אני מניחה יש דברים שמדי פעם מפריעים לי. מאז שסיימתי את התואר הראשון, לא ממש הצלחתי למצוא את עצמי בשוק העבודה, וכיום אני עובדת ב-3/4 משרה באיזה מקום בו איני מרגישה שאני ממצה את עצמי. בעלי עובד הרבה שעות ביום והוא מרוויח את רוב הכסף שלנו. לאחרונה שמתי לב, שאני מרגישה נחותה בעקבות זה , מה שגורם לי לפחד לדבר איתו על דברים שמפריעים לי בנושאים אחרים. אני מרגישה שאני חיה בחסותו והוא ממן אותי. מה עלי לעשות?

היי
אני רואה שאני כותבת נאמנה בפורום.
כתבתי לפני כמה חודשים בקשר לפרידה כואבת שהייתה לי מחבר שלי.
אני לא יודעת מה לא בסדר איתי. אני לא כל כך מצליחה להרים את עצמי מהמצב שבו אני נמצאת.
אני עובדת בעבודה שלא ממש מספקת אותי, יש לי תקופות של געגוע לקשר שהיה לי בעיקר במצבי דיכאון. אני עושה קאוצ'ינג אצל מישהי מתחילה ואני לא חושבת שזה כל כך עוזר. איך אני יודעת אם קאוצ'ינג עוזר או לא ומה המטרות שלו?
מאז הפרידה היו לי כמה דייטים אבל אף אחד לא נראה לי, ובנוסף היו לי מחשבות בחלק מהדייטים שאני עדיין מאוד כועסת על האקס שלי שהביא אותי למצב כזה של לחפש מישהו אחר. אני לא רוצה לראות שעוברת שנה ואני עדיין תקועה באותו המקום חושבת עליו ומתגעגעת למה שהיה, בעיקר שאני מניחה שהוא כבר המשיך הלאה (וממש שובר אותי להגיד את זה)
נתת לי עצה של להתחיל ללמוד, יש לי דיסלקציה ואני מפחדת מלימודים, אני מפחדת להתחיל ללמוד ולסבול כמו שסבלתי בתיכון. אני בתהליך של ייעוץ במכון הדסה שמיעוד לייעץ בנושאים אלה אבל גם זה לא נותן לי כל כך תקווה שאני אמצא משהו לעשות עם עצמי.
יש לי חברה שאומרת שאני מדברת כמו אישה גרושה בת 40 עם ילדים שאין לה יותר מדיי אופציות פתוחות בחיים. למען האמת, ככה אני גם מרגישה. אני לא מרגישה כמו מישהי צעירה יפה וחכמה שכל האפשרויות פתוחות בפנייה ולמען האמת יותר מדיי אופציות רק מפחידות אותי.
חשבתי שעברתי את התקופה של להתגעגע לאקס אבל במצבים כאלה כל מה שאני רוצה זה חיבוק ממנו כמו שהיה לנו פעם
אני מרגישה כאילו אני מתחילה לאבד עניין בחיים שלי ושאני רק סובלת כל הזמן ולא מצליחה להרים את עצמי מזה. אומרים לי שזאת רק תקופה עוברת, אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי ועם התקופה הזאת שלא עוברת ממני.
בבקשה תעזרו לי, אני לא משוגעת או בעלת נטיות אובדניות אבל ככה אני נשמעת לעצמי לפעמים.

היי- אני בת 16 ובזמן האחרון בבית ספר כולם נהיו פתאום זוגות..ובכלל כל תקופת החורף גורמת לרצות חבר..אני בטוחה שאני לא היחידה שמחפשת אהבה. הבעיה בכל הסיפור שאני באמת מנסה לחפש,אני משפרת את המראה החיצוני (אבל בעיקרון אני דיי צנועה כאילו לא פקצאה שהולכת עם כל החזה בחוץ או מכנסיים קצרצרים..)ואני לא יודעת למה ידידות שלי שבמלים לא פוגעות כאילו "ברמה שלי ביופי ובהתנהגות" אבל הן מספרות לי על מלא ידידים וסיטואציות שלא יצאו לי .. שממש הייתי רוצה שאפילו תתחיל לי כימיה עם בנים..אולי אני קצת שקטה אבל אני כל הזמן מנסה לשנות תגישה.. יצא לי פעם פעמים איזה הכרות עם מישהו וזה היה אחד הרגעים הכי מאושרים שאני זוכרת.. כאילו לא יצא מזה ממש קשר או נשיקה וכאלה אבל ההתקרבות והדיבורים והמבטים היו שווים את הכל.. ,היה לי גם ידיד שלא מצא חן בעיניי אבל ראיתי שהוא מנסה להתקרב מה שנתן לי לפחות תקווה שאני מושכת. אולי אני לא הולכת למסיבות אבל לבית הספר אני משקיעה בלבוש ולפעמים שמה עיפרון שחור .. מה שמוזר שיש לי הרבה ידידים בנים.. אבל אנחנו תמיד בקטע הכי חברי שיש. זה נשמע שיש לי ביטחון ממש נמוך.. יכול להיות טיפה אבל בכללי אני מרגישה חזקה ויש לי חברות והכל אבל אני מנסה להיתקרב וליצור מצבים יותר עם בנים מה שלא יצא לי ממש...
לסיכום וסליחה על כל החפירה שיצאה לי כאן.(הייתי חייבת "להתפרק".. הייתי רוצה שתתנו טיפים או סתם מה אתן חושבות.
תודה רבה

להתאהב? בעצם מה רע בזה?
ג'ניפר אניסטון וארון אקהארט משחקים בסרט שמחמם את הלב ומזכיר לנו שהכל כ"כ פשוט אם נותנים סיכוי לאהבה. בורק (אקהארט) הוא כוכב, סלב, שיש לו את התשובות לכל השאלות. יעידו על כך שלל המעריצים הקוראים את ספריו ולוקחים חלק בסדנאות הפופולאריות שלו לשיפור ה"עצמי". אלואיז (אניסטון) היא אישה יפיפייה וספונטנית מוכרת פרחים קטנה, קצת פחות בטוחה בעצמה, קצת פחות פומפוזית ממנו, אבל שנונה לא פחות.
המפגש הראשוני בין השניים הוא אמנם מקרי, אולם די בו כדי לגרום לבורק לשכנע את אלואיז לצאת איתו לדייט. אלא שבדייט הכל משתבש ולראשונה בחייו הכוכב המצחיק והרהוט, לא יודע מה לומר. בהדרגה הופכת אלואיז להיות היועצת של היועץ...
הסיטואציה האבסורדית הזו היא פתח להרבה רגעים של צחוק ונחת, אולם בראש ובראשונה "Love Happens" הוא סרט מקסים וכובש על הצורך של כולנו להשתחרר מכל מנגנוני ההגנה שלנו. סרט שמעורר בנו מחדש את החשק להתאהב...